האם אתם משתדלים לעלות כל תקופה, או מתי שיש חשק עולים?
יש לכם דגל מקדש על האוטו? בחצר?
האם אתם משתדלים לעלות כל תקופה, או מתי שיש חשק עולים?
יש לכם דגל מקדש על האוטו? בחצר?
והצצתי לתוך החור של שער הכותנה (=הייתי בתוך החומה)
מידי פעם.
נחשב?
הננו מזמינים אתכם להשתתף בתחרות כתיבת מאמרים לנוער, בנושא בית המקדש. מטרת התחרות לעודד את הנוער לחקור בנושא זה ועל ידי כך לדרוש את המקדש, ולהגביר את המודעות לנושא חשוב זה. שופטי התחרות הם רבנים המומחים לנושא זה: הרב מנחם מקובר, הרב עזריה אריאל והרב אברהם בורשטין. התחרות זכתה לתמיכתם ועידודם של רבנים שונים. מקום ראשון בתחרות יזכה ב-1500 ש"ח, שני - 1000 ושלישי - 500. שאר מגישי המאמרים יזכו בשובר קטן.
לפרטים או הרשמה מוזמנים בשמחה לפנות למייל et.lehenena@gmail.com או לשלוח הודעה/להתקשר למספר המצורף בקישור, וכן ניתן לסרוק את הברקוד המצורף.
(ה"ה לשאר חלקי א"י וגם לשוטרים).
ובכל מקרה גם לשיטתך לשוטרים מותר לעלות אפילו למחנה שכינה האסור בכניסה גם לאחר טבילה.
הרב דב ליאור: "לא אמרתי לאף אחת שתעלה. לא יודע מאיפה לקחו את זה" | ערוץ 7
נראה שרומז (גם) לאיילה בן גביר.
הכוונה היא לרנה אריאל....
אם לא אמר לאף אחת שתעלה - הכוונה לאף אחת. כולל איילה בן גביר.
הבנת הנקרא.
בסדר, פספסתי את הסוגריים, אני בן-אדם....![]()
מהכתבה עצמה לא מוכח, ההוראה שלו היא הוראה כללית, וזו הכוונה ל"אף אחת", ויש לזה גם רמיזה למישהי אחת פרטית, לא בהכרח שבכלל אמורה להיות רמיזה, וגם אם יש, לא מוכרח שהוא התכוון ליותר מרמיזה למישהי אחת.....
הוא הרי אומר בפירוש בתחילת הסרטון: "שמעתי שאמרו בשמי בזמן האחרון, כאילו שאני מתיר לנשים לעלות להר הבית".
כנראה גם את זה פספסת. תחשוב לבד מי אמר משהו בנושא בזמן האחרון וממילא למי הכוונה.
לא באתי לקבול על דבריך....
העתקתי רק חלק, מומלץ לעיין בפנים!
"...יש להעמיק ולדעת כי מצד דבקותם האמיתית של ישראל בה' אלוקיהם הנובעת מצד האהבה הבלתי מושגת מאהבתו אלינו לא תתכן שום המרה מאחרי ה' בישראל עם קדושו ואמנם כל הכשלונות והירידות והנפילות שמעולם ועד עולם הן מה שכבר היו והן מה שיהיו לעתיד עד נכון יהיה הר בית ה' בראש הרים (ישעיה ב', ב') אינם הכשלות שרשיות חלילה אלא שמפני עומק געגועיהם של ישראל לעוצם קדושתו ית"ש כשמרגישים שאין בכחם לגשת אל הקודש מרב הבהקת אורה והאש העליונה הם מחפשים דרכים אזי ללכת לאט לאט ולהשיג את הניתן להשגה בעליה אחר עליה והוא מה שאמרו למשה אחר מתן תורה 'דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות' (שמות כ', ט"ז) ענין ה'ונשמעה' דהנה ענינו ואמרנו נעשה ונשמע ותוכן אמירה זו הוא דהנה יש הבדל בינינו ובין גדולתו ית"ש אצלנו אין בא הכל בבת אחת קודם יתעורר הרצון ואחריו תבא המחשבה והציור פעולה ומעשה לא כן הוא אצלו ית"ש שהכל בא אצלו בבת אחת רצון מחשבה ציור ומעשה.
בעת מתן תורה נאמר זכור ושמור בדבור אחד נאמרו (רש"י ואתחנן) הזכור הוא הרצון ויחד עם זה באה כבר הזכירה במחשבה וגם ציור ופעולה אלא לפי שלא היה לאל ידינו לקבל דבר זה בבת אחת בא השמור לשמור על גילוי זה שלא יזיק אותנו ונמות ונם נוכל לקבל ולשמוע והיה זה מן הפליאות שהפליא עמנו ה' במעמד הנבחר שאם שמצדו בא הכל כגבורתו העליונה בכל זאת שמענו ואע"פ שא"א לאוזן לשמוע שני דברים יחד וכן אמרנו נעשה כלומר שתהיה העליה גדולה כל כך עד שנתדמה לאלקים שיחד עם העלאת הרצון יבא יחד עמו גם המעשה וזהו נעשה ולא שנמות אלא שגם נשמע כלומר נקבל זה הגם שהוא למעלה ממדתנו למדרגה כזו רצינו לעלות אבל הרגשנו שאין עדיין בכחנו להגיע לזה ועל כל דיבור ודיבור נפשנו יצאה בדברו והיה הקב"ה מחיה אותנו בטל של תחיה ועל כן קרבנו אל משה ואמרנו אי אפשר לנו לסבול בחינת הנעשה אלא דבר אתה עמנו ונשמעה היינו שלא נוכל להכיל בקרבנו רק את הנשמע ולא את הנעשה ואם כי שעי"ז חזר היצה"ר ללבנו נתרצנו בזה הריחוק למען הקירוב שעל ידי זה נוכל לקבל אור ה' ונשמעה ואף ה' ענה ואמר 'הטיבו כל אשר דיברו מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים' (דברים, ה', כ"ה-כ"ו) היינו אע"פ שגרמו בזה ריחוק והתאזרחות של יצה"ר בכל זאת כוונתם לטובה הייתה ואין מגמתם אלא ליראה אותי כל הימים.
הנה הריחוק הזה הצליח אולם איננו יחיד אצלנו אלא תמיד הוא כך בקרבנו מאז יצר ה' את האדם ויניחהו בנן עדן לעבדה ולשמרה הרגיש אדם הראשון שאין בכוחו להביט במחזה האלקים ויירא פן יבולע לו וחיפש אחר דרכים אז להתרחק מעט מהאורה למען יוכל לקבל מרחוק וזה יסוד כשלונו באכילת עץ הדעת שהיה ריחוק למען קירוב אלא שאז לא הצליח בזה כי אל לנו להתחכם נגד דבר ה' אשר הזהיר לא תאכל ממנו וגרם מה שגרם.
וכן הוא גם כשהגענו להר ה' לא הסתפקנו במה שאמרנו דבר אתה עמנו ונשמעה אלא ברחנו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר וביחוד כשכבר היינו צריכים להיכנס לארץ ישראל ואור הארץ נורא ונפלא מאד... וכשהרגישו ישראל במראה הבזק ההולך ומופיע מאורה של ארץ ישראל וראו שהאור הולך במרוצה נפלאה עד שמהלך ג' ימים הלכו ביום אחד וידעו שלא יוכלו להכיל את האור הנפלא ההוא עלתה שוב השאלה של ריחוק מהאורה לשם קירוב וזה היה ענין המתאוננים 'וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר' (במדבר, י"א, ד') ואע"פ שהיה להם בשר היו מבקשים עלילה למען יתרחקו ויוכלו לקבל את האור.
...והוא גם מה שאמר 'הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם כל דגי הים יאסף להם ומצא להם' כי ודאי אין כונתם לצאן ובקר ודגי הים דבזה ודאי לא ימצאו מנוח לנפשם ויסוד מבוקשם הוא הקירוב ההוא אשר במסתרי נפשם הם שואפים אליו ועל זה באה התשובה 'היד ה' תקצר' כלומר שאע"פ שתוכן מגמתם לטובה לא להם הוא לפעול פעולות של ריחוק ואם הם דואגים על כך שאין לאל ידם לקבל רוב טובה הרי עליהם לדעת היד ה' תקצר כי אין יד ה' קצרה ואם ברצונו להעמיק ולהגדיל רחבה יכול הוא לההנות להם בלי הריחוק הלה האומר לאדם לעבור חלילה על מה שהוזהרנו בתורה ועל זה באה הגזירה למען ידעו כי אין להתחכם על ה'."
-עד כאן העתקתי-
בעיקרון מהמאמר הזה יוצא חלוקה יחסית פשוטה. היכן שיש מצווה או איסור לא שייך לומר 'ריחוק בשביל קירוב'. היכן שאין מצווה או איסור, יש לדון מתי זה טוב ומתי זה לא. כשמשה ירא להביט בסנה בשכר זה זכה ל'תמונת ה' יביט' (אע"ג שזו מח' בגמ', שיש דעה שאומרת שנפל ממדרגתו ולא זכה לראיית כבוד ה'). כשעמ"י ירא מלשמוע את קול ה', הוא נופל ממדרגתו כך שיצר הרע נכנס בו חזרה אבל מכיון שכוונתו הייתה לטובה אם ימשיך להתחזק ביראה זו הוא יעלה חזרה (לא בטוח שלכתחי' היה טוב שעשו כך). אך כשעמ"י מצווה להיכנס לארץ והוא רוצה להתרחק כדי לעלות בהדרגתיות, על כגון זה נאמר 'היד ה' תקצר'?! אסור לעשות חשבונות של ריחוק וקירוב במצוות ה'! אל לנו לעשות חשבונות שמים!
מכאן אני לומד לסוגיית הר הבית, כאשר יש לנו מצווה לבנות את בית המקדש, אסור לנו לעשות חשבונות של ריחוק לשם קירוב! חשבון כזה הוא שורש כל הנפילות של עמ"י, כדברי הרב חרל"פ, וגם אם הכוונה היא לטובה, הרי זה התחכמות על דבר ה' וחוסר אמונה בכוחו של ה' ית'.
כל הנ"ל ודאי שלא בא להתיר איסורים, ח"ו.
נ.ב.
דרך אגב, מן הסתם עשיתי פה קצת אאוטינג, לא נורא.
1. אני יודע שהוא לא חזר בו. איפה כתבתי שהוא חזר בו?
כתבתי שהתשובה שהרב כתב למה לא לעלות, לא נוגעת הלכתית לסוגיה. מימלא אנחנו חוזרים למה שכתב רבינו אברהם בן הרמב"ם (כבר הובא לעיל), ע"ש.
2. את הטענה שאין מצווה לבנות מקדש עד שיבוא המשיח, אני יכול להבין. אע"פ שמניין לאסור בניית מקדש? ועוד שהרמב"ם כותב שאין מצווה שתלויה במשיח. וכבר ידוע הויכוח בסוגיה והובאו קצת מקורות בעניין למעלה. אבל מכאן ועד להגיד שאסור אפי' לעלות להר הבית עד שיבוא המשיח, מניין? הרי מצינו בגמ' ובראשונים סיפורים על אנשים שעלו להר הבית?
לדוגמא:
"וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך... שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם, כיון שהגיעו להר הבית... (מכות דף כ"ד)".
"רבי יוחנן בר מדייא בשם רבי פינחס מן מה דאנן חמיי רבנן שלחין סנדליהון תחת האגוף של הר הבית הדא אמר שלא קידשו תחת האגוף של הר הבית (ירושלמי, פסחים, פ"ז, הי"ב. תרגום - מזה שאנו רואים חכמים, שחולצים נעליהם תחת תקרת שער הר הבית, הווה אומר, שלא קידשו תחת האיגוף)".
"פעם אחת נכנס ר' צדוק לבית המקדש וראה אותו חרב... ושוב פעם אחת נכנס רבי נתן לבית המקדש ומצאו חרב... (תנא דבי אליהו רבה, ל')"
כמובן יש עוד מקורות רבים...
אלא צ"ל שזו גזירה חדשה וכמו שהבאת מפורש בדבריו. אך הבאתי כמה וכמה ספקים שהרב עובדיה עצמו פסק שאי אפשר לגזור גזירות חדשות היום. לכן מוכרחים לומר שכוונתו הייתה להוראה ציבורית גרידא ולא לגזירה.
3. על כן, אני לא מבין מה הבעיה בכך שאנשים עולים להר ופשיטא שזה יגרום גם לאחרים לעלות. מה הבעיה בכך? ב"ה שהמודעות והכיסופים למקדש גוברים בעם ישראל ובעז"ה נזכה במהרה לבנותו.
הרב דוב ליאור מזהיר: חלק מהעולים להר נכנסים למקומות האסורים | ערוץ 7
בקישור: עולים במקום האסור לדעת הרב בחשש כרת.
https://a7.org/pictures/781x439/1047629.jpg
בתמונה: הקריאה המתפרסמת הערב.
לעשירות דעתי יש להם על מי לסמוך.
"לעשירות דעתי יש להם על מי לסמוך"
לא משנה בכלל מה הנושא, הגישה העולה מהמילים האלו מראה כמה הדעה שלך שווה.
וכפי שכתבתי, לדעת הראב"ד אין קדושה בכלל להר הבית לעזרה ולקודש הקודשים, והוא, הרב דב ליאור סמך עליה לא פעם להקל, לכן נראה לי מוגזם לומר שהם מתחייבים כרת מכיוון שהם עולים למקום שגם לדעת הרמב"ם אינו חלק מהעזרה.
בעד עלייה? נגד עלייה? | ערוץ 7
אבל מהו לעומת עשירות דעתך?...
ואם אתה סומך על הראב"ד - אין שום אפשרות להקריב קורבנות בימינו...
תחליט.
הראב"ד, ואני לא סומך על פסיקותיו ללכת בעזרת הנשים בגלל דעת הראב"ד,
אולם הרב שסובר להקל מחשש לדעתו - כיצד הוא אומר שזה איסור כרת?
שמותר ללכת בשביל העובר בעזרת נשים, כיוון שהיא מדרבנן ויש סברה שהיא לא קודשה לעתיד לבוא, וכיוון שהראב"ד סובר שבכלל אין קדושה ולכן יש להקל לילך שם.
והנה קול זעקה - איסורי כרת!!!
יסלח לי כבוד הרב, אבל אין שום בעיה לעלות על המדרגות, מכיוון שאין כמעט ספק שהעזרה מתחילה רק לאחריהם, וגם אם נאמר ששתיים שלוש מדרגות גם הן נכללות בעזרה - הרי השוטרים לא מניחים אותנו לעלות יותר משתיים שלוש מדרגות, הכי הרבה חמש שבע, אולי עשר, כאשר יש כשלושים (!) מדרגות לפחות!
הוא מונה את הדברים שאמר הרב יוסף אלבויים, וחשבתי שהוא אומר אותם מדעתו.
צדקת.
שות דבר חברון חלק ג שאלה האם אפשר ללכת בשביל המזרחי.
אם כי הרב דב כותב בתשובה שמי שהולך שם יש לו על מי לסמוך, והוא עצמו מחמיר.
שמע מינה שגם לדעתו יש מקום למקילים.
זו לא הפעם הראשונה שאתה טועה, אבל הפעם הראשונה שאתה מודה בזה. התבגרת קצת.
רציתי להסביר שכמו שמודה לדעת הראב"ד שם, כך יודה לו גם במערב, אם כי גם לבסוף כשנתברר שטעיתי, עדיין אין מקום לומר שהם עוברים איסורי כרת גם אם נתעלם מדעת הראב"ד.
יש הבדל בין צירוף שיטות להקל באיסורים קלים לבין איסורים חמורים.
לעניות דעתי אתה צריך להתבגר כעת.
אם למעשה הוראתו ברורה, אין לו נ"מ איך תאמר אותה ("ספק", "חשש" או ביטוי אחר חריף פחות או יותר).
הייתי אצל הרב ביום שלישי ואמר לי שהשתכנע ממחקרו של הרב אלקנה לחלוטין לקולא ולחומרה.
כיצד יכול הרב דב ליאור לזעוק שאנשים אלו נכנסים למקומות האסורים ונכשלים בכרת?
שמא כולם חייבים לשמוע לדעתו שסובר ללכת רחוק? וגם אם נאמר שעדיף ללכת רחוק, לזעוק שאנשים אלו מתחייבים כרת?

נשמה כללית כל כך צדיק וכל כך נזהר חלילה שלא לבזות תלמידי חכמים כמו הרב גורן זצ"ל.
הוא רק שכך לציין שהמפה ששירטטו חיל ההנדסה בשביל הרב גורן שגוייה בתכלית ונעשו שם טעויות בחישוב נפח המקום, וכל בעל עיניים יוכל להבחין שבין צילום אוויר למפת הרב גורן המופיעה בספרו הר הבית ישנם הבדלים קשים אותם בוודאי שכח מורנו נשמה כללית. לכן הוא שוכח שאין להתייחס לדעת הרב גורן בהקשר הזה.
הוא גם ככל הנראה לא בדק מעולם את הסוגייה העמוקה והכאובה של עליית רווקות.
ועל כן הוא מגדף בשצף קצף את המגן אברהם, המשנה ברורה, אדמ"ור הזקן ועוד כמה אחרונים.
מכיוון שסוגייה זו עלתה בפורומים לפני כשנה, כחלק מטענות התוקפים, נתוודעתי לעניין וחקרתיו עד תומו.
אין כאן המקום להאריך, המעוניין מוזמן בפרטי.
אבל נשמה כללית הוא כל כך כללי שהוא גם לא יספר לכם שאין כל קשר בין דעותיו לגבי עליית רווקות, לבין דברי הרב אלישע שדיבר על עלייה להר הבית בכלל, עליה דיברו הרשימה הנ"ל.
הוא גם לא יספר לכם שאומנם הם לא התירו, אבל לא כתבו בשום מקום שיש בזה איסור, אלא אם כן מעוניין נשמה כללית לטעון שהרמב"ם אוסר עליית רווקות, ואז חושש אני אאלץ לפנות לפסיכיאטר מומחה.
באשר לשורה הראשונה שכתב נשמה כללית, אני מניח שהוא לא יספר לכם שהרשימה לא הכירה את הגבולות המדוברים ומאידך לא לא יכלה להתנגד להם. סליחה שאני מגיב רק עכשיו,
אני נוהג בדרך כלל לענות מייד כשאני רואה שירשור כלז, אך משום מה נעלמו עיני מכך.

שוב, הרב גורן חשב שאפשר ומותר לעלות להר הבית. המקומות שנודעו לו היו שגויים הודות למפות חיל ההנדסה. הרב אלישע הביא אותו כתנא מסייע לכך שמותר וצריך לעלות להר הבית, לא לכך שהגבולות עליהם דיברו שניהם הנם אותו אחד, אלא שאין פרט זה משנה, אילו היו לרב גורן מפות נכונות, ודאי לא הייתה מחלוקת דעות, ולגבי מיקום המזבח - הוא לא היה מגיע לזה אלמלא קביעתו שהמזרח והמערב הם כתלים מתק על תק.
פסקה שנייה - סלח לי?
אם בשקרנים עסקינן, הראה לי היכן התנאה זו, חוצפן!
לגבי הריב"ש, בניגוד אליך בתחילת שנה התחלתי ללמוד אותו. הפלא ופלא! לא מוזכר שם שום איסור טבילת רווקות!
מה כן יש שם?
איסור לסייע לרווקות לעבור איסור, כלומר - שואל השואל האם מותר לומר לאישה שעומדת לעשות איסור עם אדם כלשהו לטבול במקווה, ועל ידי כן יהיה זה רק איסור לאו, ולא כרת של נידה. ועונה לו שם שאסור. אין מסייעין לדבר עבירה. וכן שואל השואל, מדוע לא תקנו תקנה שיהיו הרווקות חייבות לטבול, ועל ידי זה לא ייכשלו בהם אנשים באיסורי כרת אלא רק לאו, ועונה לו שחכמים לא רצו להרבות את הזנות בישראל.
פסקה שלישית - לטענתך אויל מרודך, הרמב"ם אסר טבילת רווקות???? עד שבבורות עסקינן.
פסקה רביעית - סלח לי? אולי הרבנים הנ"ל כתבו דברים אחרים ממה שהרב אלישע כתב?? אולי יש לך הוכחות מלבד השמצות שהיו מתאימות יותר לי, בשירשורים של לפני כשנה בערך?
חתיכת ראש כרוב ממולא בשר קדשים שנאכל חוץ לזמנו וחוץ למקומו והוקטר במחשבה מפגלת!!!!!
דהיינו להשמיץ רבנים, בוא לפרטי ונלמד את הריב"ש.
מעיר רק על חלק מהדברים:
א. מניין לך שתשתנה דעתו בנושא וזה בגלל המפות? עליך הראיה, אם אתה רוצה להסתמך עליו אתה צריך להביא ראיה, כל עוד אין הוכחה אחרת, דעתו בחזקתה קיימת. (במקסימום אתה יכול להגיד שיכול להיות שזה בגלל מפות שגויות, אבל לא לטעון בוודאות כמוך....).
ב. תסתכל בטעם שלא תיקנו תקנה, זה אומר שאסור לאשה רווקה לטבול כי זה נגד דעת חכמים שלא רצו להרבות זנות בישראל, ואשה שעושה הפוך אז היא נגד חכמים. (וחוץ מזה שיש את העניין של חשד, שזה נראה כ...אבל בטח לא תקבל טענה זו, נו, שוין....). מלבד זה, אל לנו לבחוש את ידינו בטעמי תקנות, "בטל הטעם בטלה תקנה", זו סוגייה מסובכת שאל לנו להכניס ידינו בה. לכן, זה שחכמים אמרו לרווקות לא לטבול עומד בעינו.
ג. הוא לא טען לרגע שהרמב"ם אסר, תסתכל בדבריו. הוא אמר שהריב"ש היה אחרי הרמב"ם, אז בוודאי שהרמב"ם לא יכל להקפיד על דבריו. כמו שאל תקשה איך יעקב אבינו לא שמר על חרם דרבינו גרשום.
ד. אתה מנופף בטענות מבלי להביא סימוכין לדבריך, אז הוא עשה לך אותו דבר, מידה כנגד מידה.
ולא התגעגעתי לדיונים איתך, פשוט דמגוגיה מוגזמת, ניפוחים, וכו'...וכו'...במקום להיות בראש שחור-לבן כמו ילד קטן, אתה יכול לחשוב אולי יש טעם בדברי האחרים, וגם אם אתה בטוח באמת שלך (כן, יש כזה מצב לאמת את השקר, עיין רס"ג (הקדמה פרק ד') שכותב כך: "...והכסיל המגונה מי ששם דעתו לשרש וחושב כי אמתות הדברים הולכות אחר דעתו ועם סכלותו בוטח במה שצריך להזהר ממנו ונזהר מהבטוח בו וכאשר אמר החכם (משלי י''ד ט''ז): "חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח"), תבין שיש דעה אחרת שאולי חושבת אחרת וצריך לנהל דיון (לא שאתה יודע מה זה, אתה יודע רק להשמיע את דעותך בקול צווח בלי לשמוע את דעת האחר....) בכבוד ובנועם. אמנם גם אני לא מושלם וכותב לפעמים דברים חריפים יותר מהמציאות, אבל אני יודע לנהל דיון בכבוד, ומשתדל לא לרדת לפסים אישיים ולדבר בזלזול ובצעקות ועם כ"כ הרבה סימני קריאה וקללות שאני לא יודע מאיפה לקחת (כאילו, זה שילוב קצת מוזר, מצד אחד בדר"כ אנשים עם ערכים לא מדברים בכלל בלשון גסה, ומי שלא מדבר בלשון חופשית לגמרי, עדיין לא פגשתי מישהו בתחפושת, מצד אחד דתי עם ערכים, מצד שני משתמש בלשון בוטה כנגד אחרים ולא מתנהג בדרך ארץ בסיסית....).
א. שמע, יש ספר, קוראים לו הרב שלמה גורן משיב מלחמה חלק ד' - הר הבית. בתוכו נמצאת מפה עליה מסתמך הרב גורן והיא בפשטות שגוייה. המפה היא מפה אותה שירטט חיל ההנדסה בחיפזון, ועל פי מפות מאוחרות יותר אנו יודעים שהחישובים שם אינם נכונים.
ואם אני רוצה להביא ראיה מהרב גורן שצריך לעלות להר הבית, אני לא צריך להביא ראיה שהמחשבה שלו על מיקום הגבולות תשתנה, יש פה משהו עקרוני - צריך לעלות להר הבית, עכשיו לאיפה בדיוק כבר לא השאלה, השאלה היא אם מותר או אסור.
מכיוון שהמפה של הרב גורן שגויה ולפיה הוא שירטט את תק על תק אמה, ואנחנו יודעים שהיא שגויה ולכן הוא חשב שהמערבי הוא אחד מתק על תק, יוצא שהחישוב שלו היה טעות. לפי זה בוודאי אם הייתה לו מפה מדויקת היה מגיע לאותם תוצאות.
דעתו לא יכולה להיות קיימת כאשר הוא נסמך על טעות, פשוט לא מתייחסים לכך.
ב. אלמלא מוראי מימ"ל הייתי משסה בך את מיטב הקללות העולות בעיני רוחי.
אתה אויבער חוכעם. חכמים לא תיקנו שחייבות לטבול אפילו שיש סברה שטבילה בזמנה מצוה כמבואר במסכת שבת למשל. ולמה? מפני שלא רצו לרבות הזנות בישראל, כמו שכותב הריב"ש, שאנשים מפחדים מאיסור נידה החמור ולא מאיסור ביאה הקל, כביכול, שהוא רק לאו.
לגבי מה שכתבת שנראה כאילו עומדת לעבור איסור, כתב הרא"ש וכן הרמ"א בסימן כו אבן העזר עיין שם.
שוב, אוייבער חוכעם, אין תקנה לא לטבול, כי כל הסימנים מראים שצריך לתקן תקנה שצריך לטבול. וגם המג"א והמ"ב והשו"ע הרב והקיצוש"ע כתבו שצריכות הבתולות לטבול בערב יום הכיפורים. מה שכתב @נשמה כללית לגבי התנאת המ"ב שלא יהיו טהורות - הרי זה (מילה שימ"ל אסר עליי לומר) גס.
ואדרבה, עיין שם בריב"ש ובמקורות שהוא מביא, מעשה שהטבילוה קודם לאמה, דהיינו הטבילו את התינוקת הנידה לפני שאמה הייתה נידה. ורואים מכך שהיו מטבילין את הבתולות. וכן במסכת שבת, "אבוה דשמואל לא שביק להו לבנתיה דנפקי בחוטין ולא שביק להו גניאן גבי הדדי ועביד להו מקואות ביומי ניסן ומפצי ביומי תשרי לא שביק להו יוצאות בחוטין" למה היה עושה להן מקוואות דווקא אז - מבואר שם, דף סה. רואים שלא הייתה שום תקנה ושום נעל בית.
חכמים לא אמרו לרווקות לא לטבול, הם לא תיקנו שהן חייבות לטבול, אבל ממש לא אמרו להן לא לטבול, ההיפך הוא הנכון כמו שמוכיחים המ"ב המג"א הקיצוש"ע והשו"ע הרב.
ג. אמת, אולם הוא כתב שורה אחרי כן: הרבנים שלא התירו - אסרו, קא משמע לן.
ד. אמור נא למה להביא סימוכין ואביא, ל(צנזורה של ימ"ל) אינו פיתרון.
שמע, אני חושב שדילגת על דברי נשמה כללית אם אתה טוען שאני הקללן פה.
אחרי שהלז גידף וחירף את הרב אלישע וולפסון ואת כל מי שעושה כמותו, שלדברי הנ"ל הוא שקרן קטן, משמע גם הרב דב ליאור הוא שקרן קטן וכן הרב ישראל אריאל הרב אליעזר מלמד הרב יעקב מדן הרב יצחק שפירא ועוד רשימות רבנים שמוחי צר מלהכיל.
א. לגבי זה שהוא התיר בכלל לעלות להר הבית, מסכים. לגבי הגבולות, לא ניתן להביא מדעתו הוכחה. "דעתו לא יכולה להיות קיימת כאשר הוא נסמך על טעות". בדיוק. אתה לא יכול להתייחס לדעה שלו, כי הוא כתב א', וגם אם הוא התבסס על טעות, אין הוכחה שהוא היה סובר כמוך.
ב. נו, למרות שכל הסימנים מראים שצריך לתקן תקנה לטבול למרות האיסור, לא תיקנו, ומהטעם גם שומעים את האיסור, שלא רצו להרבות זנות בישראל, ולכן כל בתולה שטובלת היא עוברת על דברי חכמים בכך שנראה שהיא עוברת איסור. (ואעיין בהמשך בלנ"ד במקורות שציינת...)
לגבי הוכחה מגמרא, זה די מצחיק לחשוב שבגמרא שמרו על תקנת הריב"ש...כמו שלא מוכיחים מבית שמאי שנהגו כמו הפסיקה שלהם למרות שהלכה כבית הלל, כך לא ניתן להוכיח מהגמרא על תקנות של ראשונים.
ג. נו, מה לא נכון בזה?
באמת לא הבנתי מה אתה רוצה. הרב וולפסון הוכיח מפוסקים למרות שהוא עובר על דבריהם, ואילו הרב דב ליאור למיטב ידיעתי לא עובר על פסיקתו שלו עצמו. ומלבד הביטוי "שקרן קטן" שהוא בהחלט הולם את מה שהוא עושה, למרות שאני עצמי לא הייתי משתמש בו, לא ראיתי אף "דברי חירופין וגידופין" לעומת דבריך שבדרך קבע מלאים בקללות, מזל שלפחות מורא ימ"ל עליך ואתה לא פותח את הפה שלך המלא קללות בדרך קבע.
ומי שמדבר על דמגוג, אשמח מאד לדבר איתך, נשמה כללית, כי משהו בדבריך זועק פרובוקציה ותו לא.


מצחיקה אותי האירוניה בדבריך...
הפרובוקציות של יש"ע הם ענייני בלבד.
אגב, לפני שנה וחצי אמרת שתעזוב, מה חזרת פתאום?
אכן, מי שטוען לשם פרווקטור....
לא זוכר בוודאות שאמרתי שאעזוב לתמיד, מה שכן זכור לי שאמרתי שכבר לא אהיה לגמרי בפורומים, אלא אבקר לפעמים, ועכשיו בין הזמנים, אז מרשה לעצמי יותר להיכנס, לצערי יותר מדי ממה שרציתי....
אבל אולי קצת חבל שר' שמעון לא קבור על הר הבית.
כמה שמעתי בימים האחרונים טענות נגד הגבלת העליה להר, ושהאדמו"רים, העסקנים והציבור אובד עצות ומתאונן על הגזרה החמורה שנגזרה עלינו. ואיך נוכל להיות רחוקים מר' שמעון. ולקיים את החגיגות במקום שהוא לא באתרא קדישא- הר מירון.
שלא לדבר בכלל על כמה שזה צורם לשמוע אנשים שקובלים על זה שלערבים מתירים התקהלויות אדירות בהר הבית- בזמן שלעמ"י מגבילים את העליה להר מירון.
ה' זועק: ביתי חרב!
מה אתם הולכים לרבי שמעון????
אבל מעניין מה יהיה השנה. האנשים לא מבינים.
אני לא אתפלא אם ה' יחליט לתת לנו עוד כאפה.
בכלל, כל הפיגועים בזמן האחרון, שהם יותר "במקום הבטוח",
רומזים לנו שעלינו לבנות בית לה'.
אני בביתי לא שוכן - אף אתה בביתך לא תשכון.
בְּכֹל אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת-אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים??
אני גם חושב שבאמת ה' רומז בזה שהעיקר זה ירושלים, אך מניין לקחת את זה לעניין של הר הבית? ובוודאי שזו לא הוכחה כנגד החושבים שאסור לבנות את בית המקדש היום, מה שמשמע מדבריך.... (אם לא, מחילה שהסקתי סתם....).
ואולי דווקא ההיפך, זה שאנשים הופכים את האדם לא-לוקים זו בעיה (לא יודע אם כך כולם, אבל יש משהו כזה במירון במובן מסויים, וגם אם לא בצורה כזאת מוקצנת, יש בזה מן הדבר הזה....), כך גם אנשים שהופכים עצים ואבנים לעיקר- זו הבעיה, בעוד שעיקר בית המקדש הוא משהו פנימי ועמוק....
שלום וברכה, כידוע לכולנו אסרו גדולי ישראל את העלייה להר הבית.
רצוני הוא לדעת סיבות נוספות אשר אינן ידועות לי, אם במקרה גלש לכאן אברך מהר המור או סתם מישהו, אשמח לשמוע סיבות נוספות.
(חוץ משאיננו יודעים את גבולות ההר, או שנכשיל רבים אחרים שיעלו בטומאה)
אה, יש מדרש שמביא שה' השביע את אברהם אבינו לא לבנות את בית המקדש מבלי הסכמה מהאומות. (אם אתה רוצה, אחפש את המקור...). בדומה לשלוש השבועות, לא בטוח שזה מחייב, אך בוודאי שזה אומר אותו כיוון, שזה דבר שלא יכול להיעשות מבלי מחשבה, אלא צריך שזה יעשה רק כשהזמן המתאים יגיע והאומות והעולם כולו יהיו בשלים לכך (וגם ישראל....), ולא סתם בלי מחשבה ורצון. עם ישראל צריך לקרוא לשלום עולמי, וזה דבר שיכול להיעשות רק כשכולם מפנימים את הרעיון הזה לגמרי. עוד כתוב בתנ"ך שרק אחרי שה' הניח לדוד מכל אויביו מסביב, רק אז חשב שהגיע העת לבנות את בית המקדש, וגם אחרי כן, כשחשב שהגיע באמת הזמן, ה' אמר לו שהוא לא יכול לבנות עדיין את בית המקדש אלא רק בנו יבנה אותו. זאת אומרת, צריך הרבה תנאים לדבר הזה, וזה לא כ"כ פשוט. (אא"כ הוא בכלל ירד מהשמים ואז זה כשה' יחליט....).
אותו דבר שנכון לגבי הבנייה של בית המקדש, נכון גם לגבי העלייה אליו. העלייה לבית המקדש של יהודים יוצרת הרבה פעמים רעש ומהומות בכל העולם, לעומת הערבים שסתם נמצאים שם ולא מייצגים את הרעיון האידיאי של בית המקדש של היהודים, וזה לפעמים יכול רק להרחיק את העולם מהרעיון של בית המקדש. אמנם, לא צריך להיות פחדנים ולהיכנע לרפיסות, אך מצד שני צריך לראות שבאמת העולם איתנו ולא אנחנו צועקים דברים שבאמת אנחנו והעולם לא נמצאים שם. בית המקדש הוא לא מקום של יחידים, אלא מקום של כלל ישראל. לכן, לא עוזר שיחידים מאוד רוצים את בית המקדש ואפילו גם ראויים אליו, צריך שכל עם ישראל יגיע למדרגה, ורק אז, כשכולם יהיו ראויים, נוכל לבנות את בית המקדש, ולא סתם כך לפרוץ אל הקודש מבלי ליראה ממנו, צריך לראות שה' איתנו באמת בכל המהלך הזה ולא להעפיל אל ראש ההר מבלי לחשוב ולהתבונן על הדברים בכובד ראש.
ועוד, כמו במשל אדם שחלה בשרירים שלו וצריך לעשות פיזותרפיה כדי שיוכל ללכת, ובמקום זה הוא ממשיך לקחת ממשכי כאבים, כך גם אנחנו, השורשים לחורבן הם רוחניים ופנימיים, שנגרמים מהחטאים שלנו והמצב הרוחני שלנו, ובמקום זאת אנחנו מתמקדים בעלייה החיצונית לבית המקדש, מבלי להבין שעיקר המקדש הוא לא עצים ואבנים, אלא משהו פנימי. לכן, העיקר בימינו לא צריך להיות העלייה בפועל, אלא מה אני עושה למען הקמת בית המקדש, לימוד הלכות המקדש, ועוד דברים, אך עלייה בפועל רק מסמנת את המטרה מבלי להבין שהדרך אליה היא העיקר, כל השורשים והגזעים שנבנים ומיתקנים בדרך הם העיקר. (כמובן, לשבת בבית זה גם במידה מסויימת לא מספיק מעורר, ולפעמים צריך ללכת לסיבוב שערים כדי לחוות את הדברים, אך לא צריך לעשות מזה את העיקר, וגם אין צורך לעלות בפועל).
בקושי תפילין מותר לנו להניח, וללכת כל היום זה משהו שקשה לעשות אותו ובאמת לשמור על כובד ראש ויראת ה' כמו שצריך, אז ק"ו בן בנו של ק"ו המקדש, שהוא שיא הקדושה, "בבית א-לוקינו נהלך ברגש", "ושם נעבדך ביראה...", ועוד הרבה פסוקים שמדברים על היראה מבית המקדש, מראים לנו שזה לא פשוט בכלל לעלות לשם.
הבה נמלא את בית ה' אלוקינו ביום בו שוחרר מידי הירדנים - מי לה' - לביתו!
כיום איימן עודה ממריד את את יוצאי חלציו .
אני חושב שלא שמו איימן עודה אלה אייכמן מעוקה.
בג"ץ יפסול, זכויות אדם והפרוצדורה.
בסופו של יום לאיש מבין יוצאי חלציו ואחיו אסור להיות פה.
המדינה תוחלף במלכות יהודה, והכל יבוא על מקומו בשלום.
למעט אייכמן עודה, הוא ימות.
אם מישהו יכול לעזור לי לשכנע את הרבנים המשפיעים היום וכמו כן לפרט לי מי הם, אני וכל עם ישראל נודה לו מאד.
נ.ב. זה פרקטי. תחשבו על זה - הציבור החרדי הדתי והמסורתי מתאגדים - רוב בארץ. דרישה להקריב קרבן פסח על פי כלל טומאה הותרה בציבור. רק לשכנע את כל "הראשים" של הציבורים, דהיינו הרבנים המשפיעים על הציבור.
קרבן פסח - עוד השנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני לא יכול יותר לראות קיר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
השבת פתחתי את מגזין 'קומיקס' שאנו מנויים אליו.
יש שם פינה של ציור של מקום בארץ וצריך לזהות פריטים בתוך הציור.
נחשו מה היה הפעם - הקיר!!! סליחה, הכותל!!!
החנקתי אנחה, לא ציפיתי למשהו אחר מעיתון חרדי.
אבל כשהסתכלתי היטב בציור, חטפתי קריזה.
בציור ישנו הקיר, ישנם עצי הברוש שניתן לראות מלמטה.
אבל הציור מצויר בזווית שהרואה כביכול עומד במקום גבוה יותר מהקיר.
נחשו מה אפשר לעשות במקרה כזה? נכון! לראות מה יש מעבר! נחשו מה מצויר?
עצים, גבעות, והמון בתים עם גגות אדומים. מה???????
בציור מתואר הקיר בתור אחד שניתן לגשת אליו מכל הצדדים.
ואם זה עיצבן אותי מאד אבל היה מובן לי, הרי שהטור של 'הרב' ליאור אנגלמן בבשבע הוציא אותי מן הכלים.
הוא היה בכותל, מספר. הייתה שם תיירת. היא התרגשה יותר ממנו. הוא כבר רגיל במראה 'קדושת הכותל'.
ואז, הוא מתחיל לעצבן ממש: אולי הכותל כל כך נגיש לו שהוא כבר לא מתרגש יותר?
אוי, מה אפשר לעשות???
בשורתיו הראשונות תפסתי את העיתון בחמת זעם והטחתי בו אגרוף אחר אגרוף, ולכשנגמר העיתון פניתי לקירות המסדרון.
עד עכשיו לא יוצא לי מהראש הדברים המעצבנים הללו, שבמגזין קומיקס למשל היה בועת דיבור: "טוב שיש הרבה מדרגות לכותל, יהיה לי שכר פסיעות".
או שבחופש בכיכר הרובע שאלתי עוברים ושבים מה המקום הקדוש בעולם, וענו לי כמובן, מאחוריך, הכותל.
דייייייייי לקייייייירררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אפילו קדושת בית כנסת אין לו, וקדושת הר הבית ודאי שאין לו לפי שהוא בהרחבות הורדוס.
די לקיררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר
צריך רק שיהודי יגיע להר הבית בשישי
ופותחת השרשור כבר הופנתה לדברים בנושא. למה למחזר?
השנה נקריב קרבן פסח!!!! לא עוד כנף צלויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! | ערוץ 7
ועוד -
תייגת שרשור פרובוקטיבי שליייייייייייי
הרוב לא ממתין ותלוי לביאת המשיח. בית המקדש, סנהדרין, טומאה וטהרה, קרבן פסח ועוד אינם תלוים בו. למען הדיוק צריך בירור מה כן.
לכאורה, ואני כותב בזהירות כי גדולים חלוקים עלי, ראוי להקריב קרבן כבר בפסח הזה.
אין מספיק בהמות כשרות לכל משפחה בישראל, אין מספיק כוהנים שיודעים את המלאכה, אין איזו שיטת ארגון של הכנסת אנשים בזמן. זה לא יכול לעבוד בהתראה כזאת קצרה.
ועוד שאלו עניינים הלכתיים ברורים שנידונים אצל פוסקים גדולים, ולא משהו שאפשר לקבוע בפורומים בערוץ 7.
קביעתי היחידה על קרבן פסח היתה שהוא לא תלוי בביאת המשיח ואני עומד מאחורה. האמת היא שגם כאן, כבכול מקום בחסדי ה', ניתן לדון ברצון ה' ובהלכה. אך לא באתי לשם כך.
על המציאות אני נאלץ לחלוק. תחילה מכיוון שאין בינה לבין ביטול עשה דבר. לא מבטלים מצווה (חיוב) על היחיד רק כי לא כולם יספיקו. בנוסף אפשר ליבא ובכל מקרה החיוב הוא עלי ולא על כל עמ"י. אבל סתם בשביל החישוב הטוב:
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היינו בשנה שעברה כ6,870,000 יהודים בארץ ישראל (נפלא ב"ה). נפחית ילדים וכו' ונעגל כלפי מעלה - נניח אנחנו ב6M חייבים בקרבן, הגיוני? נניח שבכל כבש ממוצע יש כ30-50 כזיתות. מהנתונים השונים שאני רואה כעת נראה שיש בארץ כמה מאות אלפי כבשים, כאשר כבשים לשחיטה לרוב נשחטים עד גיל שנה. אז נניח שיש 150K ראש (בין חצי לרבע מהנתונים הלא ברורים שאני רואה מגלובוס וויקיפדיה) שראוים לקרבן פסח (ללא מום עד שנה). נחלק 6M ב40 (ממוצע מנויים לכבש) = 150K. בדיוק מספר הכבשים.
זה כמובן בהנחה שיהודי מדינת ישראל כולם עובדי ה', שומרי מצוות, לא צמחוניים ויבואו להקריב, כן?
אוכל להאריך כך גם לשאר קביעותייך אך הדף קצר. מספיק כהנים עוסקים היום בכך (היכרות אישית) וכלל לא צריך רבים. שיטות ארגון גם כן יש (ממש כמו לכותל, יש העוסקים במלאכה), וגם הן כמובן לא מונעות. ומזכיר שדיברתי על החיוב היהודי עלי ולא ביקשתי שכל עמ"י יבוא איתי היום.
ולעניין ההלכתי, אינני פוסק אלא לומד. ובפשטות לומד מרבותי שאין כלל מניעה הלכתית, השקפתית, מעשית ומדינית לכך. אוכל לשלוח למקורות אך אסתפק במאמר של הרב שמואל אליהו.
https://www.yeshiva.org.il/midrash/15755
ראוי לחשוש לכרת ליהודי ירושלים שלא מקריבים יותר מחשש כרת עולי ההר.
וכבר כתבתי שיש החולקים ואני באתי לכתוב להבנתי בלבד.
שאנחנו בעצם לא יודעים את המיקום המדוייק של המזבח
וזה החלק עליו החולקים יסמכו בעיקר, אך גם הוא לא ראוי למנוע לענ"ד ולא מורכב לפתרון.
המיקום המשוער ידוע והוא לא קטן כלל. הפתרון הפשוט הוא לבנות מזבח קטן ולהציבו במיקום המרכזי שבוודאי תואם הכל.
כמש"כ מרן הרב זצ"ל משום "אינו ראוי לבילה" וכו'.
והקישור הוביל למקום בו הן מתחילות.
אגב - ראה בדבר חברון מועדים עמ' קסג שגם הרב דוב ליאור שליט"א סובר כך.
נ.ב. לא ידעתי שישנם מתלמידי מרן הרב זצ"ל שעוד עמנו בעוה"ז. אשמח מאוד ללמוד מהם...
מוזמן לאן?
לא הבנתי.
ובכל מקרה אתה לא מתרץ את קושיותיו ומ"מ הכרעתו ברורה וכאמור כך גם סובר הגר"ד ליאור שליט"א.
איני יודע מי מגדולי פוסקי דורנו עסק בנושא והכריע אחרת. הגר"ש גורן היה חריף בהרבה מהרב זצ"ל בנושא, והאחרים, ברובם, טוענים שאין שום דרך לדעת מה מקום המזבח או אפילו לאן מותר לעלות... עסקו כאן בכך כבר בעבר:
אישית, אני חושב שזה רעיון מדהים ויהיה מרגש ומשמח אם יקרה | ערוץ 7
לא ענית לאן אני מוזמן.
אגב - לאחרונה הזכיר נכדו של הגר"ש גורן את עמדתו בנושא בריאיון לארנון סגל במקו"ר (גיליון 1286, כ"ט אדר ב' תשפ"ב):

שאם אני מגיב בפורום הר הבית כנראה שדרכי בהשקפה שונה מהסוברים שעמ"י לא ראוי להתקדמות בגאולה או שזקוקה הוראה שמימית-נבואית-משיחית בשביל להתקדם בה.
אינני צריך לענות עליהן אלא מספיק להיתלות בכל הפוסקים לאורך הדורות שענו עליהן אחרת מהרב. ואם תרצה שאענה עליהן בעצמי, אשתדל בשמחה למצוא את הזמן הראוי שעוד לא מצאתי לעיין בתשובה. מכיוון שתשובות הרב אינן מחייבות הן לא מקשות על דברי וזו היתה תגובתי.
ואולי כאן המקום להוסיף על המשפט האחרון; לא באתי לדון דרגות בצדיקים ולא מספור כמויות חלילה. זה אינו השיח שלי. באתי לברר את רצון ה' בעולם. פסיקה שונה מענ"ד לא תגרום לי לעשות הפך מרצון ה' להבנתי, אלא אם אין לי במי להיתלות, אם רבי ומורי סובר אחרת, אם הסברות והטענות החלוקות עלי צודקות ועוד.
לבינתיים אני רואה שדווקא לצדיקי האחרונים יש פחות על מה להיתלות מרבותי וממני, שאני נתלה בגדולים כהרמב"ם ואינני מבטל מצווה מדאורייתא וכו', והם סוברים שעמ"י איננו ראוי למשל. הדבר מזכיר לי מחלוקות דומות כמו עליה לארץ ומדינת ישראל. כמובן שאין כלום להשוואה חלילה ביני לבין הצדיקים המוזכרים אלא רק בבירור ההלכה ורצון ה' להבנת רבותי.
[הערה לדעתי כי כבר העלת וכולי תקווה שלא יפתח דיון על הנושא:
עד כמה שאני מכיר הרב גורן התחרט במשך שנים על כך שויתר על ההר ואמר שאם היה נלחם על ההר כמו שנלחם על המערה היה ההר בידינו. אישית, זו הביקורת הגדולה ביותר שיש לי הקטן על הרב גורן זצ"ל - שויתר על הר הבית עבור הכותל. אם יש כאן טענה היא לטובתי.]
מוזמן להיות מתלמידי אהרן.
אז צר לי לאכזב אותך. אחד הנושאים שנידונו בפורום הזה הוא עצם ההיתר לעלות. אתה כנראה חדש כאן ואינך יודע.
ולשיטתך, בעצם, גם לתלמידי הגר"ד ליאור שליט"א - העולים להר - אין מקום בפורום זה כיוון שהם מצריכים הוראה שמימית-נבואית-משיחית כמו שקראת לה.
אם כך, נראה שאתה עלול להישאר כאן לבד.
איני יודע מי הוא מורך ורבך, אך דומני שרוב העולים להר כיום נשענים על הגר"ש גורן ולהבדחל"ח הגר"ד ליאור שהם גדולי העולים, ולא על רבנים משורה שניה, שלישית או שביעית, גם אם הם רבותיך, ואם אכן אף אחד מגדולי ישראל לא סובר כרבותיך, כנראה שהטעות אצלך.
[ולגבי הסוגריים - אין קשר בין עמדת הרב גורן בעניין העליה להר לעמדתו בעניין הקרבת קרבנות בימינו ואכמ"ל].
אחרי שתסיים את תשובות הרב, יש לך כאן עוד קצת חומר בנושא: ציץ אליעזר - יב - ולדינברג, אליעזר יהודה, 1917-2006 (page 1 of 242)
מ"מ, העולה מדבריך נראה בעיני רחוק מאוד מדרכו של אהרן הכהן ששמח כשראה את מרע"ה אף שידע שיקבל הנהגת כלל ישראל במקומו ולמרות שהיה צעיר ממנו. אתה מדמה שכל גדולי ישראל טועים ורק רבותיך צודקים ולהם משפט הבכורה. אין זו דרכו של אהרן. כל טוב.
ע"פ מחקרו של בנו הרב אלקנה שליט"א בעניין גודל האמה.
https://www.yeshiva.org.il/midrash/45437
אבל יש חולקים וסוברים שהכיפה היא מקום אבן השתיה ולא המזבח.
על העולים להר להחמיר כשתי הדעות, אבל להקריב קרבן אי אפשר.
הוא גם טען שמכותל מזרח למערב זה חלק מהת"ק על ת"ק ולא הרחבה במערב, והמפה שחיל ההנדסה שירטט לו הייתה חובבנית למדי. לכאורה המדידות שלו לא נכונות, ומתחת לכיפת הסלע יש לנו מסורת שזו אבן השתייה.
והמזבח צריך להיות במקום מאוד ספציפי
שידוע לנו (בערך איפה) אבל לא במדויק, ולכן אנחנו לא יכולים להקריב כפי שפסק הרב.
כמו שבשיבת ציון היה נביא שאמר להם מה המיקום המדויק של המזבח, כך גם המצב בימנו זהה.
כנראה שנצתרך לחכות עד שאליהו הנביא יחזור, או שהנבואה תחזור אלינו.
אין דרך אחרת
(: השוטרים לא נותנים ללכת ממקומות הספק ההלכתי, הם קבעו לעצמם מסלול שטוב ליהודים כבר לפני שנים, והם שומרים עליו היטב כאילו הם החליטו שילכו דווקא שם... אין לך מה לחשוש כשאתה עולה שמא תיכנס לאזורי הספק.