ההיסטוריה חוזרת על עצמה
מדינת דרום אפריקה תובעת את מדינת ישראל למשפט בינלאומי בהאג בטענה לרצח עם בעזה המתבצע על ידינו ח"ו.
מדינת דרום אפריקה תובעת את מדינת ישראל למשפט בינלאומי בהאג בטענה לרצח עם בעזה המתבצע על ידינו ח"ו.


מנכ"ל מפלגת "הציונות הדתית" יהודה ולד אשר נלחם בימים אלו בעזה בטור מיוחד מחאן יונס

קול זעקת אחינו ואחיותינו, מבוגרים וילדים, חיילים וחיילות, שזועקים אלינו מן האדמה פשוטו כמשמעו - רק הולך ומתעצם ומחדד את בשרנו.

מערכת הביטחון פשוט עוסקת מאז ימי אוסלו הארורים בהכלה; לא בשאיפה לניצחון
כל אדם צריך לראות כיצד הוא מנטרל את המתחים בסביבתו ותורם לאחדות. המחלוקות יישארו, אבל יש דרכים בהן נוכל להתקדם לצד המורכבות הזו

המצב הערכי-מוסרי שהעולם המערבי המתקדם נמצא בו - שותפות עם טרור מפלצתי בתמיכה, בשתיקה ולעיתים אף בפעולות מעשיות.

בישובי קו התפר בשרון האוויר צח, השדות ירוקים, הנוף יפהפה – אבל החשש מקנן בלב

מה אפשר ללמוד מדמותו של הבבא סאלי - במיוחד השנה?

את מחזה האבסורד האנטישמי המתנהל בהאג צריך היה להוקיע מראש, ולא להשתתף בו בתפקיד ה"נאשם" או ה"נתבע".

תלמיד שאל אותי "למה לדבר על עידן עמדי יותר מכל הפצועים?", אבל לא מדברים על הקול שלו על הבמה אלא על הקול שלו שמנגן על הלב של העם

דבורה בטשווילי נעלה את המסחר בבורסה בניו יורק בטקס חגיגי עם המסר של "להאיר אור גדול".

אם יפרו מצרים וירדן את הסכמי השלום ויֵצטרפו לשאר אויבינו במלחמה נגדנו - תיוותר ישראל פרוצה לכל עבר בלי יכולת להגן על עצמה.

איננו רוצים להביא את הפטריות והזיהומים של עזה הביתה, וגם איננו רוצים להביא את הזוהמה הנפשית

ח"כ עמית הלוי על האתגר המרכזי של צוות ההגנה הישראלי בהאג ועל הסיבה שהוא לא בטוח שאהרון ברק הוא האיש הנכון במקום הנכון.

זה שדורשים ממך בחוצפה למחוק משהו, לא אומר שהוא ראוי וזה שקיבלת מחיאות כפיים, לא אומר שהקריקטורה הייתה מוצלחת.

המלחמה המשפטית שמתחילה היום בהאג תלווה אותנו שנים ארוכות. הצביעות של המערכת הבינלאומית ברורה.

להכריע את האויב, אין משמעותו להרוג את כל הפרטים בו, או להשמיד עד הסוף את כל האמל"ח שלו.

'צריך ברקס? אני ברקס!'. תהיו הברקס הזה. אל תהיו ראשונים, אל תהיו בלעדיים, תהיו שקולים.

יש בעלי שמיעה לקויה שאמנם יש להם שמיעה חדה, אך בשל היותם חסרי-רוח וקטני-אמונה, האוזן מסרבת להקשיב.

במערכת הערכים של החמאס, גם אם נהרוג את כל 40 אלף הפעילים שלו עד האחרון, כולל סינוואר וכל הנהגתו, הוא לא הפסיד במלחמה

השבת האמון בינינו - דרך חדשה. מה עושים? איך לא שוקעים מחדש אל תהומות השנאה, המלחמה, האיבה שהיינו נתונים בהם?

השיקול אם לוחם יוכל לצאת להתרעננות- במידה וזה עוזר ונותן לו ולמשפחה עוד כוחות- הוא חלק מהשיקול המבצעי במערכה כזאת ארוכה ומורכבת

בשביל להבין את שורש הפערים בחברה, מספיק להביט על שתי דמויות מפורסמות שיסוד אחד להן: דמות אב.

הקריקטורה בה מככבת אסתר חיות, עוררה את זעמה של מערכת המשפט, שבוודאי לא היתה נוקפת אצבע, אילו היה מדובר במנהיג ימין

מאמר לזכרו של עיתונאי "מעריב", אברהם תירוש, שמילא בעיתון את כל התפקידים במשך 45 שנה, ופעל בסתר למען עליית יהודי ברית-המועצות

לא סתם החמאס קורא למלחמה הנוכחית "מבול אל אקצא", יש להם עניין בעיר ירושלים

מדינת ישראל מתקפלת. היא רוצה לחזור לשקט, וזו סכנה קיומית. מי מההנהגה שלא מוכן לשנות את הקונספציה- שיתפטר!

החברה בישראל נמצאת בימים האלה בתהליך בירור זהותי עמוק. בירור שנוגע ביסודות שמעמידים ומכוננים אותנו כחברה בעלת ייעוד משותף"

האסון צרב בנו בצריבת אש על הבשר החי את היותנו יהודים, אחים, בעלי גורל ויעוד משותפים, לנצח.

אימו של שאולי גרינגליק הי"ד מסכמת את השבעה על בנה שנפל בעזה - ואת מה שגילתה אחריה

איך נוכל להילחם על לבם של שופטים נאורים אם פרלמנטר יהודי אומר שאנחנו מבצעים רצח עם? המקרה של עופר כסיף הוא אחד יותר מדי

במידה וסמכויותיו של השר סמוטריץ' במינהל האזרחי הן נייר לצור על פי צלוחיתו של השר גלנט - מה לו ולשררה מיותרת במשרד הביטחון?

עברו כבר 5 שבועות שהוא לא היה בבית ברציפות, אפילו לא לדקה! ואז הגיעה בשורה - יוצאים לאפטר! מתי? בליל שבת! אז הוא ויתר.

תתכבד מדינת ישראל, ותציע, כפי שמתיר החוק הבינלאומי, לכל עזתי שמעוניין להגר משם, עזרה לוגיסטית בהבאתו למחוז חפצו

תא"ל אסעד מבטא את התחושות הקשות הרווחות בעדה הדרוזית. הלווייתו של סופיאן היתה עוד הזדמנות לבטא את האכזבה

הדרג המדיני יצטרך לאמץ את הגישה הריאליסטית, להיצמד לנתונים ולעובדות הקשות על הישות המפלצתית שלידנו.

הגבול הצפוני מתוח - איך לא מתוסכלים מתחושת ההמתנה? וכיצד תופסי הכוננות בכל הגזרות מלמדים אותנו מהי הדרך הנכונה לחכות למשיח? צפו

החיים במוקדם או במאוחר ידרשו חוויה איכותית עמוקה ואמיתית. חוויה שרוצה אותנו כפי שאנחנו כעת.

בדרך כלל, האדם לא מכיר בהיותו שבוי בתוך קונספציה שגויה, הוא איננו מכיר שהוא כעיוור המגשש באפלה

מעת ה'מהפך' הפוליטי של 1977, עוד מעט יובל שנים, רוב ראשי ממשלות ישראל, לאורך 36 שנים במצטבר, היו מנהיגי הימין הישראלי.

לפעמים האמת לא צריכה להתעטף ביותר מידי יח"צ בשביל לזרוח. כזה היה המכתב של מירון גרש הי"ד.

המלחמה הנוכחית רק הבהירה, למי שהיה צריך הבהרה, מי הם עיקר הכוחות שנושאים על גבם כיום את ביטחון ישראל.

הכבישים שוב פקוקים, מופעי הבידור והתרבות התחדשו, המרכולים עמוסים. נכנסנו לשגרת מלחמה, והדאגה לשלום החטופים רק גוברת

מופז לא יכול לעמוד בראשות הוועדה הזו לא בגלל שהוביל את ההתנתקות – אלא כי הוא חסר כל הבנה ויכולת לנתח תהליכים אסטרטגיים ומשמעותם

אל תעצרו עד שכל אויבינו יהיו מחוסלים, שישובינו ובתינו יהיו שלווים ובטוחים, עד שכולנו נוכל לחזור בבטחה לחיים

"ערעור סמכותם של הרמטכ''ל וחבריו עלול לבלום את הצניחה הנזכרת, ולתת לאויבינו כוח נוסף".

מרבית השופטים חיפשו, לדעתי, את הדרך לרדת לזירת המחלוקת שהציפה את רחובותינו במי שופכין

המלחמה שנכפתה עלינו בעקבות 'השואה בנגב' מתחילה לסדוק את הקונצנזוס של פדיון שבויים בכל מחיר

ישנם אנשים שהאחדות אצלם היא צורך וכורח השעה בעת מלחמה או משבר, אך אצלך היא הייתה קבועה ומתמדת

ספר חדש, פרשה חדשה, עם הרבה קשר למה שקורה לנו השבוע. הטור השבועי

האם "כל" הסקרים הצביעו על התנגדות הציבור לרפורמה המשפטית?

בנות השירות הלאומי, הבניין שאתן תבנו ותחזקו: בנין של חסד, של אהבה, של נתינה, של חיזוק העורף שהוא - הוא שמחזק את הלוחמים בחזית

ההאשמות חסרות הפשר לפיהן הגרעינים התורניים רוצים "לרשת" את הקיבוצים בעוטף עזה מביכות. זו תוכנית הפעולה האמיתית

אוי לנו שכך נראית מערכת משפט שחלקים ממנה מנותקים באופן מוחלט מהשורשים היהודיים והלאומיים כשכל שנותר הוא ריק אחד גדול.

הבקשה של משפחת צ'יטיז בשבעה על ירון הי"ד: "תשתדלו בשבת הקרובה לשיר יותר, עוד שיר אחד, מה שאתם אוהבים".

החלטת הבג"ץ לפסול את החקיקה שמנעה ביקורת בג"צית על החלטות בלתי רציונליות, חיונית בעיקר בעידן שבו כל ממזר מלך וכל ח"כ סחטן

לא רק שנת 2023 היתה שנה ארורה – כל חמש השנים האחרונות הן שנים אבודות. בתפילה שיכלו שנים וקללותיהן

אם לא ניקח את השלטון חזרה לידי נבחרי העם הלגיטימיים, נמשיך לחשוב שעושים בחירות וקובעים את ההנהגה של ישראל

לשון הרע משפיע על התוצאות בקרב. הוא מחליש ומפורר את האחדות הנדרשת ומנמיך את הרוח. באין רוח ייפרע עם.

ההפיכה המשפטית ומהפכת הנגד, בתוך שנה, שאנו עדים לה, היא טרגדיה בשני פרקים למשפט הישראלי, לדמוקרטיה ולחברה הישראלית.
