שרשור חדש
זהב ותכלתpath
טריקה
בעדי, נסגרה דלת,
מותירה אחריה שובל תוחלת,
נועלת,
עדי, של זהב ותכלת.
הולך בעקבות,
פירורי אכזבות,
לא מפסיק לקוות,
שלא יפסיק
להביט בחלון שנפתח,
חושף לו וילון,
עם חתך,
של כאב,
על הלב שהוטח,
ועכשיו כה דואב
צועד
לתוך החדר,
מועד,
במקום בו הופר הנדר
עדי
הוא מניח,
ומבטיח,
שלא ישתנה עוד הסדר.
זהב ותכלת.
ואו יפהאנא אערף


...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה יש לך.
אני אוהבת מאוד
באמת יפהאלפיניסטית

את כותבת יפה ומעניין

מסתורי משהו...

תודה חברים!path
וואוו!נחמיה17
מקסים בטירוףשרונהההאחרונה


שיר באיחור של חצי שנה... (אחרי הרבה זמן שלא כתבתי)אנא עבדא דקב"ה

בחנוכה האחרון חבר שלי ואני חשבו על לכתוב את הפיוט "עת שערי רצון" (עוקד והנעקד) גרסה לחנוכה על חנה ושבעת בניה, ישבנו הרבה זמן ועשינו סיכום למקורות. בסוף לא הספקנו לכתוב. לא ברור למה אבל היום זרם לי ממש לכתוב את זה. אשמח שתגידו מה דעתכם ותנסו לדמיין את זה במנגינה עליה השיר מבוסס. (אני שם כאן קישור לכל האשכנזים שלא מכירים, באופן כללי כדאי להיכנס כי השיר שלי בנוי על הלחן הזה

) שימו לב, השיר יכול להיות קצת כבד.

 

 

עֵת הַקְטָרַת עוֹלָה, שְׁלָמִים, מִזְבֵּחָה

עֵת הַדְלָקַת נֵרוֹת, כְּעוֹלָה זְבוּחָה

כְּמוֹ עָקוּד, אֲשֶׁר תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד, כְּמוֹ שְׁעַת לְקִיחָה

עֲלֵיהֶם פָּסוּק חָקַק, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

גְּזֵרָה יַצְּאָהּ מִלִּפְנֵי קֵיסָר, עֵת הֶסְתֵּר פָּנִים

לְהָבִיא אִשָּׁה כְּשֵׁרָה, וְלָהּ שִׁבְעָה בָּנִים

מִגְדּוֹל וְעַד קָטָן, יְקָרִים מִפָּז וּפְנִינִים

בְּצָרָתָם לוֹ צָר, וְתָמִיד אֵלָיו פּוֹנִים

הַקְשֵׁב לַגְּבִירָה, וְלֹא לַשִּׁפְחָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

רִאשׁוֹן הֶעֱמִיד, וּמוּלוֹ עֲבוֹדָה זָרָה

הִשְׁתַּוְּחָה פָּקַד, לָךְ הִיא עֵת צָרָה

הֵרִים רֹאשׁוֹ נָעַץ מַבָּט בּוֹ חֲזָרָה

"אֲנָכִי ה' א-לוֹקֶיךָ" אַף בִּשְׁעַת גְּזֵרָה

לָקְחוּ וַהֲרָגוּהוּ, קִירוֹת צָוְחוּ אֵיכָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

שְׁנִי קִדֵּשׁ הַשֵּׁם, כְּמוֹ פִּנְחָס קַנַּאי

חָקַק בְּלִבּוֹ, תּוֹרָתוֹ בְּתוֹךְ מֵעַי

"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי"

אָמַר, וְנִשְׁחָט, כְּמוֹ עוֹלַת כֹּהֲנַי

עַל תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, חֶרֶב חַדָּה הֻנְחָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

מֵעַל כָּל מַלְאָכִים כְּבוֹד אֲדוֹנֵנוּ רָם

בִּגְלַל אֱמוּנָתוֹ, דָּמוֹ שֶׁל שְׁלִישִׁי זָרַם

הִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ "זוֹבֵחַ לֵאלֹהִים יָחֳרָם"

נִרְצַח כְּמוֹ אֶחָיו, טֹהֲרוּ בְּמוֹתָם

רַבּוּ הַיְּלָלוֹת, רָבְתָה הָאֲנָחָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

בְּזַעֲקַת "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר"

מוֹתוֹ שֶׁל בֵּן רְבִיעִי לֹא נִתְאַחֵר

רָב בָּנֶיהָ שֶׁל אֵם, מֵחַיֵּי עוֹלָם שִׁחְרֵר

וְלֹא הִסְפִּיקָה לְהִתְנַחֵם, מֵעָפָר לְהִתְנַעֵר

"וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה"

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

בִּקְרִיאַת אַחְדוּת בּוֹרֵא, בֵּן חֲמִישִׁי נִכְחָד

קוֹרְאִים כֹּל יִשְׂרָאֵל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם יַחַד

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' א-לקינו ה' אֶחָד"

זְעָקָה לְדוֹרוֹת, לְיַחֵד א-ל מְיֻחָד

קוֹרְאִים וּמִתְקַדְּשִׁים, שְׁעַת שְׁקִיעָה, שְׁעַת זְרִיחָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

יָדַע בֶּן שִׂישִׂי, וְהֵשִׁיב אֶל לְבָבוֹ

"ה' הוּא הא-לקים, אֵין עוֹד" מִלְּבַדּוֹ

בְּשָׂמִים וְעַל הָאָרֶץ, רָם אֲדוֹנֵנוּ וְהוֹדוּ

נִקְטַל, וְנֶהֱרַג, וְלֹא יָמִיר כְּבוֹדוֹ

בְּנֵה הָאַחֲרוֹן אוּלַי יֵדַע עוֹד מְנוּחָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים

הֻכְנַס בֶּן שְׁבִיעִי, לִפְנֵי רֹאשׁ לָרְשָׁעִים

בְּגַחֲמָתוֹ צָעַק, פְּקוּדָתוֹ לְהַגְשִׁים

אִם לֹא תַּעֲשֶׂה זֹאת, תֵּהָרֵג בָּעֳנָשִׁים

נָשַׁם נְשִׁימָה, עָמַד שָׁם בְּבִטְחָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

"אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ לְךָ, וְהוּא הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם"

נִשְׂבַּעְנוּ לֹא-לוֹקֵנוּ, לְדוֹרוֹת עַל בְּשָׂרֵנוּ נַחְתֹּם

אֵינֶנּוּ מַחֲלִיפִים אוֹתוֹ, גַּם אִם נַפְסִיק לִנְשֹׁם

וְהוּא אֵינוֹ מַחֲלִיפֵנוּ, בְּשׂוּם עַם וּלְאוֹם

עַל כְּבוֹדוֹ מָחָה, הוֹרִיד טַבַּעַת מְלוּכָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

תָּרִים טַבַּעֲתִי, יְחַשְּׁבוּ אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה

אָמַר בְּקוֹל מְבֻדָּח תִּינוֹק, דִּבֵּר לְלֹא מַסְוֶה

חֶבֶל עלך קֵיסָר, עַל כְּבוֹדְךָ אַתָּה מִתְאַוֶּה

וּמָה עִם מֶלֶךְ עֶלְיוֹן, שׁוֹכֵן הוּא בִּנְוֵה

בֵּן שְׁבִיעִי נִלָּקַח, לְעוֹלָמִים לִמְנוּחָה

אַל תְּכַסִּי דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

 

נִשְּׁקָה אוֹתוֹ אִמּוֹ, עֵינֶיהָ נֶאֱנָחוֹת

לֵךְ לְאַבְרָהָם הָעִבְרִי, דְּבַר אִתּוֹ צַחוֹת

נִסְיוֹנוֹתָיו צַלַח, עַמּוֹ קִבֵּל לוּחוֹת

עָקַדְתָּ מִזְבֵּחַ אֶחָד, וַאֲנִי שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת

מֵתָה מִתּוֹךְ הַגַּג, יָצְאָה בַּת קוֹל וְצָרְחָה

לֹא אֲכַסֶּה דָּמָם, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

...רחל יהודייה בדם
ממש רמה גבוהה של כתיבה.

טוב לראותך כאן
אחרי הרבה זמן.
יפה! אתה כשרוני מאדpath


וואו איזה כישרון גדולשרונהההאחרונה


אני מיד שב לנטוש, לא לדאוגנבוכי הדור

מָה חָלַמְתָּ יֶלֶד
מָה רָצִית לְהַגְשִׁים
לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ הָעֶבֶד
שֶׁבְּרוּחִי עוֹשֶׂה נִסִּים

 

מָה הִרְהַרְתָּ אִילָן
עַל מְתִיקוּת פֵּרוֹתֶיךָ
גַּם הַיֶּלֶד שֶׁבָּרַח לְכָאן
יוֹסֵף חַיִּים לְמִכְתָּבְךָ

 

לְמָה כִּסַּפְתָּ לֵב
עַל מָה חָלַמְתָּ מַעְיָן
מִתּוֹךְ קִירוֹת בֵּיתִי חוֹשֵׁב
כֶּתֶם שָׁחֹר עַל דַּף לָבָן

 

אֲבָל גַּם אִם קָשֶׁה וְנִשְׁבַּרְתִּי
וְעָיְפָה רוּחִי
כִּנְטִיעָה שָׁרָשַׁי קָצַצְתִּי
וְיִדֹּם מֵאוּר עֵינִי

 

עוֹד אָעוּף אֶל חַדְרִי הַסָּגוּר
אֶעֱטֶה אֶת מְעִיל צִדְקָתִי
וּמִתּוֹךְ קְשָׁיַי אָנֹכִי הַשָּׁבוּר
אוּלַי גַּם יֹפִי אֶמְצָא בְּעָצְמִי

 

כְּשֶׁאַפְסִיק לִנְגֹּס בִּבְשָׂרִי
כְּשֶׁסּוֹדְךָ יְמַלֵּא אֶת סִתְרִי
וְהִנֵּה א-לוֹקֵי נִשְׁמָתִי
וְהִנֵּה א-לוֹקַי, יַלְדִּי

 

וּבְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁל אֹשֶׁר
אֶעֱמֹד בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ
בַּיּוֹם אַבִּיעַ אֹמֶר
וּבַלַּיְלָה אֱמוּנָתְךָ בְּלִבִּי

 

מִתְמַלֵּא מִזְּעָקָה
שִׁכּוּר מֵחֲשֵׁכָה
וּבְתוֹךְ שְׁאוֹל תַּחְתִּי'הָ
מְצַפֶּה עוֹלָמִי לִשְׁכִינָה

....רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה גבוהה
זה יפה ומלא בעומק
יפה מאד! כשרון גדולpath
וואו מדהיםשרונהההאחרונה


אחידף מקופל

אני אוהבת
אני שונאת
אני אוהבת לשנוא
ושונאת לאהוב
אוהבת אחד
ושונאת אחר
רוצה לאהוב
אך השנאה יוצאת
איך אֲלַמֵּד את האהבה לצאת
ואת השנאה להיעלם?
איך אֶלְמַד לאהוב בלי לשנוא?

(לאהוב את אחי
רק משום
שהוא
אחי?)

...רחל יהודייה בדם
יפה עמוק ונוגע.

אהבתי מאוד.
שיהיה רק טוב ושלא תרגישי צורך לשנוא
אלא רק
לאהוב.
ואווגומת חן
חזק!!
ישר התחלתי לקרוא עלה לי חיוך כי הזהדהיתי והמסר מועבר בצורה ישירה וברורה
אהבתי מאוד את המשחקי מילים הקטנים האלו בהתחלה
והמילים האחרונות מרגשות ונוגעות
אם כתבת את זה על החיים שלך אני חושבת שאת צריכה לשחרר, לתת לעצמך לשנוא ולא לנסות בכוח להפוך את זה לאהבה
תתני לעצמך להרגיש מה שאת מרגישה
כשתרפי ותשחררי השנאה תתעצם אבל אחכ יהיה לך הרבה יותר קל להרפות ממנה
תנסי ותעדכני אותי
מקסיםשרונהההאחרונה


אדם יכול להשתגעקיווע

 

 

אדם יכול להשתגע
מלחשוב
מלדאוג
אם הלב שלו יצליח אי פעם לאהוב

אדם יכול להשתגע מלחשוב
מלתכנן כל פרט בראש שלו, כל מהלך
ולהתבונן מהופנט במופע הזיקוקים שלו
זיקוקי ציפיותיו הנשרפים בשמיים השחורים

אדם יכול להשתגע
מעיניו המסרבות להיפקח
מליבו הישן שמסרב להתעורר
מקומתו השחוחה

אדם יכול להשתגע
להילחם ולהכריע אינסוף קרבות פנים אל פנים
ולהיכנע ללא קרב
לאויב השוכן בפנים

אדם יכול להשתגע
ממה שהיה וכבר איננו
וממה שהיה רוצה שיהיה
אבל היום אני בוחר לא לחשוב
רק להיות כאן
ברגע הזה
היום אני בוחר
בהווה

...רחל יהודייה בדם
יפה ומלא מלא בעומק.

אקרא את זה אח"כ שוב.
אהבתי מאוד
וואו.. מדהים ועמוק!path


תודה לשניכםקיווע
טוב מאוד!!אלפיניסטית

 כתיבה יפה

וטקסט מחבר שגרם לי ממש להזדהות

מקסים!שרונהההאחרונה


עלה של זיתpath

המוח יבש
היד לא רושמת,
כשהדלת
מוכתמת
בחותמת
כאב
 

של אוהב
הצורב
את הלב
כאויב.
 

אז אוהב,
הנושב
רוח ערב,
כעורב
הגונב
חי על חרב.
 

אז אוהב,
אני כותב
 

ליונה לבנה
עם כתם שחור,
לתבונה הטמונה
בין כהה לצחור.
 

חבר,
תתעורר,
אינך זוכר
החלון
בפתח הבית,
התביא עלה של זית?

...רחל יהודייה בדם
יש לך כתיבה מלאה בעומק,ויופי
🙏🏻pathאחרונה
נערךpath


כישלוןנסציונה זקבך

כִּשָּׁלוֹן

אֵינוֹ מַצָּב מְנֻגָּד

לַהַצְלָחָה,

וְעַל פִּי רֹב מְהַוֶּה

תְּנַאי הֶכְרֵחִי

לַהַצְלָחָה.

 

👍חשוברחל יהודייה בדםאחרונה
וּנְתַנֶּה תֹּקֶףנקומה נא
הקערה היתה מלאה עד גדותיה, בעצמות ושאריות של עוף, מכל יהודי העיירה. ותוך חיפוש בין העצמות, נמצאו לכלוכים מרגליו של ההגמון, הוא זרק לתחתית השולחן את כל שאריות האוכל.
"תאכל" הוא קרא, "או שנקצוץ לך את שאר היד"
בנו הקטן של ההגמון התכופף תחת השולחן, לראות אל מי אביו מדבר, ונדהם לראות שם יהודי, מדמם מפרקי האצבעות של ידיו ורגליו, לצידו קערה מלאה באבק, עוף, ועצמות, והוא מתכופף אל הקערה, מנסה בשארית כוחותיו להכניס מזון לגופו החלש.
"אבא!" נבהל הבן הקטן, "מה קרה לו?"
"הוא יהודי" צחק ההגמון ונתן בעיטה תחת השולחן.
היהודי השמיע זעקת כאב.
"אבל למה אין לו אצבעות?" עלו דמעות בעיני הילד.
"אתה רוצה שגם לך לא יהיו אצבעות?" שאל בחומרה ההגמון.
"לא!" נבהל בנו הקטן.
"יפה. אז לא לדבר" חיוכו של ההגמון גדל, "הוא צריך להגיד תודה שהוא עדיין חי.
אם בכל זאת תרצה לשמוע את הסיפור- קיבלת את מבוקשך:
זה הרב של כל היהודים בעיירה, לפני שבוע קראתי לו, שיבוא לכאן, וכשהוא בא ניסיתי לשכנע אותו להתנצר, למרבה ההפתעה הוא אמר לי שהוא יחשוב על זה ויחזור תוך שלושה ימים, הוא לא חזר, והיום כמה שומרים הלכו והביאו אותו אלי בכוח, היהודי אמר לי לכרות את לשונו, על שכשלה בדיבורה, ונתנה לי לחשוב שהגיוני והוא ימיר את דתו, אבל אני חפצתי לכרות את רגליו, שלא הגיעו אלי לבשר לי על ההחלטה שלו, קצצתי את פרקי ידיו ורגליו, בחוזקה, ופיזרתי מלח על הפצעים." חיוכו היה גדול מן הרגיל
"תן לי ללכת לתפילה היום בערב" ביקש הרב בעיניים דומעות "זה היום הכי חשוב בשנה, לנו, ליהודים. כך אנחנו מתחילים את השנה"
ההגמון צחק בקול בחושפו שיניים מצהיבות, "תמורת כל כף ידך- אתה תשוחרר."

רבי אמנון ממגנצא יצא אל בית הכנסת הקרוב בערב ראש השנה, כשכל גופו כואב ממעשי ההגמון.

"וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם
כִּי הוּא נורָא וְאָיֹם
וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ
וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת"

קרא וקרע את השמיים תוך כדי התפילה, ושקע אל מותו.

לזכר רבי אמנון ממגנצא.
..אלפיניסטית

את כותבת ממש טוב

קשה כל כך ועצוב....

תודה על השיתוף

אחח. זה כאב.רחל יהודייה בדםאחרונה
היש כזהרחל יהודייה בדם
עבר עריכה על ידי רחל יהודייה בדם בתאריך ט' בניסן תשפ"א 03:11
עוֹלָם שָׁלֵם וְקָסוּם,
בּוֹ הַשָּׁבוּר נֶעֱלַם
אֶל הָאֹפֶל
הַכּוֹסֵף אֶל אֵלּוּ הַשְּׁבוּרִים
שְׁחֹרֵי, הַלֵּבָב

הַגֵּד נָא לִי,
עוֹלָם קָסוּם מִשְּׁחוֹר

הַיֵּשׁ מַרְאֶה
יָפֶה יוֹתֵר, מֵהַשַּׁלֶּכֶת.

🔹
וואובננה8

זה ממש יפה

יפה מאודחלילוש
הכתיבה שלך פשוט השראה
וואו תודה לךרחל יהודייה בדם
מדהים!path
..דוד.ב
יפהפה.
עמוק ומעורר חשיבה
מקסים. את פשוט כותבת שירהאלפיניסטית

אולי בעצם לא כ"כ פשוט..

תודה רבהרחל יהודייה בדםאחרונה
ילדתיאלפיניסטית

 

יַלְדָּתִי כְּבָר לֹא,

כְּבָר לֹא עוֹמֶדֶת 

בִּשְׁעוֹת בֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת
עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת לְצַד מִטָּתִי
מְנַסָּה לְהַפְרִיד עַפְעַפַּי מֵעֵינֵי הָעֲצוּמוֹת
וּלְהָרִים מִמֶּנִּי הַשְּׂמִיכָה.
בַּחֹרֶף הַבָּא לֹא נִקְרֹץ יָד בְּיָד
וְנַחְתֹּךְ עַל הַשַּׁיִשׁ הַמְּקֻמָּח 
צוּרוֹת מִבָּצֵק מְרֻדָּד 
לֹא נֶאֱפָה עוֹד עוּגִיּוֹת חַמּוֹת
הַלַּיְלָה לֹא אַדְלִיק לָהּ אֶת הָאוֹר
כְּדֵי לְגָרֵשׁ מִפְלֶצֶת מֵהַחֲשִׁיכָהּ
יַלְדָּתִי הִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ בַּלָּגָן וּמְהוּמָה
עִם טְבִיעוֹת אֶצְבָּעוֹת קְטַנּוֹת וּמֻכְתָּמוֹת
שׁוֹקוֹלָד וְצֶבַע עַל קִירוֹת הַבַּיִת,
עַל קִירוֹת הַנְּשָׁמָה.
הָפְכָה הַסֵּדֶר בַּחֲדָרִים, וְהָלְכָה.

 

 

 

...רחל יהודייה בדם
נוגע ויפה.
וגם מעורר מחשבה
תודה לך רחלאלפיניסטיתאחרונה

התגובות של מהממות ואת מהממת!

רק רציתי לומר.

את כשרונית, זה חזק מאד!path


איזה כיף, תודה!אלפיניסטית


מדהיםבין הבור למים
את כותבת נפלא
תודה בין הבוראלפיניסטית

*מסמיק*

מהמם. ואו.(:

זה שיר עצוב? הילדה גדלה או שהיא איננה?

האמת? אפילו אני עוד לא החלטתי...אלפיניסטית

תודה

מעין שיר חדש- צריכה הצעות לשםבאמונה תמיד

בין קוץ לדרדר מתפתלת הדרך

נראה ממש לא קל

לא שמה לב לדרך המלך

מבט נוסק אל על.

 

הדמעות נוטפות, ונופלות על ירך,

מרגיש מעט אומלל

רק שימי לב לפרחים שבדרך

תוצר של היזע והעמל!

 

נ.ב. תודה ל @הכול לטובה

נעשה בהשראתה.

...רחל יהודייה בדם
זה יפה.
מסר יפה ומעודד.

אהבתי את זה
תודהבאמונה תמיד

רעיונות לשם?

...רחל יהודייה בדם
יש טובים ממני בעניין 🤗
מתייגתבאמונה תמיד

@גומת חן ו@דוד.ב

אפשר רעיונות לשמות??

הוחמאתיי🤭גומת חןאחרונה
חשבתי רבות על שם ושוב פעם זה ממש הזכיר לי את החיים שלנו, שיש בהם קושי , משבר ותקווה- איזה סיפוק מכל העמל
השיר נגמר באווירה הטובה של התוצר אז באלי להתמקד בזה בכותרת
אולי "פריחה אינסופית" שהרי אנחנו כל הזמן רק גדלים ומתקדמים, כל הזמן יש עוד פרחים
חשבתי גם בכיוון אחר שבגלל שזה החיים שלנו אז אולי משהו כמו "הניסיון שלי", "הניסיון שלך",
לי זה מרגיש ציורי כאילו אני הולכת בדרך ועם כל התגברות על קושי צומחים עוד ועוד פרחים, אני יכולה להסתכל לאחור ולראות אותם, לראות שמיום ליום הכמות שלהם גדלה, אז אולי אפשר "הפרחים שמאחור" או אולי משהו עם המילה תהליך כדי להמחיש את ההשתלשלות של האירועים כזה
אלא הרעיונות שלי, תגידי לי מה דעתך
גם אם לא אהבת הכל בסדר❤️

ובלי קשר
שיר מהמם
וואו, יפה מאוד...!!תות"ח!

אממ...

לפי המילים בשיר הייתי נותן משהו בכיוון "דרך בורמה", סמל לדרך שנכבשה בעמל וביגיעה...

או "דרך רצופה", שבעצם יש שתי משמעויות, מצד אחד דרך רצופה וסלולה שבכיוון אחד אל המטרה, ומצד שני דרך רצופת קשיים, רצופת מכשולים וכו'...

או אפשר "הדרך היא גם מטרה" או "העיקר הוא הדרך" וכדו'...

או שאפשר לקשר את זה לקום המדינה ומלחמת העצמאות ולקרוא לשיר "המדינה לא ניתנה על מגש הכסף"...

או "טעם העץ לא כטעם הפרי"...(במשמעות שלו הכוונה שהדרך איננה העיקר, אלא בעולם הזה, אחרי חטא האדם הראשון, נותנים חשיבות לתוצאה ואין התייחסות לעמל)

או "אנו עמלים ומקבלים שכר"...(הכוונה היא שאנחנו מקבלים שכר על העמל עצמו ולא על התוצאה, לפי אחד מהפירושים...)

או "השושנים הכי יפות יש בהן קוצים" או משהו בסגנון...

או "דרך אהובה"...(היא פשוט אהובה, אך לפעמים בשם האהבה יש מלחמה...)

או "דרך הלב", "דרך הפנימיות", "דרך ה' " וכדו'...

וכו'...

אם עדיין לא טוב, אשמח לחשוב על עוד רעיונות...

וואוו. איזה תגובה מושקעת.באמונה תמיד

שמות ממש יפים. 

בלי שם בלי המילה דרך (לאידעת למה. אבל לא בלי).

וקצר. 1-3 מילים...

....תות"ח!

בשמחה...!!

בעז"ה בלנ"ד אחשוב בהמשך על שמות אחרים....

....תות"ח!

אוקיי, אז ככה:

"דרך המלך"

"הדרך הארוכה שהיא קצרה"...(זה שם ממש הולם...)

"דרך בית הקברות"...(בשביל להגיע למדינה צריך לעבור דרך בית הקברות- מדרש...)

"דרך דמים"...(שזה תרתי משמע, גם דם וגם כסף...אם כי אין בשיר מובן של כסף, אז השם פחות מתאים)

"דרך האמונה"

"דרך הדרך"

"דרך החירות"

"דרך טובה"

"דרך ההצלחה"

"דרך החיים"

נראה לי הכי טוב או "דרך המלך" או "הדרך הארוכה שהיא קצרה"...

בהצלחה...!!

יפה מאד!path
חצי שיר חצי פריקה..אמונתי????
מתי לאחרונה לי אמרת
אל אשר תלכי אלך?
ומתי לאחרונה עזבת
את עיסוקיך החשובים,
גברת על איזור הנוחות שלך
ולי אמרת ובאשר תליני אלין?
כבר שכחת אחי לספר
כי עמך עמי ואלוקייך אלוקי.
כבר אינך נלחם עליי,
למרות שלך אני חשובה,
למרות שהמלחמה כבר קרובה אל קיצה.
ואולי עוד לוחש במעמקיך
הקול באשר תמותי אמות.
ואני מאמינה.
למרות שאינך טורח לחפש
את המקום בו תיקבר,
דע לך אהובי כי לנצח
אך המוות יפריד ביני ובינך..
...רחל יהודייה בדם
נוגע ויפה
נוקבpathאחרונה
מתי יעלה ''אתגר השבוע" חדש?באמונה תמיד
וְגֶשֶׁם_פלג_

גֶּשֶׁם.
יוֹשֵׁב עַל סַפְסַל הַנַּדְנֵדָה בַּחוּץ.
וְגֶשֶׁם.
בְּרָקִים, רְעָמִים, וְגֶשֶׁם.
מְטַפְטֵף, נוֹטֵף כְּמוֹ דְּמָעוֹת
שֶׁיּוֹרְדוֹת בְּמוֹרַד הַלֶּחִי.
גֶּשֶׁם. סוּפָה.

בְּשָׁחֹר הַלַּיְלָה
הַכֹּל נִרְאֶה קוֹדֵר יוֹתֵר.
רַעַשׁ, שֶׁקֶט, הָאֹזֶן אֵינָהּ מַבְחִינָה.
רַק הַפֶּה חָשׁ טַעַם.
הַחְמָצָה.
וְלֹא מַרְגִּישׁ,
וְלֹא מֵזִיז כְּלוּם,
וַחֲסֵרָה הַכָּתֵף,
שֶׁאָבְדָה,
בַּגֶּשֶׁם.

עוֹמֵד מִתַּחַת לַפָּנָס הָרְחוֹב.
וְגֶשֶׁם.
מְכוֹנִיּוֹת חוֹלְפוֹת.
נִתְזֵי מַיִם עָפִים מֵבִין הַגַּלְגַּלִּים.
כְּבִיסָה שֶׁנִּשְׁכְּחָה בַּחוּץ.
פְּרֵדָה.
לְבַד.
וְגֶשֶׁם.

וְהַכֹּל עוֹצֵר.
עוֹמֵד בַּחוּץ.
רָטֹב.
רוּחַ נוֹשֶׁבֶת.
זוּג שֶׁמְּטַיֵּל חוֹלֵק צָעִיף.
וְאֵין.
לִבְכּוֹת.
לִצְרֹחַ.
לִשְׁבֹּר הַכֹּל.
וְאָז דְּמָמָה, שֶׁקֶט.
לְפֶתַע מַבְזִיק רַעַם,
קוֹל בְּרַק נִשְׁמָע,
וְגֶשֶׁם.

כְּשֶׁהַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי וְהָאֵין יִפָּגְשׁוּ
רַק אָז יִפָּסֵק
הַגֶּשֶׁם.
...רחל יהודייה בדם
מלא ביופי ועומק.
גם המבנה מעניין..

אהבתי מאוד.
יפה מאד!pathאחרונה


אהבה.נקומה נא
אַהֲבָה.
כְּמוֹ צַלַּחַת ,
שֶׁעוֹמֶדֶת עַל קְצֵה הַשֻּׁלְחָן,
וּבִתְנוּעָה אַחַת פְּזִיזָה-
הִיא תִּתְנַפֵּץ
לִרְסִיסִים.
...רחל יהודייה בדם
דימוי מעניין וכואב
♥️נקומה נא
צריך רק להיות זהיר.
מהממת שאת❤️לב שלםאחרונה
אם אני רוצה למחוק/לערוך משהו שכתבתי לפני כמה חודשים, אפשר?אני ועצמי:)
אפשר לבקש מהמנהלים, הם יכולים לערוך את התגובות/ למחוק אותםילדה של אבאאחרונה


מוזמנים/ות בחום😇מזמור לאל ידי
פזמונאים/משוררים/סופרים?
נמאס לכם לכתוב למגירה ולא לקבל פידבקים?
מוזמנים לקבוצת הכתיבה החדשה שנפתחה

קבוצת כתיבה
מה אתם אומרים על אורן זריףשימכר

שלום יש אחד קוראים אותו אורן זריף מבני ברק ואומרים שהוא עושה פלאים, אבל הוא לא אדם דתי מה אתם אומרים עליו ואם יש עובדות אשמח יותר לשמוע

משואהpath
מבהיקה
באורה הזהוב,
מטילה צילה,
רחוק אך קרוב

לאז,
אל האור שנגנז,
אור של פז

של משואה
משא של שתיקה,
מענה הטובע
בים בקשה

לכבודו של היום
שנגוז
והפך לחלום
שהתגשם

בגשם של סוף,
במלקוש,
בגחל של תקווה
ושל עוד דברים טובים

בתיאבון חברים,

חג עצמאות שמח!
..רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה..
🙏🏻path
...רחל יהודייה בדם
אל תיפגע חלילה מהתגובה הקצרה..
עקב היותי חב"דניקית אני מנועה מלהרחיב בנושא
מובןpath
אל דאגה, קשה להיפגע ממך
...רחל יהודייה בדםאחרונה
חחח יופי,ב"ה שלא נפגעת


🙂
נורמלית או לא נורמלית???!? (חלק ד' ואחרון)באמונה תמיד

בס"ד

קישור לחלק א': נורמלית או לא נורמלית???! - נוער וגיל ההתבגרות

חלק ב': נורמלית או לא נורמלית????!? (חלק ב') - נוער וגיל ההתבגרות

חלק ג': נורמלית או לא נורמלית???!? (חלק ג') - נוער וגיל ההתבגרות

 

חלק ד'

כן. היא נכנסת.

היא הרימה את רגלה הימנית, קיפלה מעט את בירכה, והניחה את הרגל קדימה על הקרקע. הרימה את רגלה השמאלית, קיפלה מעט את הברך והניחה את רגלה השמאלית קדימה, על הקרקע.

וכך התקדמה לה לאט לאט בזהירות ובחשש.

 

"הסתכלי!" שמעה את פסיכו קורא לה בקולו העמוק.

היא הרימה את עיניה והביטה סביב, סוקרת במבטה את המועדון.  

זה היה מוזר! היא ראתה את כל כדור הארץ מתקטן תחת רגליה, ואותה עומדת מעליו.

זה היה הזוי. מחד היא ראתה את היבשות השונות ואת הארצות בתוכן. ומנגד, היא יכלה לראות כל אדם ואדם בעולם, מה מעשיו, מה הוא חושב, אומר, או מרגיש. היא ראתה הכל!!! את הכלל ואת הפרט, את חוץ ואת הפנים.

זה היה הזוי, מוזר, ויותר מכל- מבעית.

'ככה מתים??!' עלתה לראשה מחשבה מבהילה. 'או שאולי, סוף העולם הגיע??!'

'אני הוזה' נפלה לראשה ההבנה! 'אני לא סתם לא נורמלית! אני לא נורמלית עם תעודות. תכף יאשפזו אותי בבית חולים לחולי נפש וזה יהיה הסוף. יקשרו אותי למיטה כדי שלא אזיק לעצמי ויזריקו לי תרופות שיעלימו את הדמיונות, אבל... גם יעלימו אותי... את רוח החיות שבי.'

היא ניסתה להסתכל סביבה בשנית. אך עדיין, המראה נשאר כשהיה. כל כדור הארץ נפרש תחת רגליה, והיא ראתה בו כל פרט ופרט, כל אדם ואדם, וכל שינוי או תזוזה.

'אני חולמת בהקיץ!' היא הייתה בטוחה. 'אין אפשרות אחרת!'

 

היא ראתה מישהו בלבן מתקרב לעברה עם מזרק גדול, ובעתה מילאה אותה. הנה, זה קורה. לוקחים אותה לאשפוז.

אבל לא! זה לא קרה!

כי זה היה פסיכו, שהספיק לשנות את צבעו ללבן. בידו הייתה משקפת גדולה. אחת כזו שמרחוק בהחלט הייתה יכולה להראות כמזרק.

הוא הושיט לה את המשקפת, ואמר לה "התבונני! כל מי שתראי מבעד למשקפת שייך למועדון שלנו!"

היא קירבה את עינה הימנית למשקפת, סגרה את עינה השמאלית והשקיפה לכיוון כדור הארץ שתחת רגליה. נער תמיר השתקף מבעד למשקפת. הנער היה יפה תואר וחזק. הוא רץ במגרש כדורסל וזרק כדור גדול. היא הסיטה את משקפתה לימין, וראתה ילדה קטנה יושבת ובוכה. מסביבה היו אנשים רבים שבכו, אך את הילדה זה לא עניין, נראה היה כי הילדה אחוזת יגון. היא הקשיבה ושמעה את רחשי ליבה של הילדה והבינה כי הילדה מבכה על מות אימה שהסתלקה בטרם עת. יותר לא יכלה להסתכל לשם, ע"כ הסיטה את המשקפת למקום אחר. עתה היא הייתה במקום פורח ושליו, היא הביטה בו בעניין וראתה ילדים קטנים משחקים. היא התקרבה אל המקום במבטה וגילתה ש... הילדים עם תסמונת דאון.    

היא התבוננה בערים שונות, על אנשים שונים, ותמיהה אחזה בה.

 

"מה קורה פה???" שאלה את פסיכו בהשתאות.

"תביני" הוא אמר לה. "כולנו לא נורמלים!" הוא הביט בה, וכשראה כי מאזינה בקשב רב הוסיף להסביר: "מכירה את המשפט 'כל אחד מיוחד?!' בכל אחד יש דברים טובים, וכאלה שפחות. אבל אין אף אדם שזהה לשני. אפילו תאומים שנראים כזהים, רק נראים ככאלו. כי בסופו של דבר לכל אחד יהיה את החלקים הייחודיים לו. וע"כ אף אחד איננו נורמלי. לטוב ולרע. האחד גבוה, רעהו נמוך, השלישי מתקשה בלימודים, ואילו לרביעי אין הורים, החמישי סובל רגשית, ואילו השישי קטוע רגל. וכך ניתן להמשיך עד אינסוף...."

הוא שתק לרגע. נותן לה זמן לעכל ולחשוב על הדברים ואז הוסיף: "אגב, לא נורמלי זה גם יכול להיות לצד החיובי..."

"מההה????" היא שאלה אותו בתמיהה. "מ'זתומרת?"

בבת צחוק עלתה על פיו והוא ענה לה: "וכי אינשטיין היה נורמלי???! האינטליגנציה שלו הייתה הרבה מעבר לממוצע. ובטהובן...?! ומוצרט...?! ויש עוד רבים."

 

ההבנה חלחלה לתוכה והרפתה את אבריה הנוקשים.

האמת הדהדה, והלמה בה כתופים.

והיא ישבה מהורהרת...

"אז זה מה שאני?!" שאלה, אמרה לעצמה.

"הלא נורמלית- הנורמלית!"

סוף.

...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה מטורף. המעוף שלך, הדמיון. זה מקורי. מיוחד