פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 197)

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/384010

בס"ד

מתוך עולם קטן שיתפרסם מחר:

"קינג מגלה טפח נוסף מאחורי הקלעים של הבחירות ואומר כי אף על פי שחתם הפעם על הסכם לריצה משותפת עם האיחוד הלאומי, הם נסוגו בהם: "חתמתי על הסכם עם יו"ר האיחוד הלאומי והסכמתי להתפשר על מקום שני ברשימה, העיקר שנרוץ יחד. חתמתי איתם ביום חמישי, וביום ראשון הוא התקשר אליי לבטל את החוזה אחרי משא ומתן של חמישה חודשים, מכיוון שהם החליטו לרוץ עם חגית ורשימת הבית היהודי. ניסיתי לעשות הכול כדי שגם הבית היהודי והאיחוד הלאומי יצטרפו אלינו, אבל הם בחרו שלא להתאחד. אני אומר היום: כל מי שירוץ מטעם הבית היהודי נקבל אותו אלינו לרשימה, העיקר שלא יפעל נגד ההבטחות שלנו לתושבים".

(הכתבה המלאה)

@הסטורי זה הגיע מתגובה שלך

ותודה רבה ל@אריאל יוסף על ההפניה לכתבה!

---

נ"ב, לכבוד הבחירות אני שוקל להרחיב את מספר הימים שאפשר להקפיץ שרשורים ישנים. מה אתה אומר @שלומי20104?

לא יו"ר ועדה, חבר.

דייטש בעיני ניצח בפער.

(גילוי נאות: לו הייתי מצביע - 

הייתי מצביע לו, גם לפני העימות)

ובכל זאת, לנצח בעימות זה אולי נחמד

אבל זה עדיין לא לנצח בחירות.

ההימור שלי: עופר ברקוביץ'

(בסיבוב שני מול דייטש).

ברנז'ה: איש היח"צ קובי סלע רץ למועצת בית אל - סרוגים

בס"ד

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/383434

ומה הסיכוי שמשהו מזה יקרה...?

אז למי שזוכר לפני 5 שנים מור אבי התמודד בבחירות בבית אל לראשות המועצה(2 אחרי 2 קדנציות כראש הסיעה הגדולה וגם בבחירות האלו הוא זכה להיות הסיעה הגדולה).

בבחירות האלו למרות הערכות מוקדמות שהיו בישוב אבא שלי אפילו לא עלה לסיבוב השני.

פייסבוק כמנהגו בקודש נוהג להזכיר לך מה שיתפת לפני 5 שנים ובכל מקרה אצלנו במשפחה כולנו זוכרים את התקופה הזו.


באותו הזמן הייתי האח היחיד שלא גר בישוב של ההורים לי(היו לי אז 3 אחים נשואים שגרו בישוב) והתקופה הזו זכורה לי מצד אחד נורא מגבשת משפחתית כי יש המון דיונים ומחשבות ועבודה משותפת (ישיבה במטה ועשיית טלפונים לכל השבט שלך+שמעלך+שמתחתיך, החמשושים שלך והשמינסטים וכו וכו וכו) ומצד שני תקופה מאוד מאתגרת(סבי נפטר ממש כמה ימים לפני הבחירות אמא שלי ואחיה לא הצביעו בבחירות, אבא שלי לא פוסק לפי הרב עובדיה) אולי ואולי ואולי.

בסוף אבי כמו שכתבתי לא ניצח.

אבל מאז נשארתי עם כמה תובנות בעניין:
א. מחקרים מוכחים שכימעט כל האנשים שרצים לבחירות הם ככל הנראה בני אדם, נכון הם עשו את הבחירה לרוץ והם צריכים לשאת בתוצאות, עדיין זה לא מחייב את הציבור לאמלל אותו.

ב. מסביב לכל מועמד יש משפחה, להבדיל מסעיף א' לא כולם שם בחרו את המצב הזה ולא לכולם זה נוח, לאמלל אותם זה בהחלט הונאה.

ג. אנשים מסתובבים עם משקעים של עלבונות(ביחוד עלבונות אישיים ועלבונות אנונימיים אישיים), למרות שאבא שלי רץ בישוב של פחות מ3000 בעלי זכות בחירה הוא זכה לכימעט כתבה במקור ראשון וכתבה מאוד "מחמיאה" בהארץ.
אנשים טרחו כנראה לעניין אנשים במערכות העיתונים האלו בבחירות.

ד. ומצד שני ולא פחות חשוב, אם אתה אדם או שאתה מזהה את משפחתך ככזאת שקשה לה לעמוד בלחצים נפשיים אל תלך על זה. בחירות זה קשה ומתיש...

ה. ועוד כלל נוסף למועמד, אם אתה לא יודע להגיד הפסדתי, הכל בסדר בואו נמשיך הלאה, אל תצא לזה, פשוט אל!!

בהצלחה לכל המועמדים.

בס"ד

- 4 שבועות לבחירות המקומיות - 

אורכה של קדנציה לראשות רשות מקומית עומד על חמש שנים, ולא בכדי. על מנת שראש רשות מקומיות באמת יוכל להשפיע ולעשות שינוי הוא צריך את הזמן לעשות את זה. אך לא פעם קוראים מקרים שבהם ראש המועצה מתפטר או נאלץ להתפטר באמצע הקדנציה מסיבות שונות, ואחד אחר נבחר בבחירות ע"י התושבים להחליף אותו, עד ששוב מגיעות הבחירות בכל הארץ ושוב פעם בחירות. בחלק מהמקרים, אם הבחירות היו יחסית קרובות, פשוט אין מתמודדים נגד ראש המועצה החדש ולכן אין בחירות, אבל בחלק מהמקרים מוצא את עצמו ראש הרשות מתמודד שוב זמן קצר אחרי שהוא נבחר. דוגמה לכך, שאותה נרחיב היום, היא מועצה אזורית גוש עציון.

אך קודם כל נחזור קצת אחורה.

לפני כשנתיים, בעוד דודי פרל יושב על כיסא ראש המועצה בגוש עציון, פורסם בחדשות 10 שפרל שילם פיצוי של מאות אלפי שקלים לאישה בה פגע (לכאורה). וועדה שמינתה אז מועצת גוש עציון קבעה שלמרות הבעייתיות בסיפור, פרל יוכל להמשיך בתפקידו וזאת בשל שקשה להכריע כשמדובר במילה שלו מול מילה שלה ואין שום הוכחה לכאן ולכאן. אבל לפרל זה בהחלט הספיק. מיד אחרי שאושר התקציב, כחודשיים אחרי פרסום המקרה, אותו רצה פרל להעביר הוא הודיע שהוא מתפטר מתפקידו כראש המועצה. כך יצאו תושבי גוש עציון למערכת בחירות כאשר בינתיים משמש סגנו של פרל, משה סוויל, כראש המועצה.

במערכת הבחירות התמודדו סוויל, שלמה נאמן ומשה ברניקר. בבחירות שהתקיימו באמצע חודש שבט לפני כשנה וחצי, זכה שלמה נאמן ב 46.4% מהקלות כשהוא מנצח את סגן ראש המעוצה סוויל שקיבל 36.6% מהקולות (ברניקר זכה אז ל- 16.5% בלבד). אך כאמור נאמן לא נשם להרבה זמן על כיסא ראש המועצה, וכבר עכשיו הוא צריך להתמודד שוב פעם על תפקידו.

מערכת הבחירות הזאת נראית בגוש עציון כמעט כמו קודמתה. שני המתמודדים המובילים הם שוב שלמה נאמן ומשה סוייל, ויחד איתם מועמד נוסף שהפעם זה ירון רוזנטל שמכהן גם כמנהל בית בפר שדה גוש עציון.

לכאורה לא אמורים להיות שינויים גדולים בתוצאות. תקופה של שנה וחצי היא לא תקופה שבה ניתן מצד אחד להראות תוצאות והישגים כראש מועצה ומצד שני גם לא לעשות דברים שיגרמו לאנשים להתאכזב ממנו כך שתדמיתו של נאמן לא השתנתה בהרבה. אבל מהצד השני יש את סוויל שמרגיש שקיבל הזדמנות נוספת להוכיח את עצמו ולקבל לידיו את ראשות המועצה, הוא לא מוכן שוב לפספס את ההזדמנות הזאת. מה שכן עלול קצת לפגוע בנאמן זה התפטרותו של סגנו, יואל סילבר, לפני קצת פחות מחודש. סילבר טוען שהוא לא ראה את הדברים מתקדמים כפי שהוא ציפה וכן שהוא לא היה שותף לעשייה. מנגד דוחה נאמן את הטענות ואומר שסילבר נפגע מכך שהוא סירב לבקשתו לכהן כסגן בשכר ולכן הוא התפטר. חוץ מזה, לא נראו אירועים מיוחדים בעד או נגד ראש המועצה.

בחירתו של נאמן בבחירות הקודמות היו לרוב האנשים הפתעה. לא הרבה ציפו את נצחונו על סוויל, במיוחד לא בסיבוב הראשון. האם נאמן יצליח לשמור על כיסאו וימשיך לקדנציה נוספת (ובעז"ה הפעם מלאה ללא הפתעות באמצע, כי לאף אחד זה לא עושה טוב. לא למועצה, לא לתושבים, ולא למתמודדים עצמם) או שהפעם סוויל יצליח לגבור עליו ובכך הוא יחזור לכיסא שאותו הכיר באופן זמני בזמן שהיה הסגן? בקרוב מאוד נדע.

לטור הקודם

יום שלישי 11-9-2018

המבטא והתוכן משעשעים באותה מידה

בס"ד

- 8 שבועות לבחירות המקומיות - 

כבר כמה מערכות בחירות שאין הפתעות בעיר נתניה. כל מועמד שניסה להתמודד מול ראש העיר מריים פיירברג-איכר, נכשל. במהלך 20 שנות כהונתה שברה פיירברג-איכר לא רק שיא של אישה שמחזיקה ארבע קדנציות ברצף על כיסא ראש העיר, אלא גם פעם ראשונה בהיסטוריה שקבוצה גדולה של חרדים (חסידות צאנז', החסידות המרכזית בעיר) תומכים במועמדותה של אישה לתפקיד ציבורי. אלא שבאמצע הקדנציה הנוכחית הגיעה חקירה לא צפויה. בוקר אחד נעצרה פיירברג-איכר בחשד לשוחד ובהמשך המשטרה אף המליצה להעמיד אותה לדין. הילולא התיק הזה, שכנראה יסגר בקרוב, הדרך של פיירברג-איכר לקדנציה נוספת הייתה שוב פעם קלה, אבל עכשיו נדמה שכבר יהיה הרבה יותר קשה.

המועמד המסתמן המוביל מול פיירברג-איכר הוא ח"כ לשעבר יוני שטבון. שטבון, שכזכור לא הצליח להיבחר במסגרת מפלגת יחד לכנסת בבחירות האחרונות, חזר לפני כשנתיים להתגורר בנתניה, העיר בה גדל עד בגרותו, לאחר שעזב אותה לתקופה קצרה. המטרה לחזרה הייתה ברורה – להיבחר לראשות העיר. היתרון הבולט של שטבון, מלבד שהוא פונה לקהל הצעיר של העיר, זאת העובדה שמשפחתו עלתה לארץ מצרפת והוא עצמו דובר צרפתית מלאה, כך שהוא פונה גם לתושבים הרבים שעלו מצרפת ומתגוררים בנתניה.

מועמד נוסף שנקשר בהקשר של שטבון הוא הרצל קרן, יו"ר האופוזיציה בעיר. לפני כשישה חודשים הכריזו שטבון וקרן שהם משלבים כוחות ורצים ביחד (בהובלתו של שטבון) ואליהם הצטרפה בהמשך גם חברת מועצת העיר יעל לביא-אזולאי כמקום רביעי ברשימה. אלא שהשילוב כוחות הזה לא החזיק מעמד זמן רב וכעבור ארבעה חודשים הודיע קרן שבעקבות מחלוקת ופערים עם שטבון בראיית הדברים, הוא עוזב יחד עם לביא-אזולאי את המפלגה המשותפת שלדבריו הייתה להם לבית. יחד הם הקימו רשימה חדשה שמתמודדת בין היתר גם היא על מקום במועצת העיר ואילו קרן מתמודד על תפקיד ראש העיר.

אבל הרשימה לראשות העיר לא מסתכמת רק בשלושת המועמדים האלו. יחד איתם רצים עופר אורנשטיין, מוטי הוד, אפרים בולמש, ואברהם פוגץ'. כמובן שכל אחד מהם מחזיק יחד איתו גם רשימה למועצת העיר ובנוסף אליהם רצות עוד רשימות נוספות. סה"כ 17 רשימות שמתמודדות על 27 מקומות במועצת העיר. אך אם זאת, עד הבחירות יכול להיות שיהיו עוד שינויים רבים, כמו מועמדים שיכול להיות יסירו את מועמדותם או הרכבי רשימות שישתנו.

כמובן שאחד הדברים העיקריים במערכת הבחירות הזאת סובב סביב החקירות של ראש העיר (כן, לפי הד"ר אבשלום קור כך צריך להגיד גם על אישה שמכהנת בתפקיד, ופיירברג-איכר מתעקשת על זה). אומנם אף אחד לא אומר את זה בפה מלא שהיא לא יכולה להתמודד (במידה ולא יסגרו לה את התיק), אבל כולם רומזים על כך ואומרים שגם אם היא תנוקה מכל אשמה, הגיע הזמן לשנות את השיטה הישנה בעירייה לפוליטיקה חדשה ונקייה. כמובן שמצידה פיירברג-איכר משדרת עסקים כרגיל ולא מתייחסת כלל לגבי החשדות נגדה וכן לא לדיווחים על כך שהיועמ"ש מתכוון לסגור את התיק נגדה.

בשורה התחתונה,

לא סתם פיירברג-איכר יושבת כבר 20 שנה על כיסא ראש העיר. מתחילת כהונתה העיר נתניה שינתה את פניה כמעט לבלתי היכר. אם זה מבחינת רמת הפשיעה בעיר של משפחות הפשע שהצטמצמה כמעט לחלוטין ואם זה בפיתוח העיר. אחד הדברים הראשונים שעשתה עם כניסתה לתפקיד היה לעבור כמעט רחוב ולשפץ אותו. בסופו של דבר בנתניה אוהבים אותה ואת העשייה שלה למען העיר. אולי החקירות גרמו לכך שהיא תצטרך הפעם מעט להזיע בשביל להיבחר, אבל כנראה שנראה אותה גם לקדנציה שישית.

לטור משבוע שעבר

בשבועיים הקרובים (ר"ה וערב יו"כ) לא נפרסם את הטור. נחזור בעז"ה במוצאי חג ראשון של סוכות. עמכם הסליחה.

בס"ד

- 10 שבועות לבחירות המקומיות - 

בית שאן. עיר קטנה עם פוטנציאל גדול. עיר שיכלה לנצל את המשאבים שלה, נשארה תקועה במקום ללא שום התקדמות. אבל דווקא בגלל זה מערכת הבחירות בעיר כל כך מעניינת. החום הגדול שיש בעיר גורם למערכת בחירות חמה במיוחד. מצד אחד ראש עיר ותיק שהודח ומנסה לחזור לכיסא שלו, ומצד שני ראש עיר חדש שנלחם על קדנציה נוספת. אומנם כבר נגענו בקצרה באחד מהטורים הראשונים בעיר, אך כעת נעסוק בזה בהרחבה.

עשר שנים ישב ח"כ ז'קי לוי מהליכוד בכיסא ראש העיר בית שאן. שנתיים לפני שנבחר נפצע לוי בפיגוע בסניף הליכוד שאותו הקים בעיר, שבו נרצחו שישה אנשים. הקשר בין לוי לליכוד היה חזק מאוד ולא רק בגלל אביו, דוד לוי, שהיה ח"כ בעצמו מטעם המפלגה, והקשר הזה חשוב בשביל להבין את ההמשך.

בבחירות האחרונות, בתשע"ג, חשב לוי שמערכת הבחירות בכיס שלו והוא בדרך לקדנציה נוספת. אומנם על שמו נרשמו כמה וכמה דברים מלוכלכים במהלך הזמן שישב על כיסא ראש העיר, אבל בשורה התחתונה הוא הרגיש שהעיר איתו ושלו. ממולו התמודד מי שהיה כמה שנים לפני זה ממלא מקומו, רפי בן שטרית, איש הליכוד בעצמו, שפוטר מתפקידו בעירייה. בן שטרית כמובן לא אהב את הפיטורים, ודרך סיעה חדשה שפתח בשם 'בית שאן החדשה', הוא ניצח את לוי בהפרש של 96 קולות בלבד.

מאז, כבר חמש שנים, נדמה שבית שאן נשארה עדיין במערכת הבחירות. מי שהיה פותח את אחד משני העיתונים המקומיים, שכל אחד מהם מזוהה עם אחד אחר, היה מוצא בעיתון האחד הלל וזימרה על ראש העיר ותפקודו, ובשני ביקורת ישירה על מעשיו של בן שטרית. לוי כמובן לא אהב את הניצחון של בן שטרית וכבר התחיל את המאבק שלו לחזור לעירייה שעובר דרך הכנסת וההשפעה שיש לו דרך תנועת הליכוד.

ולמה תנועת הליכוד כל כך חשובה?

מהרגע שנבחר לוי להיות חבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד, שזכתה ל51% מהקלות בעיר בבחירות האחרונות, נדמה שהליכוד עזבה את בית שאן. לטענתו של בן שטרית, שרי הליכוד מחרימים את העיר רק בגלל שהעז לנצח את בן האצולה למשפחת לוי. הדבר שהכי הבליט את זה הוא פתיחת קו הרכבת החדש לעיר לפני כמעט שנתיים. הטקס המיוחד לפתיחת הרכבת התקיים בעיר עפולה ולא בבית שאן רק בגלל שלא רצו שישראל כץ יצטלם יחד עם בן שטרית גוזר את הסרט האדום. גם נסיעתו של ראש הממשלה נתניהו בקו הסתיימה בעפולה ולא המשיכה לבית שאן. אגב, בן שטרית עצמו שהיה חבר מרכז ליכוד ונפגע מהיחס של המפלגה אליו, עבר לפני כשנה וחצי למפלגת כולנו.

אלא שבשבועות האחרונים שרי הליכוד חוזרים לבית שאן על מנת לחזק את לוי לקראת הבחירות. רק לאחרונה ביקרו בעיר השרים ישראל כ"ץ, איוב קרא ומירי רגב על מנת להשתתף בכנסי בחירות יחד עם ח"כים נוספים. ולא רק הם, בשבוע שעבר נחתם הסכם בין הליכוד לבין הבית היהודי לריצה משותפת בראשות לוי בתיווכו של סגן השר הרב אלי בן-דהן, מה שגרם לכך שגם השר בנט הגיע על מנת לתמוך במועמדותו של לוי. כמובן שכאן המקום לציין שאין שום פסול בהגעת שרים לכנסי בחירות של מועמד כזה או אחר, מדובר במשהו שכולם עושים.

אבל לא רק לבן שטרית יש טענות. גם ללוי, שחתם בתקופה האחרונה על הצהרת בחירות נקיות, יש לא מעט טענות על ההתנהלות של בן שטרית כראש עיר. לטענתו, בחמש השנים האחרונות, מאז שעזב את העירייה, הוא רואה את העיר בתהליך של הדרדרות מתמדת. התושבים השונים מסבירים גם מהי התדרדרות: עליה של 10% במחיר הארנונה, רחובות מטונפים, חוסר שקיפות בהתנהלות העירייה ועוד.

בחודשים הקרובים אומנם הטמפרטורות הגבוהות שיש כעת בבית שאן יתחילו לרדת, אבל השטח ימשיך להתחמם לקראת הבחירות. שני המעומדים לראשות העיר לא מתכוונים לוותר על הכיסא שכל כך מוכר טוב לשניהם. האחד יעשה הכל בכדי לחזור והשני יעשה הכל בשביל להישאר. נמשיך לעקוב בעז"ה.

לטור משבוע שעבר

בס"ד

- 11 שבועות לבחירות המקומיות - 

בשנים האחרונות האמון של הציבור בסקרים ירד משמעותית בסקרים, ובצדק. עוד יותר כשמדובר בסקרים שמתפרסמים לקראת הבחירות המקומיות שבהם הרבה יותר קשה לבדוק מה יהיו התוצאות כי מדובר בפחות אנשים שצריך לסקור. אך למרות זאת שווה להקדיש את הפינה השבוע לסקר שפרסם אתמול עמית סגל בחברת החדשות ולשים לב לכמה דברים.

לפי הסקר, המועמד החרדי יוסי דייטש צפוי להוביל לעת עתה בסיבוב הראשון עם 23%. צמוד מאחוריו נמצא עופר ברקוביץ עם 22% ומיד אחריהם מוצב אלקין עם 21% אחוזים. בהמשך הרשימה ניתן למצוא את ליאון עם 11%, רחל עזריה עם 6%, יוסי חבליו עם 4%, מועמד הפלג החרדי-קיצוני חיים אפשטיין עם 3% ואת הרשימה סוגר אבי סלמן עם אחוז אחד בלבד.

אלא שבמצב כזה יש סיבוב שני שבו התמונה עומדת להשתנות לחלוטין. במידה וברקוביץ ודייטש יעלו לסיבוב השני מקבל הרקוביץ 39% אחוזי תמיכה, שהם 3 אחוזים יותר ממה שמקבל דייטש. במידה ועולים אלקין ודייטש מקבל אלקין 42% לעומת 31% של דייטש, ואילו אם הוא יתמודד מול ברקוביץ בסיבוב השלישי יזכה אלקים ל41% לעומת 31% של ברקוביץ.

עד כאן נתוני הסקר היבשים, אבל כשיש עוד 78 ימים עד הבחירות הכל יכול עוד להשתנות.

נתרכז בהתחלה דווקא ביוסי דייטש שעדיין אפילו לא פתח בקמפיין בחירות, אבל כבר נמצא מוביל את השלישיה הפותחת. עד עכשיו דגל התורה נמנעה מלתמוך בדייטש מכיוון שהם עדיין לא רואים סיכוי לראש עיר חרדי בבירה, ולכן הם לא רוצים לתמוך בו. הסקר הזה, שלראשונה בודק את המצב בירושלים ולא מתאם מועמד כזה או אחר, מראה תוצאה הפוכה לחלוטין, לפחות בנוגע לסיבוב הראשון, אבל גם בנוגע לסיבוב השני ומיד נסביר מדוע.

מצד שני יש את דרעי ואת תנועת ש"ס שעדיין נלחמת על משה ליאון למרות הריצה של מועמד חרדי. אלא שהסקר הזה מראה שלליאון אין בכלל סיכוי להעפיל לסיבוב השני, והוא נמצא הרחק מאחורי דייטש, אלקין וברקוביץ. במצב כזה יכול להיות שדרעי יבין שעדיף לו לתמוך במועמד החרדי שיש לו גם יותר סיכוי להיות ראש העיר, מאשר במועמד שאינו חרדי והסיכוי שיגיע לעירייה קטנים עד כמעט אפסיים. מצב כזה של תמיכה ליטאית וספרדית במועמד החסידי, יחד עם עוד 5% שהוא מקבל מהחילונים ומהדתיים לאומיים, יכול לגרום לכך שדייטש יקבל כבר בסיבוב הראשון למעלה מ-40% תמיכה מה שיגרום לכך שלא יהיה סיבוב שני ודייטש יהיה ראש העיר הבא של ירושלים. חשוב לזכור, שדייטש כבר הצהיר בעבר שבמידה ולא יהיה לו תמיכה חרדית כללית גם של ש"ס והליטאים, הוא לא ירוץ לבחירות. הסקר הזה מראה בדיוק מה הסיבה להצהרה הזאת, כי אם לא תהיה לו את התמיכה הזאת והוא רק יעלה לסיבוב השני, אז שם כבר המועמדים האחרים חזקים ממנו. אבל בשביל זה כאמור, הציבור החרדי חייב להתאחד, וזה לא דבר כל כך פשוט (וזה מבלי להזכיר את חיים אפשטיין מהפלג).

יש עוד תרחיש שיכול לקרות. במידה והחרדים יתאחדו ולאור תוצאות הסקר, יכול להיות שאלקין יחליט לפרוש מהמרוץ לבחירות. המרוויח העיקרי מפרישה של אלקין (שהסיכוי שתתבצע נמוכים עוד יותר מהסיכוי שהחרדים יתאחדו סביב מועמד אחד) הוא בכלל ברקוביץ שיזכה בקולות של אלקין שבאים מהציבור החילוני והדתי לאומי. במצב כזה יש מי שמעריך לפי הסקר הנוכחי שברקוביץ יזכה כבר בסיבוב הראשון ללמעלה מ40% והוא זה שיגיע לכיסא ראש העיר. כך שגם עם התאחדות של החרדים יש עוד סיכוי קטן ואפסי לכך שראש העיר לא יהיה חרדי.

עוד נתון מעניין בהקשר לציבור החרדי הוא שבציבור החרדי יש יותר תמיכה לאלקין מאשר לליאון. מה שככל הנראה אומר שהציבור הספרדי בירושלים לא ממהר לרוץ אחרי ליאון, המועמד של דרעי. אפשר להסביר את זה שחלק מהציבור הספרדי הולך עם המפלגה שבה נמצאת יחד, מפלגת מאוחדים של אריה קינג, שהביעה תמיכה בדייטש. אך גם אם מחשבים את ההסבר הזה עדיין קשה להסביר את הנתונים האלו.

משהו נוסף שכדאי לשים לב אליו הם שני המתמודדים המובילים של הסקר – ברקוביץ ודייטש. שניהם ירושלמים וותיקים שכבר שנים משמשים כדמויות ציבוריות בעיר. יכול להיות שזה מה שמבדיל אותם מהאחרים ומציב אותם בראש הרשימה. בניגוד אליהם אלקין נתפס כמי שבא לעיר בשביל ג'וב חדש (הוא גם הצהיר שבמידה ויפסיד הוא לא מתכוון לכהן כחבר מועצת העיר אלא להמשיך בתפקידו בכנסת), וכך גם אמרו על ליאון בבחירות הקודמות ועכשיו קדנציה שלמה הוא ניסה להוכיח שהמעבר שלו לירושלים הוא מוחלט ולא רק לצורך התפקיד.

לסיום חשוב לזכור שדבר ראשון עדיין מדובר בסקר, ודבר שני שהכל יכול עוד להשתנות עד הבחירות. כפי שסגל ציין, כבר קרה בעבר שהו החרדים החליטו שעות ספורות לפני פתיחת הקלפיות במי הם יתמכו. עד שלא יהיה ברור במי יתמכו המועצות של הליטאים, החסידים ושל ש"ס – הכל עוד פתוח.

(אגב, בסקר שפורסם אתמול בדקו גם את תוצאות העיר ת"א, שם כצפוי מועמדותו של חולדאי יציבה ואחריו בפר ניכר מאוד נמצאת סתיו שפיר)

לטור משבוע שעבר