פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 126)

בס"ד

לכן הערכה היא שבג"צ יתערב כמה שפחות בשביל לא להיות זה שגורם בפועל לבחירות. לגבי החקיקה, בינתיים נראה שהיא מתקדמת יפה, ובמידת הצורך נתניהו וגנץ יבקשו מהנשיא את 19 הימים הנוספים שמקנה להם החוק.

עם זאת יש להדגיש שהאיום של מערכת בחירות רביעית עדיין נמצא בפינה וטעות הכי קטנה בין מצד המערכת הפוליטית ובין מצד המערכת המשפטית, יכולה להחזיר אותו, ובגדול.

והתקדמות גדולה לעומת כל מיני דוברים בשנים האחרונות.

כוכבי הוא רמטכ"ל ברמה שלא נראתה כאן כבר זמן רב.

תבוסתנית

ואדם נקמן וקטנוני - כמו לא מעט פוליטיקאים אחרים. 

 

הוא הרי טבע את המונח "כנופיית שלטון החוק" ופתאום הוא ראשון התומכים באקטיביזם כשזה משרת את האינטרסים הקטנוניים והנקמניים שלו בנתניהו. 

 

הוא לא שמאלני כמו שפעם הוא לא היה ימני - סתם אחד שתופס טרמפ על ה"הדר הבית"רי"...

פשוט מתכוונים לכך שהוא לא מפגין חכמה יתרה. כמו תמר זנדברג.

שהרי נתניהו הוא הימין בהתגלמותו....

כמו שהלכלוך בין יאיר לפיד לגנץ... לא צריך לקחת ברצינות את דברי הפולטקאים...
והשפם יוכיח

לריבלין אין את העמקות הנדרשת כדי לקרוא על אידיאות שמאליות ולגבש אידיאולוגיה שמאלית. הוא ליצן נבוב מוחין, חנפן מקצועי ותו לא.

זה מתחיל בגינוי החריף והמפורסם שהוציא לסכסוך בדומא, בניגוד לפיגועים שנעשים על ידי ערבים.

זה ממשיך דרך התבטאיות חוזרות ונשנות המביעות תמיכה ואמון מוחלט במנגנוני אכיפת החוק, בניגוד גמור לקריאות שהשמיע כשהוא היה בתפקיד הנחקר.

זה עובר דרך התבטאויות פרוגרסיביות דוגמת "דמוקרטיה היא רצון העם, אבל העם צריך לבחור נכון", כשמשום מה, נכון זה הדעות של כחול לבן ושמאלה.

וזה נגמר (נכון לעכשיו), בהחלטה לא למסור לנתניהו את המנדט, על מנת שלא ישיג שליטה בוועדה המסדרת, למרות שנתניהו השיג 59 ממליצים, ואילו בסיבוב הקודם גנץ קיבל את המנדט עם פחות מכך.

 

הרבה אנשים מתרגמים משום מה לא מוסרי לשמאלן. אני חושב שריבלין פשוט אופורטוניסט שמבין שכדאי לו ליישר קו עם הרשויות השופטת והחוקרת.

הרב אריאל כלפי הלהט״בים

הפרס מוענק על בסיס קריטריונים מוגדרים של עשייה ספציפית ותרומה מוכחת לנושא בגינו ניתן הפרס, ועל כך אין עוררין, על תרומתו של הרב אריאל לספרות התורנית, ודיעותיו האישיות מוגנות תחת חופש הביטוי.

בהנחה שהיו אנשים ישרים במוסד המתועב הזה, בהחלט לא היה על מה לדבר. אבל מאחר שהפסקים מבוססים על אינטרסים, צ"ע מה האינטרס כאן.

על זה הרי אישרו את חברי מפלגת הרשימה המשותפת שחותרים תחת לגיטימיות מדינת ישראל. חופש הביטוי.

יש עניין של הסתה גזענית.

על רקע זה נפסלו אנשי עוצמה יהודית.

ההתבטאויות של הרב אריאל אינם על רקע גזעני כנגד להט״בים.
רב העיר ר"ג: "הומואים הם נכים שצריכים טיפול פסיכולוגי"

כתוב גם לפסול על פעולות ו/או הצהרות של הורדת מרכיב היהדות ממדינת ישראל

אם באמת מניעת הסתה גזענית הייתה חשובה לבג"ץ, הם היו פוסלים את המפלגות הערביות.

אני לא יודעת כמה מחבלים צמחו מתוך תמיכה בעוצמה יהודית, (אני די בטוחה שיש כאלה),

אבל הם בטוח לא יותר מעשר קיצוניים  שלא משמשים דוגמה כמעט לאף אחד.

 

לעומת זאת, המפלגות הערביות הרבה פעמים תמכו במחבלים במוצהר, אמרו בקול שהם מעוניינים לגרש יהודים מביתם החוקיים, ולבנות שם מדינת טרור, איך זה לא נחשב הסתה?

 

יש להם השפעה הרבה יותר רחבה, והם אומרים במוצהר שהם רוצים להרוג יהודים, עוצמה בהכי גרוע שלהם אומרים דברים שאולי ישמעו גזעניים, לא מעודדי רצח כפשוטו.

 

וזה לא שאני תומכת בעוצמה, הם מבזבזים קולות ורק ממשיכים לפלג, אבל אם פוסלים אותם, צריך לפסול את המפלגות הערביות, כי במצב הנוכחי נראה שבג"ץ משתיקים את מי שהם לא אוהבים בתירוץ של הסתה, ואין להם בעיה עם הסתה אמתית.

בית המשפט העליון מתיייס בצורה סלחנית למפלגות הערביות כי הן מייצגות ציבור עצום, מאות אלפים. 20% ויותר מתושבי המדינה.

פסילתם תתפרש כהשתקה של המיעוט הדומיננטי במדינה, הציבור הערבי על גווניו.

עוצמה יהודית, מייצגת מיעוט זניח בחברה היהודית.
גם גוש הימין המרכזי בישראל מסתייג מהם.

וגורמת לתומכים הנלהבים להקצין עוד יותר, ולזלזל במדינה עוד יותר,עד שמספיק שלאחד מהם ישרף הפיוז מספיק, שבאמת יבצע מעשה אלימות.

 

אני אומרת ככה, או שאסור גם את עוצמה וגם את הערבים, או שמותר את שניהם, מספיק עם הסטנדרט הכפול.

הבודדים שהולכים אחרי עוצמה יהודית בצורה עיוורת בלי להפעיל את הראש ולחשוב.

אח היו מפלגה לגיטימית בבחירות - שוב פעם היו זורקים לפח עשרות אלפי קולות.
אפילו יותר מה 84,000 בסבב הבחירות הראשון.

ככה, כשנפסלו, זרקו לפח ״רק״ 19,402 קולות.

חוסר הצדק (האמיתי) מושך רק עוד אנשים להצביע להם ומקצין יותר את מי שכבר מצביעים.

ובכלל, לא פסלו את כל מפלגת עוצמה יהודית, רק את בן ארי ועוד כמה ששכחתי.

 

ובכלל, גם אם הם קיצונים, זה ממש לא דמוקרטי לחסום אותם, אי אפשר לבוא בתור השפויים והצודקים אבל לסתום את הפה לכל מי שלא מוצא חן בעיננו.

 

אפשר לדון איתם בצורה מכבדת, אם משתיקים אותם, פלא שהם לא רוצים לשתף פעולה ולדפוק את כולם?

אני לא חושבת שזו התנהגות נכונה,

אבל אם לא היו משתיקים אותם הם לא היו מקצינים בתגובה להשתקות,

והם היו מושכים יותר מצביעים, עוברים את אחוז החסימה, ולא היינו מקבלים את גנץ בתור ראש ממשלה ברוטציה.

שונאי בנימין נתניהו מהכיפות הסרוגות הצביעו כחול לבן. אלפי מצביעים.

והממשלה חלשה
לכן את חאן אל אחמר אף אחד לא מפנה יחד עם שאר הישובים הערביים הלא חוקיים
ואת הגבעות ביצהר מפנים כל שבוע...
אני בעד חוקי בניה נוקשים אבל זה צריך להיות אחיד...
כנל לגבי 'חופש' ביטוי...

ביישובים לא חוקיים ברחבי הנגב?

פלשו לאדמות מדינה ובעצם כבשו את כל צפון הנגב עד ערד - ולא עושים להם כלום.

זו לא החלטת ממשלה, אז אין להם עניין בכיפוף הוועדה שבחרה בו (בייחוד כאשר רוב היושבים שם הם חברים של השופטים ותומכים ב'מאבקם' נגד 'המתקפה' על הרשות השופטת. לא נעים להוציא תומכים כאהבלים).

אבל אין ספק שהערכאה מאוד מכאיבה ומכעיסה, מעליבה ומקוממת.

 

כמו: "התבטאויותיו של הרב אריאל ביחס לקהילת הלהט"ב הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם" בושה וכלימה לקרוא להם ציבור, "קהילה", פשוט בלוף, שקר ועורבא פרח. 

 

או כמו: "בין אם נרצה בכך ובין אם לאו, נכון לעת הזו השיח בדבר עצם הלגיטימיות של קהילת הלהט"ב עודנו קיים ונוכח בחברה הישראלית; ויש מי שסבורים עדיין, חרף כברת הדרך שנעשתה בנושא, כי ההלכה היהודית אינה מאפשרת הכרה בזכותם של חברי הקהילה לכבוד ולשוויון".

אין ספק שזה מכאיב ופוצע כל לב יהודי, כביכול חרף כברת הדרך שנעשתה יש מי שעדיין חושב שהתורה היא אמת והיא לא משתנית למרות שבג"צ אומר אחרת.

אז מלבד השקר הגס והנבזה כאילו תורת אמת לא מכירה בכבודם של כל היהודים כולל אלו שיש להם להט"ב (שכידוע אלה שמות של נטיות פסיכולוגיות ברות שנוי), השופטת העלובה הוסיפה רמז עב וגס כאילו התורה משתנית ומתגמשת לפי הצורך ו"כברת הדרך".

 

ומעל הכל, ההטפה המוסרית של בג"צ, היא הצורמת. כל הטרוניות עליו נכונות:

א. "מי שמך לשר ושופט עלינו" - הפעם זה כפשוטו, באמת, מי שמך?! אפילו בסדום העם הוא זה שבחר בשופטיו.

ב. מי את שתביעי דעתך והגיגי בטנך על היהדות והתורה? הרי לך אין בה הבנה ולו דלה, אז סייג לחכמה. 

ובודאי יש עוד, לצערנו. נקוה שבג"צ ימשיכו בדרכם הנלוזה הזו, וככה יימאס לנו מהם ביתר מהירות ושבירת עולם מעלינו תהיה בקרוב.

מצד שני, אם אני צריך לבחור אדם אחד לסמוך עליו מבין שניהם, זה לא יהיה מנדלבליט.

היועץ המשפחתי הם קראו לו, וחסמו אותו מללכת לבית כנסת לומר קדיש על אביו
ועכשו הם נשכבים על הגדר בשבילו

הסוד של נתניהו, בזכותו שרד במשך ארוך כל כך במערכת הפוליטית, הוא שהוא לא עושה שינויים.

אני מוכר שטח של 5 דונם בהרצליה פיתוח מאושר לבניה, רק 5 מליון שקל. 

מסמכים אין לי אבל נשבע לך שזה שלי...

אם דרעי או ליצמן יפתחו את הפה וידרשו.

זה כמובן לא יקרה.

אני לא אוהב דיון בו יש צד אחד בלבד. ואתה יודע לתת את הצד שכנגד (ומשום מה במרבית הפעמים היינו בצדדים מנוגדים) בצורה טובה. אמת שלאחרונה הדיון לא התקיים אבל הקול שהשמעת כן היה כאן משמעותית
בהצלחה.

יש לך הרבה ידע והבנה שיחסרו כאן בפורום.

ובשבילך "שלא נהגו כבוד זה בזה" פירושו: "שלא נהגו כבוד בי כי אני ראוי לכבוד".

ואתה אוהב לעשות דרמה והרבה רוח בכניסתך ובצאתך. אגומאניה קלאסית.

הייתה כאן תגובה קצת יותר חריפה אבל לא נראה לי שיש טעם:

אם מה שאתה הולך לומר לא תורם לאף אחד, פשוט אל תאמר.

אם אתה עדיין פגוע ממני באיזה שהיא צורה, כאן המקום לבקש שוב את סליחתך ולאחל לך הצלחה באופן אישי וכללי. חודש טוב.

קודם כל, מדהימה אותי הכנות שלך. אני מתאר לעצמי שאם אני הייתי עובר תהליך כזה, הייתי מצמצם פעילות בלי להסביר למה לאף אחד ובלי לבקש סליחה. הכנות והפתיחות כאן מרשימים באמת.

 

כמו כן, טוב לדעת שגם כשירדת לפסים אישיים והעלבת, זה לא היה מתוך רשעות ואפילו לא מתוך סתם סגנון דיבור נמוך, אלא באמת מתוך תסכול ואולי גם דאגה (הרגשה שאני מכיר מקרוב, כשאני מנסה להסביר משהו שנראה לי ברור, והשני לא מבין אותי).

 

במובן מסוים, היית (לפחות בשבילי) מעין חברותא שיודע לתת את הצד שכנגד, ולהכריח אותי להבין נקודות מבט אחרות ולחדד (גם אם רק לעצמי) את עמדותי.

 

אז בין אם תבחר לקחת פסק זמן, או שתבחר לעזוב לגמרי, דע, שאפילו שכמעט אף פעם לא הסכמנו, תחסר לי. אין לי ספק שהפורום ייראה אחרת בלעדיך.

 

בהזדמנות זו, ומתוך הנחה שבחלק מהתגובות שלי התנסחתי בצורה אולי מעליבה, אנצל את ההזדמנות ואווירת הפיוס, ואבקש סליחה ממך ומכל אדם אחר שנפגע ממני.

לא זוכר פרטים קטנים...
אני הרגשתי שהמצב המתואר במחנות הוא קליל מידי ולא באמת משקף את האכזריות שהיתה שם.
הילד הגרמני מתחבר בקלות עם היהודי (הנוער בגרמניה היה שותף פעיל ותקף יהודים כל הזמן), הילד היהודי מצליח להתחמק מהשומרים ולנוח מעול העבודה (עונש מוות), הגרמני חודר בקלילות לתוך המחנה, אשת מפקד המחנה לא יודעת דבר ממה שקורה בפנים (ברוב המקרים האשה היתה שותפה מלאה להתעמרות בשוכני המחנה).

מהסיבות האלה לא אהבתי את הסרט, לא אראה אותו שוב ולא אמליץ לאחרים לראותו.

מהמוות של האסירים היהודיים לא אכפת, לעומת המוות של בן הנאצי שנתפס כטראגי מאוד.

לתת לצופה את הרגשת הצביעות הפנימית שמהילד הגרמני אכפת לו ומכל השאר לא, זאת התחושה של החיילים והאנשים בתקופה הזאת ואותה הסרט מגלם.

מי היוצרים של הסרט?

 

לנסות למתן תגובות ולהציג את המפלצות כיצור אנושי

זה ממש לא מוציא את הגרמנים טובים, משום כיוון.

ההפך לגמרי.

 

איך הם אדישים לזה שהם רוצחים את היהודים וכשזה קורה לגרמני הם מזועזעים ולא מצליחים לתפקד.

האם מנסים לעורר אמפטיה עם הקצין ומשפחתו?

המשחק ברגשות..
להראות שמפלצת היא בעצם בן אדם.
ולתת לצופה להחליט בעצמו מסקנות.לפי הנתונים שמטפטפים במהלך הסרט

אז אל תראה את הסרט,

אני לא אוהבת שמתפלספים על סרטים (וספרים) יותר מידי .

קשור ליוצרים.
יש סרטים עם מסר אנטישמי סמוי.
צריך להיזהר לא להיות מושפע

את היהודים פחות אנושיים מאיך שמגיע להם להיות מיוצגים

ואת השואה כאירוע רדוד מאוד

וזה מכעיס

ציטוט מויקיפדיה:

"הסרט מכוון לזעזע ולהביך את הצופה בכך שהצופה מוצא את עצמו חרד לגורל המר המתהווה ביחס לילד הגרמני תוך התעלמות או המעטה בערכם של היהודים בכלל והילד שמואל בפרט שהולכים למותם בכל מקרה, באופן שהופך את גורלם למובן מאליו. לאחר הקרנת הסרט בישראל נשמעו גם מיהודים רבים שאמרו שגם להם הסרט גרם שהרגש העז התהווה בחרדתם לילד הגרמני פחות מאשר ליהודים שהיו במחנה."

הוא גרם לי להרגיש בצורה יותר מוחשית מה היה שם,

גם אם זה מוצג יותר מהצד של הגרמנים ימ"ש.

 

והתחושה שלי בסיום הסרט, היתה יותר כמו של @זה רק אני

 

מה שכן, הרבה אמרו לי שהוא מזעזע ולא כדאי לראות אותו,

אני מבינה למה אמרו את זה,

אבל זה שווה את זה.

 

(מה שנקרא, לא לבעלי לב חלש..)

הבריחה מסוביבור, הפסנתרן, או רשימת שינדלר (שהואשמה גם היא, כמו הנער בפיג'מת הפסים אבל באופן חמור הרבה פחות) בייפוי והחלקה של מוראות השואה.

יש אותם ביוטיוב? או שצריך לחפש במקומות מאתגרים..

את הבריחה מסוביבור מצאתי

הדור שלנו חווה הכל מאוד מאוד מוחשי,
אין שום סיבה לא לראות סרטים גם בנושא הזה אם רואים בעוד תחומים.

לא דומה מראה עיניים למשמע אוזניים,
למרות שאפשר כמובן לסנן את הסרטים שרואים ולבחור בהם.

אני לא יודעת בן כמה אתה, אבל לדעתי יש גיל שאתה יכול להפעיל שיקול עצמי איזה מסר אתה לוקח לעצמך ואיזה מסר משאיר מחוץ לדלת.

ובכל מקרה לראות סרטים אלימים ולא צנועים לא משקף בדיוק מה שקרה.

בלי להכנס לביקורת כל הרשימה הנ"ל.

היום סרט מנסה להעביר מסר, וצריך לבדוק אם המסר מתאים לכל גיל ולכל אחד באשר הוא..

"הייתי חייב לסיים את הסרט בתיאור מפורט של מה שהתרחש בתאי הגזים, זה היה הדבר ההגון היחיד שיכולתי לעשות", אומר הבמאי הבריטי מרק הרמן כשהוא נשאל על הסצנה האחרונה והמצמררת בסרטו "הנער בפיג'מת הפסים", שהגיע לאקרנים בשבוע האחרון. הבחירה האמנותית של הרמן נועזת במיוחד לאור העובדה שהסרט, עיבוד לרב המכר של ג'ון בוין, העוסק בחברות בין בנו של מפקד מחנה השמדה לילד יהודי הכלוא מעבר לגדר, מתיימר לפנות לכל המשפחה. "באנגליה התעורר דיון בשאלת הגיל ההולם לצפייה בסרט", מספר הרמן, "לדעתי, הוא מתאים לכל הגילאים. ילדים מכבדים את מי שמכבד אותם. אני מאמין שצריך להתייחס אליהם כבוגרים ולא לעשות להם הנחות".

על כל התיקים שהיו בידיו בגלל כתב האישום.

 

הנקודה שהוא רוצה להיות רק "ראש הממשלה החלופי"

ו- "הממונה על הקשר עם המעצמות" ללא תפקיד שר.

 

(השאלה היא מה יקרה לגנץ, אם עוד חצי שנה יוגש נגדו כתב אישום,

והוא לא יוכל להמשיך לכהן כשר החוץ...).

שכחתי מהעניין הזה

הרי לפי הלכת דרעי-פנחסי רוה"מ חייב לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום. לכן היה כל הבלאגן במו"מ לגבי  תפקיד נתניהו בממשלת גנץ כממלא מקום רוה"מ כדי לעקוף את ההלכה הזו.

משרד החוץ רוקן מתוכן בשנים האחרונות, ודאי בחצי השני שבו נתניהו יהיה אחראי על היחסים הבינלאומיים

גנץ לא יהיה מוכן לקבל תיק ריק.

ותיק החוץ רוקן עוד הרבה קודם עם המצאתם של משרד ההסברה, התפוצות, המודיעין, שיתוף פעולה אזורי והעניינים האסטרטגיים.

שלא נדבר על כך שגם האחריות לנושא המדיני נלקחה ממנו ועברה לשרים אחרים: לבני, סילבן שלום וכחלון.

עכשיו גם לוקחים ממנו את היחסים הבינלאומיים עם מדינות העולם, ומה נשאר שר השגרירויות והקונסוליות שאפילו אותם נתניהו וגנץ חתכו ממנו(באו"ם ובבירות המעצמות).

משרד החוץ הוא משרד יוקרתי בלי קשר לתוכן כזה או אחר (אחד מ"שבעת סמלי השלטון").

שר החוץ גם חבר באופן אוטומטי בקבינט.

 

זה התפקיד היחיד שנחשב שווה ערך לתפקידו הנוכחי של בנט.

בשורה התחתונה, הוא רוצה לקבל תפקיד משמעותי,

שיאפשר לו להתקדם הלאה.

לשר אקטיבי יש די והותר מה לפעול במשרד הזה

(מה גם שמדובר על הרחבת תפקידים במשרדים שתקבל ימינה).

 

השאלה אם הממשלה תשרוד עד אז היא שאלה אחרת...

...."נראה מה תגידו כשהוא ינפנף את בנט ומה שמה וסמוטריץ מהממשלה. תשכחו מזה ביבי הוא לא איש ימין כמו שבגין לא היה איש ימין וכמו ששרון לא היה איש ימין וכמו שאולמרט לא היה איש ימין. אולי אתם היחידים שנקראים אנשי ימין , אנשים פשטניים שרואים תמיד את קדושת האדמה על חשבון חיי אדם. ואגב תשכחו מזה שרק לכם יש מונופול על אהבת ארץ ישראל."

רק חיכו שיתגבש משהו ממשי כדי להגיש אותה

בגץ כל פעם אמר שזה עדיין לא רלוונטי

ונלך לבחירות

זה שימשיכו במשא ומתן, יגיעו להסכמות- ויחתימו 61 ח"כים לנתניהו/גנץ, יקבלו את המנדט מיו"ר הכנסת, ויקימו ממשלה.

 

אם לא, ייגעו אותנו במשא ומתן עד תום שלושה שבועות, ואז האשמות הדדיות ובחירות רביעיות..

אם נתניהו היה מקבל את המנדט, הוא היה מקבל גם את יו"ר וועדת הכנסת. כעת יו"ר וועדת הכנסת הזמני נשאר בתפקידו, ויוכל לקדם חקיקה פרסונלית.

נתניהו מן הסתם ינסה למשוך את הזמן כמו שעשה עד עכשיו, ולהגיע לבחירות רביעיות. זה אמנם סיכון גדול, אך זה גם סיכוי עצום.

שכחול לבן ינסו לפסול את נתניהו, יש להם יותר מידי מה להפסיד מבחירות רביעיות.

 

טכנית, עמית סגל ציין שבשבועות הקרובים אין כ"כ זמן לחקיקה, שבוע הבא יום השואה, אח"כ יום הזכרון ויום העצמאות.

בס"ד

למעשה זה אומר שכל אחד מ120 הח"כים יכול לנסות לאסוף 61 חתימות של ח"כים ומי שמצליח בכך, מקבל את המנדט מהנשיא ואיתו 14 ימים לנסות להרכיב ממשלה. זה יכול להיות ח"כ מכל רשימה, בין אם הוא מספר 4 או בין הוא מספר 28.

מה הצפי?
אחרי הנאום של גנץ בשבוע שעבר שבו במילים אחרות הוא התחנן בפני נתניהו שרק יקח אותו לממשלת אחדות, אני מעריך שמה שנתניהו עומד לעשות ב21 הימים הקרובים זה להוריד את המחיר. הוא ינסה למשוך את הזמן עד לרגע האחרון על מנת שגנץ יסכים לבלוע כמה שיותר כבשים שהוא מכניס לו. עד כה, על פי הדיווחים של דפנה ליאל מהמו"מ, זה נשמע שזה מצליח לו לא רע.

יתרה מכך, נתניהו גם מכין את הקרקע לאפשרות שזה לא יצליח לו להרכיב ממשלה (הנשיא ריבלין בהודעתו הבוקר, נשמע מאוד מיואש) ולכן הוא כן מראה כלפי חוץ מחוות כלפי גנץ. לדוגמה, הפניה לנשיא ערב החג השני להאריך את המנדט של גנץ ביומיים נוספים. כל זה בשביל שאם בסוף נגיע למערכת בחירות נוספת, נתניהו יוכל לומר שהוא לא עשה את זה בכוונה, למרות שעל פי הסקרים שמתפרסמים בימים האחרונים נתניהו רק ירוויח ממערכת שכזאת.

גנץ יכול גם להעביר חוק שבמצב שנוצר הולכים לבחירות ישירות לרה"מ ולא לבחירות כלליות.

כח"ל ינסו לפסול את נתניהו - אקטואליה וחדשות

בס"ד

*דוברות בית הנשיא*

*יום חמישי, כ"ב בניסן תש"ף, 16 באפריל 2020*

*מצורף בזאת לוח הזמנים הצפוי להמשך הליך הבחירות לכנסת ה-23 והרכבת הממשלה*

לאחר שהודיע נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הבוקר, יום חמישי, כ״ב בניסן תש״ף, 16 באפריל 2020, ליו״ר הכנסת בני גנץ, כי הוא מעביר את תהליך הרכבת הממשלה לכנסת, רשאים ב-21 הימים הבאים (החל ממחר) רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בכתב, להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהסכים לכך.

המשך התהליך על פי חוק יסוד: הממשלה
1. אם הוגשה בקשה על ידי רוב חברי הכנסת - על הנשיא להטיל את התפקיד על חבר הכנסת שצוין בבקשה ואשר הסכים לכך תוך יומיים.

2. לחבר הכנסת עליו הוטל התפקיד נתונים 14 ימים להרכבת ממשלה.

3. אם לא הוגשה בקשה על ידי רוב חברי הכנסת או שחבר הכנסת לא הרכיב ממשלה בתום המועד, או שהודיע לנשיא שאין בידו להרכיב ממשלה - על הנשיא להודיע על כך ליו"ר הכנסת.

4. משהודיע על כך הנשיא ליו"ר הכנסת - יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום הכהונה, והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעת הנשיא.

הכנסת תחשב כאילו ״החליטה על התפזרותה״, גם במצב בו חבר הכנסת שהוטל עליו התפקיד להרכיב ממשלה על פי בקשת רוב חברי הכנסת, הציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון.

לוח הזמנים:
16.04 – נשיא המדינה העביר את תהליך הרכבת הממשלה לכנסת.

07.05– תום 21 הימים הנתונים לרוב חברי הכנסת להגשת בקשה להטלה על חבר כנסת שהסכים לכך. במידה והוגשה בקשה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים, לחבר הכנסת עליו הוטל התפקיד לבקשת רוב חברי הכנסת נתונים 14 ימים להרכבת ממשלה מיום ההטלה עליו.

08.05- במידה ולא תוגש בקשה מטעמם של רוב חברי הכנסת על הנשיא להודיע ליו״ר הכנסת שלא הוגשה לו בקשה.

04.08- המועד האפשרי לקיום הבחירות במידה ותמצה הכנסת את כל תקופת 21 הימים הנתונים בידיה החל ממחר ולא תוגש לנשיא בקשת הטלה על ידי רוב חברי הכנסת.

או שתהיה הסכמה על דחיה בגלל הקורונה.

את התהליך הזה ראינו כבר בסבב הקודם. אין חידוש.

בס"ד

אחרת הלו"ז לא יהיה ניתן להעביר את החוק בקריאה שלישית לפני התפזרות הכנסת. במקביל, על פי חלק מהדיווחים, צוותי המו"מ של הליכוד וכחול לבן הגיעו להסכמות סופיות. כעת, על פי אותם הדיווחים, מחכים רק לאישור של ראש הממשלה.

כך שבמילים אחרות אם נתניהו מצליח למשוך את גנץ עוד 24 שעות בדיבורים על אפשרות לחתימה מיידית, כחול לבן נשארים בלי שום כדורים באקדח בכלל. במצב כזה או שמערכת בחירות רביעית נמצאת מעבר לפינה או שגנץ יאלץ להיכנס לממשלת אחדות בתנאים הרבה פחות טובים ממה שיש לו עכשיו.

גם אם יקודם אפילו רק בשבוע הבא?

יש מספיק ימים עד פיזור הכנסת ביום חמישי י"ג אייר(7 למאי).

בשבוע הבא יש את יום ראשון וחמישי(עם אופציה ליום שני ערב יום הזיכרון)

ובשבוע שלאחריו יש את כל השבוע מראשון ועד חמישי- בסך הכל שבעה ימי חקיקה רק מהשבוע הבא, ובנוסף בשבוע הזה יש את רביעי וחמישי שגם בהם ניתן לחוקק.

 

אבל הבעיה של גנץ היא יותר מהותית מבחינת הרכב הועדה שתכין את החוק לאישור.

כדי לקדם חוק נגד ביבי צריך להקים ועדה מיוחדת לתיקון החוק בגודל של עד 15 חברים(כי הועדה המסדרת לא עוסקת בחקיקה).
אם הועדה הזו תכלול 15 ח"כים(המספר המקסימלי שמותר בחוק, גם בכל מספר אחר לכל היותר יהיה שוויון בועדה) אזי המפתח יהיה 8 ח"כים לחבר ועדה, ולכן:

הליכוד: 5 חברים
כחול לבן(חוסן לישראל): 2 חברים
יש עתיד-תל"ם: 2 חברים
הרשימה המשותפת: 2 חברים
ש"ס: חבר אחד
יהדות התורה: חבר אחד
ישראל ביתנו: חבר אחד
ימינה: חבר אחד
ומכיוון שהעבודה ומרץ התפצלו לשתי סיעות זעירות של 3 חברים לא מגיע להם לגשר ולדרך ארץ נציג בועדה.

יחסי הכוחות בועדה:

ימין - 8
שמאל - 7
ולא ניתן לקדם את החוק בועדה בשום אופן

ולכן אין לגנץ שום קלף נגד נתניהו?

לפי הסעיף בתקנון שקובע שהרכב הועדות יהיה בהתאם לגודל הסיעות

כולנו יודעים איך זה נגמר...

העבודה ומרץ(וגם גשר) היו בסיעה אחת(6/7 מנדטים) ולכן הגיעה להם נציגות בועדה, לעומת זאת בועדה הנוכחית במידה ותקום לשינוי חוק יסוד: הממשלה, הן העבודה והן מרץ אינן זכאיות ליצוג מפני גודל סיעת.

 

הרחבה לגבי ההבדל בין הועדה המסדרת לועדה המיועדת לקום:
כשהקימו את הועדה המסדרת היו מפתחות מסויימים שהתאימו יותר לימין ויצרו שוויון(1 ל-8, ל-10, אחד ל-12)

והיו מפתחות מסויימים שהתאימו לשמאל ויצרו לו יתרון דחוק(1 ל-4/5/6/7).

כחול לבן ניצלו את הרוב שהיה להם בכנסת כדי לבחור במפתח המסויים שהם רצו(1 ל-7) ויצרו ועדה של 17 חברים ברוב של 9:8 לשמאל.

כעת המצב שונה מכיוון שבשונה מהועדה המסדרת, בועדה רגילה של הכנסת יש הגבלה לעד 15 חברי ועדה(חוץ מחו"ב וכספים שם זה 17).

בנוסף העבודה ומרצ התפצלו, ולכן בכל מפתח שנחשב(1 ל-8 ומעלה) לעבודה ולמרצ לא מגיע נציג בועדה והיחס בועדה נע בין שוויון(במקרה של מספר חברים זוגי) לרוב דחוק לימין(במקרה של מספר חברים אי זוגי).

ליצור סיעה של 46 ח"כים ולקבל 6 נציגים בועדה...

ובכל מקרה הטענה היא של 61 מול 59.

זו היתה הטענה בוועדה המסדרת וזו תהיה הטענה גם כעת.

 

זכור שהם שולטים בכנסת ובוועדה המסדרת, ויש להם רוב לחוקק מה שירצו.

וכמובן - תמיד אפשר לפנות לבג"ץ.

בס"ד

אלו לא חוקים שאפשר לעשות חקיקת בזק ולהמשיך הלאה אלא הם מצריכים זמן ואם לא יתחילו איתם הבוקר, אז זה כבר יהיה מאוחר מידי. לא סתם אביגדור ליברמן יצא אתמול במתקפה נגד גנץ במטרה שיתחיל להזיז דברים:
Avigdor Liberman - אביגדור ליברמן

כשחוקקו את הוראת השעה להגדלת מספר השרים בכנסת ה-20 ואת יצירת מעמד סגן שר במעמד של שר(לאחר פסיקת בג"ץ)  עשו זאת תוך ימים ספורים למרות שגם כאן היה שינוי מהותי של חוק יסוד: הממשלה.

נתניהו נפגש עכשיו עם גנץ.

שבוע שעבר זה כנראה עזר..

אם הם יקבלו שלושה תיקים כמו שהם רוצים, אז בלוק הימין חי וקיים. אם יציעו להם רק תיק אחד או שניים, אז ביבי פרק את גוש הימין. זה כל הסיפור. במיוחד לאור העובדה שביבי כבר קיפל את גנץ בנושא הריבונות, ועל פי הדיווחים הערב גם בנושא המשפטי לפחות באופן כזה או אחר {נצטרך לחכות לראות מה ההסכם המתגבש}. כעת רק נותר לראות כיצד ימינה ינמקו הפעם מדוע בכלל מדובר בממשלת שמאל.

על מה הויכוח בין ימינה לליכוד?
והאם המחלוקת על עניינים אידואלגים או שפשוט זה מתח פנימי בתוך ימינה מי יקבל תיקים ואיזה?

ימינה נמצאת בבעיה גדולה. מצד אחד הם היו מחוייבים לנתניהו ולגוש הימין, ומצד שני בגלל ההתנהלות הפוליטית שלהם בשנה האחרונה הם שווים כוחם ירד ל6 מנדטים בלבד. כשהתחילו לדבר ברצינות על ממשלת אחדות הבעיה החריפה עוד יותר כי הבינו שביבי וגנץ יהיו שווים בכוחם מה שמשאיר את נתניהו עם מחצית מהתיקים ואותם עם תיק וחצי.

מכיוון שכיום יש להם שלושה שרים והם לא רוצים לרדת מזה, הם התחילו לחפש תירוצים על מה לפרק את הבלוק. בהתחלה הם טענו שזאת ממשלת שמאל כי הריבונות נדחקה בה החוצה, אבל פתאום התברר להם שביבי הכניע את גנץ בנושא. לכן הם עברו לנושא המשפטי, אבל גם שם מתברר שבעוד הם מאיימים, יריב לוין ואחרים בליכוד עושים עבודה שקטה בכדי גם לשנות את הנושא הזה, ולפי חלק מהדיווחים, ביבי הצליח לקפל את גנץ גם בנושא. אבל גם אם נניח וביבי לא היה מצליח, לא בריבונות ולא במשפטי, תהיה בטוח שברגע שהוא יאמר לימינה שהם מקבלים את שלושת התיקים שהם רוצים, אז פתאום לא תהיה להם שום בעיה על הריבונות, הנושא המשפטי וכו'. "העיקר שהידיים על ההגה" הם יאמרו לנו. כמו תמיד.

כמו מדע, שיתוף פעולה אזורי ושוויון חברתי.

אם נקבל  אפילו 2 תיקים(ביטחון ומשפטים) נשמח להיכנס לממשלה כי תהיה לנו השפעה אמיתית.

הטייטל שר לא רלוונטי לאף אחד, אלא מה המהות של המשרד שלו, ולכן בנט ושקד העדיפו לקחת את תיק הביטחון רק לבנט מאשר 2 תיקים זוטרים וחסרי השפעה לשניהם.

מ.ש.ל

ליהדות התורה יש חבילת דרישות בסיסית: סגן שר הבריאות {ליצמן היה מוותר בקלות על להיות השר} ויו"ר וועדת הכספים, כל השאר זה בונוס. אצל ימינה מה שניתן להם באופן זמני, הם דרושים עכשיו שיהפוך להיות קבוע, או לכל הפחות שמי ששר עכשיו ישאר גם שר לאחר מכן {איפה שקד נכנסת בכל הסיפור?}.

ויש עוד הבדל נוסף. בניגוד לימינה, יהדות התורה לא התנהגה בשנה האחרונה כמו גנון, וביבי לא היה צריך להיות הגננת שלהם. ביבי לא היה צריך לתת להם מקום בליכוד רק בשביל להציל אותם מעצמם במועד א', לשמור על בנט בימין לאחר מועד ב' ולדאוג לאיחוד מחדש במועד ג'. וכמעט שכחתי את העובדה שההרפתקה של בנט במועד א' היא זאת שב על היתר בכלל הובילה אותנו לכך שאין ממשלת ימין וצריכים ממשלת אחדות. אז כנראה זאת סיבה נוספת מדוע ביבי לא ממהר לקבל את הדרישות של ימינה, אולי מבחינתו הגיעה הזמן לתשלום על העבודה שלו בתור גננת על הגנון הכי מפגר בעולם {אותו גנון שגרם לי ולרבים כמוני לבחור ב``עסקני ג'`` ולא במפלגה ציונית דתית. הלוואי והם ילמדו את הלקח בין אם זה יהיה בעוד 1/2 שנה ובין אם בעוד 3 שנים}.

זו הסיבה שלא אכפת לו לתת להם מה שהם רוצים.

הם לא רבים עם הליכוד על מדיניות כלשהי ואין להם אידאולוגיה.

הוא יודע שאם ימינה היתה המפד"ל של הפעם, זה היה אותו דבר.

ע"ע היחסים עם הרב רפי (שאגב הוא היחיד שהגיע לגננת. בנט וסמוטריץ' הבהירו לה שהם מסתדרים לבד).

אני בטוח שגם אתה יודע היטב שליהדות התורה יש את האינטרסים שלהם שאותם הם מנסים לקדם. אם זה חוק הגיוס {שהפעם הם יקבלו כל מה שהם יבקשו}, אם זה נושא הגיור, המרכולים בשבת ועוד. בעבר הם ידעו היטב לריב עם הליכוד על הנושאים האלו. לדוגמה בחוק הגיוס הם אומנם התפשרו לא מעט, אבל לא מספיק כמו שביבי ביקש בשביל להשאיר את ליברמן בגוש הימין.

לגבי הערת הסוגריים שלך, גם היא לצערי אינה נכונה. קל להפיל הכל על הרב פרץ, אבל בוא לא נשכח שבנט הוא זה עשה הכל בשתי הפעמים על מנת שעוצמה יהודית תשאר מחוץ למשחק, וכך גם סמוטריץ' היו לא מעט קטעים שהיו דרושים את התערבותו של ביבי בשביל לנסות לעשות סדר בגנון שלהם. הם שיגעו את ביבי, עכשיו ביבי פורע את החוב.

העיקר שיהיה עכשיו קיץ בריא ובשורות טובות.

עם כל הטענות נגד בנט, אין ספק שבענייני מדיניות מדינת ישראל נמצאת היום במקום טוב יותר משהיתה לפני שהופיע.

נכון שלא הכל תלוי בו (אלא גם במציאות מעבר לים וכו'), אבל בהחלט יש לו חלק לא קטן בכך.

 

כן, תתפלא, גם לימינה יש דברים שהיא מנסה לקדם ואפילו מצליחה. היא גם רבה על כך עם הליכוד.

בענייני דת ומדינה בצלאל עשה בכנסת (המכהנת) החולפת לא פחות מהחרדים, ואפילו יותר.

 

אבל כרגיל, מהמפלגה הציונית דתית אתם דורשים יותר מאשר מהחרדים ומצפים ליותר,

וממילא כל חסרון מבריח אותכם.

 

אני לא חסיד של בנט ואיני מצדיק את מהלכיו.

בניגוד לכמה חבר'ה כאן, גם את מהלכיו של איתמר איני מצדיק.

איתמר יכל לקבל מקום 4 או 5 משוריין לפני שבנט נכנס,

ולהשאיר לו אבק. הוא בחר בדרכים כושלות, שיחק משחקים עם כל העולם,

ואחר כך גם את מקום 8 שבסבירות גבוהה היה מכניס אותו - סרב לקחת.

 

בצלאל לא ניהל שום קשרים עם נתניהו בעניין החיבורים בין המפלגות.

זה פשוט לא נכון.

אותי לא מעניין בנט, סמוטריץ', שקד, הרב פרץ וגם לא בן גביר. מה שמנע ממני להצביע לימינה זאת עצם העובדה שבכל השנה האחרונה הציונות הדתית התנהלה בצורה ילדותית. התפלגויות, הטלות ווטו, מריבות ומה לא. למפלגה כזאת לא עושה לי טוב להצביע. אני רוצה מפלגה שבאמת תייצג את הציונות הדתית על כל גווניה. הימין החדש, הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית וגם נעם. כל עוד הם ממשיכים להחרים אחד את השני ולהתנהג כמו ילדים קטנים, אז אני לא מוצא לנכון להצביע להם. בעיניי אין אשם יותר או אשם פחות, האשמה מוטלת על נבחרי הציבור הציוני דתי ועל עסקניה, באותה המידה.

אני מאוד מקווה שאם ח"ו תהיה מערכת בחירות רביעית כל המפלגות ימצאו את הנוסחה לרוץ ביחד {וכדאי להכין כבר עכשיו תשתית לפריימריז פתוחים אם בוחרים באופציה הזאת, אחרת שוב זה לא יוכל לצאת אל הפועל בגלל לוח זמנים צפוף}, אחת עוד ועוד אנשים ימשיכו לנטוש את המפלגה הציונית דתית, ומשישה מנדטים היא תתקרב עוד יותר לאחוז החסימה ושוב אף אחד לא יספור אותם, ובצדק. הציבור בחר להעניש את נבחריו בגלל ההתנהלות הפוליטית שלו ואני מאוד מקווה שהנבחרים שלנו יבינו את הלקח לקראת הפעמים הבאות.

מהמפלגה הציונית דתית אתם דורשים יותר מאשר מהחרדים ומצפים ליותר,

וממילא כל חסרון מבריח אותכם.

 

אתה יכול לרצות שיכילו גם את נעם ובן גביר.

אתה מבין לבד שיותר מאשר בנט פוסל את בן גביר,

נועם פוסלת את בנט.

 

תדרוש מהם כמה שבא לך.

אתה מחפש מפלגה אידאלית, וכשאין לך כזאת אתה זורק גם את מה שיש.

 

אני מקווה שאת המשפחה שלך אתה לא עוזב בגלל מריבות והתנהגות ילדותית.

זה הציבור שלך וזו ההנהגה שלו.

ההצבעה שלך לא מעניינת את בנט, סמוטריץ', שקד, הרב פרץ וגם לא בן גביר.

הם מסתדרים בלעדיך.

אם הם יימחקו, הם ימצאו להם פרנסה אחרת. אל תדאג להם.

אתה צריך אותם יותר משהם צריכים אותך.

כשאתה לא מצביע למפלגה שלך, אתה מעניש רק את עצמך.

הייצוג שלך דל. בסוף הם אלו שמייצגים אותך.

אם תרצה או לא.

 

(אגב - ברור למה הם מתנהלים ככה;

כי כל הציבור שלך מתנהל ככה.

ממילא כך גם נראית ההנהגה שלו.

תתחיל אצלך, אצל החברים שלך ואצל הרבנים שלך.

אחר כך גם המפלגה תראה אחרת).

כתבת לי שאתה מקווה שאת המשפחה שלי אני לא עוזב בגלל מריבות והתנהגות ילדותית. פה בדיוק נגעת בנקודה, אבל לא בצורה הנכונה בעיניי. כי במשפחה שלי הדוד החילוני יושב עם האחיין "הקווניק" והבן דוד הקיבצוצניק יושב עם הבן דוד בעל הגוזמבות והכיפה הגדולה, וכל מתוך אהבה גדולה למרות הפערים בין אחד לשני. כך נראית המשפחה שלי, כך אני אוהב אותה ולא הייתי מחליף אותה לעולם. אבל כך אני גם רוצה לראות את ההנהגה שלי. כזאת שמכילה את כולם באותה המידה ובאופן שווה. לא דוחקת את האחד כי הוא דוס מידי או את השניה כי היא לייטית מידי.

אז נכון, בחרתי להעניש את המפלגה, שהיא תבין בדרך הקשה מה קורה שהציבור מאבד את האימון בך. לא מעניין אותי אם הם ישבו בקואליציה עם תיק וחצי {כמו שאכן לדעתי מגיע להם אחרי ההתנהלות הבזויה שלהם בשנה האחרונה} או שהם יהיו באופוזיציה בראשולו של האח יאיר לפיד. אני רוצה שאחרי התקופה הזאת {במידה ובכלל תקום ממשלה} הם יבינו שהם צריכים לשנות את הגישה שלהם ולהקים מפלגה שמדברת לכל גווניה השונים של הציונות הדתית. בלי חרמות ובלי מריבות על כמה כל אחד שווה או כמה כל אחד מזיק {אני מאמין שאם הפוליטקאים יפעלו מתוך אחדות, אז גם הציבור יבין את זה ויצביע להם. לעומת זאת, מריבות מכוערות רק מרחיקות את הציבור עוד יותר} . אני אוהב את הציונות הדתית בכל ליבי, ובדיוק בגלל זה עשיתי את הצעד הקשה הזה והצבעתי למפלגה אחרת, מתוך אמונה ותקווה שזה מה שיגרום להם להבין את הטעות החמורה בהתנהלות שלהם.

אתה מציג מצב בו אין "מריבות והתנהגות ילדותית" ואני שאלתי מה היית עושה לו היו.

 

ושוב - אתה לא "הענשת" את המפלגה.

אתה בסה"כ משתמש ביד ימין כדי להכות את יד שמאל.

השנאה שנוטפת מההודעה הזו מבהירה מאוד את הדברים ("מגיע להם", "ההתנהגות הבזויה" וכו').

לא ממש נראה שהצעד הזה היה לך קשה מדי, כמו שאתה מנסה לטעון...

 

גם אם הדרך היתה נוראית, התוצאה אכן נתנה מקום לכל הגוונים.

אלו שנשארו בחוץ הם אלו שנהגו בצורה העקומה ביותר

(סגרו עם זה מאחורי גבו של זה בחיבור שכולו היה כיסאולוגיה ומנע אפשרות של איחוד מלא,

או ניהלו קמפיין שכולו השמצות ופסילה אישית).

 

ושוב - ההצבעה שלך לא ממש מזיזה להם.

יש דרכים אחרות להוביל לשינוי.

כתבתי שאני אוהב את הציונות הדתית, לעומת זאת, נציגיה הפוליטים ועסקניה גרמו לי במצב הנוכחי לאיבוד האימון בהם וממש לא לסמפט אותם. כמובן שזה עוד יכול להשתנות, אם הם ילמדו את הלקח ויפסיקו את הפלגנות, אז וודאי שאשמח לחזור ולהצביע להם. אבל עכשיו אני סולד ממעשיהם ולא מסוגל להכניס את הפתק שלהם לקלפי. אתה יכול להמשיך ולהאשים ''במיוחד'' רק חלקים מההנהגה, אבל בעיניי הם לא יותר אשמים מהימין החדש, האיחוד הלאומי והבית היהודי. גם אצלם הכל היה כיסיאולוגיה וקמפיין מכוער {בטח שכחת את השקרים של גילת בנט על פריצה שלא הייתה ואת השקרים שאמר נפתלי בביקור בישיבת קריית שמונה. אז נכון זאת לא מודעה או סרטון בדיגיטל אבל גם זה נקרא קמפיין, קמפיין מכוער, שהגיע גם מהם}.

אני לא חסיד של בנט, ואתה יכול לראות כאן כיצד הגבתי כשנמחק בסבב א' וכו',

אבל נראה שיש כאלה שאצלם כל המשנה הבסיסית של הציונות הדתית נשכחת ברגע של חולשה.

 

התגובות שלך זהות לתגובות של חלק מהציונות הדתית אחרי הגרוש:

"זו לא המדינה שלנו", "לא רוצים להתגייס" וכיו"ב.

 

אותו חלק בהחלט היה יכול להתנסח ככה ביחס למדינה כולה:

"נציגיה הפוליטיים ועסקניה גרמו לי במצב הנוכחי לאיבוד האימון בהם וממש לא לסמפט אותם.

כמובן שזה עוד יכול להשתנות, אם הם ילמדו את הלקח אז וודאי שאשמח לחזור וכו'.

אבל עכשיו אני סולד ממעשיהם ולא מסוגל וכו'

אפשר להאשים חלקים" וכו' וכו'.

אני חושב שהעיקרון הובן.

 

רוב הציונות הדתית לא היה שם,

והמשיך ללכת עם המדינה גם אם לא היה מרוצה מהתנהלותה.

הוא הבין שאם ירצה או לא - זו המדינה שלו. אין לו מדינה אחרת.

הוא יכול להיאבק על דמותה, אבל לא "להעניש" אותה.

המדינה המשיכה הלאה למרות ההתנהלות של אותם חלקים. היא לא "זקוקה" להם.

 

כך הדברים ביחס אל המכלול וכך היחס אל הרוח החיה שבו.

אתה בעצם מנסה להעניש את יד שמאל באמצעות יד ימין.

זו ההנהגה שלך. אם תרצה או לא.

אתה יכול לעמוד מן הצד, להתלונן, לתקוף ולדרוש דרישות.

אתה יכול גם לצאת מהבית, לזרוק עליו אבנים (לבאר ממנה אתה ממשיך לשתות גם עכשיו!), ולשמוח בכישלונותיו.

אתה יכול לשפוך את המים המלוכלכים עם התינוק ולהעדיף שהבית ייחרב לחלוטין (ואח"כ לספר שאתה אוהב אותו...).

אני מעדיף להישאר במקום אליו אני שייך ולראות איך אני יכול לפעול כך שיראה טוב יותר

(כן, כמו שכתבתי בראש ההודעה אני מבין שיש כאלו שאצלם משנת הרב כבר לא רלוונטית.

אני לא שם. דרכנו בבניין ולא בשבירה. "הצדיקים הטהורים" וכו' זו לא קלישאה או מליצה).

האם בעיניך גם הרב צבי טאו, הרב דוד חי הכהן והרב דוב ליאור הם פחות תלמידים של הרב קוק רק כי הם הורו להצביע למפלגה אחרת? האם בגלל זה הם פחות אוהבים את הציונות הדתית ממך? אני מאוד מקווה שאתה לא באמת חושב כך. מותר להיות ציוני דתי ולהבין שכרגע המפלגה שמייצגת אותו לא ראויה שיצביעו לה, מבלי שזה יהיה מדד כזה או אחר לאהבה שלי למגזר או לשייכות שלי אליו. אני גאה בכיפה הסרוגה שלראשי, בדרך שבה גדלתי אבל סולד לחלוטין מדרכם של מי שמגדירים את עצמם בטעות נציגי הציבור.

אבל עכשיו זה לא זמן להאריך במילים. ב"ה החופשה הקצרה שנכפתה עלינו בגלל הקרונה, הגיע לסיומה וזה הזמן לחזור לעבודה. נהנתתי מאוד להיות בחברתכם בחודשיים האחרונים ואני עוד מקווה למצוא את הזמן לקרוא ולהחכים ממה שהמשתמשים השונים כותבים פה {להגיב אני כבר לא רוצה בכלל להתחייב}. היו שלום ידידי ושבעז"ה התקופה הזאת תגיעה במהרה לסיומה ונזכה לחזור לשגרה מלאה. כל טוב.

נהנתי לקרוא את דבריך בשרשור הזה ובכלל. במידה רבה הזדהיתי איתם.
בשורות טובות

תחילה הצביע ש"ס ובשנה האחרונה הוא לא הצביע לשום מפלגה. גם לא לאיחוד הימין בסבב א'.

אז במחילה, אל תטען שהוא הורה להצביע למפלגה כלשהי.

לגבי הרב ליאור - לא זכור לי שהוא הורה להצביע או הצביע אי פעם לש"ס או לג'.

 

הרב ליאור והרב דוד חי לא היו מצביעים למפלגת הציונות הדתית,

גם לו רשימתה היתה מורכבת בדרך נקייה יותר, כל עוד ראשי הימין החדש נמצאים שם, ובחירות תשע"ה יוכיחו.

 

אז אנא הפסק להסתתר מאחורי הגב שלהם, כי הם לא מייצגים את עמדתך בשום צורה.

 

ויפה שאתה לא רוצה להתחייב להגיב, ובורח אחרי שזרקת טענות ריקות שאין מאחוריהן שום דבר.

 

אחרי שתקרא את זה, תחזור להטיף לי מוסר:
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/294258

הרי מה שמשותף לשלושת הרבנים האלו שגם הם לא מצאו בית במפלגה הבית של הציונות הדתית למרות היותם חלק בלתי נפרד מהנהגת המגזר. הם לא מרגישים שייכות אליה כמו רבים סרוגים אחרים. אצל חלק זה בגלל ההתנהלות ואצל חלק זה מסיבות אחרות. אבל בשורה התחתונה זה שהם החליטו להצביע למפלגה אחרת {או לא להצביע בכלל} לא גורם להם להיות פחות ציונים דתיים או פחות תלמידים של הרב קוק. לשאלת זהות המועמדים אין כאן שום קשר, עניתי על נושא ספציפי מאוד.

בכל מקרה, די מוזר לי להתנצל בתקופה כזאת על כך שב"ה יש לי עבודה ואני יכול שוב לפרנס את משפחתי בכבוד. מראש נכנסתי פה רק בכדי להגיב משהו בנוגע לבחירות, והיציאה לחל"ת גרמה לכך שזה קצת התארך ממה שציפיתי בגלל החופשה הכפויה. מלכתחילה הייתי רק קורא פה ושם ולא מגיב. אז זכותך המלאה לראות את זה כבריחה, אבל ברשותך אני אסיים כאן ידיד ואחזור לשגרה.

אני גם מבין שלא נכנסת לקישור שבהודעה הקודמת.

 

קשה להגדיר את הרב טאו "חלק בלתי נפרד מהנהגת המגזר",

כשהוא לא מחובר אליה כבר שנים רבות ומבדל עצמו ממנה ככל יכולתו.

 

לגבי הרב ליאור - יש לו המפלגה שלו.

איני יודע מה היה אומר להצביע

אילו הרב רפי ובצלאל היו רצים ללא עוצמה יהודית בסבב א',

בתרחיש בו להם יש סיכוי לעבור ולעוצמה אין.

אתה מוזמן לנסות לענות לעצמך ולהבין את הנגזרת.

 

מה היה הרב דוד חי אומר להצביע במצב כזה?

כאן אני חושב שהתשובה קצת יותר ברורה.

בנוסף, העובדה שראה לנכון להוציא חוברת שלמה

בניסיון להסביר את מהלכיו - היא התשובה הטובה ביותר.

 

מוזר שאתה מצמיד אותו אליהם, למרות שאמנם מדובר בת"ח חשוב,

אך כזה שלא נמצא בשורת מנהיגי הציונות הדתית.

הוא לא הוביל מהלכים משמעותיים בסוגיית מפלגות הציונות הדתית,

וגם לתמיכה ביהדות התורה הוא לא *הוביל* וד"ל.

 

אתה לא צריך להתנצל, אבל אם פתחת דיון ראוי שתאפשר לסיים אותו.

יש הרבה מה להשפיע על מדיניות הממשלה. יש טעם להיות בקואליציה אם משפיעים משם על המדיניות. אין טעם להיות וועדת קישוט.

או לכל אחד אחר שמגונן על ימינה...

על אנשים באופן אישי. מצטרף לאיחולה של סודית חג שמח

על אנשים באופן אישי.

 

אבל כרגיל, תומכי עוצמה יודעים להאשים את כל העולם,

ולא רואים את הגיבנת של עצמם.

חג שמח

לפני הבחירות שקד אמרה שהם רוצים את הביטחון, המשפטים, החינוך, התחבורה והדתות