פורום בית המדרש (עמוד 109)

3400 באחד (איפה שאני הייתי)

ו12000 בבית כנסת ליד הבית שלי...

ברור בהן ולא צריך למכור

לא?!?

לפני החג או בחג עצמו כמו כל העליות אני לא מתכוונת לעליה הראשונה שאז זה הכהן

אבל גם נגיד ב770 (יא חבדניקית שכמותי) 

אנשים עשו מכירה פומבית ומי שקנה היה לו תזכות והרבי עלה קבוע!!

בהרבה מקומות בערים קונים ומכבדים את הרב...

 

 

נשמע מעניין איך זה הולך אצלכם. עוד לא הבנתי איך זה 0

בחלקם מוכרים *חלק* מהמצוות, בזה שהייתי החג לא מוכרים כי הכל מסודר מראש...

או כיבדו מראש?

הרבה מקומות מוכרים מראש ואז ישר עולים

קשה לי להאמין שמכרו, כי בכל זאת, ישיבה...

לא קשורה לשמה

בעלי לעתיד אח שלי וכו מבינים אולי בזה

כולנו מרגישים בסופו של דבר מה שכתבת כאן.

השאלה מה זו תשובה ומה זו סליחה.

גם מי שלא רואה שהוא צריך לבקש סליחה מחבר ספציפי כי הוא לא פוגע או פגע במישהו בגדר מיוחד עדיין צריך לעשות חשבון נפש ותשובה בהתאם.

למי שכן יש לבקש סליחה צריך לעשות אותה בשיקול ועובד ראש ואפילו לא צריך לחכות ליום כיפור. אלא כשפוגע במישהו בצורה לא מוצדקת ונכונה צריך לעשות תשובה ולבקש סליחה מתוך שינוי וחרטה אמיתית.

מה שקורה לפני יום כיפור הוא תוצאה של התרגלות של אנשים ואין לו קשר לתשובה.

אין אדם שיסלח באמת על פגיעה או שיבקש סליחה על פגיעה משמעותית במסרון או בקלות ראש.

יש כאלו שאומרים לפני השינה "הריני מוחל וסולח" בשו"ת שונים מופיע האם צריך עדיין לבקש סליחה ממישהו אם אני יודע שהוא אומר את הנוסח הזה והתשובות חיוביות כמובן.

אדם צריך לבקש סליחה גם לתקן את עצמו וגם בשביל הפגוע.

בסימן תרו' השולחן ערוך כותב שיש לבקש סליחה בעבירות שבין אדם לחברו ובעל השתילי זיתים מעיר על זה "הוא בעצמו ולא על ידי שליח".

אדם צריך לקחת את בקשת הסליחה ברצינות ולא כלאחר יד.

זה ממש מה שאני חושבת..

רק שאני ברתי תנושא והעלתי בדיונים לא וירטואלים...

וסיפקתי לעצמי קצת תשובות מיושבות...

 

יש לי מבחן בחמישי בבוקר

אציין כאן בקציר האומר, להרחבה מוזמנים אלי לאישי

 

נ.ב. אני סופר שנים לא כולל התקופה בצבא מטעמי נוחות, שלבו את הלו"ז הצבאי איך שנח לכם כאן)

 

שיעור א: (שנת בקיאות)

 

סדר בוקר תנ"ך ומשנה.

סדר צהריים גמרא בקיאות. (במטרה לסיים את ברכות וסדר מועד במהלך השנה, זה נשמע הרבה אבל זה קצב של דף יומי)

סדר ערב הלכה ואמונה/מחשבה.

 

שיעור ב: 

סדר בוקר תנ"ך, משנה, הלכה ואמונה.

סדר צהריים וערב גמרא בקיאות, במטרה לסיים את הש"ס.

 

 

שיעור ג:

סדר בוקר תנ"ך, משנה ואמונה.

סדר צהריים הלכה, ראשונים על הגמרא (בסיסיים בשנה זו).

סדר ערב גמרא בקיאות.

 

שיעור ד:

סדר בוקר תנ"ך, משנה ואמונה.

סדר צהריים הלכה, ראשונים מורחבים יותר על הגמרא.

סדר ערב גמרא בקיאות.

 

שיעור ה:

סדר בוקר תנ"ך, משנה ואמונה.

סדר צהריים הלכה, אחרונים על הגמרא והראשונים.

סדר ערב גמרא בקיאות.

 

וכן על זה הדרך.

 

יסוד העניין לדעתי הוא שצריך סדר בלימוד, וממילא לאנשים יהיה לימוד מוצלח ויעיל יותר.

שבת זה קנז, עירובין קו ופסחים קכא

ואז עוד יש לך את ברכות סד סוכה נו יומא פח ורק אז את כל הקטנות...

 

יש 4 שעות בסדר צהריים, כפול 5 בשבוע.
שלושים וחמש שבועות נורמליים בישיבה.

20*35=700

יוצא שיש לך כמעט שעה לדף.

זה לא הזוי.

שיעורי דף יומי שאני מכיר נעים בין חצי שעה לארבעים וחמש דקות, אין סיבה שחבר'ה בישיבה לא יעמדו בקצב כזה

כשאדם לומד שלושים דף בשבוע זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה אלא אם הוא פנומן לא נורמלי

תשמע, אבל הוא צובר את הידע, את הניסיון את היכולות והוא זוכר דברים שהוא אהב/התחבר

מחלוקות בסיסיות שחוזרות על עצמן הוא זוכר.

1. אדם יזכור חלק, גם אם הוא יזכור את הנידון רק בעשירית מכל זה, אז הוא יזכור בערך סך של מסכת.
2. הגמרא תיראה לו מוכרת, יש עניין בכך שהלימוד יראה מוכר.
3. יהיו פנינים שאנשים יזכרו או ישימו אליהם לב שמתפספסים בלימוד עיון.
פלוני יתלהב על דברי רבי עקיבא "עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות", אלמוני יתלהב על "אין מקרא יוצא מדי פשוטו", הבא יתלהב משאלות אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע ותשובותיו, האחר יתלהב מהבשר משמים שאדם הראשון היה אוכל והוא היה בשאלה אם זה בשרי ועוד...
בדרך כזו אנו נאפשר לכל בחור בישיבה למצוא דברים המושכים את ליבו

למדתי המון גמרא בקיאות בקצב מהיר, אינני זוכר הכל, אבל יש מלא פנינים יפים שלמדתי וכשהייתי בישיבה היה לי קובץ שלהם וזה כיף לסכם דברים כאלה

חלק מכובד ממנו, ניסיתי להמחיש שיש זמן.
כי חלק מהזמן ילך ללימודי הלכה

קודם לסיים את השס בביקאות ורק אחכ להתחיל עיון

ממש ממש ממש לא!

עם כמה שזה עוזר בלימודי עיון. לא! אתה לא יכול לוותר עלזה!

 

כאילו מה.. תלמד גמרא תסיים את השס בגיל 19/20

אחכ תלמד עם תספות - תסיים בגיל 25

ואז?? מתי תלמד ראש מהרשא מרדכי ריטבא וכו וכו וכו וכו?!?!?!?!

תסיים בגיל 40???

העיון ילך בצורה נכונה וקלה יותר.

זה קצת מצחיק להתפלפל בדברי התוספות, הריטב"א או הרא"ש, לפני שאתה מכיר את כל ההקשר עליו הם דנים.
בעלי התוספות מצטטים גמרות ומשניות ממקומות שונים, אם אתה לא מכיר את ההקשר, על מה אתה דן בדיוק?

והוא לא חסר ידע, אם זאת שבישיבה תיכנות שורפים ת'חיים, יש לו ידע. איכשהו. קצת.

 

בגדול - בסדר בוקר תמיד לומדים את היותר מצריך ריכוז ומסובך, כי בבוקר אתה מרוכז.

צהריים, בסגנון ה-גמרא בקיאות/טור ב"י שוע ומשנב

ערב - תנך אמונה מוסר משנה רמבם

לכן, אני נותן להם יותר זמן וחשיבות.

השלחן ערוך פסק שאדם אמור לחלק את זמן לימודו, לא הלכתי עד כדי דבריו אבל הלכתי על הכיוון:
"חייב אדם לשלש למודו שליש בתורה שבכתב דהיינו הארבעה ועשרים שליש במשנה דהיינו תורה שבעל פה ופי' תורה שבכתב בכלל זה שליש בתלמוד דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מתוך דבר וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה דברים שלמד מפי השמועה כיצד היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות ביום וט' בתורה קורא ג' מהם בתורה שבכתב ובג' תורה שבעל פה ובג' יבין דבר מתוך דבר במה דברים אמורים בתחילת לימודו של אדם אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו:

הגה: וי"א שבתלמוד בבלי שהוא בלול במקרא במשנה וגמרא אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל (טור בשם ר"ת וע"פ ע"ל סי' רמ"ה ס"ו) ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה"ב אבל לא בלמוד שאר החכמות (ריב"ש סי' מ"ה ותלמידי רשב"א) ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה):" (הלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמו)

הוא לא יודע מספיק טוב משנה/תנך

 

אבל אתה מבין שאתה לוקח ממנו את העיון והרבה זמן הבקיאות לטובת זה!

זה שיעשה בסדר ערב או משו... שישקיע זמן עצמאית.

זה לא יכול לבוא על חשבון עיון!!

אבל בטח שלא להעביר את זה לערב

מינימלית, ואני חושב שאתה מסכים עם האמירה הזו.
המחלוקת היא רק במה זה בקיאות מינימלית...
ואני חושב שזה תנ"ך, משנה וש"ס

וזה נכון שוואלה שורפים ת'זמן בישיבה התיכנוית. אבל יש ידע. טיפה.

 

ואתה לא יכול לבטל את העיון לפני שיש בקיאות!!!!

הוא צריך להתנסות בהכל!!

נכון שהוא צריך להשקיע יותר בבקיאות בשלבים ראשונים - אבל לבטל לגמרי?!?

ממש ממש לא!

ותראה שהתכוונתי שש"ס זה בקיאות מינימלית. (אגב, כך סבר החזון איש ולכן אמר שאסור ללמוד עיון לפני שסיימו את הש"ס, כי אז אומרים שטויות.

פוק חזי מאי (עמא) ישיבתא דבר

נניח.. אמ.. פורת יוסף.. כן.. לומדים עיון גם אם לא סיימת.

הר המור - גם כן.

ואני די בטוח שגם בפונוביץ' וחברון

מחקתי את העיון מהלו"ז, בשנתיים הראשונות ולא בכדי

הארחות צדיקים אומר שבגלל שהחלו ללמוד עיון אין לנו גדולים בתורה.

והרב משולם ראטה בחוברת "לעמלים בתורה" הסביר שצריך ללמוד לפי סדר והוא גם מחק את העיון מהסדר.

כי אתה לא יכול לבטל את זה לגמרי.

ושוב - נניח סיימת את השס בגיל 19 בקיאות

ואז תתחיל תוספות סיים בגיל 25

ואז עם ראשונים.. נו מה? מתי תסיים בגיל 40???

הקצב שלו עולה, אז הוא יסיים ש"ס עם תוספות עד גיל 25. וראשונים הוא ילמד תוך כדי המשך חייו.
ובכל מקרה, ארון הספרים הוא ענק, אם אדם רגיל ידע את הש"ס ולא את כל הריטב"א, זה לא כזה נורא.

הישיבות בנויות אחרת כיום וההצדקה הכי טובה שאני מכיר לזה, היא שזה יותר מושך את החבר'ה

בימינו שמים הרבה דגש על "עיון", במסגרת זו גם למשל ייסדו מושג של "ביטל באיכות", כלומר שאדם יכול לעשות ביטול תורה בכך שהוא לומד פחות, אבל יכול גם, לפחות לפי המושג הזה - אם הוא ילמד חומש בזמן שהוא יכול ללמוד גמרא - אז לפי המושג הזה זה ייחשב "ביטול תורה" - "ביטול באיכות", כלומר באיכות הלימוד, גמרא מול חומש, שלכאורה הגמרא עדיפה.

 

זו הסיבה שגם בימינו אנשים מתקשים להבין איך ישנם אנשים "גדולים" שלמדו המוני ספרים.

 

ומכאן אני מגיע לנקודה: נניח שאתה מלמד תינוק בן שנתיים לדבר. אז אין מצב שאתה יושב איתו מילה מילה ומסביר לו על כל מילה מה זה, ומפרט על כל מה שכדאי לדעת על זה, אפילו לא בפירוט שנוגע לחיי היום יום שלו. אלא אתה קודם כל דואג שהוא יהיה בבית או בגן בקירבת אנשים, וממילא הוא שומע הרבה מילים, משפטים, סיפורים, אמירות וכו'. לאט לאט הוא מתרגל לדבר הזה שנקרא "לדבר", ואז יום אחד עהוא פשוט מבין איך עושים את זה. זה לא שברגע אחד הכל נהיה שונה לחלוטין, אבל בהחלט ישנם שלבים שפשוט קורים מעצמם, ואם היית מנסה לעשות את זה על ידי שתשב ותסביר לו - רוב הסיכויים שזה לא היה מצליח באותה מידה, אם בכלל. ואם בכלל הייתה לו סבלנות להקשיב לך ולנסות להגיד את המילים שאתה מלמד אותו. 

 

לכן בדיוק צריך לדעת ללמוד "בקיאות", לרפרף - אבל בצורה שאתה אחר כך יוצא מהלימוד עם משהו, זה לא חייב להיות שאתה יודע כל מילה שקראת, ואפילו לא כל פרק. אבל זה מועיל בכל מיני צורות, וזה בדיוק הסיבה שאמרו שיש "עניין" לקרוא תנ"ך או זוהר אפילו בלי להבין - זה פשוט עוזר לך להתחבר לדברים, ואפילו שאתה לא מבין הכל אתה עדיין מבין משהו. אבל פה אני מדבר מעבר לזה, הרי רוב האנשים יכולים לקרוא לא דווקא מהר ובלי להבין כלום, אלא טיפה יותר לאט ולהבין כמה דברים בסיסיים ועוד כמה דברים מעניינים, ועוד כמה דברים חשובים וכד'. ואם אתה עושה חזרות על חומר שקראת ברפרוף-בקיאות שכזה, אז מה טוב, כי אז בכל חזרה אתה מתעניין יותר בעוד פרט ועוד פרט, ולאט לאט אתה מכיר את הספר שאתה לומד. כדאי לזכור שבין כה וכה יש הרבה דרכים לפרש והרבה פרטים לפרט - בכל נושא לימודי שהוא, ואם כן אז למה להתאכזב מזה שאתה לא למדת בעיון, גם אם תלמד בעיון לא תגיע להכל, ואדרבה, אם תלמד הרבה בקיאות יהיה לך חשק ללמוד עיון בכל נושא שרק קשור לחומר שאתה מכיר, כי זה יהיה חלק ממך, בפרט שהלימוד בקיאות הוא יותר בנחת, ולכן "נכנס לעצמות". ואז כמובן שראוי גם לתת זמנים ללימודי עיון, גם בזמן שאתה עדיין בבקיאות, כי זה נותן לך צורות מחשבה איך להפוך את לימוד הבקיאות ליותר מעניין ומועיל, ומאידך בהתחלה אתה משקיע הרבה בבקיאות, ואחר כך אתה כבר כל כך בתוך החומר, שמאוד מעניין לך ללמוד עיון, וכך מגיעים למעלת "כמעיין המתגבר"

 

כל מה שכתבתי מבוסס על הרבה מחשבה ואחרי עיון בכמה דברים שכתבו ראשונים ואחרונים בעניין סדרי לימוד (אם אתם רוצים מקורות אשמח להפנות), וגם אחרי בירור ונסיונות ובדיקות של דרכי לימוד

אין נושאי כלים ויש על זה מבצע להשקה בהנחה משמעותית.

 

בקישורים שהבאת המהדורה הזולה היא מאוד פשוטה, היד שבתאי יותר יפה (נראה לי שזה ה"סטנדרט" היום בחנויות).

מבחינת תוכן עד כמה שאני יודע אין ביניהן הבדל, יכול מאוד להיות שאני טועה

כי זה הפרש עצום במחיר באחוזים...

 

אפילו שאולי עדיף רמב"ם נורמלי, מחיר סט מושקוביץ הוא 120+- וסט פרנקל 40+- ממה שאני מכיר.

 

אגב, אני מאוד התרשמתי לטובה מהחנות האינטרנטית אוצר הספרים, מחירים טובים ושירות טוב

איפה יש סט פרנקל ב40?

יש לי יותר מדי טעויות הקלדה היום...

כאילו.. את המהדורת אבטיפוס.

הם עשו מהדורה ומידי פעם נשמעט איזה מילה, או שהם שכחו את הראעב"ד ואז פעם ב-כמה ספרים הם תיקנו את זה בסוף הספר.

אבל אצלי זה מהדורת כיס

מכל מקום. אם לא נח אני אישית לא מכיר באזור הנ"ל.

לגבי רמב"ם תלוי מה אתה מחפש, נוסח מדוייק, פירושים, או שלא אכפת לך.

לגבי נוסח אפשר לקנות את הרמב"ם שבכרך אחד של הרב יוחאי מקבילי.
של הרב קאפח 24 כרכים נוסח מדוייק ופירוש מקיף.
פרנקל- לפי דפוס ראשון (למעט ספר אהבה) גם נחשב מדוייק ובעל פירושים עיקריים כסף משנה ועוד.

אם לא אכפת לך תקנה וילנא פשוט בצורה שנח לך ללמוד.

לגבי מחיר פרנקל עולה בערך 80 שח לכרך בערך תלוי בחנות ובמקום. ישנם 14- 15 כרכים.
הרב קאפח באזור 1700 שח לסט או 60 ומשהו לכרך. מכון משה קרית אונו.

בהצלחה העיקר הלימוד

מה ההעדפה שלך - נוחות או תוכן.

 

השני נראה הרבה יותר קריא ונוח לעיניים (יתרון בלימוד בקיאות, אבל בשביל בקיאות יש הוצאות טובות בהרבה), הראשון הוא עם שינויי נוסחאות הגהות וציונים ותוספות שאין בשני (אין מה לעשות, למרות כל השנים עדיין לפרנקל אין תחרות...).

אין בו את ספר המפתח ושינויי הנוסחאות. אמנם אין תחליף לפרנקל אבל אין תחליף לרמבם בכרך אחד ולרב קאפח ולרב רבינוביץ לפעמים.

קיצר צריך את כולם.

ריבוי הכרכים בפרנקל ממעט את הכוח ומיותר הרבה פעמים. אין צורך להפוך כל כך הרבה דפים.

רמבם בכרך אחד זה דבר ראשון, בקיאות. ובנוסף אחד מהסטים הנל.

קודם כל איך שהראבד למד, בלי הראבד על הדף...

חוץ מזה שהמלצתי על שניהם... סט בסיסי ב300 שח ורמבם בכרך בעוד 150 בערך.

במקום פרנקל או משהו דומה.

אני לא יכול להשוות בכלל את לימוד הרמבם שלי לפני הכרך הבודד. להקיף חטיבות שלימות ברמבם בעמוד. לא להתפזר. לדפדף ולהשוות בין כל הרמבם.

אין לזה אח ורע.

אני מתייחס לראבד כעוד פירוש לא הכרחי להתחלה.

את ספר המפתח אין בו אבל שינויי נוסחאות יש. 

 

נכון שיש מהדורות שונות שמיועדות למטרות שונות, הכוונה הייתה שבמהדורת הדפוס הסטנדרטית שמיועדת לעיון פרנקל הם הטופ (למשל מבין המהדורות של רמב''ם בכרך אחד מפעל משנה תורה הוא הטופ לדעתי, הרב קאפח והרב רבינוביץ' הם פירושים כך שהם לא ברי השוואה חוץ מזה ששניהם גם עסקו בדיוק הנוסח שבזה כן יש מקום להשוות אבל זה זניח לפירוש).

לי יש את הפרנקל הגדול השלם, הרב קאפח, ובכרך אחד... כבר יותר מעשור גם, כל פעם משהו אחר נצרך

מכשיר את השרץ.

מכאן:
שמי שבארץ ישראל מרגיש כל כך בטוח מבחינה דתית עד שהוא מתחיל לזלזל בעבודת ד' מרוב ביטחון עצמי.

ואילו מי שבחו"ל יודע שהוא חייב להיות צדיק ולהקפיד על קלה כבחמורה כי בחו"ל אתה כמי שאין לו אלוק וללא ביטחון דתי.

מכאן שעדיף להיות בחו"ל אם תרצה להגיע למדרגות רוחניות גבוהות.

(משהו ששמעתי מהנוסעים לאומן...)

אמרת לו שחז"ל אמרו שאוירע של ארץ ישראל מחכים?

ושכשאמרו "דומה כמי שאין לו אלוה" זה לא היה מחמאה?

זה היה ההמשך...

ויש הגנה מיוחדת לנוסעים וכו'

אבל מה זה איך תשווה? מה עדיף בחינת או ארץ ישראל ממש? חח

מותר להרוג נחש ברשות הרבים, אפילו בשבת (כמו גחלת ברשות הרבים).

 

זה המרחב שלהם באותה מידה כמו שלנו, אבל הם לא יודעים את זה.

לכן סדר העדיפויות שלנו הוא קודם בני אדם ואח"כ עקרבים.

בכלל, לגבי צער בעלי חיים, כל מה שהוא לצורך האדם אין בו משום צער בע"ח.

 

גם בלי הילדה, נכון להרוג אותו.

 

 

(הרב יעקב אריאל סיפר שמישהו בא אליו עם מגדיר נחשים בשבת כדי לברר האם הנחש שנמצא אצלו בבית ארסי כדי שיהיה מוצדק להרוג אותו... כמובן שהוא נתן לו על הראש, שקודם יהרוג אותו ואח"כ ישאל שאלות).

כלומר שזה רחוק מאוד מכל עיר שהיא.

וגם שם אני לא יודע אם זה נפסק להלכה.

אז אם את רואה נחש במדבר והוא לא מאיים עליך, תני לו ללכת.

 

עקרב מותר תמיד להרוג לא משנה מתי.

נחש בשבת צריך לבדוק את המצב.

גם בשבת!
שור מועד
נחש
עקרב/נדל
כלב חולה כלבת
כי אם לא תהרגי אותם יש סיכוי גבוה שהם יגרמו למישו פציעה..

י – תפילת עננו | פניני הלכה

 

ש"ץ ששכח לומר ברכת 'עננו', אם עדיין לא אמר את שם ה' בסוף ברכת 'רפאנו', יחזור ויאמר 'עננו'. ואם כבר אמר ה', יאמר 'עננו' בשומע תפילה כיחיד. ואם גם שם שכח, יאמר 'עננו' בלא חתימה אחר "המברך את עמו ישראל בשלום", קודם שיאמר "יהיו לרצון אמרי פי וכו'" (מ"ב קיט, יט). ויחיד ששכח 'עננו' בשומע תפילה, יאמר אותו בתחנונים שאחר התפילה. ועיין בפס"ת תקסה, ב.

אני לא בקיא בהלכות ש"ץ מסיבות כאלה ואחרות

אתה יכול לבחור כמה לעבוד - אבל מה שנגזר זה כמה ישאר לך ולא יתבזבז על הוצאות לא מתוכננות.... (חוץ מצדקה, הוצאות בניו לת'ת והוצאות שבת וחג)

הכיוון הפשוט לתרץ שעולה לי זה שנגזר מה שתקבל עם הסייגים שמופיעים במסכת ביצה כמו שאניוהוא ציין לעיל.

אבל לא נגזר במה תעבוד, איך תרוויח- ביושר או לא, ממי תקבל, כמה תעבוד וכמה יצא וישאר.

כמו שבברכת המזון אומרים "אל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלוואתם"...
וכמובן שכולנו הולכים לעבוד ונצרכים לעיתים גם להלוואות , אלא מה? שנדע מה המקור והשורש של הכל, הקב" ה.

יש רווח והכנסה ויש הפסד והוצאות. כל מה שלא תלוי בך כמובן שלא חלה עליו הבחירה החופשית. יש מקום רב להשגחה להתערב.
אתה עובד במה שבחרת ומרוויח ומוציא כראות עיניך. אך ישנן הרבה הוצאות והכנסות שאינן בשליטתך שעליהן לא חלה הבחירה וההשפעה שלך.

חג שמח ושנה טובה!

תודה ל@אריק מהדרום, @אניוהוא ו@סתם 1... נתתם זוית מעניינת למחשבה והחכמתם אותי

והרב כבר ענה לי שחייב. תודה!

שלוקח חולה שאין בו סכנה.
אם הכדור נלקח בבליעה ואין בו טעם או שטעמו פגום ולא ראוי למאכל. ההדרכה שאני מכיר ושמעתי שאין צורך בהכשר על דבר כזה ודנים אותו כעצים ואבנים שאין להם דין מזון ולא חלים עליהם דיני כשרות.

מכאן שצדקת בשאלה שלך שמה שלא מזון ולא אוכלים אותו בני אדם או בעלי חיים כמזון לא צריך הכשר.

לגבי דברים עם טעם מצריכים כשרות כי יש לזה טעם מה שמכניס את זה לדרך מאכל מצויה.

לגבי תוספי מזון וויטמינים נראה לי שהדין משתנה. כדאי לשאול רב לגבי צורך ספציפי כי לפעמים יש מקילים במקום צורך גדול ודרך לקיחה שונה (אם בולעים דבר עם טעם) ולא כל דבר ללא הכשר הוא לא כשר.

שנית, סיבות לפטור מהכשר הן:
1. אין טעם או שהכדור מר.
2. הכדור נלקח מחמת מחלה ולא כתוסף ואז זה יכול לפטור ברמה מסויימת לפחות.

אם אינני טועה, יש דיונים האם טעם אחד מספיק בלא השני.

אלך לקנות כשרים וזהו

נשמעת עצבנית קצת על זה... היה בבית כאלה בלי הכשר?

בלי הכשר.
ורק אחרי שלקחתי שני כדורים, קלטתי שאין הכשר

ולדעתי בכל מקרה זה נתון במחלוקת.
בכל מקרה, המקום ימלא חסרונך

א. אין לך רשות לומר שלא כאן המקום בזמן שאתה מתווכח על זה

ב. הוא בלתי מוגבל, וגוף הוא מוגבל מעצם הגדרתו, ולכן זה פשוט תרתי דסתרי

ג אינני יודע למה *בדיוק* משמש המונח "אור אינסוף". אם וכאשר הוא משמש כשם לאינסוף, אזי לא מדובר באור נברא אלא כינוי אחר ל"אינסוף". אם וכאשר מדובר על "אור נברא" אז דין המונח הוא כאור נברא, אבל אני מניח שלא מדובר על "אור נברא", וממילא הכוונה היא לאינסוף עצמו, שהוא אינו יכול להתלבש בגוף.

ד. "אינו יכול" הכוונה במושגים של "יכול" ו"לא יכול" ה"אינסוף" עצמו הוא מעל המושגים האלה, אבל בכל מקום שהמושגים מסוגלים להיכנס הרי שהם מכניסים יחד עם עצמם גם את תכונותיהם - שהם כוללים את תכונת המוגבלות וה"יש סוף". ממילא השאלה על "יכול" ו"לא יכול" היא חסרת משמעות.

א. יש לי רשות. ואני לא מתווכח איתך על שום דבר. אתה רוצה דיון פורה, עם התבוננות וליבון של המושגים - אין לי בעיה. לא באתי להתווכח, אלאלדון וללמוד זה מזה. אי לכך ובהתאם לזאת, כל האמור הוא להבנתי בלבד, על פי מה שלמדתי בחיי. אם ישלך מה להוסיף וללמד אותי - אני אשמח...
ב. בצורה הפשוטה של המושג 'אינסוף' אתה צודק. אין-סוף משמעותו בלי גבול ולכן לומר שהוא קיים בגבול זו סתירה. אבל המושג 'אינסוף' כשהוא מתייחס לעצמותו של הקב"ה הוא אינסוף במובן רחב הרבה יותר. אין שום דבר שמגביל אותו, בשום צורה שהיא. לא בגלל שהוא בלי גבול, שהרי גם ההגדרה 'בלי גבול' מגדירה משהו (שאין לו גבול...) וממילא אין זו אינסופיות אמיתית. אינסופיות אמיתית (והמונח אינסוף כאן הוא רק מלית ברירה, שהרי את עצמותו יתברך אי אפשר להגדיר כלל) - כשם שיש לה כח בבלתי בעל גבול יש לה כל בגבול (ושוב, זה הרמחל אמר, לא אני). גם 'תרתי דסתרי' זה לא קושיה על אינסופיות כזו כי גם להגיד שהיא לא יכולה להיות שני דברים סותרים - זו הגבלה מסוימת. אינסוף, המייצג את עצמותו יתברך, הוא אינסוף גמור ולכן הוא יכול להיות גם סוף באותה מידה... (וזו גם התשובה הכי עמוקה, לדעתי, לשאלה אם הוא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים)
ג. המונח 'אור אינסוף' והמונח ' אינסוף' אינם בדיוק אותו מושג. 'אינסוף' הוא כינוי (שאינו ממצה כמו שכתבתי) לעצמותו יתברך ו'אור אינסוף' הוא האור האינסופי והלא מוגבל של האינסוף. כלומר בהנחה שהאינסוף הוא המאור - לאורו קוראים אור אינסוף. 'אור אינסוף' מצד אחד מאוחד לגמרי באינסוף ואינו נפרד ממנו כלל (שהרי ברגע שיסתירו את המאור, גם אור לא יהיה) אבל מצד שני הוא כבר נברא במידה מסוימת (לפני הצמצום) אם אתה רוצה הרחבה- תוכל להסתכל בערכים 'אינסוף' (עצמות ומהות) ובעיקר בערך ' אור אינסוף' בחב"דפדיה.
ד. אני מסכים שהאינסוף הוא מעל למושגים של יכול ולא יכול, וזה בדיוק מה שניסיתי לומר לך כשכתבת בהתחלה ש'אור אינסוף אינו יכול להתלבש בגוף'
ה. מעבר לכל הנ"ל, אם ננסה שניה לכוון לדעת המשורר (חנן בן ארי, אם אינני טועה) אני מעריך שהוא מכוון למאמר הזוהר המובא בתחילת ספר התניא, בו כתוב שנפשו של יהודי היא 'חלק א-לוה ממעל ממש' צריך להתבונן הרבה ולהעמיק בכוונת אדמוה"ז במילה *ממש* אבל בפשטות הכוונה היא שהקב"ה נטע ביהודי נשמה שהיא חלק ממנו יתברך. בפשטות. ואם כן הןא אכן 'אור אי סוף לבוש בגוף' ואגב גם המושג 'לבוש' לא מדויק וצריך להתבונן בו, שהרי לבוש ניתן לפשיטה ולהחלפה.
ו. כמובן שצריך להדגיש שאין כאן הגשמה או משהו דומה ח"ו. בדיוק במקומות האלו יעו ש"צ שר"י ואותו האיש יש"ו. וכן עובדי אלילים רבים, כמו שמבואר גם ברמב"ם
אבל, עד כאן להיום. (ויש לי רשות אחי, יש לי איזה רשות שאני ארצה. אנחנו עדיין בעולם של בחירה )

א. בדברים שבין אדם לחבירו (אין לך רשות למה שאתה רוצה... אם לא תקלוט את זה בעולם הזה - תאלץ לקלוט את זה בעולם הבא בדרך הקשה)

ב. אתה מעבד דברים שאני כתבתי - וכותב אותם בשם עצמך (גם אם נניח שהבנת אותם לבד, עדיין עליך לתת מקום לאדם אחר הקדימך, ולא רק מטעם בין אדם לחבירו אלא גם מטעם יושר אינטלקטואלי)

ג. דבריך חורגים מגבולות הדיונים שלהם מיועד הפורום. הפורום לא נועד לעסוק בנושאים שבקצות האמונה, שהרי הם גובלים ב"במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות" ואפילו "ולא תתורו".

 

אשר על כן אינני ממשיך להגיב כאן, (שלא לדבר על זה שיש צד שהיה ראוי בכלל למחוק את דבריך מכאן)

 

קישורים לכמה שירים שכתבתי.

השלושה הראשונים על אלול ותשובה

השלושה האחרונים על רה"ש ויום הכיפורים

@לתת מכל הלב, יישר כח על פתיחת השרשור

 

מתחיל... - פרוזה וכתיבה חופשית

אלול ! - פרוזה וכתיבה חופשית

ועוד אחד.... - פרוזה וכתיבה חופשית

 

וחותם יד כל אדם בו - פרוזה וכתיבה חופשית

אחת בשנה. שיר על משמעותו של יום הכיפורים - פרוזה וכתיבה חופשית

לילה כיום יאיר - שיר לליל יום הכיפורים - פרוזה וכתיבה חופשית

 

תפילות הימים הבעל"ט - לקראת נישואין וזוגיות

 

"שכל יהודי ויהודי יש לו בפנימיותו נשמה קדושה,

ובאמת לאמיתו הוא רוצה למלא רצונו של אבינו שבשמים בשלימות ממש

כי הנשמה משתוקקת לזה באהבה עזה כאש...

רק שמכל החטאים שבכל הדורות ומתוקף הגלות

נעשו הרבה כיסויים המכסים את הפנימיות ואור הנשמה.

לכן אנחנו בעצמנו איננו יודעים כמה אנו רוצים באמת לאמיתו של דבר לעשות רצונו יתברך..

ובימים אלו העבודה היא לברר את ההשתוקקות הזו, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל עד כמה שאפשר". 

 

(מתוך שיחה של רבי מאיר זילברברג שמובאת בספר "דברי חיזוק". מומלץ בחווום).

ברכת קדושת השם -
http://www.netivotiby.co.il/archive_id.asp?id=68


באור לתפילת 'ונתנה תוקף'
http://www.netivotiby.co.il/archive_id.asp?id=611

משהו יפה לראש השנה - לקראת נישואין וזוגיות

@צועד [הוא אמר שיש לו מבחן ...אולי הוא יודע]

אני חושב שמה שהשתנה זה רק החומר לבחינות

באתר של הרבנות עברתי, כמובן.
לכן אני שואל כאן.

(מגיל 22).

3. ביחס לנושאים, יש רשימה של נושאים ותאריכים, אתה בוחר במה לגשת.

כמובן שיש לשים לב שיש נושאים קשים יותר.

רשימת הנושאים לרבנות רגילה הם:
שבת, איסור והיתר ונידה מהגדולים.
חופה וקידושין, שמחות מהקטנים.
והלכות ברכות שנכנס לא מזמן, אז אני לא יודע לאיזה קטגוריה זה נכנס.

צריך את כל ששת הנושאים כדי לקבל הסמכה לרבנות

למשל, אפשר להיבחן, לא לגשת שלוש שנים להיבחן שוב וכך הלאה?

או אלול עד קיץ?

אבל אני חושב שזה 23 ולא 22

כתוב 22.

אבל אם מדובר בסוף שיעור ה' זה ממילא יהיה 23...

נראה לי שאפנה אליהם ישירות.

אני מניח שאתה לא הראשון

זה אישור מהישיבה שאתה צריך לבקש.
צריך גם אישור מהישיבה או מרב של התוכנית הלכה שאתה מוכן ולמדת את החומר.

לא בכל מועד יש את כל הנושאים. יש מועדים של נושאים קטנים וגדולים. צריך להתעניין קרוב למועד מה יש במועדים הקרובים.

בהצלחה רבה!

בדיינות יש מועד שונה לכל בחינה.

בכל אופן שיחת טלפון עדיפה. הרבנות זה אחד המקומות שמבחינת טכנולוגיה די מיושנים

והכל מאד מסודר

אבל הכל זורם מהר יותר, ובאמת מחזירים תשובות תוך 3 חודשים.
צריך לתת את הקרדיט לשינוי לרב הראשי הרב דוד לאו שליט'א.

חשבון נפש זה לסכם בראש או בכתב או איך שנח לך את הדברים שעשינו והאם זה היה נכון, מה היה טוב במה שעשינו וצורת התנהלותנוף, מה ניתן לשפר ומה לא היה נכון.
תשובה באה כדי לבקש סליחה ולהתחרט על מה שעשינו לא נכון או הדורש שיפור עם רצון לשיפור ועוד יותר טוב אם יש דרך

קל לומר את מה שכתבתי, אך ליישם זה פחות.

בהצלחה רבה

שנזכה לצאת זכאים בדין

אבל איך אפשר לכלול את כל הדברים שעשיתי טוב או לא.. זה המון.

תודה!
אמן

בתיכון המורה לאנגלית העלה לנו נקודה למחשבה, האם אנו מחליטים החלטה גדולה ושאר ההחלטות נגררות ממנה או שיש מלא צמתים קטנים?

כשאני חושבת על עצמי נראה לי שמלא צמתים קטנים
שמובילים לשינויים גדולים בסופו של דבר.

מחליטים החלטה גדולה ואז יורדים לפרטים.. כי אם רק נחליט ולא יהיה בדיוק הדרך נלך לאיבוד

אנחנו מחליטים החלטה גדולה - בוחרים כיוון, מה המטרה שלנו, לאן אנחנו שואפים,

ולפי זה בוחרים בצמתים הקטנים - במטרה להגיע לאן שרצינו - החלטות שנגררות מההחלטה הגדולה

 

כלומר

גם וגם

אנחנו מחליטים החלטה גדולה ושאר ההחלטות ה"קטנות", בצמתים הקטנים נגררות ממנה

תמיד יש לך משהו טוב להגיד

אני זוכרת
ששמעתי בתקופה לפני שנים דבר נפלא מאחד האנשים הנפלאים
שהולך איתי כל שנה.


מצווה מן המובחר לתקוע ב שופר כפוף. השופר עצמו לא מעובדאלא רק חלול. רואים שזו קרן של איל. נכון? למה?


כי הקרן הלא מעובדת - היא חומר ראשוני. פשוט. טבעי.

והכפיפות באה לומר- רבון העולמים

(ידעתי...כי הנני בידך לבד כחומר ביד היויצר- סתם לא קשור אבל נזכרתי בו... )

באנו לפניך
בנמיכות רוח
בכפיפת קומה
בטבענו הראשון.


אנחנו בלי איפור ונוצצים
אנחנו עצמינו . טבעיים.

לפני ה'

באים כמו שאנחנו
מתכופפים
וממליכים. ונכנעים.



והקבלת מלכות הזו- יחד עם הפשטות-
פועלת.
כמו הסיפור על היהודי שצעק א"ב וזה שבר את כל המחיצות.....


כי יש בזה אמירה מסויימת.


של
"שובו אליי"
כמו שאתם.

עם הבוץ בנעליים ועם הקרע במכנסיים. אני אוהב. מחכה. ותמיד שמח שאתם חוזרים אליי....



******


לעצם השאלה


אם לא יהיה לנו מטרה- איך נגיע אל היעד?


אני אומרת
תשובה- לשוב לעצמיו. שלנו. למהות הטובה שיש בנו ללא תלות במעשינו . יש שיקראו לה סגולה ויש שיקראו לה נשמה (או 'כפרה')

אבל השייכות הזו קיימת
מוטמעת בנו. די אי איי רוחני מיוחד
שמשייך אותנו תמיד לשאיפה של עשיית הטוב.



לכן
לא בלחץ.
בנחת.



מתוך ההבנה הבסיסית של הטוב
ומהותו ותפקידו בחיינו
נשוב אליו לאט לאט.


חשבון הנפש יכול למקד איפה טעינו כדי לדעת כיצד לתקן.




לסירוגין

כדי לא להתייאש מהחשבון...




נשמח בתשובה הפנימית
העצמית



ונקבל כולנו
תשובות ותוצאות
נכונות
ובונות

לחשבון הנפש
לתשובה

לקראת ההמלכה הגדולה
נצא לקבל מלכא
מתוך שמחה בזו המעלה