פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 509)

תחפשי הקלות מרבנים ותראי לה

תסבירי לה שממש קשה לך, שאת מרגישה שזה לא אמיתי לך.

שאת רוצה להפסיק לתקופה, אולי אח"כ תצליחי לחזור לזה(מה שקורה באמת הרבה פעמים).

הגיוני שיהיה לה קשה עם זה שתפסיקי.

היא התרגלה לזה שאת עם גרביים, כנראה שזה חשוב לה.

תנסי להסביר לה את העמדה שלך, תסבירי לה שזה קשה לך.

שזה לא בא ממקום של מרד, אלא ממקום שאת רוצה להיות שלמה עם עצמך.

ואולי, כדאי גם בשביל עצמך- להקפיד במשהו אחר, עדיף בתחום הצניעות אבל לא חייב.

לדוגמא, להקפיד ממש ממש על כיסוי הברך.

זה גם בשביל עצמך, וגם אולי יעזור לאמא שלך להתרגל לרעיון.

ועוד משהו- אולי דרך צד שלישי?

נגיד אבא\ אחות משהו כזה?

יש מישהו שאת חושבת שיוכל לשכנע את אמא שלך, מישהו כזה שיהיה לך קל להסביר לו?

ואם עדיין אמא שלך רוצה גרביים אז אפשר קצרות...

אם זה מתקבל אצל אמך....

ואז הרבה פחות חם ולפי מה שאני יודעת אין כמעט רבנים שאוסרים את זה

גם במשפחה שלי נוהגים ללכת עם גרביים וגם לי היה מאוד קשה עם זה..

האמת שלא רק בגלל הנוחות אלא בעיקר בגלל איך שזה נראה.

ניסיתי המוון המון סנדלים/ נעלים/ טבע/ שורש/ בובה (אני יחסוך ממך איך חלק נראו)

והיתה לי ממש מחשבה גם כן להוריד כי גם ככה אני הולכת כמעט ורק עם מקסי..

אבל מה שחיזק אותי כל הזמן (ואלוואי שלא ישמע חס ושלום כביקורת!) היה שהיה לי ברור לגמרי למה אני נוהגת ככה.

גם הלכתית  ובעיקר בעצם הידיעה שאני ממש משמחת את ה' יתברך בכל רגע

ושיש לי זכות עצומה בכל פסיעה ופסיעה! אבא שלי כל הזמן שהיה נתקל בגמרות מדרשים ופרושים על החשיבות של הצניעות היה מראה לי אותם וזה גם מאוד שימח אותי ונתן לי כוח..

אז אולי לא עניתי לך מה שרצית לשמוע, אבל נראלי שלפני שאת מחליטה לרדת מכל העניין תנסי לשנות את החשיבה

ותביני שלא באת לשמח את אמא וזה אומנם חשוב אבל זו לא הסיבה. את עושה את רצון ה' ומשמחת אותו

ויש לך זכות גדולה! 

ראיתי המון בנות שהלכו בהתחלה עם גרביים, חלקן הורידו וחלק המשיכו עד היום.

ויש דבר משותף ברור בין כל מי שהמשיכה.  חוסן פנימי כזה ממה שהחברה אומרת.

האמת שזה כל כך חשוב בחיים לשים פס על העולם שרק בשביל זה שווה להמשיך.

מאכלים עם ברזל - ברזל במזון | אקוסאפ

רופא/ דיאטנית

יש תערובת כזו של אגוזים, שקדים, פשתן ועוד כמה דברים טובים, שאפשר לצרף למאכלים שונים (לבן, סלט...). יש כל מיני חברות ואנשים שמכינים אותה. אני מכירה קרעפט, שאישה בגאולה בירושלים מוכרת.

אבל אם בעיקרון את זוכרת ופעם ב.. שכחת, אפשר לקחת שניים. מן הסתם הספיגה תהיה קצת פחות יעילה.

וראיתי שכתבת לגבי B12. מחסור בזה לא אומר אנמיה, אנמיה זה מחסור בהמוגלובין.

אבל בהחלט תקחי כדורים של B12, זה חשוב ביותר!! מחסור בויטמין הזה יכול לגרום בין השאר גם לסימפוטמים נפשיים כמו עצבנות ודיכאון, אז חבל להידרדר לשם.

בביצים יש הרבה B12 וגם בבשר, בעיקר בחלקי פנים.

אבל בטח לא יתנו לי כי חסר לי ויטמין B12.. (זה גם נקרא שאני אנמית?)

אווףף אבל אני ממש חייבת לתרום עוד שבועע!! אני ממש מחכה לזה וגם קבעתי עם חברהה...

קיצור אני גם צריכה רעיונות דחוף...

ועצה קטנה כדי שתזכרי לקחת את הכדורים- שימי את הקופסה שלהם על הכרית שלך ככה שתהיי חייבת לזכור לקחת לפני השינה.

חשוב גם להימנע ממוצרים כמו סוכר לבן, שמן ודומיהם

בהצלחה, ורפואה שלימה

את לא מבינה כמה!!

את רוצה לספר, נכון?

אז את מדברת.

את מספרת לה מה שאת רוצה. ואיך שיוצא.

ושתחשוב עליך מה שהיא תחשוב, וזה לא מעניין אותך.

שתחשוב.

את משתפת.

וזה קשה לך.

(ולא רק לך, לכולם)

אז שתחשוב. שלא תבין. 

את באה, ומשתפת . ותתחילי איך שיוצא.

ותמשיכי איך שיוצא.

ואח"כ תסבירי את עצמך.

ומקסימום תדברי מבולגן.

אז טוב, תדברי מבולגן.

אחרי זה תסבירי.

(אל תרגישי מטומטמת שאת מפחדת. אני גם חשבתי ככה פעם על עצמי, עד שגיליתי שכמעט כולם מפחדים.

את לא מטומטמת, את נורמלית לגמרי.

רק תזכרי, כי זה מחליש)

זהו נשמה.

זה קשה.

מאוד.

ואני באמת עשיתי עם עצמי דרך ארוכה והיום אני יחסית משתפת ועדיין צריכה לשנן לעצמי את מה שכתבתי למעלה תוך כדי...

בהצלוחה, נשמה!

את יכולה לעשות סתימות על החורים.

לפעמים זה טוב.

אבל לא תמיד.

אולי הפעם צריך טיפול שורש?

לא בטוח שתמיד טוב לסתום מבחוץ.

(לא בטוח שתמיד טוב לעשות טיפול שורש)

תחשבי מה מתאים לך ונכון לך עכשיו.

האם את צריכה עכשיו את המקלחת, שירים, ארוחה טובה, לישון ולקום בבוקר חדשה?

או שאולי עכשיו את צריכה לבכות ולטפל מהשורש? להתעמק בכאב, לראות מה באמת כואב לך ולטפל בו?

אין בזה כללים, זה הרגשות.

זה בסדר, יש את התקופות האלה של הריחוק, ובלעדיהם לא היינו מעריכים את הקרבה.

ומותר להרגיש ככה.

סתם על עצמי, ואולי זה ידבר אליך-

בסוף שנה היתה לי שיחת סיכום שנה כזה עם מישהי שאני מעריכה ואוהבת.

אין לי כזה קשר איתה, אבל יש קצת ויש לה גם טביעת עין חדה.

והיא אמרה שהיא חושבת שכל הפעמים שהיו לי השנה של הבאסה, הדיכאון, ההסתגרות..

זה הכל נקודה אחת.

והכל מסתובב סביבה.

וכשאני אפתח את הנקודה, אטפל בה- זה יטפל בכל הפעמים האלה.

ואני לא יודעת מה הנקודה, וזה יגיע מעצמו בהמשך.

אני שולחת לך כמה דברים באישי, אולי משהו מהם ידבר אליך

את ענקית!

מזדהה ממש.

אם צכה משו אני פה.

ובתוכו את יכולה להכניס תמונה. ולכתוב איזה קטע יפה..

עם מדבקה ותמונה בפנים, בכריכה.
עולה 3 שקל בירושלים

את יכולה אפילו סתם לפתח תמונה ולהוסיף מאורה בריסטול עם כיתוב לכל אחת... אחרת ייצא לך יקר

תמונה רגילה ואז לגזור.

יצא לך הרבה יותר זול

יש גם בבני ברק מן הסתם

עשיתי בסוף מחזיק מפתחות- הדפסתי בדף רגיל....

תודה רבה רבה!!! עזרתן מאוד!!!

ואני הולכת בעז"ה מחר

יחסית נקי ואין הרבה אנשים!

בת"א מפוצצץ!!

מקסימום נעקצים, לא קרה כלום

וזה בכלל לא נורא... אבל זה ממש כואב אם שמים אחר כך חומץ

אהבה בין אמה לבנה ברור שהיא לא האהבה בין בני זוג.
אך עדיין יש בשניהם מכנה משותף - הרצון שיהיה טוב לאחד/ת שאני אוהב/ת.

אך ברור לכל, שאדם אומר "אני אוהב לאכול פיצה" - זה לא אומר שהוא רוצה שלפיצה יהיה טוב.
אלא שמאכל זה מוצא חן בעיניו וחביב עליו.

ויש כאלה שיגידו שאהבה = משיכה.
פיזית או מופשטת.

אהבה באה לידי ביטוי במילים, במתנות גשמיות... דברים המבטאים שאדם זה חשוב לך.
"ככל שאתה נותן יותר, כך אתה אוהב יותר".
=
"ככל שאתה מעריך יותר את הנותן, כך ערך המתנה גדול יותר בעיניך".

דהיינו שאהבה = נתינה.

בשבילי, אהבה אמיתית היא החיבור והקשר שלא ניתן לנתק.
שאתה רחוק פיזית אבל לא מפסיק לחשוב עליה.
שאכפת לך ממנה. 
שאתה תמיד דואג להתקשר ולשאול בשלומה גם אם אתה עסוק בעבודה.
שתרגיש הכי מאושרת בעולם.
שתקשיב לה שקשה לה ותדע גם לעזור שצריך.
שאתה רואה בחורה שנראית טוב אפילו יותר מאשתך ואתה לא מנסה לעשות השוואות.
שאתה רואה בחורה ברחוב, ואתה מוריד את הראש. גם שאשתך לא נמצאת איתך.
שאתה עובד עם נשים, אבל בחיים לא נגרר לשיחה שלא לצורך.
שאישה אחרת באה ללחוץ לך את היד, אתה מסרב בנימוס ומסביר שאתה שייך רק לאשתך.
שאין לך בכלל מושג כזה "ידידות".
שגם אם עולות לך מחשבות לא טובות בראש... אתה מיד מנסה להתגבר.
להבין את היהלום היקר שתפקידי לשמור עליו. לטפח אותו. ללטש אותו. לייקר אותו.
לקנות לאשתך מתנות גם בלי קשר לחג מסוים, סתם מתוך הכרת הטוב הפשוטה לאשתך.
להפתיע אותה, לטייל איתה, לעשות הכל ביחד.
ללמוד איתה תורה ביחד. חברותא. 
להכיר את אשתך יותר טוב מכל אחד אחר.
להרגיש שאתה יכול לספר לאשתך הכל.
לראות מול עיניך רק את אשתך.
להפוך לגוף אחד.

כמו שמספרים על ר' אריה לוין שלאשתו כאבה הרגל אז הם הלכו לרופא ביחד,
שהגיעו לשם פנה ר' אריה לרופא ואמר: "סליחה הרופא, אבל לאשתי כואבת לנו הרגל".
להבין שאתה זה אשתך ואשתך זה אתה. שניכם תלויים זה בזה.

לפי דעתי יופי מאוד נחוץ לאשה. זה נכון ש"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו",
אבל לפני שנוצר קשר רגשי, נוצר קשר חיצוני שתלוי במראה.
הרי היא הדבר הראשון שתראה שאתה מתעורר.

אך מובן לכל, שגבר שנראה לא משהו, בלשון המעטה, שלא יצפה לדוגמנית.
וכן להפך.

עכשיו שאני חושב על זה... לכל אחד מאיתנו יש טעם מסויים בנוגע למראה החיצוני של שני המינים.
יש אחד שהטעם שלו זה בלונדיניות ואחר זה עיניים חומות.
יש אחת שהטעם שלה הוא בחור גבוה ושרירי ואחרת צנום ונמוך.

למה בעצם? איך יכול להיות שכולנו בני אדם אך יש בינינו טעם שונה בנוגע למראה החיצוני של בני הזוג?
למה כל אחד מחפש משהו אחר?

אז לפי דעתי, הקבלה מסבירה שהמשיכה הנוצרת בין בן ובת היא הרצון של הנשמה לחזור לשלמות.
דהיינו, שלפני שהקב"ה הוריד אותך לעולם הזה, הוא לקח את הנשמה שלך וחצה אותה לשתיים.
חצי אחד שם בזכר וחצי שני בנקבה. לכן, המשיכה נוצרת כי הנשמה מחפשת את החצי השני שלה.

יוצא לנו מפה, שהסיבה שלכל אחד מאיתנו יש טעם שונה בנוגע לחיצוניות היא שאולי הנשמה מרגישה שהחלק המקורי שלה נמצא דווקא באחת עם עיניים ירוקות וכדו'...

אם למישהו/י יש איזה חידוש בעניין, אשמח לשמוע.

אבל כמובן שיש אנשים שלא ממש אכפת להם איך בן הזוג נראה.
לי אישית מאוד אכפת, אז הייתי אומר 8-7.
צריך לזכור, שהאופי נשאר והיופי נעלם... לכן אם קיבלת אשה טובה באופי וגם יפה - היופי זה רק הבונוס.

לגבי השאלה האחרונה, לא כלכך הבנתי מה זה בעצם "לא מבינה אותך".

לי אישית, לא הייתה חברה.
למרות שעברו לי מחשבות לפני כמה שנים לגבי קשר כזה... אבל זה חלף.
אני לא חושב שצריך איזשהו קשר כזה עם בת במיוחד בגיל הנעורים.
אני דוגל בשיטה - תהיה שמור תקבל שמורה - תהיה פרוץ תקבל...

חפרתי מספיק, אז ב"הצלחה רבה!
ובעזרת השם תזכי לחתן חמוד ירא שמיים שיפנק אותך כפליים!
חחחח אני לא כזה טוב עם חרוזים 

אהבה אמיתית זה בשבילי זה פשוט להרגיש גוף אחד. כשכואב לה, כואב לך. כשכואב לך, כואב לה.

אהבה זה הערכה עצומה לזאת שמולך. אהבה זה להיות מוכן למות בשבילה. כי אתה אוהב.

אהבה אי אפשר לבטא במילים...אז אני באמת ניסיתי לענות אבל אני מרגיש שלא מתנסח לי כ"כ.אז מחילה.

כמה היופי חשוב? ברור שחשוב לי שאשתי תראה טוב. לא ביקשתי דוגמנית אבל שתראה טוב, כי ידוע שהחיצוניות מעוררת הפנימיות. לכן זה חשוב. במספרים בערך 7-8.

הזמן עושה את שלו..

מה תפס אותך בו? 

הדעות שלו?

הענווה שלו?

הרוגע שבו?

אולי ההתלהבות?

כריזמה מטורפת?

הביטחון שיש לו?

הדבקות?

אולי משהו בחיצוניות?

הוא משדר עוצמה? 

אולי החיוך הוא זה שכבש אותך?

משהו בו סביר להניח מושך אותך..

אם זה רק חיצוני כנראה זה באמת סתם.. זה לגיטימי לגמרי וזה יעבור. באמת.

אם זה קצת יותר עמוק, ויש סיבות שהן קצת מעבר ל'עיניים ההורסות' שלו, אז יש סיכוי למשהו יותר אמיתי. יכול להיות שאת באמת מכירה אותו ואוהבת אותו, וגם יכול להיות שהוא דמות שאת יכולה לראות כבעלך.. משמע- את רואה בו מידות ותכונות שמוצאות חן בעינייך, שאת רוצה שיהיו בבעלך בעז"ה..

דמיונות?.. לא יודעת. 

בין כה וכה, גם אם זה דמיונות וגם אם זה הכי אמיתית וטהור שיש, זה לא רלוונטי כרגע..

אז נותרו לך כמה ברירות: (שהן דרך התורה כמובן..)

או לשכוח ממנו, להעסיק את ראשך בדברים אחרים לגמרי. וזה קשה ולוקח זמן, אבל אם זה רגש שמושפע מחיצוניות בלבד זה יישכח מעצמו..

או להמשיך הלאה בחיים, ולדעת שבבוא היום, אם עדיין תחשבי עליו כבעל פוטנציאלי, תוכלי בעיתו ובזמנו כמובן, ליצור איתו קשר ישירות או בעקיפין.. ומה שיהיה יהיה.

ואם זה לא הוא, אז כנראה זה לא הוא.. ואין מה לכעוס או להצטער.. כי הרי זה לא האחד שמתאים לך..

תדברי איתה שהיא ממש חסרה בסניף וזה..

ותשאלי למה היא לא באה.. פשוט דברי איתה.

בעז"ה אני אנסה את מה שכתבתן

תודה, עזרתם!

ללמוד מסילת ישרים וגם להסתכל על בן אדם שאתה מעריך מאוד בקטע שהוא עם תכונות מצויינות וצדיק  ולשאוף להגיע לרמה שלו (זה יכול לעזור )

דבר ראשון, הרבה פעמים עוזר לחשוב על התוצאות שעלולות להיות...

דבר שני, לפעמים יש הרגשה של רצון לעשות דווקא דבר אסור וישנה גמרא שאומרת שכל דבר שה' אסר הוא התיר דבר דומה, צריך לחשוב האם יש דברים שמתאימים להנ"ל... 

( חולין קט עמ' ב': "אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא נדה דם טוהר חלב בהמה חלב חיה חזיר מוחא דשיבוטא גירותא לישנא דכורא אשת איש גרושה בחיי בעלה אשת אח יבמה כותית יפת תאר..." וכו' עי"ש.)

דבר שלישי, להתפלל על זה הרבה לה'...

דבר רביעי, ללמוד דברים בעניין, מוסר וכדו'... (מסילת ישרים, וישנם ספרים רבים יפים ומעודדים של בני דורנו...)

דבר רביעי, הרבה פעמים עוזר פשוט לשתף במחשבות אנשים קרובים, היצר הרע הזה בדרך כלל מגיע ממחשבות לא כ"כ טובות שיושבות על הלב... (לי זה עזר מאוד, ואם זה דברים שלא נעים לשתף אנשים קרובים, אז או להתאמץ למרות זאת לשתף, או אפשר לשתף גם אנשים שלא מכירים אותך, ופשוט לפרוק מהלב את מה שיושב שם מכיוון שהמטרה היא לפרוק מהלב... [עשיתי את זה פעם, זה ממש הרגיע את הלב מהמחשבות, והם נעלמו לאט לאט...])

בהצלחה רבה! אשריכם ישראל!

כאילו שלא זורם לה עם עוד חברות וקשה לה בחברה אז את סוג של "גלגל הצלה" בשבילה..

אם כן תנסי לשלב אותה בשבט.. אפילו תתני לה להעביר פעולה פעם אחת עם עוד מישהי שיש להם פוטנציאל לחברות וזה גם יחבר בינם וגם בין הבת לשאר השבט..

תשימי גם לב שבפעולות זה לא משפיע יותר מדי ושבפעולות את נותנת לכולם יחס שווה כי זה יכול לפגוע בשאר החניכות..

ד"א איזה שבט הם?

אני יכולה להגדיר אותה בין הבנות הכי מקובלות בשבט..

אוף עכשיו שאני מסתכלת אז זה נראה כאילו אני עפה על עצמי ברמווות

הם שבט מעוז

אפשר להגיד לה
אני מאד אוהבת אותך ושמחה שאת פתוחה איתי ורוצה ואכפת לך לדעת מה שלומי

אבל להסביר שלא תמיד את יכולה או פנוייה לענות לה
וזה כי יש לך עיסוקים משלך גם.
אז שלא תכעס עלייך כשזה קורה.
ולאט לאט להעמיד גבולות. לא לענות לה מייד, למשל.

ואני בכלל לא מדריך(לא באופן רשמי)-זה נובע בעיקר מהערצה.

פתרון? לא להגיב ולהסתכל על כל דבר. זה לא יגרע ביחס ובדוגמא האישית שלך ולא יזיק.[להסבר למה אזכרי בתגובה]

זה ממש מבאסס

שלום, אנסה להציע משהוא מקוטן מדרגתי
דבר ראשון, מסכת ברכות אומרת, כל העושה עברה ומתבייש בה נמחלין לו כל עוונותיו. 
וצריך להבין שהעולם הפנימי והרצון והכוונה של אדם זה דבר עצום. 
אז עצם זה שיש בידיך כוונה למחילה, חרטה ותשובה זה דבר גדול מאוד, יש לך לב בשר. 
אנו אומרים 3 פעמים ביום לפחות מזמור אשרי יושבי ביתך מזמור עצום עד שאומרים עליו חז"ל 
כל אומר מזמור זה כל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא. 
ואיזה חלק צריך ממש לכוונן בו -? פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ! 
משביע לחם לא נאמר --- משביע רצון . 
רצונות טובים זה ברכה עצומה. 
עכשיו , איך מיישמים? אך מביעים רצונות למימוש? 
טוב, זה תלוי איזה רצון. אבל נגיד משהוא כללי ואז משהוא לעניין הנידון. 
כללי, אם אני אדם רציני והרצון שלי חזק אז זה יתבטא חיצונית. 
מה זה אומר? שאת הניצוץ הזה של הרצון צריך להגדיל ולהגדיל עד שזה מתפוצץ מאיתנו החוצה. 
איך?  איך מגדילים רצונות שבלב? ע"י עבודת הלב , תפילה. 
אפשר לייחד תפילה על זה או לרכז על זה תפילה בתוך הברכות של תפילת ה  18 , כך חז"ל ממליצים. 
עכשיו משהוא קטן לעניין הנידון, למה קשה לי להגיד סליחה? ועוד למה קשה לי להגיד תודה אמיתית? 
בעיני יש כמה סיבות, נראה שהיום קשה לנו לפתח שיח אמיתי, כזה מלב אל לב, או יותר נכון, קל לנו לברוח מזה. 
לפעמים במקום להתקשר לחבר, להגיד לו " שמע אחי, אז שהיינו שם ופה וזה ... נראה לי שאמרתי משהוא לא קשור ואני רוצה להתנצל ..." אז במקרה הטוב נשלח הודעה ... חבל , זה פספוס . במקרה הרע ניתן לזמן לחלוף..
עוד דבר שמקשה עלינו זה, מידות לא מכוונות. לפעמים הגאווה שלנו עוצרת אותנו. אנו מנסים לשדר כל הזמן שהכל טוב, הכל סבבה . וקשה להודות בטעויות .. צריך ממש לנקות את עצמנו מזה .. אנחנו עושים טעויות וכל אחד עושה קצת טעויות , 
אדם לא נברא כדי שלא יחטא, אלא שכאשר יחטא, ישוב . מרן הרב קוק . 
תשובה זה עניין תמידי לכתחילי לגמרי. זה לא רק דבק להדביק חרסינות שבורות שנפלו בטעות. זאת תנועת נפש שברצונה לשוב אל השם, אל מקור הכל וממליא אם יצרנו בפועלינו מחסור מסויים יש רגש ופועל למלא את זה ולשוב לנועם השם . 
בהצלחה רבה רבה רבה 
צריך להרבות באהבה כמה שיותר וזה חייב להתחיל בתוך המעגלים  הקרובים כי אם לא זה לא לגמרי אמיתי ... 
נפגש בחצר כולךנו בחצר בית המקדש במהרה בע"ה !! 

אולי אפשר ללמוד את מידת ה זהירות במסילת ישרים 
שם הרמח"ל מלמדנו על הדרך של עצתיך . 
לעשות התבוננות על מקרים שהיו, לתחקר אותם ולתכנן להם תחבולות כאשר מרגישים שמקרים דומים כאלו מגיעים ... 
בהצלחה ! 

ללמוד את החשיבות של העניין,

וזה בכל דבר- ככל שיותר מובן לך הסיבה והחשיבות אתה תשתדל יותר.

שנצליח(: