פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 64)

א.ירא"ש שמאופינת גם במעשים חיצוניים.כל אחד לפי הגדרתו.

ג. צריך לשאול- למה אני רוצה בחורה כזאת? מה זה אומר עלי שיש לי רצון כזה? האם המקום שאני נמצא בו כרגע סותר את זה? האם אני ברצון להתקדם?

ג.אני חושבת שהרצון שלנו לא תמיד צריך להיות מותאם לנו אבל כן לקחת לתשומת לבנו שכדאי להתאים אם רוצים שזה יתממש.

ד.עד כמה הכדורגל חשוב לך? אתה מוכן לוותר על בחורה דוסית בשביל זה? ולא חושבת שזה מפריע לכול הדוסיות.ואני לא חושבת שצריך לוותר על דברים נטו בשביל אחרים אלא אם כן מאמינים בזה.

תדון את חברך כאילו אתה במקומו

ואז כמים הפנים לפנים

א. הקריטריונים הם:

- שיהיה ריאלי מצדי => מתאימה פחות או יותר לשמירת ההלכה כמו שאני מבין, מסורתית לא מתאימה לי כי אני רוצה הרבה תורה והקפדה על מצוות, חסידת גור לא מתאימה לי כי לא הולך להחליף למספר כשר ולאכול רק בד"צים מסוימים

- שיהיה ריאלי מצידה => עבור אותה מסורתית אני "כבד" מדי, עבור חסידת גור אני מזרוחניק

ב. השאלות הן:

- האם זה משהו שהיא מתכננת לשנות או משהו עקרוני? למשל יכולה להיות מישהי עם סמרטפון לא מוגן כי היא גרה עם ההורים כו' כו' אבל כשתתחתן אין לה בעיה והיא דווקא ממש רוצה להחליף לנוקיה. או בצד ההפוך, מתעקשת ללכת עם כיסוי ראש בדיעבדי.

- האם זה משהו שנוגד באופן מהותי את ההלכה? כדורגל זה לא מצווה אבל גם לא אסור כשלעצמו, מה שאין כן ידידות כו'. אם המטרה היא לבנות בית דתי אז אין מה לעשות אי-אפשר לבנות אותו על בלבולים ויסודות רוחניים רעועים כי מי מאיתכם יחליט להתחזק לרמה של שמירת ההלכה כמו שצריך לפחות ברמה בסיסית, זה בעייתי מאוד

ג. צריך לשאול את עצמנו:

- איך אני רואה את עצמי מבחינת שמירת מצוות אחרי הנישואים? האם אני מתכוון לוותר על הכדורגל, פשוט כרגע קשה לי כי אני בודד ומשועמם? או שאין לי שום בעיה עם כדורגל ואני לא רואה סיבה להפסיק לצפות בזה, גם לא בעתיד? => אם זה משהו שאני רוצה להפסיק אבל קשה לי, מומלץ בחום להתחיל לעבוד על זה כבר היום

ולחפש מישהי שמתאימה לזה

ד. הדוגמה שנתת זה כמו שאני אוהַב אייל גולן ואני אתבאס שמישהי שומעת וואן דיירקשן כי זה לא תורני

פשוט להפעיל את ההיגיון

אני מתאר לעצמי שיש הרבה בנות שאין להן בעיה ממשית עם כדורגל ומצד שני גם היו שמחות שתלמד תורה

לפי מה שנראה שהשאלה הראשונה שאתה שואל היא השאלה המרכזית וכל שאר השאלות הן השלכות של התשובה לאותה שאלה.

הבירור הוא בירור אישי בסופו של דבר ואין דבר אחד שהוא מוחלט והכי טוב שכל אחד יענה לפי מצפונו ומחשבתו ולא לפי איזו תשובה כללית ש'צריך' לענות.

ההסתכלות על המקום הדתי יכול להיות מתוך אגו "אני דוס" אז לכן "מגיע לי מישהי דוסית".

אך האגו בסוף לא מעניין, העניין פה זה מה יאפשר חיים משותפים שיאפשרו מערכת יחסים טובה ובריאה.

מערכת יחסים זוגית מיוחדת בכך שהיא מערכת יחסים שכוללת הרבה רבדים בבני הזוג לעומת מערכות יחסים אחרות. 

מסתבר שכדי שתהיה זוגיות בריאה צריך מכנה משותף בשאיפות של  בני הזוג. בסוף יש מטרה שלשמה התכנסנו. למה מקימים בית ישראל? מה הדגלים שאנחנו רוצים שהבית הזה ירים? אולי לא כל המחשבות והשאיפות צריכות להיות משותפות אבל מה שבני הזוג רואים בתור עיקר צריך להיות משותף.

ב. בדרך כלל אתייחס לביטויים הללו בתור סימן ולא בתור סיבה. אם מישהי עושה מעשה מסויים סטטיסטית היא בראש אחרת ממני גם בדברים אחרים. זה לא הכי מדוייק, אבל זה תלוי הקשר. אם היא גם כתבה שהיא רואה סרטים, גם שהיא יוצאת לחו"ל וגם דתייה פתוחה אז סביר להניח שהיא לא בראש שלי. וזה ממש לא משנה מה אני חושב על עליה או על איך שהיא הציגה את עצמה. הדבר היחיד שמשנה אם זה קשור אלי או לא.  בהקשר הזה, פחות מעניין אותי אם היא רואה סרטים או לא, יותר מעניין אותי כמה זה תופס אצלה מקום. אם זה חולשה מבחינתה או שזה דרך חיים לגיטימית.

ג. בשאיפות קשה להאמין שאפשר לוותר, במעשים זה לא חד משמעי. השאלה עד כמה הפער גדול.

ד. איך אתה ראוה בנאדם שהוא ראוי לדוסית כמו שאתה רוצה? מה זה דורש? זה דורש להיות מושלם בלי שום ביטול תורה? אתה גם מצפה ממנה להיות מושלמת? זה מרגיש לי קצת שחור לבן, כאילו בגלל שאתה רואה כדורסל (שלא יודע עד כמה זה עבירה, גם אם זה לא מצווה גדולה..) א כל הלימוד תורה והתפילות שלך והבין אדם לחברו לא מספיק שתקבל את הטייטל הזה שאתה ראוי לבחורה דוסית?

אני בטוח שזאת שאלה שישבה לכולם מתישהו בראש, בין גברים בין נשים.

לא חושב שיש הגדרה כללית, כל אחד והקווים וההגדרות שלו, מכיר המון שלא מוכנים להתפשר על כיסוי ראש והם לא הכי דוסים.

ואני בטוח שיש בנות שיפסלו בחורים על טלפון לא כשר או משהו בסגנון..

לא חושב שיש פסול באף אחד מהמקרים.

מסכים עם מה ש@אחו  ו @אני))) כתבו שאם הרצון הוא להתקדם ולהתשפר (הגם שכרגע אני לא במקום שבו אני רוצה להיות אבל אני מתקדם לשם ופועל) אז זה אחרת והרבה יותר טוב.

מה אתה אומר פה

אנחנו בודקים התאמה משותפת כללית

כמובן שבתוך זה יש כל מיני שוני בין הבן זוג

ומי שמחפש את הדומה לו יצטרך להתחתן עוד שנים

גם אני רוצה בחור שלא רואה סדרות וקורא ספרים ממש נקיים.

יופי 80 אחוז כבר לא מתאימים לי ..זה אומר שאני רבנית והם לא? לא

צריך להתייחס לאדם כמכלול ... שם זה האתגר שלו בעבודת ה' וזה שלי ..

זה מה שאנשים לפעמים לא מבינים שזה לא כזה שחור או לבן 

עדיף לסמוך על השני בעבודת ה' שלו ..

להתרכז בלחזק את שלך

אף אחד בטח שלא בתהליך הדייטים יכול למדוד את עבודת ה' שלך .

אחרת זה באמת מביך בשבילו

האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות?

האם "התאמה דתית ורוחנית" הוא תנאי הכרחי לקשר?

לא. 

האם אפשר להיות עם פערים משמועתיים ברוחניות ובדת ובכל זאת לנהל זוגיות טובה?

כן.

האם מלכתחילה כדאי להיכנס לזוגיות עם פערים כאלה?

לדעתי, לא. (אבל מכירה לא מעט שעשו זאת).

לי חשוב להסתכל על עולם הערכים וההשקפות של האדם.

בעולם הערכים וההשקפות שלי, חלק מהדוגמאות שכתבת לא מעידים בעיני על רמה רוחנית נמוכה יותר.

כשאתה כותב, "חולם על מישהי דוסית" - למה הכוונה שלך בדוסית? במה זה מתבטא? מה פירוש המילה דוסית מבחינתך?

לגבי הפער, ראה מה שכתבתי פעם כאן: https://www.inn.co.il/forum/t1314915#14168566

לדעתי, זה לא אוקסימורון דוס ועוקב אחרי ספורט. כל עוד נותנים לזה את המקום הראוי, את סדרי העדיפויות - זה נראה לי דבר טוב ומצויין (ומכירה כמה אנשים שהם תלמידי חכמים עצומים ועוקבים באדיקות אחרי ענפי ספורט מסוימים). 

בוא נהיה ראליים רגע, זה לא שרוב האנשים בעולם, מכל ציבור שומר תו"צ, תמיד או לומד תורה, או בעבודה\לימודים, או ישן\אוכל. ואם אתה עכשיו רואה מכבי, ופתאום יש תקלה בשידור שלא תאפשר לך לצפות יותר - האם תלך עכשיו לפתוח גמרא? במילים האחרות, האם הספורט באמת בה על חשבון לימוד תורה, או על חשבון משהו אחר? (כמובן שיש מה לדון בתרבות הפנאי ביהדות, אבל זה לא שייך לכאן לדעתי). בעיני, פסילה של ספורט בתואנה של בזבוז זמן לימוד תורה, זה דבר לא נכון ולא בריא לעשות.

ולכן אני חושבת שאתה צריך לשאול את עצמך:

למה מוריד לך שמישהי צופה בסרטים וסדרות?

האם זה בגלל הזמן?

מה היית מעדיף שהיא תעשה בזמן הזה?

האם ריאלי לעשות את מה שענית בשאלה הקודמת לכל רגע פנוי?

האם אותה אחת עושה את מה שענית בשאלה הקודמת קודמת בשעות אחרות?

האם זה בגלל התוכן?

האם ביררת איזה סוג של תוכן היא צורכת? או האם מבחינתך כל דבר על המרקע מוריד?

(ואתן דוגמה, מכירה מישהי שמבחינתי נתפסת כדוסית רצינית (ואני מאמינה שהיא תענה על כל מדד שתכתוב), ויש דבר אחד שהיא עוקבת אחריו בסדרות: סדרות בישול והכנת אוכל. היא מנסה ללמוד מזה ולשפר את ביצועיה במטבח.)

אז שורה תחתונה - 

מה חשוב *לך*?

למה זה חשוב לך?

איזה צורך זה ממלא?

לי יש את התשובות שלי מה אני מחפשת מבחינה רוחנית, ויש דברים שלא אתפשר עליהם, כי החלטתי שהם חשובים לי, לזוגיות ולבית שאני רוצה להקים. אני יודעת שהקווים האדומים שיצרתי לעצמי גורמים לזה שאני דוחה הצעות של אנשים מדהימים מבחינה אישיותית, מידות וכו' - אבל מבחינתי, כאשר הם לא עונים לדרישות הרוחניות שלי, אני לא מוכנה לנסות.

תוכלי להגדיר מה מקוטלג אצלך כ"תלמידי חכמים עצומים"? קצת סקרנות, קצת נסיון להכיר את העולם, קצת להבין את מה שאת כותבת כאן

הייתי גם שמח לקבל דוג' במי מדובר

אלא על אנשים שאני מכירה באופן אישי (ולא רוצה לפרט יותר מידי, אאוטינג...).

בגדול, אני חושבת שזה יותר מאפיין את הציבור של החוצניקים.

הוא אדם שמילא כרסו בש"ס ובפוסקים - וממשיך בכך.

האנשים האלה שאלו במחשבתי אינם נושאים תפקידים רבניים, אינם אברכים בישיבה, אלא "בעלי בתים", אנשים עובדים - אבל עדיין לומדים שעות כל יום, וכך במשך שנים רבות (חלקם גם מלמדים במסגרות כאלו). אנשים שהשיח שלהם הוא תורה, שהבית שלהם הוא תורה, ששולחן השבת שלהם הוא תורה וכו'. 

את מתגוננת בפני מה שלא אמרתי...

גם בעיני זאת ההגדרה או לפחות תיאור סביר לתלמיד חכם.

אבל תלמיד חכם עצום, בעיני, זה אדם שממש קשה לתפוס סוגיה שהוא לא יהיה מסוגל להתייחס על בסיס ידע קונקרטי לסוגיה ולכתוב בה; עם היכרות ויכולת ניתוח נכונה עם כל מרחבי הפסיקה. כאלה יש מעטים. אני מכיר כמה רבנים, שמורים הלכה לשואלים, ואפילו אותם אני לא ממהר לקטלג כ"תלמידי חכמים עצומים" אלא כתלמידי חכמים. וזה אנשים שלומדים ומלמדים תורה כל היום ופוסקים הלכה. אז אדם שלומד שעתיים כל יום, שזה מרשים ומכובד לאדם עובד ומטופל בילדים,  צריך להיות בעל כשרון עצום כדי להיות בקטגוריה הזאת

שאני בטוחה שאתם מכירים ועונה על ההגדרה בכל קנה מידה שתבחרו (וכאן כן מדובר באדם שנושא משרה רבנית, פוסק וכו'), ששמעתי כך מפי תלמיד שקרוב אליו.

לא ראיתי את זה בכתובים (ולכן אני לא מרגישה בנוח לכתוב את שמו), רק שמעתי את זה מהתלמיד הנ"ל (ששימש אותו כמה שנים). 

ברב אחר שכן כתב על זה:

The Game is Bigger than the Team | The Rabbi Sacks Legacy

אבל עדיף התחלה קשה ואחרי זה נהיה טוב

מאשר התחלות נוצצות ואחרי שעוברת ההתלהבות אתה נשאר עם ריקנות במקרה הטוב

איתך..

פשוט הרבה זמן לא ינפגשתי עם אחת כזאת...

זה באמת נשמע לי ממש חשוף - במיוחד אם זה דייט ראשון.

אבל אם הרגשת בנוח ככה, אולי זה מעיד על הפוטנציאל של הקשר, שהמרחב שיצרתם מאפשר לפנימיות יותר להתבטא.

שמחה לשמוע שכיף לך בדייטים (מה הסוד לזה?).

הלוואי שנזכה לראות בכולם זהב =)

אין לי מושג תשאלי אותם מה יש בהם שגורם לי נחת (וגם אם לא מסתדר עדיין שמחה שפגשתי אותם)

כן זה היה דייטים בין הראשונים, אולי גם בי יש משהו שונה לאחרונה יותר מאפשר .. יותר מחובר יותר עדין יותר אופטימי.

קשה לי להסביר אבל נראלי זה יחסית מובן

"אולי גם בי יש משהו שונה לאחרונה יותר מאפשר" נותן כל כך הרבה.

כשמצלילים להיות שם ממקום שלם וטוב.

מה הסיבה שדייט אמור להיות לי כיף?

זה נראלי טבעי שהוא יהיה כיף

לא היה לי כיף

זה תלוי מי הבחורים וכמה הם חכמים ומבינים עניין

וגם תלוי בנו כמובן.

פעם מישהו שאל אותי איך היה הדייט (בעדינות אמרתי שלא היה לי כיף)

מה חבר שלו אמר ? מדהים 

לפעמים זה נראה שאתם אופטימיים הרבה יותר

או שלא היינו באותו דייט

אני חושבים שאחרי שמדייקים את ההצעות

ומגיעים בראש טוב וקליל

ומתנהגים בטאקט

באמת הדייטים נראים אחרת

גם אם זה לא זה, לא מחייב שתהיה תחושה לא טובה

היו לי דייטים שלא היה לי כיף בהם. 

יש גם סוגים שונים של לא כיף:

היו לי דייטים שבהם הרגשתי מושפלת מהיחס של הצד השני.

היו לי דייטים שזה יותר הרגיש כמו ראיון עבודה.

אווירה מאוד מתוחה, ביקורתית, חוסר התעניינות.

ושיהיה ברור - רוב הדייטים הם לא כאלה!!

אבל ב"ה היו גם דייטים שהיה לי בהם כיף -

גם כשזה היה ברור לשנינו שזה לא פוטנציאלי להמשך.

(ולענ"ד, כשקשר כזה נגמר - יש לשני הצדדים הרבה יותר מוטיבציה 'להעביר את זה הלאה' ולנסות להכיר לחברים).

כתבתי על זה כמה פעמים, אני חושבת שכל זוג שנפגש - זה יוצר מרחב זוגי ייחודי לזוג. במילים אחרות, אם הפי ואני נצא עם אותו אחד, ייתכן שיהיו לנו חוויות הפוכות לחלוטין, כי המרחב המשותף שיצרנו עם אותו אחד שונה לחלוטין. ובמרחב הזה יש משהו שהוא סוד, כפי שאמר שלמה המלך: "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים.."

וצריך שניים לטנגו...

לי יש 100% אחריות על ה-50% שלי, ולכן אני עושה את המקסימום של להגיע לפגישה מתוך אמונה שיש פוטנציאל בקשר, מתוך רצון להכיר קצת יותר לעומק את העולם הפנימי של מי שנמצא מולי. אז מסכימה לחלוטין שאנחנו צריכים לבוא ולנכוח, ושגם בי לפעמים יש משהו סגור, קפוץ - אבל אני מנסה להגיע בלב פתוח.

האם תמיד אני רואה כמים הפנים לפנים?

לא.

אני מאחלת לעצמי ולכולנו שנזכה לסיים דייטים בהרגשה טובה, גם אם זה לא מתאים. מתוך כבוד והערכה לאדם שעומד מולינו - שזה שהוא לא מתאים לי לא אומר שהוא לא אדם ראוי וטוב.

מקווה שאחזור על מה שכתבתי

ברור שלא כל מפגש מוליד כיף

וגם לא תמיד בכלל הציפיה שזה יוליד כיף

והשאלה מה הכיף שדיברנו עליו. אני יותר התייחסתי לדייט שהוא לא לא נעים. הוא היה נחמד, עם אווירה טובה.

לא חושב שצריך לרמה כזו סוד.

כדי שדייט יהיה מכבד, ולא מרגיש כמו ראיון, זה לא סוד..

אני מסכים עם מה שכתבת ואני חושב שלפעמים חלק מה100% שלנו זו הגישה שלנו כלפי הצד השני.

נניח לגבי הראיון. אני חושב שאם אני מגיע לדייט ראשון בראש כזה שזו היכרות ראשוני, ואולי יש קצת לחץ, ויש רצון לייצר שיחה, אז גם אם השיח יהיה בצורת שאלות, לא בטוח שזה ירגיש כמו ראיון.

ואפילו לא שינינו את צורת השיחה. רק את הגישה.

ובכל אופן, לדעתי כמו שכתבתי להפי למעלה, כשמגיעים לדייט באווירה אופטימית ונינוחה, התחושה בין השניים טובה יותר ומאפשרת שהדייט יהיה (קצת) כיף.

היה עוד משהו שכתבתי אבל לא זוכר מה הוא היה.

בהצלחה!

שאמר, שהוא לא רוצה לעבוד אל שדרכיו מובנות לבני אדם.

הנסתרות לה' אלוקינו.

אבל מניחה שאם כתבת את זה, קרה משהו כואב ורע.

אז

כי א-להים הוא גדול מאיתנו באופן אינסופי, ולכן דרכיו הם סוד גדול עבורנו שבחיים לא נדע עד הסוף

זה יעבור, ויהפוך אותך לאישה יותר חזקה.

הכיף בזה שבאמת מוצאים את האחד/ האחת אז מצליחים להבין למה ומה לא היה טוב במי ששבר לנו את הלב, פתאום מצליחים לראות מה לא היה מתאים ומה כן מתאים. 

זה כל כך קשה וכואב כשחלום שבנינו בראש שלנו, שקשר שהתחיל להירקם ונראה מבחינתי מבטיח - קורס.

בעיני, צריך לתת מקום לאבל.

להתאבל על החלום שהתרסק.

לכאוב.

לבכות.

אבל

להציב לזה איזשהו גבול של זמן. 

נגיד, שבועיים.

ואחרי זה, לקום מזה.

לגדול מזה.

לצמוח מזה.

לעבד את הקשר.

להבין מה בו עשה לי טוב (וגם מה פחות).

איזה מוטיבים בו הייתי רוצה שיהיו לי בזוגיות שלי.

זאת ההזדמנות שלנו ליצור זוגיות עוד יותר טובה בפעם הבאה. ללמוד מהטעויות שלנו.

לכולנו יש רגעי שבר בחיים. זה לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי.

שבע יפול צדיק, וקם.

השאלה היא איך אנחנו מתרוממים מתוך זה, איך אנחנו מחליטים להתייחס למשבר שקרה לנו.

אם אחרי פרק הזמן המוקצב זה עדיין נראה לך רחוק ובלתי מושג, שעדיין הכל שחור וקשה ואי אפשר להתרומם - אני מציעה לנסות לפנות לאיש מקצוע, למישהו שיתן לך את הכלים להתמודד עם השבר.

אפשר להקציב לו זמן? אמרת אין בעיה לבכות להתאבל וכו' , אבל להגביל בזמן, למשל שבועיים

לא מבין איך אפשר באמת לעשות את זה, הלב הוא לא מכונה של כיבוי והדלקה, גם עוד חודש יכול להיות שהרגש יתקוף ואז מה? תלקי את עצמך שאת לא מצליחה לקום מהזמן שהגבלת?

לדעתי כשהרגש תוקף לתת לו מקום, לא משנה מתי, אלא מה, לא להיכנס לעומק ולמחשבות של מה היה ואיך היה וכו' אלא פשוט לחוות אותו ולהתקדם בלי להיכנס לעומק אבל כן לאפשר לו ולתת לו מקום כי אי אפשר להילחם בו תמיד ובאיזשהו שלב הנוסחא הזאת לא תעבוד. והעצה הזאת לאיש מקצוע, זאת בדיוק ההלקאה העצמית לדעתי, "הנה לא עמדתי במה שהקצבתי, טוב כנראה אני לא מספיק, אז איש מקצוע יפתור" אנשי מקצוע הם לא בהכרח הפיתרון לכל מצב, נראה שאת ממליצה עליהם הרבה כאילו הם איזשהו פיתרון קסם.. לפעמים בן אדם רוצה שפשוט יקשיבו לו, גם בלי לייעץ, פשוט ישמעו את הכאב שלו "דאגה בלב איש ישחנה" ולא בהכרח איש מקצוע, גם חבר טוב או אח זאת אופציה מעולה.

מסכים עם איש מקצוע רק במצבי קיצון חמורים, לא כפיתרון לכל פעם שנמצאים בקושי מסוים שמעיק על ההתקדמות.

אני ממש לא מתכוונת לזה שהאדם הוא מכונה, ואחרי שבועיים אין מה להתאבל, לכאוב, להיות בצער.

שבועיים נתתי כדוגמה. יכול להיות שלה מתאים חודשיים או יותר. זה ממש לא נוסחה של, את עדיין שבורת לב אחרי שבועיים? = לכי לאיש מקצוע.

הנקודה היא לא לשקוע בזה עד אינסוף.

כי יש קשיים בחיים. יש צער. יש כאב. והוא אמיתי, וצריך בהחלט לתת לו מקום. בעולם שלנו אין מקום לברך על הכל הטוב והמיטיב. יש עניין לברך דיין האמת. הקב"ה ברא רע בעולם. ברא צער. ברא כאב. ברא ייאוש.

אבל יש לנו גם את הכלים לקום מהמקום הזה, ואחרי שאנחנו נותנים לזה מקום - צריך לקום. ואם אדם לא מסוגל לקום עם הכוחות שיש לו כרגע, אז ב"ה אפשר לערב אנשים אחרים שיעזרו לנו לקום ולגדול מתוך זה. אני לא חושבת שאיש מקצוע מתאים רק למקרי קיצון חמורים. יותר מזה, אם היה לי קשר שנגמר, והיה לוקח לי שנה להתגבר על זה לבד, אבל חודשיים בעזרת איש מקצוע - הייתי מעדיפה לפנות לאיש מקצוע מאשר לחכות. מעבר לרכישת כלים למשבר הנוכחי, אני בטוחה שיש ייתן כלים גם למשברים נוספים שעתידים להיות.

אז הנוסחה שאני מציעה היא כזו:

בשלב הזה של החיים אתה כבר מכיר את עצמך.

תקציב לעצמך זמן שמבחינתך סביר להיות במצב של העצב, כאב, שבר, צער - אבל תגביל אותו בזמן. כמה זמן? לפי איך שאתה מכיר את עצמך. 

ואחרי הזמן הזה, אם אתה רואה שאתה עוד לא חזרת למצב הבסיס שלך - לפנות למישהו שיעזור לך.

מילה לגבי אנשי מקצוע:

אני לא חושבת שאיש מקצוע (ומדגישה, איש מקצוע) הוא פתרון קסם לכל דבר ועניין. אני כן חושבת שיש לאנשי המקצוע הרבה מה להציע, ובדיוק בתחומים שבו אנחנו עוסקים כאן. אנחנו לא מדברים כאן על תופעות ייחודיות שרק מעטים חוו - אני מניחה שרוב אנשי הפורום (והעולם) חוו פרידות כאלו. למה להתעקש ללכת ברגל מנקודה לנקודה כאשר המציאו רכב?

הסיבה שאני חוזרת וכותבת על זה שוב ושוב, זה שיש אנשים שמתביישים לפנות לעזרה. חוששים מההוצאה הכספית.

כמו שפונים לרופא על משהו חריג בגוף, אני חושבת שצריך לפנות לאיש מקצוע כשיש משהו חריג בנפש. מה זה משהו חריג? תלוי אדם. אני לא יודעת מי יושב מאחורי המקלדת ובאיזה מצב הוא נמצא. בנוסף, יש גם רפואה מונעת בתחום הזה.

לכן, שים לב, לא כתבתי, את חייבת ללכת אתמול כבר לטיפול מקצועי. אני רק שמה את זה על השולחן, כאופציה, לקחת בחשבון שיש אפשרות של אדם מקצועי שיכול לעזור. שגם אם אין לה תמיכה של בני משפחה או חברה טובה, שתדע שהיא לא צריכה לשקוע בזה עד אינסוף. שיש דרך לצאת מזה.

עצם זה שהוא (או הדינאמיקה בניכם) משחק בך זה דבר שצריך לעצור, ואחר כך זה גם יוכל לעבור.

כמה מהם איתי בכיסים.

חושבת שדווקא האון אוף. הם חלק מהתהליך. וכל פעם שהקשר מתנתק הוא מעלה רבדים נוספים ונוצר שינוי וריחוק  למדתי על עצמי שזה הכרחי וראיתי בסביבה שלי עוד כמה שחווים פרידה  .ככה בהדרגתיות.

הכל אופן.. אני כבר 3 ימים אחרי נתק נוסף והיום מרגידה כבר יותר מחוזקת.

מכינה את עצמי לגלים הבאים

מישהי אובייקטיבית.
לספר לה הכל והיא תתן לך תמונת מצב אובייקטיבית.

אם אין לך למי לפנות.

תתייעצי עם ברוקולי (מנכ״לית הפורום הזה) והיא יכולה להמליץ לך למי לפנות.

דעה נוספת, ממישהו אובייקטיבי -לגמרי- אבל גם -מקצועי- תעזור לך מאוד להבין אם את מפספסת משהו.

בהצלחה.

אבא של המחבר יותר מוכר.

(לא הכרתי אותו. הלכתי לפי הרמזים שלך, ראיתי שהוא כתב ספר על אהבה ואמרתי זה בטח הוא..)

ועכשיו הבנתי שהם אבא ובן חחחחח

כי ממה שזכרתי היה לו פירושים על התורה ועוד 3 ספרים על הגאולה אני חושב עכשיו הבנתי שזה אבא שלו

המח שלי אוטומטית דילג על "יהודה" וקרא רק "אברבנאל"

איך אפשר להתרחק מעם ישראל ולהגיד זה רצון ה'.

אפשר להגיד שזה רצון שלך וזה מה שאתה חושב שיותר מדויק לך ..

אבל מפה ועד להשליך שה' בטוח לא ירצה ..

זה כבר חידה 

תקווה שאם פעלת נכון כך יהיה

כל הבחורות הן קסם!

שהרבה מאד מההצעות לא קשורות אלי

ודוגרי גם חלק נפסלות על נראות

וחד משמעית בנות ישראל הן מקסימות בכיף הייתי מתחתן איתן

לדעתי, אתה צריך לדייק את עצמך יותר ואז לא תקבל 20 הצעות בשבוע  

שריבוי הצעות הוא יכול להיות הרבה פעמים סוג של אשליה...

מי מבין המציעים שלך זה מי שסיפרת לו מה חשוב לך באמת ומה אתה מחפש?

אנשים מצעים על בסיס מה שהם תפסו בך, לפעמים זה מספיק ביחס למה שאתה רוצה ולפעמים, הגיוני מאוד שלא.

"אין הדיין אלא מה שעיניו רואות", אם אתה סה"כ מנסה לאתגר את עצמך ולהרחיב כמה שניתן את גבולות הגזרה ולהבחין בין עיקר לטפל, מה נותר עוד לעשות תהיה בטוח בעצמך אם עשית מה שאתה יכול

לך בכחך זה והושעתך את ישראל

שאתה צריך אחת מיוחדת ולכן זה קצת יותר קשה

אני גם מרגישה את זה היה לי מלא הצעות החודש טובות מאוד אישרתי מעט מתוך זה

צריך גם אומץ כדי להגיד לא מצטער זה לא מה שאני מחפש

וזה בסדר זה לא אומר שמשהו בך דפוק

אבל אתה מכיר את עצמך הכי טוב , אם מרגיש לך שנכון יותר לתת צ'אנס אז תעשה את זה ..

אני באמת לא בטוחה שנכון לפסול על נראות אז אולי תעשה לך שם גבול כלשהו

נניח חשוב לי שיהיה לה עיניים טובות יפות וחיוך יפה או דברים אחרים

כמה דברים שחשובים לך במראה אבל לא הכל. לא להגזים גם(;

תראה אם זה עוזר

חוץ מזה אתה באמת אחלה ויש לך לב זהב וצריך מישהי גם טובה זורמת ראש טוב וייאלה שיהיה במזל

תצליח 

אני בטוחה שתהיה בעל הכי טוב בעולם 

שלא לפסול יותר מידי על נראות וזה לא שיש לי איזה סטנדרטים מיוחדים סתם יש דברים פשוטים כאלה שאין מציאת חן בסיסית וזה הכי לגיטימי בעולם כי זה דבר חשוב

חזה לא קורה המון אבל קורה פה ושם

עכשיו, אל תתלהב.
רוב הציבור דפוק. 

אז מה שקורה זה שכל אחד לומד בדרך הקשה למה הוא -היה- דפוק.
לחלק זה לוקח שנה, לחלק שנתיים, חלק 10 שנים ויותר

לא קשור רק לזוגיות. במלא נושאים : עבודה, משפחה, תחביבים וכו׳.

יש לי תחביב מסויים, לא חשוב שמות, 
שמדי כמה חודשים, אני קולט איזה דפוק הייתי על משהו שהיה יכול לעזור לי הרבהההההה אם הייתי עושה לפני כמה שנים טובות. שינוי גדול.
אבל הייתי נעול. דפוק. הייתי צריך רק את ״ההארה״ הזו, לחבר 1+1+1+1+1 ולהגיע ל 5. אבל זה לא פשוט כמו שזה נשמע. זה לוקח -שנים- להגיע לתובנות.

אני מוכן להתערב איתך על כל היקר לי, בלי ציניות, בלי לצחוק, אני רציני לגמרי,
שאחת מזו שפסלת, יכולה לעשות את החיים שלך למאושרים -מאוד-.  זאת אומרת היא -באמת- -מה- שאתה מחפש.

הבעיה היא שאתה דפוק (שוב בקטע טוב) ואתה לא -באמת- יכול -לקלוט-
 שאחת מאלה שפסלת, יכולה לעשות את החיים שלך למאושרים -מאוד-. שזה מה שאתה מחפש. שזה מה שאתה צריך.
לפעמים צריך להמתין עוד שנה, עוד שנתיים, עוד עשר שנים (!!!). מבאס. אבל אלה החיים.

נדיר ביותר שמישהו מקבל סטירה -מיידית- משום מקום ואומר
״זה לא נראה לי מתאים בכלל. -אבל- מה אני דפוק ? דיברתי איתה והיא נשמעת בסדר גמור. שווה פגישה״
זה כמו לזכות בלוטו.
כמה זוכים בלוטו ? בודדים מתוך מיליונים. לך תנחש 6 מספרים ועוד מספר חזק. נדיר ביותר. 

תתפלל כל יום שתקבל את ההארה הזו.
כשזה יקרה, אתה תבין איזה דפוק היית.

10 הצעות כל שבוע. שתהיה בריא. אתה באמת דפוק.

והכי מרגיז, שולחים לך חלק מהצעות שוב. מי שולח אותן ? סבתא שלי ? שולח אותם המהנדס הראשי. הבורא של היקום. זה שקובע כל פסיק כאן.
אומר לך , ״הלו, דפוק, יש לך כאן משהו״. תבדוק. אל תשרוף 10 שנים ואז תתעורר.

ובבקשה, אם הגעת לכאן, בבקשה אל תגיד לעצמך ״הוא לא מבין אותי, אני מיוחד, אני צריך מישהו מיוחדת״ חה חה חה חה.
תתבגר. אל תהיה דפוק.  
-באמת- -רוצה- משפחה ? -תקים- משפחה -עכשיו-. קדימה.

שה' לא מדבר איתו על משהו אחר? אולי להקשיב לעצמו ליותר לאינטואציה שלו? הרבה אומרים שאינטואיציה של אדם שמחובר לה' היא באמת חזקה .

אולי מלמדים אותו להקשיב לעצמו? לתחושות ?

ולפני שהוא אומר כן לאחר לשים לב שאמר כן לעצמו?

קראתי הכל והבאת לי הרבה נקודות למחשבה

אני אשתדל בזה בעזרת ה'

תודה רבה אחי על ההשקעה

אני ברוך ה' זכיתי להיות אדם שאוהבים אותו בצורה די מיוחדת וממש מעריכים בכל מקום שאני מגיע.

אני באמת לא יודע למה ופעם זה אפילו הפריע לי אבל בסוף הבנתי שצריך לזרום עם זה וזהו כמה שאני יכול להשמע פה שחצן.

תוסיפו לזה שעכשיו זכיתי גם להיות אח שכול אז כולם ממש מרחמים עלי.

ובגלל זה אנשים ממש רוצים לשדך אותי והרבה פעמים דווקא לקרובים אליהם ובגלל זה הם לא תמיד חושבים עד הסוף על תוכן ההצעה והירידה לפרטים ובאמת כשהראתי למשל לאחותי כמה מההצעות שקיבלתי היא אמרה לי שאני צודק בפסילה שלהם כי באמת זה לא מתאים.

זאת אחת הסיבות הברורות לכמות

@הפי

@ברוקולי

@מוקי_2020

@חדשכאן

@advfb

ההתחלה הזדהיתי

אני חושבת שבגלל שאתה חברותי אז אנשים רוצים להחזיר לך ומציעים .

זה קורה לי לפעמים מלא וההצעות לפעמים לא שייכות..

אבל בגלל שאתה עזרת להם אפילו מעצם היותך הם רוצים גם לתת לך)

(לגבי אח שכול לא בטוח שבגלל שהם מרחמים אולי בגלל שהם שמים לב עכשיו עוד יותר כמה אתה ממשפחה טובה

הכל משמיים לך תדע אולי דווקא מהם תבוא ההצעה

ולפעמים גם אם דייקת להן הם עדיין לא ירדו לסוף דעתך ולכן הכי חשוב שתהיה מדויק לעצמך ונאמן לעצמך ותתיעץ עם מישהו שמכיר אותך מאוד 

האח שכול

יש לי כמה חברים שגם הם אחים שכולים טריים וכולם אמרו לי אותו דבר

לא יודע מה הסיבה אבל סבבה זה לא מפריע לי

וכמובן שאני באמונה תמימה שזה יכול לבוא מכל אחד לכן אני שומע את כל ההצעות ולא פוסל רק כי מישו מסויים הציע

לגבי החלק הראשון, ממש לא הופתעתי, וגם זה באמת לא שחצני אם יש לך עניינית שאתה מוכרח להגיד את זה כדי להשיג אותה

לגבי החלק השני, חיבוק גדול מרחוק..

בכללי כל העניין של הצעות שידוכים הוא עניין תופעת חברתית מרתקת.

בתור חברה דתית שבנים ובנות פחות נפגשים זה עם זה אז מי שעליהם בראש ובראשונה האחריות לשדך זה הסביבה - חברים, מכרים, משפחה וכל מי שבעצם רוצה.

בגלל שהנושא הזה הוא רגיש יחסית אז לא מכל אחד מצפים או מסכימים לשמוע הצעה.

וגם העניין של כמות ההצעות יש לה כמה השלכות לפי ההסבר של התופעה הזאת.

מי שמקבל הרבה הצעות, מרגיש, בצדק מסויים, בתור אדם מעמד מיוחד. וכן להיפך, מי שבלי הצעות (לרוב ללא צדק, לא נכנס כעת למה) יכול להרגיש פחות מוערך. גם ניסיון העשירות וגם ניסיון העניות הם קשים, בכל תחום בחיים.

אמנם אם אחרי שמבינים את העניין תופעת ההצעות אז אפשר לראות שהיא לא תמיד משקפת את מציאות האדם הפרטי שמקבל/לא מקבל את ההצעות יכול להחשב כ"בררן" או כ"מבוקש" או "נחות" אבל כל זה מעטפת שלא באמת קשורה להצעה עצמה ולא למציאות.

לסיכום, "ישועת ה' כהרף עין", כל המסביב יכול להשפיע, אבל כדאי לזכור שזה לא העניין שלשמו התכנסנו.

ישנה בוודאי!

חזק ואמץ

מזל שלפחות אני מבין את ההומור שלה

תודה!

ולומדים להעריך אותו יותר ויותר

כשהוא מגיע.

ובאמת באמת

לפום צערא - אגרא

רבנו החציל

אתה מכיר ויודע שאני לא כותבת סתם חירטוטים מהגיגי לבי....

בסופו של דבר השאיפה היא להתחתן רק עם אחת.

כמות ההצעות והפסילות פשוט לא רלוונטית.

לפעמים הכמות יכולה לבלבל, להוציא אותנו מהמיקוד.

ידוע שיותר קל לבחור כאשר יש מעט אפשרויות. ריבוי אופציות מקשה על הבחירה.

ואם יש כמה הצעות, זה בסדר גמור לבדוק מי מבינהן נראית לך הכי פוטנציאלית, לצאת איתה, ואם זה ח"ו לא הולך - לחזור לבדוק אם יש פוטנציאל נוסף.

בעיני, צריך לדעת לדייק את מה שאנחנו מחפשים, ואם משהו לא מתאים לדיוק שאנחנו מחפשים - לא לבזבז משאבים על קשרים שאין להם פוטנציאל אמיתי מבחינתי.

אז אני לא מרגישה רע להגיד 10 פעמים רצוף לא, אם ביררתי וזה לא מתאים.

(ורק זורקת כאן עצם: אם אותה הצעה חוזרת על עצמה שוב ושוב מכיוונים שונים, אולי אולי יש מקום לשקול אותה שוב? אתה יודע מה הסיבה שכמה אנשים חשבו שזה יתאים? אולי יש משהו שהם רואים שפספסת?)

וב"ה אני עוד כאן, ואני מאמינה שיש כאן עוד בנות רווקות נוספות, וכל יום יש עוד מאות או אלפי בנות שהחליטו שהגיע השלב הזה בחיים...

(ודווקא בהקשר של מלחמה ושכול, זה דווקא מרחיב את מעגל הפוטנציאליות (אולי לא כרגע כי זה עוד די טרי), וד"ל).

אתה בחור טוב, מתחברים אליך בקלות אוהבים אותך, גם בלי להכיר יותר מידי, יש לך מעגלי חברים מהרבה סגנונות שהם לא דווקא הסגנון שלך

אז הרבה אומרים לעצמם יש בחור סחבק יאללה בוא נמצא לו כלה זורקים כל שם של מישהי שהיא גם סחבקית ובחורה טובה בעיניהם גם אם אתם לא כ"כ קשורים

אין דבר כזה הבעיה היא אצלי.
'הבעיה' מורכבת מכמה פרמטרים. האם אתה היכול לשנות משהו אצלך כדי לנסות להשפיע על פיתרון הבעיה?
בעייני כן. כשאדם ברור עם עצמו מי הוא.  הוא יודע מה הוא מחפש, מדויק עם עצמו (לא איך היא נראת, תשאיר קצת לקב"ה. אלא, מה ייחד אותה, פנימיות,אופי,התנהגות. שוב, לא צריך לפרטי פרטים אבל כן משהו מוחלט ורציני) מה מתאים לו ונכון עבורו אז בדר"כ גם ההצעות בהתאם (מנסיון ולמידה).

בהצלחה!

נ.ב.

ברגע שבאמת תעשה את זה אל תתפלא ואל תתאכזב שכמות ההצעות ירדו פלאים.

ויכול להיות שהפכת לבררן מדי כי נמאס לך

בת דודה שלי התחתנה בגיל 35 עם מישהו שהיא פסלה 10 שנים קודם לכן..

היום היא נשואה לו ויש להם ילדים

והאמת שהיא ממש מתבאסת על הקטע שלקח לה עוד 10 שנים על בררנות מיותרת

החיד"א ביוסף תהלות מסביר איך העונה מועילה לזכירה:

"אפשר לרמוז במה שכתבנו בעניותינו במקום אחר דהעניו יש לו זכירה מכמה טעמים. חדא דהוא מרכבה לשכינה וזה מועיל שלא ישלוט בו שכחה דהוא מסט"א. ועוד בלשון אחר והוא תולדה מהאמור דכתב הרב עיר וקדיש מהר"א הלוי ז"ל דהעניו אין יגער שולט בו והשכחה מסט"א ואינה יכולה לשלוט בו. ועוד אחרת דהעניו שם י"ה שומרו כמ"ש גורי האר"י ז"ל וכלפי שהגאה פוגם בשם י"ה מרובה מדה טובה דהעניו שם י"ה שומרו והוא מקום הזכירה כי ע"ב קס"א בחי' י"ה גימט' זכור. ועוד שכתב הרב עיר וקדיש מהר"ש אסטרפולי ז"ל דקליפת רי"ב ממנה באה השכחה ואם תחבר י"ה עם רי"ב גימט' זכ"ר כי שם י"ה מבטלה ובמקום שכחה באה זכירה וזה שכתוב צעיר אנכי ונבזה כי באמת אני נבזה בעיני והענוה היא באמת בלבי אז פקודיך לא שכחתי ורמז בס"ת אנכי ונבזה י"ה כי שם י"ה שומרו ומשם הזכירה ומבטל השכחה ור"ת אנכי ונבזה גימטריא ז' רומז לשכינה שהוא מרכבה העניו לשכינה."

אם בכל מקרה לא מצליחים לסיים ספר בד"כ, אולי אפשר לתת אפשרות לקרוא גם בשישי. אולי יש כאלה שבשישי יותר מסתדר להם ונצליח ביחד לסיים ספר.

@המטיילת בארץ

ליקוטו מוהרן לג מאות ה והלאה

כי יש שני מיני אהבות וכו

זה אולי?

בתורה ל"ג. זה לא קשור לאהבה תלויה בדבר או לא. שתי אהבות שהוא מדבר עליהם לא תלויות בדבר, כמו שמדמה את שתי האהבות בין אב לבן.

ההבדל בין האהבות זה האם האהבה מתגלה בפועל או שהוא סתום וסמוי למעלה ויתגלה לעתיד לבוא.

שאם מרגישים את האשה כממש חלק טבעי שדבוק בך, כמו אדם וחווה "עצם מעצמי ובשר מבשרי", אז מגיעים ל'אהבה שאינה תלויה בדבר".

אז גם אם האשה תעצבן, תזיק ואפילו תחטיא אותך כמו שחוה עשתה, האהבה תישאר חזקה.

הוא מסביר שאהבה העמוקה נמשכת מהאור קודם לבריאה, אז זה תלוי במה יצא לפועל ביניכם, צריך לחזור לאור האהבה שלא תלויה במעשים וביטויי העולם הזה. אלא תלוי באור יסודי ערב ומתוק של חיבור הנשמות.

'אהבה שאינה תלויה בדבר' זוגיות.

הוא גם היה לפני ר' נחמן.

נשמע ממש מורכב, גם להיות בקשר כזה, וגם לצאת ממנו בתקופה כל כך מטלטלת מהרבה בחינות. האם את שלימה עם הרצון הזה להכיר מישהו אחר ואחרון? אם לא, אולי אולי כדאי לפנות לאיש מקצוע שיעזור לך לעשות קצת סדר בכל הבלגן הזה.

אני רוצה להפריד את התשובה שלי לשתיים:

א. לגבי ההשקפה:

מה הסגנון שאת מחפשת? מה ההבדל בעינייך בין דת"ל לחרדי? את יכולה להגדיר מה בהשקפה החרדית לא מתאימה לך, וגם מה בהשקפה הדת"ל לא מתאימה לך? האם זה רק היחס למדינה, או שיש גם דברים אחרים?

אני חושבת שכאשר התשובות לשאלות האלה יהיו לך ברורות יותר, יהיה יותר קל לחפש - כי תדעי יותר טוב איפה לחפש.

ב. איך מייצרים הצעות?

אני חושבת שצריך להיות אקטיביים. לא לסמוך על אנשים אחרים.

בראש הפורום יש קישור לרשימת שדכנים, ובחלקם כתוב לאיזה ציבור הם מייעדים את עצמם. תפני לכמה מהם.

מה עם מיזמים? שגרירים בלב? אלגו?

אם תפרטי קצת יותר מה את מחפשת - גם מבחינת שלב בחיים\גיל, אולי אפשר לתת רעיונות יותר מדוייקים של איפה לחפש. (לדוגמה, יש מיזם שמיועד לבנות שמחפשות בעל אברך, עד גיל 28).

(תראי הודעה שכתבתי בעבר, אולי משהו שם רלוונטי: דברים שכתבתי פעם ואולי יעזרו מבחינה פרקטית - לקראת נישואין וזוגיות)

לגבי אתרי הכרויות, זה באמת יכול להיות מציף, מכל מיני בחינות. אני לא יודעת לאיזה אתרים נרשמת ומה בדיוק מפריע לך, אבל בדיוק נתקלתי בפרסום הזה: https://www.facebook.com/photo/?fbid=411691944757996&set=a.177476708179522

שזה אתר שמייחד את עצמו מאחרים מכל מיני בחינות, ואולי שווה לנסות אותו.

בהצלחה!

קודם תדברי איתה, לפני הכל. היא אמורה להגיב כאן מדי פעם. תחפשי בהודעות.
 

שהפרטים שלך יהיו אצלה והיא גם תוכל לכוון אותך.

קחי הכל בקלילות. בלי לחץ. 

לפעמים שאנחנו בתקופה קצת חלשה, אז הכל נראה אפרורי, אבל המציאות -תמיד- צבעונית.

אם את שואלתי אותי, אל תבזבזי זמן על אתרים. 
רק על כאלה שיכולים לשדך, שמכירים אנשים -טובים- שיתאימו לך ויש המון כאלה. רק צריך להגיע אליהם.
בהצלחה ולא לשכוח, קלילות.

חברות ומכרות מתקופת האולפנא והמדרשה- שכן תואמים את ההשפקה שלך?

מבינה אותך ממש

יש את אלגו, אפליקציה להיכרויות שזה לדעתי יותר מעודן ופחות מאיים מהאתרים הקלאסיים..

אם ההשקפה שלו ממש הפריעה לך, איך זה נמשך חצי שנה?!

בחור דתי לאומי תורני

ואת לא חרדיה? נכון?

קודם כל לפנות לבורא עולם אבא זה ממך .. פתח לי פתח

זה דבר ראשון אחרכ לחפש דמות רבנית/ חברה/ מכרה/ שדכנית .

ולבקש ממנה בחור תורני אך לא לכיוון החרדי

(ואם יש לך הבהרות בנוגע לכמה דברים אצלך כמובן את משקפת)

 זה הכל

ממליצה לקרוא עליו

לדעתי אם ההצעה נשמעת טוב ורק הגובה זה מה שמפריע כדאי לנסות. מאמינה שעם הזמן אפשר להתרגל...

בהבנת דבריו:

אוכלים אזני המן כי הוא 'שמע' לזרש אשתו, וזה גרם לו להיתלות על העץ.

יש אפשרות להבין בו, שעצם השמיעה לאשתו, זה מה שגרם לו ליפול.

אז השאלה אם הוא מתכוון רק המן ששומע לזרש או בכלל כל האנשים צריכים להיזהר כששומעים לעצת נשותיהם.

לעצם הענין, יש סוגיא בבבא מציעא נט ע"א לגבי לשמוע לעצת אשתך: "ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם שנאמר (מלכים א כא, כה) רק לא היה כאחאב וגו' א"ל רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא".

זאת אומרת יש דעה שצריך לקבל עצתה רק בענייני הבית ויש עוד לישנא שצריך לקבל דעתה בכלל בענייני העולם הזה, אבל לא בדברים הנוגעים לרוחניות.

שסהכ לפי התורה הבעל כן צריך להקשיב לאשתו, כמובן אם זו עצה לא טובה אז לא (לפי מה שקרה למן)

ובכל מה שקשור לרוחניות- שלא יקשיב לעצותיה (קשה לי לכתוב את זה חח)

ואם היא בדרגת שרה אז כל אשר היא תאמרה לך שמע בקולה

לעומת ענייני העולם הזה, שבהם הוא צריך להתבטל לעצת אשתו,

בענייני שמיא, צריך לבחון את הדברים בעצמו. 

או בגלל שהאשה לא לומדת תורה כמו האיש, או בגלל שהטבע שלהם שונה ומה שמספיק\מתאים לה ברוחניות, לא מתאים לו.

היו כבר נשים שבעלן הלך בעצתן והצליחו מאוד..

אנחנו שומעים אחד את השניה מעולה. אז אם זה החשש היחיד שלך מהפרש הגובה אז אין לך מה לחשוש.

אם אתה אומר שזה לא מפריע לך  בלייב אז תעבוד על עצמך לא לפסול אם זה הגורם היחיד שמפריע לך

בהרבה עניינים

ואחד ממנגוני ההגנה הנפוצים נקרא "רציונליזציה". מציע לך לקרוא על זה... זה נשמע דומה.

זה בכלל לא משהו מיוחד יותר מדי. זה טבעי לגמרי.

בגלל שמה שאתה אומר נשמע לך מטומטם (וגם לי נשמע מטומטם) מסתבר שזאת יכולה להיות השלכה מיחס למשהו אחר. אחרת, קשה להאמין שאתה תפעל לפי מחשבה שאתה חושב שהיא מטומטמת. 

בשלב מסוים פער בגובה כן יכול להפריע

פשוט תיקח מטר ותמדוד מה הגובה הכי נמוך שאתה יכול להסתדר איתו

אולי זה 1.60 אולי זה פחות

יש בנות נמוכות ממש ממש חמודות - בתור מישהו יחסית גבוה

לפרטים בכל זאת אנשים סומכים עליו שלא יספר

שמחתי להרגיש רבנית גם אם זה לעשר שניות 

שנא את הרבנות

זה להנות מהשררה, מהשירות שנותן לאנשים.

במידה וזה דברים כללים ולא ידוע בכלל על מי מדובר נשמע מעולה לספר חוויות.

במידה והאישה יודעת, גם אם במוערפל, מי האנשים - זה לא תקין בכלל

לא שייך לדיון, כי בסוג רבנות שאתה עבד לציבור, אתה מועיל לאנשים.

(בתגובתי אליך לא התייחסתי לסיפור לאשה, רשמתי שאני מתנגד)

לא הבנתי את ההודעה הראשונה שלך.

השררה של הרבנות מזכה במתנות שעליהם נאמר "שונא מתנות יחיה".

ומכאן "שנא את הרבנות". ואם זה לא הפשט אז זה על דרך ההלצה.

בדיוק כמו אשת הפסיכולוג.

או כל מקצוע אחר.

צריך לכבד את המרחב הפרטי והסודי של האחר, בדיוק כמו שהייתי רוצה שאחרים יכבדו את המרחב הזה שלי.

לא יודע מה פה.

בצד המוסרי וההלכתי מסכים.

ראה סעיף 23: https://www.gov.il/BlobFolder/policy/do_right_and_good/he/%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%20%D7%95%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91.pdf

כתבתי את ההודעה מהכיוונים שכתבת. 

אין לי מושג מה התוקף החוקי של זה.

(ואולי זה שצריך לכתוב את הדברים בנוהל מסודר מעיד משהו על הדור שלנו...)

כמובן, שזה תלוי בחומרת העבירה. יש חומרות מסויימות שחייבים לדווח.

של הבריטים - שאיש דת לא חייב לספר למשטרה/בית משפט פשעים שנודעו לו כשאנשים התוודו בפניו.

כמובן החוק נוסח כך בשביל הכמרים, אבל מרן הגר"א שפירא זצ"ל השתמש בזה.

היה איזה חיסול בעולם התחתון, הגופה הועלמה והרצח לא פוענח. מו"ר הרב דוד חי הכהן, מצא מישהו בבת ים שאמנם לא הסכים לבוא לבית הדין (כי ידע שיעצר) אבל, בהתחייבות מוחלטת שזה לא יצא לשום מקום, הגיע לבית של רה"י זצ"ל והעיד בפניו בנוכחות עוד שני ת"ח שנקראו לשם משהו שעל פיו יכלו להתיר את העגונה.

היתר העגונה אמנם פורסם בלי לפרסם את הנימוקים, אבל מייד הגיעו אל רה"י זצ"ל מהמשטרה, בדרישה להבין מה הוא יודע שהם לא יודעים, הוא לא הסכים להפר את התחייבותו ולאכזבתם הוכיח להם שהחוק פוטר אותו...

נדמה לי שגם בארה"ב זה בגלל הconfession הקתולי והאורתודוקסי (נצרות).

לעולם לא אספר לאף אחד, כולל לא לאשתי היקרה, מי ומה שאל אותי בעניינים הלכתיים-אישים, אלא אולי אם יהיה צורך הכרחי בעזרתה (לא קרה עד היום).

נראה לי שזה חלק מהאמון הבסיסי שאנשים נותנים לרב.

"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק ואשתו ויהיו לבשר אחד"

גבר מלשון התגברות - יעזוב את המקום הרגיל שהכיר ויצא יכיר מקום חדש ששם יזכה לתת להשפיע להיות עם כוחות ובעל השפעה גדולה (זה קורה דווקא בעולמה של האישה)

האישה צריכה מנגד לשתף לאפשר לקבל ולהתמסר שזה לא פשוט גם..

לגבי דייטים אם נוריד את זה לפועל - בחורה שמחוברת לאנרגיה הנשית שלה היא משתפת סומכת מקבלת נותנת לעצמה להיות מושפעת ממנו ( זה לאט לאט)

מפיצה אווירה נעימה ונשית

בחור שמחובר לאנרגיה הגברית שלו הוא משפיע מתגבר יוצא מעצמו .. נותן מתעניין בעולם שלה ורוצה להישאר בו.

בדייט מתוקן האישה מרגישה בנוח להיפתח ומרגישה שרואים אותה וכיף לה להיות היא .. ומתרחשת נקודת החיבור .

הגבר יצא מעצמו הגיע לעולם שלה..

בדייט מבאס הבחור שואל שאלות בצורה טכנית הבחורה לא מצליחה לספר לו או לשתף כמו שהיא רוצה .. וכל שאלה סוגרת אותה יותר 

היא לא פותחת את העולם שלה וקשה מאוד ליצור ככה נקודת חיבור .

הבחור חושב שהוא הכיר אותה אבל .. הוא בעצם סימן לעצמו כן ולא .. כלומר נשאר בעולם שלו ... 

היא צריכה להיות מתאימה לי .. 

באלגן

מאתגר להכיר ככה 

יהונתן קליין מדבר על זה הרבה

קטע בדיוק לאחרונה שמעתי פעם ראשונה את הסגנון הזה

מאיפה למדת/הכרת את הרעיון הזה?

בחלקו ממני (מה נכון לי).. ומנשים סביבי ורבניות

הצורה שכתבתי עכשיו בשרשור זה בחופף לקריאה מאברהמי שהיא יועצת ומדריכה זוגות  (בעלוני שבת).

אהבתי שזה מחדד יותר

הרעיון ברור לי מאליו אבל החידוד כל פעם עוד טיפה מהמם בעיני

יהונתן קליין כותב הרבה מעבר למה שכתבתי אבל כן 

בסופו של דבר כולם (יועצים רבנים מדריכות) מסכימים שזה טבע הגבר והאישה..

אם היא לא נפתחת ומאפשרת אין קשר

וזה באמת מה שתוקע מלא זוגות באמצע קשרים 

יפה מאד!

חשוב לזכור שגבר הוא לא עושה מעשים של גבר אלא הוא באמת כזה(וגם משדר את זה)

אני חושב שיש מקום לשני כוחות הפוכים

להיות יס-מן יכול לעזור להגיע מאוד רחוק, לתת לאנשים לשמוע מה שהם רוצים לשמוע, לוותר, לשמור את הרעיונות שלך לעצמך, להתאים את עצמך כמו זיקית => בגבול הטעם הטוב

מאז שהתחלתי להרשות לעצמי יותר "להיכנע" הצלחתי להתחבר לאנשים חדשים ולהבין אותם, שאחרת מרוב אותנטיות קשה לי לגשר איתם את הפער

לכן אכן לא טוב להיות דג מת אבל גם דג חי יכול לנצל את הזרם

גם בכללי לא טוב להיות יותר מדי דוגמטי, לא להרגיש אובר "דבקות באמת שלך", יכול להיות שאנחנו גם טועים ואז מה עשינו? אלא לדעת לקבל פידבקים וגם לדעת מה לעשות איתם

ש3.  זה נכון

זו רשימה של תכונות טובות וישרות שמומלצת לכל איש וגם לכל אישה..

לא הייתה רוצה שאשתך תענה לכל הדרישות האלו?

אחראית, בעלת הרבה תחומי עניין/אשת שיחה, נאמנה לעצמה ולך ומראה אהבה?

הרבה תחומי עניין. יש מאן דאמר שזה אפילו מוריד.

עכשיו לא להיות חכמים ולהגיד "אה אז מישהי שלא מבינה בכלום", כי זה לא מה שאמרתי.

לא מבינה למה אתה חושב שאבא שלך לא מסוגל לעשות קניה של 500 ש"ח בסופר...

וכי ככה אמא אמרה

1. לוקחים עגלה.

2. מעמיסים פנימה את מה שצריך.

3. משלמים בקופה.

4. אורזים ויוצאים.

5. מחזירים את העגלה.

איזה אדם שמוכן לחיי זוגיות לא מסוגל לעשות את זה? (ואני לא מדברת על אנשים שמתמודדים עם מגבלות כאלה ואחרות).

אבל לי לקח זמן להבין איזו עגבניה לבחור 

או איזה בשר טחון עדיף ומה יותר בעייתי 

יש כל כך הרבה דברים שצריך לדעת וזה דברים שאנחנו הגברים פחות שמים לב אליהם אבל מסתבר שזה חשוב

בהקשר הזה.

לדעתי זה יותר ענין של חינוך.

לפחות במשפחה שלי, מגיל קטן כל הילדים, הבנים והבנות, היו נוסעים עם ההורים לקניות. (ודווקא אבא הוא זה שלימד אותנו איך לבחור ירקות.)

ההורים שלי מעדיפים לעשות קניות ביחד, אז היינו מתחלקים בינהם, ולומדים מהם להשוות מחירים וכו'.

כלומר בבית שבו גדלתי, קניות בסופר לא נתפסו כמשהו גברי\נשי, ואת ההקניות של איך לעשות את זה בצורה טובה ויעילה ההורים חינכו את כל הילדים...

אבל מעבר לזה, אני ממש לא חושבת שזה תנאי לנישואין. לבחור עגבניה טובה זה לא כזה מורכב. מעולם לא בדקתי אם מי שאני יוצאת איתו יודע לבחור, ואם הוא לא ידע, 10 שניות בסופר והוא ידע.

לא נראה לי שהיה בעיה של רווקות אם הכל היה סביב זה(;

וגם מילדות הייתי הולך עם ההורים לקניות.

דווקא פעם אחת לא יכולתי ללכת ואשתי הלכה במקומי (לאושר עד) היא חזרה אחרי שש שעות(לא בהגזמה) עם חצי רשימה(גם לא בהגזמה) כי היא פשוט התייאשה ואמרה שלא אשלח אותה עוד פעם ואם אני לא יכול שאני אעשה הזמנה מרמי לוי

בשאלה שלך שאלת על מסוגלות טכנית לבצע רכישה.

בעיני, זו משימה די פשוטה וטריוואלית לבצע קניות.

מה שחשוב וקריטי לדעתי בזוגיות, זה להבין את הפן הכלכלי.

כמובן, גם כרווקים יש חשיבות גדולה להתנהלות כלכלית וצרכנית נבונה.

אז השאלה בעיני לא צריכה להיות מתי למדת איך לבצע רכישה טכנית,

אלא מתי למדת לנהל תקציב. לחסוך. לדאוג לפנסיה. אבל גם לגעת להוציא על דברים שמעניקים לנו איכות חיים. לאזן בין מותרות לחיוניות. להשאיר מספיק לבלת"ם. לא לחיות על הקשקש. וכו'.

סביבות גיל 15 אולי פחות

אבל עם עזרה בלסחוב הכל ולהחזיר הביתה.

לטעמי בהתנהלות תקינה של בית, שני בני הזוג צריכים לדעת לעשות הכל בכל הקשור לניהול שוטף של הבית.

גם כדי לגבות זה את זו, זו את זה, בזמנים בעייתיים - מחלה, לידות, העדרויות מסיבות שונות.  

קניות בסופרמרקטים, התמצאות מלאה בחשבונות הבנק, בישולים בסיסיים, כביסה. 

אז זהו שבתכלס יוצא 900-1000

כתבתי 500 כי זה בערך לזוג צעיר

הלוואי 500 לזוג צעיר..זוג בימינו זה סביב ה1000

ואני אישית ידעתי לעשות קניות מגיל קטן כי ההורים שלי תניד לקחן אותי איתם

בעלי גם יודע לעשות קניות מגיל ממש קטן אני באמת חושבת שזה פשוט תלוי מאיפה הגעת..

מי מגדיר קניות ב500 שח כגדולות...

לרוב אבל אני לא מגיע לסכומים כאלה, אני קונה פעם בשבוע את מה שאני צריך וזה יוצא גג 200-300

אני שואל את עצמי מה אני מתכוון לאכול השבוע - כמה אריזות פסטה + אורז, ירקות, דג, מדי פעם בשר, יין

וזהו בערך, זה לא יוצא הרבה אם לא קונים שטויות

לדעתי לא כזה חשוב לקראת נישואים מקסימום האישה יכולה להכין רשימה (או שיכינו אותה ביחד) ולרוץ עם זה

אני לפעמים עושה קניות גדולות לבית שאני גר בו.

גם בקניות בסופר.

קניות עופות - לא שמנים, ללא כתמי שטף דם…

קניית פירות וירקות טריים - צריך לדעת לבחור… (וזו גם  התורפה של המשלוחים ב on line… הרבה פעמים המלקטים אוספים למשלוח עגבניות לא טובות, לא רכות מידי ולא בוסר… בתור דוגמא.

צריך לדעת לבחור פירות וירקות בדוכנים בסופר )

מוצרי חלב - בדיקת התאריכים.

ביצים - שאין שבורים.

- מוצרים עם תאריך תפוגה….

צריך קצת מיומנות… שנרכשת עם הזמן והניסיון.  

בלי חיי רווקות ועצמאות לפני כן…

לכן שואל ומברר איך אחרים מתמצאים בקניות…

אבל תמיד עם רשימה.

כשזה אני זה נגמר בדרך כלל בין 100 ל200, תלוי בכותב הרשימה המקורית.  כשזה בעלת הבית פה זה נגמר ב700-800-1000...

מצד שני  הזמן שזה מחזיק הוא כמובן עשירית. אחרי יומיים צריך לקנות עוד משהו....

אתה יודע (ומבצע...) לשטוף כלים? רצפה? לבשל? להחליף מצעים? לטפל בכביסה?

למה אתה חושב שיש משמעות גבוהה יותר לקניות שבעל ידע לבצע, על פני שאר המטלות בבית?

איפה שאמרתי שיש לקניות משמעות גבוהה יותר? רק אמרתי שזה ממש חשוב

כמו שאר הדברים שהזכרת

אבל לדעתי גבר צריך לדעת לעשות בערך הכל בבית. גם אם בפועל יעשה פחות מהאישה (מי אמר?) אבל לפחות שידע.

נראה לי בסגנון דתי לאומי קלאסי לא נהוג לברר לרזולוציות האלה,

ככה אני באופן אישי למשל מברר בעיקר על הבחורה באופן כללי, שואל פרטנית על 2-3 דברים שחשובים לי ופה נגמר הסיפור..

אם זה משהו שמאוד מהותי בעיניך אז באמת נראה לי שכדאי לברר ולחסוך

אפשר להסתכל על כל נקודה בנפרד, ואני רוצה להסתכל על הכל כמכלול.

אני בוחרת על מה להתווכח. ויכוחים הם חלק בלתי נפרד מקשר.

יש דברים בעיני שמהותיים לזוגיות, ודברים שפחות. 

ואני יוצאת מנקודת הנחה שיש מסוגלות כלכלית לכך - אפשר לשכור אדם שידאג לניקיון ביתך במקומך. 

אבל אי אפשר לשכור אדם שיחיה בזוגיות שלך במקומך.

לכן אני חושבת שצריך להפריד בין דברים טכניים לדברים מהותיים.

הרבה מהדברים הטכניים אפשר לשלם למישהו אחר שיעשה את זה במקומך - ולכן אלו לא דברים שאני משקיעה בבירורים. (ועד איפה זה מגיע? מבחן טעימות כדי לבדוק אם הבישול מוצא חן בעיניך? שיטת קיפול מגבות?).

לגבי סוג הדירה שבה בעז"ה אגור - זה תלוי בעיני בהרבה גורמים, ולא משהו שחשבתי לברר מראש. מה תהיה המסוגלות הכלכלית שלנו כזוג? האם נהיה מוגבלים במגורים מבחינות מסוימות (לדוגמה, מרחק מהעבודה\משפחה)? ובכלל, זה לא משהו שאני רוצה להחליט לבד. בשביל זה אנחנו שניים, לא?

אותי יטריד אם מישהו לא יודע להסתפק במה שיש לו, ותמיד מחפש לעבור לגדול יותר. אבל זה משהו שיתבטא לא רק בגודל הדירה - זה משהו במידות בעיני, ולכן זה רלוונטי. אני לא אומרת שלא טוב לשאוף ולרצות - זה טוב וזה חשוב, אבל אני רוצה גם מישהו שיודע לשמוח במה שיש.

מקווה שהדוגמה הזאת קצת הבהירה את ההבדל בעיני.

פערים תמיד יהיו. השאלה היא איך אנחנו מנהלים אותם.

עכשיו רואה שזה מה שלגיטימי? הביאה...

בכל מקרה,

אני חושבת שמדובר בשיר מס' 1 בדיסק "ישיש" של אלי גרסטנר.

אפשר לשמוע חלק מהשיר כאן: https://mostlymusic.com/en-il/products/yosis-cd

או בספוטיפיי: L'chah Dodi

לא יודעת למה התכוונת בדיוק בתחושת ביטחון, אבל יש בהתעניינות הזו מה שנותן הרגשה שמישהו דואג לי, ורוצה לדעת שאני במקום בטוח עבורי. וזה לא משנה אם זה קרוב או רחוק. זה מתחבר לי למקום האנושי הפשוט של אכפתיות כנה ואמיתית, רואים אותי ורוצים לדעת שאני בטוב.

לגבי השאלה אם זה תלוי בהתלבטות לגבי הקשר, בעיניי זה לא קשור. אנחנו בני אדם, ובלי קשר למה יתגלגל בהמשך, זה בסדר ואפילו רצוי מאוד להיות מי שאנחנו. ואם להיות מי שאנחנו זה אומר לחשוב על האחר, להיות אכפתי ודואג לטובתו ולשלומו, אז זה מה שנעשה. הרי בסופו של דבר אנחנו נפגשים כבני אדם, קודם לכל השאלות האם נתחתן בסוף או לא.

והייתי מפעילה את הכלל הזה של 'קודם כל בני אדם' על עוד כמה "חוקים'' שגורמים לתסכול בעולם הזה של ההיכרויות.

יש לי אחד

אל תגידי "לא אני לא רעבה", די עם זה.. קודם כל בני אדם.

ושמע, העלית פה רעיון לשרשור..

לא הייתי בונה על זה שהתגובה שמורה במערכת

וכן, רעיון.. (ולא העליתי רק קטפתי..)

אבל אנחנו נכנסים לאדר א וזה יותר לאדר ב, ואולי אפילו לאמצע אדר ב ככה כדי שיעברו ארבעים יום ויצא שרשור טוב, כי ארבעים יום זה זמן התכנסות שמסוגל להולדת דברים חדשים (ארבעים יום קודם יצירת הוולד, הגשם במבול היה ארבעים ימים. אולי גם ארבעים סאה של מקווה קשור לרעיון. ובטח יש עוד דברים שקשורים).

אני זוכרת שבדייט ה1 שלי עם בעלי חזרתי הביתה ב21 לא כזה מאוחר והוא התקשר לבדוק שהגעתי

נמסתי באותו רגע 

אני לא חושב שזה יזיק לשלוח, ולהועיל זה יכול ואפילו מאוד. הראש/הלב של בנות עובד שונה משלנו, ודברים שלנו יכולים להיראות לפעמים מיותרים או משהו בסגנון, נראים לבנות אחרת.

1. מה אם אני הסעתי אותה הביתה?

2. האם זה לא יוצר רושם של "נלהב מדי" או חמור מזה "מה הוא חושב שאנחנו בקשר? בקושי דייט ראשון"

שואל בשיא הרצינות, אשמח לתשובות 

לדיון בנושא:

"היי חפציבה, הגעת הביתה בשלום?" - לקראת נישואין וזוגיות

הסתכלתי עכשיו מה כתבת שם - מה השתנה מבחינתך?

ממש הכרחתי את עצמי לשלוח.

מניסיוני (ואולי אחרות ואחרים יעידו כאן אחרת) זה לא מנהג מחייב, אין ציפייה לזה, ובפועל הרוב לא עושים את זה.

אין לזה שום קשר לרצון להמשיך את הקשר.

כמובן, שהדברים תלויים גם בהקשר - לא דומה מצב שהיא נוהגת לעומת נסיעה בתחב"צ.

אם אתה משאיר אותה בטרמפידה ב10 בלילה ויש לה עוד שעתיים להגיע אז הגיוני מאוד...

אם אם היא מגיעה בקפיצה של רבע שעה ואתה נוסע שעה, אז נראה לי קצת מצחיק

אם מדברים באופן כללי - קשר בריא הוא קשר עם שפה משותפת וכאשר צד אחד פחות נכוח אז זה מאבד מהבריאות של הקשר. יצא לי לצאת עם בנות שמתלבטות ולפעמים זה מציק קצת, אין בעיה, תתלבטי, הכי לגיטימי שבעולם. אבל אם זה גורם לך לבוא דייט עם מסכה.. אז מה הטעם? לשם מה המאמץ? זה במילא לא יעבוד אם זאת הגישה שבאים איתה לקשר.

אם מדברים ביחס לתפקידי גברים נשים - הגברים יכולים להביא את הרצון לקשר ע"י בטחון לקשר ואקטיביות מסויימת. נשים מביאות את הרצון גם על ידי זרימה, קבלה, הענות לרצון... זה מאוד חשוב לשני הצדדים. קשר שאין בו ביטוי של רצון לא יתחיל להפתח.

ובאמת כיף להוריד מעמסות מיותרות.. זה שחרור והקלה לא נורמלית

כשהבחור מתלבט זה בגלל שהוא לא רואה את האור שבך.

בתקווה שהבית נבנה על התאמה שהיא יותר מרק שכיף יחד.

וגם אם הוא לא רואה כרגע את האור בעוצמה האמיתית (והוא בטוח רואה אור כי אם לא היה חותך ולא מתלבט), לא אומר שהוא לא יוכל לראות ויהיה טוב לשניכם.

לא תמיד התלבטות ובלבולים מצביע על משהו לא מתאים במהותו. יש רגשות, חששות, ועוד.

לא היית רוצה מישהו שאין לו תהליך כלשהו בקשר. הייתי אפילו מציע לך להתרחק ממשהו כזה.

בהצלחה!

לכן כתבתי 

(אני לא מדברת על התנועה שבחור לפעמים מתרחק על מנת לחזור ולתת יותר )

זה תנועה של חשבון נפש שהיא רק מגבירה את האהבה 

לא על זה דיברתי

כמה שאוכלים יותר מרק יחד ככה מתאימים יותר?

וברצינות - לא צריך לקחת לקיצוניות השניה. מותר להתלבט, אבל אין חובה. יכול להיות מישהו שרואה מההתחלה את המעלות באור מספיק חזק, או שהוא מספיק מהיר החלטה. או שבאמת אני עלול להיות מושלם בעיני הצד השני. זה יכול לקרות.

בהחלט!

וכיף שזה קורה!

אני חושב שעדיין, יש משהו לא בשל ובנוי מספיק כשאין שום תהליך בכלל.

אני לא בא לבטל את המקרים הממש מיוחדים. אבל הם באמת ממש מיוחדים ואני פחות מתייחס אליהם.

ענת מאיר - על התמודדויות, רווקות, שכול, תפילות, כוחות ובעיקר - אהבה

אני פשוט חושבת שלא תצליחו להבין מה הכוונה שאני לא באנרגיה הנשית שלי

ועבודה שגם לא הצלחתם להבין מזה אומר להתלבט.. או איך זה משפיע על הבחורה (ויש לזה השפעה רבה)

אף אחד לא דיבר על חשבון נפש או תיאום ציפיות

לדוגמה שבחורה נכנסת לאזור הזכרי היא נלחמת כל הזמן על הקשר והבחור מתכנס בתוך עצמו ומספר לה את כל החששות.. מכניס אותה לגמרי לתוך זה ..

אין סיכוי שאפשר להרגיש ככה ביטחון .

מה כן?

תיאום ציפיות

ולא להכניס אותה להתלבטיות , אין מצווה כזו.

 עדיף לסמוך על הגבר להתלבט מול עצמו 

הוא חוזר רק  שהוא מוכן לחזור 

 ופתר את זה מול עצמו/ חבר/ רב .

לקח לי המון שנים של המון ייסורי נפש קשים האם השתדלתי מספיק בחיים.

אני לאט לאט מגיע למקום של "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך". "והתענג על ה' ויתן לך משאלת לבך".

ברור שצריך להשקיע ולהשתדל, אבל לנסות להבין איפה הגבול עובר שזה יותר מדי השתדלויות ומרדפים, ופשוט לתת לה' מקום להחזיק אותך ולהוביל אותך.

"אני ה' אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך".

בלי להגיד שהוא מתלבט?

בינתיים הוא מתלבט אז הוא אמור לשדר עסקים כרגיל?

ואם לא, אז מה תרגישי?

מתלבט יותר מידי

זה אומר אובר ..

מתלבט בצורה בוגרת נורמלית זה אומר 

לתאם ציפיות .. לשקף שאתה צריך את המרחב על מנת לעבור שלב

במקביל האישה צריכה לשחרר את הגבר 

"סומכת עליך " בלי דרמות..

וממש לא להיכנס ללחץ - מה שקורה הרבה פעמים ..או שהיא מתחילה איתו שיחה של התנגחות שרק מרחיקה אותו .. מה לא עובד תגיד לי.. במה אני יכולה לשפר.. לא חח את לא יכולה להתמודד מול זה הוא צריך לעשות את זה בכיף מול עצמו או מישהו אחר 

זה פשוט מערבולות 

ואם הוא רוצה אותך הוא יקח אותך כמו שאת 

(לא מדברת על תיאום ציפיות בצורה ריאלית מה שכל אחד שואף/ רוצה שזה בלי רגש בכלל)

אם זה הגבר שלה הוא יחזור ובפול ווליום ואם לא .. משמיים הכל טוב הוא לא שלה

זה עדיין אומר לשחרר ולא לקחת לגבר את המקום לסמוך עליו לא להיכנס איתו למערבולת של הרגשות המיותרים האלה.

להתרכז בעצמך בקיצור

שאני בטוחה בעצמי ומתרכזת בעצמי ..

הרבה יותר קל לו להחליט ואני לא מפריעה לעצמי ולא לו..

ברגע שכל שניה אני לא אכבד את המרחב שלו (וזה קורה עם בנות המון כי זה מכניס לפחד) אז הכל יהרס .

הוא יכנס למרחב הנשי ואת לזכרי וזה פשוט לא

ברמת הרעיון הכללי את ממש צודקת! לשחרר...
אבל נראלי את לוקחת את זה יותר מידי בקיצוניות.......
בעולם הדייטים הדתי זה קצת יותר שכלי או אפילו הרבה מאוד שכלי, לפחות מתחיל ככה ולפעמיים זה יכול לגרום להרבה יותר מחשבה ואז גם להתלבטויות ולפעמיים לוקח זמן , אז אם בחור מתלבט ולא מיד מתעופף עליך, לא אומר שהוא לא שלך....
אולי זה קצת יותר נכון בציבור הכללי, ברמה שאת כותבת.

בכל מקרה חזקת!!!!!! כי בגדול זה יפה!!!! אין עליךך❤️
ואתת ממש השראההה, סתם כךךךךך.....

(ואני נשואה)

הרגשתי את זה בהרבה קשרים שהיו לי וראיתי כמה זה טוב ומעצים להשאר נשית ובמקום שלי ולא לתפוס את המקום של הגבר (למרות שבסוף אני הצעתי שנתחתן, אבל זה סתם כי הוא פחד לקבל תשובה שלילית).

ופעם שמעתי, אני לא זוכרת בשם מי, שיש עניין שהאישה תנמיך את עצמה לקבל שפע מבעלה, זה המהות של נקבה (מלשון נקב), שיכולה להתמלא באמת רק מבעלה ולא מאחרים.

ומסר שאני מרגיש לא בנוח איתו...

זה בסדר גמור בעיני מישהי שרוצה גבר שמאד רוצה אותה.

אבל את כותבת שזה "לתפוס את המקום של הגבר" אם את תזוזי מעצמך.

אז חשוב לי לומר - גם גבר (אולי לא כל גבר) רוצה אשה שרוצה אותו. להיות נשית זה לא אומר להתעלם ממנו עד שהוא עושה מה שאת רוצה, או להמנע מליזום כל הזמן. גבר שרואה שרק הוא יוזם והאשה רק רומזת שהיא מעוניינת, הגבר לא יקלוט את הרמזים ויעזוב אותה כי היא מבחינתו לא מעוניינת.

כנראה שהייתי צריכה לפרט יותר, סליחה.

שום זוג לא יחזיק בצורה חד צדדית. הדדיות זה בסיס לכל קשר בינאישי ובמיוחד לקשר זוגי.

הכוונה שלי ב'לתפוס את המקום של הגבר' זה יותר בהיבט של ההובלה והגב של הקשר. ברור שגם האישה צריכה להוביל ולתת תמיכה, אבל בדרך שונה מזו של האיש. אצל האישה זה יבוא לרוב יותר ממקום נפשי, העמקה של הקשר ורמזי אהבה (שאני מבינה שרוב הגברים יפספסו אותם, אבל כאישה דוסית זו הדרך הראויה בעיני. בחברות אחרות זה לא חייב להסתכם ברמזים).

מקווה שהייתי יותר ברורה בהודעה הזו, אם לא, אשמח לדייק.

ותודה על ההערה.

כמה פעמים שמעתי מבנות, וזה עוד ה"גלויות" שביניהן, "אוף למה אתה לא מבין מה שרציתי".

אז ככה - וזה נכון גם לנשואות - גבר לא מבין מה את רוצה. גבר צריך שיגידו לו. אם לא אמרת לו שאת מעוניינת בו, מבחינתו הוא משקיע בך סתם. זה שאת מאמינה שאסור לך הלכתית לומר לו דברים כאלה לא יעשו אף אחד מכם יותר נשוי.

כנ"ל לגבי כל דבר אחר. אשה רוצה שגבר יעשה משהו? היא צריכה להגיד לו. אחרת זה לא יעזור שהיא רוצה.

"80% מתאימים ל80%" וכו' זה אמירות שנכונות אחרי שעברנו את השלבים האלה. אלה אמירות שנכונות כאשר יש תקשורת גלויה ואין משחקים. אם למישהו נורא חשוב להקפיד על המסגרת שבה הגבר מוביל והאשה שותקת, זה גם לגיטימי, אבל יש לזה מחירים

אבל חלק מהיותנו בנות זה שאנחנו כל הזמן רומזות, בלי לחשוב יותר מידי.

אתה צודק שאנחנו צריכות לקחת בחשבון את זה שרוב הבנים לא מבינים רמזים (והאמת שגם הרבה בנות לא מבינות...), ואפשר לרמוז ברמות שונות שאת חלקן גם בנים יבינו (להגיד שאני מחכה לראות אותו, למשל). אבל כתבתי בפירוש שזה לא הדבר היחיד שהוא תפקיד נשי, אלא גם להעמיק את הקשר (וזה סוג של הובלה, פשוט בהיבט אחר מההיבט של הבן).

את האופ למה אתה לא מבין ..

אני בעצמי אמרתי את זה לפעמים וגם חברותי

והכוונה היתה  (כנראה כן?) שהיא מתכוונת ל..

אתה לא מבין אותי והרבה פעמים

אתה עסוק (יכול להיות גם בנתינה אפילו בה או בעצמך)

אבל זה לא חודר לתוך העולם של האישה מסיבה פשוטה .

היא לא מרגישה שהאנרגיה של הנתינה שנתת נותנת לה כוחות אלא גוזלת לה אפילו..

זה מה שהפי דיברה עליו

כנראה אני לא מבין

(ותודה שאת כאן בתור נשואה לשתף מזווית הראייה שלך)

אני חושבת שההודעה שאליה הגבת היא קצת הרחבה ממה ש @הפי כתבה, אבל ברור שקשר צריך שניים ובחורה שמרגישה שרוצים אותה ורוצה גם היא בקשר ובבחור הזה, חייבת להביע את זה, אחרת משהו פה לא תקין.

גם אם הגבר הוא זה שמחזר, האישה צריכה להענות לו ולהגיב במחוות מהצד שלה.

(ויש צד שבתור נשואים לפעמים זה אפילו יותר בולט ויתר בא לידי ביטוי)

קצת שהם לא מבינים את זה

הפנייה שלי היא בעיקר לנשים

תשתפו תפתחו תאפשרו תהיו שם בשביל עצמכן וזה יפתח לו את הפתח להיות שם בשביל הזוגיות

השרשור לא מיועד לגברים אתם לוקחים את זה כל-כך

למקום אחר

ואני אפילו מסכימה עם חלק ממה שאתה כותב ועוד בחורים שהגיבו פה

אבל אני באמת חושבת שלא הבנתם כלום

מצטערת

מסיבה פשוטה אתם לא בנות ...

ואתם ישר הולכים למקום המתלונן או השכלי מה היא מצפה שאני אתן?? או ואי זה כל-כך שחור או לבן או קיצוני 

זה ממש לא העניין באמת לא העניין ..

אין פה שום שחור לבן או קיצוני

העניין הוא לא לתפוס לגבר את המשבצת העניין הוא שאני או אהבה שרשמה 

נכנסות למשבצת של ההובלה אנחנו רק מרחיקות מעצמנו את הטוב ..

אנחנו צריכות להנמיך ולא להיות בפול ווליום וכל הזמן בעשייה של הקשר 

אלא הפוך להתרכז בעצמי ולאפשר לו להיכנס לעולם שלי באהבה אמיתית בצורה שהוא ירגיש הכי טוב הכי נעים

לא לקחת לו את המקום הגברי לסמוך עליו שהוא יכול לתת לי את הביטחון הזה מבלי להעיר לו על כל דבר לסמוך עליו באמת 

וזה הרבה יותר עמוק ממה שאני מצליחה להסביר לכם לכן אני חושבת שרק אישה תבין

אפשר את זה בפעם השישית?

איך נדע אם זה אנרגיה נשית

או שזה שאדם רוצה להרגיש אהוב ורצוי

תמיד ללא תלות במעשיו,

שזאת נשמע לי כמו "אנרגיה ילדית"

ומרגיש שכולם שם בשבילו..

שזו כבר "אנרגיה תינוקית"

איך נדע להבחין איזה אנרגיה מניעה את האשה שפגשנו?

תתנו לי הגדרות מדוייקות

שאנרגיה נשית היא דווקא ההפך מהמקום הילדי

ברגע שהיא נכנסת למקום הנשי הזה היא הרבה יותר בטוחה בעצמה והרבה פחות נכנסת למקום המפוחד והילדי.. ולכן הרבה יותר קל לה לשתף ולהכניס אותך לעולם שלה .

נניח בחורה שמתחברת לצד הילדי

תפחד חצי מהדייט שהיא עושה דברים שיגרמו לבחור ללכת ..

(תיכנס לתוך המקום של הילדה בתוכה.. שמפחדת שיעזבו אותה )

תשתוק יחסית הרבה בדייט לא תראה לך את העולם שלה ..

לעומת זאת אישה תהיה היא .. וגם ברגע ההחלטה לא תפחד יותר מידי אם הוא רוצה או לא כי היא עסוקה ברגש של עצמה מה אני הרגשתי ואם מתאים?

ואם אומר לה לא היא יודעת מה הערך שלה ..

זה באמת עבודה לצאת מתוך המקום הילדי לעבר הנשי.

איך תדע להבחין?

זה לא משהו שקל להבחין בו זה בעיקר מתנהל בתוך העולם של האישה .

אבל אם אתה מרגיש רגש של הכרת תודה ולא של מובן מאליו .. זה זה

אם אתה מרגיש שהיא אכפתית אליך זה גם זה

אבל אלו דברים קטנים קשה לגלות את זה ככה על יד אחת.

מה שגם לפעמים דברים שנשים מבקשות או עושות נראה לכם ילדותי ..

נניח הרצון שהוא יבוא לקראתה .. זה דווקא רגש נשי מאוד בוגר ומאפשר.

לתווך לו שתשמחי שהוא יבוא לכיוונך קצת ..

לעומת זאת מקום ילדי תיכנס למקום הוא הציע לבוא אלי או לא .

כי אם לא היא לא הולכת לספר לו אלא לשמור ואז היא עושה בכוח  .. ואז מלא פחדים ורגשות מעורבים וזה עוד לפני שהתחיל הדייט וכבר היא לא מרגישה בנוח

אישה תנסה לתווך לו מה היא מרגישה ורוצה שיעשה מתוך בקשה .

גם אם הציע משהו אחר ..

אה אתה יודע אני אשמח אם תבוא ל.. 

היא יודעת מה היא מרגישה ומחוברת לרגש שיעשה לה טוב .

קצת נראלי מסובך להבין את זה בתור גבר

אבל אני בטוחה שיש נשים שמבינות יפה מאוד על מה אני מדברת

לפי עניות דעתי הדלה

להתחבר לאנרגיה (הזכרית/נקבית) בלבד.

זה עדיין לא זוגיות.

כלומר צריך להגדיר את האנרגיה, את המניע הזה מה מקורו

אני חושב שצריך לחקור בשאלה

ְְְְברור שזה מגניב שכל אחד גם גבר, ירצו אותו ויאהבו אותו בלי סיבה, חייבת להיות אבל סיבה לבחור מישהו

ולאהוב אותו בלי סיבה.

אתה לא סתם בוחר מישהו וכל החיים רוצה דווקא אותו

בלי סיבה, ואם כן אז זה בכלל לא הוא

כי באותה מידה יכלת לבחור אדם אחר ולרצות אותו