מדוע הממשלה מעלה לנו את החזרי המשכנתא?
החזרי המשכנתא עולים, הכאב בכיס מורגש לגמרי, ונראה שהממשלה לא עושה דבר בנושא. למה?
החזרי המשכנתא עולים, הכאב בכיס מורגש לגמרי, ונראה שהממשלה לא עושה דבר בנושא. למה?


קראתי את הגילויים המסעירים של רועי שרון ונדהמתי לראות באיזו כישרון ניתן להפוך כל תמרור אזהרה, לאור ירוק.

המילה "נטל" בעייתית היא משקפת מבט בסיסי שלילי על התרומה למען כלל הציבור. הנתינה למען הכלל אינה נטל אלא זכות

היש בעולם עוד בני שמונים, שהם חלק מהיסטוריה כה שברירית, פתלתלה, שחייהם קשורים קשר בל יינתק עם ארצם, כמו בני דור תש"ח בישראל?
אם אתה שם את הרוח ואת הקדושה ואת הערכים במרכז חייך, תקבל כוחות לעבור את הדרך הארוכה והקשה.

שבועות מזכיר לנו שלא פחות חשוב ממבחן התוצאה היא הדרך והנשמה שמלווה את הצעידה עד למטרה.

שום עם אחר לא זכה לגאולה והתחדשות כמו עם ישראל. אף אומה לא זכתה לחזור למולדתה אחרי גלות של 1800 שנים.

מאחורי שנאת שומרי מצוות, עומדת לפעמים סיבה פשוטה: אי הרצון המודחק להאמין לעומק - ולהתחייב לעול גדול יותר מפולקלור

ירושלים היא המקום הטעון ביותר מבחינה רגשית בעולם היהודי, יהודים בכל הדורות התפללו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

החרדי אשם כי הוא נאבק על דברים שלכלל האוכלוסייה קשה איתם והוא אינו מסביר עצמו. לצעוק "שבס" אינה תשובה.

כיצד אנו יכולים לייצר צמיחה ובניין? כיצד נשמר את הכבוד זה לזה בתוך עולם אידיאולוגי שכל אחד מושך בו לכיוון אחר?

ירושלים מעולם העבירה רטט של כיסופים ואחדות בכל חלקי החברה הישראלית

עיתונים מספרים על מצעד הדגלים שהייתה בו גזענות, שנאה ואלימות. שקרים יכולים לשפוך דם - אבל לשקר אין רגליים.

את חרחור המלחמה מבית מפלגת נעם כבר הרגשתי בעבר ואת סיפורי הקונספירציה כבר שמעתי אלף פעם.

אני שומע את הקולות נגד החרדים, את האמירות שחלקן הגיעו לכדי הסתה ואת הקריקטורות בעלות הגוון האנטישמי באופן חמור

העשייה בירושלים חייבת להיות קשורה לדברים שבקדושה ולגיבוש חברתי שמבוסס על ערכים חיוביים מכל הבחינות.

מתי נוכל לומר שירושלים נבנתה? האם רק כאשר יבנה בית המקדש?!

יש הטוענים כי ספר במדבר רלבנטי במיוחד לחיים שלנו, דווקא כי הוא מתאר את ארבעים שנות הנדודים במדבר.

ביום ירושלים חשוב להזכיר את שמוליק מאיר ז"ל שנלקח מאתנו בסערה בתאונת דרכים תוך מסע נוסף למען איחודה של העיר

"ירושלים לא נתחלקה לשבטים" הוא הוא אחד המנועים שהופכים את ירושלים לעיר שעושה את ישראל חברים, כפשוטו.

אם בעבר הטענות על כיבוש התייחסו לשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, הרי שהיום, ערביי ישראל מערערים על אופייה היהודי של המדינה

כמו החתול במשל המפורסם, הדבר האחרון שמפגיני בני ברק מחפשים הוא פתרון לשילוב חרדים. לא מאמינים? תשאלו את הציבור הדתי לאומי

גורמים זרים מנסים להשכיח מאיתנו את נשמתנו, את זהותנו היהודית. הם מנסים לגרום לנו לראות במדינה שהקמנו מדינה ככל המדינות.

אין שום "קרע בעם", להפגנה אתמול הגיעו מאות, ולא אלפים, הם פשוט מקבלים נפח תקשורתי פי אלף מגודלם האמיתי.

כיוון ההיסטוריה השתנה ולטובה: עד פרוץ המלחמה, משפט פופולארי במיוחד בישראל היה "שהאחרון בנתב"ג יכבה את האור"

על הסיפור היהודי – עובדות מול נרטיבים. מחשבות בעקבות מבצע "מגן וחץ" תחרות האירוויזיון ולרגל יום ירושלים.

זכינו , לראות את ירושלים שחוברה לה יחדיו במו ידינו

המרכיב הפוליטי של הוועדה לבחירת שופטים יצר פרנויה נוראית שהנה ממשלת הימין הולכת להשתלט עלינו

ירושלים שלי היא העיר שלפני ששת הימים מצאה עצמה בקצה הכביש וכללה פסיפס אנושי מגוון שרק היא הצליחה לייצר.

שר האוצר הראה עמידה מרשימה תחת לחצים ולא נכנע לקמפיין התקשורתי בגיבוי השמאל.

מי שׂמכם לקבוע לנו ערכים חדשים ולשטוף לחברה שלמה את המוח שמה שעקום הוא בעצם ישר

החברה הישראלית בדור הנוכחי התנתקה פיזית ורגשית מרצועת עזה. אפשר לאהוב את זה ואפשר לשנוא את זה, אבל זאת המציאות

הרטט בקול השדרן שנגע באבני הכותל וקולות החיילים הנרגשים מזקקים לי את תחושת החיבור העמוקה של העם שלנו לירושלים.

מבחינת הציבור הערבי, החל בתנועות האסלאמיות וכלה בתנועות לאומיות חילוניות, אין ליהודים כל זכות בהר הבית

'יום ירושלים' הוא היום שבו חוגגים את האחיזה הישראלית ברצועת הר הבית, היום שבו עולים לרגל למקום המבקש להתנשא כהר העמים

צריך להבין שכל סבב נוסף מקרב את ישראל למלחמה אזורית כאשר יש סיכוי לא קטן שבאחד מהסבבים יגררו למערכה סביב ישראל גם החיזבאללה

ביום שבו יפתח גל פתוח ושדרנים ילהגו לא רק על נפילה בשדרות אלא על ירי בלוד או בג'לג'וליה - אולי יגיע הפיתרון.

הפוסט מודרניות הביאה לעולם אמירה ש"לכל אחד יש את האמת שלו", זהו משפט ששולל כל יכולת אמיתית לשיח ודין.

יש אנשים שרצים קדימה, יודעים עדיין מה חשוב ומה טפל, משפיעים על העולם שבחוץ מבלי שהוא, העולם, משפיע עליהם

חמישה מאיתנו יכולים לרדוף מאה אויבים ולנצח אותנו, אבל אם אנחנו מאה – אנחנו יכולים לרדוף עשרת אלפים

כשאנו רואים את יכולות צבא ישראל אולי עולה בתוכנו תחושת זלזול בזירת מאבק ההסברה, שבה אנו כושלים פעם אחר פעם

הכספים למפלגות החרדיות בהסכמים הקואליציוניים יפגעו בעתיד המשותף שלנו וביכולת של מדינת ישראל להמשיך ולשגשג. דעה

סיון רהב-מאיר ובעלה ידידיה יצאו לחפש סיפורים בעקבות דמותו של הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל שנפטר לפני שנה.

שנאה מעופשת הבאה לתבלן לנו את לחמנו בדמעות תנין על חוסר השויון בנטל

הרש"פ מנסה להשפיע על זהות ערביי ישראל דרך שימוש בערוץ הטלוויזיה "מוסאווה"

בפרקליטות המדינה פשוט לא שיערו שנתניהו לא יירתע מפני המבקשים את "ראשו"

אפשר להצדיק פינוי באלף תירוצים טובים, שלא ישנו את העובדה שפינוי זה בפועל יהודים שנוטשים את אדמתם

אם נביט על חיינו נראה שלמעשה לעולם לא פגשנו משהו "שלם". בכל דבר מצוי חוסר שלמות; כל דבר ניתן לשפר.

תגובה לשר משה ארבל מש"ס על רקע תגובתו לפנייתו של ח"כ אבי מעוז סביב הצבת שלט פרוגרסיבי בעמק יזרעאל

סיון רהב-מאיר מספרת על קטע אחד באולפן שלימד אותה שיש כיפת ברזל גם בארץ - ולא רק בשמיים.

אין מדינה אחת בגלובוס, מערבית ושאינה, שתאפשר או תכיל ירי שוטף של רקטות ממחוז עוין על אזרחיה.

שבת - היא הזמן לעלות קומה. לא להתנתק מהמציאות, אלא להתחבר לסיפור הגדול שלנו.

לא האמנתי שאצפה בריאליטי, אבל 'מבחן ההורים הגדול' מעלה לסדר היום סוגיות חשובות בחינוך שמשקפות לי גם את עצמי.

בעיר שדרות, בה אני גר, ישנן הרבה אזעקות "צבע אדום". בפעמים הראשונות נהגתי לספור את השניות מהסוף להתחלה.

ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית מגיב למאמרו של גלעד כץ, יעצו לשעבר של רה"מ נתניהו

רננה זרביב מגיבה לטענות של תם אהרן לפיהן "אי אפשר לדעת מה דעתן של הנשים החרדיות כי הן לא מיוצגות בכנסת".

האמון שבין איש לאשתו, שבין אבא לאימא הוא הבסיס לאמון שלנו ביקום כולו ולתחושת השייכות הטבעית שלנו אליו

על מדינת ישראל לתכנן 'מבצע מוקד' לחיסול מהיר ומפתיע של קיני הצרעות בצפון ובדרום

מי שחושב שהפעלת דיני הלחימה אמורה למנוע לחלוטין הרג אזרחים הוא טועה, טיפש או מיתמם.

עם כל הסימפטיה לא נשכח את הבוגדנות הבריטית מאז הגירוש המחפיר של 1260, וגם לא את תמיכת הממלכה מפעם לפעם
