פורום סופרי סת"ם (עמוד 51)

משנ"ב מפורש. גפלאסין.

אבל רק אם עדיין נכרת צורת האות, ורואים שזה רק לחות.

ואין הבדל באיזה צבע היא, כי זה רק כיסוי על גבי האות ולא חלק ממנה.

ובשבת יקרא בע"פ. ולא יקלוף.

ב"ה

נדמין לעצמנו אות "ד" שנכתבה על קלף אם כתם שחור (צבע הקלף לא טיפת דיו שנשפכה) בדיוק איפה שלא צריך, קריא במקום של רגל השמאלי של ה"ה", גם כאן זה חלק מהקלף לא מהאות, אבל פסול (לפחות מצריך שא"ח).

השאלה 'דיברה' על שעוה ש'מכסה' אות- האות קיימת, אבל מכוסה. בסעיף אין חילוק בין צבעי שעוה.

אתה מדבר על כתם בקלף שהוא חלק מהאות.

משנ"ב (ס"ק סא, וביה"ל ד"ה טיפת דיו): מותר להסירה, דשעוה אינו מבטל הכתב. וטעם הדבר (בביה"ל סי' שמ סע' ג ד"ה שעל, במוסגר) דהכתב שתחתיו כמאן דמונח בקופסא. (וביאר מקדש מעט דשעוה אינה מן הכתב אלא רבב בעלמא). לעניין שבת, כתב המשנ"ב (סי' שמ ביה"ל ס"ק י) דאסור להסירו כיון דעל ידי זה מנכר האותיות והוי כמוחק ע"מ לכתוב, וחייב.

כל הכבוד להרש זריז ולא פזיז

אורות דתהו בכלים דתיקון

אולי את הסברים האלה שיהיה בנעוץ לטות כולם

ושוב פעם ישר כוח גדול

אשרך שי'קה, איזה יסודיות!

בדיוק התחלתי לכתוב הסבר וראיתי את זה.

תמונה אחת שוה אלף מילים.

בתפילין א"צ לשרטט אלא רק השורה הראשונה, ועד כמה שאני זוכר יש מי שאומר שהשרטוט בתפילין גורע (ומ"מ כולם היום נוהגים לשרטט).

ב"ה

ישנו פתגם שאומר שמי שעושה דבר רשות (דבר שאין בו צורך הלכתי) נקרא אדיוט.

לכן בתפילין, שאין חובה לשרטט כל השורוט למעט השורה הראשונה ובצצדים (לפי הרמ"א)  (משני טעמים: 1. כי הם מחופים [ הפרשיות הם בתוך בית והם לא נראים לעין, לכן לגבם יש פחות את הענין יש יופי]. 2. סופר לאחר שהוא יישר את השורה ראשונה לפי השרטוט החובה יודע ליישר את השורות הבאות לפי השורה הראשונה.)

בספר תורה ובמזוזה השרטוט המלא הוא חובה, וכן במגילה.

בתפילין הוא רשות אבל כמו שכתב שלום היום כולם נוהגים בו.

הנפקא מינה היא שאם סופר לאחר מחיקה במזוזו בס"ת לא שרטט לפני הכתיבה החוזרת הוא נכנס לבעיה, מה שאין כן בתפילין.

זה הכוונה, לא?

לא יודע אם לזה חיים התכוון (חזקה שכן)

אבל משנ"ב כתב שזה הדיוטות 

הבעיה היא שעם הזמן עלולים לחשוב שגם השרטוט הנוסף הוא מצווה וזהנקרא הדיוטות

אבל אם יודע שזה רשות ורק עושה כך כדי לישר את הכתב הרשות בידו

ולכן צריך שיהיה השרטוט הכפול יותר חלש (כדי שיהיה הבדל)

כך הסביר לי הרב קרויז מחב"ס אוצר סתם

אגב אני מחפש בנרות את חלק ד' של אוצר סתם, כל היודע דבר על מקום הימצאו יבורך

שי ישר כח  הסבר ממש מפורט ובהיר

או בתרגום חופשי לעברית: תודה לך!!!!!!!!!!!!!

ב"הלא ידוע לי על כתב 

מיוחד לתמנים, גם בספר יריעות שלמה מופיע 4 סוגי כתבים בלבד.

מי שהוא אולי יכול להאיר את עינינו בנושא?

כמו שיש סגנון שונה לבבלי, למרוקאי, לתוניסאי וכו'.

אתה בטוח רואה ומרגיש את ההבדל- יפה מאוד.

ומעט הערות- ברשותך:

א- כשתוכל, תתאמן על כתב מעט יותר עבה, ובלי שרטוט כפול- יהיה הרבה יותר יפה.

ב- האות מ'- לדעתי אם תחבר הו' לנ'/כ' בגוף האות, ולא ע"י קו נפרד- יוסיף המון, וגם הלכתית נלע"ד שיותר טוב (וייתכן שימנע כמה שאלות).

ג- עדיין אני אומר שכדאי להתאמן על הת'- מצד ימין למעלה- שיהיה פחות עגול (גם אם אתה רוצה לעשותה עגולה- הלכתית- עדיין כדאי לייצב אותה יותר- יוסיף המון לכתב).

ד- אל תשכח לטפל בש' של ראש קרבנו (אני כותב הווים מלאים בהתחלה, ולא רק הראשים, אבל בזה כ"א כפי שנוח לו)...

ואיך הגר"מ זיע"א היה אומר: רואים שיש לך יד טובה! ואז היה מעיר הערותיו והארותיו..

בהצלחה רבה!

(זה לפני הגהה אז אני לא אתחמק מהשי"ן.......חח)

שלום, אם אכתוב יותר עבה מזה לא אסתדר עם ראשי הלמד"ים , וחוץ מזה זה לא כ"כ דק.....רק בתמונה...

בקשר לשרטוט כפול :

אני מת עליו!!! לא כי אני לא יכול ליישר את הכתב! אלא כי הוא מוסיף המון המון לאסטתיקה הכללית ...אז אשאר איתו בוודאי עד סוף הספר.

יש כאלה שממש שונאים את השרטוט הכפול מסיבות שונות וטורחים לציין זאת באזני כולם....אני לא מאלה...לדעתי הוא מוסיף המון, 

חודש טוב ומבורך ותודה רבה רבה לך

נ.ב: נשתדל עם האות ת'

ביי

ב"ה

באחד הגליונות של לשקת הקודש, יש תשובה אם כל מיני הקפדות של הרב סולובייציק זצ"ל לסופרו, ובמפורש כתוב שם ישרטט כמה שרטוטים שהוא רוצה.

הסיפור היה כך (מהזיכרון) אביו של הרב הזמין לבר מצוה של בנו תפילין מסופר מפורסם, לא זוכר את שמו, וכשהבריסקער רב הגיע לי-ם הוא הזמין פרשיות חדשות אצל הנכד של אותו סופר. והסופר הנ"ל שאל כמה שאלות לגבי הכתיבה וקיבל תשובה מפורטת מאוד מהגאון מבריסק.

מענין לראות את תצלום הפרשיות של הסבא (כתב ב"י רוסי) והכתב של הנכבד (כתב ב"י ירושלמי).

בכל אופן גם אני מהחברים של השרטוט הכפול, זה פטר לי המון בעיות של ראשי הלמדים.משום מה כמו שכתב שי, יש כאלה שטורחים להשמיע זיזולים במי שמשתמש בו. ואנו נצמד להלכה ולא לסברות בטן.

הרבה יותר בעייתי להשתמש במי קלף, מלהשתמש בשרטוט כפול, לפחות לגביו אין שום דעה שאוסרת השימוש בו.

א- מה הבעיות במי קלף (ואני ממש לא משתמש בו, כי לדעתי הוא מזיק ולא מועיל)?

ב- השרטוט הכפול פשוט מגביל את הסופר. ומי קבע שגובה האותיות צריך להיות חצי שורה? ראיתי כתבים יפים מאוד שגובה האותיות שונה לכאן ולכאן- הרבה יותר מכתבים שנראה שהסופר מוגבל בהם...

ג- כמדומני שראיתי ביר"ש (אולי בספר הלכה אחר) כנגד השרטוט הכפול- לא מעיקר הדין. בכל אופן אני חושב שרוב הסופרים הותיקים דעתם כדעתי.

שלום (במקום ביי..).

הרשה לי לתקן את משפטך:

"השרטוט הכפול פשוט מגביל את הסופר שלא רוצה להיות מוגבל על ידו"

יש סופרים שאוהבים את הכתיבה עד החצי ואוהבים להיות מוגבלים עד החצי ויש שלא....עניין של טעם...

שלום

(בסדר לא 'ביי'...במקרה הזה אני איתך גם אני נגד הסלנג שחדר למרות שמתפלק לי מידי פעם)

ושוב שלום....

כמדומני שבכתיבה הספרדית (לא המשופצת של השנים האחרונות..) לעולם לא התחשבו בחצי- או"ה- תקן אותי אם טעיתי.

אהבתי את הגימלים

הא בסדר גמור

בעובי אני עדיין מתלבט על עצמי אז מנוע מלהגיב

שרטוט כפול

אתה באמצע ספר אז לא בטוח שיש טעם לשנות רק להקפיד שהשרטוט לא יהיה עמוק מידי כמו השורה אלא חלש יותר

אחרי הספר תחשוב על זה שאם אתה מסתדר בלעדיו אז.... אולי הוא מיותר

לשלום אמת בדבריך על כך שהכתיבה הספרדית פחות היתה מחויבת ל3 קולמוסים ועד אמצע השורה

ראיתי כתבים של 5 ואפילו 4 וחצי קולמוסים בשורה (ע"ק 1:5 או 1:4.5 )

.   כנראה זה מתחבר למה שכתבת על ראשי הלמדים

אבל הכתיבה "המשופצת" כבר פשטה ואם תבוא עם כתב קצת שונה למגיה "בור" אז ההערה הראשונה תהיה על עובי ופרופורציות  וכדומה ומייד תקוטלג כאחד מה"מתרשלים" (במלעיל)

אגב אם אחסרה... זה בסדר אז למה הי לא?

סתם ....

סגרנו כבר שרובינו פה מדיילנא

כל טוב

וואו באמת זה נראה לכם דק?? אתם יודעים איזה קשה לי בשורות הצפופות ?

חודש טוב

נ.ב: כבר מתחילים לומר אז:

"לשנה טובה תכתבו ותחתמו"

"מה קורה"? = "מה שלומך"?

אתה צודק. רק בגלל המגיהים ומה שנתפשט אני כותב בסגנון המשופץ. אחרת לא הייתי מזניח הסגנון הישן.

ב"ה

דברי ר' צבי (כימיקאי בעל שם, ויצרן של "דיו לנצח") כפי שכתבם בפורום "אור לסופר":

"היה זמן בו חשבתי לייצר מי קלף באיכות מעולה שתפתור את כל בעיות המחיקות. שוחחתי על כך בפרוט עם הרב אברהם צבי וואזנר בניו יורק. הוא אמר לי שלכתוב על מי קלף זה כמו לכתוב על פלסטיק, כי כל הסוגים של מי קלף משאירים חומר פלסטי (חציצה)  על הקלף והדיו נצמד לפלסטיק, לא לסיבי הקלף. בקצור, הוא לא התיר לי לעשות זאת, ועזבתי את הנושא. "

מי קלף קיים כבר עשרות שנים ואין עדיין עליו הכשר מוסמך??? זה לא אומר דרשני ?? על מים מהרות הגולן שעוברים ישירות לבקבוקים נתנו הכשר !!! ועל מי קלף לא !!!

הסיפור מאחורי ההכשר על המים:

עסקני ה"עדה" הגיעו למי עדן והציעו להם הכשר, מנהלי מי עדן צחקו, הכשר על מים ???

אבל לעסקנים היה תוכנית רב שנתית, והציעו לתת את ההכשר בחינם לחלוטין למשך שנה תמימה, הדפסת התוויות, עלות המשגיח וכו', הכל על חשבון ה"עדה". במצב שנוצר לא היה טעם לא לקבל את ההכשר, ובעלי המפעל אמרו לעצמם אם לא יועיל לא יזיק, וההכשר יצא לדרך.

לאחר שנה פנו שוב עסקני ה"עדה" אם דרישת תשלום למפעל, בשליו זה המפעל החליט לוותר על השרות והחזירו לה"עדה" את התוויות אם ההכשר.

לאחר כמה ימים מנהלי מי עדן כבר לו צחקו, כשהתנוששו פשקווילים על קירות י-ם רבתי בנוסח: "העדה" הורידה את ההכשר ממי עדן !!

אינני יודע אם הסיפור נכון במלואו או בפרטיו אבל בודאי שהוא יכול היה לקרוא !!!

כי הסגנון באמת כך.

ובקשר למי קלף- לא השתכנעתי מזה שיש בעיה..

ב"ה ה"אים מעולים.

לגבי עובי, לדעתי יפה כך. עניין של טעם. (ספרדים אוהבים בד"כ כתיבה גסה ועבה)

לגבי שרטוט כפול, ראיתי סופרים תלמידי חכמים שכותבים על שרטוט כפול ולא חששו. כנראה הלכתית אין בזה שום בעיה (חוץ משינוי מהמנהג) אתה צודק שלפי כללי אסטתיקה אין כתיבה אלא בשרטוט כפול (כך אומרת המורה לאומנות של אשתי) אבל אני ממש לא מסוגל כי אני לא אומן וגם רגיל לכתוב טיפה יותר צר.

זה נכון שבכתבים ישנים ממש לא הקפידו על גובה האותיות עד חצי שורה (ס"ת ספרדים ובמיוחד אצל ס"ת אשכנזים מאיזור רוסיה). לדעתי אם הסופר מת על השרטוט הכפול ימשיך לכתוב עליו שנאמר אין האדם לא מת אלא במקום שליבו חפץ

לגבי מי קלף, אם קונים קלף נורמאלי אין שום צורך אליו. לא מכיר מי זה הרב ווזנער הנ"ל אבל כולם משתמשים במי קלף ואין פוצה פיו ומצפצף, אני לא לא מקבל שמועות כאלה ללא נימוקים הלכתיים ומציאותיים.

אבל לא ידעתי שיש כזה כנס...

ב"ה

להרש:

הכנס התפרסם בכל במה אפשרית:

• כאן בפורום הייתה הודעה על הכנס
• וכן בפורום אור לסופר
• וכן בכל חנויות הסת"ם, היה מודעות גדולות וגם חולקו מן כרטיסי ביקור/הזמנה לכנס.

לשלום:

הרב אליעזר אדם הוא איש רב פעלים בתחום הסת"ם:

• מלמד מקצוע הסת"ם משנת תש"מ !!!!
• עומד בראש מכון מלאכת שמים.
• הוציא ספרים, קלטות שמע וסרטים להקל על חזרת ההלכות והכנת הקולמוס.
• מנהל אתרwww.soferstam.org.
• מארגן מידי שנה כנס ארצי לסופרים.
• ובזמנו הפנוי גם עו"ד.

בלי סיפור אי אפשר:

לפי הזיכרון, באתר אור לסופר, בעת ויכוח על הצורך או לא בסוחרים הוא הגיב ואמר "שהוא נוהג ב1/4 שעה הראשונה שהוא מדבר אם סוחר הוא סותם את האוזניים, כולם אומרים בערך אותו דבר וכבר שלושים שנה שהוא שומע הוא כבר מכיר את זה בע"פ, כך שאין לו צורך לשמוע עוד, אחרי 1/4 כשהסוחר מתחיל לדבר לענין אז הוא מתחיל את השיחה איתו.

באחד הימים הוא הביא פרשיות שנכתבו ע"י תלמידיו, ולפי הריטואל הקבוע "אין אחידות, צריך לשפר את האות זו ואת האות זו וכו'", הוא הוציא מכיסו פרשיות של הרב דוידוביץ (סופר ירושלמי וותיק, רב התיקוני סופרים, ב"י והאר"י, הם פרי ידו), ואז הסוחר אמר "זה תלמיד שיש לו עתיד !!!!".

כוח"ט לשנטו"מ בגו"ר (זה לא פרסומת לחסידות גור, זה ראשי תיבות של כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות) - תזכרו בע"ה בפעם הבא אני כותב בראשי תיבות !

חח

חודש טוב

ניפגש בשמחות

או שנארגן כנס בצפון?

ואת הרב אליעזר אדם אני מכיר.

וראיתי כתבים של סופרים שלמדו אצלו, רואים שהוא מקצועי.

אבל ההיכרות שלי איתו נסתיימה לא טוב עקב תקל על הספר שהוא הוציא 'ילקוט סת"ם'.

 ב. ב"ה שאני לא מכניס ויש אצלנו סוגרים שאוהבים את הגימיקים האלה

ג. בהחלט תשובה למי שצובע את העבודה עם פרטיים בוורוד לעומת העבדות הפלה אצל סוחרים

אבל תכל'ס אם בן אדם כזה פדאנט (=נודניק) יוצא ממך באורות על התפילין שלו זה שווה הכל

ב"ה

פעם עבדתי בבית דפוס, והבע"ב היה שונא הזמנות חתונה ובר-מצוה עד שיום בהיר אחד ביקש ממני להדפיס מודעה "כאן לא מדפיסים הזמנות לחתונה ולב"מ" ולתלות אותה במקום בולט על הדלת.

לא כ"כ הבנתי למה בתקופה של מיתון הבן אדם סוגר לעצמו דלת בפני הפרנסה, ומיכוון שאני סקרן בטבעי, חיכיתי לעת רצון, בכל זאת הוא הבוס, ושאלתי.

תשובתו היתה מנומקת וחד משמעית:

• החתן והכלה או ההורים (מעכשיו נקרא להם הלקוח) באים ובוחרים מתוך 4 קטלוגים של 4 יצרנים את ההזמנה, אני יושב איתם כשעה. אני תמיד ממליץ להם להזמין כ-20 % יותר, אבל הם לא תמיד מסכימים.
• אז אני נאלץ להזמין 5% יותר על תקלה שיכולה לקרא, הזמנה או שתיים שנתקעים ונקרעים בתוך המכונה. אם יש לי מזל הכמות מספיקה, אבל אם מתקלקל לי יותר מ-5%, אני חייב להזמין עוד פעם את הכמות שחסרה ועוד כמה נוספים.
• לאחר שההזמנות מודפסות וארוזות ב-80% מהמקרים הלקוח עשה שוב חושבים והתברר לו שהוא צריך עוד 10 הזמנות, ושוב הזמנה מהיצרן בתוספת דמי משלוח, ושוב כיוון המכונה לגודל הלא טדרתי.
• הסה"כ הוא שעל כל לקוח שנכנס להזמנת חתונה או ב"מ אני מפסיד.
• לכן אני מראש מעדיף לוותר על הטרדה הזו.

אות והדר, זה נכון שזה הטרדה, ובזמן שאתה יושב איתו יכולת לעשות דברים יותר מועילים, אבל בכל זאת במקרא שהצגת, נראה לי שהכוונות של הבחור אינם כלל ע"מ להטריד, להיפך הוא רוצה להיות בטוח שהכל טיף טוף.

ואשריו שהוא כזה הכפתי (ואיננו משתמש בשיטת ה"סמוך") ואשריך שלבסוף הסכמת לו, ולדעתי זה רק יביא לך פרסום, כאדם הוגן וסובלני.

ראה פירוש רש"י על הפרשה: אם המצות הקלות שהאדם דש בעקבותיו תשמעון, ושיחת הרבי עפרש"י. עקב=עקבתא דמשיחא, ככל שזמן הגאולה מתקרב, מקפידים יותר ויותר.

הבעיה שלי

א. הוא לא מבין בנושא (כפי שאמרתי אין לי בעיה שייקח למגיה)

ב. מפריע לי שהוא לא סומך עלי, חוץ מזה שיש לי ישות מנופחת (מאוד), הרי אי אפשר לבדוק באמת אם לא סומכים על הסופר. אז זה סתם קישקוש בעיני

ג. נראה לי שזה קצת משקף את שהמקצוע שלנו במקום להיות מכובד מאוד הפך להיות למקצוע של נעבעכים שכל מי שרוצה מביע דעה בלי ללמוד ע"פ טביעת עינו. ואני צריך להסכים עם זה?

האם אותו בחור בודק את השוחט שהוא אוכל משחיטתו?

חזקה על השוחט שהוציא מתחת ידו דבר כשר אותו דבר הסופר.

כלומר, תעבוד נורמאלי ותוציא מתחת ידך רק דברים 10- אז קונה פדאנט לא יהיה נודניק...

זו עצה בדוק!!!

תרמתי ונושעתי...

שבת שלום

תתפלל עלי שאגיע  ל-10

בסדר במליון אחוז, הם עוד ימצאו משהו...

שאי אפשר למצוא אצלו כלום!!! לא פרקטית ולא הלכתית. (דוג' בריבוע של הבתים ההפרש הכי גדול שהוא מעביר זה 0.2!!!)

נכון, הוא אחד, אני לא מכיר עוד כמוהו. אבל אם יש אחד סימן שיכולים להיות עוד כמה.

לא מחייב שהלקוח יותר פדנט או מישהו שמבין משהו

יכול להיות שהוא לא מבין כלום ואמרו לו "תגיד שאתה רוצה לראות את ההכנסה כדי שלא ידחפו אותם בכח"

ומי שסובל זה מי שמספק שירות -- במקרה שלנו זה הסופר

אבל אם תסלח לי על ההשוואה זה יכול לקרות גם למוכר פיצוחים הכי טובים והכי טריים וכו....

כי להתלונן זה אצלנו בדם....

מוקדש לחיים:

איך בתיה בת פרעה ידעה שמשה התינוק בתיבה יהודי?

מקרא מפורש :

וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה

ככה מזהים יהודים

ב"ה

על הפסוק ויחי יעקב, רש"י מפרש זהוי פרשה סתומה.

הכן אם רואים יהודי שחי טוב זוהי פרשה סתומה.

ויש סיפור עממי שאומר, סולטן פעם פנה לויזיר שלו ואמר לו תטיל מס על היהודים, לאחר תקופה אמר לו תבדוק מה קורא ברחוב היהודים הויזיר חזר ואמר הם בוכים והסולטן אמר לו תגדיל את המס, וכך הסיפור חזר וחזר כמה פעמים עד שהויזיר חזר מאחד מביקורב אצל היהודים ואמר לסולטן היהודים רוקדים ברחובות, ואז הסולטן אמר תפסיק לאלטר את המס !

יהודי שבוכה זה סימן שיש לו, אם הוא רוקד נגמר לו הכל.

שהקב"ה יתן פרנסה בשפע, שנאמר והרקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותכם מלומר די.

הבחור הנחמד הגיע, והגיה את פרשיות (רש"י ור"ת) כשלוש שעות בשולחן שאני מתקן ס"ת, בינתיים אני כתבתי.

סימן לי כמה חיזוקי תגים וחיבורים,  ב"ה לא מצא שום דבר שפוסל.

אח"כ שלחתי אותו למכניס, הכניס את הפרשיות ללא שום סיבוך. בקיצור לא יודע אם יצא באורות אבל היה מרוצה מאוד ב"ה.

גם מכרתי את הזוגות בשש מאות שקל פחות (מחיר מיוחד לבני הישיבות)

זה פשוט מחזיר אותנו לתקופה של הרב..

במרוקאית אומרים: אחסרה וכו'...

תודה לך על זה

לילה טוב

ישר כח...

שיש קונטרס שלם בעניין זה מהחזו"א (חזון איש) בשם (איך לא) "צדקת הצדיק"

אם תשיג נשמח להנות ממנו

שמעתי ממקור מוסמך מאוד שכך דעתו של הרב אליישיב שצ' עם יוד הפוכה פסולה  לאשכנזים

ומ"מ, אנו אין לנו אלא מנהג ישראל קדושים, ובוודאי שס"ת אלו כשרים ולכתחי' בלי שום פקפוק והוצאת לעז חלילה.

ב"ה

וגם לא שמע עליו !

אבל לא נראה לי בכלל שהרב אלישיב סובר כך.

אברר בלי"נ אחזיר תשובה בהקדם.

למרות שלא נוהגים כמוהו

ב"ה

פלא גדול שהח"א לא חזר בו לאחר כל ההוכחות שהציגו לפניו !!!

כבודו של הח"א במקומו מונח, אבל הר"ן, הוא אחד מהראשונים, ומי יכול להרער לאחר כתיבתו !!!

זה מובא בסוף של המשנ"ב (למי שיש 'עם פסקי חזו"א').

אבל לא היה לי כוח להסתכל במקור שמשם זה לקוח.

ס"ת שכתב ר"ן יש בו קו"פים שהירך מחוברת לגג. תכשיר את זה גם?

שו" ע כתב בפירוש שזה פסול.

ב"ה

איך הב"י הגיע למסכנה שזה פסול את זה צריך להבין !

זה השו"ע

ב"ה

השאלה היא איך רי"ק הגיע למסקנה זו?

ואם זה דבר מפורש בתלמוד רק אז חוזרת השאלה על הר"ן !

וזה לשון השאלה:

1) אם אני זוכר נכון, הרב אמר בשיעור על האותיות באות צדי"ק, כי דעת חזון איש לפסול צדי"ק עם יו"ד הפוכה (כתב האר"י).

רציתי לשאול:

א. איפה דעת ח"א מופיעה?

ב. מי שהוא אמר לי שגם הרב אלישיב שליט"א סובר כך, האם זה נכון?

2) שמעתי בשם הרב מרדכי אליהו ועוד כמה רבנים ספרדים מדורו כי למ"ד שהוא"ו שלו כמלוא יו"ד כשר לכתחילה (אמרו לי שהרב אמר בזה הלשון: שלכתחילה שיהיה כוא"ו ואם  היה כיו"ד אין בכך כלום).

גם הרב (כשראית את ס"ת הישן) אמר לי ש"לבבלים אין להם שום בעיה עם למ"דים כאלה". האם זה רק מכח המנהג או יש להם מקור ע"כ?

(ראיתי גם שהריב"ש שפוסל שהחיד"א סמך עליו לפסול, לא קיים.)

כך כתב לי הרב גרוס:

1)  א. חזו"א בתחילה פסל, אח"כ הראו לו תשו' חת"ס שכתב לעשות צד"י הפוכה. והורה: אותם שנהגו לעשותה הפוכה, ימשיכו מנהג (היינו לכתב ספרדי והאר"י), אבל לנוהגין בכתב ב"י הרי"ז פסול.

ב. לא קבלתי כן מרן הגריש"א שליט"א. וגם אם הדברים נכונים, בוודאי אין הכוונה על כתב ספרדי והאר"י. אבל לא שמעתי דבר בענין זה.

2) השמועה בשם מרן הגרמ"א זצ"ל נכונה, וכן אמר המקובל הצדיק רבי ששון מזרחי זצ"ל.

בעניין הריב"ש שהזכרת, לא בדקתי.

תשובה 1- כך שמעתי בשיעור הלוין של הגר"ע שליט"א (כמה אנו צריכים אותו..אנא ה' שמור עליו!!!!!) לפני כחמש עשרה שנים.

תשובה 2- אני מקוה שעכשיו אלה שלא האמינו לי, יאמינו למה שאמר הרב גרוס (ולהבא אפשר לסמוך גם עלי טפה יותר..). ותודה שהבאתם גם את דעת חכם ששון מזרחי זלה"ה שהיה מגדולי המקובלים בכל הדורות האחרונים (עיינו ספריו הק' באתי לגני- באל"ג- המלאים ר"ת וקיצורים כרימון...), והיה גם מגיה בחסד.

בברכה (אגב, לפעמים גם בעדות אחרות נמצאו למדים כאלה, ולא רק אצל הבבלים, אלא שאצלם זה בולט מתוך סגנון הכתיבה הכבד והצפוף).

ידעתי שתאוהב את התשובות.

סומכים עליך ומחכים למוצא פיך על מסורת בני ספרד ועדה"מ

לגבי כיסוי פיטום הקטורת?

תספר לנו

שיש לכסות את פיטום הקטורת שתולים על קירות ביהכנ"ס, משום ביזיון.

אגב, אני איני כותב כלל פיטום הקטורת, עקב איסורו של הגר"ע שליט"א (ולמרות שהגר"מ זיע"א התיר).

כמו ס"ת? לא מספיק זכוכית של המסגרת?

אני גם לא כתבתי אף פעם, דווקא אין לי בעיה לכתוב אחרי שהעולם נהג להתיר.

בסגולות מפוקפקות הלכתית, ובפרט שע"פ כל העדויות, אף אחד מגדולי ישראל לא נהג בהם למעשה.

פעם אחת ביקש ממני יהודי ממוצא אשכנז, ושכנעתי אותו שלא ישקיע בזה.

אני לא  מסתדר עם סגולות בכלל, חוץ מסגולת ישראל.

ב"ה

לגבי פטום הקטורת, ידוע מחלוקת הפוסקים, שאלו שאוסרים, טוענים שאסור לכתוב את התורה פרשיות פרשיות. ואלו שמתירים לא חוששים לזה.

אבל מה הענין של ביזיון???

בבית פרטי, אולי הענין מובן, האנשים מתלבשים, מחליפים טיטולים לילדים ולא תמיד נזכרים מה תלוי על הקיר !

אבל בבית הכנסת מה יכול להיות הביזיון??? ואם כן יש חשש למה לכסות רק את פיטום הקטורת ולא את "מודים דרבנן" או "ברך שמא"???

קטונתי.

כרגע אין לי ספרים אבל הסבר בעל"פ.

יש הלכה בהלכות ס"ת שאסור להשאיר יריעות שכתובות גלויות ללא כיסוי.

וכן כל דברי סת"ם.

נחלקו הפוסקים מה טעם האיסור. האם זה כדי שהיריעות לא יינזקו או משום בזיון (עצם זה שסתם ככה גלויות - לאו דווקא בזיון של טיטולים וכו') נפק"מ אם הטעם הינו כדי שלא יינזקו אפשר לכסותם עם ניילון שקוף והכתב עדיין יהיה גלוי, אבל אם הטעם משום בזיון צריך לכסותם ע"י כיסוי אטום.

כראה פסק הרב אלישיב שליט"א כטעם השני והחמיר גם על פיטום הקטורת שבתוככי המסגרת הזכוכית.

תראה במאמר ששלחתי, שלא נכון שהכוונה שם לפ"א שיש לנו היום כמו שטוען שם בעמ' 112.

ב"ה

ובכן הרב גרוס שאל  בחוברת לשכת הקודש 4 שאלות  בפסקה ובזאת:

1. מי המציא צורת פ"א החדשה הזו? 
2. על איזה מקורות וכו'... בלוחות ?
3. מדוע אין בצורה זו, .....עי"ש?
4. סופר שכותב... פ"א החדשה?

והתשובות לפחות ל1 ו-2 הם בעמוד 112 הנ"ל

1. והנה רוב סופרי... שהמציא הכ"ת.
2. ובהמשך באותו פסקה ובאמת אין בדברי הכ"ת שום טעם וסמך לשנות מהצורה המקובלת הזו.
3. דזו אינה שבורה ... במשיכת הקולמוס באלכסון.
4. כל עוד שלא הוכח שלצורה החדשה התכוון הב"ש, לדעתי אין לשנות, המוציא מחבירו עליו הראיה. (זא דעתי וזה מה שמשתמע ממסכנת העמוד 112. ואפילו הרב רוטאה, כותב שזה שיבוש אבל אין בכוחו לשנות ובלשונו "וקשה לשנות בשבילם".

והנה הכל מתורץ בטוב טעם אם מישהו רואה בנוסף לשאלות האלו עוד משהו שלא הבנתי נא להודיע.

משמרת סת"ם צייר את הציור של הפ"א לפי הכ"ת אבל מה לעשות  שכ"ת לא צייר אותו?  

לפי מה ששלחתי (בדף השני) אין שום הוכחה משום ספר לצורה של עקב של בית בתוך הפ"א.

ב"ה

הוא המצאה של סופר ירושלמי, שהתבסס על כתבי הכ"ת.

כמו שאומרים על האותיות שהם אותיות האר"י, ההאר"י לא כתב בשום מקום אותיות !!!

אבל סופר לפי כתיבי האר"י כתב את האותיות.

לכן כששאולים אותי איזה הכתב אני כותב, אני עונה אני כותב את הכתב של חיים !!!

אני עוד לא הארי"י ז"ל או האדמוה"ז, שאוכל להגיד אני כותב את כתב האר"י ז"ל.

המשפט האחרון על משקל המעשה שהיה:

מישהו בטעות יתקשר לאיזה יהודי, ושאל זה הברון מרוטשילד והוא ענה עוד לא !

ב"ה

בשעה"כ מפורשים איך לכתוב את האותיות ! אין שם ציורים, ומה שיס לנו היום וקוראים לו כתב האר"י, הוא הכתב הנהוג בירושלים שמקורו אצל סופר מפורסם הרב תפילינסקי.

את ההנחיות שנתן לנו האר"י אפשר "להלביש" על כל כתב קיים, וועליש, רוסי או ירושלמי, בכתב המיוחס אין צורך הוא כבר לפי ההנחיות האלו.

א. מה זה כ"ת

ב. מה כתוב בע"מ 112

כמובן שזה לא בשבילי אלא בשביל הקוראים האנונימיים שרוצים להחכים

ב"ה

1. כ"ת זה ראשי תיבות של הספר כתיבה תמה שגם נקרא כ"ל כתוב לחיים שחיבר  ר' אברהםחיים סופר מהעיר מינסק בשנת תר"יח.
2. העמוד 112 (של הספר משנת הסופר עם משמרת סת"ם) שתמונתו הועלת לפורום בזמנו דן בצורת האות פ"א, ושולל את השינוי שנעשה בה, ושולל גם את השימוש בכ"ת לפסול את הפ"א "הישן".

ב"ה

...בחדרי חרדים.

אבל אם מה שכתוב שם נכון, יהיה פה הרבה מריבות.

לשיפותכם

http://www.bhol.co.il/forums//topic.asp?topic_id=2461101&forum_id=19616

יצאתי מבולבל לגמרי, תשב"י.

הכתיבה.

מה קשור פ"א לכתב האר"י? גם כתב ב"י כותבים את פ"א באופן המחודש.

האר"י בכלל לא מזכיר את אות פ"א.

כל הכתב אשכנז נראה לי פשוט אבולוציה של כתב רגיל בתוספת קוצים ודרדרים.

ב"ה

 כשם שהאר"י לא צייר אותיות, כך גם הב"ש לא צייר, הוא נתן אנחיות איך צריכה להראות האות, ולפי מה שכתוב בבחדרי חרדים (קישור לעיל) מסתבר שהכ"ת עשה בב"ש כבשלו, אין שום הוכחה שהכתב ב"י המוכר כיום, מקורו בב"ש. התפסף על זה הכתב של הרב תפילינסקי, וקיבלנו כתב חדש, יש לציין שגם הרב רוטה, לא נחה דעתו מהצורה החדשה.

מ-ס-פ-י-ק

ע-ם

ה-ר-א-ש-י

ת-י-ב-ו-ת

א-ת-ם ל-א ל-ב-ד פ-ה

מסכים ומתנצל.

הפעם גם אני לא הבנתי את כל ראשי התיבות.

בכדי שלא יאשימונו שזנחנו לגמרי מנהגי אחינו בני אשכנז...

ב"ה

פתחו שתיכם מייל בג'ימיל:

1. זה בחינם.
2. היום כבר לא צריך הזמנה, זה פתוח לכל רק להרשם.
3. לפתוח את האופציה צ'אט.
4. ולהתקותת שם כפי רצונכם יומם ולילה, על כל נושא שתבחרו.
5. ממש, ממש אין צורך לעשות את זה כאן על כל הודעה.
6. זהירות זה ממכר, ומתבזבז המון זמן שבו יכולתם להיות מועילים, אם לא לעם ישראל לפחטות לפרנסת בני ביתכם.
7. בעקבות מה שכתב רחמים על הסופרים שתולים שלט "כל שורה $", הייתי ממליץ לתלות שלט על המסך "כל שורה פחות $"

יום נעים לכולם.

יש את האופציה הזו גם פה!!!

המכונה 'שיחה אישית'...

לא הבנתי אם יש בזה בעיה, כי אם לא, אז זה כיף, ואם כן אז מהי?

ב"ה

זה כמו התכתבות במייל, ובצא'ט זה דושיח מידי, שי ק. ואני נהנים מזה כמה פעמים ביום לכן הוא הגיב מה שהגיב, ראה מתחת לתגובה זו.

אתה מדבר על מסר אישי, לא על שיחה אישית. עיין בסוף ההודעה למטה וראה שיש שתי אופציות: מסר- שזה כמו מייל, ושיחה - שזה בול צ'אט, רק אדמין (שהוא הביג בוס) שונא את המושג הזה אז הוא קרא לזה בשם יותר יפה ונקי.

אולי תשתפו את הציבור!?

מי שלא עשה צבא לא יודע מה החשיבות של גימלי"ם  (חיים מדינה שקיבלתי הוראותיו חחחחחחחחחח)

זה היה שירשור על קריעת ים סוף.

נראה לי היו כמה דברים שADMIN גם צינזר

באמת גימל יפה

זה מה שנקרא גימל בגדדית?

אות והדר אולי כדי להכניס אותנו ה"מודרנים" לעניינים תתן כמה דגשים מאפיינים כשאתה מעלה כתבים מעניינים כנ"ל שלום אני מבין שכשאתם רואים ספר כזה אתם רואים אותו אחרת ממני ומשכמותי

זה גם נקרא קצת עממי. לא?

אבל עד שנהיה עממים צריך עוד קצת להתגבש פה בין החברים

לא לדחוק את הקץ...

גם בפורומים קשים לזווגם כקריעת י"ס

האמת, לא נראה לי שיש יותר מדי הבדל בינינו. אני מסתכל בד"כ לנקודות שצריך לקן בכזה ס"ת.

אפשר לראות שזה ספר די ישן יותר מ-250 שנה, כתוב על גויל דק של כבש.  

- מ"ם סופית ללא פינה למטה, היום היו שואלים ש"ת על דבר כזה.

- במ"ם סופית וסמ"ך בד"כ לא הוציאו איבר בצד שמאל.

- כ"ף פשוטה ונו"ן פשוטה (סופית) כד' קולמוסין לא ארוך כמו שאנו עושים היום.

- יו"דים בד"כ עם קוץ דר"ת אבל לא מעט יודים ללא קוץ ר"ת

- תשימו לאות ה"א, רגל שמאלית ממש ארוכה (במיוחד לשי'קה)

נראה לי שיותר יעיל אם אות והדר יעלה תמונה של ג' כזאת, מאשר שאסביר (אם יש לו תמונה כזאת).

אבל לא יודע מה סיבה, אולי שכחו?!

אני רק מכיר את הנונים שפוסלים בהיסטריה על כל פסיק שיוצא למטה בימין מחשש שדומה לגימ"ל בגדדית(דעת הגר"מ)

עכשיו אני מבין

תודה!

לא יודע למה הגימלים האלה נקראות בגדדיות ברוב הס"ת הישנים שראיתי גימלים הן כאלו.

20110815174442.jpg

גימ"ל של "בגדיו"  מה שנקרא בגדדי

דל"תים כשרים למהדרין כמו בספר הזה חייבים לתקן לצערי בגלל הבורים כנ"ל לשים פינה קטנה עם רפידוגרף.

כנ"ל מ"ם סופית אע"פ שלמעלה ולמטה אותו אורך, תמיד יהיו נודניקים שיפסיקו את קריאה ויחפשו תינוק

בגלל הנודניקים האלה לתקן ס"ת לוקח הרבה זמן ועולה יותר יקר כפליים.

שתגי בדק חי''ה אינם כזי"ן אלא כוא"ו הפוכה [וכמבואר שכן מנהג ג'רבא בספר "ברית כהונה"] (אני נכד נכדו, וטרי ממש בסופרות..)

חדשים וישנים נמצא כן, ובהרבה מקומות נראה שלא עשו כן דווקא, אלא שכך יותר נוח היה למתייג (ובצילום שכאן רואים שאינו ממש עקבי בזה).

לא כדאי לעשות קילופים אפילו אם יש סיכוי קטן שיהיו חורים.

תתאמן על קר הרבה זמן, עד שאתה עובר לעשות על חם.

גם כדאי לדעת שיש אנשים אם מוטוריקה לא כ"כ עדינה שלא מצליחים לעשות קילופים.

וזה גם לגיטימי.

ואיך אתה מוחק?

אחי מתגובות קודמות שלך משמע שאת די בתחילת הדרך

כשאני התחלתי לכתוב לא היה windows פשוט מי שdoss היה כותב

בהצלחה אחי

אגב בהתחלה אולי כדאי למצוא קלף יןתר עבה

ואני בתחילת הדרך רק במחיקות. למרות שגם את זה עשיתי המון ודווקא יצא לי מצויין, כי היה לי את המורה הכי טוב שיש (!!!).

הבעיה היא ששכחתי להחליף סכין, ואז צריך ללחוץ קצת, ואז עוברים לצד שני.

אבל יש לי מישהו שמתקן 10, לא שמים לב בכלל!!!

הוא גם מוחק 10, לא הצלחתי לגלות מה הוא מחק (זה היה 5 שורות)!!!

לא, אני לא זוטר כ"כ בתחום...אני גדלתי על זה מגיל 0...

שהוא מוחק יותר בקלות בקלף דק. לא יודע איך וכיצד, אבל כך אמר לי.

ויש לקחת בחשבון גם המחיקה, גם האופן בו מורחים אח"כ גיר, האופן בו משייפים, וכו' וכו' (כל אחד וענייניו הוא).

יש סופרים שמקלפים שמות- בתשלום (כמדומני בסביבות ה10-15 דולר לשם). ב"ה לי יצא לקלוף שם רק פעם אחת, וזה היה שם של ב' אותיות, אם היה יותר, נראה לי שהייתי פונה למקצוען יותר.

אגב אפשר לעשות טלאי, וזה ממש לא יוצא נורא (אני עשיתי טלאי אחד בלבד בחיי, במגילה השנייה שלי..).

סוג של פנומן...

ר' שלום כל פעם שאתה מזכיר שמות מה"חצר" אתה מחזיר אותי כמה שנים אחורה עת שהייתי גר באיזור וזכיתי להנות מאורו של מו"ר זיע"א

ואגב, הוא המורה הכי מקצועי ומומחה (לדעתי) לכל כלי הקדש: סופרות, מילה, שחיטה, ניקור.

והרב אליהו אכל משחיטתו, והפנה אליו שאלות הלכתיות בנושאים כבדים בסת"ם (אני עד לזה בעצמי). 

את הרב גיאת אני מכיר כת"ח ומקצועי בעבודתו 

כמעט למדתי אצלו מילה בסוף קיבלתי פיק ברכיים כשהיה יותר מידי מעשי

כשכתבתי "סוג של פנומן" התכוונתי אחד שמצליח בכל ובמקרה שלו הכל אצלו הכל כחומר ביד היוצר ואין קל וקשה כי כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו

ולכן התכוונתי לאמר שהוא לא ראיה לאמר מה קל

ח"ו לא מתוך זילזול אלא מתוך הערכה יתירה

מקווה שעכשיו הובנתי

מעניינים בעיקר דעות הראשונים, ובפרט הרמב"ם, וכן דעת מרן ורמ"א. ומי שמדבר אתו רואה ישרות הלכתית נדירה כיום.

א. כשר- כי מוקף גויל זה רק בשעת הכתיבה.

ב. פסול- זו שעת הכתיבה. (לא בטוח)

ב"ה

כל עוד שהייתה לאות שעת כושר, והיה לה לו לרגע אחד עקף גויל, לכן בשתי המקרים התשובה היא כשר.

כי ברגע שהוא הרים את ידו, זה כבר לא שעת כתיבה, ואם האות הייתה כתיקונה לפני אין שום בעיה של עקף גויל.

לעומת זאת אם כתב "ן" והיה ספק שזה "ז" והעריך עד סוף הקלף פסול כאן זה נקרא שעת כתיבה.

ר' חיים צודק

אכן שניהם כשרים.

אבל הפתח אוורור כמשמעו נועד לאוורר את התפילין אחרי שהנחת ואולי הזעת וכו' וכו' וכו' 

אז הפתח מאורר.... 

תעיף תמדבקה בקיצר......

הקופסה לא סגורה הרמטית. אין בעיה שתעיף את המדבקה, אבל לא צריך לטרוח.

א. פסול (עליו=סמוך לו, אבל אם מדובר שזה 'דרך עליו'- אז זה כבר קשור לגודל הנקב)

ב. כשר.

ג. כשר- סומכים על הסופר שלא היה שם נקב.

שאפילו נותר כחוט השערה --כשר

העיקר שצורתה עליה

לא סמוך לה.

א. אני לא זוכר בע"פ את דעת הרמ"א.

ב. אבל הספק הוא האם זה כמו י' או שהבליטה ימינה אומרת שזה ז'.

ג. המשנ"ב מכריע שפסול.

אתה מהיר...

השלמה לרמ"א- תינוק. 

אחריזהאיאפשרלהביןמהכתובבהודעה!!!!!!!!!!!!!!!!!

 שי, תהיה בריא

מזהת"ה== מזרח התיכון החדש

נו באמת!!!

שזה יהיה חלק מסדר יומו של הסופר טבילה בבוקר ושנ"צ בצהריים

אם כי זה לא מוזכר בספרי הפוסקים (רק ברב פעלים של בא"ח ושם הוא לא מפרגן אם אין צורך)

אם הסופר כתב משעה בשמינית והילך ללא שנ"צ הרי זה מוריד בהידור וצריך להודיע לקונה.

הוא לא יבין איך באור לתשעה באב סופרים מריצים פה דאחקות...

אייקון אקטואלי:  

הויסקי של ההתוועדות שבת חזון עדיין מסתובב בעורקיי.

שהתוועדות הכי שמחה בכל השנה היא דווקא בשבת חזון?

ראית בשבת את בית המקדש השלישי?

אני אוהב רק את התענוגות, לא את החובות

ברצינות, אני לא חב"דניק אבל חובב גדול של תורת חב"ד וגם מעריץ של הרבי זי"ע

מעשה שהיה כך היה, הייתי נורא שבור אחרי הרצח של ר' אלעזר זי"ע שזכיתי להיות מבאי ביתו, כמה ימים אחרי פתחתי איגרות (בלי פתק או משהו) בצפייה שיצא לי איזה חיזוק. דווקא יצא לי אגרת שמדברת על מעלת השמחה וכו' ובסוף היה כתוב ודאי שישתתף בהתוועדות בשבת הקרובה.

שכחתי מזה, כי לא כ"כ יחסתי חשיבות אבל מה לעשות שקמתי מאוחר בשבת והייתי צריך להתפלל במניין חב"ד ואחרי זה היה התוועדות נפלאה שאני עדיין באורות בזכותה. 

מה הבעיה, בגלל אנונמי נתחיל לפרק הכל? יש גבול.

על משנ"ב וביה"ל אני לא מוותר....

ואם נתחיל - גם במקום חב"ד נכתוב 'חסרי בינה דעת'. (לא אישי, אלא על כולם).

אבל שנ"צ כן צריך לפרק, כי אני חוצניק ולא ידעתי מה זה!

עשית שאלת חלום?

גם חילוני לא יודע מזה משנ"ב....

אני מקווה שלמדתם לא להתייחס לכל שטות שלי...

ב"ה

ועל איזה אות.

לגבי ה"פ" אין לי מושג אבל כנראה שכן יש איזה מסורת.

עיין בי"ש על צילומי מחזור ויטרי, יש עוד הרבה אותיות מיוחדות שכנראה מסורתם נאבדה עם הזמן.

מעניין אם חכם מרדכי הכיר את התשובה הזאת בקשר לאות חי"ת, שאלה של בעל קול יעקב ותשובה של בעל בן איש חי.

20110810233458.jpg

20110810233838.jpg

ואגב, ישנם דברים (מעטים שחכם מרדכי לא פסק כבא"ח).

בנושא הח' הוא היה חד, ברור והחלטי.

לפני כמה זמן הבאתי פה מספר של הבא"ח על שאלתו של הקו"י, ושתשובתו של הבא"ח לא נמצאה (בסוף ספר ידי חיים). האם מצאת זה שם במהדורא חדשה?

צורת האות ח' הנהוגה אצל רוב עדות הספרדים (היינו אצל יוצאי צפו"א, שבמספרם גדולים יותר מיוצאי המזרה"ת) היתה ח' דרש"י- ובלי זוית מצד ימין (עתים עגולה ועתים מרובעת). ולפ"ז ייתכן לומר שיש לכתוב הח' כו' ז'- וכמנהג, ואין זה סותר למ"ש רבינו הרי"ח, כי כך המנהג (ובשונה ממנהג בגדאד), ואין צורך לשנותו.

ואגב, זכור לי שראיתי פעם באחד מחלקי האור לציון שכתב שיש לכתוב הח' כו' ז'.

דעת מרן הגר"ע לכתבה כב' זיינין.

ויש לי עוד אריכות דברים בעניין זה.

בגליון לשכת הקודש מס' ב'

בלי"ב אשלח את השאלה והתשובה גם על תגי מצת שימורים.

אכן זה נכון שכתבו חי"תים של רש"י עד לפני כמאה חמישים דשנה. בספרים יותר מאוחרים עשו חי"ת דר"ת.

כך נאמר לי ע"י מומחים מוסמכים.

מה עם הפ' הלפופות

אז מה הסיכוי שיהיו לך תימונים?

אבל אכן יש להם מסורת ללפופות.

אני לא יודע אם יש רק מסורת אחת או יותר.

אבל ברור שלא עושים פ"א לפופה איפה שבא להם אלא לפי התיקון

יאלה קדימה השד העדתי

אני טוניסאי גאה !

הבאנו את הרש רק כאפליה מתקנת

תזהרו, אני אגיש בקשה לאדמין לפתוח פורום סופרי סת"ם חדש לאשכנזים.

בלי העלת תמונות בנות מאתיים.

ובלי חבדניקים.

ואז הפורום פה יהיה מזה משעמם...

אבל אני לא אוהב את זה. ולא נתחיל פה מחדש את הדיון...

מהסיבה הפשוטה שאף אחד עוד לא הכריח אותנו לכתוב כמו פעם....

בסך הכל אות והדר מעלה לנו מידי פעם דוג' איך היו כותבים פעם וזהו.  מכאן ועד "לא לאהוב את זה" יש מרחק גדול ולא מוסבר 

כיון שאנו לומדים מזה המון, ותודה רבה לאות והדר היקר!!!

ב"ה

בלי לרצות כנראה הקשת, בין החבדניקים לס"ת בני מתאיים שנה.

רצה לקלל יצא מברך, בדיוק כמו בלעם הרשע !

כי לענ"ד, שניהם לא רלוונטים...

ב"ה

בפסק כתוב שאסור לקנות תפילין ומזוזות מסופר שגולש באינטרנט, בדרך הגב קיבלנו "ברכה" שיזמינו מאיתנו רק ספרי תורה !!!

ולענינינו, הברכה היא שספרי תורה שנכתבו לפני 200 שנה לא היו הסופרים נגועים בכל מיני מראין בישין של הדור האחרון, ירידת הדורות, יש לך מושג מה זה???

אז כשאומרים על מישהו שהוא ס"ת מהלך זה שבח, ואם משווים אותו לס"ת מלפני מתאים שנה זה ברכה שאין כמותה !!!

 השנאה העוורת שלך לא נותנת לך אפילו לחשוב ולהבין מילים פשוטות, דיברתי בגובה העיניים בלי רמזים, בלי סוד, פשט טהור.

דרך הגב הרעיון לפתוח פורום אשכנזי טהור, הוא רעיון מעולה שמזכיר עוד רשע אחר בהסטוריה יש"ו שר"י שרצה גרמניה נקיה !!!! בהצלחה רבה בניהול הפורום הנקי החדש !

אני וחברי ה"פרימיטיבים" נשאר כאן !!!

מראש סליחה מאות והדר, לא יכולתי להתאפק, איפוק זה כח, ואין לי כח לאנשים גזענים כאלה.

"ערבים וגזענים אין להם זכות קיום" (קולוש, בדרן צרפתי משנות השמונים"

את הרשל'ה...........

מישהוא אחר לא רגוע. מתחיל עם בלעם וגומר בהיטלר...'אצלינו לא רגילים לדבר כך, אפ' לא בצחוק, יש גבול!

ואם אתם/אתה לא קולטים את הראש שלי, אני אפסיק להתנסח בציניות והומור, אלא רק בתשובות הלכתיות יבשות (האמת, בשביל זה אני לא צריך את הפורום...).

אין לי כל עניין לגרום לתגובות כ"כ חסרות קשר למציאות מעל גבי הפורום.

מבקש סליחה מכל מי שנפגע (למרות שהוא חבדני"ק).

נ.ב. דרך אגב.

50- 40 שנה.

ס"ת ישנים הרבה מעבר ל-50 שנה, כתובים על גויל ולרובם יש חי"ת עם חטוטרת.

פה בארץ אני לא יודע אם כתבו על גויל, לפחות אני לא פגשתי.

א- יש איזורים שונים במרוקו, ולכל איזור היו מנהגים שונים. אמנם, בכל האיזורים שהכרתי ס"ת משם כתבו ח' דרש"י.

ב- ישנם ת"ח (מעטים ובדורות האחרונים בעיקר) שנהגו לא כמנהג מרוקו, אלא כמו שחידשו ע"פ הבנתם, ומזה נמצאו כמה דברים חדשים.

ג- הרבה ס"ת שנמצאים/נמצאו במרוקו כלל לא נכתבו שם. הס"ת הכי יקרים נכתבו באר"י, ונשלחו למרוקו, אבל בזה הכתב בולט. רוב הס"ת נכתבו בעיירות יחסית קטנות (כמו דבדו, צפרו ועוד), ונשלחו משם לשאר הערים הגדולות (כמו פאס, מכנאס ועוד. וכמדומני שראיתי שהר"י משאש ע"ה כתב שבעיר מכנאס שהיתה עיר מלאה חכמים ודיינים לא היה מי שיכתוב סת"ם- חוץ ממנו, שכידוע היה סופר אומן). ס"ת רבים נכתבו בג'רבא וערי תוניס ונשלחו למרוקו. אגב, הנהוג היה שלא משלמים לפי ספר, אלא לפי יריעה.

עכ"פ למשפחתנו יש כמה ס"ת ממרוקו- חלקם נכתבו במרוקו, וחלקם נכתבו באר"י (הבדלי הכתב בולטים מאוד), ובכל הספרים שנכתבו במרוקו (וכן במגילות) הח' דרש"י.

אבל הובאו לפני כמה ס"ת מצפון מרוקו.

כנ"ל מרוקו היא גדולה מאוד שינויי מנהגים קיימים בהכרח.

ישר כח על המידע המעניין ביותר.

שבת שלום

מזוזה יפיפיה, רק יותר מדי משיכות.

20110809223403.jpg

על מזוזה כזאת הייתי מכוון בקינות של ת"ב

איזה נוסח???????????????????????????????????????

50% זה עוד בסדר.

מעניין כמה אות והדר מבין...

אתה במצב טוב...

דווקא את זה הבנתי, ירידה קלה לכתב אדמו"ר הזקן 

ב"ה

רק עכשיו אני מבין למה החסידים אומרים שהם אוהבים את המתנגדים כשהם טובלים...

בדורות הקודמים הם היו טובלים רק אחרי 120.

מה עשה לך האדמו"ר הזקן שאתה כל כך סולד ממנו ???

גם בעיני ליטאים רבים הוא נחשב לת"ח עצום ואין כמעט ת"ח שאין לו את שו"ע הרב בביתו ולא מעיין בו?

הרב שטרן בספרו על חושן משפט, כותב בהקדמה שמי שרוצה להבין את הלכות חושן משפט חייב ללמוד את הלכות אילו בשו"ע הרב.

אז מה בדיוק הקטע שלך???

אולי נוסיף פה סימן כמו באר"מ...

לא סולד מאף אחד. הייתי כותב את זה גם על כתב ע"מ. בעצם על כל כתב חוץ מב"י...

הכל בבדיחותא. כמובן שאני רואה בו את אחד מגדולי הדורות ולא בא ח"ו לזלזל לא בו, ולא באף ת"ח אחר.

כל הבדיחות שלי הם על 'חב"ד' ככת, ולא על האנשים הפרטיים (כי אני לא מכיר אותם...).

חיים גם השניה שלך?

כבה את הרדיו

אבל איזה יפה הכתב הא?

הכתב ממש יפה האותיות מלאות חיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כתב יוצא מן הכלל !

אני רק לא מבין מאיפה הגיעו כל התוספות תגים.

מספר מצת שימורים (אחד מתלמידי האר"י)

בראש הראשון של השין צריך רק תג אחד, ובטעות נעשה שתיים.

ב"ה

מילא אם לא היתה בקי ברזי הכתב המיוחס, אולי הייתי מבין.

בכל אופן ביריעות שלמה חלק ג' עמוד מ"ה ציור 2 וכיתוב כלל ח. כשרה ויש נוהגים לכותבה כך לכתחילה.

איזה כבוד! התגעגעתי אליך!

ק"כ לא אמרתי שזה פסול או כשר, תשאל תינוק תראה מה הוא יגיד לך...

לדעתי הק' הבי"ת הזה לא לגמרי דומה לבי"ת של כתב המויחס, למרות שאתה צודק שיש דמיון רב.

בכתב המיוחס, הירך (שיורדת למטה) יורדת בנטיה גדולה ימינה וגורמת ליציאת עקב ועוד למטה עושים פינה גמורה ע"י הורדת קו מלמעלה למטה (כפי שאתה יודע) כאן היציאה מזערית למטה נראת שבירה...

כל עוד אתה לא עונה- אין לו חזקת מיוחס.

הערה כללית:

לא כל ספר ישן, זה אומר שהסופר שכתב אותו ידע מה הוא עושה...

(כמו שלא כל מי שחי בתקופת הראשונים הוא ראשון)

תכל'ס, לא הבנתי מה הקטע בזה...אבל כבר דנו על זה פעם...

ציטוט:

לא כל ספר ישן, זה אומר שהסופר שכתב אותו ידע מה הוא עושה

ואם קראו לספר הרב יעקב חיים סופר, בעל קול יעקב, ובעל כף החיים על השו"ע, גם לא ידע מה הוא עושה?

כשהוא עשה בי"תים כאלה, ולמ"דים קצרים כמלא יו"ד, ואל"פים ללא ירך ביו"ד, הוא לא ידע מה הוא עשה?

נראה שאתה מתנהג כאמרה הידועה בחב"ד:

"אל תתן למציאות לבלבל אותך"

לא יודע אם בכולם אבל בכתבים העתיקים שהעלה פה אות והדר וגם בספרי תורה עתיקים אחרים שראיתי

אף פעם לא ראיתי שהקפידו על "תגים קטנים ומתונים...." תמיד הם בומבסטיים וצועקים או בקיצור ארוכים......

מעניין....

תבין משהו, אנחנו היום טבועים בחומרות עד הגרון.

אני לא אומר למישהו רח"ל להקל אבל צריך לדעת מה הדין מה חומרה, ואיך כתבו פעם.

אצל ספרדים עשו תגים ארוכים אבל דקים. משום שהם דקים אין שום חשש לשינוי צורה.

ואילו בכתבי אשכנז עשו תגים יותר עבים ובתור קוי התחלה (כמו בכתבים חסידיים ובתוכם כתב המיוחס). לכן יש סכנה לשינוי צורה ולכן הקפידו שתגים לא יהיו גבוהים יותר עובי מקולמוס אחד.

ניסיתי להפנות תשומת לב למאפיין מסויים בולט מאוד שקיים בכתבים עתיקים ותהיתי על קנקנו

וקיבלתי תשובה מספקת מאוד ב"ה.

שהוא לא התכוון אליך.

לא נורא היה חשוב לי להבהיר גם בלי קשר, אנונימי....

אני התכוונתי לסתם ס"ת ישן. ורציתי לומר שכל  עוד לא יהיה מוכח מי כתב אותו, אז אני יכול להביא הרבה סופרים שחיים בנינו וכותבים מוזר....

ובקשר למה שכתב שלום-  נכון, יש הלכה. בשביל לקיים מנהג שסותר הלכה צריך למצוא לו מקור. ולכן לא כ"כ מעניין אותי מה נהגו פעם, ואני לא מוצא עניין בצילומים. (אא"כ זה רבי גדול, אבל גם אז לרוב לא).

יש דבר שנקרא מנהג שטות, זה מנהג, אבל שטות. זה הופיע כבר בתקופת תוס' והוא טרח לכתוב שיש כזה דבר.

וכידוע- מנהג אותיות גהנם.

אא"כ זה נשאר מסורת ישראל ברוב דורותיו, ולא הפסיק באמצע. (דוג'- תקנת עזרא בטלה, כי עמ"י לא קיבל את זה. למרות שזה פסק של עזרא!!! לעומת תקנת קיטניות)

מה לעשות פוסקים הלכה עפ"י ההלכה. ולא עפ"י צילומים ומנהגים, וזה מה שמציל את היהדות.

אתה מודע שמשפט "פוסקים הלכה ע"פ הלכה" זה משפט שסותר כל גדרי הגיון...

אמתי פוסקים ע"פ ההלכה? לפני שנקבע ההלכה או אחרי שנקבע ההלכה?

זה השקפה (אולי מחלה) של יהדות הדתית\חרדית היום, לעזוב את כל מה שהיה, ולהתחיל לפסוק ע"פ ספרים.

ד"א שמעתי במו אזני גם מהרב יהודה גרוס בשם הרב אלישיב, גם מהרב פרידלאנדער, בצורת האותיות "מנהג סופרים" הוא הקובע.

וכן אם יש קושיא בהלכות מליחה או כשרות או לא יודע מה, קודם כל שואלים את הסבתא, אם היא לא יודעת (אין דבר כזה!) שואלים רב.

מנהג אותיות גהינם בשביל מי שלא מקיים את המנהג.

הסיפור עם הסבתא מזעזע.

אתה גם הולך עפ"י תקנת עזרא?

לא אמרתי לעזוב את כל מה שהיה. אבל מה שהפסיק באמצע לא עוזר לחזור אליו. 

יש אחרונים שפוסקים כמוהם כמובן , אם זה מבוסס, ולא סתם הנפצות. (דוג': למשנ"ב יש שעה"צ- אין הנפצות בלי מקור)

מה זה אומר מי שלא יודע את המנהג? הוא נוהג? מה יש לדעת?

אני אגיד את זה קצת בוטה מקווה שתבין אותי בעומק ולא בפשטנות.

אבל לי לא הכפת לא מעזרא ולא מהתקנות שלו.

אני מחובר לעמ"י דרך הוריי וכן דרך הדור הבא שאני מכיר שהם סבא וסבתא שלי!

אם הם ישמרו תקנת עזרא אז אני אשמור, אם לא אז לא!

כי אם אני לא מחובר אליהם אני גם לא מחובר לעזרא.

וכן בכל דבר.

פעם בא חכם סלמאן מצאפי זיע"א לרבו הריא"ף זיע"א, והראה לו שבספר פלוני ובס' פלוני ובס' פלוני לא כתוב כמו מה שאמר בשיעור. השיב לו הריא"ף: הספר דומם, ואני חי, ומדריגת החי- למעלה מהדומם...

ובאמת אנו רואים כשבאים לשאול חכם (שבעצמו שימש ת"ח), שהתשובה אינה תמיד כפי שהיינו חושבים שצ"ל וע"פ מה שחשבנו כשאנו למדנו בספר. כי לפעמים החכם יודע על מנהג אחר (בר סמכא!) ועל פוסקים אחרים (גם הם ברי סמכא!), ממה שאנו הורגלנו.

וכמו שאנו ראינו כמה פעמים כששאלנו את חכם מרדכי זיע"א, וחלק מהנושאים נדונו פה לעיל.

וכן אנו רואים אצל גדולי תורה אחרים, וייתכן שזה נכלל ג"כ במ"ש: גדול שמושה יותר מלמודה..

ברכה והצלחה ובשורות טובות לכולם.

ואני מצטער אם נראה כאילו חלילה פגעתי בהרש..

רבי יהודה פתייא. זיע"א.

פעם היו לו כאבים בכתף, והתבטל מלימוד תורה.

כשחזר ללימודו, היה לו קשה, וקרא לעצמו אפתייא- ר"ת: אם פניך תעזבני יום יומיים אעזבך.

כך סיפר לנו חכם שמואל דרזי זצ"ל.

(אב, ר"ת הריא"ף מופיע בכמה וכמה ספרים). 

אבל יש הבדל בין לשאול ת"ח לבין הסבתא.

מסורת אל עוברת דרך סבתות (וגם קשה לה קצת עם שמועות...)

כל ההלכה של עמ"י מבוססת על מסורת, לא כל הפוסקים שכתבו נפסקו להלכה.

אלא שכן- זה אומר עליהם משו מיוחד.

ואנחנו לא יכולים ללכת פתאום כמה דורות אחורה ולהנפיץ איזה פוסק מ'שום מקום'.

הגמ' אומרת 'אותי אתם קובעים הגוי כולו'- ומסבירה שם שרק אם יש הגוי כולו יש תוקף להלכה. כל עוד הגוי כולו לא קיבל את הפסק, אין לו שום תוקף.

כלומר, הגוי כולו (או רק האשכנזי) קיבל את המשנ"ב, הספרדים את הפוסקים שלהם (מרן, וגר"ע). אין יכולת ותוקף הלכתי סתם להנפיץ פוסקים!

אני דווקא אומר הפוך, תקרא בעיון.

אין לי כח לחזור על עצמי.