פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 84)

אני מניח שאם מפלגת הציונות הדתית תהפוך למפלגה פתוחה ודמוקרטית באמת, יוגב יצטרף אליה ולא יתעקש להסתדר בעצמו. אבל כרגע אין לנו כמעט שום מידע בנושא, למעט הבטחה לפריימריז שנשמעה פה כבר איזה עשרים פעם בשנתיים האחרונות.

במרכז המפלגה.  בצלאל לא יו"ר מפלגה בה הוא קובע הכל.

זה לא ימינה ולא הבית היהודי כמו שהתנהל בשנים האחרונות.

יש לו מרכז שהוא צריך להגיע איתו להסכמות.

לא כל דבר צריך להתפרסם מידית בתקשורת.

יש תהליכים שעובדים עליהם ולוקחים זמן.

אבל עובדות לא עניינו מעולם את תומכי עוצמה ושות', אז בשבילכם:

איחוד בימין: בן גביר בשיחות להצטרף לפריימריז בציונות הדתית- סרוגים

לא אמרתי שבצלאל סתם מדבר דיבורים באוויר. טענתך שההליכים מתקדמים להם לאיטם אבל עוד לא בשלים מספיק כדי להציג אותם לציבור הגיונית בהחלט, אבל אני רק אמרתי ש*לנו* אין עדיין שום מידע בנושא, מעבר להבטחות שהובטחו.

היה כינוס מרכז, התקבלה הסכמה עקרונית למפקד פריימריז. נקבעו לוחות זמנים.

יש וועדה שתפקידה להכין אותם והיא עובדת. כל זה פורסם, אבל עובדות זה פחות...

המפד"ל של פעם. הוא מנסה להקים אותה לתחיה. אין קשר למיקומים.

אין להם סיכוי... סתם יבזבזו קולות

אם לא תתקנו אותי

פעמים רבות אנשים שהם חילונים, אבל יודעים מה הם עושים בחיים, מפתחים עמוד שדרה חזק הרבה יותר מאנשים שהם שומרי מצוות, אבל מפקפקים בצדקת דרכם ופוזלים כל הזמן לצד החילוני או הרפורמי.

כך גם כאן. יש לנו את שיקלי החילוני, שלא מתבלבל ומבין שהקמת ממשלה עם מרצ והערבים זה רעיון אבסורדי, ומהצד השני יש את בנט, אורבך ושות', שהצליחו לשכנע אפילו את עצמם שהגאולה האמיתית היא להקים ממשלה עם השמאל הקיצוני והערבים.

הנני סבור כעת, כפי שהייתי סבור אז, שהוא בעל רגש פטריוטי אמיתי, ציוני נלהב ועמוק. לחלוטין. אין ספק.

עם זאת, סבור הייתי אז, ועודני, שעמדותיו הדתיות הינן שמאלה שמאלה, נעוצות היטב בשמאל הפרוגרסיבי.

נכון, קשה לעכל דבר כזה כי בד"כ זה הולך ביחד, אבל אף אחד לא אמר שלא תיתכן אופציה כזו.

לכן, אין איך להגדיר את המשפט הבא שלך מלבד כשל טוטאלי: "היו כאן כאלו בפורום שקודם הבחירות סימנו אותו כנקודה החלשה בימינה, מצד עמדותיו הדתיות, וטענו שלכן מסוכן להצביע לימינה. בנתיים מתברר לעת עתה שדוקא אלו שכביכול הם בשר מבשרה של הציונות הדתית כמו סילמן ואורבך, איכזבו בגדול, ולא עמדו בלחץ."

פשוט אין בדל קשר בין "עמדותיו הדתיות" עליהם ביקרנו אותו. לבין עמדותיו הציוניות שבהן הוא אכן איכותי.

(אם כי, במאמר המוסגר, בחשיבה לטווח ארוך - כבר למדנו על בשרנו שמי שאינו מגיע מבית המדרש - בסוף אינו מחזיק מעמד בעצמו) 

תקפו מבנים ריקים, וזה גם בממשלה הקודמת עשו.

הם לא הסדירו את אביתר. הם מתפנים מרצון, ואז *אולי* יעשו סקר קרקע, ואז *אולי* זה יעלה לדיון בממשלה, ואז *אולי* יאשרו להקים שם יישוב. עמונה פונתה אחרי שהיה פסק דין חלוט של בג"ץ לפנות. כך גם יהיה באביתר אם יוגש בג"ץ.

הממשלה הזו רעה כי היא נסמכת על תומכי טרור ערבים, ממשלת מיעוט לא לגיטימית על הרוב היהודי הגדול של מדינת ישראל.

"חלול השם שאין כמוהו, חלול שם שמים וחלול שם כבוד עם ישראל ומדינת ישראל. כל מי שיש לו איזה מגע ויחס לטרגיקומדיה מזעזעת זו, יש לו דין מחלל השם, שאין לו כפרה ותיקון"

הבעיה העיקרית כרגע לדעתי היא הכירסום בענייני יהדות.

מלבד זאת כיון שחברים בממשלה גם רע"ם ומרץ אי אפשר לדעת איזה אתנן הם קיבלו בתמורה - ויתכן שבסוף נברר, שבמשמרת הזו הנגב כולו ניתן לאויבים שלנו וכדומה.

בפן הבטחוני, מבצע שומר החומות, יצר משוואה חדשה לגמרי. בפעם הראשונה מאז מבצע עופרת יצוקה, הצלחנו להגיע למצב שישראל נענית לתחנונים של חמאס להפסקת אש, ולא מפסיקה את הלחימה באופן חד צדדי אחרי לחץ בין לאומי. המצב הנדיר הזה אפשר לישראל להגיע מעמדת כח ברורה, ולשנות את המשוואה לפיה "כל עוד זה רק העוטף הכל בסדר". לפתע פתאום אפשר לתקוף בעזה בתגובה לשיגורי בלונים, דבר שלפני כמה חודשים היה נחשב לתוקפנות חריגה (כי זו אכן תגובה חריגה יחסית למקובל אז), נחשב היום לתגובה טבעית ומתבקשת.

צריך לזכור: את מבצע שומר החומות לא ניהל בנט, אלא נתניהו וגנץ. יותר מזה, הרכב הממשלה לא מאד משמעותי לפעולות כמו תקיפה בעזה בתגובה לתקיפה על העוטף, שהיא מסוג ההחלטות ששר הביטחון מחליט עליהן בעצמו ולא מגיעות לאישור הממשלה כלל (וכדאי לזכור ששר הביטחון נותר אותו שר). המבחן האמיתי יהיה כאשר הממשלה תידרש לאשר פתיחה במבצע כולל, בסגנון שומר החומות. האם ניצן הורוביץ, עיסאווי פריג' ומירב מיכאלי יסכימו להצביע בעד מבצע כזה?

מי שיצר את המציאות הזו, שמאפשרת לממשלה להגן על המדינה באדיקות מפני אויבים מבחוץ, היה נתניהו. כמו עם החיסונים, בנט ממנף כעת את ההישגים המרשימים של נתניהו ולוקח את הקרדיט לעצמו.

אבל חוץ מהפן הבטחוני, יש עוד צרות רבות בממשלה השמאל-ערבים שקמה לנו. כמו שכתב חיובי, הממשלה עתידה לפרק ולפגוע בכל דבר שקדוש ליהדות ובכל ערך לאומי חשוב. דגלי ה"גאווה", הכנסת גופים אולטרא ליברליים לתחום הכשרות, מינוי דיינים שערכי ההלכה פחות חשובים להם מערכי המודרנה, תח"צ בשבת ועוד כהנה וכהנה מעשים חמורים שניתן לקרוא מפורטים בפירוש בהסכמים הקואליציוניים.

ממשלה כזו, גם אם בתחום מסוים מאד היא לא יותר גרועה מהממשלה הקודמת, צריך לדאוג לפרק בהקדם.

דוגמה: מאמר ששלחתי לערוץ ומשום מה לא פורסם - אקטואליה וחדשות

אין זה שורש המאבק

בעלון "עולם קטן" כותבים על זה כמעט כל שבוע. ראי שם.

מבינים לפה - אקטואליה וחדשות

הלוואי שאני טועה, אבל זה הצפי שלי לעתידו של היישוב אביתר>> - אקטואליה וחדשות

אז הנה המתווה המלא שלא נותן שום דבר לתושבי אביתר>> - אקטואליה וחדשות

אז הנה מאמר ניתוח של בר סמכא קצת יותר ממני - - אקטואליה וחדשות

כרגע, לא עבר מספיק זמן כדי לשפוט. 

יכול להיות שהיא תהיה איומה ויכול להיות שהיא תהיה טובה. 

דווקא עם ליברמן באוצר והחרדים באופוזיציה, יש סיכוי שמשהו יזוז כאן לכיוון טוב. (למשל, התפרסם שהאוצר רוצה להפוך את מכון התקנים לגורם מפקח ולהכיר בתקנים של האיחוד האירופי והאמריקאי מבלי לחייב בבדיקה נוספת - שזה יהיה יותר מכל מה שביבי עשה עבור הכלכלה הישראלית מאז 2009 מבחינת יוקר המחיה). 

מהרגע שהוא הודח בוודאי שמצב הימין ישתפר

לקרן לעידוד פעולות טרור בלוד, רמלה, חיפה, ועכו.

מה אתה מקשקש?

מה מסתתר בתוך תוכנית החומש החדשה למגזר הערבי

א)אני לא רואה פה הסכם של 53 מיליארד

בטח תאמר 40 מיליארד שקל הפרש ביני ובינך מה הוא?

ב) זו רק הצעה של מתווה לא כתוב שם שזה אושר. 

next lie please

מדובר על שהשרה גילה גמליאל , מהליכוד , בנתה תוכנית חדשה , כדי להמשיך את מתווה 922 שאושר ותוקצב על ידי ביבי כבר בשנת 2016.

כן כן בהחלט טיעון חזק של בנטיסטים 

אין ספק בכלל שביבי וממשלת ביבי עשו הרבה דברים טובים וחשובים וזה אחד מהם.

מי שאינו ילד מטומטם ומטורלל שאין כאן פלוס ומינוס. יש במדיניות ממשלתית תהליכים, חלק חיוביים , חלק שליליים וחלק , קשה לשפוט בלי פרספקטיבה ארוכת טווח.

תןכנית 922 , שפקעה בשנה שעברה , הייתה תוכנית חשובה וטובה , טוב שהשרה גמליאל חידשה וטוב שהממשלה החדשה מתכוונת להמשיך בתוכניתה של השרה גמליאל.

עדיין , טובת המדינה חייבה את סילוקה של ממשלת החסינות של ביבי והממשלה החדשה שקמה לא אמורה לבטל את כל מפעלי הממשלה הקודמת , אלא לשקול כל מקרה לגופו

לא משנה אילו הצגות הם יעשו עם הפצצת דיונות חול או בניינים ריקים

ממשלה שמההתחלה ממנת את אויבנו על סך 53 מיליארד (לסבר את האוזן הסכום שנותנים לחרדים בשנה הוא פחות מ1 מיליארד)

היא ממשלת זדון חילול השם גדול מאוד לשתף פעולה עם רוצחים 

וזה מבלי לגעת בעינייני היהדות שגם יש אינספור מרעין בישין..

לערבים נתנו הרבה פחות וגם זה בתוכניות חומש, שחלק גדול מההיקף שלהן הוא פיתוח תשתיות , שעובר דרך מכרזים ממשלתיים , שבסופו של דבר מפרנסים בעיקר יהודים

הפטנט של משרד האוצר: כמה כסף יקבלו הישיבות ב-2020

יש הבדל לא קטן בין 800 מליון שקל ל24 מיליארד אני מקווה שתבין את זה יום אחד

Next

תקציב הישיבות של 800 מיליון ש״ח הוא זרזיף קטנטן בים הכסף שהם סוחטים.

גם כשאתה לא מאמין עד לאן הממשלה הזו תידרדר היא מדרדרת עוד ועוד. פשוט אין גבול. שום דבר כבר לא יפתיע אותי.
ועמיחי שיקלי באמת יצא גבר. גם ערכי וגם והגיוני ואחראי. היה לו קשה להצביע אוטומטית נגד, אך לבסוף כשהוא ראה את העיוות המוסרי ואת החוק המחורר שהוגש לבסוף, הוא הסכים. אשריו ואשרי חלקו.

אכן קנה את עולמו

חוצמזה, ששוב מדובר בדמגוגיה בשקל. ביבי תיאם עם טיבי שיצביע נגד? לא.

לא הייתה שום ברית. כל אחד התנגד מסיבותיו הוא. כמו שצריך ואמור להיות.

כן ירבו

כדי להשמיד יהודים אתה מוכן לתמוך בשונאיך

או, אם נרצה: למען טיבי אתה מוכן לתמוך בביבי

כמה טוחי עיניים אתם מסוגלים להיות. פלאי הבריאה.

מצד שני, ראינו הלילה, ולא בפעם הראשונה, שאין לבנט ושקד שום ערך שהם לא יוותרו עליו כדי להישאר בשלטון, אז אין שום סיבה שהם לא ייכנעו גם לביידן בעניינים שונים.

מכניסים אותי לדיכאון עמוק ולחרדה גדולה מאוד.

הנה למשל דברים שכתב טאוב בבלוג שלו, ופורסם גם בעיתון "הארץ" (מייקל דוראן וגדי טאוב, הארץ, 27.05.2021.):
 

"מדיניות הפייסנות המסוכנת של ביידן".

במהלך מבצע "שומר החומות" הביע ממשל ג'ו ביידן תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה. הוא גם בלם החלטות במועצת הביטחון של האו"ם שהיו עלולות להפריע לישראל להשיג את יעדיה הצבאיים. דבקותו בקו זה לאורך כל המבצע אינה דבר של מה בכך. אבל גם מי שנותן לממשל ביידן את מלוא הקרדיט המגיע לו בעניין זה, אסור לו לעצום עיניים מול האיום הרחב יותר שהאסטרטגיה שלו במזרח התיכון מציבה בפני ישראל. ממשל ביידן מתכוון להשלים את ההיערכות מחדש ביחס לאיראן, שאותה החל ברק אובמה. ההשלכות של מדיניות זו מסכנות את ישראל לאין שיעור יותר מכל איום שחמאס עלול להציב בפניה.
כשמדברים על ההיערכות מחדש של ממשל אובמה ביחס לאיראן, עולה על הדעת מיד הסכם הגרעין. אבל הסכם הגרעין הוא רק מרכיב אחד מתוך פרויקט רחב של יצירת סדר חדש במזרח התיכון. ורק כאשר לוקחים בחשבון את מלוא היומרה של פרויקט זה ניתן להבין לאשורם את מהלכי הממשל הנוכחי.

ראשית, ראוי לזכור שעם כל ההבדלים ביניהם, קו של המשכיות מחבר בין מדיניותם המזרח־תיכונית של שלושת הממשלים האחרונים בארה"ב, ממשלי אובמה, טראמפ וביידן. שלושתם שאפו לצמצם את המחויבויות הצבאיות של ארצות הברית באזור. יש רק שתי דרכים להשגת מטרה זו: הראשונה היא בלימה מולטי־לטרלית של איראן. זו הגישה שאימץ ממשל טראמפ, לפיה ארה"ב הנהיגה קואליציה שמטרתה לבלום את מימוש השאיפה האיראנית להגמוניה באזור, בד בבד עם פעולה אגרסיבית שמטרתה הספציפית למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. על פי גישה זו, את הוואקום שנוצר עקב הקטנת מעורבותה הצבאית הישירה באזור, ארה"ב תמלא על ידי חיזוק בעלות בריתה, ועידודן לעבוד יחד למען המטרה המשותפת. בחזון זה ארה"ב מעבירה אחריות למדינות ידידותיות לה ותומכת בהן.
הדרך השנייה היא פייסנות כלפי איראן. זה המודל שאובמה אימץ ושאליו חוזר עתה ממשל ביידן. תמציתה של עמדה זו באה לידי ביטוי באמירה המפורסמת של ביידן בהקשר הסורי ב–2014: "הבעיה הכי גדולה שלנו היא בעלי בריתנו". במלים אחרות, בעלי הברית של ארה"ב, ובמיוחד ישראל וסעודיה, גוררים אותה להסתבכויות מיותרות בקונפליקטים עם טהראן ומוסקווה.
בבסיס המדיניות הפייסנית עומדות ההנחות הבאות: שלמוסקווה ולטהראן יש אינטרסים בסיסיים משותפים; שבתנאים מסוימים הן ייאותו לשתף פעולה עם וושינגטון; ושדיפלומטיה היא דרך אפקטיבית יותר מאמצעי כפייה ומחבלה, כדי לשכנע את איראן להימנע מפיתוח נשק גרעיני. לפי תפישה זו על ארה"ב לרסן את בעלות בריתה — סעודיה וישראל — ולהושיט יד לטהראן מעל לראשן.
אובמה בדק את המודל הזה לראשונה בסוריה בין 2012 ל–2016. ב–2012 הוא הזהיר את נשיא סוריה, בשאר אל־אסד, שאם ישתמש בנשק כימי הוא יחצה קו אדום ויביא על עצמו תקיפה אמריקאית. שנה אחר כך אסד חצה את הקו האדום שאובמה שירטט, אבל אובמה לא מימש את איומו. בכך נתן דחיפה משמעותית לשיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן, שהתגייסו יחדיו להגן על כיסאו המתנדנד של אסד. מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין סייע לאובמה למחוק את הקו האדום שלו על ידי העמדת פנים — שאמריקה היתה שותפה לה — כאילו הוא, פוטין, מנצח על השמדת מאגר הנשק הכימי של אסד. בפועל הושמדו רק מאגרי הנשק שאסד הצהיר על קיומם באופן רשמי. ב–2017 אסד השתמש שוב בנשק כימי, ובכך הוכיח כי שמר על היכולות הכימיות של צבאו, דבר שחשף את טענותיו של אובמה בדבר הסרת האיום הכימי כריקות.
הסכם הגרעין עם איראן הוא ניסיון להחיל את העקרונות שיושמו לגבי הנשק הכימי של אסד על תוכנית הגרעין של טהראן. שהרי ההסכם מציב מגבלות חלקיות מאוד על תוכנית הגרעין האיראנית, וגם זאת רק עד 2030. אבל כפי שטען ביחס לתוכנית הנשק הכימי של אסד, כך טען אובמה לגבי הסכם הגרעין עם איראן, שהוא חוסם לצמיתות את דרכה לנשק גרעיני. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), ראוי להזכיר, לא במקרה נמנעה מסיווג תוכנית הגרעין של איראן כתוכנית אזרחית לצרכי שלום. ואכן, בחינה מקרוב של התוכנית חושפת כי אלמנטים ממנה, כמו הבונקר התת־קרקעי באתר בפורדו, מיועדים לשימוש צבאי בתוכנית הגרעין. "הגודל והמבנה של מתקן זה", אמר אובמה ב–2009, "אינם מתיישבים עם תוכנית למטרות שלום". ולמרות זאת, ב–2015 הסכם הגרעין הותיר על כנו את האתר בפורדו כאילו שהדבר מתיישב עם הרטוריקה של הממשל על אודות ההסכם.
הרעיון שההסכם "ימנע מאיראן כל דרך לפתח נשק גרעיני", כדברי אובמה, היה עיקר טענותיהם של המסנגרים עליו. אבל אפילו אובמה הודה ברגע של היסח הדעת, שההסכם מתיר לאיראן להתקדם, באופן כזה, שב–2028 כבר יהיו ברשותה "צנטריפוגות מתקדמות שיעשירו אורניום באופן מהיר למדי, כך שבאותה נקודה, זמן הפריצה יתכווץ עד לאפס כמעט". המונח "זמן פריצה" מתייחס לזמן שיידרש לאיראן כדי לייצר פצצה מרגע שתחליט לעשות זאת.
החורים בהסכם הגרעין בולטים כל כך, שממשל ביידן כלל אינו טורח להסתיר אותם. במקום זאת, הוא טוען שהוא פועל לקידום הסכם "ארוך יותר וחזק יותר". אלא שטענה זו אינה אלה תחבולת הסחה. שכן ממשל ביידן אינו מתעקש לשאת ולתת על הסכם טוב יותר עכשיו. הוא מבקש לחזור להסכם הקודם, ורק אחר כך לדרוש שיפורים. במלים אחרות, הוא חוזר להסכם שמבטיח לשחרר את תוכנית הגרעין האיראנית מכל מגבלה עד 2030, ובכך שומט כל תמריץ או ענישה שהיו עשויים לעודד אותה להכפיף עצמה להסכם "ארוך יותר וחזק יותר".

ממשל ביידן נוהג בחוסר יושר דומה גם ביחס לכוונות שהוא טוען שיש לו, להגביל את כוחן של המיליציות הפרו־איראניות ברחבי העולם הערבי. גם כאן, עיון מדוקדק בהסכם הגרעין הנוכחי מאפשר להבין את המצב לאשורו. ההסכם מסיר מעל איראן כל סנקציה כלכלית, כולל סנקציות שהטיל עליה הקונגרס בתגובה לתמיכתה בטרור, להלבנת כספים על ידה, לפגיעותיה בזכויות אדם, ולתוכנית הטילים הבליסטיים שלה. במקביל לביטול הסנקציות, שהן המכשיר הלא־צבאי העיקרי לריסון איראן, ארה"ב מפעילה לחץ על בעלות בריתה לחדול ממאמציהן הצבאיים לבלימת התפשטות כוחה של טהראן.

רק לפני זמן לא רב השווה יורש העצר של סעודיה, מוחמד בן סלמאן, את המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, להיטלר. בחודש האחרון חל שינוי דרמטי בטון דיבורו: "אנחנו עובדים יחד עם שותפינו באזור כדי להתגבר על חילוקי הדעות עם איראן", הוא אמר בראיון טלוויזיוני באפריל. בן סלמאן הכריז על פתיחה בדיאלוג עם איראן שמטרתו להפחית את המתחים. "אנחנו שואפים לאיראן משגשגת", אמר.

התמתנותו הפתאומית של בן סלמאן היא תולדה ישירה של לחצים מהבית הלבן. מרגע שביידן החל לכהן כנשיא היה לו מסר ברור לסעודים: הפסיקו את המלחמה בתימן והפחיתו את המתח עם איראן. בין השורות היה גם מסר שלישי, מובלע, אבל תקיף לא פחות: אל לסעודיה לשתף פעולה עם ישראל בניסיון להכשיל את הסכם הגרעין.

מסרים אלה הם מהפכה כוללת במדיניות האמריקאית באזור, שישראל עדיין אינה מפנימה את משמעותה. המשבר הפוליטי והחוקתי החריף שישראל שרויה בו מסיח את דעתה, והיא מוסיפה לכן להניח, כמו מכוח אינרציה — ולגמרי בטעות — שארה"ב עדיין שואפת לבלום את איראן. עד כדי כך טחו עיניה של ישראל מראות, שאך בקושי הבחינה בלחץ המופעל עליה מוושינגטון, כשם שהוא מופעל על סעודיה — לחץ גובר והולך להימנע משיבוש המאמץ האמריקאי להפוך את איראן לשותפה מרכזית ב"ייצוב" של תימן, עיראק וסוריה.

ההיערכות מחדש של ביידן כלפי איראן מציבה לפיכך דילמה קשה לפתחה של ישראל. היא יכולה להשלים עם המדיניות האמריקאית, ובכך להסיר כל מכשול, אמריקאי או ישראלי, העומד בדרכה של איראן להשתמש במיליארדי הדולרים שהיא תקבל כתוצאה מהסרת הסנקציות כדי לבנות את כוחה בעיראק, בתימן, בלבנון ומקומות אחרים. לחלופין, ישראל יכולה להמשיך לחבל במתקנים גרעיניים באיראן ולתקוף מיליציות בסוריה, אבל להסתכן בפגיעה משמעותית ביחסיה עם ארצות הברית.
דומה שישראלים רבים טרם הפנימו את ההשלכות כבדות המשקל של כל אחת מן הבחירות האלה. חלקים חשובים בממסד הביטחוני הישראלי ממשיכים להאמין במס השפתיים של ממשל ביידן על אודות בלימת איראן, ולהיאחז בתמיכה שהעניק לישראל מטעמים טקטיים במהלך "שומר החומות", כאילו ביטאה מחויבות בעלת משקל לביטחון ישראל בעתיד. אנשי ממשל ביידן מעודדים זאת. הם מפעילים בערוצים רבים את השפעתם הגדולה על הממסד הביטחוני של ישראל כדי לעבות את מסך הרטוריקה המטעה סביב החזרה להסכם. אבל אסור לנו לטעות: תוכניותיו של ממשל ביידן עומדות בסתירה מהותית לאינטרס הישראלי, והן כוללות הערכה־מחדש רדיקלית של הבריתות של ארה"ב עם ישראל וסעודיה. עצימת עיניים לא תועיל כאן. היא רק תאלץ את ישראל להתמודד עם הסכנה האיראנית אחרי, לא לפני, שאיראן תהפוך למעצמה גרעינית.

אז האמריקאים

החוק האזרחות הוא "הוראת שעה" - כלומר, חוק שחייבים לחדש אותו בכל תקופה מסוימת אחרת הוא בטל. 

במקרה של חוק האזרחות מדובר על פרק זמן של שנה. 

חידוש החוק מצריך את אישור הממשלה ואת אישור הכנסת. 

למה הוא הוראת שעה? 

כי בג"ץ "רמז" שאם הוא לא יהיה הוראת שעה, הוא עשוי לבטל אותו כיוון שהוא סותר את "חוק יסוד - כבוד האדם וחירותו". (למרות שלא ברור שבג"ץ אכן יעשה זאת. היו שופטים בבג"ץ - ולא דווקא שמרנים או ימניים אלא שופטים כמו חשין וגורניס - שהתבטאו בעד החוק וקבעו שהוא לא סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו). 

עכשיו, האופוזיציה רוצה להעביר חוק יסוד ההגירה - שהוא גם חוק יסוד (מה שבתיאוריה יקשה על בג"ץ להצדיק את ביטולו) וגם יהיה קבוע. 

השאלה היא למה הם לא עשו את זה כשהם היו בקואליציה עד היום? למה הליכוד של ביבי לא עשה את זה מאז 2009 - כשהיו להם קואליציות "ימין על מלא" ורוב ימני מוצק בכנסת? 

אולי הם פשוט עבדו על החוק הזה במשך 12 שנים כדי שהוא יהיה ממש-ממש טוב... 

הוא חוק שמונע מפלסטינים להתאחד עם משפחותיהם שנמצאות בארץ החוק כבר קיים והקואליציה רצתה להאריך אותו בשנה כמובן שמנסור עבאס מתנגד לחוק כזה ולכן נרקמו איתו כל מיני דילים האופוזיציה לא רצתה להצביע עם הקואליציה אז היא העלתה את חוק ההגירה שהוא יותר רחב ובעצם מייתר את חוק האזרחות אם אתה רוצה שאני אסביר לך גם מה קרה במליאה תגיד 

https://www.inn.co.il/news/497840

העוקבים אחריו מעידים שהוא הפך לשופר של בנט. בערוץ 12 הוא עדיין מככב כסמן הימני, וככזה שמביא "אקשן". הבעיה עם בנט מתחילה להיות הרבה יותר מורכבת משחשבנו.

צריך לנקד את זה: "כן, כבר אז לא תמכתי בבנט, לא היתה לי טיפת אמון בו ופעלתי נגדו ככל שיכולתי

(בניגוד למה שהעלילו עלי כמה מחברי הפורום בשנתיים האחרונות)." ?

מה שלא ברור זה מה אמורה להביעה התגובה שלך בעניין "להעיף את ביבי", איך זה קשור?

ובדרך להכרזה על יישוב חדש בשומרון. פותח השרשור כותב שכבר אז הוא התנגד לבנט, אבל הפרסומות שהוא הביא רק מחזקים אותו, אז ניסיתי להבין מה הפואנטה?

בינתיים תושבי אביתר פונו ולא נראה שיחזרו כ"כ מהר לבתיהם (אם הבתים יוותרו בכלל על תילם).

הסברתי למה במקום אחר - הלוואי שאני טועה, אבל זה הצפי שלי לעתידו של היישוב אביתר>> - אקטואליה וחדשות

הרי מבחינתך כל דבר בעולם הוא הזדמנות לכתוב משהו נגד בנט ושות'.

פתאום אתה לא מבין איך זה קשור למשהו?!

אבל ההתיישבות זקוקה לימין בכללו כשפריפריה צריכה לרוב גם לה עוזרים  

החרדלניקים נשארים בימין בעוד הזרם המרכזי והלייטים חוזרים מאמצים את משנת המפדלניקים הישנים ואת הברית ההיסטורית עם מפא''י של פעם.

כהנא, סילמן, ואורבך קרובים יותר למרב מיכאלי מאשר אל סמוטריץ'.

הסיפור הוא לא הברית ההיסטורית אלא מימד.

במקום להתפלל צועקים הסמוטריצ'ים על הבנטים וגם להיפך, והרב לא מצליח להשתלט על המהומות. מתי כבר יקום מכסאו המבוגר האחראי וירגיע את הרוחות ואת הסכינאים.

אין שום שינוי משמעותי

מי שמדברר את השמאל באתרי החרד"ל , הם בדרך היחצנים העילגים של ביבי , ריקלין , ברדוגו ויתר האפסים.

אבל האמת היא שהשמאלנים חכמים הרבה יותר והם אומרים כזה דבר.

אילו אביתר הייתה קמה לפני חצי שנה,הרי גנץ היה מעיף משם את האנשים במכות ואז עולה על הבתים עם בולדוזרים.

למה לו?

כדי לעצבן את ביבי.

ומה ביבי היה עושה ? כלום. לא אכפת לו מהמתנחלים , הוא יודע שהם יישארו שפוטים שלו , גם אם הוא יורק להם בפרצוף כמו שעשה בלי סוף פעמים.

ומה עכשיו?

עכשיו השמאל יושב בממשלה ונאלץ ךהשלים עם אביתר.

ברור שהשמאלנים מאוד לא מרוצים.

נגד איזה ממשלה הם יכולים למחות עכשיו? ממשלה עם מירב מיכאלי ותמר זנדברג?

ואתה חוזר לפספס את הנקודה.

בכלל לא משנה אם הוא נכנע או לא נכנע.

לדעתי , הסיפור האמיתי הוא הויכוח בין המתיישבים לבין עצמם , כי יש כאלו שמעדיפים לוותר על ההישגים ובלבד שיוכלו להטריד את בנט.

ויש גם יותר חכמים.

העניין החשוב הוא, שהשמאלנים האמיתיים , מאוד מאוד לא מרוצים מההתנהלות הממשלתית

יותר ימנית ממשלות ביבי. אלא שלהביא ראיה מאתר שמאל מובהק זה מגוחך, הם תמיד יאמרו שהממשלה ימנית כדי למשוך אותה שמאלה.

לכן השמאל מעוצבן.

אתה חושב שסתם ב"הארץ" מתלוננים?

יש כאן שני דברים שהם שונים.

אחד הוא הפעילות של הממשלה והשני הוא דעת השמאל עליה.

וברצינות, כתבת יפה ונכון.

בכיוון הזה. הנושא נטחן עד דק.

אגב - ראה גם את מאמר המערכת של עולם קטן בשבת זו.

מאז נערכה הצבעה חוזרת והוא הספיק לומר שזו היתה טעות והוא לא ידע שאסור.

בע"ה במהרה הם יאבדו בתהום הנשיה

זה, אגיב באריכות עוד מעט כי אני עוד רגע צריך ללכת

אין קושיא בזה שהרב הסכים להישען על רעם אבל להתאחד עם בנט הוא אסר זה נובע מאותו מקום, הקרן החדשה האיחוד האירופי וכו' הם אלה שמהווים את האיום האמיתי על מדינת ישראל ולא רק על זהותה היהודית על כל התודעה הם הרבה יותר מסוכנים מהערבים הערבים מנסים להאבק על הגוף הפיזי והם יכשלו לעולם הם לא ינצחו במאבק הזה לא משנה מה אבל אלה שהזכרתי הם נכנסים מהשורש הם האויב המסוכן התודעתי שהוא זה שבאמת מאיים על קיומה של מדינת ישראל, האנשים האלה לא יושבים ברעם או במשותפת אלא במרצ העבודה ויש עתיד, אם לא היו סמוטריץ' וחבריו נותנים לבנט לגיטימציה מהתחלה הוא היה בהייטק והאסון לא היה קורה אם לא היו נותנים לרעם לגיטימציה המצב היה אותו דבר לבנט לא משנה כלום חכי"ת מהמפלגה שלו התחבקה עם אישה שהניפה דגלי גאווה בעיריית חיפה אז גם רעם הוא לא היה צריך הכשר כל שהוא, סמוטריץ' יכל למנוע את זה לא בטוח שהוא יכל כי יש סיכוי שבנט היה סרב אבל כאן הוא היה מונע ממשלת ימין ללא שום תירוץ הגיוני בצורה גלויה לעין כל ואז הוא כבר היה מסובך היטב בסופו של דבר כיום לא רק שהאויב התודעתי המסוכן יושב סביב שולחן הממשלה אלא גם רעם האויב המסוכן שלכם יושב כשווה בין שווים בישיבות ראשי הקואליציה אז מה הרווחנו?

כמנהג המקום בהרהמור... הכל מנומק ב"עמוק".

מרוב עומק הם כבר טבעו...

השאלה היא, אם ככה, איפה התגובה שהוא אמר שיגיב לי:

אני לא מתפלא שערוץ 7 פירסמו את - אקטואליה וחדשות

@מח"פ

כמובן שחלקים נרחבים בשמאל דוחפים כבר מזמן להקמת ממשלת שמאל-ערבים, אבל עד היום הם לא היו רוב. אין לשכוח איך רק לפני שנה וקצת כחול לבן היו במרחק נגיעה מהקמת ממשלה עם הערבים, אך שני חברי כנסת אמיצים מנעו את המהלך בגופם. השווה זאת למצב הנוכחי, בו אחד מאותם חברי כנסת ממש בחר לתמוך בממשלה יחד עם המפלגות הערביות.

שאתה אולי טוען טענות נחמדות. אבל הרצי"ה בפירוש דחה אותן ולימד מדוע אינך צודק.

אבל זו מנת חלקכם, מפקירים את כל שקיבלנו מהרב זצ"ל והרצי"ה, ומתרצים זאת ב"עומק המופלג" שנחננתם מן השמיים...

מה קרה הפעם?

מה שלא מוצא חן בעיני תומך עוצמה מוצא חן בעיני תומך ימינה...

מה קרה לבן גביר? - אקטואליה וחדשות

כנראה טעית בהערכה שלך מי מייצג אותך ואת הערכים בהם אתה מאמין וממילא גם בהצבעה בבחירות...

אז תתעורר מהחלום.. - אקטואליה וחדשות

שוב מוכח - אז נשמה כללית צדק>>> - אקטואליה וחדשות

בינתיים הפשרה באביתר מתפוררת וחוק ההגירה לא יעבור.

לגבי הכלכלה - כבר רואים לאן זה הולך.

מאה ימים - נראה שימי החסד זהים לימי הכהונה...

והשרשור הזה סותר שרשור אחר שלך - נראה לי אני אקח פסק זמן מהפוליטיקה. - אקטואליה וחדשות

Log in to Facebook

וגם על האחרים פחות.

https://twitter.com/bezalelsm/status/1409887424642158609

ולהערכתי הליכוד לא ימשיך להיות מפלגת השלטון של המחנה הלאומי, אך אכמ"ל.

הוא יודע להוציא את המירב מהמנדטים שלו...

"מביא רק 6 מנדטים" לא יש לו,

כי הדיון על 7 המנדטים שהביא, לא 6 המנדטים שנכנסו לממשלה

גם בלי שיקלי היה לו תוצאה זהה, הוא לא באמת משך מצביעים שיקלי...

באופן כללי קל להיות פוליטיקאי מוצלח כשאין אידואלוגיה שמגבילה אותך.

הוא לא פוליטקאי מוצלח, לא אידאליסט מוצלח, לא איש ציונות דתית מוצלח. אלא הייטקיסט מוצלח. הצליח למכור מניה מתרסקת במחיר מפולפל על גב הערכים של כל מחנה הימין.

מה אז זה שהוא לפי שיטתך "מכר" את האידיאולגיות אז הוא לא פוליטיקאי מוצלח? ההפך, זה נקרא להיות פוליטיקאי, 

שהמילים "נאמן לאידאולוגיה שלו" לא נמצאות בהגדרה של פוליטיקאי.

פוליטיקאי מוצלח לא מביא רק 6-7 מנדטים כשרובם הגדול לא זקופים על שמו אלא על הציונות הדתית הקלאסית רבניה ומוסדותיה שהחליטו לתמוך בו, ובאותה מידה אם יתמכו במישהו ראוי אחר יקבל אותו מספר מנדטים כמעט (עיין בחירות מועד א, שלא תמכו בימין החדש רוב הרבנים- כמה קיבלה כל מפלגה (5 איחוד הימין ו3 הימין החדש). כשגם הכ3 מנדטים של בנט רבים היו גם ציונות דתית קלאסית).
איפה כל המצביעים החילונים ולייטיים שהמפלגה כ"כ מחבקת ונותנת להם מקום ושבנט מייצג אותם?!
וזה מבחינה פרקטית של קולות שהוא מוסיף.
אבל גריעות נוספת שיש לו זה קריאה לא נכונה של המפה הפוליטית ומה אנשים רוצים לשמוע ולקבל מנבחריהם.
זה מתחיל ב'לא קורונה לא מעניין' שהיא טענה מוזרה כמו שיצאו נגדו בצה"ד שלא שייך לשים את הערכים בצד. וממשיך באי לקיחת צד שגם הוציאה אותו שק חבטות. ועוד כל מיני אמירות שביטאו את זה. וזה בולט שבעתיים כשמולו מתמודד נתניהו שקריאה נכונה של המפה היא המומחיות שלו בין היתר...
וחמור יותר- איך שעם קצת לחץ מהליכוד הוא מתקפל- וחותם יום-יומים לפני הבחירות שלא ישב עם השמאל מה שסתם סופית את הגולל למצביעים לא מהימין שהיה יכול להביא איכשהו. והוציא אותו מחליף עמדות חסר עמוד שדרה עם קמפיין לחוץ ומבוהל.
ואפשר גם להוסיף את הסיבות שמניתי כאןקריאה לנפתלי בנט לקבל את הצעת נתניהו להתמזג לליכוד- - אקטואליה וחדשות מהמילים 'ונתאר קצת'.
וכמובן פוליטיקאי שמבטיח א' ועושה הפוך, זה היפך כל מהות הדמוקרטיה ועצוב מאד אם זה המצב כיום.

ואם הוא לא מביא ערך מוסף, וודאי לא ערך מוסף רציני למה שווה להקריב עליו את ערכי הדתיות של הציונות הדתית בסוגיות דת ומדינה וצביונה היהודי של המדינה?? זה דבר שאני הקטן אף פעם לא הצלחתי להבין. (ושמעתי כל מיני הסברים ואף אחד מהם לא שיכנע אותי.. אבל אולי זה קצת דיון שעבר זמנו...)

הוא קיבל 4 במועד א',

פשוט אחוז החסימה עלה