פורום הר הבית (עמוד 1)

אחרי שכבר שלחתי לך סיפור

אבל לא נורא בעזרת ה' עד יד' תמוז כבר תהיה תחרות אמיתית!

עכשיו כבר ט''ו

אם אני אגיד לך ''עכשיו יום שלישי'', אז אתה תגיד לי ''לא נכון, עכשיו צהרי יום שלישי''?

לא, כי ברור לך שצהרי יום שלישי זה חלק מיום שלישי.

כך גם ''אור ל'' זה חלק מהיום הזה, אלא אם כן אתה חוגג את ראש השנה רק בליל ב' בתשרי ואתה מדליק נרות שבת ומקדש בכל מוצ''ש...

בנוגע ל-ב',

להגיד ''הרוב טועים'' זה לא תירוץ.

בקיצור אני רוצה לנצח ולכן דואג שלא יהיו לי יותר מדי מתחרים 😝

דרך אגב, 

אתה יודע שאתה מריח נהדר היום?

שלושת הזוכים המאושרים:

מקום ראשון:

@פשוט אני.. - זכה בדגל מקדש גדול

מקום שני:

@אחי אהוביה - זכתה בדגל מקדש לאוטו

מקום שלישי:

@הוד444 - זכה בפאץ' בית המקדש מוזהב על רקע שחור

לזוכים יישלחו הודעות בדבר הזכייה

והצצתי לתוך החור של שער הכותנה (=הייתי בתוך החומה)

מידי פעם.

נחשב?

(ה"ה לשאר חלקי א"י וגם לשוטרים).

ובכל מקרה גם לשיטתך לשוטרים מותר לעלות אפילו למחנה שכינה האסור בכניסה גם לאחר טבילה.

https://www.haaretz.co.il/news/politics/2010-02-28/ty-article/0000017f-e10e-d568-ad7f-f36f5eb10000

הכוונה היא לרנה אריאל....

אם לא אמר לאף אחת שתעלה - הכוונה לאף אחת. כולל איילה בן גביר.

הבנת הנקרא.

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

הוא הרי אומר בפירוש בתחילת הסרטון: "שמעתי שאמרו בשמי בזמן האחרון, כאילו שאני מתיר לנשים לעלות להר הבית".

כנראה גם את זה פספסת. תחשוב לבד מי אמר משהו בנושא בזמן האחרון וממילא למי הכוונה.

לא באתי לקבול על דבריך....

הרב דב ליאור: יש עולים להר הבית הנכנסים למקומות האסורים!!! | ערוץ ７

@אוא"ר

@אחד האורחים

@נשמה כללית

@יוסי ל

@רלה

לעשירות דעתי יש להם על מי לסמוך.

"לעשירות דעתי יש להם על מי לסמוך"

לא משנה בכלל מה הנושא, הגישה העולה מהמילים האלו מראה כמה הדעה שלך שווה.

וכפי שכתבתי, לדעת הראב"ד אין קדושה בכלל להר הבית לעזרה ולקודש הקודשים, והוא, הרב דב ליאור סמך עליה לא פעם להקל, לכן נראה  לי מוגזם לומר שהם מתחייבים כרת מכיוון שהם עולים למקום שגם לדעת הרמב"ם אינו חלק מהעזרה.

בעד עלייה? נגד עלייה? | ערוץ ７

אבל מהו לעומת עשירות דעתך?...

ואם אתה סומך על הראב"ד - אין שום אפשרות להקריב קורבנות בימינו...

תחליט.

הראב"ד, ואני לא סומך על פסיקותיו ללכת בעזרת הנשים בגלל דעת הראב"ד,

אולם הרב שסובר להקל מחשש לדעתו - כיצד הוא אומר שזה איסור כרת?

שמותר ללכת בשביל העובר בעזרת נשים, כיוון שהיא מדרבנן ויש סברה שהיא לא קודשה לעתיד לבוא, וכיוון שהראב"ד סובר שבכלל אין קדושה ולכן יש להקל לילך שם.

והנה קול זעקה - איסורי כרת!!!

יסלח לי כבוד הרב, אבל אין שום בעיה לעלות על המדרגות, מכיוון שאין כמעט ספק שהעזרה מתחילה רק לאחריהם, וגם אם נאמר ששתיים שלוש מדרגות גם הן נכללות בעזרה - הרי השוטרים לא מניחים אותנו לעלות יותר משתיים שלוש מדרגות, הכי הרבה חמש שבע, אולי עשר, כאשר יש כשלושים (!) מדרגות לפחות!

הוא מונה את הדברים שאמר הרב יוסף אלבויים, וחשבתי שהוא אומר אותם מדעתו.

צדקת.

שות דבר חברון חלק ג שאלה האם אפשר ללכת בשביל המזרחי.

אם כי הרב דב כותב בתשובה שמי שהולך שם יש לו על מי לסמוך, והוא עצמו מחמיר.

שמע מינה שגם לדעתו יש מקום למקילים.

זו לא הפעם הראשונה שאתה טועה, אבל הפעם הראשונה שאתה מודה בזה. התבגרת קצת.

רציתי להסביר שכמו שמודה לדעת הראב"ד שם, כך יודה לו גם במערב, אם כי גם לבסוף כשנתברר שטעיתי, עדיין אין מקום לומר שהם עוברים איסורי כרת גם אם נתעלם מדעת הראב"ד.

יש הבדל בין צירוף שיטות להקל באיסורים קלים לבין איסורים חמורים.

לעניות דעתי אתה צריך להתבגר כעת.

אם למעשה הוראתו ברורה, אין לו נ"מ איך תאמר אותה ("ספק", "חשש" או ביטוי אחר חריף פחות או יותר).

הייתי אצל הרב ביום שלישי ואמר לי שהשתכנע ממחקרו של הרב אלקנה לחלוטין לקולא ולחומרה.

כיצד יכול הרב דב ליאור לזעוק שאנשים אלו נכנסים למקומות האסורים ונכשלים בכרת?

שמא כולם חייבים לשמוע לדעתו שסובר ללכת רחוק? וגם אם נאמר שעדיף ללכת רחוק, לזעוק שאנשים אלו מתחייבים כרת?

נשמה כללית כל כך צדיק וכל כך נזהר חלילה שלא לבזות תלמידי חכמים כמו הרב גורן זצ"ל.

הוא רק שכך לציין שהמפה ששירטטו חיל ההנדסה בשביל הרב גורן שגוייה בתכלית ונעשו שם טעויות בחישוב נפח המקום, וכל בעל עיניים יוכל להבחין שבין צילום אוויר למפת הרב גורן המופיעה בספרו הר הבית ישנם הבדלים קשים אותם בוודאי שכח מורנו נשמה כללית. לכן הוא שוכח שאין להתייחס לדעת הרב גורן בהקשר הזה.

הוא גם ככל הנראה לא בדק מעולם את הסוגייה העמוקה והכאובה של עליית רווקות.

ועל כן הוא מגדף בשצף קצף את המגן אברהם, המשנה ברורה, אדמ"ור הזקן ועוד כמה אחרונים.

מכיוון שסוגייה זו עלתה בפורומים לפני כשנה, כחלק מטענות התוקפים, נתוודעתי לעניין וחקרתיו עד תומו.

אין כאן המקום להאריך, המעוניין מוזמן בפרטי.

אבל נשמה כללית הוא כל כך כללי שהוא גם לא יספר לכם שאין כל קשר בין דעותיו לגבי עליית רווקות, לבין דברי הרב אלישע שדיבר על עלייה להר הבית בכלל, עליה דיברו הרשימה הנ"ל.

הוא גם לא יספר לכם שאומנם הם לא התירו, אבל לא כתבו בשום מקום שיש בזה איסור, אלא אם כן מעוניין נשמה כללית לטעון שהרמב"ם אוסר עליית רווקות, ואז חושש אני אאלץ לפנות לפסיכיאטר מומחה.

באשר לשורה הראשונה שכתב נשמה כללית, אני מניח שהוא לא יספר לכם שהרשימה לא הכירה את הגבולות המדוברים ומאידך לא לא יכלה להתנגד להם. סליחה שאני מגיב רק עכשיו,

אני נוהג בדרך כלל לענות מייד כשאני רואה שירשור כלז, אך משום מה נעלמו עיני מכך.

שוב, הרב גורן חשב שאפשר ומותר לעלות להר הבית. המקומות שנודעו לו היו שגויים הודות למפות חיל ההנדסה. הרב אלישע הביא אותו כתנא מסייע לכך שמותר וצריך לעלות להר הבית, לא לכך שהגבולות עליהם דיברו שניהם הנם אותו אחד, אלא שאין פרט זה משנה, אילו היו לרב גורן מפות נכונות, ודאי לא הייתה מחלוקת דעות, ולגבי מיקום המזבח - הוא לא היה מגיע לזה אלמלא קביעתו שהמזרח והמערב הם כתלים מתק על תק.

פסקה שנייה - סלח לי?

אם בשקרנים עסקינן, הראה לי היכן התנאה זו, חוצפן!

לגבי הריב"ש, בניגוד אליך בתחילת שנה התחלתי ללמוד אותו. הפלא ופלא! לא מוזכר שם שום איסור טבילת רווקות!

מה כן יש שם?

איסור לסייע לרווקות לעבור איסור, כלומר - שואל השואל האם מותר לומר לאישה שעומדת לעשות איסור עם אדם כלשהו לטבול במקווה, ועל ידי כן יהיה זה רק איסור לאו, ולא כרת של נידה. ועונה לו שם שאסור. אין מסייעין לדבר עבירה. וכן שואל השואל, מדוע לא תקנו תקנה שיהיו הרווקות חייבות לטבול, ועל ידי זה לא ייכשלו בהם אנשים באיסורי כרת אלא רק לאו, ועונה לו שחכמים לא רצו להרבות את הזנות בישראל.

פסקה שלישית - לטענתך אויל מרודך, הרמב"ם אסר טבילת רווקות???? עד שבבורות עסקינן.

פסקה רביעית - סלח לי? אולי הרבנים הנ"ל כתבו דברים אחרים ממה שהרב אלישע כתב?? אולי יש לך הוכחות מלבד השמצות שהיו מתאימות יותר לי, בשירשורים של לפני כשנה בערך?

חתיכת ראש כרוב ממולא בשר קדשים שנאכל חוץ לזמנו וחוץ למקומו והוקטר במחשבה מפגלת!!!!!

דהיינו להשמיץ רבנים, בוא לפרטי ונלמד את הריב"ש.

השנה נקריב קרבן פסח!!!! לא עוד כנף צלויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! | ערוץ ７

@נשמה כללית

מעיר רק על חלק מהדברים:

א. מניין לך שתשתנה דעתו בנושא וזה בגלל המפות? עליך הראיה, אם אתה רוצה להסתמך עליו אתה צריך להביא ראיה, כל עוד אין הוכחה אחרת, דעתו בחזקתה קיימת. (במקסימום אתה יכול להגיד שיכול להיות שזה בגלל מפות שגויות, אבל לא לטעון בוודאות כמוך....).

ב. תסתכל בטעם שלא תיקנו תקנה, זה אומר שאסור לאשה רווקה לטבול כי זה נגד דעת חכמים שלא רצו להרבות זנות בישראל, ואשה שעושה הפוך אז היא נגד חכמים. (וחוץ מזה שיש את העניין של חשד, שזה נראה כ...אבל בטח לא תקבל טענה זו, נו, שוין....). מלבד זה, אל לנו לבחוש את ידינו בטעמי תקנות, "בטל הטעם בטלה תקנה", זו סוגייה מסובכת שאל לנו להכניס ידינו בה. לכן, זה שחכמים אמרו לרווקות לא לטבול עומד בעינו.

ג. הוא לא טען לרגע שהרמב"ם אסר, תסתכל בדבריו. הוא אמר שהריב"ש היה אחרי הרמב"ם, אז בוודאי שהרמב"ם לא יכל להקפיד על דבריו. כמו שאל תקשה איך יעקב אבינו לא שמר על חרם דרבינו גרשום.

ד. אתה מנופף בטענות מבלי להביא סימוכין לדבריך, אז הוא עשה לך אותו דבר, מידה כנגד מידה.

ולא התגעגעתי לדיונים איתך, פשוט דמגוגיה מוגזמת, ניפוחים, וכו'...וכו'...במקום להיות בראש שחור-לבן כמו ילד קטן, אתה יכול לחשוב אולי יש טעם בדברי האחרים, וגם אם אתה בטוח באמת שלך (כן, יש כזה מצב לאמת את השקר, עיין רס"ג (הקדמה פרק ד') שכותב כך: "...והכסיל המגונה מי ששם דעתו לשרש וחושב כי אמתות הדברים הולכות אחר דעתו ועם סכלותו בוטח במה שצריך להזהר ממנו ונזהר מהבטוח בו וכאשר אמר החכם (משלי י''ד ט''ז): "חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח"), תבין שיש דעה אחרת שאולי חושבת אחרת וצריך לנהל דיון (לא שאתה יודע מה זה, אתה יודע רק להשמיע את דעותך בקול צווח בלי לשמוע את דעת האחר....) בכבוד ובנועם. אמנם גם אני לא מושלם וכותב לפעמים דברים חריפים יותר מהמציאות, אבל אני יודע לנהל דיון בכבוד, ומשתדל לא לרדת לפסים אישיים ולדבר בזלזול ובצעקות ועם כ"כ הרבה סימני קריאה וקללות שאני לא יודע מאיפה לקחת (כאילו, זה שילוב קצת מוזר, מצד אחד בדר"כ אנשים עם ערכים לא מדברים בכלל בלשון גסה, ומי שלא מדבר בלשון חופשית לגמרי, עדיין לא פגשתי מישהו בתחפושת, מצד אחד דתי עם ערכים, מצד שני משתמש בלשון בוטה כנגד אחרים ולא מתנהג בדרך ארץ בסיסית....).

א. שמע, יש ספר, קוראים לו הרב שלמה גורן משיב מלחמה חלק ד' - הר הבית. בתוכו נמצאת מפה עליה מסתמך הרב גורן והיא בפשטות שגוייה. המפה היא מפה אותה שירטט חיל ההנדסה בחיפזון, ועל פי מפות מאוחרות יותר אנו יודעים שהחישובים שם אינם נכונים.

ואם אני רוצה להביא ראיה מהרב גורן שצריך לעלות להר הבית, אני לא צריך להביא ראיה שהמחשבה שלו על מיקום הגבולות תשתנה, יש פה משהו עקרוני - צריך לעלות להר הבית, עכשיו לאיפה בדיוק כבר לא השאלה, השאלה היא אם מותר או אסור.

מכיוון שהמפה של הרב גורן שגויה ולפיה הוא שירטט את תק על תק אמה, ואנחנו יודעים שהיא שגויה ולכן הוא חשב שהמערבי הוא אחד מתק על תק, יוצא שהחישוב שלו היה טעות. לפי זה בוודאי אם הייתה לו מפה מדויקת היה מגיע לאותם תוצאות.

דעתו לא יכולה להיות קיימת כאשר הוא נסמך על טעות, פשוט לא מתייחסים לכך.

ב. אלמלא מוראי מימ"ל הייתי משסה בך את מיטב הקללות העולות בעיני רוחי.

אתה אויבער חוכעם. חכמים לא תיקנו שחייבות לטבול אפילו שיש סברה שטבילה בזמנה מצוה כמבואר במסכת שבת למשל. ולמה? מפני שלא רצו לרבות הזנות בישראל, כמו שכותב הריב"ש, שאנשים מפחדים מאיסור נידה החמור ולא מאיסור ביאה הקל, כביכול, שהוא רק לאו.

לגבי מה שכתבת שנראה כאילו עומדת לעבור איסור, כתב הרא"ש וכן הרמ"א בסימן כו אבן העזר עיין שם.

שוב, אוייבער חוכעם, אין תקנה לא לטבול, כי כל הסימנים מראים שצריך לתקן תקנה שצריך לטבול. וגם המג"א והמ"ב והשו"ע הרב והקיצוש"ע כתבו שצריכות הבתולות לטבול בערב יום הכיפורים. מה שכתב @נשמה כללית לגבי התנאת המ"ב שלא יהיו טהורות - הרי זה (מילה שימ"ל אסר עליי לומר) גס.

ואדרבה, עיין שם בריב"ש ובמקורות שהוא מביא, מעשה שהטבילוה קודם לאמה, דהיינו הטבילו את התינוקת הנידה לפני שאמה הייתה נידה. ורואים מכך שהיו מטבילין את הבתולות. וכן במסכת שבת, "אבוה דשמואל לא שביק להו לבנתיה דנפקי בחוטין ולא שביק להו גניאן גבי הדדי ועביד להו מקואות ביומי ניסן ומפצי ביומי תשרי לא שביק להו יוצאות בחוטין" למה היה עושה להן מקוואות דווקא אז - מבואר שם, דף סה. רואים שלא הייתה שום תקנה ושום נעל בית.

חכמים לא אמרו לרווקות לא לטבול, הם לא תיקנו שהן חייבות לטבול, אבל ממש לא אמרו להן לא לטבול, ההיפך הוא הנכון כמו שמוכיחים המ"ב המג"א הקיצוש"ע והשו"ע הרב.

ג. אמת, אולם הוא כתב שורה אחרי כן: הרבנים שלא התירו - אסרו, קא משמע לן.

ד. אמור נא למה להביא סימוכין ואביא, ל(צנזורה של ימ"ל) אינו פיתרון.

שמע, אני חושב שדילגת על דברי נשמה כללית אם אתה טוען שאני הקללן פה.

אחרי שהלז גידף וחירף את הרב אלישע וולפסון ואת כל מי שעושה כמותו, שלדברי הנ"ל הוא שקרן קטן, משמע גם הרב דב ליאור הוא שקרן קטן וכן הרב ישראל אריאל הרב אליעזר מלמד הרב יעקב מדן הרב יצחק שפירא ועוד רשימות רבנים שמוחי צר מלהכיל.

א. לגבי זה שהוא התיר בכלל לעלות להר הבית, מסכים. לגבי הגבולות, לא ניתן להביא מדעתו הוכחה. "דעתו לא יכולה להיות קיימת כאשר הוא נסמך על טעות". בדיוק. אתה לא יכול להתייחס לדעה שלו, כי הוא כתב א', וגם אם הוא התבסס על טעות, אין הוכחה שהוא היה סובר כמוך.

ב. נו, למרות שכל הסימנים מראים שצריך לתקן תקנה לטבול למרות האיסור, לא תיקנו, ומהטעם גם שומעים את האיסור, שלא רצו להרבות זנות בישראל, ולכן כל בתולה שטובלת היא עוברת על דברי חכמים בכך שנראה שהיא עוברת איסור. (ואעיין בהמשך בלנ"ד במקורות שציינת...)

לגבי הוכחה מגמרא, זה די מצחיק לחשוב שבגמרא שמרו על תקנת הריב"ש...כמו שלא מוכיחים מבית שמאי שנהגו כמו הפסיקה שלהם למרות שהלכה כבית הלל, כך לא ניתן להוכיח מהגמרא על תקנות של ראשונים.

ג. נו, מה לא נכון בזה?

באמת לא הבנתי מה אתה רוצה. הרב וולפסון הוכיח מפוסקים למרות שהוא עובר על דבריהם, ואילו הרב דב ליאור למיטב ידיעתי לא עובר על פסיקתו שלו עצמו. ומלבד הביטוי "שקרן קטן" שהוא בהחלט הולם את מה שהוא עושה, למרות שאני עצמי לא הייתי משתמש בו, לא ראיתי אף "דברי חירופין וגידופין" לעומת דבריך שבדרך קבע מלאים בקללות, מזל שלפחות מורא ימ"ל עליך ואתה לא פותח את הפה שלך המלא קללות בדרך קבע.

@נשמה כללית

ומי שמדבר על דמגוג, אשמח מאד לדבר איתך, נשמה כללית, כי משהו בדבריך זועק פרובוקציה ותו לא.

מצחיקה אותי האירוניה בדבריך...

הפרובוקציות של יש"ע הם ענייני בלבד.

אגב, לפני שנה וחצי אמרת שתעזוב, מה חזרת פתאום?

אכן, מי שטוען לשם פרווקטור....

לא זוכר בוודאות שאמרתי שאעזוב לתמיד, מה שכן זכור לי שאמרתי שכבר לא אהיה לגמרי בפורומים, אלא אבקר לפעמים, ועכשיו בין הזמנים, אז מרשה לעצמי יותר להיכנס, לצערי יותר מדי ממה שרציתי....

ה' זועק: ביתי חרב!

מה אתם הולכים לרבי שמעון????

אבל מעניין מה יהיה השנה. האנשים לא מבינים.

אני לא אתפלא אם ה' יחליט לתת לנו עוד כאפה.

בכלל, כל הפיגועים בזמן האחרון, שהם יותר "במקום הבטוח",

רומזים לנו שעלינו לבנות בית לה'.

אני בביתי לא שוכן - אף אתה בביתך לא תשכון.

בְּכֹל אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת-אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר  לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים??

אני גם חושב שבאמת ה' רומז בזה שהעיקר זה ירושלים, אך מניין לקחת את זה לעניין של הר הבית? ובוודאי שזו לא הוכחה כנגד החושבים שאסור לבנות את בית המקדש היום, מה שמשמע מדבריך.... (אם לא, מחילה שהסקתי סתם....).

ואולי דווקא ההיפך, זה שאנשים הופכים את האדם לא-לוקים זו בעיה (לא יודע אם כך כולם, אבל יש משהו כזה במירון במובן מסויים, וגם אם לא בצורה כזאת מוקצנת, יש בזה מן הדבר הזה....), כך גם אנשים שהופכים עצים ואבנים לעיקר- זו הבעיה, בעוד שעיקר בית המקדש הוא משהו פנימי ועמוק....

אה, יש מדרש שמביא שה' השביע את אברהם אבינו לא לבנות את בית המקדש מבלי הסכמה מהאומות. (אם אתה רוצה, אחפש את המקור...). בדומה לשלוש השבועות, לא בטוח שזה מחייב, אך בוודאי שזה אומר אותו כיוון, שזה דבר שלא יכול להיעשות מבלי מחשבה, אלא צריך שזה יעשה רק כשהזמן המתאים יגיע והאומות והעולם כולו יהיו בשלים לכך (וגם ישראל....), ולא סתם בלי מחשבה ורצון. עם ישראל צריך לקרוא לשלום עולמי, וזה דבר שיכול להיעשות רק כשכולם מפנימים את הרעיון הזה לגמרי. עוד כתוב בתנ"ך שרק אחרי שה' הניח לדוד מכל אויביו מסביב, רק אז חשב שהגיע העת לבנות את בית המקדש, וגם אחרי כן, כשחשב שהגיע באמת הזמן, ה' אמר לו שהוא לא יכול לבנות עדיין את בית המקדש אלא רק בנו יבנה אותו. זאת אומרת, צריך הרבה תנאים לדבר הזה, וזה לא כ"כ פשוט. (אא"כ הוא בכלל ירד מהשמים ואז זה כשה' יחליט....).

אותו דבר שנכון לגבי הבנייה של בית המקדש, נכון גם לגבי העלייה אליו. העלייה לבית המקדש של יהודים יוצרת הרבה פעמים רעש ומהומות בכל העולם, לעומת הערבים שסתם נמצאים שם ולא מייצגים את הרעיון האידיאי של בית המקדש של היהודים, וזה לפעמים יכול רק להרחיק את העולם מהרעיון של בית המקדש. אמנם, לא צריך להיות פחדנים ולהיכנע לרפיסות, אך מצד שני צריך לראות שבאמת העולם איתנו ולא אנחנו צועקים דברים שבאמת אנחנו והעולם לא נמצאים שם. בית המקדש הוא לא מקום של יחידים, אלא מקום של כלל ישראל. לכן, לא עוזר שיחידים מאוד רוצים את בית המקדש ואפילו גם ראויים אליו, צריך שכל עם ישראל יגיע למדרגה, ורק אז, כשכולם יהיו ראויים, נוכל לבנות את בית המקדש, ולא סתם כך לפרוץ אל הקודש מבלי ליראה ממנו, צריך לראות שה' איתנו באמת בכל המהלך הזה ולא להעפיל אל ראש ההר מבלי לחשוב ולהתבונן על הדברים בכובד ראש.

ועוד, כמו במשל אדם שחלה בשרירים שלו וצריך לעשות פיזותרפיה כדי שיוכל ללכת, ובמקום זה הוא ממשיך לקחת ממשכי כאבים, כך גם אנחנו, השורשים לחורבן הם רוחניים ופנימיים, שנגרמים מהחטאים שלנו והמצב הרוחני שלנו, ובמקום זאת אנחנו מתמקדים בעלייה החיצונית לבית המקדש, מבלי להבין שעיקר המקדש הוא לא עצים ואבנים, אלא משהו פנימי. לכן, העיקר בימינו לא צריך להיות העלייה בפועל, אלא מה אני עושה למען הקמת בית המקדש, לימוד הלכות המקדש, ועוד דברים, אך עלייה בפועל רק מסמנת את המטרה מבלי להבין שהדרך אליה היא העיקר, כל השורשים והגזעים שנבנים ומיתקנים בדרך הם העיקר. (כמובן, לשבת בבית זה גם במידה מסויימת לא מספיק מעורר, ולפעמים צריך ללכת לסיבוב שערים כדי לחוות את הדברים, אך לא צריך לעשות מזה את העיקר, וגם אין צורך לעלות בפועל).

בקושי תפילין מותר לנו להניח, וללכת כל היום זה משהו שקשה לעשות אותו ובאמת לשמור על כובד ראש ויראת ה' כמו שצריך, אז ק"ו בן בנו של ק"ו המקדש, שהוא שיא הקדושה, "בבית א-לוקינו נהלך ברגש", "ושם נעבדך ביראה...", ועוד הרבה פסוקים שמדברים על היראה מבית המקדש, מראים לנו שזה לא פשוט בכלל לעלות לשם.

בג"ץ יפסול, זכויות אדם והפרוצדורה.

בסופו של יום לאיש מבין יוצאי חלציו ואחיו אסור להיות פה.

המדינה תוחלף במלכות יהודה, והכל יבוא על מקומו בשלום.

למעט אייכמן עודה, הוא ימות.