בס"ד

מצד אחד אני מחזיק מאוד בדעה של נוער הגבעות וחשוב לי ליישב את הארץ ואני מגיע לבניית מאחזים וסתם ככה למאחזים ואני חושב שזוהי הדרך הנכונה.

אבל מצד שני אני חושב שבשבוע שעבר הם חצו את הגבול.

כשביקשו ממני לבוא בשבוע שעבר להפגנה בבית אל אמרו לי הפגנה הגד ההסכם אבל לא יכלתי מטעמים אישיים לבוא. היום מהסתכלות אחורה אני שמח שהיה לי אתא אותו הדבר ולא יכלתי לבוא. כי באמת אין שום בעיה למחות נגד ההסכם וזה דבר לגיטימי, אבל למחות נגד הרב מלמד ולקרוא לו בוגד ושמות נוספים זה כבר חציית קו אדום בשבילי.

אם היו אומרים לי על רבנים אחרים שאני לא מחזיק מהם, אז עוד הייתי מבין. אבל זה הרב זלמן - אותו הרב שכל הזמן עומד מאחורי נוער הגבעות וכל הזמן במקום לכעוס עליו הוא אומר בשיעורים שלו וגם בגילוי דעת (הזה) שהוא פרסם עד כמה זה נוער נפלא מלא באידאלים.

אז נכון-

אני ממש לא מסכים עם חתימת ההסכם ואני חושב שזאת טעות אבל מכאן לקריאה נגד הרב זלמן ולהכפיש אותו הדרך היא ארוכה. גם קריאה של בוגד למשהו שכל כך תומך בנוער הגבעות, בשבילי זאת חציית קו אדום.

את האמת, אני לא יודע מה לעשות-

כפי שכתבתי מצד אחד אני מחזיק בדעות האלו אבל מצד שני אין לי איך להמשיך עם התנהגות כזאת של האנשים. שמבקשים ממני (כמו תמיד) להגיד את גירסת נוער הגבעות לאירוע כך וכך אני כבר לא יכול להצדיק אותם. בחטמ"ר אפריים היה לי על מה להצדיק, בתגי מחיר, בפינויים ובהכל, רק פה מה שאני יכול להגיד שנוער הגבעות לדעתי פעל לא נכון ולא כך היה צריך לפעול (ואני יכול להגיד את זה יותר גרוע, אבל עדיין חשוב לי לנסות להשיג תמיכה לנוער היקר הזה).

אני אגיד לכם את האמת-

אין לי מושג איך אני ממשיך מפה. הרי כאן כבר לא נשאר כלום ובפורום ב'למעש' אני לא מוצא את מקומי. אני לא מרגיש שם בנוח עם הדיבור ועם הסגינון של האנשים (וכן, הסגנון השתנה בין אר"מ ללמעש, אולי בגלל החופשיות שעכשיו יש בלמעש וגם זאת אחת הבעיות שיש לי שם).

ובאמת אין לי מושג מה לעשות. אני כן רוצה להיות קשור ולהיות חלק אבל ממש לא בדרך כמו שהם היום

לאחרונה יצא סרט חדש בשם 'זוהר הרקיע' הסרט מגלם את דמותו של חניך מצטיין בקורס טייס שצריך להשתתף בגירוש יהודים, ולאחר התלבטות קשה הוא מחליט שלא לעשות זאת אפילו במחיר של הרס הקריירה הצבאית.

לאט ובבטחה סולל הרבצ"ר את דרכו אל המפד"ל

מבלי ששמתם לב, לאט לאט, סולל הרבצ"ר את דרכו אל ראשות המפד"ל (הבית היהודי) של העשור הבא.

הרב רפי פרץ, שהחל את דרכו האזרחית כטייס מסוקי סער (אסון הכבל), וסיים אותה כמנהל מכינה (הפליא לעשות מד"סים עם חניכיו), בין לבין למד כמה שנים בכולל בשעות היום וצילם חתונות בשעות הלילה. אינו מחמיץ את ההזדמנות שנקראת בדרכו אל הצמרת הפוליטית.
לאחר שנבחר לכהן כרבצ"ר ע"י הצמד אהוד ברק-גבי אשכנזי, כתגמול על ההתפנות (או ההשתפנות) השקטה מעצמונה, וקיבל בתמורה את בסיס חיל החינוך שערי אברהם, ולאחר מכן את הישוב יתד, נראה כי הרבצ"ר לא מסתפק בדאגה לרווחתם הדתית של חיילי צה"ל, אלא הוא נושא עינים קדימה למעלה למעלה. וכשמדובר על למעלה, אין מדובר על רבנות עיר (הוא לא מוכר כת"ח, ק"ו שלא כפוסק הלכה), לא כ"ש שלא על רבנות ראשית לישראל (הספרדים בחיים לא יכתירו גלוח פנים, הם לא פראיירים), אלא על משרה פוליטית.

כך תראו אותו מתחכך עם רב הכותל והמקומות הקדושים (אומרים שההיכרות ביניהם החלה לאחר שגבי אשכנזי ובני גנץ המליצו לו עליו כחונך לעניני הציבור החרדי), עם הרנטגן (למרבה המבוכה של האינטיליגנטיים שמשרתים תחתיו ואינם מוצאים את עצמם במקומות שכאלו), ואפילו נכנס לעיתים קרובות בשעות הלילה המאוחרות לביכנ"ס איצקוביץ, בצעד בטוח עקב בצד אגודל.

כל זה, כך הוא מקוה יכשיר אותו בעתיד למלא את מקומו של דניאל הרשקוביץ כמנהיג הציונות הדתית. ואם הרב רונצקי מתאים לפוליטיקה, הרב פרץ אעכו"כ.



אבל בתוככי הצבא הענינים הרבה יותר יגעים.
לאחר שנכשל בפרשת "יזכור אלוקים", והובס בפרשת "שירת נשים", והתרסק בפרשת "הגיור הצבאי", והתגלה ככלי ריק בפרשיית "שחר כחול". עומדות לפתחו בעיות נוספות, ההלכה והכשרות.

פוסקי ההלכה בצה"ל היו מקדמא דנא תלמידי חכמים משכמם ומעלה. אם נרצה או לא, הרב גורן זצ"ל היה ת"ח שכל רז לא אניס ליה, יבדלח"א הרבנים אבידן, זינגרביץ', רוזנברג וקרים, כולם יודעי ספר. המינוי האחרון של רב ההתנתקות, חגי וולוסקי היה מאולץ משהו, אבל כעת משנבחר הלה לרב חיל האוויר, עומד בתור כמה נערים \צעירים, חלקם נשואי פנים, חלקם גלוחי פנים. פוסקי הלכה? הצחקתם את אל"מ אורי הורוויץ, הרכש שהובא ממערך ביטחון המידע (למרות שהוא מתפאר בפני תלמידי ישיבות ההסדר שהוא מסיירת מטכ"ל, הוא לא).
ומה עם הכשרות? גם כאן היו אנשי מקצוע מהשורה הראשון, הרבנים רפיקו, אליצור זצ"ל ויבדלח"א מנשה ועמר, הם אנשים שמבינים בכשרות, ומה שאינם מבינים הם שומעים מהמבינים. כעת משהגיע זמנו של הרב עמר לפרוש, מתמודדים על התפקיד כמה נערים, רב"צים צעירים שכל נסיונם בתחום הכשרות הוא ניהול 2-3 מכ"שים חלקם דתיים חלקם כבר לא, במבוכי המטבח הגדודי. מערך כשרות זו אופרה אחרת.

אז מה יהיה? כולם עסוקים בשאלת גיוס בחורי הישיבות כן או לא (לא!), ובשקט בשקט מתפוררות המערכות שאמורות לתמוך בחרדים שהחליטו לשרת.
אם אין הלכה, ואין כשרות, והרבצ"ר מסוכסך עם מרבית מאנשי מטהו (מהצפון ועד המרכז), ומתמנים יותר ויותר "רבנים" שמימיהם לא למדו בישיבה גבוהה (י.ש, מ.א, א.א) או למדו מעט מאוד, ותחת רבנים צעירים שהקדישו את מיטב שנותיהם לשירות ביחידות השדה (מידי שנה משוחררים כעשרה רבנים בגלל העדר תקנים) מביאים אנשי רכש מבחוץ (אורי הורוויץ בגלל שהוא מאנ"ש). איך אפשר לדבר על גיוס חרדים?!

בהזדמנות זו נאחל מזל טוב לסרן עופר האן, ראש הלשכה שהובא על בסיס היותו תלמיד מכינת עצמונה , על שסיים בימים אלו את לימודי המשפטים במכללת קרית אונו. סיים בהצטיינות.
מה שאומר שבלשכת הרבצ"ר יש המון זמן פנוי.
בהצלחה עופר, אוהבים אותך.

במציאות הזויה של היום זה אקטואלי יותר מתמיד

מילים:

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְּנוּ בְּלִי מַדִּים

וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.
כֻּלָּנוּ גֻּיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים,
מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,
בַּלֵּילוֹת הַשְׁחֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ.
בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים
וְעָלָיו מלחמה וְכִבּוּשׁ.

לֹא גֻּיַּסְנוּ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים
כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ.
רְצוֹנֵנוּ – לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי חוֹרִין;
חֲלוֹמֵנוּ – לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים...

וּמִכָּל עֲבָרִים רִבְבוֹת מִכְשׁוֹלִים
שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי אֶת דַּרְכֵּנוּ,
אַךְ אוֹיְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי אֲסוּרִים
לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים...

אִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים,
יִקְבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט;
בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים
לִלְחֹם וְלִכְבֹּשׁ עֲדֵי עַד.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים...

בְּדִמְעוֹת אִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת מִבָּנִים
וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים
כִּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת לִלְבֵנִים
וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים...

יומן כלא. י' טבת תשנ"ו 2,1,96.

בא לי לכתוב סתם כך פתאום אז ננסה . היום 2,1,96 ,כידוע אני כרגע במעצר באבו -כביר עקב מעשהו של אחי יגאל ב-4,11 שבו הוא שיגר את רוה"מ רבין לכף- הקלע
לסיור משותף עם מספר מלאכי -חבלה.

אמרו היום בחדשות שאחי סיפר בעדות שלו " שהוא ידע שאבישי רביב היה סוכן שב"כ ,ולכן הוא פליאה מדוע אבישי לא הסגירו כי הוא פירט באוזניו על תוכניתנו לחסל את רבין ופרס" .זו כמובן שטות גמורה כי אם היינו בטוחים שאבישי אכן סוכן שב"כ הוא היה " אבוד " בחברתו וכמובן היינו מנתקים עימו כל קשר.אני מתאר לעצמי שאחי אמר זאת על מנת להביך את השב"כ ולגרום לאנדרלמוסיה בתקשורת, הוא אמר לי שהוא מתכנן זאת כשנפגשנו בהארכת המעצר האחרונה.אחרי פעולתו של גולדשטיין זצ"ל במערת המכפלה ,יצאה שמועה שאבישי רביב הוא סוכן שב"כ,דבר זה הכעיס אותי מאוד כי הכרתי אותו כבר הרבה זמן ,אבל כנראה שזה בכל זאת גרם לנו לחשוב שאי אפשר לסמוך ב-100% על אבישי,כנראה שאחי חשד בו קצת יותר ולכן הוא התנגד לשתפו בסודות מסויימים,בכל מקרה לי נראה שהוא היה סוכן כפול כי הוא ידע מספיק כדי להפליל אותנו ,הרבה לפני חיסול רבין .כואב לי על אבישי ש"שרף" את עצמו מבחינה חברתית,חבל שהוא לא חשב על כך לפני זה ,כי דעותיו קיצוניות לא פחות מאיתנו,אני מקווה בשבילו שהוא ימצא את מקומו בכל זאת כי יש לו לב- זהב.

אני מוטרד מאוד באחרונה מהיחס של רשויות הכלא לאחי,אני מתאר לעצמי שינסו לגרום לו סבל רב ככל האפשרכי זה הנשק היחיד שנותר להם על מנת לשבור אותו נפשית ,התקשורת הארורה דוחפת בכל כוחה למטרה זו,ויבוא היום שאפרע מהם.אני מתאר לעצמי שעם הזמן אחי יסתדר,בעיקר אני סומך על המשפחה ולוחץ עליהם כל הזמן לא "לשכוח" אותו ולדאוג לו למחשב וספרי קודש. אני לא יודע מה קורה עם דרור כבר חודש אנו מנותקים אחד מהשני ,חבל עליו הוא באמת עוד לא עשה כלום וחבל שיצטרך לסבול סתם,על מנת לספק את רגשות הנקם של השמאל,אבל כנראה שהכל לטובה,מה עוד שהדס אומרת (אחרי הביקור אצל גלי)שהוא בכוונה הודה בדברים כדי גם "לתרום " משהו בכלא (זה לא נראה לי).
דווקא בכלא אני חושב על הרבה דברים ומגלה הרבה דברים שאם הייתי יודע לפני זה היה אפשר לעשות הכל אחרת בלי להיתפס ,אבל היות שגלי היה מוכן לסכן את חייו אני "אמלא פי מים" ואגבה אותו ככל יכולתי ומה שיהיה יהיה.

בנתיים המצב בארץ הולך ורע ,המטורפים רוצים לשלם פיצויים למחבלים שלא הצליחו במשימתם ונפגעו בעצמם,לך תוכיח שהם ניסו לפגוע במישהו ולא הצליחו,איך אפשר לקחת עדויות מעזה והאם בכלל זה כדאי הרי יש להם אינטרס עליון לשקר בעצם זה חלק מהמאבק שלהם בנו.זה עוד הרע במיעוטו,המטורף השני ב"א רוצה לשלם לאוטונומיה רבע מיליארד דולר על מנת שעד הבחירות (שיהיו בעוד 10 חודשים ) הערבים יטילו סגר עצמי על יהודה שומרון ועזה וכך לא יהיו פיגועים ואז התמיכה בממשלה תגדל,ואחר כך אללה הוא אכבר.אני מקווה שיש איזה איש אקדמיה שמתעד את הארועים האלה ,על מנת שהדורות הבאים ידעו בדיוק מה גרם לנפילתה של המדינה ,הרי בשבועיים האחרונים ערפאת עשה מסע ג'יהד בערים "המשוחררות " (עם ליווי של מסוקי צה"ל ,עוד אבסורד)והוא מצהיר ללא הרף שהשלב הבא הוא ירושלים,זכות השיבה ,ומדינה פלסטינית,ואנה אנו באים.

הימין במדינה הזו נכנס להלם לאחר חיסול רבין ,והוא ממתין עתה לחיסולו הוא ,פשוט אין לי הסבר אחר לאירועים שקורים ללא שום מחאה ,אנשי הכיפות הסרוגות הם קבוצת אפסים שחוץ מלרקוד במעגלים בכל אירוע ,לא יעשו כלום כדי להגן על עצמם או על רכושם ,מעולם לא סמכתי עליהם בעיקר לא על האשכנזים שבהם ,אלה לכל אחד יש עשר דיעות ,וגם אם הוא מצליח לגבש דיעה הוא מפחד לעמוד מאחריה ,אלא כל הזמן מנסה להיראות "ממלכתי","מתון" וכדו'.ובעצם משחק בתגובתו הדבילית לידי השמאל .אני לא מבין איך אדם שאומר שלפי דעתו המהלכים האחרונים מסכנים אותו ויביאו לידי מלחמה ,איך אדם כזה יכול לעבור על כך לסדר היום,הרי הוא מסכן את עצמו ואת משפחתו,לדעתו. איך הוא יכול להמשיך בחייו ולחכות לאסון ,הרי אפילו חיה כשרואה סכנה היא בורחת ,הרי זה יצר הישרדות בסיסי,האם אנו נחותים מחיה שאפילו את זה אין לנו,הרי כל מטרת חזרתו של העם היהודי לארצו (לפחות על פי דעתו של השמאל)זה על מנת שנשלוט בגורלנו ונחזיר את יצר השרידות שאבד כמעט לגמרי במשך הגלות , והנה קורה ההיפך.אז לפי דעתי או שהאדם הזה לא מגלה את דעתו האמיתית,או שהוא מטורף מתאבד.אני מקווה שלפחות חלק מהם מתחילים לעשות משהו,כי דברים אלה מצריכים הרבה זמן ומחשבה (מי כמונו יודע ),לפני שיהיה מאוחר מדי.

מקורhttp://www.facebook.com/freeyigal/posts/380251182028236

בעזהי"ת.

נכתב ע"י הניק "המום".

אני כותב את הדברים הללו, מתוך מקום נפשי קשה. אני לא יודע אם הדברים הללו יפלו על אוזניים קשובות, אבל אני מקווה. אני כותב את הדברים בשטף, מתוך הלב, ואני מבקש להתייחס לדברים ברצינות. מי שאין לו כח שיעבור הלאה. (נראה לי שהדבר הכי חשוב בעולם, הוא להקשיב. להקשיב למציאות, להקשיב לעצמך, להקשיב לאשתך, לחבר, והכי חשוב להקשיב לרבש"ע. ככל שהאדם מקשיב יותר הוא פנימי יותר, עמוק יותר והדברים שלו שקולים יותר)

עם ישראל לאחר 2000 שנות גלות חוזר ארצה. הרבה סבל סבלנו בגלות. כל מה שעברנו היה חלק מתהליך של התקדמות, זיכוך, שלנו, וחק מן התפקיד הגדול שעםפ ישראל נועד למלא בעולם.

החזרה ארצה היתה מלווה בקשיים גדולים. הרבה סבל, מריבות, וכו'.

נועדנו למלא תפקיד להיות אור לגויים. הקב"ה רצה אותנו בתור אומה שהיא מעבירה את דבר ה' לעולם. לא בגלל שאנו רצינו, אלא בגלל שככה הוא בחר שיהיה. הוא בחר שאנו נמלא את תפקידנו ע"י תורה שהוא נותן לעולם, שהיא מדריכה אותנו איך להתנהג, היא מלמדת אותנו מה לרצות, מהן השאיפות שצריכים להיות לנו. הקב"ה שהוא גבוה מעל גבוה, בחסדו הביא לנו תלמידי חכמים שהם יכולים להסביר וללמד אותנו את דבר ה' שמגיע לעולם. בתורה יש כללים, כאלה שהם חזקים יותר, וכאלה שפחות. ככל שעובר ומתקדמים, אנו עוברים מן הכללים לפרטים. תלמידי החכמים, הם המלמדים אותנו איזה ערך לתת לכל כלל מול כלל אחר. בשביל זה צריך הרבה מאוד שימוש תלמידי חכמים. במצב בו אנו נמצאים, מצב של חזרה לארץ ישראל, תהליך גאולה, שבה הכל מתאחד, המצב הרבה יותר מסובך. אם בגלות, יש לנו את השטיטעל שלנו, כאן יש חזרה של מלכות ישראל לארצה.עם ישראל מחלק להרבה סוגים, ויחד הצלחנו לבנות כאן מדינה. הקב"ה מופיע דך כל העם, דרך כל האידאלים. יש ערך של ארץ ישראל, של ממשלה, של ארץ ישראל, של אהבה, של מלחמה, מסירות נפש, של תלמוד תורה, של חסד, ועוד הרבה ערכים חשובים. איך אנחנו משקללים את כל הערכים הללו, זה צריך מחשדבה מחודשת כל פעם בסיטואציה הקיימת.

מכאן למקרה שלנו. המצב הוא כל כך מסובך. היחס לממשלה, לביבי, לשאר השרים, על המצב בעם שלנו, מה הוא עוד יכול להכיל צריך התבוננות רחבה ועמוקה. (ואת הדברים הבאים אני כותב, ואני לא בטוח שאני נקי שאני כוטתב מטהרת לב, אבל בכל אופן) אם כל קבוצה של 15 נערים, שהידע התורני שלהם מסתפק בכמה שורות או ציטוטים שהם למעו או למדו במהלך חייהם, אידאליסטים ככל שיהיו, חושבים שהם יכולים לגרור ולהנהיג אחריהם את כל המחנה, חבל עלינו. היו בריונים ששרפו את האוצרות, כי נהם רצו שלהוציא את כל העם להילחם. אנשים שחושבים שהם יכולים להשליט את הדעה בכח, באלימות על מי שלא חושב כמותם. לא יכולים להכיל את זה שיש אחרים שגם ואולי אף יותא פועלים לשם שמים. ואנחנו בתור קבוצה חייבים לדעת שיש פעצמים שצריך לשים לזה סוף. אין מה לעשות, אסור להיגרר אחרי כל קבוצה קטנה, ולקבל כל הכרעה של אנשים שפועלים מהבטן.

ואני מתיחס ככה לאנשים שמה בגלל הנתונים הבאים. הייתה הנהגה שהיא פועלת למען ארץ ישראל, למען קידוש שם שמים שהחליטה ללכת על מתווה מסויים, והגיעו קבוצה שלא יכלה לקבל את ופעלה בניגוד למה שהנהגה החליטה.לפרוץ לבית זוהי אלימות. לקרוא לתלמידי חכמים בוגדים, לאחל להם מוות, לרסס עליהם כתובות. האם אלו אנשים שפועלים מתוך מחשבה? הרב זלמן שחזר ממנחה, הם עמדו עם שלטים מולו, צעקו עליו סיסמאות בזמן הזה, בשעה שהוא הזמין אותם בצורה מכובדת לדבר, לאכול צהריים. לאנשים כאלה, כל מי שכבוד תורה אכפת לו, היה מזמן צריך להלקות, ואולי קצת יותר מזה. המזל שלהם שהרב זלמן לא כל כך מקפיד עליהם. אפילו לאנשים לנערים שפינצ'רו את הגלגלים של זמביש, היחס היה שונה מהיחס אליהם. אותם נערים אני יודע שהם לא חלק מ"נוער למען" שיש להם את הרב לוינגר, ואפילו לא מ"גרעין הערים העבריות". אותם נערים שהפגינו, אין להם שום רב, הם לא מסכימים לשמוע, לדבר. אני כותב את הדברים בוודאות. אחרי "תורת המלך" טענו שיש דברים שמלבנים בבית המדרש, האם זה מה שהיה כאן? אני ממש מרחם על אותם נערים, ואני מתפלל שיחזרו בתשובה, וילכו להתחנן ולבקש סליחה מהרב זלמן.

מותר לשאול, לא להסכים, אבל הכל צריך להיות בצורה מכובדת, ולהבין שכולנו פועלים לשם שמים(ואותם נערים, אני מתפלל שהם עשו זאת לשם שמים, כי כל שאר הערכים, וכבוד התורה, לא היו חשובים בעיניהם, אז מהו כבוד שמים שלהם? צריך לדעת גם מהו "כבוד שמים") המקרה הזה סחף אותנו למקום שאנו ממש לא צריכים להיות בו. במקום לפעול על החיובי, היכן להתקדם, להוסיף אור ושמחה, נאלצנו להיגרר.

ונקודה אחרונה. אנחנו קצת צריכים לסמוך על המנהיגים שלנו, שהם פועלים לשם שמים, ושהם מבינים את המציאות יותר טוב מאיתנו. אם נלמד מהם, גם אנחנו נוכל בעתיד ללמוד לקח מהם, ופעול בצורה טובה יותר שנהיה בוגרים. לילה טוב

בס"ד,בעזרתו יתברך ובהשתדלותי!

כולנו מכירים את הסיפור.מהחלטת בג"ץ ועד לאיטום הבתים בשבוע שעבר.

כולנו מריגישים שנהגו בנו בחוסר צדק,ויותר מכך.

כולנו מעדיפים שלא לשחזר את הסיפור,לטאטא אותו מתחת לשטיח.

אבל היו כמה נקודות שראויות שישחזרו אותם,כדי שלהבא הן לא תקראנה יותר.

מי שמכיר אותי,יודע שאני פנאטית,שאני מוכנה להאבק ולהאבק עד הסוף.

אבל אפילו לי יש גבולות.

אני לא אגנה את המקרה שקרה עם רכבו של זמביש,אני מזדהה עם כאבם של אלה שעשו כך.

אני לא אגנה ולא אצדיק.

אני לא אגנה את אלה שנכנסו לדירה לאחר שהיא התרוקנה מיושביה,מאותה הסיבה.

אני לא אגנה את אלה שאינם בטוחים בצדקת הרב מלמד,כי אני בייניהם.

אבל אני כן אגנה דברים שנכתבו ונאמרו כנגד הרב מלמד.

הרב מלמד הוא לא הרב שלי,ואייני מסכימה עם כל שיטותיו.

אבל לכל דבר יש צורה,ויש דרך.

מותר להביע חילוקי דעות,מותר להביע חוסר אהדה,אבל יש צורה ויש דרך.

עמדה בפניי הרב דילמה,דילמה קשה מאד.והוא,כרב,כמנהיג וכמורה דרך לקח אחריות.

הוא החליט לפעול בצורה מסויימת,שרבים הם החולקים עליה.

הרב לא קיבל את ההחלטה בקלות,והוא שקל רבות לפני שפעל.

להגיד שהרב צדק או טעה,לא אוכל להגיד ולא יוכל אף אחד.

לחלוק ולצאת נגד ההסכם יכל כל אחד.

אבל להפוך את הרב לבוגד,להשמיץ ולקלל לא יוכל אף אחד.

זו אינה דרכה של התורה,וזו אינה דרכה של היהדות!

אך זה לא המקרה היחיד של דרך הנוגדת את דרכה של היהדות שנחשפנו אליה בתקופה האחרונה.

נחשפנו גם למקרה אחר ומכוער לא פחות,אולי אפילו יותר.

המקרה הזה לא נעשה ע"י קבוצת נערים,"עשבים שוטים" כהגדרת רבים.

המקרה הזה נעשה ע"י דור המבוגרים של ימינו.

קרה מה שקרה,ונוקבו צמיגיו של זמביש.

ומה הייתה התגובה לכך?השמצת הנוער,והפיכת הנוער למפלצת בלתי מרוסנת.

היה מקום לגינוי,אבל יש צורה,יש דרך.

חלפו מס' ימים,והוחלט למחות נגד ההסכם.התארגנה קבוצה שהלכה והפגינה נגד ההסכם.המחאה נמשכה רק דקות ספורות,כי מיד הגיעה קבוצה שפיזרה את המפגינים,ולא ביד רכה.

ומה הייתה התגובה לכך?שוב השמצת הנוער.

אולי היה מקום לגינוי,אך יש צורה,יש דרך.

הפינוי החל,משפחה פונתה מדירתה,ואלייה נכנסו מפגינים.מיד הגיעה קבוצה של תושבי המקום,שפינתה אותם באלימות, ולאישה אחת אף הורידו את כיסויי הראש.

כאן בהחלט יש מקום לגינויי,השאלה רק לאיזה צד.

אך ראו-הפלא ופלא! את מי גינו?את הנוער.

אולי יש מקום לגינויי,אולי.אבל יש צורה,ויש דרך.

אפשר להמשיך לפרט על ארועים שבהם גינו את הנוער והכפישו את שמם,ואפשר גם לפרט על ארועים בהם לא גינו את הצד האחר.

כשהגיעו למחות נגד ההסכם,הגיעה קבוצה שפיזרה את ההפגנה באלימות,החל בשבירת המצלמות וכלה במכות

(קבוצה,שדרך אגב,נשלחה כדי למנוע מלחמת אחים.)

וגינוי-

לא היה.אף אחד לא קם וגינה את האלימות שנהגו בה כלפיי המפגינים.

כשהוציאו באלימות את המפגינים שנכנסו לדירה,כשהכו אותם,כשהורידו לאישה את כיסויי הראש,

גינו.אבל לא את מי שנהג באלימות,לא את מי שהיה לא בסדר.

הקב"ה העמיד אותנו בפני ניסיון.

נכשלנו.נכשלנו כישלון עלוב,משתי הבחינות:הבתים פונו והעם מפולג.

אבל אפשר עדיין לתקן.

הבתים פונו,אך עוד לא פורקו. ניתן עדיין להתפלל כדי לשנות את הגזרה.

בדרך הטבע,נכשלנו.הפסדו במערכה.שלום עכשיו והערבים יכולים לסמן להם 'וי' ליד המטרה.

אבל לא רק הם,גם היצר הרע,השטן המשחית.

כי העם מפולג עכשיו.ולא רק ימניים-שמלאניים.

מחנה הרב מלמד מול המחנה שאינו מוכן לשום הסכם.

הציבור הרחב מול מועצת יש"ע.

המבוגרים מול הנוער.

התקשורת(גם הימנית!)מול המתנחלים.ועוד ועוד.

עכשיו זה ביידים שלנו.ביידים של כל אחד ואחת.

מה שנעשה אין להשיב,אבל אפשר לתקן.

במקום לגנות את הנוער ולהוקיע אותו,צריך לקרב אותו.לתת לו חיבוק חם ואוהב.

במקום לגנות את הרב בגלל שחתם על הסכם,צריך לנסות לדבר.

כי אבא מחכה לשינוי שאצלינו,כדי שהוא יוכל לשנות את הגזרה.

אז אם יש מישהוא שהזדהה עם תחושותיי או הצלחתי ואפילו במעט לחדור אליו,שיעשה את שלו כדי לתקן את המצב.

                                                                                                                                          אני.

הרגל השבורה של ביבי.

הוא נראה כ"כ עלוב בנכותו...

אני מרגיש צורך לשתף בקצת הרהורים אישיים:

כבר יותר משבוע אני קורא ושומע התבטאויות של תושבי "גבעת" האולפנה במדיה. הגדיל לעשות הצהובון החביב עלי- "בשבע", בפרסמו בשבוע שעבר כתבת סקירה על הנושא מהבטיו השונים, תוך כדי ציטוט תושבים שונים, באומרם (-לא נמצא כעת מול עיני, אבל זו רוח הדברים) לא באנו לגבעה נידחת, לא מדובר במאחז עם אספקת חשמל לא סדירה, האמנו בחוקיות המקום בעיני המדינה, לא צריך לפנות.

אני מנצל במה זו כדי לקרוא מעליה לתושבים האמורים, ולכל הסוברים כמוהם (-גם מגרון וכל פיקציה התיישבותית כזו או אחרת..)

אין ביני ובינכם דבר. על הארץ, ובית אל בתוכה, ומגרון בתוכה, איאבק בין אם תרצו ו"תסכימו", ובין אם תאבקו כנגדי כבמגרון ודומותיה. אך בבא יום הרס, בבא יום פרע, לא יצבט ליבי בקרבי למראה בתיכם החרבים, למראה ילדיכם הממררים בבכי. לא אני, ולא האדמה נבכה את חורבן קקיונכם. ברי לי כי אדמת ארצי מעדיפה את האוהל והבית הארעי שבוודאי יוקם ע"י אותם נערים, שמצויינים כנערים בעיקר ע"י התנערותכם אתם מהם ולא התנעורתם מערכים, על בתי המידות רחבי הידיים עתירי הקומות והחלולים שלכם.

כשחרב הגוש, לא הזלתי דמעה. לחמתי, נעצרתי, אך לא נגע לליבי. איך יכול יהודי המוותר על אדמתי לגעת לליבי? כשראיתי את מצב המפונים (-מפונים ולא מגורשים. אם הכרתם במדינה כיסוד הזכות על הארץ, זכותה לכפור בהצדקתכם זו..) במעברות, לא רק שלא הצטערתי, אלא התמלאתי בתחושה עמומה של שביעות רצון וצדק פואטי (- אני לא גאה בזה, זה לא פוליטקלי קורקט, אבל אני נאלץ להודות- ניתנה האמת להיאמר..)

אינני מכיר מי מהתושבים שם, אבל זכותם לגור שם אינה נופלת מזכותי בביתי, או מזכות כל יהודי שהוא לגור במצפה דני שעל הליטאני, יבנה ויכונן במהרה בימינו אמן. זכות זו אינה נובעת מנידחותו או אי נידחותו של הר, מאספקת חשמל סדירה או ע"י גנרטור, וממספר הקומות ומצב אישורי התב"ע. זוהי זכות הנובעת במישרין מהציווי האלוקי- עלה רש! אין כל דרך לכפור בחלקו ולקבלו במקום אחר. במו הבל פיכם אתם קוברים את קיומכם על אדמתי הקדושה. 

בפארפראזה על המשפט המפורסם: "אני לא מסכים לדעותיך, אבל אלחם עד מוות על זכותך להביע אותן",  אני יכול לומר: אני (וארצי, אני מרגיש חופשי לדבר בשמה- אישתו כגופו..) לא מוכן לקבל את היסודות  הרוחניים של ישיבתך פה, אבל (-בניגוד אליך..) אלחם על הקיום היהודי בארצי, גם בבית אל..

עם של סוחרים היינו כבר אלפיים שנה. מסבר שלא קל להיגמל...

- מי שלא רצה להתפנות מהבית הפרטי שלו בגוש קטיף - הרבנים נתנו הוראה לסדרנים ולשוטרים לתת לו מכות,

כי הוא מתנגד להחלטת ממשלה נבחרת

- מי שנכנס לבתים שהרבנים נתנו הוראה לפנות בבית אל - הרבנים נתנו הוראה לסדרנים ולשוטרים לתת לו מכות,

כי זה "בתים פרטיים" ואסור לפגוע ברכוש פרטי חס ושלום

אז יש כאן אולי רב שיכול להסביר לי מתי בתים זה רכוש פרטי ומתי לא? ומותר מותר להרביץ?

בבקשה תסבירו כי אני ממש לא מבין!

אבל אשמים אנחנו – תדהר הרשפלד במאמר דעה נוקב

תדהר הירשפד | ח׳ בתמוז ה׳תשע״ב (28/06/2012)

לפורום אר"מ היקר, נקודות למחשבה...

"אני יודעת, ילדים, נוער... מה כבר היה אפשר לצפות..."

"אין להם שום כבוד, לא לרבנים ולא לתורה.."

"חבורת אנרכיסטים, תראו מה הם עשו..."

לא. זה לא צודק. זה לפעמים נראה כאילו שיחקו בכם ושיקרו לכם. אתם מרגישים מרומים ואני יכולה להבין למה. לא באתי לתת לכם דברי תוכחה ומוסר, באתי לשתף אתכם בחשיבות של הפורום שלכם דווקא בערוץ 7.

אנחנו גם ככה ציבור מפולג. ובכל יום מתפלגים יותר ויותר. ובכל פעם זה קשה לשמוע, לא כי אנחנו רוצים להתיג משהו שהוא שקרי, אלא כי אנחנו באמת רוצים להתאחד.

וידוי נאות- כשנכנסתי לפורום הזה לראשונה (קוראת סמויה), הייתי בדעה של "אוי נו, נוער הגבעות... חבורת ילדים שמחפשים ריגושים... איך אפשר לתמוך בהם?".

הדעות, הדיונים, הסרטונים, החשיפה שלכם פה, שינתה את דעתי עליכם מהקצה לקצה. מצאתי את עצמי מזדהה, מבינה, מעריכה, מעריצה. מצאתי את עצמי מתנתקת לרגע מדפוס המחשבה הממלכתי שעליו חונכתי. בזכות המפגש הוירטואלי שלי איתכם.

אני יודעת שיש כאן פיצוץ מחריד. לא מסכימה איתכם ובכל זאת יכולה להבין למה אתם חושבים את מה שאתם חושבים.

אבל מבקשת, בכל לשון של בקשה-

אתם עושים את מה שאתם עושים למען א"י ועמ"י, למען ריבונו של עולם, ולא למענכם. זה אינטרס מובהק שלכם לקבל כאן במה וחשיפה כלפי אנשים שלא היו נכנסים לקול היהודי או ללמעש בשביל לקרוא מה אתם חושבים, וזה חשוב, כל כך חשוב, שאנשים יכירו אתכם. וזו הדרך להתחיל להכיר.

בבקשה, מנהלים יקרים (לשעבר?), תנסו להחזיר את הפורום הזה לקדמותו ולהתגבר על המשבר (גם אם זה מצריך שיחה עם מנהלי האתר וכו'). כי אתם בדרך להפסיד הרבה אנשים כמוני, ששיניתם להם המון דברים בתפיסה ובדרך החיים. הרבה אנשים שיתמכו בכם וישמשו "שליחים" שלכם איפה שאתם לא נמצאים, ובעז"ה יזכו להיות איפה שאתם, רק עם משפחות וילדים.

דבר נוסף שעליכם לקחת בחשבון- כן. ערוץ 7 הוא ערוץ תקשורת. וגם לו יש קו מסויים ואינטרסים מסויימים. ידעתם את זה כשפתחתם את הפורום הזה, ואתם עדיין יודעים את זה. זה לא מפתיע שהארועים הללו סוקרו מצד מסויים, כי כל הארועים בערוץ מסוקרים מצד מסויים. זה פשוט כואב כשזה בא על חשבונך. (זה גם כואב לי לכתוב לכם משפט מעצבן כזה, אבל אתם צריכים להבין את זה). אי אפשר לצפות מערוץ תקשורת שלא לנקוט עמדה, כי תקשורת היא מעצם טבעה דבר שנוטה לצד מסויים.

קחו את זה בחשבון, ובבקשה, תחזירו את מה שהיה פה. את הדרך לראות מי אתם ומה אתם עושים.

מקווה שתקראו.

אני.

יש פינה חמה בליבי שמורה לבית אל ולתושביה. לכן נכנסתי לפורום. אבל משקראתי מספר קטן של הודעות, עיניי חשכו.

אנשים פה משתמשים בביטויים רוויי אלימות קיצונית, לא נגד אויבינו-צוררינו, ואפילו לא נגד היריבים הפוליטיים (שגם אז לשון של אלימות ושנאה כה קיצוניים אסורים) אלא ביניכם ואפילו נגד מוריכם ורביכם. בושה!

ומה שהפליא אותי - חילוני גמור - זה שכולכם עושים זאת בשם התורה שאתם שמרבים לצתת. אותה תורה של צדק ומוסר שכולנו למדנו ושאתם מלמדים את ילדיכם לפני כל דבר אחר. לומדים להכיר אבל לא לכבד. 

אתם - תסלחו אם מישהו מרגיש נפגע שלא בצדק - יוצרים תרבות של אלימות שלא ברוח התורה. והמחיר לעם ישראל יהיה כבד, כבד, כבד.

חיים ג.

מזל טוב לשני חברינו

א.ד

ח.ד

אשר קיבלו הרחקה מנהלית מהיישוב בית אל מטעם מנהלי ישיבת בני צבי

והמבין יבין

מי שלא באמת הבין זה לא מהציונים אלא מהישיבה