פורום נשואים טריים (עמוד 553)

"אתם אסורים", לא "אשתך אסורה".

שינוי קטן אבל משמעותי, ומכאן העבודה המשותפת על הקשיים יכולה להמשיך.

 

ב"הצלחה! בהחלט תקופה לא קלה. כדאי לנצל אותה לעבודה והתקדמות משותפת, ולזכור את השווי של אותה תקופה.

 

אסורה על בעלה...

 

השתמשתי בלשון חז"ל.

כמובן שבמבחן  התוצאה את צודקת.

 

ושאם תדע לנצל את המצב הקיים כרגע בטוב,

רק תרוויח.

 

נסה להשתחרר מהגדרות של אסור ומותר,

ותתמקד בקשר הפנימי-נפשי ביניכם, זה שלא תלוי במגע

 

ויה"ר שתגלה עולמות נפלאים.

הקב"ה ברחמיו יודע היטב מה הוא נותן לנו ומה הוא גוזר! אנשים רבים קבלו על עצמם טהרת המשפחה על מנת לשפר את הזוגיות!! דמיין לעצמך שהייתם מותרים כל הזמן, כל השנה. נניח שאתה בן 25 (לא משנה) יש לכם לחיות ביחד בעז"ה עוד 95 שנים, עד 120 לא היה נמאס לך באיזשהוא שלב? כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן 365 יום כפול 95 שנים?? והקב"ה ברחמיו נותן גם "צ'ופרים" בעז"ה שאשתך תהיה בהריון היא תהיה מותרת לחצי שנה ואחרי אחרי הלידה. אז התעודד והודה על הרגעים שישנם!

תתבגר. אה, סליחה: תתגבר.

קצת רגישות לא תזיק לך.

 

וגם ענווה יכולה לעזור

אם זה היה משתמש קבוע, הייתי מתנסחת אחרת.

אני חושדת שהוא פה בשביל לקבל פורקן ולא עצה.

סליחה על התגובה שלי, הייתי די בשוק...

דרושה מעט יותר רגישות.

 

חג שמח!

איזה פורקן אני יכול למצוא כאן דרך הפורום?

 

זו גם שאלה שעלתה כאן פעמים אחדות ואני לא היחיד. אז נכון שפתחתי תחת ניק חדש.

 

האם היא אחרי לידה?

האם קרה משהו חריג?

 

אחרת, לא רואה בעיה בשבועיים ללא קירבה גופנית.

בשבועיים אפשר להספיק הרבה: חברים, לימוד תורה, עבודה ומנוחה.

 

מדובר אכן בשבועיים ולי גם זה קשה מאוד.

ולצערי גם נכשל.

הפנו אותי למאמר באינטרנט שיש מי שדנים את זה להיתר. בדיעבד מסתמך על זה.

מצ"ב לינק שקיבלתי מחר.

 

http://tshuvot.wordpress.com/2009/12/15/%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A2-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%A8%D7%A2-%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94/

 

 

אלא רק לעורר את הלומדים, ולהלכה יש לשאול מורה הוראה

אם יש "חיבה", כפי שהגדרת זה בסיס ממש טוב.

"אהבה" (כמו רגשות אחרים) מטבעה לא יציבה- היא עולה ויורדת, באה והולכת.

לעומת זאת -קשר טוב ,שפה משותפת, חיבור אלו דברים שנשארים ומתעצמים אם עובדים עליהם.

כמובן שכן צריך הרגשת נעימות וחיבה בסיסיים, ואת זה אמרת שיש, אז אולי הקושי שלך נעוץ בזה שאתה "נבהל" לגלות שאין ביניכם את האהבה שאתה חושב שצריכה להיות בין זוג נשוי. אל תיבהל מזה. גם זוגות נשואים שהתחתנו מאהבה פורחת בשיאה, מגלים שמהפרפרים ופעימות הלב לא נשאר הרבה. את הרגש הזה הולכת ומחליפה הרגשת חברות ושותפות ואכפתיות.

 

כתבת שקשה לך ושלא בא לך להיות כ"כ בחברתה.

אתה יכול לפרט את הדברים שקשה לך אתם?

מה מקשה עליך להיות בחברתה? מה גורם לך להרגיש ככה?

 

מציאת חן בסיסית יש?

כאשר אנחנו מדברים שיחות נפש אז הכל בסדר אבל שהיא מספרת לי בהתלהבות על סתם דברים זה מלחיץ אותי כי היא בדרך כלל מחייכת ושמחה ואותי זה לא כל כך מעניין ואני לא מחייך על זה ובכלל הרבה יותר כיף לי עם חברים שלי מאשר עם אישתי אני לא מתגעגע אליה וכדו,

זה נראה לי סתם משהו שקשור להבדלים בין נשים לגברים.

גברים הם יותר ענייניים ונשים אוהבות לפטפט גם סתם על קשקושים.

אצל גברים דיבור הוא אמצעי בעוד שאצל נשים דיבור הוא המטרה.

הרבה דברים שנשים "מקשקשות" לא תמיד מעניינים את הבעל .אני חושבת שזה די טבעי.

 

אולי הלחץ כן להרגיש, כן להתגעגע מעיק עליך?

אל תתאמץ. תן לזה להיות. דברים באים בקצב של עצמם.

כן לעבוד על זה, אבל לא להלחץ.

כמה שתתן יותר, תהיה יותר קשור.

לתת זה לא רק מתנות, זה גם להקשיב, גם שלא כלכך מעניין (מי אמר שמה שאתה מספר לה כלכך מעניין אותה?), לתת זה לחייך ולהאיר פנים לבת הזוג גם כשקשה, לתת זה לבוא לקראת השני, לחשוב מה חשוב לו/לה ולשים את ראשון בסדרי העדיפויות וגם דברים קטנים כמו להכין לה כוס קפה, לעזור לה כשנראה כשהיא צריכה.

כל הדברים האלה מביאים קרבה. וקרבה מביאה לאהבה וגעגועים.

בהצלחה, לפעמים דברים לא באים בקלות אלא צריך לעבוד עליהם. אתה לא היחיד שעובר את זה.

אבל מה יכול להיות מעבר לייעוץ זגי שמקשיב לכל הסיפור שלך לעומק

והולך איתך יד ביד כדי לעזור לך לבנות את האהבה.

בכל אופן, אהבה זה דבר שבונים, אתם נשואים שנה פלוס,

בניית קשר עמוק ויציב יכולה לקחת שנים. אם תתמיד - תצליח!

בהצלחה.

שאלת על האם יש סיכוי- ודאי שכן!

יש הרבה מאוד זוגות שהתחילו כך ועם השנים הופתעו לראות כמה אהבה הצליחו להצמיח ביניהם.

מההודעה שלך ניכר שאתה מחפש מישהי בעלת תחומי עניין משותפים לך ויש סיכוי שזו לא תהיה אשתך.

הצעתי היא לקבל את זה ולחפש את נקודות ההשקה שלכם, איפה כן יש לכם נושאי שיחה משותפים.

אל תחמיר עם עצמך כי אי אפשר לאהוב בכח, תנסה לפנות לאפיקים חדשים: אולי לבלות יחד במקום לשוחח,

אולי כשמשהו יושב עליך תנסה לדבר איתה ותופתע לראות שהיא יכולה להיות אוזן קשבת נהדרת.

אתם נשואים יחסית מעט זמן ובני אדם הם כל כך מורכבים ואינסופיים ובטח יש בה המון צדדים שהיא או אתה עוד לא מכירים.

 

בד בבד הייתי מקפידה על אמצעי מניעה, אמנם מה שאתה מתאר הוא נורמלי, אך הוא לא בסיס טוב להבאת ילדים

בטח עם כל הקושי שמביא איתו הריון. אתה עצמך מבין שכמו שזה עכשיו זה לא יוכל להמשך 20 שנה ולכן

לפני הרחבת המשפחה הייתי קודם מגיעה לבטחון באהבה המשותפת.

 

בהצלחה!

זה כבר לא רלוונטי . למה את חושבת שזה לא יחזיק לאורך זמן אני מאמין בתפילות בבניה אנני לא מתכוון לוותר לרגע רק מחפש דרכים למצוא פיתרון.

 

מה שתיארת לא מספיק כדי להחזיק אנשים נורמלים בנשואים,

עובדה היא שאתה רוצה לשפר את המצב!

כלומר אתה מסכים איתי שכמו שזה היום- זה חייב להשתנות

 

לכן, כל עוד זה לא השתנה הייתי נזהרת בהבאת ילדים.

 

חס וחלילה לרפות את ידיך, ההיפך! חצי מההודעה שלי דווקא תמכתי בעבודה שאתה עושה

 

להשתדל להחליט שלזמן-מה אתה בכלל לא חושב על כך ש"לא בא לך להיות בחברתה", כדי שזה לא יפריע לנסיון הבניה. 

 

אח"כ, להשתדל לשבת ביחד לעיתים מזומנות, או "לצאת" קצת, ולהתענין אחד בשני, באמיתיות. לנסות להקשיב את עולמה, להבין, לעודד ולתמוך. גם לשתף בעולמך.

 

לבנות מחדש את הקשר, מבפנים. להכיר מחדש, ביתר עומק וקירבה.

 

 

נ.ב. כעת ראיתי מה שהוספת לגבי כאשר הוא מספרת משהו בהתלהבות, מחייכת ושמחה.  תנצל את זה. גם אם ראשונית נראה לך שיותר "מענין" נושאי השיחה עם חברים. בנין קשר של איש ואשתו מצריך פאזה נוספת. בהחלט יתכן שלא "יענין" אותך כל נושא שלה.. אבל תשתמש בזה כ"חלוּת" להיפגש עם ה"מחייכת ושמחה" שלה. זה דבר גדול מאד. תיזהר לא לאבד את זה. תתענין במה שהיא אומרת, וכך יווצר לך קשר של תמיכה, "נתינה" - בעצם ההתענינות - וחיבה, עם האישיות שלה, מעבר ל"תוכן" המדויק עליו היא מדברת. 

בגובה שלך,טיפה'לה מעל..

בלונדיני, עיניים בצבע תכלת עדין..

חיוך שובה לבבות,

גבות-לא מחוברות.

מתלבש בצורה שאת פשוט מסתכלת ואומרת,וואו!

 

ואחרי החתונה פתאום התחילו לו חצ'קונים/קרה איזה משהו לא בשליטתו, ששינה אצלו את המראה..

אז זהו,כבר לא תאהבי אותו?..

 

אגב,גם הבנים ה-כי יפים, וגם הבנות ה-כי יפות- עם הזמן מחליפים חזות,

ובגיל 30 לא נראים כמו בחתונה,

וק"ו בגיל 45,ו50,ובע"ה גם 70-100..

 הפנים מתקמטות,הגוף משתנה וכו'

 

יופי זה דבר משתנה- תרתי משמע,

גם משתנה מנקודת המבט של האדם, ככה שיכול להיות אותו אדם ש2 אנשים שונים יתנו על יופיו חוות דעת שונה,

וכן יכול להיות אדם שבהתחלה אדם יחשוב שהוא לא הכי יפה בעיניו, אך לאחר היכרות עם אישיותו,מידותיו,ונשמתו, היופי הפנימי,והחן יציפו את חיצוניותו, והאדם הזה יהיה יפה בעיני המביט,המתבונן.

 

וכן היופי גם משתנה עם הזמן..

 

צריך שבן הזוג יימצא חן בעינינו, אך צריך לדעת את הפורפורציות, ולהבין שהדבר העיקרי והחשוב בבן הזוג הוא המידות,האופי,השאיפות,הרצונות,וההתנהגות..

 

יכולה להיות מלכת יופי בחיצוניות, אך מכשפה,רשעה,מגעילה ודוחה בפנימיות אישיותה!

ויכול להיות אדם שבואי נגיד..לא הכי חתיך בעולם,גם לא מכוער..אבל כל כולו חסד,כולו תורה,כולו נתינה ואכפתיות!

 

 

 

 

"יופי הוא כל דבר שמסתכלים עליו באהבה" (שלט על אחד הקירות בבית לווינשטיין)
מנהל הפורום משפחות החולים

המשיכה החיצונית היא מתנה שה' נתן לנו כדי לחזק את האהבה.

צריך רק לשים לב שהיא מחזקת משהו פנימי ולא מחליפה אותו.

נכון שעם השנים המראה החיצוני משתנה, אבל גם הקשר והביחד שונים.

אולי לא צריך לפסול על מראה מיד, אבל לדעתי, בחור שמשהו חיצוני בו גורם לך רתיעה אחרי פגישה שניה או שלישית, זה בהחלט סיבה טובה להפסיק את הקשר.

ד"א זה ממש לא משנה לדעתי שאת נחשבת ליפה, גם בחור מכוער צריך להיות יפה בעיני אישתו, והיא צריכה להיות יפה בעיניו, ולהפך.

אם אני לא טועה חז"ל ביקרו (מלשון ביקורת) את אליעזר עבד אברהם שביקש רק סימן של מידות טובות באישה שייבחר ליצחק, כי אם היתה מגיעה אישה עם פגם גופני היא לא היתה ראויה לו.

זכרי, שהיופי הוא קישוט חשוב לאישיות, ולא חו"ח להפך.

ובע"ה תזכי בקרוב להכיר את המושלם לך.

 

אלא למה כ"כ תופס אצלך המראה החיצוני? שידוע וברור, שזה הדבר השולי אצל הבנאדם שעומד מולך.

איך את היית מרגישה אם היו פוסלים אותך רק בגלל מראה חיצוני למרות שאת בחורה לתפארת מדינת ישראל? אני בטוחה שזה היה פוגע בך. כמובן שהוא צריך להיות נאה בעניין - נאה זה לא דוגמן צמרת...

 

אני חושבת שנכון שתעשי עבודה עם עצמך. ודעי לך, שכל הדייטים והיציאות - נועדו כדי לעבוד על עצמנו. ובעקבות העבודה והחיבור לעצמנו - נמצא ונחבר לחצי השני.

 

הרבה הצלחה,

מכל הלב.

 

 

האמת היא שאף פעם לא הגדרתי לעצמי מה החשיבות של מראה חיצוני בעיניי. אבל הייתה לי תמונה בראש (אולי כמו לכולן...) של איך אמור להיראות החתן שלי. בעלי ממש, אבל ממש, לא נראה ככה (וגם לא מבחינת רוב תכונות האופי שחשבתי...) מה שחשוב לי לומר הוא שחשוב להיות פתוח. אני לא מתייחסת לעצם הרצון לבחור שנראה טוב, אלא מעבר לכך - לעבודה שצריך לעשות עם עצמנו במהלך ההיכרות והחיים, להיות פתוחים להכיר אדם שהוא לא כמו שחשבנו. לנסות לתת צ'אנס, ואולי אחרי היכרות ראשונית תחושת הדחייה תיעלם. במיוחד אם מדובר בבחורים שאובייקטיבית "נראים טוב" כמו שכתבת, חבל שתפספסי בגלל זה.

בעלי ממש לא "חתיך" מהסוג שדמיינתי, אבל עם ההיכרות והאהבה שלי אליו אני רואה אותו כיפה גם מבחינה חיצונית. דווקא חשבתי על זה לא מזמן, שזה קצת מפריע לי כי גם היום, כשאני רואה בחורים יפים בסגנון שדמיינתי, אני כן שמה לב לעניין... ומצד שני, הייתה לא מזמן סיטואציה של ריקודים, בהיתי ברוקדים בחוסר ריכוז ואז אמרתי לעצמי - איזה בחור חמוד (כן גם נשואות חושבות ככה, זה טבעי!) - פתאום קלטתי שזה בעלי... מה זה שמחתי!!! 

מקווה שתרמתי קצת

אם את נמשכת או לא נמשכת לבחור ספציפי, אין שום סיבה להתחשב במה שהאחרים אומרים. משיכה הדדית היא תנאי הכרחי כשמדובר בבניית מערכת זוגית.

לא לבא באמירה כזאת שאני באה לפגישה כדי לבדוק אם מוצא חן בעיני. שזאת לא תהיה מטרה בפני עצמה.

תבואי למפגש. לפגוש אדם, להכירו.

אם זה יחסום אותך בכל זאת ותרגישי דחיה- אין מה לעשות...

אם זה לא יפריע ותראי שעם כל פגישה זה הולך ומתמעט- תתני סיכוי.

 

 

ותשאלי אותך בינך לבין עצמך מדוע את רוצה אדם יפה? מה זה יתן לך? מה תקבלי מכך?

 

תשתדלי לענות לעצמך בכנות. וממה שתעני לעצמך תראי איך את עובדת הלאה...

 

לא סתם אנו רוצים משהו מסויים.

 

 

ושוב, אני דוקא סוברת שמשיכה זה חשוב ממש וכלל לא שולי.

וזה גם מאוד אישי וסובייקטיבי.

אבל אני לא חושבת שיופי זה אחד הקריטריונים לחיפוש. בטח לא לפני שמכירים.

 

ויופי זה לא כמו משיכה.

משיכה זה חובה.

יופי- זה כלל לא חשוב. העיקר שיש ביניכם משיכה ורצון וחיבור .

 

 

לא מוצא חן בעיני חיצונית,שלא מספיק יפה בעיני,ורף היופי אצלי גבוה מאד...ולא רק שאני לא מצליחה לחוש משיכה לבחור שאינו מספיק יפה,בעיני-הרבה פעמים אני מרגישה דחייה...

כך שלפני שראית אותו כבר תיצרי איזשהו רצון להיכרות מעמיקה יותר וכך תוכלי להיקשר אליו בפגישה ללא תלות במראה החיצוני.

בעצם אני אתאפק. מסכן בעלך.

 

 

 

את חייבת לקחת מישהו שאת תהני להסתובב איתו ולא תתביישי בו, נכון שיש כאלו שבטוחים שבמה שהוא אינטלגנט וחכם ונחמד זה מספיק אבל ממש לא חיייבים לקחת מישהו שאת אוהבת איך הוא נראית, לא צריך שהוא יהי' היפיוף של העולם אבל משהו שאת אוהבת

תהנה להסתובב ולא תתבייש????

 

היא מדברת על בחורים שנראים מאה אחוז בסדר.

אבל, היא לא מבינה כלום ביחסי אנוש.  ומרגישה את עצמה כי היא חושבת שהיא יפיפיה ואם מישהו לא יפה כמו הוד מעלתה אז הוא דוחה.

 

 

ברור שהמראה החיצוני חשוב...

 

אבל אני בתור גבר אומר לך

 

גם גבר יפה וגם מושלם שיתיחס אלייך כ-מלכה זה דיי אגדה!

 

תה שחשוב באמת זה איך החיים שלכם יראו אחרי החתונה..

 

לא יתן לך כלום לגור עם גבר יפה ושלא תסכימו על כלום

 

מאשר שתתפשרי על גבר "יפה" ותחיו באושר מהאגדות

לא קראתי את כל התגובות שלפני אז אני מקווה שאני לא חוזרת...

 

בגדול אני חושבת שמראה חיצוני חשוב, אבל לא הכי חשוב. מה זה אומר?

אני חושבת שאף אחת לא יכולה להתחתן עם בחור שהיא לא אוהבת את המראה שלו. זה יפריע לה והיא פשוט לא תצליח להתחתן, אבל - יכולה להיות אופציה שאת נפגשת עם בחור, וכן, בהתחלה הוא נראה לך לא יפה אבל את נפגשת איתו וטוב לך ואת נהנית עד שאת כבר לא שמה לב למראה החיצוני שלו, וזה כבר לא מפריע לך.

מכירה מישהי באופן אישי, שנשואה כבר 20 שנה פלוס, שלא אהבה בכלל את המראה של בעלה (לפני שהם התחתנו כמובן), הוא ממש ממש הפריע לה, היא לא יכלה לסבול את זה. אבל הם היו חברים והמשיכו להיפגש, והיא כ"כ אהבה את האופי שלו שכשהם התחתנו זה פשוט לא הפריע לה המראה שלו. פעם היא סיפרה לי שיש לה חברה שפשוט סלדה ממנו בגלל המראה שלו, והחברה הזאת רווקה עד היום (בת 40 פלוס), לא מזמן היא באה לבקר אותם והיא שלחה לה אח"כ הודעה: עשית את עיסקת חייך!! נכון, הוא לא נראה כ"כ יפה, אבל הוא אדם מדהים, רגיש ואכפתי. לאישה הזאת הוא הבעל הכי טוב. וגם החברה שראתה איך הם ביחד, הבינה שהיא עשתה את עסקת חייה... ובטח את שואלת את עצמך אם היחס למראה נעלם וזהו? אז - זה לא מדוייק, נכון, הרבה פעמים גם אחרי החתונה פתאום היא חשבה על זה, ואולי זה קצת הפריע לה... אבל בגלל שהיה לה טוב איתו, והיא אהבה אותו, היא הצליחה לעבור הלאה, והיום ב"ה היא מאושרת (וזה לא רק בשנה האחרונה, היה לה טוב מאז שהתחתנו, רק שבשנה-שנתיים הראשונות לפעמים פתאום היה לה טיפה קשה...)

אז מה אני רוצה להגיד?

את לא יכולה להתחתן עם מישהו שנראה לך מכוער, שלא נעים לך לשבת לידו, וכד'

אבל, את צריכה לבחון האם את מצליחה להתגבר על התחושה הזאת.

מניסיון, כשאוהבים, יש דברים שלא שמים לב אליהם, ושלא תביני לא נכון , זה לא שאת מתפשרת!!! אלא זה פשוט לא מפריע לך. את פשוט רואה דברים אחרים.

שמעתי פעם שיחה עם אישה (בריאה) שהתחתנה עם בחור נכה. ושאלו אותה איך היא יכלה להתחתן איתו? אז היא אמרה - בפגישה הראשונה ראיתי כיסא גלגלים, בפגישה השניה ראיתי כיסא גלגלים, בפגישה השלישית ראיתי בן אדם... כלומר, זה לא שהיא התפשרה, אלא שהיא פשוט שמה לב לדברים אחרים. וכנראה שהאדם הזה היה כ"כ יקר לה שפשוט לא היה אכפת לה שהוא על כיסא גלגלים...

 

עכשיו, בטח את שואלת את עצמך, אז מה אני יעשה? אני יחכה עד שאולי אני יאהב אותו? שאלה טובה... אין לי תשובה מדוייקת בשבילך...

אם יש בחור שבפגישה הראשונה הולך לך יחסית טוב איתו, ונחמד לך, ואת חושבת שאם הוא היה נראה אחרת יש סיכוי שהייתם מתחתנים... אז תמשיכי, ותיראי אם מצליחה להתגבר על זה, או שמפגישה לפגישה זה יותר מפריע לך...וככה תחליטי מה את עושה...

האמת, אני חושבת שאם הייתי רואה את בעלי בתמונה לפני שנפגשנו, ייתכן ולא הייתי נפגשת איתו, כן, לא דמיינתי שבעלי יראה בצורה כזאת (הוא ממש לא מכוער, פשוט יש כמה דברים שאני אוהבת אחרת...) אבל זה באמת באמת כ"כ לא מזיז לי היום...

 

בהצלחה!! ובחירות טובות

ניסחת מעולה את מה שניסיתי להגיד ולא ידעתי איך. תודה!

בת כמה את?

לי או לנשואה שמעליי?

 

 

(או לפותחת השרשור? זה מבלבל....)

סיפור קטן:

יום אחד הגיעה לאולפנה שלנו ילדה חדשה. יפייפיה! כזאת שפשוט לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים. היא הייתה יפה יותר מכל אחת שראיתי עד אז. ואז - היא התחילה לדבר, ועד היום אני חושבת שהיא פשוט מכוערת.

 

יופי הוא באמת דבר שקשור לאישיות. הוא יכול להיות בחור מושלם מבחינה חיצונית אבל בפנים - רקוב. חסר אופי, מידות לא טובות וכו'. ואז מה? בכל זאת תמשיכי לצאת איתו כי הוא פשוט יפה ומושך אותך, גם אם מבפנים הוא חלול? זה כמו לצאת עם ברבי. יפה, אבל הכל פלסטיק.

לצערי אני קצת מסכימה עם aima. בעל הוא לא אקססוריז שאת יוצאת איתו לרחוב ומחכה למחמאות. עצוב לי על הבעל שלך, שידע שבחרת אותו לא בגלל האישיות אלא בגלל היופי שלו. איזו מן אהבה זאת?! אני הייתי נעלבת, פגועה ומרגישה מושפלת אם בעלי היה בוחר אותי בגלל איך שאני נראית.

 

בין העבודות לפסח, התיישבתי לי קצת לנוח, ומגיבה לך...

 

אני הייתי כמוך בדיוק, ועד היום אני ככה. בחוג שלנו מפגישים אותך דרך שדכנית, ולא...... (הכוונה שנפגשים עם הבחור רק

אחרי שההורים נפגשים ומדברים ביניהם, ורק אז מפגישים אותך עם הבחור,)

 

אצלי היה שאני ביקשתי לראות תמונה של הבחור לפני שנחליט להיפגש, כי מאד מאד מאד הפריע לי המראה החיצוני.

 

ובאמת אני פסלתי לפי תמונה מישהו שהציעו לי אותו.... - והוא היה בחור מאד טוב, רק בגלל המראה לא רציתי אותו.

 

הבחור השני שהציעו לי אותו, כמובן כבר הביאו לפני זה תמונה להראות לי, וגם הוא לא מצא חן בעיני, אמרתי מיד להורים שלי

שאין על מה לדבר, ואני לא רוצה להיפגש איתו, ההורים שלי הציעו לי קודם תפגשי ותדברי איתו ואז אחרי זה תחליטי. כן או לא.

 

טוב בסוף הסכמתי ונפגשתי איתו, ואז המראה שלו היה הרבה יותר יפה מהתמונה. (חתיך).

 

אבל מה אגיד לך, היום המראה שלו (אחרי 10 שנות נישואין) לא הכי יפה בעיניי... הוא לא מושך..... לצערי....

 

ולא נעים לי להגיד לו...

 

 

 

 

זה נשמע מאוד מוזר!!
אם הזוגיות תקינה ולא דעכה לה האהבה
אין שום סיבה שמשהו בו יתכער בעינייך, להיפך!!
הקשר החזק וההרגל לחיות עם אדם
אמורים להפוך אותו ליפה בעינייך יותר ויותר.
זה גם טבע האדם, לאהוב את מה שהוא רגיל לראות.


בעלי יפה בעיני מההתחלה.
אבל גם הפגמים הקטנים קטנטנים שהעין הפרפקציוניסטית שלי קלטה
מהממים בעיני היום.

כמעט כל הגברים שלא ישקיעו בכך יגדלו עם השנים כרס,וזה ממש לא דבר קטן ופרפקציוניסטי...

חוץ מזה שאולי בעלך שופע שיער אך יש כאלה שמקריחים,ויש נשים שזה מפריע להן.

 

בגדול אני מסכימה איתה שהאהבה גדלה ו"על כל פשעים תכסה אהבה" אבל יש גם עניין של שימור והזנחה

 

 

והמראה החיצוני הוא מרכיב חשוב בזה.

באופן טבעי "מצא מין את מינו" - יש התאמה גם במראה החיצוני, כמו במנת המשכל ושאר התחומים. את יפה מהממוצע - מן הסתם תימשכי לבחורים שהם יפים מהממוצע.

בניגוד לפרמטרים אחרים (אינטיליגנציה, תחביבים) - מהמראה החיצוני ניתן להתרשם בקלות, וללא שיחה מעמיקה, וללא פגישה שניה ושלישית. זו לא סיבה להתייחס לפרמטר הזה בזלזול...

(ממני, שיפה פחות מהממוצע )

מאחלת שתמצאי את הבחור הכי מתאים לך - ובקרוב!

יש בדיחה ממורמרת ידועה ש'כל היפות מתחתנות עם מכוערים'...

 

רצוני לומר- יש המון נשים יפהפיות שהיו מוכנות להתפשר, למה? מה גורם להן להתחתן עם אנשים מכוערים?

 

הסוד הוא שהן באמת ובתמים לא מתחתנות עם מכוערים, הן מביטות בחתן שלהן ומאושרות שהתחתנו עם האדם היפה ביותר בעולם.

 

יופי הוא דבר מאוד חמקמק ומיוחד יותר ממש שחושבים, לדוגמא: את אולי תופסת את עצמך כיפה אך בהחלט יכול להיות שמישהו יסתכל עליך ויגיד "היא נראית קרירה כזאת" ויעדיף מישהי פחות יפה אך מלאת חיים וחן.

איני אומרת עליך ספציפית, אבל הנקודה היא שיופי מקושר לא פעם למה שמאחוריו ולמה שהוא משדר.

הראיה לכך היא שלא אהבת בחורים שנחשבים ליפים.

 

אני הייתי חושבת איזה אדם בחייך הערכת וראית בו אדם יפה, ומה הוא שידר לך שמשך אותך.

זה יכול להיות אדם שהשקיע בבגדיו ושידר הצלחה = את רוצה אדם שמאופס על הכיוון בחיים וחשוב לו להצליח בפרנסה.

אדם שרירי מאוד= את מחפשת את שמשרה תחושת בטחון

אדם רזה ועדין= מישהו שיתנהג אליך בעדינות

 

לא באמת בהתאמה שציינתי, אבל זו רק דוגמא לנסיון לפתח ראיה קצת יותר פנימית ולקחת את העירנות שלך לתכונות חיצוניות למסע גילוי של מה את מחפשת בבן הזוג העתידי שלך. אחרי שתנסחי לעצמך את התשובות תוכלי לחפש את הדבר שעקרוני לך בסקאלה רחבה יותר של אנשים , ובע"ה למצוא.

 

 

לא זוכרים?

בל"נ בשמחה שאהיה ליד מחשב.אם את רואה שאני שוכחת בכייף אל תתביישי להזכיר פשוט אני עמוסה...

זה קובץ אקסל שמחשב הכל לבד..

אצלי הוא פתוח כל הזמן, ואני פשוט מוסיפה כל פעם מה שצריך.

אבל זה באמת דבר יקר..

אני נהנית ממנו יחסית (למרות שיש לי תחושה שבזמן האחרון הוא נחלש)

אבל אני לא מדד

כי אין להורים שלי שואב אבק.. ולא התנסיתי בכאלה הרבה..

הוא אומנם גם לא שווה יותר מזה, אבל לצרכים המועטים שלנו (שטיח אחד, ספות ולעיתים רחוקות רכב)

אז, כן אפשר לקנות גם שואב אבק בזול.

בכל מקרה אפשר גם לקנות שואב אבק באיכות טובה בהחלט באזור 500-600 ש"ח, שזה פחות ממה שעולה היום טלפון ממוצע (מדברת על האייפונים ודומיהם, שנהפכו למכשיר ממש סטנדרטי) 

ממליצה לקנות שואב אבק בלי שקיות, הרבה יותר נוח, במיוחד למי שלא זמין לו להגיע לעיר.

וכמו כן לשקול האם רוצים שואב אבק חובט (שואב הרבה יותר טוב, גם עולה יותר). ומה לגבי שואב אבק שיודע לשאוב גם רטוב.

אם שואב אבק נחלש, אולי צריך לנקות/להחליף את המסננים

אחרי שעייפנו מכל מיני שואבים שלא עושים כלום חוץ מלאוב את הפירורים מלמעלה החלטנו להשקיע.

בדיוק אז במקרה הגיע אלינו סוכן מכירות חלקלק של חברת "קירבי", יש להזהר מהם מאוד. הם לא הסכימו

לתת מחיר לפני ורק אחרי שעה של הדגמות וקישקושי שכל הם דיברו על המחיר. רצו 18,000 ש' לא פחות ולא יותר.

אמרנו תודה ושלום למרות שהוא היה ממש נודניק הוא הלך בסוף. אבל השואב באמת עשה רושם טוב, אז קנינו אותו ביד 2

בן 3 שנים ב5,000  ש'. גם כן השקעה, אבל שואב מצויין. אמין לאורך הרבה שנים (מכירה מישהי שיש לה כזה מדגם ישן יותר כבר יותר מ15 שנים.) ויש לו המון אפשרויות שימוש. ויש שירות של החברה שבאים אליך הביתה, למרות שזה יד שנייה. יש גם חומרי ניקוי נלווים מעולים אבל גם יקרים מאוד.

מומלץ למי שרוצה להשקיע. במיוחד לאסמטיים כי הוא שואב גם מזרנים.

וואו עוד יחשבו שאני עובדת אצלם. ממש לא, אבל אשמח לקבל אחוזים...

שואב רטוב יבש ומפוח,  הוא די מוצלח וגם את רב החלקים מאכסנים בתוכו, רק דבר אחד אני לא אוהבת בו את הכבל, בשואב שהיה לי לפני הכבל היה נימשך פנימה ויוצא באורך שצריך, בשואב הזה הכבל בחוץ ולפעמים כשאני מטיילת איתו תוך כדי שאיבה הוא ניתקל בכבל של עצמו.

עלה לנו 350.

שאתה מתכנת אותו לכמה זמן שאתה רוצה שיעבוד. לא תופס הרבה מקום בערך כפול מקומפקט דיסק עולה בסביבות ה400 ש"ח מסתובב לבד בבית מזהה קרדיות אבק

פיצפוץ בן חודשיים.. מותר גם קצת להתפנק

נראה לי כי שותפים אותם בחמץ וכו׳.
על שאר השאלות, אין לי מושג
בהצלחה.

1)טכנית אפשר להגעיל אותו על ידי מילויו עד הסוף במים חמים וכשהוא רותח לנענע אותו שהמים המבעבים יגעו בכל החלק העליון.

בפועל עדיף לקנות חדשות בגלל האבנית,לפעמים מוזגים מים חמים לכוס עם חמץ וע"י האדים הקומקום בלוע מחמץ, יש דיעות שעדיף לא להכשיר כלים לפסח אלא לקנות חדשים.

 

 

2.אם זה כשר לפסח ואין על זה חמץ(עוף קפוא,נכון?)לא אמורה להיות בעיה, ביצים עדיף לשטוף.

 

3.לא אמורה להיות בעיה - אם לקחו את התרופה עם אוכל לבדוק אם לא נפל חמץ פנימה(כמו פירורי עוגה וכו').

 

4.אם הפקידו שזה לא יגע בחמץ(כולל בכיור)לא אמורה להיות בעיה.

גילוי נאות:אני לא רב פוסק הלכה - כל התשובות מידע אישי.

א. לדעתי עדיף לנקות היטב ולרכוש חדש. אם בכ"ז אתם רוצים(זה כמו הגעלה של מיחם שנגע בו לחם): למלא את הקומקום עד הסוף, לתת למים לבעבע ואז להכניס אבן פנימה כדי שהמים יצאו החוצה ויגעו בכל חלקי הקומקום. מסובך לא? לכן עדיף להמעיט בהכשרות ככל הניתן..

 

ב. לדעתי לא כדאי לך להסתבך עם זה. מכיוון שישנם בשרים מעובדים למשל, ועל כן ייתכן שיש בזה בעיה כלשהי בפסח. מאידך: בשר או עוף שאינו כשר לפסח ואינו מעובד, מותר להשאיר במקרר לשימוש לאחר הפסח, בתוך שקית מסומנת.

 

ג. כן. תנקו אותו היטב מבחוץ.

 

וכמובן: עדיף לשאול..

 

קומקום חשמלי צריך לנקות היטב. אח"כ מותר להשתמש בו.

עופות ובשר עדיף שיהיה להם הכשר לפסח אבל לא חובה.ביצים רק צריך לראות שהן נקיות מבחוץ.

ויטמינצ'יק לא שאלנו כי אנחנו לא משתמשים 

אין בעיה להשתמש בבקבוקים. מקסימום תרתיחי אותם.

 

אני מדגישה שאלו התשובות שאנחנו קיבלנו כששאלנו. ואני לא פוסקת וכמובן שמה שאתם צריכים לעשות זה לשאול את הרב שלכם.

 

חג שמח ככשר!!  

(זו לא טעות...)

יש אפשרות לתאר מה הייתה ההשפעה לפני החתונה ומה ההשפעה כיום?

אין יותר מידי השפעה על חיי היום יום.. הוא נהרג לפני כבר 12 שנה כך שזה לא ממש טרי.

 

אני זוכרת שבן דוד שלי נולד (אז הייתי גם בהריון וידענו שזה גם יהיה בן) קראו לו על שם אבא שלי, וחזרנו הביתה מאותה הברית ופשוט התפרקתי, בכיתי על זה שקוראים ילד על שם אבא שלי, זה היה סוג של נפילת אסימון חוזרת שהוא אשכרה נהרג, קוראים ילד על שמו- והוא לא זכה לראות אותי בחתונה, ולא זכה להכיר את החתן המדהים שלו, ולא יזכה לראות את נכדו הבכור וכו'.. זה היה ערב קשה ממש, ובעלי היה כזה חמוד וכ"כ השתתף ובכה איתי.. זה זכור לי כאירוע שממש חיבר ביננו.

 

אבל סכ"ה החיים כרגיל ב"ה.

ובכוונה אני כותבת בצורה כזאת, כי לדעתי זה מאוד מאוד משמעותי. זה תלוי באיזה גיל האסון קרה, אבל אם זה היה בגיל קריטי- 6-7, או גיל הנעורים, זה מאוד משפיע.

זה גם מאוד תלוי מה היתה צורת ההתמודדות עם הכאב בזמן שחלף מאז. הדחקה, חיטוט יתר בכאב, התמודדות פנימית, ועוד אפשרויות.

אבל לדעתי יש השפעה משמעותית, כמו שכתבתי. אצלנו גם בחיי היומיום.

בהתחלה לא הבנתי כ"כ עד כמה, אבל עם הזמן ראיתי כמה דברים מושפעים מהאסון ומההשלכות שלו.

בכל מקרה, כל זה הוא מתוך העולם שלי, מניחה שכל אחד זה עולם בפני עצמו.

דוגמה קטנה, מכיוון שחמי ז"ל נפטר כשבעלי היה בגיל קריטי למדי, זה מאוד השפיע על היציבות בחיים שלו. כי המשענת החשובה ביותר שלו פשוט התמוטטה לנגד עיניו.

רק כשהוא התחיל לטפל בעצמו ובנפשו הפצועה באופן יסודי הוא התחיל להחזיק מעמד במקום עבודה לזמן ממושך, למשל.

מצד שני, הקשר שלו לבנות שלנו כ"כ חם ואוהב ונותן ומחבק ומבין ומקשיב, וברור שגם זה בא, חלקית לפחות, מהכאב האישי שלו.

 

אמא שלי נפטרה כשהייתי בסוף הריון שני.

עוד לא נשואה, אבל קרובה... שכלתי אח לפני פחות משנה...

אם יש לך שאלות, בשמחה רבה!!!

 

היה חשוב לי לשמוע כמה דברים

אופס..הגבתי לפני שעברתי על כל השירשור,אז רק אחרי ששלחתי ראיתי את ההודעה האחרונה שלך..

בניית הבית המשותף היא התיקון המשותף לשנים של יתמות מאב מהצד שלי ועירעור הבית בשל מות אחות בצד שלו.

מהקשיים נבנים. הדבר  שמשמח אותי היום זה לראות את הילדים שלנו מקבלים את מה שלא היה לי בילדות. בית

תקין עם 2 הורים שאוהבים אותם.

בזוגיות - זה רק מחזק את הקשר. בעלי הוא בשבילי הכל, בעל, חבר מבין, ולפעמים אפילו תחליף לאבא שאין לי.

בהצלחה לכם.

מסלולי הליכה, מעיינות, ים...

שופינג

חציית האמאזונס.

וב"ה יש לכל אחד מספיק חכמה בשביל חיי נישואים - כל אחד בוחר את הרמה שמתאימה לו

אם את צריכה מישהו ש"יאתגר אותך" מבחינה אינטלקטואלית, או אם את זורמת ומרגישה שיש דברים שהוא לא כ"כ מבין בהם, אבל בדברים אחרים הוא תותח וזה מה שחשוב לך...

יש כאן זוגות שהאשה חכמה במידה רבה מהבעל?

אשמח לשמוע מניסיונכם.

העניין המרכזי הוא שבני זוג צריך להעריך.

לא לרחם עליהם.

לא להרגיש מעליהם.

לא לזלזל בהם.

 

אני לא אגיד לך שלא היה לי פחד כשחיפשתי את בעלי שלא אעריך אותו בגלל שב"ה יש לי שכל והגיוני שיהיה לו "פחות" אינטיליגנציה במובן הרשמי שלה (ידע כללי, ציונים, חשיבה וכד'), אבל אני רוצה להגיד פה חד וחלק:

אני אוהבת ומעריכה את בעלי, וזה מה שחשוב!

 

אני לא חושבת שיש הרבה בחורים כמוהו, ואני בהחלט חושבת שזכיתי באדם טוב ואפילו יותר מזה.

אז מה אם הוא לא חכם כמוני? אז מה אם יש לו שגיאות כתיב או ששואל אותי דברים שלגבי הם ברורים מאליהם ובנאליים? אז מה אם הוא לא מאתגר אותי? טוב לנו ביחד, הוא רגיש ובעל חכמת חיים גבוהה מהרבה אנשים, וזה ה-דבר שמשפיע מאוד על הזוגיות.

 

פעם חברה רצתה להציע לי מישהו והתלבטה מאוד. למה? כי לדבריה "הוא לא חכם מספיק בשבילך".

אני נעלבתי מאוד. זו סיבה בשבילי לא להתחתן עם בנאדם, ואפילו לא לתת צ'אנס להיכרות הזו כדי שאוכל להחליט בעצמי?

ויותר מזה, מי אנחנו שנשים פס על בן-אדם "הוא לא חכם מספיק"??

 

קשר טוב זה עניין של החלטה ועבודה קשה. יותר פשוט להגיד שהוא לא חכם, אבל החכמה האמיתית היא למצוא את הנקודות שכן מעריכים ולפי זה לבנות את האהבה, ולא לסלק אותה מאתנו.

סליחה על ההתפרצות, זה נושא שבוער בלבי.

 העיקר איך מרגיש לך לשוחח איתו  כיף או לא, יש מי שאינטיליגנט ויתן לך  הרגשה של כלום . מידותיו הן הכי חשובות.

 

המשכורת בבנק,התמונה תלויה על הקיר-וזה לשאלה אם הוא יפה או לא, ווהתעודה במגרה-וזה לשאלה האם חשוה שיהיה אינטיליגנט, 

 

רק עם המידות את חיה יומיום שעה שעה . וזה אומרת לך מי שחיה עם אדם שיכול להיות עו"ד ,מרויח יפה מאוד,בעל מקצוע מעולה ,אך אין לו מידות כי מידת הכעס שולטת בו, והזלזול  אבל בחוץ כולם מקנאות בי . אז זהו שלא

נראה לי שאמנם אפשר לדלג מעל- אך עדיף לכתחילה לחפש מישהו באותו הלבל פחות או יותר.

אף פעם אין זהות ויש גם את המכלול של אינטלגנציה רגשית ושכלית

אך בכל אופן לדעתי כדאי שיהיה שיוויון מסוים ואפילו שהגבר יהיה מעל.

 

סליחה על השוביניזם, אך אני מאמינה שעדיף לה לאישה להסתכל על בעלה מלמטה ולא להתאמץ מאמץ יומיומי של לא להתנשא , כי זה לא תחום פעוט אלא עלול להיות הרסני לחיי הנישואין וחינוך הילדים.

וולמי שממעיטה בזה-אני מכירה כמה זוגות כאלו מקרוב וזוהי עבודה לא פשוטה בכלל הן לבעל והן לאשה. ונוגע בתחומים עמוקים מאוד של הנפש וההיזקקות הזוגית. וגם האשה עלולה להיכנס לדכאון ובדידות

גם אני חושבת שאישה שחכמה במידה ניכרת מבעלה- תתקשה להעריך אותו, גם אם מידותיו התרומיות יהיו לשם ולתפארת.

 

וממש מסכימה עם כל מה שכתבת.

שאם האשה חושבת שחכמתה תגרום לה תחושת עליונות על בעלה

אז שתמצא בעל חכם ממנה, אבל זה בדיוק מה שמתשנה מאחת לאחת.

יש מי שזה ממש לא יזיז לה והיא תעריך מאוד את בעלה גם אם היא חכמה ממנו בהרבה.

לכן שאלתי מה היא מחפשת, כי זה תלוי בה.

וכתבתי שם בהרחבה.

אכתוב בקיצור, יען כי עוד מעט פסח.

בגלל החשש הזה אני כמעט הפסדתי את בעלי. מזל שהשדכנית העמידה אותי במקומי.

יש כמה סוגי חכמה.

את מדברת על חכמה אינטלקטואלית. אני מאוד מבינה למה זה חשוב לך, גם לי זה היה חשוב.

אבל עם הזמן הבנתי שאנשים לא מתחלקים לחכמים יותר או פות, אלא שזה קצת יותר מורכב.

 

נכון, בעלי לא אינטלקטואל גדול, אבל מספיק לי שהוא מעריך את תחומי הענין שלי ומתענין בהם מפעם לפעם.

מצד שני יש לו לב טוב במידה שנדיר למצוא, ועוד מידות שחשובות הרבה יותר. יושר, כנות, אמינות, צניעות. ועוד.

בנושא החכמה, גיליתי שהוא פשוט חכם בצורה אחרת

לא חכמה של קליטה שכלית מדהימה, אלא חכמה של קליטת מציאויות ואנשים, והבנת סיטואציות.

הרבה פעמים הוא צריך להסביר לי דברים שפשוט נעלמו מעיני האינטלקטואליות להפליא...

ואני ממש, אבל ממש, לא מסתכלת עליו מלמעלה. אולי בתחילת הנישואין עוד השליתי את עצמי שאני יותר חכמה.

אבל היום אני יודעת שקטונתי ממנו בהרבה..

 

אז לדעתי, צריך הרבה ענווה לפני שקובעים מי חכם יותר ומי חכם פחות.

את גם צריכה לחשוב עם עצמך אם זה באמת קריטי לך, שיחות אינטלקטואליות, או שלא.

אפשר להגיד שמבחינת "אינטליגנציה שכלית" אני יותר "חכמה" מבעלי (תכלס - אני הוגדרתי כמחוננת, הוא כדיסלקט)

אבל זה שטויות.

אני לא אגיד שלפעמים זה לא מפריע. אפילו דברים "קטנים", למשל שהוא מברך/מתפלל עם הילדים, ובעצמו מבלבל חלק מהמילים... אני מאוד קטנונית בדברים כאלה וזה מרגיז אותי שהוא מכניס להם ברכות "מבולבלות" (אפילו המלאך הגואל לא יוצא לו אף פעם שלם...)

אבל לדעתי הכי הכי חשוב זה להעריך (או ללמוד להעריך) את הבעל, ולא לזלזל בו (לצערי בעלי לפעמים מרגיש שאני מזלזלת בו). מסכימה מאוד עם אלה שכתבו שצריכה להיות הערכה עצומה מצד האישה אל הבעל (ברור שגם מצד הבעל, אבל זה נראה לי משהו שונה, ובכ"א אני על תקן האישה אז מנסה לעשות את תפקידי...). אפשר תמיד למצוא את הדברים להעריך את הבעל ,ולהעצים אותם אצלך בהרגשה. אני לא חושבת שאינ' "שכלית" מוסיפה הרבה למידות ולאישיות של האדם. אני מעריצה את בעלי מצד התכונות והמידות שלו, ומשתדלת שזה יהיה העיקר אצלי. בהצלחה!

אני משתדל לא להגיד שאני מנקה לפסח, אלא מכשיר את הבית לפסח, זה משנה את הנקודת מבט.

ועוד נקודה חשובה מאוד.

החלק הכי חשוב, המצווה הכי חשובה בהכנה לפסח זה ביטול החמץ בלב.

מהתורה, מספיק לבטל את החמץ שיש בלב ולא צריך בכלל להכשיר את הבית.

רק חכמים גזרו שגם נכשיר את הבית כי אדם עלול למצוא איזה אוכל טוב ולאכול אותו בטעות.

המצוות ביטול החמץ היא קשה, צריך לדמיין עד שמרגישים באמת שכל החמץ שברשותי הוא כמו עפר,

אין לו חשיבות בשבילי. צריך לעשות את הביטול ביישוב דעת ובריכוז מלא.

למי שלא קרה את סוף הדברים של קודמי:, נא לקרוא, שלא להכשל בברכה לבטלה. ובאמת יש עוד פוסקים שפוסקים ככה למעשה. הפתרון הוא להשאיר איזה מגרה שיש סיכוי שיהיה שם חמץ, ואותה לא לנקות ולא לבדוק עד ליל הבדיקה.

 

ועליך יאמר והמוסיף תבא עליו הברכה...

מסכים עם כל מילה.

חג פסח שמח וכשר

צריכים? מכירים מישהו שצריך..? - נשואים טריים

 

נדמה לי שפעם מישהו פירסם פה בפורום על חנות באיזור המרכז שמוכרת שולחנות בזול. (מתומן שנפתח ל 4.2 מ').

מישהו מכיר\זוכר\יודע?

תודה רבה!

מחירים מצויינים+משלוחים לכל הארץ במחיר טוב

כדאי לדעתי להשקיע אם כבר קונים, במשהו איכותי. אפילו יותר קטן ממה שרוצים ולהחזיק בנוסף איזה שולחן מתקפל זול.

כי אם זה לא איכותי כעבור כמה שנים זה מתחיל להתנדנד או להתפרק וכו'. והכסאות במיוחד מתפרקים מהר.

שמעתי על 'דגם' ו'עץ המשאלות' שעושים שולחנות גדולים ונחשבים איכותיים. ויש גם נגרים פרטיים.

כל זה מהנסיון של אשה לבעל שכל הזמן מבקשים ממנו לתקן את השולחנות והכסאות של כל המכרים.

לנו עוד אין את השולחן החלומי אז אחרי שתקנו, נשמח לשמוע המלצות.

וד"א בעניין הכסאות, אחרי שנמאס לבעלי לתקן כסאות קנינו כסאות מברזל אצל נפח. הם מקסימים ומיוחדים

וממש לא מתפרקים. מומלץ

המלצה..

גרעין תורני שופע וקהילה צעירה שמתחדשת כל הזמן.

 

כוכב יעקב...

7 דקות מירושלים

תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה במיוחד מכל הישובים באזור!

 

ואם אתם חרדים

אז יש את תל ציון שניהם "מחוברים" מבחינת מקום

בעזהי"ת.

 

[יש לי משפחה שם אז אני יכולה לתת פרטים..]

בואו לגרעין התורני בנוה יעקב!

 

מחפשים ישוב צעיר ותורני- - נשואים טריים

קבלה לעבודה לא תלויה רק בך, אלא כמובן במעסיק עצמו.

 

את מוזמנת להסביר לו שבכתובה נחתם שהוא זה שאחראי על הפרנסה, ואפילו שאת בהחלט תשמחי לעזור לו בכלכלת הבית-

רחוקה הדרך מהרצון הטבעי שלך (לפנים משורת הדין) לסייע לו, ועד ללחץ ונזיפות מצידו.

מהשאלה שלך אפשר ללמוד שאתם צריכים כסף 

ושהתפיסה שלכם היא שמחובתך להביא כסף הביתה, שזה לא רק חובתו של בעלך.

אפשר לדון בשאלה איך אפשר לצמצם את ההוצאות של הבית (היה על זה שירשור לא מזמן)

או מה החובה שלך במסגרת הנישואים, ואם את רוצה לדון בזה, תכתבי,

אני יתייחס כרגע רק לקושי שכתבת, וזה הקושי מול בעלך.

 

מדברייך נשמע שבעלך רוצה שתעבדי, לא משנה במה, וכל עוד הכסף לא מתחיל לזרום לחשבון הבנק, 

מבחינתו את לא בסדר, את אשמה, את בררנית בעבודות, מפונקת. הבנתי נכון?

כמוהו, גם את רוצה שהכסף יזרום לחשבון בנק,

אבל את זקוקה להקשבה, הקשבה לקשיים שלך, לרצונות שלך, את זקוקה לתמיכה שלו.

 

כשאת מספרת לבעלך על הקשיים שלך הוא מפרש את זה כנראה כתירוצים. 

הוא רוצה תוצאות ואת מספרת לו סיפורים.

הוא לא מכיר את העולם הנשי בו החוויה תופסת מקום מרכזי.

הוא לא יודע כמה את זקוקה להקשבה שלו, ושהיא זו שתתן לך כוחות.

בעולם הגברים, על קושי מספרים כשרוצים להשיג פטור, בעולם הנשים זה כדי לקבל תמיכה. 

 

אז עכשיו הבנת מה הוא לא מבין, ואת זה את צריכה להסביר לו. 

להסביר לו שכאשה, כדי שיהיו לך כוחות, את צריכה את התמיכה שלו.

את צריכה את ההקשבה שלו, את ההבנה שלו לקשיים שלך.

ומתפקידך להראות לו כמה את איתו, כמה את רוצה למלא את רצונו, 

שאת לא מחפשת להתחמק, ואת לא מתפנקת, אדרבא, 

את חושבת כמוהו שאת צריכה להביא כסף הביתה,

תספרי לו כמה קשה את מוכנה לעבוד,

תתארי לו מה את מוכנה לעשות בשביל זה, 

ותסבירי לו שכאשה, את שואבת את תעצומות הנפש מבעלך,

שיקשיב לך, ויאהב אותך. 

 

את הבעל זה מאוד מעורר ומעצים לשמוע שאשתו זקוקה לו.

 

בהצלחה

 

מה מצבכם הכלכלי - האם בתקופת החיפוש שלך לעבודה שתספק אותך אתם מכסים את ההוצאות ורק לא חוסכים או שאתם חיים במינוס ועל הלוואות? האם יש תמיכה מההורים שמאפשרת את החיפוש לעבודה מספקת או לא? ואם יש - האם הוא רצוי לשניכם? האם ההוצאות שלכם אחראיות בכל התחומים של מגורים, רכב, וכו'?

כתבת שאת מחפשת עבודה בתחום אחר ממה שלמדת - לא ברור האם בגלל שיש עבודה בתחום שלמדת אך אינך מעוניינת בתחום זה, או שהתייאשת מהתחום כי אין עבודה ואת מחפשת משהו אחר. אם משהו אחר - האם את דוחה עבודות זמניות שאינך רואה בהן את העתיד עד שלא תמצאי את העבודה שתספק אותך או שפשוט אין עבודה?

בגדול, בלי לדעת את כל הדברים האלה - אתם זוג צעיר מאד, וקחו את הזמן, בלי לחץ להסגר על עבודה מתסכלת, ותעבדו על התקשורת ביניכם ועל התמיכה ההדדית - בלי להבהל מהקשיים הנוכחיים. אתם בסדר גמור וזה בסדר להתלבט התלבטויות זוגיות, ואפילו אם מרגישים שלא יודעים להתלבט ביחד בהרמוניה ריגשית כל עוד זה בתוך גבולות (בלי אלימות ואובססיה) תעבדו ביחד, אתם יכולים. כן תביאו בחשבון שאחריות כלכלית היא חלק מהחיים המשותפים, וצריך להפנות משאבי נפש זמן והקרבה של השקעה בזוגיות גם בתחום הזה למרות שהוא נראה פחות זוהר.

והכי חשוב - בהצלחה רבה במציאת עבודה מספקת ככל שניתן, ושתהיו מפוצצים בכסף מהמשכורת בעבודה.

לנסות לתפוס זמן רגוע,

 

לשבת בנחת,

 

ולנסות לדבר איתו בדיוק על זה.

 

להגיד לו, שאת עצמך מתוסכלת מזה שאינך מוצאת עדיין עבודה סבירה, ואת צריכה את התמיכה שלו. ושאם תרגישי שהוא "איתך" זה יעזור גם לנושא הזה.

 

תגידי לו שלאשה מאד חשובה התמיכה של הבעל ("תביני אותו" שהוא חדש במקצוע..), וזה ממש נותן לה מוטיווציה להצליח ולנסות.

 

לא להאשים, לבקש תמיכה והשתתפות.

 

בהצלחה.