פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 509)

עדיף לקרוא ספר שאת מכירה ויש לו תרגום לעברית

לדבר באנגלית עם מי שדובר את השפה

לשמוע אנגלית

לכתוב באנגלית

בנוסף, יש משחקים שמתרגלים אוצר מילים..אפשר להוריד לפלאפון

רשמי את המילים החדשות שאת לא מכירה על דף, וחזרי עליהן 

(כמו כן, יש את תוכנית "לייטוק" של הג'רוזלם פוסט)

חצי עולם היום הולך

ואני אישית מכירה כמה וכמה.

וממש לא בושות. ההפך.

וכמו שלא מוזר ללכת לרופא כשכואב הראש או הגרון, כך זה לא מוזר שהולכים לפסיכולוגית כשיש בעיה.

(ואגב,איש לא צריך לדעת שאת הולכת לייעוץ, גם לא חברותייך הטובות) 

אחת התכונות שאני מאוד מעריכה אצל אנשים זה המודעות.

בן אדם שמודע לעצמו, לא מתכחש.

מישהו שמודע לרחשי ליבו.. שיודע לומר 'קשה לי'

'אני מבולבל'. שמכיר ביכולות שלו.

אם לא תלכי לטיפול שאת זקוקה לו, את תפגעי בעצמך.

יש אנשים שבטוחים שהם יכולים להתמודד בעצמם.. שהם לא 'מסכנים' שהם צריכים ללכת לטיפול..

ואז זה מתנקם בהם. מיידית או לאחר שנים..

אם למישהו יש חס וחלילה גידול, עליו ללכת לטיפולים ולהסיר את הגידול.

אם מישהו חולה, עליו לקבל תרופה שתרפא את מכאוביו.

אם למישהו יש פער לימודי, באנגלית נניח, עליו ללכת לשיעורי עזר כדי לצמצם פערים. כדי להיות בקצב.

אם לזוג נשוי יש בעיות בזוגיות, עליהם לקבל ייעוץ זוגי בכדי לדעת להתמודד, ואם צריך אז גם ליצור שינויים.

אם לא תלכי לטיפול, תיהי חולה. נפשית, רגשית, ומהר מאוד גם פיזית.

הנפש והגוף הם אחד. אסור לשחק איתם. לא עם הגוף, ולא עם הנפש.

אם תלכי לטיפול זה רק יעיד על החוזק שלך ועל העוצמה שבך.. על המודעות שלך ועל האומץ שיש לך.

לכי, ייצא מזה רק טוב. מניסיון.

אוהבת!

אם את מרגישה שהבעיה שבגללה את צריכה ללכת לפסיכולוג היא באמת בעיה, אז תלכי. 

אם את מרגישה בושה מחברים שלך, את יכולה פשוט לספר את זה למישהו אחד, שהוא חבר טוב שלך ואת סומכת עלייך שהוא לא יגלה את זה.

תפרקי עליו, ואז תרגישי טוב יותר.

בדוק.

יישר כוח על הרצון לגמול חסדים ועל הרצון לפרוש ולשמור על טהרה גמורה.

אבל...רצון לכוד ומעשים לכוד-באופן מסויים.

אין אפוטרופוס לעריות,בכלל ובפרט,בדיבור ובמעשה-אין דרך מלאה של 100% להשמר במקום ובמצב כזה. זה בסביבות ה 70% של שמירה ופחות.

אומנם כל הבא להטהר פותחין בידו אבל יש לדייק-הבא להטהר,פותחין.פה יש מציאות לדעתי שאף שאין זה במחשבתך,המעשה יביא אותך להטמא (בין טומאת שפתיים וכו')[במובן מטאפורי].וגם אם לא-פותחין בידו,נותנים לו אפשרות להכנס אבל לא מחזיקים אותו יד ביד ולכן זה יותר קשה עד בלתי אפשרי.(לולא הקב"ה בעזרו וכו')

בתקווה להבנה.

נראה לי שאין פתרון מלא.

אולי יש לך אפשרות לידע את הבנים בזה שאת ממש לא רוצה קשר כלשהוא איתם?

או למצוא במקום פינה שהבנים לא ניגשים אליה כ"כ?

@פוסעת

@המקדש השלישי בדרך

אבל בטח בנסיו"פ ידעו יותר טוב..

אם אתם רוצים אז רק בשיחה אישית.

קח בינתיים אחד מהם (השאלה או קניה יד שניה) ותראה מה זורם

מניסיון. ניסיון מר אפילו. אל תעשה את זה.

תסתפק בנוקיה הפשוט- שיחות, הודעות, מצלמה, שירים....זה אחלה!!! מה צריך יותר מזה?

אתה תראה שתרגיש הרבה הרבה הרבה הרבה יותר טוב וכיף.

חוסך הרבה זמן.. (בקטע של ביזבוז זמן...)

בהסתכלות כללית אפשר לראות שיש לסמארטפון הרבה יותר יתרונות ואופציות מנוקיה, כל האפליקציות- וויז, לימוד תאוריה  וכו' ובנוקיה המעפן הזה אין כלום!

פשוט אל תעשה אתזה!!!

אני אסביר במהופך כיוון שנכון-לנוקיה אין המון יתרונות ואופציות-זה התרון הממשי

אנשים הופכים להיות תלותיים ברגע שיש להם סמארטפון או טאבלט-מכיר מהמשפחה,נסיון עגום ביותר(בואו נקווה שלא יגמר ברטורנו)

זה הדבר הנורא ביותר,התמכרות,תלותיות-כל זה לא קורה בנוקיה. יש זמנים שהלכתי שבוע בלי פלאפון וזו הייתה הרגשה מעולה.

בקיצור-לעולם לא סמארטפון-הנוקיה שולטטטטת!

לא בקטע של גלישה למקומות לא צנועים, באופן כללי,  אם יש סמארטפון אפשר (תלוי מי את\ה..) לנצל כל דקה, יש לך כמה דקות פנויות, יושב בטרמפ משועמם ובסיטואציות כאלה אפשר ללמוד תאוריה, ללמוד תורה, לשחק.. אז למה לא?

נלך על האופציה שיש חסימה ואין חשש לנפילות באינטרנט

אלא שהטלפון נהיה ברירת מחדל- משעמם, אז מוציאים טלפון. זה עצוב ממש. אנשים משועבדים לזה. אני לא ממליץ לך להיות חלק מהם.

סינון. בסמארטפון יש תוכנת סינון ולא תוכל לקבל דברים דוחים. (היה ליC2) ואני מדבר על סרטים שאפשר לראות. לך על סמרטפון. עם תוכנת סינון טובה! תאמין לי.

מישו שנפל בנוקיה וממליץ על סמארטפון

ושהוא לא C2

סתם, לא כזה ברור.

סה באמת תלוי באיזה בנאדם אתה, באיזה חברה אתה נמצא.

אתה רוצה וואטספ? צריך ? לאנשים מסביבך יש ומשתמשים?

אחרת-עדיף שלא.

זה צריך להיות משו מושקע,יצירתי..ואין סיכוי אני משיגה חתימה שלו

תקחי מילים משירים שלו שאפשר לנהל איתם שיחה, תעשי את זה כקובץ אחד ותביאי לה

תחפשי הקלות מרבנים ותראי לה

תסבירי לה שממש קשה לך, שאת מרגישה שזה לא אמיתי לך.

שאת רוצה להפסיק לתקופה, אולי אח"כ תצליחי לחזור לזה(מה שקורה באמת הרבה פעמים).

הגיוני שיהיה לה קשה עם זה שתפסיקי.

היא התרגלה לזה שאת עם גרביים, כנראה שזה חשוב לה.

תנסי להסביר לה את העמדה שלך, תסבירי לה שזה קשה לך.

שזה לא בא ממקום של מרד, אלא ממקום שאת רוצה להיות שלמה עם עצמך.

ואולי, כדאי גם בשביל עצמך- להקפיד במשהו אחר, עדיף בתחום הצניעות אבל לא חייב.

לדוגמא, להקפיד ממש ממש על כיסוי הברך.

זה גם בשביל עצמך, וגם אולי יעזור לאמא שלך להתרגל לרעיון.

ועוד משהו- אולי דרך צד שלישי?

נגיד אבא\ אחות משהו כזה?

יש מישהו שאת חושבת שיוכל לשכנע את אמא שלך, מישהו כזה שיהיה לך קל להסביר לו?

ואם עדיין אמא שלך רוצה גרביים אז אפשר קצרות...

אם זה מתקבל אצל אמך....

ואז הרבה פחות חם ולפי מה שאני יודעת אין כמעט רבנים שאוסרים את זה

גם במשפחה שלי נוהגים ללכת עם גרביים וגם לי היה מאוד קשה עם זה..

האמת שלא רק בגלל הנוחות אלא בעיקר בגלל איך שזה נראה.

ניסיתי המוון המון סנדלים/ נעלים/ טבע/ שורש/ בובה (אני יחסוך ממך איך חלק נראו)

והיתה לי ממש מחשבה גם כן להוריד כי גם ככה אני הולכת כמעט ורק עם מקסי..

אבל מה שחיזק אותי כל הזמן (ואלוואי שלא ישמע חס ושלום כביקורת!) היה שהיה לי ברור לגמרי למה אני נוהגת ככה.

גם הלכתית  ובעיקר בעצם הידיעה שאני ממש משמחת את ה' יתברך בכל רגע

ושיש לי זכות עצומה בכל פסיעה ופסיעה! אבא שלי כל הזמן שהיה נתקל בגמרות מדרשים ופרושים על החשיבות של הצניעות היה מראה לי אותם וזה גם מאוד שימח אותי ונתן לי כוח..

אז אולי לא עניתי לך מה שרצית לשמוע, אבל נראלי שלפני שאת מחליטה לרדת מכל העניין תנסי לשנות את החשיבה

ותביני שלא באת לשמח את אמא וזה אומנם חשוב אבל זו לא הסיבה. את עושה את רצון ה' ומשמחת אותו

ויש לך זכות גדולה! 

ראיתי המון בנות שהלכו בהתחלה עם גרביים, חלקן הורידו וחלק המשיכו עד היום.

ויש דבר משותף ברור בין כל מי שהמשיכה.  חוסן פנימי כזה ממה שהחברה אומרת.

האמת שזה כל כך חשוב בחיים לשים פס על העולם שרק בשביל זה שווה להמשיך.

מאכלים עם ברזל - ברזל במזון | אקוסאפ

רופא/ דיאטנית

יש תערובת כזו של אגוזים, שקדים, פשתן ועוד כמה דברים טובים, שאפשר לצרף למאכלים שונים (לבן, סלט...). יש כל מיני חברות ואנשים שמכינים אותה. אני מכירה קרעפט, שאישה בגאולה בירושלים מוכרת.

אבל אם בעיקרון את זוכרת ופעם ב.. שכחת, אפשר לקחת שניים. מן הסתם הספיגה תהיה קצת פחות יעילה.

וראיתי שכתבת לגבי B12. מחסור בזה לא אומר אנמיה, אנמיה זה מחסור בהמוגלובין.

אבל בהחלט תקחי כדורים של B12, זה חשוב ביותר!! מחסור בויטמין הזה יכול לגרום בין השאר גם לסימפוטמים נפשיים כמו עצבנות ודיכאון, אז חבל להידרדר לשם.

בביצים יש הרבה B12 וגם בבשר, בעיקר בחלקי פנים.

אבל בטח לא יתנו לי כי חסר לי ויטמין B12.. (זה גם נקרא שאני אנמית?)

אווףף אבל אני ממש חייבת לתרום עוד שבועע!! אני ממש מחכה לזה וגם קבעתי עם חברהה...

קיצור אני גם צריכה רעיונות דחוף...

ועצה קטנה כדי שתזכרי לקחת את הכדורים- שימי את הקופסה שלהם על הכרית שלך ככה שתהיי חייבת לזכור לקחת לפני השינה.

חשוב גם להימנע ממוצרים כמו סוכר לבן, שמן ודומיהם

בהצלחה, ורפואה שלימה

את לא מבינה כמה!!

את רוצה לספר, נכון?

אז את מדברת.

את מספרת לה מה שאת רוצה. ואיך שיוצא.

ושתחשוב עליך מה שהיא תחשוב, וזה לא מעניין אותך.

שתחשוב.

את משתפת.

וזה קשה לך.

(ולא רק לך, לכולם)

אז שתחשוב. שלא תבין. 

את באה, ומשתפת . ותתחילי איך שיוצא.

ותמשיכי איך שיוצא.

ואח"כ תסבירי את עצמך.

ומקסימום תדברי מבולגן.

אז טוב, תדברי מבולגן.

אחרי זה תסבירי.

(אל תרגישי מטומטמת שאת מפחדת. אני גם חשבתי ככה פעם על עצמי, עד שגיליתי שכמעט כולם מפחדים.

את לא מטומטמת, את נורמלית לגמרי.

רק תזכרי, כי זה מחליש)

זהו נשמה.

זה קשה.

מאוד.

ואני באמת עשיתי עם עצמי דרך ארוכה והיום אני יחסית משתפת ועדיין צריכה לשנן לעצמי את מה שכתבתי למעלה תוך כדי...

בהצלוחה, נשמה!

את יכולה לעשות סתימות על החורים.

לפעמים זה טוב.

אבל לא תמיד.

אולי הפעם צריך טיפול שורש?

לא בטוח שתמיד טוב לסתום מבחוץ.

(לא בטוח שתמיד טוב לעשות טיפול שורש)

תחשבי מה מתאים לך ונכון לך עכשיו.

האם את צריכה עכשיו את המקלחת, שירים, ארוחה טובה, לישון ולקום בבוקר חדשה?

או שאולי עכשיו את צריכה לבכות ולטפל מהשורש? להתעמק בכאב, לראות מה באמת כואב לך ולטפל בו?

אין בזה כללים, זה הרגשות.

זה בסדר, יש את התקופות האלה של הריחוק, ובלעדיהם לא היינו מעריכים את הקרבה.

ומותר להרגיש ככה.

סתם על עצמי, ואולי זה ידבר אליך-

בסוף שנה היתה לי שיחת סיכום שנה כזה עם מישהי שאני מעריכה ואוהבת.

אין לי כזה קשר איתה, אבל יש קצת ויש לה גם טביעת עין חדה.

והיא אמרה שהיא חושבת שכל הפעמים שהיו לי השנה של הבאסה, הדיכאון, ההסתגרות..

זה הכל נקודה אחת.

והכל מסתובב סביבה.

וכשאני אפתח את הנקודה, אטפל בה- זה יטפל בכל הפעמים האלה.

ואני לא יודעת מה הנקודה, וזה יגיע מעצמו בהמשך.

אני שולחת לך כמה דברים באישי, אולי משהו מהם ידבר אליך

את ענקית!