פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 91)

יש על זה בדיחה שאיך בזכותו זוגות מתחתנים?

באים אליו והוא שורף את כל הציפורים שיש להם בראש כמו "שיהיה 1.80, שלא תהיה מורה ביסודי, שלא תגור ברמלה, שיהיה לו תואר שמיני" וכולי..

כל דבר עוזר אנחנו לא יודעים על מה או מתי נראה את זה

אבל שמעתי פעם מתלמיד חכם גדול שכשהיה לומד כל סברא לא נכונה ("עורבא פרח") היתה נשרפת.

הוא אמר את זה בדרך דרוש וחצי בחיוך. 

סנאי מעופף(יש כזה דבר)

או מקק

גם?

שמשמע מתוספות, אז כל דבר שהיה מעליו היה נשרף.

לפי רש"י שזה בגלל מלאכי השרת  אז אולי ניתן להגיד שזה דווקא עופות שיש להם דמיון למלאכי השרת. 

שהמקור להתפלל שם לזיווג, זה לא מרש"י ביבמות שהוא מתכוון לזיווגים פסולים, ולא העמוקה של היום.

לגבי מיקום הקבר: הגאון האחרון בארץ ישראל ר' אביתר כתב שזה ליד דלתון, אבל אולי כוונתו עמוקה שקרוב, אם כי יש קברים ממש ליד דלתון.

על כל פנים יש נוסע בשם ר' שמואל ברבי שמשון שמיד אחריו אומר שזה בעמוקה, אז יש סיכוי שזה שם.

בשלב קבלת המספר - אולי הם לא יודעים שאת יודעת? כלומר חושבים שיעשו בירורים קודם?

לגבי ההמשך - לא מצליח להבין התנהלות כזו. 

והשאלה היותר בסיסית - יש מישהי שמסכימה לזה? הרי אם היו שולחים אותם לעזאזל פעם-פעמיים הם לא היו ממשיכים להתנהל ככה, לא? 

לא חושבת שעשיתי פה משהו לא בסדר חוץ מלפתוח את הלב ולתת צ'אנס

וזה כבר לא כיף לי שמעורבים צד ג מעדיפה שאת הפאדיחות האלה ישמרו לעצמי 

אני גם לא מבינה איך בחור בורח לפני שדיבנו בפלא?

מה אני עד כדי כך מפחידה?

זה משהו באגו שלו?להשיג בחורה שמוצאת חן בעיני ולברוח לה? 

אני לא מבינה

מבאס 😶

המצב של ההמתנה קשה לי.

הייתי מעדיפה לקבל ממנו הודעה - הי, אני ממש עסוק ביומיים-שלושה הקרובים, זה בסדר אם נדבר ביום ראשון?

רק משהו, אות חיים.

זה לא הוגן!

במיוחד אם מישהו השקיע כל כך הרבה בלמצוא אותך.

עם כל שעה שעוברת, אני תוהה מה הציפיות של האדם הזה לגבי קשר - ולא רק ביצירת קשר ראשוני, גם בהמשך, אחרי הדייט.

ותכל'ס - במקרים כאלה היה לי יותר נוח להגיד משהו לבחור (לעומת הדברים החיצוניים שדיברנו עליהם בשרשור אחר) - אתה יודע, אני כבר יומיים מחכה לשמוע ממך. שיידע שיש כאן מישהי שכבר יומיים מתקלחת עם הטלפון ביד כי אני מחכה לו.

ואני לא באמת יודעת אם מישהו מברר עליי.

אני מדברת על הזמן שבו הצד השלישי אומר לי - העברתי לו את המספר שלך.

או לחלופין - אחרי דייט ראשון.

מעתיקה דברים שכתבתי בעבר בנושא:

מעצבן לצאת עם מישהו, ויומיים-שלושה-ארבעה אחרי הפגישה הראשונה יש דממת אלחוט בלי שום הסבר.

...

אולי בגלל שאין לי יותר מידי ציפיות בתחום אני לא מתאכזבת - נניח נוסעת גם למרחקים גדולים לפגישות - אבל מה שכן יש לי ציפיות זה דרך ארץ. ובעיניי מישהו שיצאתי איתו, ולא יצר איתי קשר ארבעה ימים אחרי - גם אם הוא ירצה להמשיך, אני אגיד לא. אם הוא לא מסוגל להבין שיום למחרת אני דבוקה לטלפון בציפייה לאות חיים כלשהו, מה זה אומר על יחסי בין אדם לחברו? גם אם לצורך העניין משהו ח"ו קרה, זה לוקח עשר שניות לשלוח הודעה על זה.

משהו נוסף שכתבתי פעם בנושא:

מבחינתי, 

חייבים להחזיר תשובה תוך 24 שעות - ראי בהמשך.

אבל תשובה של "אני עוד מתלבט ורוצה להתייעץ" - זו תשובה סופר לגיטימית בעיניי, ושונה לחלוטין מאשר חוסר תקשורת.

אם זה מציק לך - אולי כדאי להציף את זה מולו - ולשאול אותו מה העניין שהוא מתלבט בו, כמובן רק אם את מוכנה לדבר בפתיחות כזאת בשלב הזה...

מעתיקה תשובה שכתבתי כאן (24 שעות* - לקראת נישואין וזוגיות)

ואם לא יצרת קשר תוך 24 שעות, גם אם תרצה להמשיך - אני כנראה לא ארצה.

ואם אתה עוד מתלבט ולא מוכן לשיחה - זה בסדר לשלוח הודעה, להגיד שאתה צריך עוד זמן לחשוב או משהו כזה. דממת אלחוט למשך יומיים זה לא דרך להתחיל לבנות קשר.

חריגות שסבבה בעיניי: 

יום שישי\ערב חג למוצאי שבת\חג.

חריגות שפחות סבבה בעיניי:

דייט בבוקר (נניח יום ראשון בבוקר), והוא יוצר קשר למחרת בערב.

אעריך מאוד מישהו שיגיד לי מראש (תקשורת תקשורת תקשורת)- 

מחר יש לי יום עסוק בעבודה, אוכל להתקשר רק מאוחר.

או, בנדוד שלי מתחתן מחר בערב, ולכן אנסה ליצור קשר לפני.

או מישהו ששולח הודעה בבוקר שנדבר בערב או משהו כזה.

כי יום אחרי פגישה ראשונה (בעיקר), אני נצמדת לטלפון, מזיזה דברים כדי להיות פנויה, ויושבת במתח מחכה - כשאין לי מושג מתי זה יבוא.

מגיע לו נקודות - לקראת נישואין וזוגיות

מסכים עם הדברים ורק ממליץ לשחרר קצת.

הלחץ שאת מתארת (טלפון ליד המקלחת) קצת מפחיד ובטח לא טוב לך.

תפספסי? יתקשר שוב או ישלח הודעה.

מכיווני אומר לך שממש לא מפריע לי (כל עוד את לא נעלמת...) 

שהיית כאן, אתה אצלי בראש חדש כאן.. (להבדיל כמובן מ@חדשכאן) 

לא, אני לא באמת מתקלחת עם הטלפון. אני כותבת כאן קיצונות שיהיה ברור.

אבל כן, אני מנסה להיות זמינה כמה שיותר, וזה אומר שאני מסדרת את החיים שלי בצורה כזו, ומנסה להימנע (עד כמה שאפשר) מדברים שימנעו ממני להיות זמינה יום אח"כ.

אבל אני בהחלט מתוחה, מחכה ומצפה - אפילו להודעה של - נדבר בערב. ככה אני יודעת שאני משוחררת עד אז.

מהניסיון שלי, לחלוטין לא מקובל לעדכן את מי שמבררים אצלו מה הסטטוס כרגע.

בבירורים גם הכללים קצת שונים בעיניי מאשר בדייטים עצמם -

לפעמים רציתי לברר על מישהו, ומי שאתה רוצה לברר איתו לא פנוי, וזה מתעכב בעוד יום עוד לפני שיש לך פרטים או משהו כזה.

אבל זה עוד באוויר, כשאין לך מחויבות.

ברגע שהתחייבת לקשר והצד השני הסכים - אז חייבים ליצור אותו. גם אם זה - אני בדיוק בשבוע מילואים ולא זמין כל כך.

קרה לי שמישהו שפנה אליי שלח שליח להגיד לי שיש משהו חריג בשבוע הנוכחי, ואם אני מוכנה להמתין שבוע לתחילת הקשר. אם היתה דממת אלחוט כל כך הרבה זמן (ולי אין את הטלפון שלו), יש מצב שהייתי ממשיכה הלאה.

ככל שהזמן עובר אני אומרת לעצמי

אהבלה תפסיקי לתת צאנסים.. שילך אני חייבת בחור רציני , מקסים רגיש.

תראי איך הוא מתנהג שהוא יזם את ההצעה

מה יקרה שיש בחור שלא יזם והוא מתלבט?

בכלל יפגע בבחורה 

אני לא מעריכה אנשים כאלה

אני מרגישה לא נעים שאומרים לי התעניינו בך מה את אומרת ?ואני מתלבטת ועובר יותר מחצי יום.

אז להתעניין במישהי ולברוח זה פשוט לא מסתדר לי

פעם שהייתי קטנה הייתי כלכך מתרגשת שמישהו שאל עלי ביקש לצאת איתי 

היום אני חושבת נו.. בוא נראה איך יפשלו פה הפעם

רק צריך לעדכן כמו ש@לגיטימי? כתבה.

כמובן לא למרוח.

לגבי סיומת דבריך - חבל. פשוט חבל. מבין אותך מאוד אבל חייבים לשמור ניצוץ של אופטימיות בשביל הפגישה הראשונה עם בעלך.. 

זה מישהו שהתעניין בה, בירר עליה, ביקש לצאת איתה -

המשמעות מבחינתי שהוא כבר אחרי שלב ההתלבטויות, הוא כבר החליט, ואז הוא נעלם.

אבל הפי, אין מצב שאין יוצאת לדייטים בתחושה כזאת, נכון? את לא מחפשת לתפוס אותו על מה הוא יפשל? את בטח יוצאים רק עם חמודים כאלה שלא מפשלים...

נותנת צ'אנס ממש מכבדת מי שמולי

ואם יוצאת אני קשובה מכילה ומחייכת

גם אם לא טוב לי חח

אני לא מבזבזת לאדם את הזמן אם הלב שלי סגור אני אגיד לו שיש לי תחושה שלא ילך .. והצלחה רבה.

אני מאמינה בכנות ועדינות וגם פועלת כך

אני מאמינה בגאולה פרטית גם אם היא נסתרת שנים ברור שאני רוצה ומייחלת שתבוא 

מה שכן - אילו הייתי צד ג' בסיטואציה כזאת, הייתי רואה שנעשה לך עוול וממש לא חושב שאת לא בסדר או כל מחשבה שלילית אחרת...

כלומר, את לא צריכה להרגיש לא נעים מצד הצד ג שמעורב...

יש מצב שזה קשור לכך שאת לא אוהבת לבשל ?

למשל *בוווצאפ* :

הצדיק : ״היי, אשמח שנפגש ונקפוץ אל ..<מקום בחוץ עם אוכל>״

הפי :  ״מעולה. אני מורעבת. חשבתי כבר להכין כריך או משהו אבל לא סובלת להכין אוכל. פשוט לא יכולה להתקרב למטבח״

**הצדיק נעלם לעבר השקיעה ומקומו לא נודע יותר לעולם***

תבדקי, אולי אמרת משהו בסגנון הזה ?

 חשוב לשים לב כי לפעמים בגלל התרגשות, אנחנו נותנים יותר מדי מידע

וכאן דווקא דיברנו על זה בפורום שוב ושוב ושוב :

בנות יקרות, אם אתן לא *אוהבות* לבשל אבל בכל מקרה, אתן אלה שרוב הזמן תבשלו לילדים שלכם,

אין צורך לומר את זה לצד השני. זה פשוט מיותר. חבל. 

כל הפאוונטה היא להמם  את הצד השני עם נבוט ולגרור אותו לחתונה ואח״כ אלוהים גדול.

בהצלחה.

שנה בעצמך ולא את עצמך - הרב נתנאל אלישיב

לגופו של עניין, אם כל ההצעות היו מתאימות אבל לא הלך מסיבות שונות, למה לדעתך צריך לשנות הכל?

לגבי השאלה השניה  זה לא מה שרשמתי (״שצריך לשנות *הכל*״)

זה גם לא תקנון או מדע מדוייק.

אבל כבר חכמים לפני אמרו (בגירסאות שונות) :

״אם תמשיך לעשות את מה שעשית, תמשיך לקבל את מה שקיבלת.״

אתה לא רוצה לבזבז עוד שנתיים מאותו דבר.

אתה רוצה לחשוב ״מה אפשר לעשות  אחרת, שיעשה לי טוב יותר״

כמעט כמו כל דבר בחיים, *תמיד* יש מה לעשות. רק צריך לחשוב ולרצות לעשות אותו (אם הגעת למסקנה שהוא טוב לך)

לגבי השאלה הראשונה, אני אוהב להרגיש מיוחד בפורום הזה :

להלן מקרים שהמשפט תקף לגביהם:

השנתיים מאותו דבר היו טובות - שנה את עצמך

אתה נשוי עם ילד אבל עברו שנתיים מאז שהתחלת לחפש - שנה את עצמך.

לכם אני סובר שכדאי לדייק את המשפט, גם שנתיים, אם אתה חצי שנה מחפש בדרכים לא יעילות, לא חבל?

אולי לשון כללית יותר כמו "אם הינך חש מחסומים בתקופת ההיכרויות…"

אבל בוודאי יש כאן עוד חילונים ומסורתיים או אנשים על הרצף הזה, עדיף שתהיה ייחודי בגלל מי שאתה, לא כך?

ולגבי דיווח על הודעה בפורום -

זה דווקא נשמע מאוד בוגר ללחוץ על 'דווח'.

הפורום לא שייך למישהו מפה, הפורום שייך לערוץ 7.

מנהלי הפורום אמונים על ההתנהלות בפורום, והם מפעילים שיקול דעת ברגע שהם מקבלים פנייה על הודעה לא ראוייה.

לא נראה לי שכדאי לקחת באופן אישי כאשר עורכים או מוחקים הודעה של מישהו.

נראה לי שמי שרוצה לכתוב דברים בצורה שתהיה נעימה לקוראי הפורום אפילו ישמח בזה שתמחק הודעה לא נעימה או לא ראוייה שהוא כתב.

זה לאו דווקא עניין של זמן. אותה בעיה יכולה להמשך גם שנייה וגם שנתיים. 

זה עניין של התבוננות אישית, שגם מי שהתחתן כדאי מאוד לו לעשות אותה.

פ"ת - הפארק מול הקניון.

יש פינה חמודה בהמשך הרחוב של הפארק, כשנכנסים לכיוון המפעלים.

יש מסעדה בפ"ת - אלפרדו (פנסי ... )

רמת גן - הפארק הלאומי.

אלעד - יש את הטיילת בתחילת העיר אבל אין יותר מידי מקום להסתובב שם.

את הפארק קצת יותר בפנים.

אם מגיעים בבוקר אפשר גם ללכת לגינה הקהילתית שהיא ממש נחמדה.

שהם - גן החבל.

ראש העין - קפה וופל בר.

יש גם את פארק מרום נווה, אבל לשים לב שסוגרים אותו ב-23.

יש גם את קניון אילון, די סמוך אליו קפה קפה, ומומלץ ביותר - פארק הירקון.

אוניברסיטת בר אילן יכולה לחבר את רמת גן וגבעת שמואל יחד.

גבעת שמואל - יש את הקניון עם כמה מקומות לאכול בכשרויות טובות (נכון ללפני כמה שנים. סביר להניח שעדיין). בעצם יש שם שני קניונים סמוכים (את החדש אני לא ממש מכירה). הפארק שליד הקניון נחמד (פארק רמון).

אם תל אביב גם טוב אז הנמל, פארק וולפסון חמוד מאוד ודי שקט.

יש פארק ממש גדול ויפה עם מים ליד בית חולים

שניידר

יכין סנטר ליד גבעת שמואל ופתח תקווה+ אפשר גם גלידה/ בשר/ קפה / מסעדה הכל

רמת גן - פארק נדיר גם מקום מסודר שרותים כל מטר שתיה דשא מלא מקומות ישיבה אור מטורף ואנשים גם בלילה יש שם מסעדות ממש בפארק אבל לא כשר . אולי אפשר לקנות סגור

גבעת שמואל : בקניון אפשר בגרג או בגלידה

פתח תקווה: יש מלא קניונים ומלא פארקים .  סנטר קניון גנים סירקין

כל המקומות שציינתי מסודרים חניה שרותים שתייה

אלעד אני לא מכירה מחילה :/

אחרי שכל הקולות נשמעו וקיבלו מקום והם ילקחו בחשבון לפני ההחלטה המעשית -

מה אני רוצה באמת?

האם יש התרחבות בתוכך במחשבה ללכת לכיוון זה או דווקא לאחר?

כי השכל ימשיך להיות שכל, והרגש ימשיך להיות רגש והם מתישהו ילמדו לעבוד יחד, במקום להמשיך להיות בלופ שנראה יותר כמו מלחמה של זה כנגד זה.  

המערכת שלך אחת ושורשה ברצון שאמור להביא להרגשה טובה ומרחיבה, והם משמשים כמסייעים ומכוונים בדרך. תלמדי אותם איך לסייע ולא לנהל.

ו...זהו לכאן. מוזמנת.

אני חושב שזה המקום לבירור עצמי, דווקא בגלל שהרגש התעמעם. 

אנחנו לא יודעים כמובן את הסיבות ולכן כותב בכלליות.

מה הסיבה שנפרדתם? האם היא באמת קריטית? האם השתנה משהו מאז? בך? בו?

כיף, נעים, טוב הם דברים חשובים מאוד. שווה לעשות את הבירור הזה בשבילם.

אם אחרי כל זה התוצאה היא שהשכל עדיין מנצח - זו התוצאה הסופית.

הערת אגב - חלק מהקשרים היותר מיוחדים שלנו הם דווקא עם אלו שלא ציפינו לזה בכלל. דווקא הם יכולים "לעקוף" את ההגנות המובנות שלנו ופתאום צומח משהו לא רגיל.

זה לא סותר את זה שאם חלק מזה הוא העובדה שאתם באמת לא מתאימים (שכלית) אז באמת לא מתאים.

מקווה שעזרתי במשהו.

שהמשפט הזה העלה חיוך:

אני מכירה את עצמי ואת הצורך שלי לעשות "וידוא הריגה" על כל קשר שאני מסיימת

כל מה שכתבת כ"כ מוכר..

האמת, שאלה טובה.

זה לופ שלא נגמר. כותב ומוחק, כותב ומוחק..

אני חושב שזה לופ די אנושי, לא בטוח שיש לו פתרון.

אולי זה מה שגורם לנו כבני אדם להיות טובים יותר - לחפש איך אפשר להתקדם יותר ולשפר עמדות.

ואולי זו הדרך. להבין שתמיד נוכל לשפר וההחלטה של עכשיו לא קוברת את ההצלחה שלנו בהמשך (אולי זו מחשבה שבלי קשר חשובה בנושא לנ"ו: בדרך כלל ההחלטות שלא כנראה לא יהיו ברמה של להצליח להתחתן או להישאר רווק כל החיים.). דבר בעיתו.

לקבל החלטה כי עכשיו היא נראית נכונה ולא ע"פ כל מיני חשבונות שלא ברורים לנו.

הלוואי שנצליח להוריד את זה לחיים.

בהצלחה!

תודה על הנרמול!

מה יכול לקרות ? 

תסחפו ותקראו פרק נוסף בתהילים ותפספסו את האוטובוס האחרון ?

לגלות את עצמי נשואה לאדם שלא מתאים לי ולאורח חיי. שאני לא מעריכה ועוד כל מיני כאלה.

זה יכול לקרות.

עלול, יותר נכון.

דוגמא למה יכול לקרות שאי אפשר לגלות לפני החתונה, 

שמתאים לך ולאורח חייך.

את כותבת שהיה לך כיף כמו שלא היה אף פעם.

לטעמי השאלה היא איזה סוג של כיף?

כיף של וואו, של אורות מסנוורים וסחרור?

או כיף של טוב, של תקשורת מכבדת, של קשר שמוציא מכל אחד דברים טובים, של נינוחות, של יחד?

כי אדם שאת לא מזדהה עם הערכים שלו ולא מתאים לאורח חייך, קשה לי להאמין שתוכלי להרגיש אתו נינוחות ותחושה של שניכם ביחד (ולא זה מול זו). אבל אפשר ועוד איך להרגיש תחושות מהסוג הראשון. ולפעמים דווקא עם אנשים כאלה הן יגיעו יותר בקלות. 

אם היא לא יודעת את זה,

אז לדעתי היא צריכה ללכת ליועצת לזוגיות

כדי לא לרוקן את האנרגיות שלו על רגש מיותר עם האנשים הלא מתאימים.

או לאן שהולכים במגזר הדתי-לאומי כדי שיהיו כלים לעזור ולהבין

איך -לדעת- לחפש את הדבר הנכון עבורה  וגם -להבחין- במקרה שהצד השני לא מתאים לה או לא בשל לחתונה.

שזה היה קצר מכדי להבחן באמת.

היה כיף מהסוג הראשון (חשבתי שזה משהו שלא קורה בגילי)

ויש שם אובייקטיבית דברים שחשובים לי

ומאידך, יש אובייקטיבית דברים שמפריעים לי. והסתפקתי בבירור שטחי שלהם. כל השאלה אם יש טעם להעמיק שם או שחבל"ז לשנינו.

שאת לגמרי כנה עם עצמך כשאת אומרת שהדברים לא התבררו, שייתכן שהערכים של הבחור תואמים את שלך במידה מספקת, וביחד תוכלו לבנות לכם בית - שמרגיש כמו בית במלוא מובן המילה - אז נראה לי ודאי שכדאי לברר (בזהירות עם הזיקוקים).

אם את מרגישה שאת לא לגמרי כנה עם עצמך (נניח, משכנעת את עצמך לא להסתפק בראיות טובות לאי התאמה אלא מבקשת ראיות טובות-מאוד-מאוד) - אולי כי הפיתוי לחזור אל החוויה הרגשית החזקה הוא גדול, אז נראה לי חבל להיכנס לסחרור הזה.

אפשר אולי כפתרון ביניים רק לשוחח עם הבחור, בטלפון אולי, על הסיבות שבגללן זה לא עבד בפעם הקודמת והאם יש עילה לחשוב שהן השתנו.

כמו שכבר כתבו אני לא כותבת שום דבר חכם במיוחד... רק מה שכולם כבר יודעים...

כמובן, התשובה נמצאת רק אצלך.

המון המון הצלחה! בהירות, שלווה ושמחה בע"ה!

שהמערבולת הזו יכולה להדלק בשניה, לפעמים אפילו בטלפון.

צריך להיות מודעים לזה. 

מתפללת גם בשבילך לבהירות.

זה ממש לא פשוט מהצד שלנו. בטח במהלך הקשר. 

נדנדת הרגשות הזו כשכל עוצמתה מופנית אלינו מאוד מאוד לא פשוטה.

אמנם לא נשאלתי אבל רציתי שתכירו את ההשפעה.

על גאות ושפל רגשיים במהלך קשר

מהצד הגברי ומהצד הנשי.

יהיה מעניין בטוח.

זה מאוד משמעותי ולא מובן מאליו.

מה היה שם?

תחשבי אם חתכת בגלל קיבעונות לא מהותיים.

לפעמים יש לנו דגם זוגי  מגביל של מה אמור להיות לפי כללים שאימצנו מכל מיני מקורות חיצוניים לנו.תבדקי שם טוב.

בסופו של דבר זה לא משנה למה את מרגישה צורך כזה.

את מרגישה צורך כזה וזה יכול לסגור לך פינה

יותר כדאי לאבד זמן מיותר על סגירה של פינה (ואולי להצליח....) מאשר להשאיר דלת פתוחה.

לא מגיע לך טוב? 

נשמע גם לי ממש חבל לא למצות את הפוטנציאל של הקשר הזה,

אולי בכלל גודל הטוב הבהיל אותה.

יש איזה משהו מובנה בנפש שמעדיף יותר את המוכר וה'בטוח' על פני טוב גדול יותר מהמוכר.. צריך לעבוד על להפתח לטוב טוב יותר.

שהיא לא היתה אמורה בכלל להיפגש אתו, ושהשכל ניצח. איך אפשר להתעלם מזה?

אנחנו לא יודעים מה בדיוק פשר הדבר. האם היא לא היתה אמורה להיפגש אתו כי הוא עוסק במקצוע שלא נראה לה? או אולי לא היתה אמורה להיפגש אתו כי הוא דתי לייט והיא דוסית אש?

בעיניי הפער השני הוא משמעותי, וגם אם יש זרימה וכיף - אין זאת אומרת שהבחירה הנכונה היא להמשיך את הקשר.

זה יותר לכיוון הפער השני.

רק שאני לא יכולה להגדיר את עצמי כדוסית אש. דוסית זה מספיק...

ולא יודעת אם יכולה להגדיר אותו כדתי לייט, אבל כן כהרבהההה יותר פתוח ממני, וגם הרבה פחות רוחני.

אוי טאטע.

(וזו התרשמות על סמך בירור קצר לפני, ופגישות בודדות. הבחור טוען לעומת זאת שממש לא ראיתי את התמונה השלימה ומיהרתי מדי לשפוט.)

לעשות ממש רשימה של הדברים שנראים לך שונים ושעלולים להפריע ולברר אותם מולו או דרך צד ג'.

מוכרח לציין שהתחושה מסגנון הכתיבה שלך היא שאת יודעת שהפער אמיתי. 

לק"י

לכן אני ממליצה לא להוסיף עליהם עוד.

ולחיות עם מישהו שיש פער גדול מבחינת אורח החיים או דברים בסיסיים אחרים שחשובים לבנאדם, זה לא קל.. ובטח אם יש ילדים בהמשך שצריך לחנך.

יש אנשים שקטים שנשואים לנשים שקטות.

יש אנשים דומיננטיים (זה בעיניך ההפך לשקט?) שנשואים לנשים שקטות.

יש אנשים שקטים שנשואים לנשים דומיננטיות.

יש אנשים דומיננטיים שנשואים לנשים דומיננטיות.

אין נוסחה אחת שעובדת. לכל אחת מתאים משהו אחר. לא נכון להניח "מסתמא" על כל הבחורות בעולם.

האם שקטה וביטחון זה בהכרח דברים סותרים?

האם שקטה = מופנמת?

האם נכון להגביל את החיפוש שלך, לדוגמה ובלשונך, רק לעירונסיטיות ספרדיות (באופי)?

ובכלל, רמה דתית זה משהו שקשה למדוד, כי הוא גם מורכב מכל כך הרבה דברים.

האם כבר יצאת?

האם היו לך קשרים משמעותיים?

גברים דומיננטיים עם נשים דומיננטיות..

לא אומר שלא קיים אבל נדיר וממש, ממש לא פשוט. 

יש אנשים שמאוד שקטים כלפי חוץ אבל דומיננטיים כלפי פנים, ולהפך.

החיים הם לא שחור לבן.

לא יודעת לגבי הססטיסטיקה. לא מעניין אותי כל כך - רק להגיד שהכל קיים. אין נוסחה מתמטית של אופי שמגדיר מה יעבוד או לא.

אבל צריך לדעת סיכויים ומגבלות.

זה מתכון להמון קשיים, במיוחד בשנים הראשונות. 

הכל קיים כי אין הכתבה מלמעלה ובסך הכל מדובר בבן אדם ובת אדם... 

דומיננטית, עם ביטחון, שתרגיש איתה שאתה הגבר שלה, שאתה המוביל שיש רושם לקו מחשבה שלך בה,

תחשוב על כל התכונות אופי שאתה נמשך אליהן בבחורה, ואותה תזמן לחייך. תתמקד במה אתה רוצה, באיזה אישה הכי מושכת אותך ותסלק ממחשבתך ספקות ותהיות האם ככה או ככה, פשוט תחדד ותתמקד במי שהכי "מדברת" אליך, וכל השאר מן אללה. 

אפשר יותר להתכוונן לכיוון שהלב שלך נמשך אליו יותר ולהתעקש שם יותר וככל שפחות-כדאי שפחות..לגבי רמה דתית-תדע שגם לדוסות יש צדדים פחות חזקים ולפחות דוסות יש דוסיות שלא תמיד ניכרת במבט ראשון.מה שאני באה לומר היא שאא לדעת מראש מי תדע להכיל יותר מה,קשה למדוד ולדעת מראש..

לגבי כל ההתלבטויות -מי אמר שאתה חייב להכריע? כשתרצה משהו ורק אותו תתעקש עליו,כל עוד אתה פתוח-תשאר פחות.זה יתרון לא להנעל עד הסוף על משהו

אני חושב שיש עניין אחד שחורז את כל הדוגמאות שלך. והוא המקום הנוכחי שלי לעומת מה שאני שואף, ולמה כל זה קשור לבחורה.

אז דבר ראשון צריך לנתק בין החיים האישיים לחיים הזוגיים. העניין של התאמה (בעיקר רגשית) אמור להבחן ביחס להווה שלך ולא ביחס למה אתה חולם להיות. התפקיד של הבחורה זה להחליט אם זה מתאים לה.

לדעתי אין אפשרות לדעת למה תמשך יותר ואיזה סגנון יהיה לך נעים בלי לנסות בפועל. לא יקרה כלום אז תהיה פתוח לכמה כיוונים ו"תבדוק" אותם (כמובן, אם מגיעה הצעה וזה נשמע רלוונטי באופן כללי, אני לא אומר לפתוח מחקר ולעשות ניסויים בבני אדם) 

אמממ...

לגבי ה'רמה דתית' -  נראה לי שיש הרבה בנות כמוך שקשה להן אבל שואפות גבוה יותר, אולי כדאי לך לנסות לחפש מישהי כזאת.

לגבי העניין שאתה בחור שקט - נראה לי שיש פה התבלבלות קצת בין מושגים. מישהו שהוא שקט הוא לאו דווקא חסר בטחון. יש אנשים שקטים באופי בלי שזה יושב על משהו, סתם שקטים. וזה יכול להיות גם וגם. מישהו גם חסר בטחון וגם שקט, בכל אופן, אלו שני דברים שונים.

לכן אולי הבירור הוא - אתה מחפש אישה בעלת בטחון או אישה דומיננטית? 

וגם אם אתה מחפש אישה בעלת בטחון (אפעס, כל אחד רוצה שהזולת ישדר לו בטחון מסויים) אז אולי היא גם יכולה להיות שקטה (לפחות ברמה מסויימת). ואם אתה מחפש מישהי טיפה יותר דומיננטית ממך, זה ממש הגיוני.

בחורה דומיננטית לאו דווקא רוצה גבר דומיננטי

אני אישה דומיננטית וכו חיפשתי דווקא מישו שקט יותר השלןוה הזאת נותנת לי איזון אני הסערה והוא יותר השקט בסערה וזה משלים אז זה לט אומר שאתה צריך לחפש מישי יותר שקטה ממך אתם עלולים לההיות כמו 2 דגים חח

מבחינת רמה דתית אם השאיפה שלך זה בית תורני חזק אישה יותר דוסית נראלי יותר הכיוון כי בסופו של דבר היא מגדלת תילדים וכו..אגב הרבה פעמים האישה יותר חזרה רוחנית מהגבר

שיש פה קצת קיטלוג בחורה דוסית בחורה פחות דוסית קודם תכיר את הבחורה ותופתע לטובה / לרעה

איך היא מסתדרת עם הרמה הדתית שלך יש עומק יש רמה רוחנית ? זה לגבי א

לגבי ב לא ברור לי למה אתה חושב שבחורות עם ביטחון לפעמים לא מרגישות חוסר ביטחון / ביישנות.

שוב זה מחזיר אותי לקיטלוג ..

ב"ה אנחנו לא או זה או זה אנחנו גם וגם

כנראה שאתה יותר מתחבר למישהי עם ביטחון / אומרת את דעתה .

זה לא אומר שהיא מחפשת רועש למה פסלת את עצמך מראש.. חבל

עוד דבר שקט ומופנם זה שונה 

יכול להיות לו ביטחוו פנימי ושקט והוא הכי גברי זה ספציפית מה שאני מחפשת בגבר. 

זה אומר שאני רוצה שהוא יהיה פרייר או נפנף ממש לא.

הפסילה העצמית היא אכן אחת הבעיות הגדולות שלנו.

היא נראית לך מתאימה? תן לה להחליט אם היא מועניינת. אל תפסול את עצמך מראש. 

והצטרפתי לעניין הפסילה העצמית, לא על הכל. 

תגובה שחזרה על עצמה אצל כמה מהמשיבים היא שאני מערבב בין חוסר ביטחון לשקט ומופנם [ואלי גם מערבב בין שני אלו האחרונים?] אשמח שוב לחידוד ההבדלים אולי גם של התכונות ההפוכות "טיפוס רועש/דברן" ובעל ביטחון עצמי גבוה.. גם הם שונים זה מזה? במה?

לא ראית אף פעם אדם שקט מלא בעוצמות ובטוח בעצמו? לא ראית כאלו שעושים רעש בלי הפסקה רק כדי שלרגע לא יעצרו וישמיו לב עד כמה הם ריקים מבפנים?

ולגבי דברנות... רוב הנשים הן בעלי בטחון עצמי גבוה? בד"כ זה להיפך...

זה לא אומר שיש לו באמת ביטחון פנימי שלווה פנימית יציבות ..

יש אנשים שיש להם ביטחון וגם ביטחון פנימי

לא לכולם

הרבה פעמים תחילה של קשר מכניס אותנו לעמדה של מגננה.

לא תמיד אנחנו מצליחים להביא את עצמינו בדייט הראשון.

יכולה להיות מישהי, נניח, שהיא מאוד שקטה ומופנמת, אבל דווקא הלחץ של הדייט ראשון גורם לה למלאות את חלל האי נוחות בדיבורים - זה אולי נשמע כמו ניגוד, אבל זה יכול להיות שהדיבורים האלה, באופן מודע או לא מודע, הם דיבורים של הא ודא, ולא דיבורים פנימיים. היא בעצם יוצרת חומת מגן בפני הפנימיות שלך, כי היא בודקת אם אתה ראוי להיכנס לשם.

כך שאני חושבת שצריך מאוד להיזהר לשפוט אדם לפי דייט של שעתיים, וכל עוד המצב הוא לא קטסטרופה, לנסות לתת ניסיון נוסף. לראות את מצליחים לראות צדדים נוספים של אותו אדם.

יכול גם להיות מצב שמישהי במרחב הציבורי היא מאוד שקטה ומופנמת, ובבית היא דווקא מאוד רועשת ודומיננטית. "אני של הלימודים", "אני של העבודה", "אני של החברות", "אני של המשפחה" - יכולות להיראות בעיניך כדמויות שונות לחלוטין, למרות שכולם אני, וכל אחת מהם יכולה להיות שונה מ"אני של דייטים", שיכול להיות שונה מ"אני של דייטים ראשונים".

בסה"כ אני חושבת שההגדרות שלנו פחות חשובות, ויותר חשוב איך אתה מגדיר את זה.

לומר את זה בתחילת הפגישה ולשים אצבע על הדופק במהלכה איך הצד השני מגיב.

כדאי גם לומר לחברה שנתונים לבירורים להעלות את הנקודה הזו. שמעתי יותר מפעם אחת. 

מוסיף - אם לדעתה זה גורם שחוסם אותה, כדאי לעבוד על זה. אפשר לתרגל קצת עם חברה או אפילו איש מקצוע. 

למרות שלדעתי מדובר כאן יותר בחשש פנימי מאשר משהו שמרחיק נפגשים. 

ולכן נכון לתת הזדמנות שנייה לפני שחותכים.

כשאני כותבת קצת כאלה, הכוונה היא שהדמות שאנחנו מציגים בדייט ראשון לא משקפת לחלוטין את מי שאנחנו, ואולי אפילו מתפרש בצד השני כהפוך.

מסכים עם הנקודה אבל צריך לדעת שאין לה סוף. פגישה שנייה לא דומה לשלישית, תחילת קשר לא דומה לאמצעיתו וכו'.

פעם הייתי בהגדרה נפגש לפחות פעמיים (אם הצד השני היה מוכן). בהמשך כבר למדתי מתי לא מתאים בוודאות אחרי פעם אחת.

עכשיו נמצא בשלב שבוחן האם פספסתי בגלל זה מישהי בדרך. קומץ עלו במחשבה שהיה סיכוי קלוש. פניתי אליהן שוב והן לא מעוניינות 🙃

ושהרבה מפספסים על זה פוטנציאל טוב לקשר.

זה סוג של להודות בטעות - השיפוט שלי היה אולי מהיר מידי.

אני מרגישה שהרבה לא מוכנים למחול על כבודם ולנסות לחזור לקשרים קודמים, ושזו טעות גדולה.

ושזה בסדר גמור לנסות שוב. כולנו עושים טעויות.

במיוחד אם משהו אובייקטיבי השתנה - בי, בו, במציאות.

נכון שאין סוף, ולכן צריך להיות רגישים ומודעים תמיד. 

שורה תחתונה, אם אמרו לך בבירורים שזו מישהי רועשת, והיא דווקא מאוד שקטה בדייט - יכול להיות שהיא ככה בחברה, ובאחד על אחת זה אחרת לחלוטין.

ויכול לומר שזה ממש לא הדבר הקשה ביותר שעשיתי בעניין. 

כאילו נפגשתי עם בנאדם, לא משנה כמה עבר מאז וכמה תהליכים עברנו שנינו - זה נגמר. וצריך לעבור לבאה בתור (בתקווה שהן לא חברות כי אז גם זה מכור מראש). למה זה ככה? מרגיש לי לפעמים בגלל אגו

מה שחשוב זה שתברר מה חשוב *לך* באופן ספציפי ולא סטיגמות. למשל- עדות ומקום מגורים נוכחי צריך לבדוק לגופו של אדם ולא להשליך את הסטיגמה מראש על האדם.

מה שיותר חשוב לבדוק, לדעתי, אלה תכונות אופי, שאיפות לחיים וכדומה. עליך לברר בינך לבין עצמך מה חשוב לך - מה הקוים האדומים שלך. כי סטיגמות וסטטיסטיקות זה בסדר, אבל יכול להיות שלך מתאים משהו אחר וזה גם בסדר.

לדוגמא - בחורה עם ביטחון עצמי. מה זה אומר בעצם? אני למשל מול חברות בעבודה וסתם עם אנשים יותר שקטה - אני לרוב לא יוזמת שיחות ודברים כאלה. אבל עם בעלי אין לי בעיה להביע את עצמי ומה אני חושבת ורוצה. יכול להיות שבחורה תהיה גם ההפך או אסרטיבית בכל המקרים או לא אסרטיבית בכל המקרים וכדומה. לכן אתה צריך לבדוק מה מתאים לך ומה מושך אותך ופחות להתייחס לסטיגמות.

וואי באמת קשה לשמוע דבר כזה מחבר. כאילו לא מספיק אתה משתתף בצערו הוא גם איכשהו מפיל עליך את האשמה. הזוי.

אבל כמו שהחבר אמר הוא כנראה מתוסכל מהמצב ולפעמים אנשים במצבים כאלה מחפשים בכוח אשמים במקום לקחת אחריות. זה לא אומר שהוא באמת חושב ככה אלא זה כנראה ממלא לו איזה שהוא צורך רגעי.

תנסה לראות אותו רגע , עם כול מה שהוא מתמודד.. לא נראה לי נכון להעלב ממנו עכשיו בדיוק שהוא צריך את התמיכה שלך כחבר. 

אמרתי לעצמי אני אלך כדי לחזק אותו... כי זה חסד

אבל בטווח הרחוק יותר אני לא יודע איך להתייחס לזה כי זה ממש ממש מעצבן.

להחליק, לדרוש התנצלות, גרוע מזה... לא יודע

מה היית עושה במקומי?

מה הייתי עושה?

טוב קודם כול כמו שאמרת בשלב הראשון הייתי מתעלמת. בהמשך הייתי מעלה את זה ואומרת שזה לא היה מתאים וכו' ותוך כדי מוודאת אם באמת התכוון, אם לא התכוון לזה אז לא הייתי מתעכבת על זה הרבה, רק קצת.

אבל באמת שהתחושה שלך מוצדקת לחלוטין. זה מה זה לא נעים שמפילים דבר כזה עליך.

פעם אחת חברה גירשה אותי מהבית שלה אחרי שבאתי לעזור לה. הייתי בהלם. נפגעתי. אבל ידעתי שאין מצב שהיא רצינית ונתתי לה קצת זמן להרגע (לא הלכתי) ובאמת אחרי זה היא ממש התביישה ולא ידעה איך להתנצל.

אין מה לעשות חברים לפעמים טועים ואתה יודע מה? דווקא מהמקומות האלה החברות מתחזקת( אם מצליחים לעבור את המשברים האלה). ותזכור שגם אתה לא תמיד מושלם(או שכן?;))

חשוב לי לציין שמה שמעצבן אותי זה לא האשמה כשלעצמה, אם רק להגיד לי "בגלל שפתחת פה" נו ניחא...טיפשי אבל לא הייתי לוקח קשה

אבל להיות עם חבר שבטוח שאני מביא לו מנחוס ויש לי פה שמביא רעות ולכן לבקש שלא אאחל יותר כלום?!

זה כבר עובר גבול, אז שלא יסתובב איתי ותודה רבה.  (ואת זה אני אצטרך לבדוק אם הוא באמת חושב ככה)

אתה לא יודע מה עובר על בני אדם. בטח אחרי התוצאה שתיארת.

חבל לקחת ללב. במיוחד שהוא צריך כל חבר אפשרי עכשיו. 

גירושין זה לא גזירת גורל. ממש לא. אין שום בדל של קשר. ולכן גם אין לך שמץ של קשר לעניין.

זוגיות ועבודה על זוגיות זו בחירה.

וגם אם יש זוג שזה לא קשור לעבודה אלא לחוסר התאמה בסיסי או משו בסגנון, זה לגמרי על הכתפיים שלהם.

אמנם יש כוח למילים שאנחנו מוציאים מהפה, אבל לא נכון ולא הוגן לזרוק את הדבר הגדול והמורכב הזה עליך.

אפשר להבין אותך לא יתכן שאמירה כזאת משפיעה עד כדי כך על גירושין.

וזה באמת דבר שלא פייר להאשים אותך עליו, אתה צודק לגמרי ואני מסכימה עם  @מדרשיסטית20 

ואז חשבתי על זה שוב גם הוא צודק

שאנחנו אומרים למישהו הערות אולי לפעמים עדיף להיות בשקט , בטח לאדם במשבר

אנחנו לא יודעים איפה זה פוגש אותו , מה הוא עובר באיזה משבר הוא נמצא

אמירה של  אמרתי בצחוק , "שהוא הולך לבית מלון לפני שמתחיל הנסיונות."

מה מצחיק בזה?

בטח לאדם שבמילא קשה לו בנישואין

לא צוחקים לעולם על משבר של אדם זה כלל

אם הוא היה צוחק על נסיון שלך, איך היית מרגיש?

אולי הוא חושב שהיה בך צרות עין

במקום להגיד פגעו בי תחשוב איפה גם אתה היית לא בסדר

לי קרה מקרה אחר .. עם מישהי נשואה

לא אמרתי לה אומנם משפט כזה קשוח .. ולא צחקתי לה על המשברים

אבל עדיין לקחתי אחריות מלאה על פגיעה

ואם מסקרן אותך אמרתי לה תזהרי לא לרוץ שלא יפול הבובו והיא נפגעה ..

למה? לא הבנתי עד הסוף  אבל זכותה להיפגע וכן לך תדע איזה סיפור יש לה איתו

אז מתנצלים ,קודם כל אנחנו 

אחרכ היא אמרה לי עזבי אני סתם רגישה ..

בכל אופן, אל תלקה את עצמך. גם אם עשית טעות זה הגיוני וזה קורה וכדאי להיות מודע לזה. אם תלקה את עצמך אתה תפסיד פעמיים - גם תרגיש רע וגם לא תלמד מזה כי יהיה לך קשה להתעמת עם זה. 

ונכון, התגובה שלו, לא מדתית ולא הגיונית. קשה לו ממילא ולפעמים אנשים שקשה להם קשה להם גם להתייחס לאנשים אחרים.

אני מאד מקווה שיתנצל... אם הוא יתנצל אני אסלח לו

אבל אני שוקל אם לדרוש התנצלות או לא יודע מה... להעביר ככה לא יודע אם אני יכול זה מעצבן מידי

ולא בסדר בכלל, מאמין שגם המצב שהוא נמצא בו לא מיטיב איתו וקשה לו להתמודד אבל זה בכלל לא מצדיק.

הוא לא סיפר לי שיש לו נסיונות מתוך צער, ברור שלא הייתי אומר דבר כזה בסיטואציה כזאת

זה היה נאמר בחיוך מצידו - כאילו הוא בא להגיד שעכשיו הוא יודע דברים שאני עוד לא מכיר ואין לי מה למהר.  (לא שנעלבתי מזה זה סך הכל מציאות)

ואז כנראה שזרמתי ואמרתי לו שהולכים בהתחלה לבית מלון לפני שנכנסים להתמודדות האמיתית.  וגם הוא צחק על זה..

אז הוא לא צודק כי זה לא מה שקרה ולא על זה הוא כועס.. הוא טען שזה עבר מהפה שלי לאלוקים ובגלל זה הוא התגרש

אבל אני לא מבין מה זה רלוונטי אם הוא בעצמו טוען משהו אחר לגמרי

הוא אמר לך שקשה לו בנישואין

הוא אמר לך בגללך התגרשתי?

או הלוואי היית נזהר במילים שלך?

אני באמת מבינה גם אותך .. אבל תחשוב שהוא כרגע במשבר אל תכעס עליו הוא צריך אותך

"אל תאחל לי יותר כלום לא טוב ולא רע, יש לך פה שה' יעזור"

אני אדם שסולח מהר, אבל לא בא לי להסתובב עם אדם שמפחד מאני מביא צרות.

הוא מתכוון לפעמים אחרות ?

תשאל אותו תתקשר אליו למה התכוונת?

תתנצל הוא גם יפתח את הלב ואולי גם יתנצל 

הייתה רק שיחה אחת שהוא דיבר איתי על הנישואים ונסיונות וכו' והוא אמר שזה הקטע עם הבית מלון

באמת שאין על מה להתנצל.  אני אגיד סליחה שגרמתי לך צרות? 

גם אתה חשוב שזה לא ישב עליך

תפתחו את זה 

בהערה שכתבת בגדול אתה לגמרי צודק, ואני אישית אף פעם לא מדבר אפילו לא ברמז על חיי הנישואים של חברים שלי

(אגב, הוא ועוד חבר היו מתעקשים לשתף אותי ואני כל פעם אומר להם שלא ענייני)

פה אני זוכר שהוא דיבר הרבה על כמה שאין לי מה למהר והוא הבין ששלום בית צריך עבודה וכו' וכו'

אז זה הכניס אותי לזרום על הגל שלו. 

להפיל עליך תיק כזה.

ככה זה כשלאנשים נוח לא לקחת אחריות ולהאשים אחרים.זה סוג אופי כזה, אל תיקח אישי.

מדבר מלא עלינו

לדעתי תוריד קצת הילוך

אל תדאג אם השם יחליט שזה הזמן שלך היא תיפול עליך משמים

חלק מאיתנו

אין לך צדיקים לדבר עליהם?

היום כתבתי על הפרק עם הגבעונים אם מעניין אותך. 

מה החישוב הזה?...

לא מחלקים אנשים כאילו הם חפצים... אנשים זה עולם מלא, בכל אחת יש יופי כלשהו, מתאימה לך איכשהו, פשוט לא ראית אחת שנראהלך מתאימה 100% כדי להתחתן איתה שזה ברית עולם אבל תראה, פעם אנשים היו אומרים הפוך: 99% מתאימות ו1% לא מתאימות... בעבר יכולת להתחתן כמעט עם כל אחת אז... פרופורציות... 

הרבה מהזוגות פעם לא חיו ב'הרמוניה'.

אני חושבת שזה לא נכון...

אנשים מקבלים את המציאות אז הם לא מצפים לאחרת והם שמחים במה שיש להם ומסתדרים איתו

גם אני הייתי בגישה הזאת כשהייתי קטנה... חשבתי שיש בעל ויש אישה והם לא אמורים להבין אחד את השני רק לכבד ולאהוב אחד את השני. היום אנשים מצפים שתהיה חברות בנפש, שהבןזוג יענה על הצרכים: "הגשמיים הרגשיים והרוחניים שלי"... שיכיל אותי. שיהיה רומנטי. שתמיד יהיה פה בשבילי. בלההה בלללהה בלההההה

ופסדר קצת איבדנו את זה

את המקום של הכבוד לזולת גם אם אני לא מבין או לא מזדהה

של הענווה

של להתמקד בתפקיד שלי במקום בתפקיד שהוא אמור למלא כדי להגשים את הצרכים שלי

לא שאני שם

אבל אני מנסה להתאזן כי איזון = הרמוניה...

אבל עלי

ובכל מקרה,

בסופו של דבר אתה צריך למצוא אשה אחת בלבד שתתאים לך ואתה תתאים לה.

אשה אחת זה 0.000001% בערך מתוך כל הנשים במדינת ישראל.

אתה לא צריך יותר מזה.

א. אז היית צריך לכתוב 0.001 (עשירית האחוז), ולא 0.01 (שזה אחוז בדיוק). 

ב. אי אפשר לפגוש 0.01 אנשים. זה ביטוי חסר משמעות. אפשר לפגוש 0.01% מהאנשים.

כלומר המשפט שכתבת היה צריך להכיל בתוכו את סימן האחוז, אחרת הוא משפט חסר משמעות.

ב. שטויות. גם כשאתה כותב 0.001 או 0.01 זה מורה על אחוזים. לא חייבים את הסימון.

אפשר להגיד "25% מהאזרחים הצביעו ליכוד"

אפשר להגיד "ההסתברות שאדם אקראי ברחוב הצביע לליכוד היא 0.25"

אבל אי אפשר להגיד "אני חלק מ-0.25 שהצביעו לליכוד". זה משפט חסר משמעות, גם אם אפשר להבין אותו (אפשר להבין גם את המשפט "אני יכין להיום שניצלים" אבל זה לא הופך אותו לתקין...).

אפשר להגיד "30% מהילדים אוהבים פוקימון".

אי אפשר להגיד "0.3 ילדים אוהבים פוקימון".

הסימן % (או המילה אחוז) מורה שמדובר על חלק משלם. בלי המילה או הסימן, מדובר על מספר סתמי ולא על חלק משלם, ולכן מתקבלת תוצאה לא הגיונית (לא הגיוני שיש 0.3 ילדים בכל העולם שאוהבים פוקימון, פשוט כי אין חלקי ילדים במציאות...)

אפשר להשתמש בdecimals בשביל להגיד חלק משלם, וזה גם יכול לכלול אוכלוסייה שלמה, כי מתייחסים לאוכלוסייה כאחת.

מה שמבלבל עם אחוזים שהם לא כתובים כמספרים ואם אתה רוצה לחשב אותם מבחינה מתמטית, עדיף להפוך אותם לdecimals, כדי למנוע בלבול בחישוב.

יודע לשקר בבטחון רב. תמיד תיקח בערבון מוגבל מאוד מאוד את התשובות שלו.

(לא קשור לויכוח הספציפי שלכם) 

בחישובים של אחוזים בdecimals.

אבל כנראה הדרך שבד"כ מציגים את זה באופן רשמי זה באחוזים, כי זה יותר נח מבחינה ויזואלית.

1. משיכה הדדית
2. רמה דתית דומה
3. מנטליות דומה

זהו, על שאר הפרמטרים עובדים לאחר הנישואין. 

נכנס אביב

ו..אנשים טובים באמצע הדרך

אנשים טובים מאודד

אנשים טובים יודעים את הדרך

 ואיתם אוכל לצעוד..

ישבי חשך" "לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו".

כי דוד המלך השווה בין להיות אסיר ולהיות רווק: "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות".

בהנחה שאנחנו מכלול של הטוב והרע שחווינו - לא הייתי מוותר.

אני שמח במקום שבו אני נמצא, עם כל המורכבות שבו.

גם אם היה אפשר למחוק רק את הרע אני בכלל לא בטוח שהייתי עושה זאת. גם ממנו למדתי וצמחתי הרבה.

(אפשר רק להשאיל את המכשיר כדי למחוק מישהי סופית?) 

המציאו מכשיר כזה. קוראים לו בעל.

כשתמצאי תעדכני. 

וגם מכיר אישית כמה כאלו שמצאו.

אין לי מושג איך עשו זאת. אני באמת שוקל לשאול אחת כזו. 

גם אחרי שאנשים מתחתנים, לעיתים עולה קושי רב בנישואין בגלל זכרונות מבני זוג קודמים.

גם בפורום נשואים טריים היו מספר שרשורים שפתחו אנשים (אני זוכר בעיקר כאלה שפתחו דווקא נשים) סביב הקושי הזה.

נשמע שעברת הרבה דברים לא פשוטים

הרבה כוחות

לא הבנתי כלום 

אפשר תקציר

במיוחד הסקר וכן לפעמים שאלות לא מקבלות הרבה תגובות

לפעמים כן חלקם תגובות שאין שמשתמעות לשתי פנים חלקם תגובות מפורטות בסוף היום המטרה לשמוע הרבה דעות  להבין איפה אנחנו עומדים ביחס לשאר האנשים אם זה סתם מחשבות שלנו או דעה שכיחה

ובאמת איזשהו סיכום לשאלה זה מאוד יכול לעזור

שפורום זאת מערכת מאוד מוגבלת. אולי יום יבוא ויהיו חידושים כמו בוואטסאפ.

אבל נראה לי שאין יותר מדי אינטרס למישהו שזה יקרה.

בעיקר על שכנים. וכן, בהחלט מבאס.

שמעתי פעם מחוזרת בתשובה שהבחורה הכי חזקה אצלם במדרשה, ממש זו שנשאה אליה עיניים חזרה שוב בשאלה (אחרי שנים) לקיצוניות השניה. ממש לא פשוט.

לגבי 1# - חוזר למה שכותב כאן ובעיקר משנן לעצמי, אני בשלב ביניים. ארוך (מאוד, מאוד, מאוד) ככל שיהיה. 

אותו:

בדור הזה ישלוט החיצוניות והעבודה תהיה להתחבר בפנימיות.

זה לא משנה כל התארים החיצוניים, יש דיינים ורבנים, רבניות ומרצות שזה התפקיד החיצוני שלהם, והכל להרוויח כסף ופרסום, והם חוטאים בעבירות הכי חמורות בתורה בסתר. פשוט צבועים.

יש כאלה שהם לא כל כך קיצוני, אבל מעורבב אצלם טוב ורע.

הקיצור, לא משנה מאיפה אתה בא ומאיזה רקע, אם לא תעשה את העבודה הפנימית והמייגעת להיקשר לריבונו של עולם ולהעמיק את אהבתו ויראתו בלבך וללמוד ולהימסר לתורה ולמצוותיה, אז תישאר תמיד דוס בצורה חיצונית או שתהפוך לחילוני.

להיות יהודי זה לא רק איזו חווייה חיצונית יפה, כמו שמציגים אותה לפעמים, זה יגיעה עצומה להגיע לפנימיות.

"למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא"- "למיימינים - עסוקים בכל כחם וטרודים לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר".

לפני 500 שנים לא היו רבנים ודיינים שחטאו בסתר בעבירות הכי חמורות שיש?

בוודאי שהיו.

גם לפני 1,000 שנים היו.

גם בתקופת דוד המלך היו.

בתשובה. תלמד תהלים לעומק

הוא לא חי חיים כפולים בכלל. הוא ישר מודה על החטא שלו ומודיע לכולם על החטא.

לעצם הענין, היו אנשים שחיו חיים כפולים, אבל זה כמו בדורנו.

כתבתי בתקופת דוד כדי לציין את הפעם הקודמת שהייתה לנו מדינה.

אבקש שתערוך את תגובתך בהתאם, אתה מאשים אותי במשהו שכלל לא כתבתי ולא חשבתי.

דוד?

אם יכולתי לערוך, והיית שולח בפרטי הייתי עורך, אבל הגבת כבר.

מה לעשות, התגובה הראשונה מטעה.

את ההודעה.

תמחקו מהתגובה הראשונה שלי לפשוט אני את המילים: "לפני שאתה פותח את הפה על דוד המלך" ו"תתבייש שאתה רומז דבר כזה".

אשרייך

נורמות והרגלים זה דבר חשוב מאוד אבל זה לא לב העניין.

שאת צודקת שיש כנראה מתאם כלשהוא בין מקצוע לאישיות.

אבל הלכה למעשה, את לא צודקת לטעמי שצריך לתת לזה משקל בהחלטה אם להיפגש או לא. גם אם יש מתאם אני חושבת שהוא חלש מכדי להתייחס אליו בכלל. אלא נפגשים ומכירים. 

לכל היותר לברר אם הוא אכן כזה..

עורך דין של עמותה

עורך דין פלילי

עורך דין של חוזים

זה שלושה טיפוסי אישיות שונים לגמרי, ויש עוד אפשרויות...

התכוונתי שזה תחום עם כל מיני אפשרויות וכל מיני סוגי עבודה שדורשים כישורים שונים, שמתאימות לכל מיני סוגי אופי.

נראה לי שעורך דין פלילי יהיה יותר נועז ופורץ גבולות, למשל.

ובכללי יהיו כאלה שלא רואים בעין עבירה על החוק ולא אכפת להם מוסר, ויהיו כאלה שנמצאים שם בדיוק כדי להגן על המוסר.

אני חושבת שאת יכולה להניח שמדובר באדם אינטליגנט וחרוץ.

בקיצור

לא עזרתי כלום

נראה לי שצריך להיפגש ולהבין, או לנסות לברר עליו בלי קשר למקצוע שלו

צריך לדעת להבין גם ממה שלא נכתב.

ויכול להיות מי שמשקיע מעל ומעבר כדי לעזור לאנשים להוכיח את האמת.

עו"סית יכולה להיות חמה ומטפלת, או תוקעת את האף שלה בעסק של אחרים ושתלטנית.

בכל מקצוע אפשר לבדות דמות חיובית או שלילית.

ותראי לבד לאיפה זה מוביל אותך..

נאמר בציניות אבל גם בחיוך

מכירה משפטנים עם לב זהב, ומטפלים מגלומנים ונרקסיסטיים.

ובאופן כללי, לא חושבת שזה המדד.

*אם* מדובר בתחום שבו עורכת הדין

 צריכה, יכולה ולמעשה גם משקרת כדי לנצח במשפט,

אז ברורררררררררררררר

שלא הייתי מוכן לחיות עם אחת כזו

כי זה נספג בנפש.

אתה לא יכול להשאיר כזה דבר בעבודה. אתה ישן עם זה.

אגב שאלה מנצל"שת: למה רק בישראל מוסיפים 'עו"ד' לפני שם של אדם? נגיד 'עו"ד משה לוי לראשות העיר"

זה לא תואר אקדמי כמו דוקטור, אבל משום מה בישראל אנשים מתיחסים לעצמם ככה. לא ראיתי שעושים ככה בעולם.

מהנדסים מרגישים מספיק טוב עם עצמם, אז הם לא זקוקים לתואר "אינג'" לפני השם שלהם (מלבד כאשר זה רלוונטי באופן מובהק, למשל אם מישהו חותם על תוכניות להקמת בניין מן הסתם הוא יחתום עם התואר שלו).

אבל עורכי דין רוצים להרגיש שהם משו משו, מן זן מובחר ונעלה על שאר בני האדם, למרות שלימודי משפטים הם מהלימודים היותר קלים שיש באקדמיה שלנו (בוודאי יותר קלים ממחשבים, הנדסה, חשבונאות, מדעים מדויקים, פסיכולוגיה ועוד).

מה לא עושים כדי לחזק לבנאדם ת'ביטחון העצמי.. (;

 צריך להיות אנשים טובים מאוד כדי לעמוד על שלך בעריכת דין זה נכון ולא פשוט.

חלקם חותרים אחרי הצדק וזה האופי שלהם

שעזבה את עריכת בדין כי הרגישה שזה פוגע בנפש שלה.

גם העיסוק עצמו וגם הצורך להיות תקיפה ומול אנשים כל הזמן.

מאוד הערכתי אותה (על זה ובכלל). 

מסכימה עם זה שצריך לבחון כל מקרה לגופו, ולא לצאת מהסטיגמות.

תחשבי ברמה הכי פשוטה על המורות שהיו לך - האם כולן בעלות אותו האופי?

(וממה שכתבת על גננות, עולים לי בראש המספרים המזעזעים של התעללות בפעוטות מידי הצוות).

תוספת:

אפשר לחלק עו"ד לכמה קבוצות. חלוקה אחת כזאת היא מי מופיע בבית משפט ומי לא.

עורכי דין של מקרקעין וחוזים, לרוב, לא מופיעים בכלל בבית משפט. אז כל הסטיגמות שרלוונטיות לעו"ד בבתי משפט לא רלוונטיים.

אני לא יודעת איזה תמונה של עו"ד יש לך בראש, אבל, בהתייחס לנקודות שכתבת:

'מרוחקים, קרים' - עניין של אופי, לא קשור למקצוע.

'אולי תחמנים' - עו"ד לא מנסה לתחמן את החוק. תפקידו הוא לפרש את החוק לטובת הלקוח שלו. במקרה של חוזים, איך לנסח חוזה שיגן על האינטרסים של החברה. לדאוג שזכויותיו יישמרו.

'אלגנטיים' - זה חלק מדרישות המקצוע. מדי העבודה של עו"ד הם בגדים מחויטים. זה לא אומר שזה מה שהם לובשים שאר היום.

'שכליים' - באוניברסיטאות, משפטים הוא חלק ממדעי החברה, לא ממדעים מדוייקים. וכמו בכל מקצוע, תמצאי אנשים שהם שכליים ואנשים שהם יותר רגשיים.

אז את לא צריכה לצפות לכלום.

מחפשת אדם שכלי?

תבררי ותשאלי איזה תכונות מאפיינות אותו.

מכיר 4 עורכי דין, כולם אנשים בעלי שכל חריף, אבל האופי שלהם שונה בתכלית (אחד תזזיתי, השני מופנם וכן הלאה).

לדבר. תבהירי לו בעדינות איך את מרגישה בנושא.

יותר מזה - תסבירי לו איפה את נמצאת בקשר, לעומתו ובכלל.

זה בסדר גמור שיש פערים כל עוד הצד השני מודע להם ונותן לך את המרחב והקצב שלך.

המון בהצלחה, נחת ובהירות! 

אני לא רואה אופציה טובה יותר מאשר להגיד לו את זה...

כי אם לא תגידי לו הוא ימשיך כי הוא חושב שאת נהנית מזה ואז תחתכי את הקשר, וחבל...:/

ואם הוא יקבל קשה? תביני אולי שזה לא טוב לך בכללי. הרי לאורך כל החיים את רוצה בעל שתוכלי להגיד לו מתי דברים לא נוחים לך והוא יקבל את זה בהבנה. ויכול להיות שהוא יגיד לך שזה קשה כי הוא כבר מקדימה אבל הוא מכבד את המקום שלך ולא רוצה להלחיץ וזה יהיה מדהים ויקרב יותר.

בעצם לראות את החשש הזה כהזדמנות.. זה יפה

לא לשמור דברים שמפריעים בפנים, זה יכול להיות מדהים ממש לקשר

מה שאמרת על פערים זה מדויק. אם היינו יותר מתנהלים ככה לדעתי היו הרבה יותר חתונות. בע"ה שניישם, ונפסיק לפחד מפערים

למה לחסוך במידע ?

היה נחמד מאוד אם תוסיפו את המידע הבא בשאלות כאלה :

א. מה התדירות -האמיתית- של המחמאות ? למשל מספר מחמאות בפגישה.

ב. מה המחמאות  ?

ג. איך אתם מגיבה אחרי המחמאה ?

ד. האופי של הבחור או הבחורה ? 

ה. כמה זמן אתם נפגשים ?

ו. האם המחמאות אמיתיות -לדעתכם- ? או שאתם מרגישים שאין קשר בין המחמאה לדבר שהוא מחמיא לו ?

כל מידע -נוסף- -עוזר-. לך, לעונים, לקוראים שמתלבטים באותה שאלה.

בהצלחה.

בגלל שהיא יודעת שזה בתחושה שלה- זה לא שהוא מגזים, אלא שזה יותר מדי בשבילה וקשה לה עם זה בשלב הזה. אבל בעתיד בעז"ה- מאמינה שזה ישמח..

אז זה לא משנה כמה ולמה ואיך הוא אומר ואיך היא מגיבה- את הטאקט שלה היא שומרת לעצמה כרגע כי זו לא השאלה שלה...

שאלה ו שלך היא שאלה חשובה שצריך לשאול את עצמנו ובבסיס שלה שאלה אחרת- אני מאמינה לו? הוא כנה? אני יכולה לסמוך עליו שהוא באמת רוצה אותי ומתכוון לזה?

ויתכן שבגלל מה שאמרת..

הקשר שלה יחתך על כלום...(אנחנו לא נדע *באמת*, כי אין לנו מידע נוסף)

אבל זה לא רק היא.

גם הקוראים האחרים שיבואו לשירשור הזה ויתקלו באותה בעיה,

יתכן שהם גם יחתכו את הקשר על כלום...

זאת אומרת בהודעה אחת,

יתכן וכרתת עץ שושלת יוחסין בגודל אקליפטוס, ממש פרדס אקליפטוסים.

זה המוןןןןןןןן משפחות.

לי לא ברור איך תרדמי הלילה.

עדיין לא מאוחר לתקן :

״אוקי, במחשבה שניה אם בא לך, תעני על השאלות, זה יכול לתת מידע נוסף, זוית חדשה. 

לא הייתי צריכה להתערב במהלך הפסיכולוגי-קוגנטיבי של השאלון המושקע״

א אני חושבת שהתדירות זה ככל שמתקדמים בקשר אחרת זה בעייני סוגר את הבן אדם ולא להפך כי אני צריכה להיות בטוחה בו לפני שאני נותנת לעצמי להאמין לכל מילה

ב המחמאות הם נורמליות יחסית לא משהו מוגזם לדוגמא אני מאושר שהכרתי אותך וכאלה לא דברים מוגזמים

ג אני לא תמיד מגיבה כי אני לא יודעת איך להגיב אם אני צקבלת מחמאה שבעייני קצת מידי לאחך שאני צרגישה אני לא יכולה להגיד גם אני

אני רוצה שזה יבוא מהלב שלי ולא שכל פעם אני יענה בגם אני

ד האופי כנראה האופי שלי זה שקשה לי יותר להיפתח לאנשים ואצלו זה בא בקלות ויש פה גם את המקום כמה כל צד התלהב מהשני אצלי זה משהו שנבנה אני צריכה את הזמן שלי שאני ירגיש שההחלטה באה מהשכל ולא רק מהרגש

ה לא נפגשים הרבה זמן משהו כמו חודש אבל מדברים הרבה

ו ולגבי מחמאות אמיתיות קשה קצת לדעת כי עכשיו הכל טוב הכל וורוד אבל הכל נמדד בקושי ואז שם אני יאמין לדברים כי לגברים יש קטע שהם רוצים מישהי הם יעשו הכל אז בנתיים אני רוצה להאמין אבל רק עם המעשים יהיה אפשר להאמין מקווה שעניתי לך

שיכולה להבין את התפיסה הרווחת שמחמאה שווה מקום מתקדם בקשר והפחד מלאכזב. אבל אפשר גם לנסות להתבונן על זה קצת אחרת.

ברמה היותר בסיסית, עוד לפני שנכנסים למקום של קשר זוגי, מחמאה נועדה לתת לאדם את הרגשת הנראות הייחודית לו בעולם, להרחיב בו משהו בנפש.

ראו אותו, ובעיניי מישהו בעולם הדבר הזה בו הוא מיוחד.

מה עושים מול זה? קודם כל, מסכימים לקבל שמישהו רואה אותי באופן כזה בעולם, בלי קשר לאיך את מרגישה ביחס לזה או מה מידת האמת בעינייך, או מה הצד השני מצפה ממך. מישהו מאיר עלייך.

כשמאירים לך, אפשר בפשטות להודות.

וזהו.

זה שאת בוחרת לומר ''תודה, זה מחמיא לי'', לא אומר עכשיו שאת חייבת, מוכרחה או צריכה להיענות לכל בקשה שתגיע. זה גם לא אומר שאת צריכה להחזיר מחמאה או מילים בסגנון דומה או להגיד ''גם אני'' כשזה לא מה שאת מרגישה באמת בתוכך. גם לא בטוחה שזו הציפייה של הצד השני ממך.

הצד השני רוצה שתהיי את ותביאי אותך ואת המקום שלך, ובדר''כ כשמדובר בקשר בין איש לאישה הרצון העיקרי הוא שתסכימי לקבל את המחמאה, את המילה הטובה ובכללי שתסכימי לקבל ממנו ואותו. להסכים לקבל שהוא רואה בך טוב, גם אם לא תתחתנו בסוף. הרי זה מה שנבחן בין היתר, אם את מסכימה ומוכנה לקבל. אז הנתינה מגיעה לאט לאט, בכלי העיקרי שיש בתקופה הזו, במילים באיך רואים אותך. התגובה הפנימית שלך לזה בתוכך מלמדת אותך מה מקומך והרגשתך, והשיקוף שלך לצד השני יכולה ללמד אותו מה המקום שלך, איך דברים מתפרשים אצלך ואיך אפשר להתאים את קצב ההליכה לשניכם.

אז זה לגמרי בסדר לומר ''תודה, איזו מחמאה/מחמיאים לי הדברים שאתה אומר", לקחת נשימה לתת לזה להיות להרגיש מה הגוף מרגיש מול זה, מקבל בקלות?מתנגד?שמח?לחוץ?מפחד?...תגובה אחרת? קודם תכירי בעצמך.

אחרי זה בהתאם למקום שלכם בקשר ולרמת הפתיחות הנוכחית בשיח, תבקשי לשתף במה זה גרם לך להרגיש ומה יהיה נכון בשבילך (למשל: מבחינת מינון, סוג מחמאות, הכנה לפני כן כדי לברר אם את פתוחה לקבל מחמאה כרגע...) בשלב הזה כדי שלא ''תסגרי ותינעלי'' מולו.

הדיבור והתקשורת יכולים לתת המון במקומות האלו שהרבה פחדים וחששות מתיישבים עליהם, ולנטרל את מחסומי הדימיון והפרשנות האישית שלנו ל"מה השני בטח חושב כשהוא אומר ככה". יותר פשוט לשתף ולברר מה השני באמת מתכוון כשהוא אומר, מה המשמעות שהוא נותן לדיבורים האלו. ככה את עושה גם לטובתך, גם לטובתו וגם לטובת הקשר שלכם, בלי קשר או תלות ביעד אליו יגיע בסופו של דבר.

כי קשר הוא קשר, ואנחנו ראויים לחוות קשרים טובים ומעצימים, שישאירו טעם טוב ורצון להמשיך ללכת וגם למצוא את השותף לחיים, גם הם לא יסתיימו מתחת לחופה ובחיים משותפים.

וכמו שכתבו לך למעלה, זו יכולה להיות מקפצה משמעותית לקשר.

לא בטוח עדיין שמסכים עם כולה אבל ודאי שעם רובה.

שאלה - איך מכינים רגע קודם אם את מוכנה לקבל מחמאה?

(שלא לדבר על זה שבד"כ זה נובע לבד, ירגיש קצת מאולץ ככה, לא?) 

בכללי, הזכיר לי את אחת מאמרותיו של הרבי מקוצק (אין שלם מלב שבור, עמ' 125):

"לא כל מה שאדם חושב - צריך לומר;

לא כל מה שאומר - צריך לכתוב:

ולא כל מה שכותב - צריך להדפיס."

לאור זה, נכון לפתח מודעות ושימת לב לא רק למה שרוצים להשפיע שזה חשוב ומשמעותי, אלא בעיקר למידת ההכלה של מי שמולנו, מה הוא מסוגל להכיל כרגע או בשלב הזה, אחרת הוא עלול להישבר ולא יהיה מי שיכיל...

אם יש מודעות גם מוצאים דרכים. זה יכול להיות בלשקלל את סך הנתונים הקיימים (כמה זמן אני מכיר אותה, מה המצב שלה כרגע, האם זה עלול להיתפס כהלחצה/כהבעת עניין מופרזת שעלולה לסגור אותה פתאום וכו'), ולחשוב האם בכלל נכון לשתף ברגע הזה את המחשבה שעברה, ואם כן איך לנסח אותה באופן שיהיה מתאים לשלב בקשר. כי מחמאה אפשר לתת גם בעקיפין ולא ישר בצורה הישירה והאישית (מעריך/מוצא חן בעיניי/יפה/משמח/מעניין לפגוש אנשים ש... ולא יש לך/את כך וכך...).

וזה יכול להיות גם בלהקדים שאלה שיכולה לתת כיוון ולפתוח פתח לצד השני, שהוא יבחר אם להיכנס לשם או לא בשלב שנמצא בו לפי מקומו, ככה זה לא נוחת עליו ומייצר הרגשה של "לא תכננתי על גשם באמצע הדייט בסוף סיוון, מה עושים עכשיו??". מה גם שזה מאפשר לך להבין לפי התגובה האם לשמור את המחמאה או לחלוק אותה ובאיזה סגנון.

ניסוח שעלה לי להקדמה כזו:

"הדבר הזה שאמרת/עשית גורם לי לרצות לשתף איתך מחשבה שעברה לי בראש בהקשר שלך ,אבל אני מתלבט אם ואיך לשתף.." סביר להניח שזה לבדו יפתח את השיח למה מתלבט, מה השיקולים לכאן ולכאן, היא כבר יודעת שזה קשור אליה, ומתוך הדיבור והבירור כבר לומדים ויודעים מה הצד השני ירגיש וחושב, וההחלטה מה ואיך לשתף הופכת ליותר בהירה וקשובה.

לפעמים אנחנו קשוחים עם עצמינו.

מחמירים עם עצמינו.

הרבה יותר מאשר אנשים אחרים.

בקשר, אנחנו צריכים לא רק לתת, אלא גם לקבל. קשר אמור להיות דו צדדי. שני הצדדים אמורים לצאת מורווחים ממנו. 

כשאנחנו מדברים על קבלה של משהו, באיזשהו מקום זה אומר שיש לי חוסר.

כשאנחנו מדברים על דברים שאינם חומריים,

זה להודות בפגיעות שלי.

זה להכניס מישהו למרחב האישי שלי.

לא כל אחד ראוי להיכנס למרחב הזה. אבל צריך ללמוד לפתוח אותו בפני מי שראוי, בזמן ובקצב שמתאימים.

ואפשר לדבר על הזמן והקצב שמתאימים. להגיד לו שזה קרוב מידי, אינטסיבי מידי בשלב הזה של הקשר. אולי בעתיד יתאים יותר.

מזכיר לי גם קצת את זה: תובנה #3 - לקראת נישואין וזוגיות

תודה שהוספת. באמת ענייני נתינה וקבלה נוגעים למקום מאוד פגיע ורגיש ולשאלת החסר המתמלא משני הכיוונים. וצריך שם רגישות והקשבה לכל אחד מהצדדים, גם מצד המקבל על המשפיע, כי מוכנות לקבל היא גם סוג של השפעה חוזרת לנותן. זה לא מובן מאליו שאדם שנותן ימשיך לתת, כשהוא חווה דחייה להשפעה שלו, במיוחד כשמשתדלים להיות רגישים וקשובים לקצב ולרמת ההכלה. גם לצד המקבל יש שיעור חשוב, להראות שרואים ומעריכים את הרצון להשפיע ומודים עליו, גם אם מקבלים רק חלק ממנו. זה כמו שנגיד תודה למישהו שמאיר לנו עם הנר שלו, גם אם לא יתאים לנו מכל סיבה שהיא שידליק את הנר שלנו.

רק נקודה קטנה בהקשר המדובר, בשאלה פה מדובר בלקבל מחמאה, בהעצמה של היש הקיים הנראה כלפי חוץ במפגש, בשיתוף נקודת מבט של מישהו אחד על מי שנפגשים איתו. לענ''ד, כשזה נעשה בטוב טעם ובמידה וכמו שכתבתי בהתאם למקום ועם הכנה מסויימת, זה פחות נוגע למקום של הפגיע של החוסר שתיארת, אולי כן ולא העמקתי מספיק. זה כמו שמישהו מתבונן בציור או ביצירה, ומתפעל ממנה ומתאר את מה שרואה שם או מה עורר בו. זה לא אומר בהכרח שזה יחייב את היוצר לבוא ולספר את כל ההשראות, העומקים, תהפוכות וחיבוטי הנפש שעבר עד שהיצירה הזו יצאה לאור. כשמישהו רואה בנו טוב ומשקף לנו את זה, זה לא אומר שעכשיו צריך להיכנס לכל התסבוכים הפנימיים של למה קשה לי לקבל מחמאות או למה לא מאמינים למילים, והוא לא באמת מכיר אותי, או אם נכון להכניס אותו לשם או לא וכדו'.

מותר בשלבים הראשונים להסתפק גם בלומר, ''זה מעניין/מרגש/מרענן/חדש לפגוש אנשים שרואים את זה ככה, תודה.'', ולהעביר נושא אם זה מה שצריך.

נכון?

וגם את עדיין לא מכירה אותו ולא יודעת אם אפשר לסמוך עליו ..

והוא כאילו במקום מסוים ואת באחר

ואת מפחדת לאכזב?

הפחד מלאכזב ולפגוע

לא רוצה שזה מה שיגרום לי להחליט

כי בסוף היום אני רוצה גם את טובתי

בכנות אני לא מתרגשת ממחמאות אני גם רק

חושבת לפעמים

בסדר מדבר.. אבל יאכזב בסוף

ואני לא רוצה לאכזב מנגד

אני משער שאת יודעת להרגיש מתי זה מגיע ממקום אמיתי ומתי פחות. יש גם כמה סוגים של אנשים.

יש את אלו שמפזרים מחמאות בלי שעומד שום דבר מאחוריהם. לא רלוונטיים לדיון הזה.

יש את אלו שכשהקשר נוצר והם באמת רואים את הטוב אז יוצא ממקום מאוד פנימי ומחובר אצלם. צריך לדעת להכיר בטוב הזה (גם אם פחות מתאים בשלב זה + כל העצות שנכתבו כאן)

יש כאלו שמרוב שהם מלאי עין טובה הם באמת רואים את הטוב בשני אפילו לפני שנוצר קשר וגם מחמיאים. בהם שווה להדבק רק בגלל העין הטובה שלהם, בלי קשר למחמאות.

צריך גם להבין - ישנם דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליהם (ולפעמים אפילו כדברים מעצבנים או אפילו חולשות) אצלנו ואצל הצד השנים הם לא פחות מפלא. נכון באופן כללי בחיים ונכון שבעתיים בפגישות.

כל צד צריך להבין שאצלו יש דברים שחסרים מהותית לצד השני וממילא מחמאה שנראית לו על משהו שולי לחלוטין אצלו יכולה לבטא בצד השני הערכה עמוקה לצדדים שחסרים בו (וממילא מתחבר אליהם אצלך).

(נכתב ע"י מישהו שאין לו מושג איך לקבל מחמאה)

בהצלחה

העליונה והשורשית של כל האהבות היא אהבת ה'. מתוך אהבת ה' והדביקות בו, האדם יכול לאהוב באמת את כל הבריות של ה', יצירי כפיו, אהבת אמת שאינה תלויה בדבר. שנזכה.

התמודדות עם משברים לאור הלוגותרפיה | פסיכולוגיה ויהדות [9] הרב נתנאל אלישיב

למדרגת לאפה שווארמה, בעז"ה.

(נראה לי שגם אצלי יכולים להיות דמיונות כאלו בדרך לחלומות על הטבעת וכו'..)

אם בחורה הגיעה לכזאת דרגה של נוחות עם הבחור- כדאי להחביא טבעת בתוך הלאפה(;

לא ניסיתי לקבוע כלל ברזל.

גם אם לענ''ד יש לאמירה הזאת בסיס כלשהו במציאות, היא עדיין נאמרה באופן מחוייך.. לא נראה לי דחוף להילחם על העניין.

פגישה 13(;

וקצת יותר ברצינות-

אמרתי את הדברים בנימה די מחויכת, כי נראה לי שזה סוג אוכל כזה שהאכילה שלו קצת פחות מאפשרת לשמור על פאסון, אז לכאורה אם בחורה כבר מרגישה בנח לאכול עם הבחור משהו כזה- יש פה פוטנציאל טוב..(:

וברור שאין פה באמת נוסחאות וכללים וכלום.

 ״אוי לא, עוד 2 שניות של שקט היא תשאל אותי ״על מה אתה חושב ? ״ אין לי כח לזה.

*אחרי עוד 2 שניות של שקט*

היא : ״על מה אתה חושב ?״

אני : הנה זה מתחיל ...

היא : מה ??

אני : אמרתי את זה בקול ?

היא : כן ...

הוא : שולף מכשיר שמוחק זיכרון של הצד השני ומפעיל אותו

היא : מה אתה עושה ?

הוא : רגע, אל תדברי, זה מפריע לעבודה של המכשיר

היא : *בוהה באויר*

הוא : *מפעיל את המכשיר* *בודק שהמכשיר עבד* , על מה את חושבת ?

היא : על...מה קרה כאן עכשיו ?

הוא : *בודק אם הסוללה מלאה*

היא : מה אתה עושה ? מה זה המכשיר הזה ?

הוא : אפשר לסיים עם זה ?

היא : עם מה ?

הוא : עם כל הדיאלוג הזה ? את חושבת שיש לי תסריט שלם ? זה בסה״כ היה קטע קליל להעביר פאוונטה.

*היא והוא  מסתכלים על מי שקורא את ההודעה הזו, כן כן זה אתם*

היא : ומה הפאוונטה ?

הוא : לא לשאול שאלות מיותרות שרק יכולות לסבך את המצב. בטח לא בפגישות 1 עד 5.

זאת אומרת אין לי מושג מה באמת חשבתי 

למה מייחסים את זה רק לבנים.. גם אני ככה לפעמים.

הפסקה ומחשבותיי נודדות לסוגיא שאני עוסק בה.

"וא"ר זירא ואיתימא ר' חיננא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק, מלא אינו מחזיק, אבל הקב"ה אינו כן מלא מחזיק, ריקן אינו מחזיק, שנאמר (שמות טו, כו) ויאמר אם שמוע תשמע אם שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע ד"א אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע". (ברכות מ ע"א)

"אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנא' (דניאל ב, כא) יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה. שמע רב תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו אמר ליה אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב (שמות לא, ו) ובלב כל חכם לב נתתי חכמה." (ברכות מה ע"א)

אפשר -למשל-

לתת דוגמאות (לא אישיות), שבחורים רשמו לבחורות

שבדיעבד,

התברר שאלה סתם מילים באויר בלי בשר מאחוריהן.

זאת אומרת,

הבן אדם דיבר כאילו כבר יש לו טבעת בכיס וכולו לבבות...

אבל בדיעבד הקשר הסתיים  מהר מאוד באופן מפתיע שלא מתחבר למילים שהוא פיזר. 

(זה לא משנה מי סיים את הקשר אלא הגורם לסיום הקשר)

וגם הפוך.

*מעשים* שהוא עשה *בשבועיים-חודש ראשונים*,

שהוכיחו בדיעבד שהוא *באמת* רציני מאוד וזה הוביל לחתונה.

מקווה שאני ברור, כי לפעמים גם אני לא מבין מה אני רוצה.

חסדי הים לימד אותי את הטכניקה הזו.

בהצלחה.

נראה לי שכולנו פה עוד לא זכינו להגיע לשלב הזה

כמו "אתה אדם כ"כ מדהים, מעריכה אותך כל כך. אתה x,y,z,z2,f8.. "

וכו. משפטי ניחומים כאלה שנפרסים על כמה דקות שלמות. עד שמגיע ה"אבל".

איך?? איך את מחווה עליי את דעתך אחרי שעה וחצי של היכרות?! מי את, חולדה הנביאה?

תגידי שלא מתאים לך, הכל בסדר.. אל תפילי את חוסר הנעימות שלך מול עצמך עליי

גם אז אין לזה משמעות?

בעיני זה קריטי.

אז מה אם נפרדנו. קיבלנו בתקופה הזו אחד מהשניה, נשרטנו זה מזו ולהיפך... זה דורש יותר מאמירה טכנית של לא מתאים לי ובי

ויכול להעיק (וגם יותר גרוע מזה). ויש יותר מדי כאלה אחרי דייט 1

יכול לומר שהיתה מישהי שנפגשנו פעם אחת והיא חתכה ומאוד התרשמתי ממנה. גם אחרי פגישה אחת.

ממש היום שלחתי לחבר עליה:

"תורנית, צנועה, כשרונית וענוותנית בצורה לא רגילה. אחת הבחורות הכי מרשימות שפגשתי. יש לך רעיון בשבילה?"

כמובן שלא כל אחת אבל יש גם כאלו.

ונפגשנו לפני למעלה משנה אגב. 

לשאול. 

אם בא לך לענות 

למרות שבגלל שאתה גבר ואנונימי, אז אני מצפה שתענה. מבקש ומצפה. 

היא ראתה תמונה קודם ?

דיברתם בהודעות קודם ? 

אתה יודע למה היא חתכה ?

האם היית יכול לשכלל את זה, כדי שהיא תחתוך -לפני- הפגישה ותחסוך לך אנרגיות שאתה צריך לשמור לאחת ?

עכשיו אני יודע אתה תגיד ״מי אתה ומה נפלת עליי״

אבל זה *באמת* מידע חשוב.

תודה.

לא. מתנגד לתמונות באופן כללי. גם לא ראיתי שלה.

במקרה שלה קצת דיברנו והתכתבנו יותר כי היה עיכוב טכני עד שיכלנו להפגש. לא יותר מדי.

הפעם היחידה בחיי ששאלתי אחרי פגישה אחת למה חתכה-ענתה "אינטואציה". הפגישה עצמה היתה נעימה וממש לא קצרה.

לא רציתי\רוצה שתחתוך. חלק מהמסע הזה הוא להכיר אנשים וללמוד מהם. באמת שהתרשמתי ממנה (ואני לא מתרשם בקלות). 

בגלל שזרמת וענית בספורטיביות,

בעוד כמה דקות אני מחפש בגוגל תפילה לזוגיות והצלחה

ואתפלל בשבילך שתמצא את מה שאתה רוצה עד חנוכה השנה, בעזרת השם. 

(תפילות של אתאיסטים, חילונים וחילונים-מסורתיים, תופסות יותר).

אני מבקש, שכל מי שנכנס להודעה הזו

שיעשה את זה גם. 

כן כן גם את, שלא אומרת מילה בפורום אבל קוראת הכללללללללל.

תודה מראש.

"אוי אני כל כך מצטער שחווית את זה"-מילים

"אני יורד למטה תודיעי לי כשתסיימי ללמוד ונלך לאכול פיצה ביחד"-מעשים