צריך להיות חכם 

במנחות (כט ראמי בר תמרי, איפסיקא ליה כרעה דוי"ו ד"ויהרג" בניקבא, אתא לקמיה דרבי זירא, א"ל: זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טפש אי קרי ליה ויהרג - כשר, אי לא - ייהרג הוא ופסול.

היה לי השבוע ויכוח עם יהודי ת"ח (מקווה) שטען שאין ענין לעשות תגים של בד"ק חי"ה כי בספרדים בכלל לא הקפידו בזה. אמרתי לו בעדינות שהוא מדבר שטויות ודווקא ספרדים מאוד הקפידו בתגים האלה אפילו לפני הקבלה עאכו"כ אחרי קבלה. בספר הזה שהוא לפני האר"י ז"ל רואים בבירור שעשו תגים בבד"ק חי"ה. (אפילו ביו"דים) 

דבר שני, שימו לב על האותיות המלופפות וכן לתיוגים מיוחדים (מזכיר את תיוגי מצת שימורים)

את הספר הזה הוצאתי מחדר הגניזה של רבנות תורכיה כנראה השתמשו בו בסלוניקי (אבל לא בטוח).

מהיכרותי עם כמה ספרים וסופרים, נראה שבאיזורי המערב (מרוקו) לא כ"כ הקפידו על התגין דבדק חיה, אפי' הת"ח. אבל בסתו"ם שמוצאם מאיזור המזה"ת (עירק, סוריה, ירושלים) הקפידו על התגין האלו ג"כ.

אמנם אני לא כ"כ בקיא באיזור מרוקו אבל אבל ראיתי שניים - שלושה ספרים ישנים מאוד, מצפון מרוקו והם כן היו מתוייגים (אחפש אותם בארכיון תמונות בלי"נ).

גם אני ראיתי הרבה ספרים ללא בדק חיה, אבל רובם יחסית חדשים, לא יותר ישנים ממאה שנה, וגם משוחים.

במזוזות שבודקים ואין בהם בדק חיה

אני הבנתי מרבותי שזה עדיין לכתחילה (מזכיר את ה' עם יוד)

מזכיר את הלמד עם יוד

דווקא ה"א עם רגל קצרה קצת יותר חמור, בגלל שדעת שו"ע לא ברורה בכלל, במיוחד כשבבית יוסף הוא פסק אחרת (לפסול). ברור שנוהגים להקל בזה היום, אבל מאוד צריך להשתדל  שהרגל השמאלית של ה"א תהיה מספיק ארוכה. במיוחד קסת הסופר וקול יעקב סתמו לפסול בזה, ומ"ב הקל רק אחרי תיקון.

כך גם בס"ת הישנים שהאריכו את הרגל מאוד (אפילו יותר מדי לפעמים)

ספרים על גויל, שפשוט אינם מתוייגים בבדק חיה.

ראיתי כמה כאלה.

ב"ה

אות והדר יקירי,

מה הדין לגבי ה- ך סופית בפסוק "לא תעשה ל"ך" פסל....."??

נדמה שדינה כאות רי"ש אורכה=לרוחבה

מה אומר כבודו? 

איזה מגניב, נראה שזה לא בסדר כמו שאמרת.

נהפך יותר לאות ד' מאשר ל-ר'...

שלפעמים הוא בורח מהשירטוט...זו הוכחה שנכתב עם שקפים ושולחן אור ..

חחח סתם בצחוק....

כדי להאיר את השקף מלמטה שמו נרות, בגלל זה הקלף התקווצ'ץ'

סתם...אני יודע שלא התכוונת אליי....

אבל אם אתה זוכר הייתה לי בעייה עם זה וקיבלתי ביקורות....

אז: מרן כהרא"ש מכשיר בכל שהוא באות ה'.

והמשנ"ב מצריך כמלוא יוד + הקוץ ולעיכובא בדיעבד (משנת סופרים)

ואם לא עשה (כמו במקרה שלי בכמה עמודים בספר) , אז בעיקרון כשר אבל צריך להעמיד את הנקודה על שיעורה הראוי 

כך נאמר לי כאן ובפורום או"ל...ואכן תיקנתי את אותיות ה"א שלי ..

(בהתחלה חשבתי שזה יותר יפה בקטן..כי האות נראית יותר מרווחת.....ר' רחמים זוכר???)

שבוע טוב לכולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!    (וצום מועיל )

אות והדר אהבתי את השאלות לשינון. ישר כח!!!!

שי  חסרת חזרת עם כוחות מחודשים ב"ה

מעניין איך הם לא הקפידו על כניסת תגים באותיות ממעל....

וכן על הפסיעה מלבר שעוד שניה הופכת את האות ה' לאות ק'. (דרך אגב מסקרן אותי איך נהגת במקרה זה).

יפה ומרענן, אשמח אם תראה לנו עוד סוגים , אני בטוח שיש לך חומר למלא עוד הרבה אשכולות אבל אתה שומר להמשך...

המשך ערב נעים ידידי היקר.

שהפסיעה לבר הפכה את הה' לק.

ואגב, באמת ישנם אותיות רבות הדומות בצורתן לכתב הבבלי (ת, מ, ג), אך סגנון הכתיבה (למשל המרווחים) די שונה

מהכתב הבבלי הרגיל.

שמעתי מהרב אליהו זיע"א שאמר שכל הסופרים בבגדאד למדו מסופר אחד, ולכן לכולם יש את אותו כתב. אולי הס"ת הזה מאיזור כורדיסטאן או איזורים אחרים הקרובים לבבל?

מצווה שלא לאמר דבר שאינו נשמע...

אגב את הג' הבגדדית אני מכיר (בגלל זה אנחנו מחמירים בנון)

לגבי המם והתיו לא הבנתי מה מאפיין אותן

נשמח אם נראה פה דוגמא של כתב בבלי או אולי אפילו 2 דוגמאות  כדי לראות את הדימיון בין הסופרים  ששלום דיבר עליו

לשלום איפה ראית/שמעת  על מנהג מרוקו להתחיל ס"ת מיהודה אתה יודוך אחיך? 

לכן שאלתי איך הוא נהג עם האות ה'. כי אי אפשר לשפוט לפי מה שרואים במחשב.....

על הכתב!!!!

לילה טוב

לא רמזתי כלום

פשוט עשיתי חשבון שאם הספר נכתב בשנת תרכ"ג אז בטח אין טעם בהערות "בונות"...

לגבי התיו שכחתי לשאול אם בכוונה הרגל הימנית יותר קצרה?

ודאי שלא התכוונתי אליך , פשוט חששתי שנוצר רושם כללי  מתגובותי שאני כביכול מעביר ביקורת.....

כשרואים כתב מול הפנים נורמלי שצצות שאלות...בכל זאת זה לא דפוס...

קצרה יותר, ונראה לי שזה נובע פשוט מצפיפות הכתב וסגנונו (אתה יכול להסתכל בתמונות שהובאו בסוף יר"ש ח"ב).

ספראווים, מרכשים, ודבדבים (קהילות שונות במרוקו)... .

תא"וים מרובעים - זה בבלי

גם הבי"תים מזכירים את של בבלי, אבל למ"דים של מור וקציע עם איזה נוי בקצה.  

מ"ם סופית הרבה פעמים קצר למטה, שאלתי תינוק כמה פעמים קרא סמ"ך

מעניין הוא שרואים שמישהו בקיא בהלכות הגיה את הספר אבל לא נגע בצורת האותיות בכלל אלא רק הפריד דיבוקים.

לגבי תגים שנכנסים בתוך כ"ף פשוטה, צר לי להודיע לכם שלא הקפידו בזה כלל גם בספרד וגם באשכנז. גם לא הקפידו בלמ"דים שנכנסים לתוך כ"ף סופית.

הרב גרוס אמר לי לא לתקן את המקרים האלה - יש על מי לסמוך.

האוירה כללית של הכתב לא נראת בבלי (יותר אסטתי) אבל יש אותיות דומות

מכיון עור צבי הזה מאוד מאוד עדין ונראה לי נוצה היתה חורטת אותו.

והיא, שהספרדים היו כותבים רק בקנה (ורק בדור שלפנינו התחילו לכתוב בנוצה, לצערנו).

בדור אחרון התירו גם את הברזל, ודווקא הספרדים מובילים בהתר הזה בטעמים ובנימוקים נפלאים!

פעם ראיתי שיחה של הרבי מליובביץ' שאומר שבבית המקדש השלישי ישתמשו גם בברזל בהר הבית בזכות התיקון הכללי, הברזל גם יתוקן.

אני מנסה לדון לכף זכות את משתמשי קולמוס ברזל באופן כזה. 

ואפי' מצלמה אין לי אלא רק מה שבפלא..

אם לפאלפון שלך יש חיבור usb וכבל אז תוכל להעביר למחשב

או 

לשלוח בעזרת blututh למחשב (בתנאי שהמחשב משתמש בשירות blututh(בד"כ בניידים יש...)

התמונות לא באיכות הכי הכי..זה מה שיש לי..

אל תכעס אבקש עוד משהו רק אם תוכל:

תוכל לצלם איך נראית כתיבה בקנה או דוגמת כתב שלך עם הקנה

תודה . סליחה על החפירות....

(צילומי פרשיות התפילין מצילום- בערך לפני שלש שנים).

ספר התורה- לפני תיוג- עמכם הסליחה.

ולשי- אני בטוח שגם הצילומים שהביא היום אות והדר הם של כתיבה בקנה (ויש המון סגנונות כתיבה שיצאו מהקנה: בבלי, חלבי, מרוקאי, תימני, תוניסאי ועוד..).

ולמי ששאל- אני כותב על הצד החלק (החיצוני) שבקנה, ויש ממורי שכתבו על הצד הפנימי.

לא ברור השיפוע בתמונה

ראיתי שיש כאלה שכותבים על הצד החיצוני ויש שעל הפנימי

יש שמחזיקים את הקנה מהצד השני 

רחמים, ותראה שחילק השאלה לשניים: א, בקשר לשיפוע, ב, בקשר לצד הפנימי/החיצוני.

כל טוב!

אבל קבלו פשט בשאלה

ניסיתי לראות לפי הזוית אם שלום כותב בחיצוני או בפנימי(מתוך הנחת יסוד ששלום ימני)  

בצילום נראה כאילו אין זוית וחשבתי שזה בגלל איכות הצילום

אז שאלתי על איזה צד אתה  כותב .

אבל מעניין ביותר שאתה כותב בלי שיפוע

אני מציין את זה כי בדיוק אני במשבר אחיזה וישיבה

אגב הקנה לא נשחק יותר?

ואני מאחל לו אריכות ימים, כך שאיני חושב שהוא נשחק כ"כ...

בהחלט אפשר להכין קנה גם בשיפוע חזק.

לצערי, איני יושב נכון, ניסיתי ואני לא מצליח, אלא אני יושב מכופף.

אולי בגלל שהתרגלתי לכתוב על שלחן כמעט ללא שיפוע (כך נוח לי יותר, ואני מרגיש את זרימת הדיו בצורה טובה). וכך גם ראיתי אצל הסופרים מהם למדתי.

בהנחה שאתה מתכוין לתחילת כתיבת האות, לצערי התרגלתי לכתוב עם זוית מסוימת.

חלק מהסופרים שלמדתי אצלם כתבו ללא זוית, אלא ישר וזקוף, ולדעתי בסופו של דבר הכתיבה יוצאת יותר יפה ומסודר כך.

כתב ממש יפה וזורם.

אני גם מאוד אוהב את הגודל הזה, (טיפה פחות מחצי)

 מתוייג גם בקנה?

לא לרדת מ-100,000 לס"ת לפרטי.

אם תוכל קצת לשפר את האלפים שיהיו שוים מלמעלה ולמטה (כאילו נכנס לקוביה) זה יוסיף הרבה

תודה לך על הזמן שהשקעת כדי להעלות את התמונות לכאן, לא ציפיתי להיענות לבקשתי בגודל כזה.

יישר כוחך.

שבת שלום ר' שלום.

ב"ה

ולא רק בעט הקשירה.

לא יודע את המקור אבל כך מנהגי גאבס בתוניס ואולי עוד מקומות.

דודי ז"ל מאוד הקפיד על זה ולאחר שהחזרתי לו את התפילין מבדיקה ללא הקשירה לא רצה לקבלם עד שהדבר יתוקן.

אין חיוב לקשור גיד אלא עניין ע"פ הקבלה.

המטרה כמו שאמר קודמי  לקבע את היו"ד לבי"ת גם בזמן שלא מניחים את התפילין

מי שהוא אמר לי שהרב  מרדכי זצ"ל גם נהג כן.

גיס שלי אמר לי שהרב מועלם קושר גיד בחינם לתלמידים בישיבה (אולי גם לקהל הרחב)

העניין הוא שאם לא תעשה את הקשר כמו שצריך ולמשוך אותו עד הסוף כדבעי גם אם תקשור את הגיד זה לא יסתדר.

אבל פרקטית זה נצרך בשביל שיהיה צמוד (וזה כתוב בשו"ע).

לא הבנתי למה ספרדים צריכים את זה, בעל מלאכה שלא מצמיד אצל ספרדים/ספרד הוא ראוי להקרא בעל מלאכה, עדיף שיעבוד בעבודה יותר הומאנית...

גם לאשכנז שהם עיקר הבעיה לא כ"כ צריך את זה, למי שהוא בעל מלאכה אמיתי...יש פתרון פשוט שכתוב במשנ"ב.

מה קשר לספרדים - אשכנזים?

מה פתרון פשוט של משנה ברורה?

לספרדים שכורכים כלפי חוץ הכריכה הדשר אמור להשאר צמוד, אין שום (!) סיבה שלא!

הבעיה היא אצל אשכנז שכורכים כלפי פנים שהכריכה עצמה מוציאה את הקשר מהמקום.

וע"ז אומר המשנ"ב להרחיב את המושב קשר! המלצה- 18 מ"מ, עוד המלצה- לשים חתיכת עור שארית מעשיית הבתים ולדחוף בלחץ, אפשר גם להדביק אותה לבית עצמו.

וכמו"כ לעשות את הטבעת כדי מעבר רצועה- שזה משנ"ב מפורש, ורק אז הקשר לא יזוז.

כמו שכתבתי כל זה הוא רק לאשכנז כי לספרדים אין בעיה (למעט קבלה).

1000 ש"ח לפרטי נשמע לי זול קצת, 1300 יותר סביר. תנסה להעלות לסביבות 1500-1700 שמחיר כולל הכל של התפילין יעלה בערך 2200-2500.

ס"ת ספרדי מהודר, אם הכתב ממש אסטתי ויפה להתחיל רק מ-100000. שנה וחצי קצת יותר מדי, בד"כ הממוצע זה שנה. אבל השאלה כמה זמן ביום אתה כותב. אם אתה אברך, יש לזה עוד מעלה שיכול להתבטא במחיר.

אם תוכל להעלות את תמונה של הכתב שלך יהיה הרבה יותר קל.

ב"ה

אם אתה כותב ללא מוזיקת רקע, אתה גם יכול לעלות במחיר !

אבל הכי חשוב שתדע ממי לבקש את ההלעה:

ממי שמשלם, לא מהאמצעי לתשלום (הכוונה לא לכרטיס האשראי או הפנקס שיקים).

האמצעי לתשלום, זה הלקוח, המשלם האמיתי, זה ריבונו של עולם, הזן ומפרנס לכל.

אבל תיזהר ממנו, הוא לא בן-אדם !*

* הסיפור שמאחורי האמרה בהזדמנות, המלאי של הסיפורים שלי אוזל, אז כשרבי רחמים יבקש, בע"ה אספר.

ר' אות והדר נא לבדוק אם זה מתחזה שמתחזה לר' חיים האגדי שעליו נאמר:

"אילו לדיו יהיו ימים ונמתחו גוילים כשמי מרומים וקני סופר כל עצי רתמים אין די לכתוב קצת סיפוריו ומשליו ואגדותיו ומילי דבדיחותיו ...

דחוף לבדוק אם מישהו השתלט על המחשב שלו, אני אנסה במייל...

בוקר טוב

ממש במסירות נפש לטובת החברים

אני כבר קיבלתי את הסיפור בפורום הפרטי לפני כך וכך..

ב"ה

אל תשליכני לעט זקנה, לפחות הזכרת לי איפה לחפש, אז אשתדל לעשות העתק הדבק.

שייקה, אל דאגה, אין שום מתחזה. ולראיה TO BE OR NOT TO BE?

שמעתי מהרב סבתו שליט"א (שבעצמו עסק בסופרות הרבה זמן, ושימש את הרב אליהו זיע"א) שיכתוב שם שד"י בגדול- כאשר חלקו מאחורי והיה, וחלקו מאחורי הרוח.

אבל בכל זאת אות שי"ן נשארת מכוסה.

ע"פ המשנה ברורה כשיעור יוד והרגל שלה

כלומר עובי קולמוס ועוד משהו

למעשה כמדומני שכך נוהגים אם לא נשתנתה צורת האות

מקדש מעט? ניתי ספר ונחזי

או שתגלה לנו

מצנזרים אותי

חבל דווקא השקעתי

ב"ה

לדעתי זה לא צנזור, זה טעות שלי ושלך, כנראה.

גם לי זה קרא, רשמתי תשובה ערוכה ומנומקת בפורום חסידי חב"ד באתר זה, התכוננתי לשלוח ובמקום ללחוץ על הכפטור "שלח" לחמיך... לחצתי בטעות על הכפתור "תגובה" ואופס, כמו כפתור RESET, הכל נמחק.

מסכים איתך זה מתסכל, אבל אני נחמתי את עצמי, שכנראה חברי הפורום לא רואים לתגובה שלי. והאיש משה עניו מאד - אמרנו.

מצטער על ההשקעה ר' רחמים. כדאי להעתיק את ההודעה לפני ששולחים.

בקשר למ"ב צדקת. רק כנראה מדובר על גוף היו"ד ורגל קטנטנה כי אם יהיה שיעור אות קטנה ב' קולמוסים, סעיף שלנו לא כ"כ יסתדר (עיין סעיף ט"ו) 

לגבי מקדש מעט שכמוהו פוסקים למעשה, שיעור אות קטנה הינו אורך של רגל של יו"ד שבאותו כתב.

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=12098

אני קבלתי ושמעתי כמה דברים מהרב זצ"ל

שאלתי אותו בקשר לבתים מכוונים, והוא אמר לי להקפיד בזה גם אם זה מוסיף במחיר.

שמעתי ממנו, שהוא היה נגד רצועות שחורות משני הצדדים.

כמובן דעתו ידועה בקשר לקולמוס ברזל

הרב הקפיד שיהיה קלף עבודת יד ללא תנאי כמו קה"ס וקול יעקב.

שמעתי בשם הרב זצ"ל שאין צורך להדר במיקשה אם זה מוסיף במחיר מישהו יודע על זה משהו?

דבר שני לגבי רצועות שחורות שמעת ממנו אישית?

זה היה בשיעור השבועי שלו, גם הרצועות שלו לא היו שחורות משני הצדדים. ד"א גם שאלתי את הרב מאיר מאזוז, הוא גם סובר שזה לא טוב. הוא אמר שמותר לשים רצועות שחורות רק אם צד החיצוני ממש מבריק וההבדל ניכר טוב בין שני הצדדים.

לגבי מקשה, סביר להניח שהרב זצ"ל לא הקפיד בזה. הרי זה ממש המצאה של דור האחרון ואין במקשה שום עניין חוץ מלשלם הרבה יותר. (כך כתוב בזרכון אליהו בשם הרב אלישיב)

- דעתו של הרב ידועה בבקשר לקולמוס ממתכת, שהיה ממש נגד. פעם שאל אותו חבר שלי על נרוסטה והרב אמר לו "לא תגע בו יד", יש גם תשובה בנידון בשו"ת הרב הראשי

- בקשר לכתיבת פיטום הקטורת, הרב היה מתיר לכתוב לכתחילה ללא שום הגבלות. (שלוש תיבות וכו').

- שמעתי מחבר טוב, סופר מומחה, שהרב הכשיר לו אל"ף, שיו"ד העליונה היתה ללא ירך כלל אלא נוגע בפינה. (כמובן זה לא הלכה למעשה ללא שאלת חכם) גם הרב גרוס אמר לי שהוא היה מקל בזה.

- שאלתי אותו אישית בקשר לקובה וזנב בתפילין, הוא אמר לי שכדי שיהיה קובה צריך הפרש של אותיות גדולות (שני יודים לפחות) ושורה אחרונה לא מצטרפת לחשבון בגלל שהיה יוכל לקצרה כמה שהוא רוצה .

אות ז שהקו יצא ממש באמצע הראש ולא בימין 

ראיתי שהעיר לסופר לעשות תגים של בית ודלת לא ממש בסוף האות אלא קרוב לאמצע- בערך בתחילת השליש השמאלי כדי שלא ידמה ללמד

שאלתי אותו לגבי חית האם  וז או זז

כף פשוטה האם צריך שיהיה עיגול או שגם זוית זה בסדר

או פא האם  כו או כי

ועל כולם אמר שלא משנה

אבל שאלתי בזמנו כלקוח והייתי מאוד רוצה לדעת אם הדריך מישהו איך לכתוב לכתחילה

אגב מעבר לנירסטה שהוזכרה לעיל, אצל הרב זצ"ל קנה לא היה נחלת ההיסטוריה

כתיבת קטורת אמר לי שאין שום בעיה לכתוב גם את הפרשה

אות והדר אתה מצוי בסגירת בתים מה דעת הרב האם צריך גיד כדי לחבר את היוד ביד?

לא יודע אם זה נכון אבל זה כתוב בקול יעקב, והגיוני שהרב החזיק בזה.

לכתוב הח' כצורת ו-ז, ואחרי שהתעקשתי, וכל פעם הבאתי לו מקורות ודיוקים למה עדיף לכתוב כב' זיינין- אמר לי לכתוב איך שאני רוצה. ומאז אני כותב הח' כו ז.

פעם ראשונה אני שומע על זה.

חבל שתקנתי כמה סופרים בעניין זה. אם הייתי יודע הייתי מניח להם.

ואחר מ"ש בלשון כ"כ ברורה וחדה בקו"י, ובפרט שכן היה מנהג בגדאד.

ולכן שאלתי את הרב כ"כ הרבה פעמים את השאלה הזאת, עד שהרב יהודה מוצפי צעק עלי מה אני מטריד את הרב.. עד שבפעם האחרונה ששאלתי את הרב כשהייתי בביתו (בלי הרב מוצפי), ואז הרב אמר לי: טוב, תעשה מה שאתה רוצה..

וייתכן שהפתרון לשאלה זו הוא בספר ידי חיים (ע"מ 220), שנשאל שם רבינו הרי"ח בענין כתיבת האות ח' מהרב קו"י, והתשובה לא נמצאה. ומזה למדנו שהנידון לא היה פשוט כ"כ לרי"ח סופר בעל הקו"י, כמ"ש בפשיטות בספרו.

ועוד יש לאלוה מילין בעניין זה.

ואגב, דעת הרב היתה שלא לחלק בין צורות האותיות מס"ת לתפילין, וכמ"ש מהקו"י למשל גבי כתיבת האות ע'. וכן לגבי האות א', שאלתי את הרב אם לכתבה בתפילין כיו"ד ובס"ת כיו"י, והרב ענה לי שלא לחלק, ובשניהם לכתוב כיו"י, ובחיוך גדול אמר לי, שאם יכתוב כיו"ד, ויהיה לה מושב- זה בסדר ג"כ. 

הרב חסר לי! מאוד! יהי זכרו ברוך.

(ואגב, לגבי האות ח', גם האו"ל כתב לכתבה כו ז. וכך כתב בנו הצדיק של הרב קו"י, וספרי התורה שלו מפורסמים בירושלים, וכך היה מנהג ירושלים, כידוע למבינים בס"ת הירושלמים, אלא שהו' היתה עם זוית בצד ימין).

חכם בניהו אמר לי ג"כ לכתוב הא כיו"ד- פשט שעה"כ. ואחרי שאמרתי לו מה הגר"מ זיע"א אמר, חזר בו (והגרי"מ הילל חילק בין תפילין דרש"י לתפילין דר"ת, עיין בספריו).

וזכורני שפעם חכם שמואל דרזי ע"ה אמר לנו שא"צ לחתוך האפיקומן ממש בצורת ו ד, אלא לחתוך לב' חתיכות לא שוות, ולגדולה לכוין ו ולקטנה ד'. וא"כ, נראה דה"ה לכתיבת הא' בתפילין.

דעת הרב הייתה לתייגה, וכ"ד החיד"א, בסוד בעטרה שעטרה לו אמו.

ועיין ביר"ש מ"ש גבי דעתו של מהר"י אפתייא זיע"א.

והרב דרזי זצ"ל אמר לי שהוא מנהג טעות לתייגה (אע"פ שהבבלים היו מתייגים אותה). וכך שמעתי בשם הר"י אביחי שליט"א.

דעת הרב הייתה לכתוב ג' השמות אחר ה' א-הינו ה', למרות שבקו"י ובישכי"ע כתבו שלא לכתבם (וכ"כ ביבי"א).

פעם הבאתי לרב מזוזה שנכתבה ע"י תלמיד של הרב י' צדקה זיע"א, והוא העיד עליו שהוא יר"ש, ומזוזה שמקורה לא ידוע.

הרב הסתכל היטב על ב' המזוזות, והעדיףלבסוף את המזוזה השנייה..

כשיעלו לך עוד דברים נשמח לשמוע...

אני מבין שכתבת על יו"ד או כיו"ד שביו"ד התחתונה של האל"ף נכון?

לא הבנתי מה קשר לעי"ן, אם תוכל להסביר אני אשמח.

שלשום הבאתי לארץ ס"ת ישן כ-150-200 שנה והו"וים של שהוי"ה מתוייגים.

בהזדמנות אעלה בלי"נ כמה צילומים מהספר המדהים הזה.

ורק בתפילין כתבוה כב' ו', ודעת הרב היתה שלא לחלק (וכן כל מ"ש בשעה"כ בשינויי האותיות גבי תפילין כך יש לכתוב גם בשאר הסתו"ם- חוץ מהאות א' וכנ"ל).

כדאי לפרסם בכל מקום כי

אנשים שלא מבינים קונים

מסופרים שלא מבינים שקונים

מסוחרים שלא מבינים שקונים

מנחשים עם שטריימלך

אגב מה הסיפור?

אות והדר אם לא תענה עד הלילה אז חיים יענה במקומך

ב"ה

מהפורום הפרטי נודע לי, ש"הצנזור הראשי" הפורום הזה, כעט לא יהיה זמין לכמה ימים ספורים.

אבל ע"מ לא להשאיר אותך  אספר לך את הסיפור של הלמדן שלמד 10 שנים בשביל ... (גם מסיפורי הבעש"ט אם אני לא טועה), והנה המעשה:

כידוע בעבר, לומדי התורה בעירות המזרח, היו מתחתנים אם בת של עשיר, וסומכים על שולחנם כל עוד שהם יושבים ולומדים (הכספים היחודיים דאז), עילוי הישיבה כמובן התחתן אם בת הגביר, והכינו לא מקום, חדר עם ספריה, ליד המטבח, והוא שקד על התורה יומם ולילה, וכשהרגיש שמיכוון המטבח מביטים עליו שתי עינים גדולות, הוא למד ביתר שאת בחושבו שזו השוויגער, עברו השנים וחמתו הלכה בדרך כל הארץ, אבל ...

לאחר השבעה העיניים שוב מסתכלים עליו, מי זה יכול להיות? השווער הרי מנהל את עסקיו ואשתו לא תעמוד כמו גולם כל היום רק להסתכל עליו!! הוא ניגש בזהירות לכיוון המטבח ואז התברר לו שהוא למד עשר שנים בשביל החתול !!!

נכון זה לא שור אם שטריימעל אבל לפחות זה חתול עם משקפיים ! מקווה שזה מספק בינתיים.

יש לי עוד סיפור מדהים ששמעתי לפני כשעה, אבל הביטויים שם נראה לי לא מתאימים לפורום לכן בע"ה הכתב לך בפרטי.

מסופר שבעל שם טוב צחק באמצע סעודת שבת ולא הבינו תלמידים למה ועל מה. אמר להם בעש"ט אתם רוצים לראות את המחזהן שראיתי, תנו יד אחד לשני ואראה לכם מה ראיתי.

תלמידים נדהמו ממראה עיניהם לראות שור עם זקן לבן ושטריימעלך אוכל בעבלעך של הצולאנט וקורא בהתלהבות לכובוד שבעס קויידש. אחרי העליית נשמה שאלו את בעש"ט מה פשר המחזה הזה, נורא ואיום.

אמר בעש"ט השור הזה, זה יהודי אברך מבוגר עם הדרת פנים, לומד רוב היום אפילו מעביר שיעור של עין יעקב ל"עמי הארץ". אבל כשהוא אוכל את צ'ולאנט הוא כ"כ שקוע בטעם הגשמי שלו, הפנים הרוחניות שלו אינו אלא ממש כמו שור שאוכל עשב. שאלו התלמידים אבל למה יש לו שטריימעל? ענה בעש"ט: השטריימעל לא מתפעל מהאוכל אז הוא נשאר שטריימעל.  

ועוד עם כזה סיפור....

כנראה שמשמרת לא יוסיפו חומר לבחינה בנושא הבתים

אבל אולי כדאי לרכז רשימת דברים שכדאי לבדוק כשקונים בתים בכל הרמות דקה פשוטים פרודים מכוונים מצופים זהב מיקשה וכו..

אפשר לפרסם כאן ואצל יחיאל ואם ישא פירות אז אפשר לצלם על דף לחלוקה בחנויות הקלף

אות והדר ראית את השאלה שלי על אות ש?

להכין מדריך מקוצר לקונה בתים.

עיין בשירשור של שי על אמצע התורה

ד"ה איזה שיחה היתה לי עכשיו

עיין שם ותרווה צימאונך

*תיקון:  צימאוני

יש הרבה כאלו כבר. 

דוג'- של הרב זאב גרינוולד, ועוד'

אפשר למצוא אפילו באוצר החכמה.

ר' רחמים תחפש בכל הספרים אני לא יודע אם תמצא מקור כל שהוא על הענין הזה שהזהירו אותך. באלפא ביתא כתוב שכל הירכיים של הו"וים וזי"ן צריך להפגש במקום אחד וזהו. אבל מנהג לעשות כעין בסיס ועושים את זה על ידי ירך של ו"ו  אמצעי מתחבר חצי קולמוס למעלה אצל הזי"ן וממלאים מתחתיו. הרב גרוס אמר בשיעור שכך צריך לעשות הוא דייק את זה מלשון של ב"י נדמה לי.  ואילו הבריסקרים עושים חיבור בנקודה אחד וזהו.

לפי מה שראיתי בס"ת אשכנזיםן ישנים ג"כ עשו כעין בסיס כמו הנ"ל א'

ב"ה

צריך להיות מושב, ובנוסף מה שהזכיר הוד והדר מהאלפא ביתה שהרגלים צריכים להיפגש בנקודה אחת, אז יוצא שמחברים כמו שהוא כתב לך, ואז יש גם חיבור בנקודה אחת וגם מושב קטן מאוד.

אתה נמצא גם פה. אוי עלינו מאדם שרוצה להיות 'רב' שכזה .

ב"ה

והנני רואה סיבה הגיונית למעט החוסר ידע, להשתמש בכל "פלא" ו"תפארת" הבריאה, כשיש דבר זול מהודר ולא שנוי במחלוקת בהישג יד. אני משוכנה שאחרי הכנת כ-10 קולמוסים בצורה נכונה שום סופר לא יחשוב אפילו להתקרב לכל השמונצ'ים שקמים חדשות לבקרים.

אני מעריך שאם אתה היצרן של הדבר המוזר הזה, אתה משתמש להגיע לדיוק מרבי במין מכונת CNC.

קח טיפ, אולי תנווט את מאמצך בייצור של קולמוס מנוצה מדוייק.

האחוזים אלי, ברור !!!!

זה אני אהרון מפורום של יחיאל .

אני רוצה לשמוע רק חוות דעת על המוצר.

חיים, יש לך באמת סמכות של רב הלכה?

חיים אף אחד לא חייב להכין בעצמו את קולמוב, אם הולכים על פי הדעה שלך. אז אולי הסופר יכין את הקלף אולי גם את השולחן שכותב בו ואת הדיו וכו'...

תפסיק לחיות כמו לפני 2000 שנה.  שמע טוב ידידי, גם אם ברזל זה לא מהודר, זה לא אומר שלא ניתן לכתוב איתו בכלל. וזה מה שאתה גורם. לפסול כל דבר זה קל- לחפש להתיר זה החוכמה.

היה צריך להיות אינני ולא הנני.

לגבי עצם הענין נא לעיין ולעיין טוב בספר בני יונה, בעצם הראשון שהיתיר את הקולמוס מברזל, ניתן להורידו מהיברובוקס.

בדבריו הוא בא לדחות את תענת האוסרים, של חשש של חק יריכות וכתב על גבי כתב.

אם אתה לא היצרן, ורק מתענין, אז הצעת ידיד, תלמד להכין קולמוס כמו שצריך ותיוכח בעצמיך שאין טעם בכל המצאות האלו למיניהם, כל סופר ותיק יגיד לך שאין על הנוצה, בלי קשר להידור.

המהודר ביותר שאין עליו עוררין כלל וכלל זה הקנה, ובמדינות אשכנז שהקנה לא היה מצוי היתירו את הנוצה.

וכמו שליצרנים של השמונצ'ים מותר להמליץ על מוצריהם גם לי מותר להמליץ לסופרים בכל דרך אפשרית להמשיך להשתמש במה שהשתמשו הסופרים מהדור הקודם ושלא שנויים במחלוקת. הרב מרדכי אליהו זצ"ל דגל בשימוש רק בקנה, אפילו לא בנוצה. בציבור החסידי יש קבלה מהבעש"ט לא להשתמש בברזל לסת"ם.

יש דרים שרואים משם (בעיני הצדיקים) ולא ראוים מכאן (בעינינו הפשוטות והמגושמות).

אני לא יודע למה אולי אינני מטבטה בצורה נכונה, אבל היעוץ הידידותי שלי, מתפרש כאילו אני פוסל סת"ם הנכתב בברזל (מי אני שאפסול), על"פ הלכה בודאי שאין בעיה הלכתית לשימוש בברזל, לפי ההתנגדות הנחרצת של חוכמי הח"ן, יכול להיות הנני יודע. בא תעשה סקר, תציע לאחד מהרבנים שאתה מכיר האם הוא מוכן לרכוש ממך תפילין או מזוזות שנכתבו אם ברזל?

אותי לימד חוזר בתשובה דוקא, איך לשאול רב: הוא אמר לי על תשאל את הרב אם מוצר זה כשר או לא, תשאל אותו אם הוא מכניס את זה לביתו ואם הוא מאכיל בזה את ילדיו??

אני נורא מצטער, אבל הגישה שלך היא הלא נכונה. אתה אומר ברזל זה לא אסור, אבל אתה גורם לאנשים להראות שזה כן. לגבי רבנים -זה לא נכון, רבנים גדולים ברור שיעשו כל דבר בהידור, זה לא אומר שאחד אחר חייב בזה. אתה רוצה לעודד אנשים לכתוב עם נוצה -סבבה ,אבל תעשה את זה נכון. ראית את התגובה הראשונה שלך כאן בשירשור? כולם ראו.

לא בא לי טוב לתעסק עם נוצה, גם אם היא תיהיה פצצה של נוצה כל פעם, הרי החדות נעלמת ממש ממש מהר( כבר ניסתי ) . לי אין זמן לזה כל פעם לחדד ולהתעסק. אני לא חייב להכין נוצה וגם לא לכתוב בה -אז אנא רד מהעץ שעלית עליו ידידנו.

ב"ה

תתפלא, יש לזה המון מתנגדים אבל יש לזה גם מתירים !!!

השאלה מה מחפשים? את הקלות, מה שקל?

אין מה לעשות קשה להיות יהודי !

אם זה היה קל, אז כל אומות העולם היו יהודים, ראה מדרשים על מתן תורה.

גם לעבוד להרוויח את הלחם היומי קשה, הרבה יותר קל, לסחוב את הלחם מהמדף החיצוני של המכולת!

והגיתה בו יומם ולילה, והגיתה מלשון יגיע, כך היא דרכה של תורה להתייגע.

אין ולא יהיה סופר שלא אכל "קש" עד שהוא הגיע לרמה טובה.

פעם הכל היה טבעי האנשים היו בריאים, היום הכל מלאכותי האנשים חולים בכל מיני מחלות.

90% מהמחלות המטריפים עופות נובעים מאופן גידולן המודרני, שתי דורות לפני כמעט ולא היית בעיה של ריאות ושל צומת הגידים, היום בקושי מספיקים לבדוק את הבעיות האלו כי שתיים על שלוש יש בעיה או בריאות או בצומת הגידים. נכון אין שום רב או רבנות שתאסור את הגידול המלאכותי הזה, אבל כולם יודעו שזה המקור למחלות אלו.

אישית תעשה מה שאתה רוצה, מה ש"נח" לך, בלשונך "מה שבא לך", אבל אתה לא יכול לסתום לי את הפה, ומותר לי להודיע לציבור הרחב שלמרות שיש מתירים, יש גם פוסקים אחרים שאוסרים, ושהציבור יחליט מתוך מודעות מה הוא רוצה, מזוזה מהודרת לפי כל הפוסקים או מזוזה מהודרת לחלק מהפוסקים בלבד.

גם את הנוצה הראת שיש פוסלים.

בכל אופן, בהתחלה הגישה שלך נראת מאוד מאוד קיצונית , אז אם אתה רוצה שיבינו את המטרה שלך טוב. תתחיל לדייק בדברייך ולהקפיד על המילים.

ב"ה

תראה שכתבתי תשובה ארוכה איך מכינים בקלות קולמוס ואשתדל כשיהיה לי פנאי לצלם סירטון ולעלות אותו.

כי לפי דעתי מה שמונע רוב הסופרים מלהשתמש בנוצה זה החוסר ידע או ה"פחד" שאינו מוצדק.

לא קיים סופר שיודע להכין קולמוס טוב שישתמש בברזל. אין תחליף על הגמישות של הנוצה, לא ברזל, לא פלאסטיק, לא תפאראת ולא פלא.

אין לי מושג איך המוצר הפלא הנ"ל בגלל שלא ניסיתי אף פעם.

אבל דעתי בעניין הקולמוס ברזל נוטה לדעתו של חיים.

כל השאלה זה איזה רמה של הכתב אתה כותב

אם אתה כותב כתב מהודר אז לא כדאי לכתוב עם ברזל מכיון שיש פוסלים בזה. אע"פ להלכה זה כשר אבל איך אפשר לקרוא לזה מהודר בזמן שיש פוסקים חשובים שפוסלים?! (וגם קטונתי להבין את הרבנים שמתירים בזה גם למהדרין ואומרים שאין זה פוגע בהידור כלל וכלל! עוד לא שמעתי טיעון ששיכנע אותי במחילה מכבודם)

אם אתה כותב כתב פשוט מה שנאמר כשר לכתחילה, אז אין בעיה. זה כשר אף לכתחילה.

כך נראה לעניות דעתי...

אז תקנה נוצת זכר של הודו הן מחזיקות הרבה יותר מעמד

ובתור אחד שכותב בקנה, אין לו תחליף. הקולמוס מנירוסטה הרבה פחות טוב ממנו (בל' המעטה), וזה עוד לפני כל הדיונים ההלכתיים.

ולענ"ד כל בר דעת לא יקנה ס"ת, שההשקעה בו היא כ"כ רבה ויקרה, שיש מערערים על כשרותו. ולכל הפחות מצד הנימוס והד"א יש להודיע לקונה על זה (למרות שיש חולקים על כך מבחינה הלכתית).

בד"כ כותבים על תקון של רמ"ה עמודים. ובתיקון הזה חומש בראשית נורא צפוף.

שמות קצת פחות אבל ויקרא ממש מרווח. לכן כיף להתחיל מ"ויקרא" להתאפס על הגודל וכו' ואז לכתוב את החומשים היותר צפופים. אצל רמ"ח עמודים גם בראשית מרווח.

ד"א נדמה לי שמי שכותב בשולחן אור עם תיקון מתאים, פחות סובל מצפיפות.

קניתי לפני כמה חדשים תיקון לשולחן אור, במחיר אפסי והוא די טוב.

לפעמים סופרים חדשים מתחילים באמצע ספר וכתב שם לא משהו אבל בהמשך הוא משתפר ואז כותבים את ההתחלה. אם ההבדל ממש ניכר,  חייבים להודיע לקונה במקרה כזה. ואם לא זה הונאה חלילה.

להתחיל מיהודה אתה יודוך אחיך. איני יודע למה.

20110701174855.jpg

20110701175312.jpg

20110701180551.jpg

20110701181731.jpg  עמודה בעיתית לפני תיקון

20110701182611.jpg  אחרי תיקון

ק"כ תודה רבה על המחמאות, מקווה שלא יצא תקלה מתחת ידי, וכן יהי רצון שתהיה סופר גדול כמו אבא של רבנו חיים ויטל  (שהאר"י אמר עליו שחצי העולם עומד בזכות הכתיבת תפילין שלו בקדושה ובטהרה).

לעצם השאלה, אם הייתי יודע שיהיה טקס כזה לא הייתי מתקן כמה שורות  או מתקן אותם חלקית והיה נגמר הענין.

אבל כשידעתי מההכנסה הזאת סוף של הספר כבר היה מתוקן (חוץ מקטע קטן וקשה הכל היה מתוקן) אבל הספר לא היה מוגה.

חבר שלי שאל בשבילי את הרב גרוס, הוא אמר שאם הספר לא בחזקת כשרות (בהגהה כמובן היו עוד תיקונים ודיבוקים וכו') אז אפשר לגרד מהאותיות מעט ע"מ לצבוע אח"כ בטקס. אז זה מה שעשיתי, קילפתי חלל קטנטן בתוך הקוים ואנשים מילאו את זה.

חודש טוב ושבוע טוב

שוב ישר כח

ושבוע טוב ומבורך.

נ.ב:

אבקשכם (לא בצחוק עכשיו) מי שיכול שיכוון עלי בתפילה-הולך לעבור עליי שבוע לא פשוט בלשון המעטה ואינני יכול לפרט (שי בן חנה)

שוב אבקש ממי שיכול.

"נתבשרתי" בשורות רעות ואיומות . אני לא יכול לפרט. אבל חשוב שמי שיכול שיכוון עליי

כל הישועות אחי היקר

תבשר אותנו בשורות טובות בע"ה

ב"ה

תחבולות היצר, הם מאוד מתוחכמות, למרות שהכינוי שלו הוא, מלך זקן וכסיל.

לבחור יש הרבה נסיון (זקן), וכל הזמן מנסה להפיל מי שנמצא בצד הקדושה ברשת שלו, פעם בתרדות הפרנסה, פעם בתרדות בריאותיות, ומי לא יודע מה.

בני, חיי ומזוני הם שלושה דברים שהם בשליטה בלעדית של בורא עולם, וגם לבעל התחבולות אין שליטה עליהם, הוא יכול לנסות להפחיד את היהודי דרכם, אבל לא יותר מזה.

מקובל בעדת החסידים, שמה שהתוועדות חסידים יכולה לפעול אפילו מלאך מיכאל אינו יכול לפעול (ע"י שיהודי אחד מברך את השני מעומקא דליבא, מתוך אהבת ישראל, זה פועל בשמים יותר ממלאך מיכאל).

הסיפור המלא מובא קובץ מכתבים שבסוף ספר תהלים אוהל יוסף יצחק עמ' 198 והילך.

אומנם אין כאן כוסית לחיים, כנהוג בהתוועדות רגילה, אבל רחמנה ליבא בעי, כוונת הלב, יש ויש, שהקב"ה יברך אותך בכל מיני דמיטב בכל המצטרך, שיהיה לך אושר ועשור מתוך בריאות נכונה בטוב הנראה והנגלה בלי עלמות והסתרים.

אבל אני התחזקתי מדברך המחממים את הלב ר' חיים.

ד"א כשלי יש צרות, נסיעות, נסיונות או בשורות טובות, אני שולח מייל לרבי ע"ה לספר לו וזה עוזר נפלא.

הנה הכתובת: ohel@ohelchabad.org

לטעמי צדי"ק גדולה מדי

הייתי טיפה מאריך את רגל השמאלי באות ה"א

יש כמה למ"דים שהוא"ו שלהם גבוליות.

כתב אחיד, יפה, בלי סילסולים, ממש מרמלדה...

אני מתלבט אם באות הא הירך קטנה מידי

באות ג אני לא בטוח אם הרגל והירך שוות או שרגל ימין ארוך יותר

דווקא השתדלתי לשפר את ה' מהפעם האחרונה....

אז לא רואים כ"כ טוב את הלמדי"ם הן בשיעור הנכון, צולם בשיפוע ולכן לפעמים נראה ו' הלמד כיוד

תודה לכם !!!!! 

דרך אגב איפה יש בעמוד הזה ג' רחמים?

בגלל זה אני לא בטוח ....

פשוט חיפשתי אותה ולא מצאתי

אשריך שי כתב ממש יפה

רואים שאתה איש אמיתי, כי נתת לי בדיוק את אותן הערות ובדיוק את אותן מחמאות

וגם אתה אות והדר(סו"סו) :"דבש וסוכר", ו "מרמלדה"

תודה לכם שוב

ושוב  )

סתם סתם.

אם מה אתה כותב?

כמה זמן לוקח לך עמודה?

נו באמת..אתה לא זוכר ששאלתי אותך לגבי נוצה שאני מפחד מהיום שאצטרך להחליפה וכתבת לי "אל תפחד לתקן לחתוך לשנות.." משהו כזה...

לגבי עמודה...בסביבות ארבע שעות וחצי,  לא מדוייק בכלל לא שם לב...אני די משקיע (זה נכתב לשם מצוות כתבו לכם)

את ההא לא זכרתי

עכשיו הסתכלתי שם ד"ה  "אשמח להערותכם על התקדמותי בחומש ויקרא"

ממש נוסטלגי...

בהסתכלות ארוכת טווח כן השתפרת בהא ועכשיו זה באמת עניין של טעם ולא הילכתי

פעם שעברה ראו עלי שמי שאין לו יר"ש (יריעות שלמה דוקא יש לי) אין דבריו נשמעים

תהיה רגוע אני מתחזק בע"ה

אם תשימו לב:

העמוד שמדבר עליו ר' רחמים הוא עמוד אחד אחרי העמוד שהבאתי כאן

אלא מה?:

שאת העמוד שהראתי לכם עכשיו כתבתי זמן רב אחרי שכתבתי את העמוד שלאחריו (חיות טהורות ושאינן טהורות...)

תגיד, אתה חושב שאני זוכר מה אני כותב ולמי?

האמת ששמתי לב שאתה כותב אטי (לכן שאלתי) אבל ארבע שעות וחצי זה קצת לאט מדי.

בע"ה תנסה לשפר את המהירות וגם לא לרדת באיכות. זה אפשרי.

כמובן אם אתה רוצה 

מסקרן אותי מה כתבת במילת חיפוש כדי להגיע לשם...

הכל בצחוק

אבל באמת צריך לחזור על יר"ש ולהתחזק ביר"ש

כתבתי אות גימל ולא עלתה בידי

ניסיתי בגימל וזה היחידי שעלה לא יודע למה ניסיתי ככה ועוד יותר לא מבין למה הצליח

לפני 10 דקות קיבלתי הערות על הכתב שלי מר' משה טפר בי-ם אחרי שבדק מזוזות שכתבתי.

יהודי מלא וגדוש בהלכות סת"ם

העיר לי על ההיררכיה בין התגים בלמד (ב"י) שצריך שימין יגבר

נתן לי שיעור נגד שרטוט כפול (חלק מהמזוזות שבדק היו כפולות)

והערה שלא הבנתי לגבי אות שין הוא אמר  שצריך שהואו השמאלית תתחבר לאמצע הזין השמאלית וכך המנהג.. ולא כמו שאני עושה... שנראה כאילו שלשתם יוצאים מאותה נקודה

מה המקור למנהג? הרי המשנ"ס כותב"וירך הראש השני ג"כ ימשיך בשיפוע לד שמאל למטה עד שיהיו השלשה ראשים מחוברים למטה במקום אחד"

דווקא ראיתי בכתב ידך שהו' (האמצעי) מתחבר ל-ז' השמאלי סמוך מאוד לאמצע והמושב מעובה...מה הבעיה?

שהו' האמצעי מכופף היטב כמנהג בית יוסף

שאני מסה לאתר אותו כרגע החיבור צריך להיות מעל העיבוי

אצלי יוצא שאחרי העיבוי הכל יוצא מאותה שלולית "כאילו מחוברים במקום אחד"

אגב הוא אמר שמאחורי המזוזה אם כותבים את השם צמוד לואו של והיה ומושכים את הדלת כך שהשם יגמר צמוד לשרטוט זה מביא שמחה בבית (בשם הרב בן טוב זצ"ל)

ב"ה

הכותרת היא רק לחכמי הח"ן, השולטים ברזי "תורת התגובות".

ולענין:

הוד והדר: איך היה, צילמת? תספר בבקשה בטוחני שזה מענין את רובנו.

שי ק.: שאפו ! (בצרפתית קובע בתרגום מילולי) ובתרגום לשוני אני מוריד בפניך את הקובע. יש לך עתיד מזהיר בתור סופר, אבל אין לך עתיד בתור צלם. (עקיצה ידידותית שהם נחלת חיים מ.)

ואחרון אחרון חביב, רחמים:

לגבי השין, נא לעיין ב:

1. אומנות הכתיבה, חלק א' אם אתה ימני, חלק גימל אם ח"ו אתה שמולני
2. מקדש מעט אות שין
3. אותיות הרב כנ"ל או בקיצור נמרץ בחוברת לשכת הסופר חלק ב' מאמר המחבר הרב וינר, על הכתב המיוחס.
4. אם אין לך את הספרים הנ"ל אשמך לשלוח לך צילומים במייל בעז"ה.

שבת שלום

מי שלא יודע על מה ר' חיים מדבר, אתמול היתה הכנסת ס"ת מאוד עתיקה (כנראה מלפני גרוש) שזכיתי לתקן אותה.

הגאון ומקובל הרב יעקב הלל כתב את האות האחרונה והכנסו אותו לישיבת פורת יוסף בינתיים אח"כ הוא נוסע לקושטא שבתורכיה. אחרי שהרב הלל כתב פרץ בשירת אשורר שירה עם הבנים שלו והיו ריקודים. היה מאוד שמח.

20110701144332.jpg

20110701145058.jpg

לא מגיע לנו תמונות מהספר תורה??

((דרך אגב: זה אתה שם בצד שמאל נכון??))) ((תשובה משוערת: מן הסתם!!

מה אעשה, ס"ת ישנים אהובים עלי!

חבל שהתמונה לא איכותית.

שמתם לב לבי"תים? כמו בי"תים של כתב המיוחס (אדמו"ר הקן)

חטוטרת קטנטנה (כמו שאני טוען שצריך לעשות)

ישר כח אם יש תמונה יותר איכותית אשמח להתבונן בו יותר.

http://www.kikarhashabat.co.il/5115.html

אמנם את התמונה לעיל לא תמצאו בקישור זה, גם אני לא מוצא אותה בשום מקום!!! ולכן לא מעז למחוק אותה מהמחשב

אני פשוט לא זוכר מאיפה העתקתי אותה...

בויייקר טוב

אין תמונה יותר איכותית. הכותרת לא מובנת כי לא שמתי פסיק אחרי "אין"

אות והדר, חבל שאי אפשר לערוך הודעותינו...

בד"כ בפורומים כולם אין אפשרות לערוך הודעות

זה אחד הדברים הנחמדים שיש  אצל ר' יחיאל.

אתה ממשיך את המסורת של אביך? הוא לימד אותך לכתוב?

תמונה ממש יפה.

הכשרון לא פסח עלי - אם כי אני עוסק בתחומים אחרים. כתיבה סיפורית למשל. אתה מוזמן להכנס לאתר הר"מ - בדף הבית -חלון חיפוש הקלד שם את שמי המלא - עוזי סנדורי - ויופיע קובץ של תשעה סיפורים ששווה לקרוא בעיון.

www.mesaper.co.il

קראתי כמה סיפורים ומאוד נהנתי, ובמיוחד אהבתי את

"אלכס מאשדוד וארון הקבורה של אלכסנדר ממוקדון"

סיפורים עם הרבה חן ולבביות.

כבר הפצת בעצמך

עוזי  אצלנו אתה כבר לא צריך פרסומת

בעקבות ההמלצות החמות קראתי על אלכס ואלכסנדר ואני חייב לציין שממש הצלחת לסחוף אותי לאיסטנבול יחד איתך

ועל אף שבמוצהר אני בודל מתאורים היסטוריים וגיאוגרפיים ממש נהנתי לטייל איתך שם

ומשם הרגשתי חובה להצטרף אליך לסיור לימודי בקבר דוד ויחד איתך להתגעגע למור אביך ע"ה שבזכותו זכיתי להכיר את בנו הסופר בן הסופר

אני אמשיך לקרוא את שאר הסיפורים כיוון שממש נשאר לי טעם של עוד

אבל נראה לי שגם אותך זה "מחייב" להוסיף עוד סיפורים רוויי רגש יהודי

וכמובן לעדכן כאן כשיש סיפור חדש

ושוב תודה

אשתדל כמיטב יכולתי למלא את המבוקש.

אלא אם כן אתה חושב שיהודי הקונה חסיד ומקפיד גדול בענייני נסתר ואז יש מקום לחשוש שהוא יעדיף סופר ימני.

היום ממש לא נהוג להודיע על דבר כזה. הלואי שנכתוב כשר ע"פ הנגלה בע"ה.

ב"ה

אין שום בעיה הלכתית לסופר שמאלי.

הבעיה היחידה היא, אם הסופר שולט בשתי ידיו וכותב ביד שמאל, כאן יש מחלוקת ודעה שעדיף לא לקחתו לסופר.

מי שעושה הכל ביד שמאל, שמאל דידה הוה ימין (היד השמאלית שלו לגביו הוא הימין וזה באותו רמת הידור מימני שכותב ביד ימין. עיין במשנה ברורה ובביאור הלכה.

עכשיו לשאלה האמיתית

אדם ששולט בכתיבה ביד אחת ועושה מלאכתו בידו השניה: משנ"ב (ס"ק יח): הביא מהפמ"ג דלכתחילה אין לקבלו לסופר, ובדיעבד אין לאסור (וכ"כ קסת הסופר סי' ג סע' ז). הקול יעקב (ס"ק כה): הביא אחרונים דס"ל אפילו לכתחילה יש לקבלו לסופר."

זהו ציטוט מאחד האשכולות הישנים כאן

לפי הקו"י לכתחילה

וכן ירע"ש

האם צריך להודיע?

מחד: יש מחלוקת

מאידך: זה לכתחילה לפי פוסקים חשובים

לא נראה לי לעשות חילוק בין ספדרים לאשכנזים....

אבל מנסיון : אם מגדילים ראש ומסבירים ללקוח.... אז מפסידים אותו לטובת סופרים שהם אנשי מכירות

ולא מחייב שמה שהם מוכרים יותר טוב ...(והמבין יבין)

עד כמה זכות הציבור לדעת?

ב"ה

ואסתלק מן הספק.

שאלתי היא יותר כללית

מה עושים בכל מיני דילמות שאני יודע שאין איתם "הונאה" הלכתית

האם יש חיוב "אתי" לדווח ללקוח?

אם למשל יש חור במזוזה קטן מאוד בין מילה למילה

אם אני סופר מתחיל והכתב מהודר אבל יש הרבה מחיקות (מותר לכתוב על מקום הגרר ומקום המחק)

אם כתבתי בעל פה  או שלא קראתי בקול

אפשר למסור שיעור שלם על כל אחד מהנ"ל שאינו פוגם בהידור

אני מזדהה עם מה שאמר אות והדר הלוואי ונכתוב כמו שצריך בלי גימיקים

אבל אחרי שגמרתי להצדיק את עצמי הלקוח מרגיש שגם אם יש תשובה יפה

זה לא מוחק את השאלה !!!!!!!

אבל זה כן מוחק את הסופר

מה עושה הלקוח??????

הולך לסופר אחר שהוא סופרסוחר שמשווק את מרכולתו  או רק לסוחר שאפילו לא מודע לשאלות הנ"ל וכמובן שאצלו הכל מהודר....

שוב לשאלה

עד כמה זכות הציבור לדעת

נ.ב. כמובן שהכל על דעת רבנים בכתיבה אני שואל עכשיו על הקונה

בחוברת החדשה של לשכת הקודש (שאלות למבחן), בהערות למטה ציין " הבדל הקובע לרמת ההידור". כלומר יש מלא מקרים שלפי ההלכה זה בסדר (כשר) אבל בגלל שזה לא לפי כל הדעות ,זה לא נחשב מהודר.

מהודר פירושו, לפי כל הדעות (כמו בכשרות). לכן דנים כל דבר לגופו בתוספת מנהג סופרים או פוסקים שבאותו דור.

צריך לדעת כל ההלכה עם המקורות שלה. למשל קריאת התיבות בכתיבה, אם לא קראת אותם זה לא פוסל אפילו לא מוריד בהידור. מכיון שאנו כותבים היום (ס"ת) מתיקון, או בקיאים בנוסח תו"מ אין חיוב לקרוא בפה ע"פ ההלכה (כך ראיתי בבית וסף). ע"פ נסתר כמובן זה דבר חשוב מאוד לקרוא (אור מקיף וכו')

אני מאוד ממליץ על חוברת שאלות של לשכת הקודש שהוסיף את בירורי רמת ההידור ועוד מלא תיקונים טובים שלא מובאים בחוברת של משמרת סת"ם. זה עולה רק 15 שקל, מושקע ומאיר עיניים.

ב"ה

לפני שהסביר את הכותרת, אתן קצת רקע, ברשותכם:

ר' הלל היה חסיד גדול שהכיר שלושה רביים, הבעל התניא, האדמו"ר האמצעי והצמח צדק.

היתה אפילו כוונה למנותו לרבי אבל הוא סירב.

והר' הלל הזה לא היה אוכל "כשר"???

והנה ההסבר, שהוא נתן "כשר, זה מוצר שיש עליו שאלה, ומביאים אותו לרב שפוסק לכאן או לכאן, והוא היה אומר אינני רוצה לאכול "כשר", מזון שהיה עליו שאלה, והרב הכשיר, אני רוצה לאכול רק מה שאין עליו שאלות בכלל !"

להות והדר יצא חוברת מס.3?? או שאתה מתכוון למס.2?

אני מתכוון לחוברת שאלות למבחן ולא לחוברת מאמרים (שהוא גם מעולה).

זה הזכיר לי שרב ספרדי אחד אמר ברדיו ש"אנחנו מקפידים לא לאכול כשר"

זה לא היה נשמע טוב.

ב"ה

חלק גדול מספורי חסידים מבוססים על משחקי מילים מאוד מאוד עדינים. ויש בהם גלויים שמימיים.

אבל אני אישית לא הייתי באחד מהם לכן קשה לי להמליץ.

איזה סוג של כתב אתה רוצה לכתוב?

מס' 1 הוא הנכון. משום שהנו"ן נכתבה בשתי תנועות.

אם וכאשר יירדם הינוקא שבידי אשמח להביא גם מקור כי קשה לדפדף ביד אחת.

וכן משב"ב במקום

ב"ה

שלי בכלל אין שאלה בנושא. רק רציתי לבדוק שאני לא טועה, והמעשה כך היה.

הגיע לידי ספרון בעריכה של אחד מגדולי המומחים בתחום, ושם כתוב שצריך למחוק את כל האות, שלחתי מייל למחבר ותרם קיבלתי תשובה לכן מאוד התלבטתי איך לנסח את השאלה, בלי לחשוף הרבה פרטים.