זכות גדולה היא לבן לכבד את הוריו ולפעול למענם. כאשר הבן מסייע להוריו, הוא מסייע בראש ובראשונה לעצמו. הוא הופך להיות אדם טוב יותר, אשר מתמלא במידות טובות, ומקשר את עצמו עם שלשלת הדורות מאז אבותינו.
זו המצוה הראשונה עליה נאמר, כי אדם אוכל פירותיה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא; ושכר הטובה ואריכות הימים מפורש בתורה.
מצות כיבוד אב - משל אב. כלומר: אין כל חובה על הבן להוציא הוצאות ממוניות לטיפול בהוריו, מצד מצות כיבוד אב. יש מקום לחייב זאת מצד מצות צדקה, כשאין אדם אחר שיטפל בהם ואין להם אפשרות לממן זאת, אך הוא הדין גם להפך, שיש מקום לכפות מצד מצות צדקה על הורים לטפל בילדיהם הנזקקים שאין מי שידאג להם.
גם כשאנחנו מכבדים את ה' אנחנו נהיים יותר טובים ומכובדים - מכבדי אכבד. ממילא, כך גם בכבוד מלך, כבוד בית כנסת, כבוד תלמיד חכם ובכיבוד אב ואם.
ברור שהקב"ה לא זקוק לכבוד שאנו מעניקים לו, וזה אנחנו שמתעלים בזה.
לא אמורה להתפתח תלות נפשית על בסיס מצות הכיבוד. טעות נפוצה היא לחשוב, שמצות הכיבוד כוללת ציות לכל בקשה מכל סוג שהוא של ההורים - ועל כן מתפתחים פעמים רבות בעיות שונות מסוג זה. אולם חכמינו בגמרא הדגישו, כי מצות הכיבוד היא בדברים שההורים נהנים מהם - מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. בדברים שאינם נוגעים להורים, אין זו מצות כיבוד אב ואם.
אמנם, אדם המתגורר בבית הוריו מחויב לציית להוראותיהם, וזה בכלל הלכות דרך ארץ; שכל מה שיאמר לך בעל הבית - עשה. אך דבר זה אינו נוגע רק לבן; ולא שייך למצות כיבוד אב ואם. גם ילד מאומץ מחויב להישמע להוראות בעל הבית; ולענ"ד גם אבא הגר בבית בנו מחויב להישמע להוראות בנו. בעל הבית הוא הקובע את סדרי ביתו. מסיבה זו אני סבור, כי תלמיד המתגורר בפנימיה מחויב להוראות הנהלת הפנימיה, גם אם הן עומדות בסתירה ברורה להוראות שהוריו נתנו לו.
בתור אבא, אשבח את ילדיי שקיימו מצות כיבוד הורים, אך כאשר אדרוש מהם לבצע דברים, לא אטען זאת בשם מצות הכיבוד. פשוט מאוד: אתה גר כאן? אתה צריך ליטול חלק במשימות הנדרשות.
מצוה נוספת ונפרדת היא מצות מורא אב ואם. מצוה זו היא על דרך השלילה - מה לא לעשות. לא לעמוד במקומו, לא לשבת במקומו ולא לסתור את דבריו. כאן אני כן אעיר לילד במקרה של התבטאות לא ראויה - ככה לא מדברים לאבא. זאת, משום שמצוה זו מחזקת את הסמכות ההכרחית, והילד מבין מעצמו, שאני לא סתם מחפש כבוד.
שתזכה בעז"ה לכבד את הוריך כראוי, ולזכות לילדים רבים שגם כן יכבדוך כראוי!