הרב מאיר דורפמן כותב על דמותו של הרב שלמה פישר במלאת שנתיים לפטירתו ומתאר את "שקיעתו הקיצונית בתורה".
קדמה למתקפת הרצח והטבח של חמאס שנה של הצפת הרוע הפנימי אצלנו בעם. כעת השיח הציבורי צריך לחזק את הראייה החיובית
כאשר התותחים יפסיקו לרעום אפשר לצפות לחידוש מלחמת ההאשמות הדדיות שעלולה להתגלגל הפעם לכדי מלחמת אחים.
לגיבור שלי קוראים מתניה צור אריה. הוא לא גיבור תנ"כי, למרות שמו. הוא נער מהיישוב כפר מימון שבעוטף.
האם הצער הקולקטיבי, המחלחל לנימי הנפש הדקים של כל אחד שליבו ער ורגיש – קורא לנו לעצור לחלוטין?
בכירים במערכת הביטחון ופוליטיקאים היו שבויים בתפיסה משיחית שקרית לפיה "גר זאב עם כבש".
הפוליטיקה חוזרת במלוא ליכלוכה לסדר-היום. הצמד הזועם אברמוביץ'-את-פלג הוא על תקן של מחרפי הממשלה והעומד בראשה.
ישראל צריכה לפעול להקמת מנגנון לעידוד התיישבות מחדש של העזתים בעולם.
הממסד היהודי וארגוניו לא רק שלא הצליחו לבלום את הגאות, אלא גם לא הכינו את הקהילה היהודית לתקיפה
הזיכרון הלאומי שלנו מחייב הקמת אנדרטאות ומוזיאונים, הוצאת ספרי זיכרון וקיום טקסים - הכל כדי שההכחשה לא תגיע להשכחה.
במשך 73 שנות קיומו עבר הטקס שינויים רבים, אך פס הקול שמנגנת תזמורת צה"ל ושרה מקהלה, לא השתנה.
חובה עלינו לשמור על הרוח המרוממת הנדרשת בעת מלחמה ומצד שני לסתום כל חור בספינה הלאומית המיטלטלת במים סוערים
מתוך שנאת חינם לאיש אחד, לתפיסתי, הם בועטים במדינה היהודית, במתכוון, לא בהיסח הדעת, בזדון.
בלימת ההידרדרות חייבת להתחיל לאלתר, במקום קבלת התכתיבים של החמאס המשפיל את ישראל שוב ושוב.
כשנולדה דמות הצבר זקוף הגו, חשבנו שמתה דמות היהודי הגלותי הנרדף.
טעית בנו בגדול למרות שאכלת מהידיים שלנו בכלא, חשבת אותנו מפוררים, פגשת את הרובד החיצוני.
למלחמה הזאת יש סיפור אחד, סיפור שלא מספרים לנו. לאויב אין חיל שריון, אין חיל אוויר, אבל יש לו רוח.
כמה אור שוטף את העולם השבוע, בחנוכה. כמה חושך האור הזה צריך לגרש. על שלושה מקורות אור השבוע.
ביום ה 7.10 לא הייתה הטעות אלא התוצאה, התוצאה של אומה מתנוונת אשר מתמכרת לסם השקט בטענה של עוצמה וחיוניות.
על התודעה שזזה, על האחדות שפרצה, על המאמץ לייצר בכל זאת שנאה, ועל הצורך בעמידה איתנה
במלחמות יש מחירים שלא ניתן לעקוף אותם. זה ברור. אולם אין זה פוטר אותנו מלבדוק שוב ושוב רווח מול סיכון.
הלוי בביקורת חריפה על תכניות המלחמה. יעדי המלחמה והתכנית המבצעית, נטולי אסטרטגיה ואינם מובילים אותנו לניצחון.
אם היה ספק, היום כבר אין ספק שמדינת ישראל חייבת לחוקק את חוק גאולת הדם.
עלינו לזכור בענווה וביראה גם את האסונות וגם את הישועות, וללמוד להודות ולהלל לא את עצמנו כי אם לשמך הגדול.
"התחדדה אצלי ההבנה שמדינה שלמה נקראה למילואים, לצו 8. אלה לא רק אני והחברים שלי שהוקפצנו ליחידות, אלא גם בני הנוער".
אין כמעט הורה שלא מכיר את ההרגשה - צריך להתאמץ ולהוציא המון משאבים בכדי להדליק את הנשמה של הילד.
"במקום לפרק את שלטון חמאס בעזה, ישראל נגררה למופע אימים של משא ומתן על החטופים שרק חיזק את שליטת חמאס ברצועה".
ביציאתנו למלחמה - "באנו חושך לגרש". בהדלקת נרות חנוכה בבתים ובשדה הקרב אנו מעצימים את אור הגבורה ורוח הניצחון.
פלא: כיצד אנשים 'נאורים' תומכים בעקיפין ברעיון "דתי" אלים הנוגד קשות את תפיסת עולמם החופשית?
יותר ויותר קולות נשמעים בציבור החרדי-ליטאי, בזכות הצורך להכשיר עצמם צבאית כדי להצטרף להגנה במקרה של אירוע טרור
אל תכניסו לנו לתוך המציאות העדינה והשברירית הזו עוד חזית של בחירות. אל תכניסו לנו את מה שקורה באולפנים.
אם נתניהו היה יוזם חיסול של סינוואר, שבעקבותיו החמאס היה משגר אלפי רקטות מה היו כל הפרשנים מסבירים לנו?
המלחמה עודנה בעיצומה והפלגנים בתוכנו מחדשים את הקרב הפנימי, ולעזאזל החמאס. ושוב – מנין המימון?
אל לנו להאזין למטיפי מוסר נוצרי של הושטת הלחי השנייה ולהעדיף את חיי אויבינו על חיינו.
"ודאי, היו ה'וותרנים' שבימיו של יהודה המכבי טוענים אף הם: איך נקום בפני ים של יוונים ובפני מלכות אדירה כזו של אנטיוכוס אפיפנס?"
ההד התקשורתי בעקבות העברת חיילים מהדרום לחווארה, ימים ספורים לפני מתקפת חמאס, מלמד על הצביעות של ערוצי התבהלה.
מרבית האנשים לא יצפו ב"סרטון הזוועות" שהפיק צה"ל על מעשי האימה שביצעו מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר - וטוב שכך.
בכירי החמאס מיטיבים לזהות את הלך הרוח בקרב החברה הישראלית כמו גם הערבית ומבינים כי התמונה ורודה
מגמה מטרידה חושפת את נטישת הצעירים היהודים באמריקה את אתוס התמיכה בישראל
הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה, מספר על המיוחדות של בית הספר הדתי הימלפרב בירושלים שחמישה מבוגריו נפלו.
מדוע שלא כולם יקבלו שכר שווה ומדוע מלחמה צריכה לפגוע בשכרם של אנשים?
עלינו ללמוד מהחיילים שיעור אחד חשוב - כבר חודשיים שהם נלחמים ביחד ומנצחים ביחד. אנחנו בעורף קצת התעייפנו.
הוויכוחים הפוליטיים יישארו כשהיו ואפילו יחריפו, משום שכל צד ישתמש בשביעי לאוקטובר כחיזוק לעמדתו.
הרב דוד פנדל, ראש ישיבת שדרות, מסכם מזווית ראייתו את המפגש שנערך בין רבני הציונות הדתית לאחים לנשק.
יותר ויותר מאיתנו מבינים שמולנו עומד אויב נאצי צמא דם שמטרתו להשמיד אותנו, בכל מקום בו אנו חיים.
מותו של הגיבור יובל קסטלמן מזעזע כל אחד מאיתנו, אך אסור שהוא יבלבל את דעתנו.
המחדל הקשה יחקר לעומקו. עתה מבקש אני מכם, אזרחי ישראל, לסמוך על קבינט המלחמה, למען השגת המטרה המשולשת
החייל בשורה שכתב מכתב לבן של נעמי שמר
אנחנו לא מפחדים מחמאס או חיזבאללה. הפחד שלנו הוא מעצמנו – שלא נסיים את המלחמה בניצחון מוחץ ומהדהד.
"כולנו מרגישים אחריות על התוצאות הנוראיות של הטבח. אני מציע בלילה הראשון להדליק נר נשמה בנוסף לנרות חנוכה".
האם כבר עכשיו כשאנחנו עוד באמצע הלחימה זה הזמן להאשמות, לתככים פוליטיים ולחזרה לימים של לפני המלחמה?
מי שירה ביובל נושא במחשבתו את החלטה לפיה אין חשוד בפיגוע שיוצא חי גם אם הוא יורד על ברכיו ומרים ידיים.
החגיגות לרגל שחרור החטופים, טיפין-טיפין, נגועות ללב - אבל בד בבד הן משאירות את ישראל שרועה על הקרקע.
מי החליט לקרוא לתמיכה במוסדות התורניים כסף קואליציוני, בעוד שמטרות ספורט או תרבות נמצאות בבסיס התקציב?
יש ליצור חקיקה שתעניש מי שמפלה אנשים עם מוגבלות בגלל מוגבלותם.
כל ביקור בישראל של שר החוץ בלינקן צריך לעורר דאגה. הלחץ עלינו גובר מצד הידידה הגדולה ביותר שלנו.
פרשת וישלח היא השמינית בספר בראשית, שבוע שמיני מאז שמחת תורה. פרשת השבוע ממשיכה לתאר את העבר ואת ההווה.
לידידיה שטרן וחבריו מהמכון הישראלי לדמוקרטיה יש חלק בלתי מבוטל בהשרשת תרבות ה"עכשויזם".
כל נסיגה, כל הפוגה וכל משא ומתן היא הודאה דפקטו בזכות הקיום של האויב ותביעותיו ההרסניות.
