פורום תורת חיים בעוז (עמוד 67)

תשאלי אותן האם חלום זה אמיתי או לא.(שיתווכחו קצת)...

ספרי להן סיפור על חלום שהתגשם ועל חלום(עדיף רע)שלא התגשם(תמציאי סיפור).

תחלקי אותן לזוגות מספרי 1 ו-2 ומספרי 2 אמורות להגיד דברים על עצמם שמספרי 1 יחליטו אם זה אמת או שקר.

תגידי למספרי 2 לפני כן שכל מה ש1 יגידו-אז הם יגידו להן שהם צדקו בניחוש.

אח"כ תספרי לכולם מה עשית(גם למספרי 1)ותגידי שבחלום זה כמו במשחק-אם אתה מאמין 

שהחלום הוא אמת-יש מצב שהוא יתגשם(כמו מה שמספרי 1 האמינו-והם תמיד צדקו),ואם חושבים

שהחלום הוא שקר-אז הוא לא יתגשם כנראה.

(אם את רוצה אז אפשר להוסיף-שהגמרא אומרת שאם היה חלום רע-אז איכשהוא תהפוך אותו לטוב-ותאמין שיתגשם!)

תודה רבה לעצמי

צ'או 

ואפשר את השיר- "לך עם החלום.."

שירים-

"כדי להגשים חלום אחד ישן.."

לך עם החלום, כמו שאמרו כבר,

קטעים שאולי יעזרו לך-

יש את - "גדולים החולמים חלומות גדולים וכו'.."

חולמים ולוחמים- (מהמם!!) http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=896

לא הבנתי באיזה הקשר של חלום.. סתם חלומות או חלומות,שאיפות כאלה.. ?

בכ"מ- ב"הצלחה!

בס"ד

חרוש אבל בכל זאת.. הדבר היחיד שהצלחתי לייצר עכשיו.

נעלה?!

[ואז לצייר ילדות מול הר גבוהה שתוהות אם לעלות או לא.. או שהן מסתבכות עם המפות וכו'..]

אפשר להגיד לא הייתי בסיירת?

ממש מוזר לי לחשוב על לצאת לזה. אין לי מושג מה עושים שם וכאלה.. ונראלי אני ממש אסתבך וזה לא אחראי לצאת ככה.. 

ובכלל, יש לי 6 חניכות ומתוכם 2 לא יהיו בארץ בזמן הזה. אפשר לצאת 4 בנות לסיירת?

אשמח אם מישהו יוכל לספר על זה קצת פרטים.. תודה..

זה פשוט כיף מטורף!!!

אל תפספסו!

את השבטים הקטנים{4 בנות..},

מחברים כמה סניפים בייחד לקבוצות של 15 בערך.

כעיקרון שמים אותם במקום, אתם תתצטרכו להגיע למקום אחר ע"י מפות.

בדרך תתצטרכו לאסוף נ"צ, מין שאלות שאתם צריכים לענות עליהם.

המדריכה שלנו לא היתה איתנו כי אחת הבנות לא הרגישה טוב- הן חזרו למחנה...

קיצור, בהצלחה!

אני קצת בלחץ..

שפיצית!!!

אל תדאגי! יהיה טוב בעז''ה!

ואחד השפיצים של החיים! שנהשעברה הם עשו נ"צ שלהצבא ואמרו יהיה קשה וכו' והיה ממש שטויות... וממש כיף

חוצמזה, שכל מה שאת צריכה, זה פשוט להבין קצת מה זה מפה וזהו... ורב הסיכויים שתהיה מישי בשבט שלך שתדע או משו בסגנון ו-שמלמדים שמה איך עושים ניווטים וכו' אז בלי דאגה.

אני לא מבינה כ"כ במפות ואין סיכוי שחניכות שלי כן מבינות בזה.

במבט לאחור נראה לי שבחיים לא עשיתי ניווטים כלשהם..

טויב, בעז"ה. הלוואי שיהיה בסדר..

אה?

אנחנו יצאנו 4 והיה ממש כיף!!!

כי המדריכה שלי הייתה שמיניסטית....בסיירת עצמה היתה איתו יומיים-והיה מעולה,זה אחד הדברים....ומי שהייתה שנה שעברה-תגיד לך שזה אחד הדברים אם לא ה---במיוחד עם הרכ"שיות התותחיות שהיו להם- לסיירת לה"בה................................קיצר-ממש שווה...

אני חושב שאנחנו לא מסתכלים על ההנהלה באור הנכון.. התפקיד של הנהלה הוא לעזור, לכוון , לרכז ועוד כמה דברים...

אבל אני חושב שכאן מדובר על עניני פנים של הסניף שלך, ההנהלה עוזרת ומסייעת, אך עד איזשהוא גבול..

תפעלו, תיזמו, תעשו קצת רעש ובלגן ועוד תזמינו אותנו לכניסה...

לבנ"ע זה לא היה קורה?

אני לא מכיר את כל הסניפים שלהם, אבל אני חושב שזה נובע מכך שהם התנועה הראשונה שעלתה על הקרקע באיזור, מטבע הדברים היא קיבלה, מכאן ואילך ישנו איזשהוא מחסום של: למה צריך 18 סניפים בעיר אחת על אותו ציבור פחות או יותר...

אבל באמת שזה שטויות, תסבירו, תיפגשו, ויהיה בסדר..!

בקשר לכסף... אתה מוזמן לשבת איתי על הוצאות- הכנסות של תנועה ממוצעת... ובאריאל לוקחים פחות מיסים...

בהצלחה גבר!

כל הזמן אתם עסוקים לראות ולהתלונן כמה אתם מסכנים לעומת בני עקיבא שיש להם הכל ודואגים להם!!!

תתעסקו בעיניינים שלכם ולפחות אם אתם מתלוננים אז תעשו את זה אחרי שתבררו דברים!!!

אוקי??בתור אחת שבבני עקיבא אני יודעת עד כמה לבני עקיבא יש בעיות עם כספים(ולכל תנועה יש בעיות בכללי ובטח בעיות של כספים!!!)!!בעיות מטורפות..

ואני לא מכירה את כל הסניפים אבל בוא נגיד שלסניף בני עקיבא גדרה אין מבנה!!!!!ובטוח יש עוד סניפים שאין להם מבנה אני פשוט לא מכירה..אז בבקשה די לצרות עין הזו..כולנו עם ישראל וקורה שיש קשיים..

יש דרכים להשיג כסף..אם כ"כ אכפת לך תתחיל לפעול..אני באה מסניף בלי תקציב ואנחנו מגייסים כספים..ב"ה..

כולם יכולים!!עם קצת מאמץ..

סליחה על ההתקפה פשוט ממש הציק לי!!

בלי שום כוונות..

בעזהי"ת

וכן, גמלי אין מבנה וכלום.

נתחיל מזה שלתנועה יש כסף. לא הרבה, לא יותר מידי, ואף אחד שם לא מקנח ת'אף בשטרות- אבל יש כסף, כלשהו.

אבל מה? תנועה לא אמורה לבנות מבנים. התנועה, כגוף אירגוני-הנהלתי, ובעיקר תנועה שחורטת על דגלה אידאלים כאלה עצומים כמו שלנו, מן הראוי שאת המשאבים ה'ארציים' תשקיע בדברים חינוכיים-מעשיים, לדוג'- סילי"קונים לקומונריות, בשביל להעצים את ההנהגה הסניפית [למי שיש.], סמינריוני הדרכה להכוונה של צוותי ההדרכה [שמסובסדים בעליל!], שבוע התנדבות [שמסבסד כ- 300 שקל לכל בת שיוצאת, עשינו חשבון!], וגם מעביר לסניפים מענקי סיבסודים לחניכים. [פרטים אצל הקומונרים]

'סניף' לא בנוי ממבנה; סניף ש'מת מקור' ולכן מתייבש ולא עושה כלום- הבעיה היא לא המבנה; הבעיה היא ההתלהבות.

קופאים מקור? תדליקו אש. בעיניים, נו. תחפשו ת'אקשנים שלא מצריכים מבנה; תשחקו משחק סניפי ברחבי היישוב/השכונה. תתנחלו על שטח ריק ותקבעו קומזיץ/פויקה/מטפונה ושאר הדברים ה'מחממים'. סעו מחוץ לאזור הסניף לפעילות; תעשו אתם ת'צעד הראשון.

----------------------------------

ולגבי מבנה.

אני לא יודעת מאיזה סניף את; אבל תמיד כאדי לנסות לדבר, עם גורמים בעיריה או במועצה או במזכירות, לגבי קראוון ריק שאולי יכול להיות מיועד לצורכי הסניף. אולי יש חדר שאפשר לעשות בו פעולות.

וכן על זו הדרך..

בס"ד

 שמשקיעים אותו בסניפים הגדולים,בעיה!!  סניפים קטנים אוכלים אותה קצוץ כשסניפים גדדולים מקבלים את מה שחסכו על חשבונם..!

שקודם כל זה ממש לא נכון וקומונר שצריך משהו ופונה להנהלה אין מצב שאומרים לו לא אין כסף

אז אין קטע לבוא בתור מדריך ולהתבכיין על זה כשאתה לא יודע 

דבר שני הכסף שמממן את השקשים הוא מיועד לתקציב מסוים כזה ואי אפשר להשתמש בו לדברים אחרים

ואני אומר לך שהכל קומבינות ואלדד נגרי השיג כל פעם תדברים האלה באמצעים שונים ומשונים (זכרו יהיה בליבנו לעד...) קיצר נמאס לי לשמוע עד כמה אנחנו מסכנים! 

אז דיי!!

אני לדוגמא מרמב"ש, רמב"ש כשחסר להם משהו הם השלימו ציוד ממהנא"ר, עד שעם הזמן הסניף עבר הלבנת הון והציוד שלו הפך לחוקי!!!

לובשת הזברה פיג'מה.

די!

נמאס לי מהשירשורים האלה. 

באמת שאני לא מבינה איך נשארים חניכים בתנועה הזאת אם ככה המדריכים שלה מדברים.

מזל שיש הנהלה שאפשר להאשים אותה בהכל. באמת מזל.

<צ>

כאילו אנחנו מבוססים אז זה אומר שאנחנו לדוגמא באמת קונים דגלים מההנהלה????

צא מהסרט ההנהלה מייצרת דגלים בידיעה שהכל יגיע לסניפים דרך העוש וגם אם לא...

אם היו מעמידים אותנו לדין על כל המכבסת ציוד שאנחנו העברנו בסניף היקר היינו עכשיו תחת צווי עיקול אינסופיים... ויש לי עדים...

 בכל מקרה נעמה הדיון הזה הוא אמנם מז'אנר ה"למה אנחנו לא מספיק טובים" ואפשר גם תחת תת ז'אנר "התבכיינות קלילה"  אבל הוא מזכיר דווקא תחום שלא מזכירים כל כך בשפע... -ממש תת תת מין נכחד!!

אז עם כל הכבוד תאזרי סבלנות ותעני בכובד הראש הרגיל...

ובנימה רצינית

לדעתי בכל הסאגה הזאת של הבכייניות הקטנות מתחבא איזה גאווה פנימית אמיתי

שמחפשת את הדרך הנכונה לצאת החוצה... עד כאן בנימה פילוסופית לילה טוב...

אתה כנראה לא שם לב, אבל 90% מהשירשורים מגיעים בסופו של דבר לעניין שהתנועה דפוקה והיא שמה רק על סניפים גדולים ולא הקטנים.

אז להגיד לכם משהו?

אנחנו סניף קטן! וגם אנחנו יכולים להתלונן כל החיים שלא שמים עלינו. ובאמת בהתחלה לא שמו עלינו. אבל אתה יודע מה? אם אתה רוצה שישימו עליך אתה צריך להראות שאתה ראוי לזה. אם תשב וכל היום תשמיץ את ההנהלה , אין שום סיבה שישימו עליך.

ואנחנו עשינו שינוי תודעתי בסניף השנה בקשר לזה, ושמים עלינו.

שוב, הכל תלוי בכםםםם! בגישה שלכם!

ואני אמשיך להגיד את זה ולצעוק את זה גם אם ימאס לכם. כי זה כ"כ אמיתי!

ב"הצלחה בכל מקרה..

דבר שני מותר לי להתבכיין איפשהו כי עם החניכות אני לא יכולה.וכן.אין מה לעשות,אולי אני מסכימה עם הערכים של התנועה אבל אין ספק שהתנועה הזאת מעפנה..אף אחד לא מכיר אותה בכלל...

וזה ממש בעי'ה כי בגלל זה גם אין לה כסף.

חוצמזה,שיש אחד מההנהלה שאנחנו מנסות ליצור איתו קשר והוא פשוט מסנננןןן!!

זה מחרפן אוקיי??

ונעמה זכותי לפתוח איזזה שרשור שאני רוצה!!

ואני בדיוק יודעת לאן הקומונרית שלנו הולכת ומבקשת.ופשוט לא שמים עליה..

אהה..

וגם העיניין שאנחנו קופאים מקור זה היה סתם להמחיש כמה אנחנו "מסכנים"..אנחנו לא באמת מסכנים...יש לנו אחלה חניכות ואחלה קומונרית..רק חבל שיש לנו כזאת תנועה שמסננננננננננננננננננת!!!

קיצור אם אתה סניף קטן-נדפקת..לא שמים עליך..לפחות אצלנו זה ככה...ואל תגידו לי שלא!!!

עסוק ואת מוזמנת לפנות  באישי ואני ידבר איתו

בס"ד

יש לנו תנועה מצוינת..עובדה שבני עקיבא כ"כ מוטרדים ממנו...ואני אומר את זה בתור משהו שלומד עם 10 מדריכי בני עקיבא בכיתה..

אוקי,

מגיעה לכם התנצלות.

כל מילה שנאמרה בהודעות שלי הקרינה זילזול עמוק, ואני מצטערת. זאת לא היתה המטרה וזה נבע מחוסר מצב רוח ,עצבים קלים וכן, חוסר מחשבה.

ובאמת שלא לכל סניף אפשר להגיד כל דבר ולכל סניף יש את בעיותיו ואת התסכולים שלו ולא לכל אחד מתאים להגיד הכל.

אני באמת באמת מתנצלת על הדרך שבה נכתבו 2 ההודעות האחרונות שלי ולוקחת חזרה עד כמה שאפשר, את מילותי למקלדת.

מאחלת לכולם שבעיותיהם יפתרו על הצד הטוב ביותר.

ורק נותר לי להציע בצורה קצת יותר נחמדה- שלשנות גישה זאת אחלה דרך לפתור בעיות, ואם אחד לא שם עליך, אולי משהו שם מקולקל וכדאי לפנות למישהו אחר. הדרך שלהחזיר מלחמה, לעניות דעתי, תביא יותר ויותר סיבוכים ותקלים, וחבל..

ושוב,  סליחה על הפזיזות והזלזול שבהם נכתבו ההודעות.

יום מאושר!

חוץ מזה הסניף אולי גוסס אבל אני ממש לא קומונר נידח

אולי תגיד לי מאיזה סניף אתה?

בעזהי"ת

בדיחה של המורה לארץ-

פקעלך; פקע לי, פקע לך, פקע לכל המשפחה..

עזבו, לכו תבינו..

"בסלי, ביס לנו, ביס לכם!

אוסם זה קוסם!!"

תודה רבה על הד"ת   

בעזהי"ת

ואני מסכמת לך אותם בארבע מילים;

אחריות זה דבר כבד.

כן, להשתייך ל'חברה תורנית יותר', נותן לך יותר אחראיות. לפעמים זה כיף, לפעמים זה קשה. אבל זאת אחראיות; והשאלה היא אם אנחנו רוצים בה או לא.

השמנת של הציבור הד"ל, מצפים מילדי השמנת, מהנוער להתנהג לפי הערכים שחינכו אותם עליהם.

אם עפ"י החינוך שקבלת לא צריך, כדאי , מומצלץ לשמוע זמר כזה או אחר,

אתה אמור להיות נאמן לאידיאלים, לא כ"כ קשור למי אומר לך מה.

כמובן, אני מצטרפת לפלספנית-

אחריות זה כבד, זה קשה וזה חלק מלהיות מנהיג- מתאים לך?- קדימה!!!!

אנחנו אומרים שאנו השמנת...אבל אנו נוגעים בדבר...

תשאלי מישהו אחר-והתשובה תהיה שונה..!

למרות שספציפית כאן את דיי צודקת..

השאלה היא האם הביקורת, הערה, הארה, מגיעה באמת מקום אמיתי, של אמונה בכך שמי שעומד מולי צריך לפעול בהתאם לאידיאלים שלו, או האם זה מגיע ממקום שונה...?

אני לא רוצה ללכלך חלילה, אבל אולי זה מגיע מסוג מסוים של קנאה...? אפשרי??

אולי דווקא על הכיוון של שמחה לאיד..?!

ואולי...

אם זה היה ברור ומובן שזה מצד כח האחריות נטו, ודאי שהיינו מתמלאים גאווה, אבל האם זה מגיע תמיד משם?

האם אתן בטוחות שאנשים שאינם חברי התנועה, ולפעמים חברי תנועה אחרת, מסתכלים עלינו כעל השמנת שבחברה?!!?

שמנת חמוצה אולי...? ,אולי שמנת שפג תוקפה..?

לא , אני לא בא לקנטר, אני שואל.

טוב, אולי זה ישמע מוזר

אבל אנחנו לא עושים דברים כי מה יגידו.

כן, הרבה סתכלים עלינו כשמנת.

חלק שמנת חמוצה שזריך להעיף לפח.

וחלק שמנת של האוכלוסיה הדוסית.

תלוי עד כמה הבנאדם דוסי,ישר ומאמין בדוסיות...

מבחינתינו צריכה להיות גאוות יחידה שאומרת: אני דוסית ואני גאה בזה!

אני אריאלניקית, דוסית!!!

יש לנו אחריות לישם אידיאלים שאנחנו מאמינים בהם!!!!

אבל בואי נסכים על זה שלא כל מדריך, בטח שלא כל חניך, מאמינים בערכים ובאידיאלים שלהם..

אני מדבר בעיקר עליהם..(אני פתחתי ת'שרשור...)

האם נוער כזה צריך לדעת לבלום את עצמו במקרים מסוימים, או אולי לא להתייחס ל"דעת הקהל הציבורית" בעניין דברים שהוא עצמו אוהב לעשות..גם אם הם לא מתיישבים אם סמל התנועה שהוא עונד...

אין סיבה שלו תתנהג לפי הערכים שהוא  מיצג, בלי שום קשר ל"איך החברה מסתכלת" עליך!!!

אבל אם אתה עונד את הסמל בטעות...

זאת בעיה!

הבעיה שלפעמים החברה היא המכתיבה לך מה הסמל הזה נוצר בתוכו..

מה את עושה עם מדריכים שבאמת באמינים בתורת חיים בעוז, אבל במקרים מסוימים הם מקבלים ביקורת על הסביבה על דברים שיש להם אהבה אליהם..?

מי קובע מה הן הגבולות גזרה??

הערכים של המד"שלי הם בהכרח גם שלי עצמי?!!?

חלק מלהיות יהודי- זה דוגמא אישית.

יש לנו תפקיד בעולם "להראות " לגויים.

במציאות שלנו היום- אנחנו, כדוסים מייצגים משהו אלוקי, משהו ענק.

כחלק מתנועה שחרטה על דגלה "תורה חיים בעז"

זה מחייב אותך, אותי  -אותנו.

לנהוג בצורה שסויימת שמתיישרת עם העובדה שהתורה היא תורת חיים,

ואנחנו דבקים בה בעז, בכח, בלי להתפשר!

אתה חושב ששירים של זמר כל שהוא מתאימים לך באמת,

כחלק מהאמונה שלך ב"תורת חיים בעז"?

אם כן, לא משנה מה החברה אומרת- אתה אמיתי עם עצמך!

אם לא,לא משנה מה החברה אומרת- תהיה אמיתי עם עצמך!

אבל אני שואל, האם לא נסחפנו קצת...?

האם בינינו לבין עצמינו, כחבורה של אריאלניקים, האם לא הצבנו לעצמינו מסגרת לוחצת קצת...?

ודאי, שלהיות שלם עם עצמי זה הצעד הראשון, אבל מה הלאה... כשהחברה הם חבר'ה מאריאל. כשהם קובעים לך את גבולות הגזרה...

כאן הרעיון של המחויבות העצמית כלפי אחרים, שונה  קצת, היא מזוית אחרת.

אני אצייר לעצמי גבולות וקווים אדומים, ודאי!

זה עומד במבחן המציאות...?

אני חושבת שהגבולות שלנו הם גבולות ההלכה.

את ההלכה לא אנחנו קבענו.

היא אלוקית ולכן סביר להניח שהיא לא לוחצת מידי...

זה מה שאני מרגישה...

אבל אני חושב שהמון פעמים הגבולות חורגים מדרך ההלכה, וכלפי מעלה....

זה מעולה, אבל לפעמים שוכחים את אלו שמאחור...

בטח כשאותם דברים ממש היו מתקבלים בשמחה בכל מקום אחר...!

ברגע שאלו סייגי ההלכה, פה נגמר הדיון.

השאלה אם זה באמת ככה..?

ונניח שכן, כולם כבר הגיעו למדרגה של קיום ההלכה כמות שהיא?!

יש הרבה שעוד בתהליך..!

הם צריכים לקיים את זה מתוך כפייה...?

היום קוראים לזה לחץ חברתי...

חיובי??

שאלה...!

אני חושבת שלחץ חברתי שגורם להתעלות, להתקדם- הוא טוב.

לקיים את ההלכה זה צריך להיות לנו הכי פשוט ו...בסיסי.

בגלל כל החילון של המאה ו.. שנים האחרונות זה כבר לא כ"כ פשוט

בחברה. ההלכה- נתפשת כהמלצה בלבד וסייגי ההלכה- "סתם החמרות"

בתקופה כזאת שהלחץ החברתי העיקרי הוא בכיוון ההפוך ממה שציינת,

כדאי שיהיה מקום קצת שפוי, לכוון את החבר'ה, דווקא, "אלה שמאחור".

כי מי ששומר את ההלכה- כפי יכולתו- מקפיד ושומר, לא צריך את הלחץ הזה.

לעומת זאת, "החברה מאחור" מתלבטים לאיזה כיוון ללכת.

אם החלץ החברי שאנחנו יוצרים ימשוך אותם לכיוונינו.. זה רווח לעמ"י.

"מתוך שלא לשמה- בא לשמה"

"אחרי המעשים-נמשכים הלבבות".

הקטע הוא שלא כולם נולדו וגדלו על חינוך של "בתים טובים"...

בטח שלא כולם גדלו בתנועה...

ובואי נהיה דוגרים.. המצב הוא לא תמיד כמו שאנחנו מתעקשים לצייר...

יש כאלו שהם בתהליך של בנייה, יש כאלו בתהליך של חיפוש..

ויש כאלו שצועקים ובאמת, סיסמאות.

אבל ההתנהגיות שלהם לא תמיד מעל גובה הממוצע של החברים...

אז מה!?!?!?

מה זה אומר עליהם?

למה יש אנשים המהרים לקטלג אנשים בקבוצות של מדריכים אידיאלים, מדריכים שהגיעו כי אין ברירה.. ומדריכים שלא הייתי משתמש בהם גם אם הייתי תקוע על אי בודד...

כל אחד והאישיות שלו, כל אחד והאהבות שלו, כל אחד והנפילות שלו...

יש מקומות בהם זה לגיטימי, יש מקומות בהם זה מתקבל קצת פחות בנעימות...

יש אנשים שצריך לנסות לקבל אותם כמו שהם,ומשם להתקדם...!

ויש אנשים, שבטוחים שגבולות הגזרה שלהם, הם גם של כולם...

כי לא כל אחד יכול להיות מדריך!

יש בזה אחריות, מחוייבות וכן, מי שרוצה להדריך בתנועת אריאל צריך להיות דוס.

המצב שלנו הוא לא תמיד האידיאל, אני יודעת אני לא חיה בסרט שהכל דוסי ונחמד..

אני יודעת שלכולנו יש במה להתקדם ולשפר.

"תהליך של חיפוש"- יש חיפוש ויש חיפוש, יש חיפוש בתאילנד/הודו

ויש חיפוש "איפה אני בתוך כלל ישראל, עובד את הקב''ה".     לאיזה התכוונת?

תהליך שך בניה - זה כל החיים...

מדריך אמור לייצר "גבולות גזרה" שתואמים לרוח התנועה, לרוח ההלכה

מי שזה לא מתאים לו...

יכול להיות שהוא לא מתאים להדריך

לא?

נתחיל מזה שאם היינו דורשים מכל המדריכים בתנועה להיות דוסים, כמו שאת אומרת...

הסמניריון הדרכה יכל להתקיים בבית שלי...

אז תגידי לי, סבבה! נתחיל מזה ונתקדם..!

צר לי לאכזב, אבל להתקדם מנקודה כזו בזמן הזה...כמעט בלתי אפשרי...

וחוצמזה, האם זה האידיאל של תנועת אריאל?!!?

להוסיף קדושה... במי, בדוסים?!!?

להוסיף קדושה בעם ישראל!

אז נכון, בשביל להוסיף קדושה, לא כל המדריכים מתאימים..

אבל מי קובע מי זה דוס!!!??!?!

איך את מגדירה אותם?

איך הם נראים??

זה מה שחסר לתנועת אריאל... לשקוע שוב בבועה...?

ולא!

זו בטוח לא המטרה!!

יש המון לא דוסים, ותורת חיים בעוז זה אצלם בנשמה, הם מנחילים את זה, הם מדריכים מטורפים...!!

ושומעים עידו רייכל...

לא רואה בזה סתירה..!!

השאלה הבסיסית היא... מה הוא דוס???

  : דוס א אדם שמנסה עד כמה שהוא יכול לקיים תורה ומצוות.

   הוא מאמין, הוא משתדל ליסם- בלי להתחמק ובלי לוותר לעצמו.

סבבה?

אם הסכמנו על זה-

המדריך מיצג אידיאלים. אם המדריך לא מאמין באדיאלים אלא עושה הצגות-

החניכים יקלטו ובמקום לחנך (שזה התפקיד של המדריך...) הוא משפיע לרעה.

אין שום דבר רע בבועה... ולא כל הדוסים חיים בבועה...

(אני לא יספר לך איפה אני גרה, אבל זה לא ישוב דתי.)

לא אמרתי שלא לקבל חניכים לא דוסים אבל איך מדריך יעביר לחניכים שלו

פעולה על ערכים שהוא לא מאמין בהם או שהוא לא מייסם אותם?

דוגמאות:

מדריכה מעבירה פעולה על צניעות והיא לא לבושה בצניעות.

מדריך מעביר פעולה על חשיבות התפילה אבל אתה לא תראה אותו בבית הכנס בבוקר כי הוא ישן...

איזה ערך יש לפעולות שלהם?!?!?!

אני לא מכירה יצורים כאלה:

"יש המון לא דוסים, ותורת חיים בעוז זה אצלם בנשמה, הם מנחילים את זה, הם מדריכים מטורפים...!!"

מה זה "לא דוסים" אבל ת"ח בעז זה אצלם בנשמה?!

לסיום, אני רוצה לספר לך סוד:

אפשר להוסיף קדושה גם אצל דוסים... אל תספר לאף אחד אבל כולנו יכולים וצריכים להתקדם..

אבל אין אדם מושלם... בזה אני מקווה שתסכימי איתי..!

אם מדריך מעביר פעולה על תפילה ולא קם אליה בבוקר, מסכים שטוב אם לא היה מעביר את הפעולה כלל!!

אבל אם מדריך באמת מאמין במה שהוא מעביר לחניכים שלו, באמת משתדל להוות דוגמא אישית טובה ואמיתית...

אבל אולי בגלל שזה קשה לו, או אנערף מה..

יש דברים שהוא לא חזק בהם, נקודות כאלו שהוא מנסה להתגבר עליהם, אבל מסיבות שונות, אולי כי זה קשה, אולי כי הוא מעריך את "מקצועיות השירה בציבור הכללי" ואולי באמת כי הוא נופל בזה..

אז השירים שלו הם לא של אודי דוידי, אז מה?!

קטלוג, מילה כל כך רעה, מלווה בזרקורי החברה, אנשים שבעצמם לא מושלמים, העיקר שזה שמולם מחזיק בערכים ממש לא כמוהם, כי אצלו זה לא טבוע בנשמה...

והפעם זה בכלל לא סוד... אם תנועת אריאל תפנה אל קהל יעד מסוים, מה שמתנפץ ב"ה הסיכוים שלה להפוך לתנועה עם ציבור, תנועה מבוקשת ואהודה יותר.. לצערי קטנים..

ואל תגידו שזה בסדר מבחינתכם...

עדיין קדושה בעם ישראל זו לא רק סיסמה..

כל ההתחלה- סבבה. כולם מתקדמים ומשתפרים.

"אם תנועת אריאל תפנה אל קהל יעד מסוים, מה שמתנפץ ב"ה הסיכוים שלה להפוך לתנועה עם ציבור, תנועה מבוקשת ואהודה יותר..."

אין לי שום אינטרס שתנועה אריאל תגדל ותהיה מבוקשת אם תנועת אריאל לא תהיה תנועת אריאל.

?

תנועת אריאל מיועדת לציבור מאוד מסויים.אני מאוד ישמח אם הציבור המסויים הזה יגדל-

כחלק מהתחזקות כללית בעמ"י.

אני מאמינה שהציבור צריך להשתנות כדי להתאים לנו ולא שנתאים את עצמנו להם..

את זה^^^ בני עקיבא עושים בצורה מצויינת.

נגנוז את כל החלומות הגדולים, את החזונות האדירים של מנהיגי התנועה...

נתמקד בנקודות קטנות, בדוסים חמודים עם פיאות, ובלי שום קול שיצפצף..

אינינו צריכים להתאים עצמינו לאיש, אסור שזה יקרה, אחרת נאבד את הכל..!

אבל גם אסור לנו לסגור את עצמינו בקופסה הדוקה כל כך, קופסה לא רשמית אבל עם עם השלכות חמורות בטירוף...

תנועת אריאל תמשיך לפנות לקהלים מאוד מסיוימים והכל יתקטן...כי אנחנו בדור קצת קשה מהבחינה הזו...

"תורת חיים בעוז"

התורה שמתגשמת בחיים עצמם, בכל תחומי החיים..!

ובעוז... בחממה לא צריך את זה..!

אני חושבת שכן באיזשהו מקום מי שרוצה להכנס לתנועה צריך להתאים את עצמו אליה.

אחרת, אנחנו באמת מאבדים את העניין בתנועה הזאת. זה בדיוק מה ששונה ביננו ובין תנועות אחרות.

תכל'ס, את הקירוב, עלייה לארץ וכד'- זה בנ"ע עושה. בצורה נפלאה.

אבל מה עם הציבור האחר? הציבור שלא צריך שיחזירו אותו בתשובה? הציבור שכבר נמצא בארץ? מה? לא מגיע לו גם תנועת נוער שמתאימה לרמה התורנית שלו? מה? נשאיר אותם באותה רמה שהיינו עד עכשיו? לא חבל?

אז זה בעצם הייעוד שלנו בתור פעילים בתנועת אריאל. כל אחד עושה את התפקיד שלו, התפקיד שלנו הוא לקרב את הקרובים.

קירוב רחוקים? יש מישהו אחר שזה התפקיד שלו. בואו נתמקד בתפקיד שלנו ולא נתחיל להתקפל בגלל דעות ותגובות שאנחנו מקבלים.

אני אתן דוגמא: האולפנה שלי.

האולפנה שלי, עקרונית מגדירה את עצמה כאולפנה תורנית עם רמה דתית גבוהה, ברוח הרב קוק וכו' וכו'..

אבל בתכל'ס מה קורה? הם מקבלים כל אחת. כמעט. [השכבה שלי מונה 5 כיתות, כ140 בנות בשכבה. וזה מלאאא!] וזה אומר כ-ל אחת!

גם אם הילדה באה לך עם חולצה קצרה לראיון! ולמה?

כי- "אם לא תקבלי אותה, מי יקבל אותה? והיא תזרק לרחוב".

ואז נוצר מצב שרוב השכבה בנוייה מבנות כאלה. והאווירה בשכבה? אני לא אגיד שמה שמעסיק אותנו בתור שכבה זה שאלות על השיעור של הרב בבוקר.. במילים עדינות.

מה שנוצר הוא שהבנות ה'דוסות' מתקפלות מול הרוב שהוא הבנות הפחות 'דוסות'. והאוירה היא אווירה שמכתיבות הבנות ה'פחות דוסות' ולא אוירה תורנית כמו שהאולפנה מגדירה את עצמה.

צריך באמת לדעת לשים את הגבול. עד כמה מערבים ואיפה עוצרים את זה. כי ברגע שאתה נותן לכולם להכנס, אתה מאבד את הדרך. אתה הופך מאולפנה ברמה גבוהה, [ובאמת ברמה גבוהה] לאולפנה שתהיה עסוקה כל הזמן בהטפת מוסר על אורך החצאית במקום לדבר איתנו על הדברים החשובים באמת! [תפילה, קרבה לקב"ה, הכוחות של הנוער וכד']

וחבל. כי האולפנה מפספסת את הדרך שלה.

אני לא אומרת לא להכניס בכלל, אבל לדעת איפה אנחנו שמים את הגבול בשביל שלא נאבד את המטרה שלנו.

ככה זה גם בעניין הזה.

צריך לדעת עד כמה לערב, בשביל שהחבר'ה הטובים ישפיעו על החבר'ה הפחות ולא ההיפך.

שבת שלום!

קודם כל, מישהו הצטרף!!! סופסוף!

ממש מסכימה עם נעמה!!!

ורובאי- נגד נגד נגד לגנוז אידיאלים וחזון!!!

נגד!!!!!!!!

לא גונזים שום חלום של שום מנהיג!

פשוט לא!!!!

אם לא נחלום - לא נתקדם! לא נגיע לאידיאל!!!

תנועת אאריאל לא תהיה תנועת אריאל אם תהפוך אותה ל"תנועה של עם"

היא תהיה חיקוי קלוש לבני עקיבא- חבל כי בני עקיבא טובים במה שהם עושים!!!

שוב, אני לא אומרת שצריך לעשות מבחני קבלה לחניכים אלא שהמדריכים יתאימו לרוח התנועה=     דוסים!!!!

קודם כל, ברכות לנעמה...ברוכים הבאים..!

אבל אני חושב.. שפיספסנו את הנקודה..

נעמה לקחה דוגמא מהאולפנה, מה שישר מציב אותנו בחוסר שוויון מוחלט, האולפנה יכולה לסרב לקבל בנות!!

סניף לא מסרב לקבל חניכים!!

וגם אם נגיד שמדובר על המדריכים בלבד, אני עדיין חושב שזה קצת שונה..

אין מספיק דוסים שלובשים חולצותנועה!!  בכל תנועה, לא רק באריאל!

שוב, אני מוכן לפנות בית ריק לסמינריון הבא... הוא יכיל את כולם..

תנועה נדרשת לכלל משאביה, מדריכים "אידיאלים" לא תמיד בנמצא.

אם כי אני חולק לגמרי על הקביעה שבסוף דבריך, דוסית..

מתאימים לרוח התנועה = דוסים!(!!!!!!)

מאיפה הבאתם את זה!?!?

לכל מדריך הנופך שלו, (וסליחה אם אני נשמע מטומטם...) לא כולם חייבים להיות דוסים, אם כמובן אין לזה השפעה.

לא, אני לא מנסה להפוך את התנועה לתנועה של עם, את זה בבנ"ע יודעים לעשות מעולה!

גם לא חיקוי קלוש לבני עקיבא, ממש ממש לא!

אבל כדי שהחזונות לא ישלחו באמת לגניזה... אולי כדאי ללכת על גישה אחרת...

אה, ונעמה!

מסכים כמעט עם כל מה שכתבת.. בעיקר עם ההתחלה..!

למה אתה אומר שדוסים זה לא = לרוח התנועה????????

כעיקרון, כנקודת התחלה.

שוב הם הכי קרובים, לא כתוב את זה בשומקום..

מפה צריך להתחיל להתפרס.

אסור להשאר במקום אף פעם..

בס"ד

וכל מילה מיותרת...

אם יהיה משהו, נדע לנווט אליכן.

המון הצלחה!

בס"ד

וגם שזה לא קיים בכל מקום,לדוג' אצלנו זה לא קיים(לפחות בסניף בנים,לא יודע מה קורה בסניף בנות..)

בס"ד

יווא! איזה שירשור מעיקים התחלתם לדפוק!

אנחנו אחלה תנועה!

מי שרוצה "אז בעיניים" - יהיה לו! (אבל רק עם הוא ידליק...)

אז חלס' להתמרמר!

אנחנו פשוט פורום גוש של מרמור!!

יאללה! אנחנו אחלה תנועה! 

ועכשיו תתחילו להפציץ (בשרשור הזה) דברים שעשיתם עם השבט\סניף\כמה סניפים ביחד במשך החופש הקצרצר שבקושי התחיל, וסתם רעיונות מופרחים שבא לכן לעשות עם השבט\סניפים\כמה סניפים,

ואפילו תנועה! ;) יאאלה תפציצו!!!

יורי וולנטינה - מוקדש לכם!!!

(ולכל המאדניקי"ם שביננו...)

בעזהי"ת

=להט =התלהבות.

וכל הביטויים שנגזרים מזה:

'שרוף', 'חם על זה', 'מתחמם', מתלהט', 'להוט', 'דלוק', 'ניצוצות', וכן על זו הדרך.

-לישועתך קיווינו ה'-

תנועה יקרה!

זוכרות ששבוע הבא יש כינוס חב"ב?

יש מצב שאתן לא כ"כ זוכרות...

מהשטח- מהתנועה ובעיקר מהבנות שישבו על הכינוס הזה עלה הצורך במליאה משמעותית שתכוון עשיה בתנועה על פי חזון בצורה מוגדרת וע"י כך להוסיף בעז"ה קומה נוספת וחשובה בתנועה.

זה סוג של שינוי תודעתי בכמה רמות שרוצים לשנות בתנועה.

א.      שינוי תודעה ביחס לתפיסה של כולנו- אנשי התנועה, מדריכיה וגם חניכיה.

ב.      שינוי תודעתי ביחס לצורת העשייה וההדרכה בתנועה.

אלו שינויים לא פשוטים שדורשים המון המון השקעה ומחשבה.

ובכלל נושא של שינוי תודעה צריך המון המון הכנת שטח.

כדי שהכינוס  הזה באמת יגיע לאפקטיביות הרצויה צריך שיבואו המון בנות שרוצות וחשוב להן השינוי הזה.

מהרגשת השטח ראינו שהדברים עוד לא במקום הזה. ושהשטח דורש עוד המון המון הכנה.

קודם כל במובן הסניפי ואח"כ  להגיע עם זה למובן התנועתי.

ולכן כרגע אנחנו דוחות את הכינוס.

אפשר להסתכל על זה בכמה היבטים-

1)      וואלה, טוב שנזכרו לבטל- מראש זה היה נשמע חסר קטע.

2)       – עוד פעם דברים מתבטלים/ לא מצליחים- איזה מן חוסר רצינות.

או-

3)      ב"ה דברים בתנועה זזים מתקדמים- ולפעמים כדי שדברים גדולים ומשמעותיים יתרחשו צריך לנסות כל מיני ניסיונות עד שהדבר הגדול יופיע במלוא קומתו והדרו.                                           

ב"ה יש בקבוצה הזו שארגנה את הכינוס- בנות עם אמונה גדולה ואש בעיניים שמוכנות לראות את זה כניסיון וכשלב בדרך להקמת השינוי .                                                    

 ולכן אי"ה – עוד יקומו וירימו את זה בצורה מובנית יותר וגדולה יותר – שתחלחל את התודעה בפרטים, בסניפים ומשם בעז"ה לכלל התנועה ע"י כינוס גדול ומשמעותי.                         

 (יש על זה עוד תכנון ובירור. כדי שבאמת הדברים יקומו לקראת שנה הבאה ויכנסו ללוח האירועים התנועתיים. ושלא חלילה יפלו ויישארו דברים באוויר.)

מה זה דורש ממנו?

בנות שהיה בתודעה שלהן לבא לכינוס, בנות שרצו שינוי ותכננו להגיע ויודעות גם על חברות שתכננו-

דבר ראשון להודיע על הביטול אבל מההיבט השלישי שמנינו,

להסביר מה קרה פה ולהקנות זווית ראיה של אמונה שבעז"ה הדברים יקומו ובגדול, יתחזקו ויתעצמו- ושזה תלוי ברצון שלנו!                                                                                               

   - בנות שרוצות להיות חלק מהארגון, בצורה רצינית ואמיתית, מוזמנת לפנות ל- 0546927245

[אם מפרסמים מחוץ לאתר אני מעדיפה שיתנו את האימייל שלי]

שנזכה להיות מהפועלים עם אל!

צוות כינוס חב"ב.

בעזהי"ת

ובהצלחה לכן בהמשך!

|אומר שלום בנימוס|

אני מקווה שבעז"ה באמת יהיה כינוס, כי זה ממש חשוב!!!  

ב"ה

מה שעשית זה בסדר. אמרת לה, היא הבינה שזה אסור.

וגם לפי דעתי יהיה טוב אם היא תראה שאת מאוכזבת ממנה. 

(ולגבי הקולר- צריך לראות כל מקרה לגופו. יש פעמים שהמים לא נופלים ישר לאדמה, ואז יהיה מותר)

בהצלחה

אם זה קולר באמת, כאילו זה מקרר את המים....אז גם עם זה יש בעיה.

אני לא כ"כ יודעת להסביר

אבל אני יודעת שבשבתות אולפנא מנתקים את הקולר מהחשמל ואז יש סתם מים...

ורק אז מותר להשתמש בקולרים...

ולעצם העיניין... גמאני מתלבטת הרבה בנושא, בעיקר בקטע של צניעות, שבת וכו...

לפעמים אני בעירה כזה "שבת נשמה, אסור.." אבל לפעמים אני לא אומרת כלום- בעיקר על צניעות...

פעם ראשונה להזהיר בכ"מ, ואין צורך להמשיך להתעקש אא"כ זה מסוכן לחניך עצמו או מסכן חניכים אחרים.

חושבת שצריך להסביר בעדינות.

בצורה שלא תאשים את החניכה אלה בצורה משתפת כזו.

ואם היא לא שמה על זה-אין מה לעשות.

אפשר לנסות לעשות פעולה על חשיבות ההלכה או משו כזה...

אפשר ללמוד הלכה כל סיום או תחילת פעולה אם זה מתאים לסניף ולשבט.

בכל אופן בהצלחה!!

אני לא חושבת שצריך להיגד כמה פעמים לחניכה, היא מבינה טוב מאוד.... והיא מבינה שאת אורמת לה פעם ראשונה ואח"כ תשאירי לה את העבודה....

בס"ד

במקרה הזה היא גם סוג של אלה אותי. היא אמרה: "אפשר ללכת לשתות מהקולר?" ומייד הלכה. הייתי אמורה להגיד שא"א?

ואני מדברת גם על סתם מקרים שאני רואה חניכה שעושה משהו אסור ע"פ ההלכה. אפילו בסתם משחקי ריצה שמישי מרימה ת'חצאית יותר מידי....

מה הדינמיקה שלך איתם...

אישית-אני לא יעיר על חצאית קצרה\חולצה קצרה אבל יש דברים שהם כבר מוגזמים לדעתי-כמו מכנסיים(אף פעם לא יצא לי לראות חניכה שלי עם מכנסיים אבל אם תבוא חניכה חדשה עם מכנסיים) אני יגיד לה בעדינות שלסניף צריך לבוא עם חצאית...אלו הכללים...

זה עניין אישי של החניכ ושל החינוך שלה מהבית.

אני יכולה לתת דגמא אישית, להסביר, להיות פתוחה לשאלות, לעורר לשאול..

אבל אני לא שוטרת דת.

ברור שיש דברים שקשורים למסגרת התנועה, שעליהם אולי כן צריך להעיר, אבל בזהירות ולא ממקום מורתי.

אבל אצלנו כשבאה חניכה עם פלאפון בשבת [כן כן ]

אז כזה אמרנו לה בצד שאנחנו לא משתמשים בפלא' בשבת כי זה מוקצה, אז היא הניחה בצד ולא השתמשה בו יותר, ואח"כ פשוט עשינו מערך על שבת, וזה היה ממש יפה לראות שהיו חניכות שפתאום יותר שמרו בזכות זה..

מערך שבת? אפשר?

אבל בעיקרון זה היה הנושא של החודש וכל מדריכה בנתה פעולות ע"ז לשבט שלה, לפי הצורך והרמה..

מתעצבנת עליה... זה ממש לא עניינה מה הרמה הדתית שלי ושלא תתערב לי בזה...

מעבר לכך שזה גורם לאנטי הרבה פעמים...

אז אוקיי, רוצה להתערב? תגידי יפה שנראה לך שזה אסור... אבל אם כבר עשיתי זה בחירה שלי, ולדעתי אין טעם לומר שוב... העניין כבר הובהר, וגם הובהר שאני לא מעוניינת לחלוק איתך את הנושא.

(דיברתי אלייך כאילו את מדריכה שלי... סורי)

הסניף צריך להגדיר מסגרת - בתוך המסגרת יהיו דברים שחייבים להיות. המסגרת צריכה כמובן להתאים לסניף ורמתו הדתית. למשל: בסניף "דוסי" הגיוני שיחליטו שחייבים חצאית ארוכה וכו' ולסניף חלש מבחינה דתית שגם ככה החניכים בקושי מגיעים לפעילויות בסגנון והחברים שלהם במקום אחר בכלל - אולי אפשר להתפשר טיפה. צריך להכיר את האוכלוסיה והמקום. כך גם בנושא של תפילה - הסניף צריך להחליט אם מכריחים להיכנס\להתפלל\לא להפריע\לא חייבים בכלל לבוא. וכך גם בעוד נושאים.

אחרי שקובעים מסגרת פועלים בצורה כזו:

מה שאסור בגלל המסגרת - אומרים לה שכך מתנהלת המסגרת וזה חלק מהכללים של המסגרת. בלי זה אי אפשר להיות בסניף\קבוצה.

מה שמחוץ למסגרת - לומר לה מיד (אולי היא לא יודעת וכו') ומעבר לזה לא להעיר יותר - כי היא כבר הבינה וזה לא יעזור.

בשני סוגי הדברים (גם מה שמחובר למסגרת וגם מה שלא מחייב מתוך המסגרת) צריך לפעול במקביל במישורשל חיבור וידיעה - אם בלימוד הלכות ואם בפעולות על הנושא. כמובן שכמה שיותר חווייתי, פעיל וכו' עדיף בהחלט!!

אגב - מה שכתבתי מיועד במקור להתנהלות של בתי"ס (וגם לא אני המצאתי את זה). לדעתי זה מתאים גם למסגרת כמו סניף...

שיהיה ב"הצלחה

וישר כח עצום על האכפתיות!!

אני חושבת שלא ממש צריך להיות קשוחים עם חניכות אבל נראה לי שצריך להסביר וגם לעשות על זה פעולה.

לדוג'- רוב החניכות שלי הולכות עם חצאים קצרה, חלק עם מיני וגם יש כאלה שבאות עם שרבולים קצרים (אבל ממש קצרים)...

זו לא אשמתן כי ההורים שלהן קונים להן את הבגדים(הן כיתה ג), אבל עשינו פעולה על צניעות ואח"כ שלוש חניכות הפסיקו לבוא עם מיני.זה ממש שימח אותי ואת מדשיתי כי כשדיברנו איתן לבד זה לא עזר...

זה יותר אייש ויותר  מלב אל לב ואת הרבה יותר יכולה להפתח וגם החניכה אליך...

אצלי זה עבד ועדיין עובד ככה.

לפעמים זה באמת יכול לעזור כשמדברים לבד עם חניכה, אבל אם היא חושבת שאת מדברת על זה רק איתה והיא לא רואה שאת מדברת על אותו נושא עם בנות אחרות שיש להן את אותה הבעיה, היא יכולה להיעלב ואל להתייחס לזה ברצינות.

יש יתרון בלעשות פעולה לכולן ביחד, כי החניכות רואות שהנושא הזה נוגע לכולן- ללא יוצאות דופן, וגם לא תמיד יש זמן לדבר עם כולן.

אני יודעת ש"זמן תמיד אין, זמן צריך לעשות", אבל כשיש 30+ חניכות זה קצת מסובך...

בס"ד

בתור מדריכה את צריכה לחנך אותן  לתורה ,ולאו דווקא לומר "זה מותר -זה אסור", חינוך של מדריכ\ה זה בעיקר (התלבטי אם לכתוב"רק") דוגמא אישית ,זה העניין.

ובפועל: במצב שאת רואה חניכה שעושה משהו שנוגד את ההלכה את צריכה לעשות את השיקול הבא: האם זה יעזור?

אם התשובה חיובית,תעירי ,ואם לא,אז ממש ממש לא,בבחינת"עדיף שישגגו ולא יזדו"

-וזה לא הופך אותך למדריכה פחות "דוסית",זה הופך אותך למדריכה טובה.

"חינוך לא בא ביום אחד ולא ביומים"(אבי מורי שליט"א)

בס"ד

עזרתם לי מאוד!

זה אותו עיקרון. מי שע"פ הפסיקה שהוא הולך לפיה לא מקפיד לפתוח מקרר רק כשהמנוע עובד יכול לשתות מקולר בלי בעיה.

לגבי ההשקייה: אם המים לא נשפכים ישירות על הקרקע אלא עוברים דרך צינור והקרקע לא שייכת לך (כלומר: אין לך הנאה מההשקייה)- מותר לכתחילה (מנוחת אהבה חלק ב' פרק ג הלכה ח')

כי יש מקרים שמותר עי' במנוח"א הל' משקה

וואי זה כל כך מוכר...!! לדעתי מספיק שהבהרת את עצמך. נראה לי שלכפות עליה סתם ייצור אצלה אנטי...

אפשר את הסיפור עם המלך והזרדים.

את הקטע על 4 אנשים: משהו, אף אחד, כולם וכל אחד.

יש מלא.

בעזהי"ת

[אפשר לתרץ את זה בזה שאנחנו התנועה הקטנה והצעירה מבין השלוש; וכמו שילד עם אחים גדולים תמיד ישווה ת'צמו לאחים, אבל האחים הגדולים לעולם לא ישוו ת'צמם לאח הקטן.]

למה אין לנו גאוות יחידה. (כתבתי 'לנו'?)

אני חושב שהפעילות בתנועות נוער לא הכי מתאימה לנוער של אריאל, מי יותר ומי פחות. ברמת המעשה, ההבדל בין אריאל לבני עקיבא הוא בעיקר פלח אחר באוכלוסייה הדתית, גם אם יש חריגים לא מעטים.

לנוער של פלח האוכלוסייה הזה צורת תנועת הנוער של היום פשוט לא מתאימה. לחלקם זה בזבוז זמן, לחלק אחר זה ביטול תורה וחלק אחר פשוט מסרב לשתף פעולה עם מסגרת שכזאת.

אם מישהו היה מממן לי מחקר, הייתי בוחן את כל סניפי אריאל כדי להוכיח את צדקת דברי בפועל. ההשערה שלי שככל שמדובר בציבור יותר 'דוסי' (במובן החברתי, לא במובן של קיום מצוות), תנועת הנוער מוצאת פחות מקום. לדעתי הקטנה, באמת אין לה מקום במקומות כאלו.

והערה בשוליים: גם תנועות בני עקיבא, הצופים והנוער העובד והלומד מתמודדות עם אותם קשיים, אלא שלהם יש עבר וישנה מסגרת קיימת, כך שההתמודדות היא קלה יותר.

בצלב"א.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t361889#4391486

למדריך שכותב את זה אין מה לחפש בתנועת נוער מהסוג הישן. הוא נמצא במקום אחר, אולי טוב יותר ואולי טוב פחות. מה שבטוח, כל עוד תנועת אריאל בנים תמשיך לנסות להיות תנועת נוער ככל התנועות, היא תתקשה עד מאד להתקדם מעלה ולהיות משמעותית.

בס"ד

אני חושבת שאתה תופס לא נכון את התנועות נוער.

אני חושבת שכמעט כל אחד צריך מסגרת כזו...

למשל אנימכירה משיהו דוס ברמות היה מת ללכת לתנועת נוער בישוב שלו  אלא מה שהוא כל היום לומד אין לו זמן.

זה 'ביטול תורה' הורים שלו לא מרשים.

את האמת כואב לי עליו.

אני חשובת שיש פה תפיסה לא נכונה, במסגרת תנועת נוער אתה מתחנך אבל בסוג אחר: אפשר לעשות חסד, להתרים, להנות גם מפעולה שטותית כי זה משחרר, זה המקום להתבטא מבחינת הכשרונות למשל בפזמונסניף יש מקום לחבר'ה שמוכשרים בנגינה להתבטא וכאלה שטובים בכתיבה וכאלה שסתם נהנים לעשות שטויות על הבמה.

מי קבע שזה רע?

אני לא באמת חושבים שכל הפלח הדוסי שאת המדבר עליו באמת יכול לשבת ימים שלמים ולא לעשות כלום חוץ מללמוד לשיטתך אפשר לסגור את התנועה!

בעזהי"ת

באמת כן יכול מבחינה טכנית לשבת ימים שלמים וללמוד.

מחלוקת חכמים מה גדול, תלמוד או מעשה. והמסקנה היא שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

אולי אינלי זכות להביע דעה בנושא של לימוד תורה, כי בסה"כ אני בת, שלא ב'מת למדה גמרא אי פעם- אבל אני לא בטוחה שיש עניין דווקא 'לשבת ימים שלמים וללמוד', מבחינה רוחנית וגם מבחינה נפשית.

1. מבחינה רוחנית- למי שיגיד ש'ילמד עכשיו כל זמן שהוא יכול, ויעשה אח"כ- יש לו עוד חיים שלמים'- כולנו יודעים שאין זמן שיש בו אנרגיות כ"כ עצומות לעשיה, כוח כ"כ גדול, כמו בגיל הזה, חב"ב כזה. אנ'לא ממעיטה חלילה [!!!] בלימוד תורה, אבל תלמוד שמביא לידי מעשה. תנועת נוער, בעיקר התנועה שלנו, זה מסגרת מצויינת ממש!! לממש את הנלמד ולהגיע לידי מעשה.

2. מבחינה נפשית- אדם שחי כל ימיו בבית המדרש, עלול לשכוח בטעות מידות בסיסיות. שלא ישתמע מדברי חלילה; ברור שהתורה היא זאת שמקנה את המידות הטובות בנפש האדם, וכו' וכו'. אבל, אדם שכל חייו רואה רק את הספרים, יישאר ברמה נמוכה מאוד מבחינת יחסי אנוש, תקשורת בינאישית, וכאלה כי עם כל הכבוד, חברותא זה לא ממש שחנ"ש.. ואולי כל זמן שהוא באמת רק עם הספרים הוא לא צריך כ"כ את הדברים האלה, אבל בעתיד הוא ירצה להתחתן, ולא בטוחה שמישי תסתדר עם מתבודד תימהוני שכזה. שוב, תנועת נוער בכללי זה בדיוק המקום לפתח כישורים חברתיים ולעבוד על יחסי אנוש- וכמובן שעדיף לעשות את זה בתנועה שכולה מכווננת לתורה, כמו למשל התנועה שלנו.

אי לכך ובהתאם לזאת, ברור לי שפעילות בתנועת נוער, ובעיקר בשלנו, חשובה ממש גם ל'נוער הדוס' יותר. כן, גם במתכונת הנוכחית, וכמובן שאפשר לשפר עוד.

להגיד שהבעיה של תנועת אריאל היא חוסר הרלונטיות שבה זה כל כך מנותק

את כאילו לא מבין את התפקיד של התנועה התותחית שלנו

אני מסכים איתך שכל עוד תנועת אריאל תנסה להיות כמו תנועות אחרות היא תפסיד מכך

וזאת בדיוק הנקודה! יש לנו מקום מיוחד בחברה הדתית

אנחנו לא סתם מקום להעביר את הזמן כמו שנהיה מתנועות אחרות

אנחנו פה בשביל לתת מקום לחבר'ה שאם לא הסניף היה להם באמת ביטול תורה

פעולה באריאל (לפחות באידיאל) זה פעולה שמאדירה ותורמת ללומד התורה (או הלומדת) ועושה את התורה שלו לתורת חיים לא תורה שנשארת בבית המדרש אלא תורה במשחק עם החברים ביחסים בינאישיים וגם בערבי כיף

אם ככה אז מה הבעיה שלנו? -לדעתי זה עניין ככלי של דוסים אנחנו ענווים מידי ביישנים מדי

אנחנו לא מספיק גאים במה שאנחנו עושים

‏קצת הכרה בערך עצמנו תביא אותנו להובלה והנהגה בדיוק מהסוג שאנחנו מייחלים לו....

מי שיש לו מודעות לערך עצמו, בד"כ גם יתגאה במה שהו.. לא?

תלוי מה אתה שווה. אולי אתה מודע לעצמך, אבל אתה לא שווה כלום, ואז אין במה להתגאות ואין גאוות יחידה. קפיש?

במקרה שלנו, נראה לי שאנחנו כן שווים משהו.. ויש הרבה במה להתגאות.

צודקת שזה לא מחייב, התכוונתי למקרה הספציפי שעליו דיברנו ושהרבה פעמים זה כן בא ביחד.

שבת שלום! 

בס"ד

כי תנועת אריאל רוצה להרים דגל גדול מאד של מסר עצום של תורה ללא פשרות ונחנו תכלס סוג מסוים של ארגון טרור..

וחניכינו -בניגוד לחניכי תנועות אחרות ,באים לסניף כי הם מאמינים\חונכו על אמונת האידיאלים של אריאל,רובם המוחץ..

וזהו...כי אנחנו לא עוד תנועה שקמה ותיפול.

בס"ד

אוהב אותו בכל ליבי

אנחנו מרימים אדאלים של חיים, אמת, אמונה, תורת, אלוקות-  הרבה מילים ענקיות

טרור?!

דווקא זאת ההגדרה?

יש עוד הרבה הרבה רבדים שם, בפעימות.

יישר כוח על המודעות. שבוע טוב!

בס"ד

נ-פ-ש נ-פ-ש נ-פ-ש ועוד פעם- נ_פ_ש !!!

לא נשמה, נפש! שיואא! כ"כ נפש....!!!!! אתה מדבר ר-ק על נפש!

חוץ מהמשפט- "העניים הם הצינור לנשמה" - אז ה-כ-ל נפש!!!

ובקטע של הר חורב- חורבן- וכו'.... -

אני חושבת שזאת לא הנפש שלנו שזועקת, אלא השכינה, שאני לא חושבת שהיא ממש הנפש.

אולי רסיס, אולי "תוזונה" , אבל הנפש עצמה היא לא... -( אבל אנלא בטוחה...)

ממש יפה! תודה לך...!