פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 431)

והלוואי שיפסיקו לפתוח עלזה שרשורים בזה אחר זה..

זה מעכיר את האווירה כאן

יש המון צדיקים

וכל צדיקה תמצא את הצדיק שלה, אל תדאגי

תראי, לכאן מגיעים המקרים הקיצוניים, אנשים מגיעים לכאן כשקשה להם ולכן אפשר לשמוע על זה כאן, אבל מאמינה שרוב האנשים לא כך, שרוב בחורי הישיבות צדיקים תמימים וטהורים, ככה אני רוצה להאמין!

וכדאי שאשתוק כאן לפני שאגיד דברים שמישהו ייעלב מהם

אולי כדאי לנסות להתחזק בזה?

אז למה לו להיות מחיוב להמון דברים שנישואים דורשים ?? תגידי לו שמהיום אתם שומרים נגיעה!!!!! ותעמדי על זה!!! וככה תדעי אם הוא רציני להתחתן או סתם מושך זמן כי הוא נהנה והמצב לא מחייב כלום אפשר לזרום ואם בהמשך יבוא לו מישהי אחרת אז יזרום תאמיני לי זה יסדר את כל הספיקות שלו והברורים וגם שלך

כשאת שואלת אותו מה איתו והוא אומר "צריך עוד לברר" למה הוא מתכוון? מה עומד מאחורי האמירה הזאת?

מהו הצורך הנוסף שהוא צריך כדי לקבל את ההחלטה?

או לחלופין מה מונע אותו מלהחליט?

נראה לי שממש כדאי לך לדעת למה הוא מתכוון.

תדברי איתו.

שתדעי מה הוא רוצה ומה חסר לו

ומשיחה עם מומחים - אם יש לו פחד ממחויבות, הוא צריך לטפל בזה. זה לא עובר לבד

טוב שאת סגורה על עצמך, אבל מעבר למידות הטובות, חשוב שלשניכם יהיה טוב ביחד אחד עם השניה ואת איתו, אז עדיף לתת לו זמן לראות שהוא גם רוצה.

אני לא חושב שצריך לחשוש מזה, כי אם הוא מחליט שלא מתאים אז באמת לא היה מתאים בהמשך. 

באופן בסיסי יש שתי אפשרויות:

או שהוא יחשוב על זה ויגיע למסקנה שאתם מתאימים וככה תתחתנו כששניכם תהיה בטוחים בזה, שזה יהיה מקסים. לחילופין, האפשרות הבעייתית היא שהוא יגיע למסקנה שאתם לא מתאימים לדעתו, שזה יהיה מעציב וקשה אני בטוח, אבל עדיף שיגלה זאת עכשיו ולא בהמשך.

בתפילה שתגיעו למסקנות הנכונות.

(לגבי הד"א, אני לא בטוח מה היה החשיבות בלהעלות את זה, אני חושב שחשוב גם שם לקבוע גבולות, אבל בכל מקרה לא נראה לי חכם להקדים חתונה כששניכם עדיין לא בטוחים בעצמכם גם במצב כזה. בעניינים רגישים כאלה מעדיף לא להתבטא בפומבי כאן באופן נחרץ יותר.)

לנסות להשליט את השכל,

להבין שיש מחויבויות ששווה להיכנס אליהן,

ולשחרר את הרגש רוצה את הבחור שיזכה

לפני שנים, שאלתי חבר טוב שהתלבט חודשים על ישיבה,

איך הוא התחתן עם אשתו כ"כ בקלות,

אז הוא ענה במבוכה 'טוב, פה היה רגש שעזר..'.

מקווה שתבשרי טוב במהרה!

מחוייבות לנאמנות ורצון לחיות לצד בנאדם אחד?

מחוייבות כלכלית לתא משפחתי?

מחוייבות משפחתית ביחס למשפחה המורחבת? (חח גם זה קיים)

איך את משתלטת על זה בסוף?

הרי את עושה דברים ובסופו של דבר מתחייבת להרבה דברים בחיים..

אולי אפשר להעתיק את המודל שאת משתמשת בדברים אחרים לנידון דידן?

צריך לאפשר לרגש להשתלט עליו..חח

לשגות.

מחויבויות אחרות שיש  לך בחיים ולראות איך אתה שם..

מה זה מחויבות בשבילך?

מה אתה מרוויח כשאתה מחויב למשהו?

מה מפחיד אותך בזה?

מה אתה מפסיד כשאתה מחויב?

וכו'.. 

האם כל מחויבות מפחידה או רק כזו של חתונה?

נכון שאפשר להתגבר, לעשות עבודה שכלית.
אם זה לא הולך ניתן לתקוף את הפחד הזה בפחדים אחרים שיעזרו לשחרר.
אסייג שאינני ממליץ לחיות בפחד, אבל אם את יודעת שאת מסוגלת אך חוששת מהצעד הבא- זה יכול לתת דרבון.

לפני שאדגים, הפחד שלך מובן, יכולות להיות לו כל מיני סיבות , למשל-
יתכן  וטוב לך  במקום בו את חיה כיום וסך הכל את מסתדרת עם מה שיש,
אז מדוע לקחת סיכונים על העתיד?!

 אבל מבלי להכנס לסיבות שגורמות  לך לפחד
אפשר לערער על הפחד הזה , איך ? על ידי פחד.

להבין שבהמשך הדרך, כנשואה,  יותר בטוח.

למשל:
פחד למצוא את עצמך לבדך - האם תרצי להגיע לעת 'זקנה' כאשר את חיה לבדך?
האם את מעוניינת להשאיר את כל האופציות פתוחות ולגלות שהן כבר נסגרו?
האם את את מעוניינת שכל הטוב שגנוז בך לא יצא לפועל גם בפיתוח הדורות הבאים, ממך?

כמובן ששאלות אלה לא נועדו ליצור פאניקה ולחץ והם גם לא הסיבה האידיאלית להתחתן.
השימוש בהם הוא כדי לשחרר את הפחד הקיים ולקבל כוח להתקדם.
 

מה זה??

יפה!!

אני ממש מזדהה איתה

אתה לא מבין כלום" (מעצבנות חחחח)

תזדהה איתה. 

לא קרה לך פעם שהרגשת משהו משמעותי בחייך ורצית לשתף משהו שיזדהה איתך?

אתה מכיר את התחושה הטובה שמשהו מבין ומביע בפניך שהוא מזדהה איתך?

אתם בקשר 

אתה רוצה להכיר אותה ולפעול לפי מה שנכון לה 

ואיך תדע אם לא תשאל אותה ותקשיב למה שהיא אומרת ?

אז תשאל (אם לא מתאים אז אז אחכ ואז תפעל לפי מה שנראה לך)

ותשאל שוב בפעם אחרת אם גם במקרה ההוא זה מה שהיה נכון

ובסוף תכיר אותה , תדע להגיב לפי ניואנסים שלה 

והיא תוכל להרגיש בנוח לומר לך מה היא היתה רוצה שתעשה ואם היה לה טוב או לא 

תקשורת זה חשוב על זה מתבסס קשר לדעתי 

(תגובה לא רך לך אלה לכל מי ששואל פה את השאלות האלה שחוזרות די הרבה)

האם לייעץ לה - אפשר בסוף, ורק אחרי ששאלת אותה אם היא רוצה ומעוניינת, אם זה מה שיעזור לה. 

מה להגיד לבת שבוכה - לומר המון "המממ...", "וואו", "ואז מה קרה?", "די, אני לא מאמין, זה מה שהיא אמרה לך?", "וואי, איזה מתסכל", "את צודקת" (הקשבה פעילה)

האם התגובה הנכונה משתנה מבת לבת - כן. 

איך תדע מה כל אחת רוצה - תשאל, ועם הזמן תבין מה עושה לה טוב.

האם לשאול אותה - כן. בתחילת השיחה "אני כאן ואני מקשיב לך, מה אני יכול לעשות כדי לעזור?" 

בזמן נינוח בין שניכם, לשאול אותה "במקרים שאת מבטאת קושי, מה את צריכה כדי להרגיש יותר טוב?"

האם היא תהיה כנה - תלוי. בהנחה שהיא מרגישה בנוח מספיק להיות פגיעה בנוכחותך, היא תרגיש מספיק נוח לומר מה היא צריכה.  

כן, יכול להיות שהיא תגיד לך להתעלם.

(בשפת הבנות זה בדרך כלל אומר שהיא רוצה שתקשיב לה ולכל מה שיש לה לפרוק, ואז תמשיך הלאה איתה, בלי לחפור בזה יותר מידי או לתת לזה חשיבות מפחידה בתוך הראש שלך. היא "רק" צריכה לפרוק, והיא אומרת לך שהכל בסדר, זה לא אשמתך, אין לך מה לעשות בנידון וכל מה שהיא צריכה ממך כרגע זו הכלה.)

הדבר הכי חשוב לזכור, 

כשבת בוכה/מתלוננת/משתפכת על משהו, היא לא מאשימה אתכם!!! (אלא אם כן היא אמרה לכם מפורשת)

לא עשיתם שום דבר רע, לא שברתם אותן, הן לא דולפות מסדק שעלול להפוך לשבר רסיסים. 
אל תיכנסו לפאניקה.

העובדה שהיא בוכה *לכם* אומרת שהיא מרגישה בנוח איתכם ושהיא סומכת עליכם שאתם חזקים ויציבים מבחינה רגשית. 

אל תיקחו את זה קשה ואל תיקחו את זה אישית. 

כשבת בוכה לכם - זו מחמאה. 

בעלי פשוט יצתרך להתרגל 

זה טוב לבכות, בריא, משחרר.

אם אני לא בוכה במשך יותר מדי זמן זה אומר שמשהו לא בסדר לרוב

אחת התגובות האהובות עלי.  

אפשר להשתתף במשפטים כמו:

נשמע מורכב,

זו בהחלט סיטואציה מאתגרת

התמודדת עם זה יפה

מה את חושבת לעשות?

לייעץ, תלוי בבת ובאיכות של הקשר,

ממש לא הייתי ממהרת לייעץ. 

(אצל בנות לפעמים ייעוץ הוא מסווה לפריקה)

אממ

מה שכן,לא תמיד בחורה מתמסכנת, היא מסכנה.

ולא כל בחורה שמספרת על התמודדות דורשת שירחמו עליה מכאן ועד הנצח,

היא פשוט רוצה שיקשיבו לה, לרוב.

אהה,

ועוד מש.

אני לא יודעת אם ככה זה אצל כולן,

אבל התמסכנות, לבכות לו, לספר על אתגר משמעותי וכואב

זה לפעמים צעד משמעותי בקשר.

אז קח את זה ככה.

את יודעת מה היא אוהבת? איזה סוג פרחים?

התלבטתי אם להביא לה לדייט ראשון מחברת יפה עם מספיק מקום לכתוב איפה כל החברים קבורים. מה אומרת? אולי נשים שמה כמה פרחים

אני גם מחכה ממש לתת לה

הוא עוד ימות לי פה!!

"חברה, את חסרה" - איכותי אחותי בבקשה

חשבו לעודד אותו לפעמים!

סתתםםם

ואני דווקא לא הייתי מתנגד לעשות את הסדר בשנה הבאה בעצמי. מקסימום לארח

מצפים מלשון ציפיה- השתוקקות,

או הכוונה למצפים מעצמם?

וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת חַג הַפֶּסַח בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן שֶׁל פֶּסַח בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּיָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה. וְתִפְתַּח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשַּׁת הַמּוֹחִין הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין עָלֵינוּ בְּפֶסַח כָּל הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, מֹחִין דְּגַדְלוּת וּמֹחִין דְּקַטְנוּת. וְנִזְכֶּה לְסַדֵּר הַסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי, וְתַעַזְרֵנוּ לוֹמַר הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וּבְהִתְעוֹרְרוּת גְדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת נִמְרֶצֶת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהַקּוֹל יְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְתִקּוּן הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא לְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים, וְאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ תָּמִיד דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים.
(ליקוטי תפילות, תפלה כ')

@ימ''ל

בגלל זה פתחתי כאן שרשור, כדי להחכים מחכמת ההמונים.. 

במיוחד שלמדת לקרוא בטעמים

תמיד יש במה להתקדם.

הלימוד תורה עכשיו ממלא אותי,

ויש עכשיו בחינות אחרות של עבודה עצמית, שלא נמצאים במציאות הרגילה. המציאות המשפחתית שונה, התפילות, הקשר עם החברים מהצד השני של הזום או הפלאפון. בחינות של קשר עמוק יותר, עם החברים ועם ה', עם המשפחה ועם עצמי. עם עם ישראל ועם העולם.

אני מרגיש שאני מתקדם ב"ה,

אז גם אם לא נפגש עכשיו- זה בהחלט מקדם אותי בהסתכלות הכוללת אל המטרה.

המטרה שלי לא מסתכמת בחתונה, אלא בחיים השלמים שהיא מביאה. ואם זה המקום שה' שם אותי, זאת המציאות שלי עכשיו- אז במקום להתאונן אני מנסה לשאול ולהבין למה ה' שם אותי במקום הזה. וגם בלי להבין, איפה שאני חושב שאני יכול להתקדם- אני צריך להשתדל להשקיע בזה.

נכון, לא פשוט כל הבדידות. אבל היא מביאה איתה דברים טובים.. מכל ניסיון אפשר לצמוח. ניסיון אחר ניסיון וגידולין אחר גידולין.

קשה לי להתפלל בלי מניין. כאילו, בימים הראשונים זה עוד היה סבבה, עם הזמן, פשוט אין חשק. מרגיש כמו עול בבחינת מה חובתי ואעשנה ובלבד שיסתיים כבר.
 

העיקר שאנחנו משתדלים

אני בכלל חשבתי שנים שזה: בא לי חתונה

לדעתי צריך לבדוק למה הוא עושה זאת כלומר האם הסיבה זה בגלל שהוא מתגעגע ומת עליה? או שסתם בא לו לראות עם מי היא מדברת? וסליחה שאני אומר אבל את כחברה ממש לא יכולה לומר לה את זה כי יש מצב שגם את ממש נהנת לדבר איתה וזה מפריע לך שהוא נכנס באמצע סוג של קנאה סמויה תחשבי על זה אל תכעסי שאני כותב זאת תנסי לבדוק אם זה לא הנקודה הפנימית שלך שזה מפריע לך ואולי כלל לא קשור לבחור והזמן יגיד רק עם הזמן אפשר לדעת איזה סוג של בחור הוא ואם זה באמת נכון שהוא מנסה לשלוט לה על החיים אפשר משאלות שהיא שואלת אותו לראות מה התגובות ולפי זה להבין איזה אדם הוא בכל מקרה מאחל המון הצלחה ובעזרת ה' זוגיות טובה ובריאה

שתעשי עם העובדה הזאת מה שהיא חושבת.

מה זאת אומרת - "מה את בממתינה?" - מה, היא חייבת לך משהו?!

לדעתי יהיה נכון לשקף לה מה ראית ולשאול אותה איך היא עם זה... 

ואיך יש לך את המס' שלה?..

אם אתם מכירים ממקודם יש מקום לפנייה ישירה..

אבל עדיין עדיף לדעתי דרך חברה כדי לחסוך אי נעימויות שיכולות להיות.

בהצלחה.

מועדים לשמחה!

עדיף דרך צד שלישי - חברה או מכרה, או מישהו שמכיר אותה.

אם אין מישהי/ו כזה, לשלוח לה פניה מכבדת בהודעה בווצאפ או במייל, ולציין שלא היה לך דרך אחרת ליצור קשר.

בנוסף, שכך ראוי לנהוג בין האדם לחבר.

דרך צד אחר ולא ממך ישירות.

אתה אף פעם לא יכול לדעת אם זה אפילו יביך אותך.

אני בכלל לא בטוח שצריך לספר. זה בדר"כ צורך של הצד של המספר ואם הוא יבין ששאין לו עניין לספר את זה הצורך יעלם.

זה שונה מהתמכרות שעדיין קיימת. וזה שונה אם תוך כדי מערכת יחסים אדם עשה מעשים לא רואיים בתחום המיני.

לא חושב שצריך לספר באופן עקרוני.

שממש כואב לשמוע את הנתונים, לא בגלל שהמספרים גדלים נהיה אדישים לתופעה המזעזעת הזאת.

בסופו של דבר כל עסק השידוכין הוא לא פרטמרים מי 'שווה' יותר או מי 'שווה' פחות אלא מורכב יותר ועוסק בנפשות ולכן אני לא רואה שום נחיתות בעניין הזה לאחד הצדדים שחווה משבר ויצא ממנו (וזה לא סותר שזה דבר נורא).

באופן כללי כל התמכרות נובעת אצל האדם מחולשה נפשית מסויימת וזה דבר שהוא קריטי ומשפיע על זוגיות. בזה צריך להלחם. זה השורש שמניע את ההתמכרויות.

כמו כל דבר שאין לו השפעה ישירה על זוגיות ולספר אותו יכול רק להזיק (ואין דרך אחרת לדעת אותו) - לא צריך לספר.

אני לא רואה יותר מדי צורך להסביר את הטענה הפשוטה.

אדם שחווה משבר שהוביל אותו לצריכת פורנוגרפיה ויצא מזה ונגמל מזה.

הוא אדם חזק. אין ספק שנשארו לו שריטות מסויימות מזה באופן אישי.

אבל השפעה לזוגיות (אחרי זמן מסויים של גמילה)? - אין.

בשונה מאדם שצורך פורנוגרפיה בהווה, זה שמיים וארץ.

היא לא תבחין בזה וזה לא ישפיע עליה לרעה.

זה מה שזה אומר שזה לא שישפיע על הזוגיות.

כל דבר שעבר לאדם בראש משפיע לאורך זמן באופן עקיף. דיברתי באופן ישיר.

ההבדל שיכול להיות בין מי שעבר למי שלא עבר זה מראייה שיפוטית של האחר שהוא פחות 'שווה'.

מסכים שמאוד לא נעים לשמוע שמי שאתה מחבב עבר דבר כזה. בזה אין לי ספק בכלל.

מסוג הדברים שמכבים רצון להתחתן..

עד שעוברים לשרשור הבא..........