פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 93)

ובונה מגדלים, בהתאם לאוסף נתונים מסויימים.

ופתאום הנתון הבסיסי שבגללו הכל התחיל, משתנה באופן בלתי סביר

וכל המגדלים מתלבטים אם לקרוס, או לשנות צורה.

תגובה אלטרנטיבית: החבר'ה מניין אילבן חשבו אחרת

אני מבין שההפניה לא הייתה ברורה

אני מספיק זקן בכדי לדעת את הפרט המאוד לא משנה הזה (:

אבל זה קצת שונה.

היה לי אילוץ מסויים, שבגללו בניתי תכנית שכוללת מלא שינויים בחיים לשנה הקרובה. זה מעסיק אותי כבר כמה חודשים טובים.

ופתאום האילוץ בוטל.

ועכשיו הדילמה.

מה אני רוצה יותר??

את התכנית המקורית, או את זו החלופית שבניתי והצלחתי להשלים איתה ואפילו קצת להתאהב בה;)

לפעמים רוגע עדיף

לדעת "להתפשר" על פחות כדי לא להיות בסאגה כל הזמן

וברצינות, הלוואי וזה היה ברור כ"כ

אני חושב שזה שריר שחשוב לפתח לחיים. לרדוף אחרי המושלם יתיש אותנו לגמרי.

לגבי מה לעשות בפועל - משער שאת השיקולים השכליים את יודעת לעשות בעצמך אז אקח שורה מ@הפי ואכתוב - תעשי מה שמרגיש לך נכון וטוב בשבילך. 

המון בהצלחה

מאחל שתגיעי להחלטות הנכונות

שכותבים להן ככה בפורום🙂

שמתי לב לנקודה מעניינת. ברכות התורה מדברות על האינטראקציה של ה' איתנו דרך התורה, ולא על התורה בפני עצמה, "המלמד תורה לעמו ישראל", "נותן התורה".

אפשר ללמוד את התורה כתיאוריה חכמה, אבל להיות מנותקים מנותן התורה ומעצמנו. עיקר לימוד התורה צריך להיות כשהקב"ה בתמונה, בהכרה שהתורה היא מתנה ממנו, ואמורה לבוא לידי ביטוי בכל הרבדים של האדם.

העניין הזה בא לידי ביטוי גם בברכת אהבה רבה, מבקשים ומתפללים לקב"ה על לימוד תורה באופן של חיבור פנימי לה'.

איך מיישבים אותו עם איכה רבה: הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו? העסיק אותי לפני כמה שבועות. מעניין לשמוע רעיונות.

שהסיבה שזה עדיף משום שהמאור שבה מחזירם למוטב. כלומר זה לא טוב, אבל בשביל התכלית הגדולה.. שווה תקופה שהיא ככה חצי קלאץ'.

לפי זה אפשר לבאר ש.. לפחות עם דרכו של המהרל - בבית שני זה הפך לתופעה של לכתחילה. לא של תקופת מעבר אלא כך זה אמור להיות.

זה ממש ברובד הבסיסי, וגם לא התעמקתי כי אני עייף עכשיו. אבל ככה נשמע לי כרגע בפשטות, אבל צריך להסתכל שוב במהרל. לילה טוב

מכך בירושלמי חגיגה (א, ז) שזה המקור של האיכה רבתי. ניתן לפרש שזה בעצם שתי גישות שונות.

רק בבבלי זה לא מסתדר, כי בעצם הירושלמי אומר שהלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, זאת הגישה של מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.

הבעיה בבבלי שרב יהודה אמר רב אומר בכל הש"ס בבלי הדרכה מתוך לשמה יבוא לשמה, ובבבלי (נדרים פא ע"א ובבא מציעא פה ע"ב) הוא אומר את היסוד שלא ברכו בתורה תחילה. עוד יותר מתחדדת הקושיא לפי הסבר רבינו יונה שמוזכר בר"ן שבגלל שלא עסקו לשמה ולכן לא ברכו בתורה תחילה.

אז לעסוק בתורה לא לשמה, או שהלא לשמה גורם לגלות?

היה אפשר לבוא ולתרץ את החילוקים הידועים בראשונים בסוגיא לא לשמה. למשל, לא לשמה זה ניטרלי, ופה זה לקנטר. אבל לא כתוב שהם עסקו בתורה לקנטר, כתוב שלא ברכו בתורה תחילה.

לכן נראה לי החילוק ברור, שבאמת אצל העמך והמתחילים ללמוד ההדרכה היא מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ויש סיכוי שהבבלי אפילו יסכים עם הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, כי השאור/המאור שבה כל כך חזק יחזיר אותו למוטב, אם כוונתו לא לקנטר.

אבל אצל תלמידי חכמים, הם צריכים להיות במדרגה של קשר חזק עם ה' ודבקות בו ואם זה לא כך זאת בעיה גדולה מאוד, ואז קורה ההיפך כמו שהתוס' אומר בסוטה (כב ע"ב ד"ה לעולם): "אינו עוסק בתורה כדי לקיים לא מאהבה ולא מיראה אלא להוסיף על חטאתו פשע שעתה שגגות נעשו לו זדונות שאע"פ שידע שעובר לא מנע מכל תאות לבו כדמפרש התם (ברכות יז.) תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהא אדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ובועט באביו ובאמו וברבו או במי שגדול הימנו שנאמר ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם לעושים לשמה."

ולכן אותם תלמידי חכמים גורמים לגלות כי הם גורמים למיאוס של התורה כדברי הירושלמי והאיכה רבתי וכדברי הנביא עמוס: "על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם".

אבל יש שם:

"ותלמדם חוקי חיים, כן תחננו ותלמדנו"

"ותן בליבנו להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך והאר עינינו בתורתך"

זה בדיוק בקשה מנותן התורה שיסייע לנו ללמוד ושהיא תוביל אותנו ליעדים הנכונים, כאשר ברכת התורה אמורה להיות ברכה כמו ברכת הנהנין ולכן ברור למה זה נחשב.

כי יש חלון פתוח בחדר המקלחת באופן קבוע ולכן לא רצו פתח מזגן שם שיבזבז יותר חשמל.

באמת רותח היום 

ובקיץ זה מעל 20°… בפרט בימים חמים כאלו.  

יש ספורט כזה של אמבטיית קרח, במים קפואים…

למה לא בפורום בית מדרש?

או אם תרצי גם את כי את מהממת

אבל שילמדו מקסים בעיני 

חשבתי שגם בנות תהיה להם תועלת גם אם יקראו רק את המשנה עצמה ויקבלו את הרוח הכללי.

כמו שכתבתי בהתחלה והבאתי מקורות, זרעים נקרא סדר 'אמונות' ובכלל המשנה יש בה תיקון נשמה.

אני מבין שיש כאלה שאוהבים חיזוקים אמוניים בדרך אחרת.

אני אישית לא כזה מתחבר לחיזוקים אמוניים בדרך ישירה, כי אני חושב שזה מצמצם את הרעיון, גם אני חושב שרעיונות אמוניים ומוסריים מתיישבים יותר טוב בנפש באופן עקיף.

לכן לא היו ספרי מוסר בימות התנ"ך, חז"ל, וכמעט לא בזמן הראשונים. לפעמים מדרשות אגדה יצאו חיזוקים, אבל הם כמעט ולא הדגישו את המסר, אלא נתנו למסר להיכנס במילא.

אני גם חושב שהמסר חודר לנפש יותר כשלומדים הלכות, כי אז זה דרך ליישם את הרעיון בחיים.

ברור שגם אני קורא תועלתיות הרלב"ג או ארחות חיים ואחרונים שכתבו ספרי מוסר, אבל אני פחות מתחבר לשיטה הכללית אם כי ישנם רעיונות חשובים, חוץ מלתועליות הרלב"ג שאני כן מתחבר.

בנוסף, הרבה חיזוקים מוסריים שמוצגים פה, הם פשוט חזרות על רעיון נפוץ ואין בזה מן החידוש, ואני אוהב חידושים. אני מסכים שאנשים אחרים אוהבים את החזרה על רעיונות פשוטים וזה מחזק אותם, כמו שכותב הרמח"ל במסל"ש.

כל אחד בדרכו פה בפורום. העיקר לכבוד ה'!

לי אישית קשה להבין מה הפואנטה 

אז אותי איבדת 

את הפואנטה בלקרוא משנה. (בלי קשר להוספות שלי שאפשר פשוט לא לקרוא אותם.)

הרי זה הטקסט הכי בסיסי ביהדות אחרי התנ"ך.

נקווה שיש בנות כאן שכן מעניין אותם ולפחות יקראו את המשנה. (מה שאני מוסיף פחות חשוב). לפחות מידי פעם יקראו.

מה שיותר עצוב שיש בנים שזה לא מעניין אותם. מעניין אותם ללמוד איזה וורט חסידי. כשאת הטקסט הבסיסי של חז"ל לא יודעים. עצוב מאוד.

אבל אני יודע שזה מתפשט כנהר שוטף לימוד המשנה, ובסוף זה ישטוף את כל העולם היהודי ויתגלו הסודות הגנוזים במשנה, ותורת ארץ ישראל תתעלה בגאון ותתן "נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה".

@הפי אישית בכלל בכלל.

הבעתי את רגשותיי בעקבות דבריה.

כואב לי מאוד לשמוע את דבריה, אבל אני מעריך מאוד מאוד אותה.

לצערי אתה כן תוקף אותי אישית בכל הזדמנות.  אבל אין לי שום דבר נגדך ואתה יכול להמשיך. אני מוחל לך ואוהב אותך מאוד.

גם כאן עוררת מחלוקת שאין.

בכלל לא הבנת אותה. אולי היא התכוונה שהיא לא הבינה את הפואנטה שניסית להעביר? היא בכלל לא דיברה על לימוד משנה בכללי.

וכן אולי לא התכוונת אישית אבל כך יצא.

משפט הפתיחה:

"חשבתי שגם בנות תהיה להם תועלת גם אם יקראו רק את המשנה עצמה ויקבלו את הרוח הכללי."

אז נראה לי שלגיטימי איך שהבנתי.

שוב לא התכוונתי לפגוע בה ואם @הפי רק התכוונה על התוספת שלי אין לי בעיה.

באמת התכוונתי למה שניסה להעביר

אני בעד משנה פשוט לא מבינה מה הוא רוצה 

מבין שלא התכוונת לפגוע בה. ואני חושב שטוב שהבהרת את זה.

גם אני מת עלייך באופן אישי 😘😘

פשוט כואב לי מאוד הדברים שאתה כותב.

חבל חסדי. אני רציני.

היה לך הומור כיפי ונעים כזה. ידעת להביא את התורה שאתה אוהב באופן מחכים ונעים - דרכיה דרכי נעם.

אבל משום מה, אין לי מושג למה, החלטת להוסיף לזה טעם מר ולא נעים. על כואב לי וחבל.

בטח כשזה נעשה עם דגל התורה ביד.

הלוואי שתיקח את זה לתשומת ליבך 🙏

שהיא כותבת ולנמק למה. זה כבר התקפה ופגיעה בה???

אני אישית חושב שזה זלזול ב@הפי שהיא תיפגע מדבר כזה.

אם היא נפגעה. אני שוב מצטער. אבל נראה לי קצת הגזמת ועוררת מחלוקת שאין.

גם ל@הפי יש פה והיא יכולה להגיד לי כאן או בפרטי שנפגעה ואבקש סליחה. אתה לא המזכיר שלה.

תדע עוד דבר. זה שאתה מביע דעה כאילו התורה שלי עקומה בשרשור אחר או כאן שהסגנון שלי מר ולא נעים. לא אכפת לי. אני לא עובד אצלך ואני יכתוב כאן מה שאני חושב אמת בסגנון שאני חושב שראוי. אתה לא השוטר שלי כאן ולא תסתום לי את הפה.

אני מכבד אותך מאוד. אבל הדבר שאני מכבד הכי הרבה זה שיח ענייני.

אני מקווה שלא פגעתי בך או זלזלתי בך אישית  בעבר (אפילו בתגובה הזאת) ואם כן אתה יכול להגיד לי ואבקש סליחה ומחילה.

תדע שלי אכפת פה רק מדברים עניינים וכל הדברים האישיים שנאמרים עלי מגיעים עד הפוקפיק, אלא אם כן זו ביקורת בונה.

ומתחיל ונגמר בה

שום דבר אישי עלייך. האמן לי.

זה רק כלפי הדברים שלך.

תודה על המחמאה שאני דוסית(:

חמודים שהם מגינים עלי בכל אופן לא נפגעתי אבל פחות הבנתי את הקאץ / החידוש שלך

"ממני וממנה יתקלס העליון" (שטיינזלץ. שיניתי את הלשון לנקבה)

ובכל זאת משניכם הבורא מתברך בעולם. 

יש לך תשובות והסברים מעניינים ואתה חושב מחוץ לקופסא, דבר שלא מצאתי כאן אצל אחרים.

את האמת שרציתי לעשות את זה מספר פעמים אבל חששתי להעלות את זה על הכתב מסיבות כלשהן, למרות שזה יכול להיות בסיס לדיונים מרתקים..

השאלה למה אתה מתכוון בדיון נוסף בתנ"ך. כל נושא כל כיוון או משהו ספציפי..

הייתי רוצה לפתוח פורום שהוא קצת שונה מבית המדרש, שהוא יותר מאתגר מחשבתית..  

הבעיה שאני לא רוצה לקחת על עצמי ניהול כזה, עצם הרעיון של לעבור על תגובות ולסנן דברים לא רלוונטיים (לשון הרע וכדומה) זו אחריות כבדה מידי.

ממקורות חיצוניים, אם זה ה'ספרים החיצוניים', ה'ברית הso called חדשה', ספרות נוצרית, אסלאמית, וביקורת המקרא ובכלל כיוונים מחוץ לבית מדרש.

זה רק מעמיק את הבנתי ב'תורת אמת'.

בכדי לעסוק בספרות אחרת ולא להתבלבל.

אני לא מתבלבל, אבל ישנם דברים שקשה לי מאוד להסביר אותם בצורה הגיונית. 

וזה לא רק דבר אחד אלא כמה. כאן בפורום קשה לי לפתוח את זה כי בסוף חושבים שאני מנסה להכניס דעות כפרניות וכאלה דברים.

כל כך קשים, כי אני לומד דברים לעומק ויש לי הבנה ומהלך שלי בפסוקים וברעיונות של התנ"ך.

אני לפעמים אפילו מסתייע ממקורות חיצוניים.

תמיד יהיו קושיות. אבל הרבה מהם מתבררים עם הזמן כשמעמיקים.

מיני = ממני

ומינה = ממנו

יתקלס = יבורך שמו

עילאה = ריבונו של עולם

ולעניות דעתי התשובה לא חזקה כמו השאלה 

היא שזה פשוט עניין של "הלכה כבית הלל" ולכן חשוב להראות שלא פוסקים כבית שמאי.

דבר חשוב כפי שהשיבו לרבי טרפון :

"אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל."

(משנה מסכת ברכות פרק א משנה ג)

חשוב כאשר הלכה כמשהו לא לשנות.

@חסדי הים

@אני)))

@מבולבלת מאדדדד

@ארץ השוקולד

טוב אין לי כוח לתייג

בע"ה יותר מאוחר אקרא

מכפר על הרוצח, כי צדיק מכפר במיתתו על כולם ובמיוחד על הנשמות שתלויים בו. לכהן גדול שמרבה שלום בין אבינו שבשמים לעם ישראל ובין עם ישראל עצמם, יש לו אחריות שלא יהיו רוצחים, ואם יש בשוגג להחזירם למוטב, לכן במיתתו הוא מכפר עליהם כי הם קשורים אליו בחייו.

גם בסוף הפרשה אנחנו רואים שהכוהנים הם אלו שאומרים על העגלה ערופה כשלא מצאו את הרוצח: "כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל".

הלויים גם יש להם תפקיד לכפר על בני ישראל- "ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל". לכן עריהם מכפרים.

אולי גם בגלל שהגמרא בערכין אומרת שהם מכפרים בשירה על הקרבן, הם גם מתקרבים את הרוצחים בשוגג על ידי שירה.

ראיתי רש"י לפני כמה פרשות שמסביר בעניין אדם רוצח שהוא מסלק את השכינה בגלל שבכל יהודי יש שכינה. ככל שיש יותר יהודים בישראל יש יותר שכינה. אז טכנית יהודי שרוצח יהודי אחר מסלק את השכינה אנסה למצוא את הפסוק הזה בלי נדר

תודה ממש שאת מזכה אותנו יקרה

תמשיכי

"ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל".

"ולא תטמא הארץ אשר אתם יושבים בה - מגיד ששפיכות דמים מטמא הארץ ומסלקת את השכינה, ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש."

גם ברש"י הרעיון.

תודה על התיוג.

אם יורשה לי להוסיף רעיון שעלה לי,

הלוויים מקבלים מעשר בתמורה לעבודתם במקדש, אולי זה בא ללמד אותו שישים לב כמה חשובים אנשים אחרים והעולם אמור להיות מקום בו דואגים לעזור אחד לשני וזה יותר מזהירות לא לפגוע באחר.

(אני תוהה בנושא כי אני לא בטוח שהמסר באמת יעבור אליו.)

שהרב עובדיה הקים את מרכז

נו.. אז מעניין מי הקים את פורת יוסף

עכשיו הוא חזר בו. הרב עקיבא יוסף הקים את מרכז

הרב צבי יהודה קוק הקים את ישיבת הר המור שהעמידה דורשים גדולים לעולם היהדות בינהם משה ליאון ועוד

מה כולם משבחים אותו? הוא סתם דביל.

זה כתוב בויקיפדיה הדברים האלה. אין לו גישה לשם??

אני מתכוון למאמר חז"ל: "למד לשונך לומר: איני יודע" 🥴

העניין הוא היכולת לנהל שיחה,

זה ההיבט המרשים טכנולוגית.

והוא די מתנהל כבן אדם עם המוכנות לומר שטויות

מ'אתה יורד עליו לא שמעת על 70 פנים לתורה וזה?!

אז הוא מפרשן את זה בשורה קצת שונה ביג דיל🤪

מה לך ולו?

אתם מכירים מהגן?

דביל הצאט הזה

אני עשיתי משהו דומה לרובי הרובוט. שהוא בעברית וידידותי.

לימדתי אותו כמה דברים חדשים...

זאת התגובה שלו:

אני מצטער, אבל בתור מודל לשפת AI, אין לי מידע בזמן אמת על מוסדות או ארגונים ספציפיים. "ישיבת מרכז הרב" יכולה להיות מוסד בדיוני או ספציפי שאין לי ידע עליו. עדיף תמיד לפנות למקורות רשמיים או לפנות ישירות לישיבה לקבלת מידע מדויק ועדכני על חלוקותיה או כל פרט אחר שעשוי להתעניין בו.

יש לו גישה לכל המקורות האלה מן הסתם ופשוט תכנתו אותו לא לענות לדברים מסוימים

צ׳אט עם רובי

אני: היי

רובי: שלום! איך אני יכול לעזור לך היום?

אני: מה אתה יודע על הפילוג בישיבת מרכז הרב הירושלמית?

רובי: אני מתנצל, אבל אין לי גישה למידע בזמן אמת או לעדכוני חדשות. כמודל שפת בינה מלאכותית, התגובות שלי מבוססות על ידע קיים עד ספטמבר 2021. לכן, ייתכן שאין לי פרטים נוספים על אירועים או חלוקות אחרונות בישיבת מרכז הרב בירושלים. מומלץ לפנות למקורות חדשותיים מהימנים או לערוך מידע נוסף בנושא. האם יש משהו נוסף שאני יכול לעזור לך בו?

אני: זה לא מידע בזמן אמת. זה מאורע שהתרחש לפני כמה שנים.

רובי: אני מתנצל על הבלבול. אם אתה מתכוון לחלוקה בישיבת מרכז הרב בירושלים שהתרחשו לפני כמה עשורים, חוששני שאין לי מידע עליו אירוע. כמודל שפת בינה מלאכותית, הידע שלי מבוסס על מגוון רחב של מקורות עד ספטמבר 2021, אבל אולי אין לי מידע מפורט על אירועים היסטוריים בארגונים ספציפיים. אם יש לך שאלות אחרות או שאתה זקוק לעזרה בנושא אחר, אנא הודע לי ואשמח לעזור.

אני: אחרי שנפטר הרב קוק, שהקים את ישיבת מרכז הרב, הישיבה התפצלה ל2. מרכז הרב, והר המור. זה נקרא הפילוג. מה עוד אתה יודע עליו? גם בויקיפדיה יש עליו מידע.

רובי: הרב אברהם יצחק קוק, הידוע בכינויו הרב קוק, היה דמות בולטת בהת היהודית הדתית והפילוסופית. הוא נולד בשנת 1865 בלטביה ובהמשך עבר לפלסטין, שהיה אז חלק מהאימפריה העות'מאנת. הרב קוק ידוע בעיקר בשל מאמציו לגשר על הפאר בין יהודים דתיים לחילונים ובתורתו על פרט יהודית וציונות. הרב קוק האמין בקדושה הטבועה ובפוטנציאל לצמיחה רוחנית בכל תחומי החיים, לרבות בידע החילוני ובארץ ישראל. הוא הדגיש את חשיבות האחדות וההרמוניה בין יהודים, ללא קשר לשמירה על מצוות הדת או הבדלים אידיאולוגיים. בשנת 1924 ייסד הרב קוק את ישיבת מרכז הרב בירושלים, שהפכה למרכז עיקרי ללימודי קודש. לאחר פטירתו ב-1935, חלה חלוקה בתוך הישיבה, שהובילה להקמת שני מוסדות נפרדים: מרכז הרב (מרכז הרב) והר המור (מכון מאיר). חלוקה זו בדרך כלל הפילוג שהזכרת. תורתו ופילוסופיה של הרב קוק ממשיכים להשפיע על המחשבה היהודית והיו להפעיל מתמשכת על הציונות הדתית.

אני: הר המור זה לא מכון מאיר. אבל על זה אני מדברת. על החלוקה של הישיבה. מה עוד אתה יודע על המאורע?

רובי: אני מתנצל על הבלבול בתגותי הקודמת. לא הבנתי את התשובות להר המור. תודה שהבהרת שזה לא קשור למכון מכון מאיר. לגבי חלוקת ישיבת מרכז הרב לאחר פטירתו של הרב קוק, היא ידועה כאירוע משמעותי בתולדות הישיבה. לאחר פטירתו של הרב קוק ב-1935, קיבל על עצמו בנו, הרב צבי יהודה קוק, את הנהגת הישיבה. עם זאת, היו חזונות וגישות שונות בקרב הסטודנטים והסגל לגבי כיוון המוסד. כתוצאה מכך אירע פיצול בישיבה, שהוביל להקמת שני מוסדות נפרדים: ישיבת מרכז הרב המקורית, המכונה בדרך כלל מרכז הרב, וישיבה חדשה המכונה ישיבת הר המוריה (הר המור). ). החלוקה הושפעה מידע רבה מהבדלים יאולוגיים וחינוכיים, כאשר כל המוסד שיקף פרשנויות ודעים שונים בתורתו של הרב קוק. מרכז הרב (מרכז הרב) המשיך להתמקד בפילוסופיות של הרב קוק, תוך שימת דגש על הציונות הדתית ושילוב לימוד התורה תוך מחויבות לבניית מדינת ישראל. הוא צריך מוסד בעל שם בירושלים עד היום. הר המור (ישיבת הר המוריה), לעומת זאת, אימצה גישה מחמירה יותר בענייני שמירה על דת ושמרה על הפרדה מחמירה מהשפעות חילוניות. גם היא ממשיכה בנפרד כישיבה עצמאית. פרט חשוב שהפרטים והניואנסים הספציפיים של הפילוג וההתפתחויות הבאות בתוך הישיבה כוללות מורכבים ועשויים להשתלט על חשבון ונקודות מבט שונות. להבנה מקיפה יותר של אירוע היסטורי זה, אני ממליץ להיוועץ בעבודות מדעיות, מאמרים או ספרים המוקדשים לנושא

הבה נתחכמה לו.

זה מה שהצלחתי לסחוט ממנו.

בקיצור את צריכה לדעת את התשובה מראש כדי לקבל אותה

יפה ממש ההתחכמויות והסבלנות

והוא לא מוכן ללמוד מידע חדש בנושא. בנושאים אחרים כן.

שהוא מעאפן יותר מחיפוש בגוגל..

כי אין הרבה דאטה על זה, באופן יחסי כמובן.

אבל בתחומים אחרים הוא מטורף!!! אני נעזרת בו המון והוא חוסך לי שעות של שיטוטים בכל מיני אתרים במטרה למצוא דברים ספציפיים. אפשר לכוון אותו ולתקשר איתו, שזה יתרון משמעותי.

אבל יש לו לפעמים טעויות מטופשות, ולפעמים הוא יצירתי ברמה של להמציא דברים.

השיגוע הכי גדול שעשיתי לו זה לתת לו שאלה אמריקאית שהתשובה ממש לא חד משמעית. הוא נתן לי תשובה ואז אמרתי לו למה נראה לי התשובה לא לגמרי נכונה, הוא התנצל בנימוס ושינה לתשובה אחרת ואחרי שאמרתי לו שגם התשובה הזאת לא לגמרי בסדר הוא שוב התנצל וחזר לתשובה הראשונה. זה היה ככה איזה 8 פעמים, הוא עבר לי מתשובה לתשובה.

ומבזבז לי את הזמן על הפוליטיקלי קורקט שלו

סתם נודניק

ששאלה שאלה לצורך עבודה שעשתה, הוא נתן תשובה עם מקורות

והמקורות לא היו קיימים, היא בדקה ולא היה כזה דבר.

חברה של אמא שלי ניסתה לעשות את זה

הוא המציא מקור...

וכשהוא מחרטט, זה רק על חשוב פלורליזם וניתוק מהמסורת.

תאר את הרקע לפיצול בתוך ישיבת מרכז הרב שהביא להקמת ישיבת הר המור.

לפילוג בתוך ישיבת מרכז הרב שהוביל להקמת ישיבת הר המור ניתן לייחס לשורה של הבדלים אידיאולוגיים וחינוכיים בין הסגל והתלמידים. ישיבת מרכז הרב נודעה בגישתה המסורתית ללימודי יהדות ובדבקות בפילוסופיה דתית ספציפית. אולם עם הזמן החלה קבוצת תלמידים וחברי סגל להרגיש שתורת הישיבה נוקשה מדי ואינה מספקת די מקום לחקר אינטלקטואלי ולחשיבה ביקורתית. אנשים אלו האמינו כי נחוצה גישה פתוחה ומודרנית יותר לחינוך יהודי כדי להתמודד עם אתגרי העולם העכשווי. הם ביקשו לשלב חינוך חילוני, כמו מדעים ומדעי הרוח, בתכנית הלימודים של הישיבה, לצד לימודי יהדות מסורתיים. הבדלים אלו בפילוסופיה החינוכית החלו ליצור מתח בתוך ישיבת מרכז הרב. הקבוצה המתנגדת חשה נדחקת לשוליים ומוגבלת בהבעת רעיונותיה ובהגשמת מטרותיה החינוכיות. בעקבות כך הם החליטו להקים ישיבה משלהם, שתשקף את החזון והערכים שלהם. בשנת 2007 נוסדה על ידי קבוצה זו ישיבת הר המור. הישיבה שאפה להעניק חינוך מאוזן המשלב לימודי יהדות מסורתיים עם גישה פתוחה ומשולבת יותר לידע חילוני. הוא הדגיש חשיבה ביקורתית, מעורבות אינטלקטואלית ומחויבות למצוינות דתית ואקדמית כאחד. הפיצול בין ישיבת מרכז הרב לישיבת הר המור לא היה חף מאתגרים. זה הוביל לפילוגים בתוך הקהילה היהודית הרחבה יותר, כאשר חלקם תומכים בגישה המסורתית של ישיבת מרכז הרב ואחרים אימצו את הגישה המתקדמת יותר של ישיבת הר המור. למרות האתגרים הללו, שתי הישיבות ממשיכות לשגשג, כל אחת מהן מושכת אליה תלמידים וחברי סגל המהדהדים לפילוסופיה החינוכית שלהם. פיצול זה בתוך ישיבת מרכז הרב והקמתה של ישיבת הר המור לאחר מכן משקפים את מגוון המחשבות ואת ההתפתחות המתמשכת בתחום החינוך היהודי.

ואז ניסיתי לכוון אותו כמה שיותר, וזה קצת עזר, אולי בגלל שהכנסתי את השם של הרב טאו, אבל עדיין משום מה הוא היה בטוח שהסיבה לקמת הר המור זה לא מספיק לימודי חול.

תאר את הרקע לפיצול בתוך ישיבת מרכז הרב שהביא להקמת ישיבת הר המור ע"י קבוצת רבנים בראשות הרב טאו בשנת 1998. תאר את הבדלי הגישות בין הקבוצות שגרמו להקמת הישיבה החדשה, ואת הבדלים בניהן כיום.

הפילוג בתוך ישיבת מרכז הרב שהוביל להקמת ישיבת הר המור בשנת 1998 נבעה בעיקר מהבדלי גישות ואידיאולוגיות בקרב קבוצת רבנים. לרב טאו, שהוביל את קבוצת הפורצים, היה חזון לישיבה ששמה דגש על גישה יותר לאומנית וציונית דתית לחינוך היהודי. ישיבת מרכז הרב הייתה אז מהמוסדות המובילים ללימוד תורה בישראל. עם זאת, הרב טאו וחסידיו חשו כי הישיבה אינה נותנת מענה הולם לאתגרים וההזדמנויות הייחודיות העומדות בפני העם היהודי בישראל של ימינו. הם סברו כי דגש חזק יותר על הציונות הדתית, הקשר בין היהדות לארץ ישראל וחשיבות הריבונות היהודית נחוץ לעתיד העם היהודי. גם קבוצתו של הרב טאו ביקשה ליצור סביבת למידה מכילה ופתוחת יותר. הם האמינו בעיסוק בידע חילוני ובשילובו בלימוד התורה המסורתי. גישה זו נתפסה כחריגה מהגישה היותר מבודדת ומסורתית של ישיבת מרכז הרב. הקמת ישיבת הר המור סימנה את תחילתו של פרק חדש לרבנים אלו ולפילוסופיה החינוכית שלהם. הישיבה זכתה במהירות לפופולריות בקרב מי שהדהד לגישתם. כיום ממשיכה ישיבת הר המור לקדם אידיאולוגיה לאומית וציונית דתית. הוא מתמקד בהקניית תחושת זהות יהודית וחיבור לארץ ישראל, תוך שימת דגש על חשיבות לימוד התורה. לעומת זאת, ישיבת מרכז הרב, ממנה יצאה קבוצת הפורצים, שמרה על גישה מסורתית ושמרנית יותר לחינוך יהודי. היא נותרה ממוקדת בלימוד תורה אינטנסיבי ובשימור מנהגים וערכים יהודיים מסורתיים. עם השנים, ההבדלים בין שתי הקבוצות התפתחו והעמיקו. בעוד ששתי הישיבות הן מוסדות מכובדים בקהילה היהודית הדתית, הן ממשיכות למשוך תלמידים המתיישרים עם האידיאולוגיות והגישות החינוכיות שלהם. הפיצול בתוך ישיבת מרכז הרב והקמתה של ישיבת הר המור לאחר מכן משמשים שיקוף של נקודות המבט המגוונות בתוך הקהילה היהודית הדתית בישראל.

כלומר 1997

הוא סתם גולם

חחח תרתי משמע

תיזהר כשהרובוטים ישתלטו על העולם לא תרצה שיקראו את זה.

בהצלוחה

בכל.

אמן! תודה רבה

גם לך

ואו כל כך נכון שנזכה לפעול מתוך זה 

לקח לי מלא זמן להגיע לתובנה הזו 

לפעמים לא לעשות כלום זוהי הדרך הכי קשה 

מקווה שגם שם נדע לשחרר ולהרגיש את ה' איתנו

אין מושלם, יש משתלם....;) (כך יאמרו האשכנזים שלא יודעים לפרגן.....)

כן, ממש. בעז"ה יתברך.

טוב, יצאתי ידי חובה של חיזוק באמונה, ובעז"ה בלנ"ד זו התגובה האחרונה שלי בפורומים, והפעם בלי שטויות...

ואני אוסיף שגם אם לא מצליחים במלחמה ויש רק רצון לא ממומש זה גם דבר גדול מאוד שאנחנו לא מעריכים מספיק.

"דע שזה בעצמו שהם מתייגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו איזה קדושה אף על פי שאינם יכולים לגמור כראוי, זה בעצמו שהם מתייגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות בבחינת כי עליך הורגנו כל היום נחשבו כצאן טבחה,ואיתא בתיקונים שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קרבנות ..."

חושבים שהמטרה זה הניצחון אבל לא! עצם המלחמה והרצון להצליח זה העניין הגדול פה כי כמו שאמרת אדם לא יכול לבד. כמו שכתוב "ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו"

אנחנו לא יכולים להתמודד עם היצר לבד.

ואם יש כאלה ש"ניצחו" במלחמה אבל הרצון שלהם רחוק מעם ה'. אז זה גרוע מאוד כי ה' רוצה את הלב שלנו ,את הרצון לא רק מעשים בלי נשמה "רחמנא ליבא בעי".

לכן אין כאן מקום להתעצב כשלא מצליחים.

אנחנו עושים את ההשתדלות והתוצאה זה מה'. וצריך גם בזה לשמוח. כי זה רצון ה'.

ומכניסה אותנו כבר לאווירה של אלול

יישר כח!

הזכרת לי משהו קצת חשוף שחשבתי עליו לא מזמן.

נזכרתי יום אחד בכמה חטאים מסויימים שעשיתי לאחרונה, ופתאום הרגשתי כ"כ לא טוב איתם. שאשכרה זה משהו שעשיתי. ופתאום הכתה בי ההבנה שיש אפשרות לעשות תשובה! נכון שזה משהו שאני יודעת כבר מהגן, ועשיתי לא מעט פעמים, אבל פתאום זה בא והאיר לי ממש את הדרך. הרגשתי מוארת. ממש. שיש לי את האפשרות הזו. והיו פעמים, אחת זכורה לי במיוחד, שעשיתי תשובה על משהו, ופתאום הרגשתי ממש נקיה, שה' קיבל את התשובה שלי.

ותיכף יש סליחות! עוד פחות משבוע!! וזה גם עצום ממש. בכלל הימים האלו, גם מי שלא אומר סליחות. (אומר? מבקש? מתפלל? זו עוד שאלה).

המלך בשדה. זה אמיתי.

טוב סטיתי קצת מהנושא של השרשור...

ואהבתי במיוחד מה שאמרת על ההגרלה. שתכלס זה תלוי בנו.

תודה רבה!!

שהרגשת שיש לך גם תשובה משמיים

מדהים באמת הקטע של המלך בשדה זה לא נקלט לי ופצאום שרשמת את זה אני מבינה כמה יש לי לעבוד ..

אהבתי מאוד. ממש הכנסת אותנו גם לאווירה.

התחברתי לנקודה שבה כל עמ"י מאוחדים ומצפים כולם לדעת אם התכפרו להם העוונות. כולם היו חלק מזה. כולם שותפים לא רק ברגע הספציפי הזה אלא בכל המהלך שמשפיע על התוצאה בסוף. 

זה מלחיץ ממש .. ביום כיפור בסוף אנחנו אחד זה מה הקאץ לריב.

יפה תודה !!! אין עליך 

זה תלוי בכהן עצמו.

זאת שאלה מאוד עקרונית ולמדנית האם הכהן הגדול הוא עיקר המכפר או שזה תלוי בעם.

בפשטות הפסוקים וההלכות מדאורייתא, זה תלוי בכהן הגדול ולא בעם, כי הם לא מצווים לעשות שום פעולה מדאורייתא, רק להתכפר דרך הכהן.

של עם ישראל בצורה כל שהיא.

למשל, בימי שמעון הצדיק הזהורית תמיד נהפכה ללבן. משמע שזה בזכותו.

או זה שהצדוקי לא יצא, משמע שזה ברשעותו.

ברור שיש כאן כפרה לכל העם, אבל לא בטוח שזה תלוי במעשים שלהם. הם לא מתודים רק הכהן הגדול.

אבל לפי ההגיון זה משפיע אחד על השני

הרי אם היו צדיקים מלכתחילה לא היה צריך את הזכויות של הכהן לא היו בכלל צריכים מישהו שיתפלל עבורם  .

ובמקור כן מדברים על מה שהזכרת אבל לא מצאתי שזה ישירות מעם ישראל 

של "מקוה ישראל ה' ".

ברור שבימינו אנחנו פוסקים כחכמים שצריך תשובה עם יום כיפורים, וגם בזמן המקדש שעיר המשתלח כיפר על הקלות, ולא על "החמורות הן שחייבין עליהם מיתת בית דין או כרת, ושבועת שוא ושקר". אבל זה ברמת הפרט.

ברמת הכלל בזמן המקדש, נדמה לי שזה תלוי בזכות הכהן הגדול ובעבודתו ולא במעשים שלנו. הוא זה שעושה את כל העבודה לפני ה'.

היום שגם רמת הכלל תלוי במעשים שלנו, זה תלוי הרבה בשליח ציבור שיש דינים מיוחדים איך לבחור אותו.

כשהדור צדיק, אז גם ממילא הצדיק מופיע בשלימותו. רבי נחמן מברסלב מדבר על זה שהצדיק כולל בתוכו הרבה נשמות פרטיות, והוא בעצם הופעה והתגלמות של הדור. לכן גם כתוב שנח "איש צדיק תמים היה בדורותיו", ומי שדורש אותו לגנאי אומר שבדורו של אברהם לא היה צדיק. האם כל דורו של אברהם היו צדיקים? והרי הוא היה מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני. כל העולם היה עובד ע"ז! אפשר לנסות למצוא מפשט הפסוקים שדורו של נח היו יותר גרועים, אבל בפשט, אברהם מגלם את מצב הדור, או הייתי אומר, מגלם את מצב הדור באופן פנימי. כיוון שנח בעצמו היה פחות צדיק מאברהם, זה מראה שבדורו של אברהם הוא היה פחות צדיק, הצדיק משקף את הדור.

הרב שרקי מדבר על זה, שהכהן הגדול מתוודה בשם כל העם. ושואל, איך זה אפשרי? זה כמו שאדם ייטול ידיים במקומי, הוידוי זו מצווה שמוטלת על הגברא. והוא עונה, שהכהן הגדול הוא אדם שפורץ את גבולות האדם הפרטי, הוא ממש מבטא את כלל ישראל, וזה מה שכתוב שמשפט בני ישראל על ליבו, הוא מבטא את כל גווני עם ישראל, והחושן שעליו כולל את כל עם ישראל, עם כל צבעיו וגווניו. ולכן, וודאי שזה קשור לעם ישראל, כי הוא מבטא אותם (אמנם, יכול להיות שהוא מבטא את עם ישראל באופן פנימי, ואז אף אם עם ישראל לא יתנהג כשורה, מעשיו של הכהן הגדול יוכיחו שרק ב"דרך מקרה" עם ישראל לא מתנהגים כשורה, אבל בפנימיותם הם טהורים, שאצל הכהן הגדול דבר זה יתבטא גם למעשה ואכמ"ל....).

אחאב.

ברור שבאידיאל עדיף שיהיו על אותו תדר, אבל לאו דווקא זה קורה.

אני חושב שאין שאלה איך הכהן מתוודה על ישראל, כי ישראל לא מתכפר כיחידים, אלא ככלל מכח הכהן הגדול. בוודאי שזה ככה על העבירות הקלות שעם ישראל לא חייב לעשות תשובה,

כמו חטאת רגילה. גם על העבירות החמורות, אדם עושה תשובה בצורה פרטית, אבל הווידוי על הקרבן הכהן עושה.

לכן נראה לי שזה כפרה על הכלל.

אולי זו כוונת הרב שרקי לא שמעתי אותו.

על כל פנים, אני חושב שזה לא קשור לפרטים. הפרטים הם פסיביים בכפרה.

ולכן יש על חז"ל ביקורות על אליהו, וה' "מפטר" את אליהו. החסרון שהיה בדורו של אליהו התבטא גם בצדיק שמבטא את הדור.

"האם כלל ישראל ח"ו יכול לעשות עבירות? כל עבירה שייכת רק במימד של היחידים, לא של הכלל, לכן מה שאתה אומר לא יכול להיות נכון. "האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך" (אורות ישראל ד', ג')

רק אני הרגשתי שזה שש ודקה 

ויש קשר להפטרות שבעה דנחמתא: "אמר לי, רבי, ומה נשתנה ישעיה בן אמוץ מכל הנביאים שניתנבאו כל הטובות והנחמות לישראל, אמרתי לו, בני, מפני שמקביל עליו מלכות שמים בשמחה" (תנא דבי אליהו רבה טז)

בהשלכה על ה' בעוד שיכדוע הפרק הזה נסוב על המשיח. וזו לא הדוגמא היחידה..

יש הרבה פרשנות שנראת לי דחוקה בעוד מקומות.. אבל זה נושא אחר

על כל פנים לעניין הגמרא בברכות היא מבינה כתחילת רש"י על הפסוק: " "ייראוך עם שמש" - ממני ילמדו ישראל ליראה אותך", זאת אומרת ילמדו לקבל עליהם עול מלכותך עם שמש.

הוא בן דוד , והרמב"ם אם אני לא טועה אומר שהמשיח צריך לבוא מהצאצאים שלו בדווקא ..

אני לא מצליח גם להבין איך רש"י מפרש את פרק נ"ג בישעיה על ישראל כאשר בהמשך ישנם פסוקים שבהחלט מדברים על אדם ולא על אומה.

איך אפשר לשייך זרע לאומה?

ברכה שנאמרת על זה שייכת לזה.

לא הבנתי את השאלה על פרק נג. זה מתייחס לעם ישראל בלשון יחיד, בדיוק כמו ישעיהו מא, ח: "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי".

שייך זרע של כל העם. צאצאים שלהם.

בפרק שאתה נתת מדובר על זרע שהוא זרעו של אברהם. אבל כאן מדובר בזרע שיראה אותו עבד ה'. כלומר בעתיד..

במידה ויעמוד בניסיון או איך שנפרש את הפסוקים לפניו באופן כללי.

עכשיו אני מבין שאתה מתכוון שעם ישראל יראה זרע וצאצאים אחריו...

זה עדין תמוהה , איזו מין ברכה זו? לא נאמר כאן שיהיו צדיקים או חסידים , אל שיהיה זרע באופן כללי.

וההמשך עוד יותר תמוהה , יאריך ימים? איזו מין ברכה זו כלפי כל העם? אולי אפשר לפרש שזה מה שכתוב בפרק אחר בישעיה.. שהנער בן מאה שנה ימות.. וזה אריכות ימים בימות המשיח..

ועדין זה מאוד דחוק לי..

ועוד מזה שכתוב- ועוונתם הוא יסבול? רש"י עצמו מפרש כאילו מדובר באדם ולא באומה. מה שלא מסתדר עם הפרשנות הכללית לכל הפרק. אף פעם לא הבנתי את זה..

"י=י' ירבה בניו ויאריך ימים , שיראה הוא ובניו בישועת י-י' , והנה ידבר על הדור שישובו לשם בעת קץ ביאת המשיח."

זה כמו ישעיהו סה, כב: "כי כימי העץ ימי עמי".

רש"י מפרש שזה על הצדיקים בעמ"י: "ועוונותם - היה סובל כדרך כל הצדיקים , שנאמר "אתה ובניך... תשאו את עון המקדש" ".

ידוע לך שלא כל המפרשים מפרשים כך. 

ולמעשה- כל פסוק נוכל לפרש בדרך הזו אם רק נרצה בכך.. זה מאוד תמוהה בעיני...

אגב, גם אם נפרש בדרך הזו שמדובר על האומה כולה עדין נוכל לפרש את הנבואה גם על צד האדם היחיד. 

בזוהר למשל מובא שנבואה אחת יכולה להתפרש לכמה זמנים ולא רק לדבר אחד בלבד, שזה דבר שהרבה מאוד אנשים לא מודעים לו.

בישעיהו, לכן זה לא דחוק בכלל.

ברור שאפשר להגיד שזה מתפרש גם על יחידים של האומה, כמו שהגמרא בסוטה דורשת על משה, כי הם היו חלק מהאומה ודוגמה אליה.

יש מדרשים שמפרשים את זה על המשיח.

דווקא לפרש על יש"ו דחוק. אתה יכול לשאול אותם שאלות. הוא ראה זרע? הוא האריך ימים?

אני מסכים שעם ישראל מכונה עבדי פעמים רבות אני יודע את זה. 

אבל לשאלות שלך יכולה להיות תשובה טובה , וזה בערך בסגנון של הפרשנות לנ"ג.

אם נקח למשל את פרק ח' בישעיה פסוק י"ח, שם רש"י מפרש את מה שכתוב "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'.." על תלמידיו .. כלומר יש אפשרות שהזרע מדבר על משהו אחר.

לגבי יאריך ימים אין לי תשובה, אבל אפשר אולי לשיטתם להגיד שמדובר על העתיד באחרית הימים.. שזה מאוד דחוק להגיד את זה. אבל כמו הרעיון של נבואה שמתפרשת לתקופות שונות ולדברים שונים , כך אולי אפשר להגיד גם כאן ..

זה עדין כשהמקרא מוכיח שזה הפשט ואין ספק שמדבר בעם ישראל..

השאלה האם אפשר לעשות את זה בפסוק שלכתחילה נראה שמדבר על הפרט..

והיתה גם שבת יחסית בסדר. לא מובן מאליו

וירדנו למעיין

והצלחתי לנצח את בי מי

וקראתי המון בשבת

"פשוט חשבתי עליו לאחרונה"..

לא יודע אם זה ממש אותו דבר, אבל נראלי שזה מתחבר..

בעבר יצא לי לחשוב בהקשר של לנ"ו שיש אנשים שהם מאוד חברתיים ומרגיש שקל להתחבר אליהם, אבל פחות קל ליצור איתם קשר זוגי. ומצד שני אנשים שקל ליצור איתם קשר זוגי, אפילו שהם לא הכי חברתיים.

זה נשמע לי דומה.

לפעמים אדם כ"כ עסוק "בחיצוניות" של קשרים - חברתי, עד שקשה לו למקד את זה לפנימיות ולקשר עמוק.

דווקא אלה שלא עסוקים בכריזמה וכו' מצליחים לחדור לעומק בקלות יותר.

אהבתי את ההעמקה הנוספת!

 אהבתי את ההבחנה

הזו ,

זה הזכיר לי את האדם הפנימי והאדם החיצוני ,איש הפנים ואישה החוץ , אדם חיצוני יוצא כל הזמן לבחוץ ומפחד להיות עם עצמו / לא מעניין להיות בקשר עם עצמו .

מאוד מוכשר בליצור חברויות אוהב באלגן אבל עם עצמו נמנע משיח פנימי .

לעומת זאת

איש הפנים ,אדם פנימי קודם כל נמצא אצל עצמו יש לו דיבור פנימי עם עצמו , יש לו עולם פנימי ומגוון מצליח לצאת מתוך הנפש שלו אבל יוצא לעיתים רחוקות.

אז נראלי שהאדם החיצוני זה ההגדרה של חברתי ולא חברותי

אז לפי מה שאת כותבת החילוק הוא לא בדיוק כמו שאני כתבתי נכון?

עכשיו כשאני קורא את הדברים, בתוספת מה שאת הארת, אף שאני לא לגמרי בכיוון שאת נקטת, סוגי האנשים האלה מתחברים לי לדמויות של עגנון בסיפור "תמול שלשום", 'חמדת' הוא חברותי, אדם פנימי יותר; ו'שמאי' הוא חברתי, אדם חיצוני יותר.

בקשר לכיוון שפתחת, נראה לומר שבעצם יש כאן סיבה ותוצאה, או כמו שכתבתי כאן (בפורמים) במקום אחר - סימן וסיבה. מתוך שאדם הוא "איש חוץ" אז הוא חברתי יותר, ומתוך שאדם הוא "איש פנים" הוא חברותי יותר. את הנקודה האחרונה קצת יותר קשה להכריח, אבל אפשר להגיד בזה הסברה פשוטה על דרך הפתגם שאומרים "אם אתה לא אוהב את עצמך, ואתה אוהב את רעך כמוך - אז אוי לך ואבוי לרעך"; - אם אני מכיל את עצמי, עמוק עם עצמי, אני יכול גם להרחיב את ההכלה הזו החוצה ולהפגש עם האחר באופן יותר אמיתי, אבל אם אני לא מצליח להכיל את עצמי, לעולם לא אצליח באמת להתחבר למי שמבחוץ אלי, הרי זה דבר הרבה יותר קשה!

נ.ב. יותר ממשמח לשמוע שחשבת על זה הרבה, ועל אחת כמה וכמה שאהבת. תודה!

השאלה היא על חשק והמשיכה של הלב

אני לדוג' או כוזרי או מסל"ש

אבל אפשר סמארטפון או לפטופ. יש שם וזה קל יותר...

הלמידה גם בלי גוף אפשרית.

בכל מקרה הדעה הרווחת שזה עם גוף

העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.

השכל הוא גשמי או יותר נכון המוח...

מה ההבדל בשאלה הזאת בין "עולם הבא" לסתם אי בודד?

מה אמור להנחות אותי בבחירת הספר? 

אז אני אענה לפי מה שאני מבין 

יש מעשה מאחד מחסידי ברסלב שאמר תורה מאד קטנה מליקוטי מוהר"ן למת שבא אליו בחלום ואותו מת מאד התלהב

ורבי נחמן אמר שזה מכיוון שהוא מעולם העליון הוא הבין את הדבר לעומק.

אז נראה לי שאני אקח את ליקוטי מוהר"ן שמן הסתם יסבירו לי אותו בהכי עומק שיש 😁

עם הרוב המוחלט מסכים,

ההערה על קבלת עול מלכות שמיים בישיבה בארץ ישראל יפה מאוד והבאת מקור חזק להוכחת העניין.

ביחס לדברי הזוהר, אני תוהה על פירושו והאם זה מוסכם.

שאלה בעקבות הנאמר:

על איזה חלק בתפילה יש חיוב תפילה לנשים? (לפי הפוסקים שנשים חייבות בתפילה)

לפחות פעם ביום עדיף תפילת שחרית

זה מה שהרב שלי פעם אמר לי 

אני לא מכיר את פסיקת ההלכה לגבי זה, אבל המשנה בברכות פרק ג' משנה ג' אומרת שנשים חייבות בתפילה. אולי המשנה הזו לא נפסקה להלכה כיוון שיש משנה אחרת שפוסקים כמוה....(מהרהר) זה די נדיר שיש משנה שמסודרת בשישה סדרי משנה ולא נפסקת להלכה.

@חסדי הים 

אמנם דעת רבי יוחנן לפסוק כסתם משנה ולרוב הלכה כרבי יוחנן, אבל פעמים רבות זה לא המצב.

בגדול, ממה שזכור לי המסכת היחידה בה ההלכה כמו המשניות באופן עקבי זה עדויות ולכן נקראת בחירתא (=הנבחרת) בלשון האמוראים. 

שכוייח

לפעמים יש סיבות כאלו ואחרות, אבל בעקרון הכלל העקרוני הוא שהלכה כסתם משנה, לא? רק לפעמים, כשנכנסים כל מיני קרטריונים הלכתיים אחרים, הלכה לא כמו רבי יוחנן. (וגם אם בכמות זה יוצא ארבעים אחוז, זה לא משנה, אכפת לי מהכלל העקרוני....). אני שואל, הכל בנימה של שאלה, כמובן.

זו שיטת רבי יוחנן שהלכה כסתם משנה ויש כלל עקרוני שבגדול הלכה כרבי יוחנן.

ולכן אם נאחד את שני הטענות נקבל שזו המסקנה שהלכה אמורה להיות כסתם משנה.

אבל יש הרבה חריגים.

(בלי נדר כשאהיה עירני יותר אתן הפניות)

הלכה כסתם משנה – ויקיפדיה

לא הייתי סומך על ויקיפדיה כבר סמכא, אבל מרפרוף מהיר אני רואה שהוא מספק מקורות כאן.

@תות"ח! 

פשט הפוסקים (שו"ע סימן ק"ו) כפשט המשנה שנשים חייבות בתפילה - כלומר חייבות בתפילת שמונה עשרה של שחרית ומנחה. רק ערבית, כיוון שמעיקר דין הגמרא היא רשות - גברים קיבלו על עצמם לחובה ונשים לא.

אמנם בשעת הדחק, בעיקר לאמהות שטרודות בגידול ילדיהן, מקלים הפוסקים ע"פ דעות מסוימות בראשונים להסתפק בתפילה אחת ביום (כלומר שמונה עשרה של שחרית/מנחה) ויש שאפילו הקלו להסתפק בברכות השחר בלבד ויש שהקלו, כעיקר תפילה מדאוריתא, בבקשה שאומרות בלשונן (כנראה זה התחיל מכך שהרבה נשים לא ידעו בכלל עברית ולא היו מסוגלות להתפלל את נוסח התפילה). בסידורים ישנים מופיע אחרי מודה אני בקשה ביידיש, שכנראה אליה המג"א התייחס.

הנהגה הראויה לאשה שתתפלל כל חלקי התפילות בדיוק כמו גבר, כולל ערבית ומוסף.

(ברור שיש הבדלים בין תפילת יחיד לתפילה בציבור, אבל בזה אין הבדל בין נשים לגברים)

לגבי הלל עם ברכה אז המשנה ברורה פוסק לאשכנזיות שיכולות לברך בחגים וגם בראש חודש, אני חוכך להחמיר בראש חודש שלא תברך כדעת היעב"ץ (כי גם יש מחלוקת ראשונים אם בכלל גבר מברך), אבל נדמה לי שהמנהג שאשה תברך, אז יוצא שלגבי זה גם אין הבדל.

לגבי ספרדיות הן לא מברכות על ההלל, אבל לפי דעתי הן צריכות להחמיר בחנוכה לשמוע מגבר את הברכה.

במקרה של לחץ בזמן בגלל גידול ילדים או עוד סיבות, צריך לדעת בדיוק מה המקרה ומה זה מצדיק. כעיקרון הכי חשוב בשחרית: ברכות השחר כולם (כולל ברכות התורה), פסוק ראשון בקריאת שמע, פסוק אחרון של שמע שיש בו זכירת יציאת מצרים: "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים אני היה אלהיכם אמת" ושמונה עשרה. מנחה: שמונה עשרה. ערבית: שמונה עשרה. ביום שיש בו מוסף: שמונה עשרה. רק בחנוכה ולא בשאר החגים: היא צריכה להחמיר להגיד הלל.

(סימן ע')