במפלגת הציונות הדתית חוששים מפיצול
סמוטריץ' הבין שהוא צריך להחזיק את הנתח הפחות אמוני-תורני,
וזאת הזמנות מעולה להתפצל, להעשיר בקצת ימין מתון חילוני-ליברלי, לנהל קמפיינים נפרדים
ולהתאחד רגע לפני הבחירות
במפלגת הציונות הדתית חוששים מפיצול
סמוטריץ' הבין שהוא צריך להחזיק את הנתח הפחות אמוני-תורני,
וזאת הזמנות מעולה להתפצל, להעשיר בקצת ימין מתון חילוני-ליברלי, לנהל קמפיינים נפרדים
ולהתאחד רגע לפני הבחירות
לאו דוקא פניה לציבור הפחות אמוני-תורני,
אלא גם בתוך הציבור האמוני-תורני יש גישות שונות לסוגיה הרגישה הזאת של בני הישיבות,
והוא מבין שיוכל להיות סביב זה היי גדול.
בקיצור לכאורה הוא רק יכול להרוויח מזה.
בס"ד
אבל אני לא חושב שיהיה פיצול מהמפלגה ולו רק בגלל שאני לא רואה את וולדיגר משלימה להם לצלע השלישית. האחרים פחות רלוונטים לנושא הזה.
אוהד טל לא רלוונטי?
בס"ד
הוא נאמן מאוד לבצלאל, וגם אחד התוקפים העיקריים של ח"כ סולומון מאז אתמול.
לדוגמה מהדקות האחרונות:
גם בנושא הייחס בין תורה לצבא - יש פערים בין השיטות השונות בתוך בתי המדרש הציונים דתיים. כלומר כולם מסכימים שהשירות הוא מצווה ושמי שלא שוקד על תלמודו חייב להתגייס, אבל בייחס ללומדים יש אסכולות שונות שבכותרת אפשר לחלק אותן לשלוש: "ישיבות גבוהות", "הסדר לכתחילא" (אם כי כמובן חלק מראשי ישיבות ההסדר מעודדים את מי שבנוי לכך ללכת לישיבה גבוהה) ו"הקיבוץ הדתי" ככותרת. כמובן כל אחת מהשיטות מתחלקת לעוד תתי זרמים וניואנסים.
עד המלחמה, הדיונים היו כמעט תיאורתיים, בוודאי כשזה הגיע לשאלות החוקיות. די פיהקו וחוץ מכמה מאמרים טרחניים במקור ראשון, אף אחד לא חשב שעל הנושא הזה צריך לזעזע את הקואליציה.
המלחמה, ההרוגים, הפצועים, העומס הבלתי מסתיים שלא פוסחים גם על יושבי בתי המדרש - הביאה שהנושא בוער ומאוד קשה לעגל את הפינה. הציבור חם מאוד וגם מי שמבין בשכל שחוק או העדרו לא ישנה במציאות, העקרון מאוד בוער בו. במציאות, נוסח חוק שהרב מידן טוען בתוקף שהוא חילול ד', יכול להיות נוסח שהרב יצחק בן שחר לדוגמא (לא שמעתי אותו ספציפית במלחמה, אבל מכיר את הדרכותיו בעבר והוא רבו העיקרי של סמוטריץ') - יכול לראות בו לכתחילא.
אני מקווה שזה בסדר להביא מאתר המתחרה, אבל אריה יואלי מביא מציאות שלפיה **ייתכן** ומסםיק שני ח"כים לפירישה מהסיעה
התרגיל להגדלת התקציב למפלגה עלול להתהפך על הציונות הדתית - סרוגים
....העולם קיבל בשוויון נפש את ההתיישבות היהודית בעמק הירדן ויהודה.
מרגע שמתיישבים החלו לרקוד בסבסטיה ולשיר "עוצו עיצה ותופר" בניגוד למדיניות הממשלה דאז,
ובהמשך, חילופי שלטון ותגבור ההתיישבות בגב ההר, עם חיכוך מתגבר עם האוכלוסיה הערבית
העולם מתעורר לחרמות ונידויים. מעניין מה חושבים תושבי עמק הירדן, ישובים כמו פצאל, על המצב.
… אוסלו יכל להצליח (אולי) אם היינו נצמדים בעניין ההתישבות לתוכנית אלון..
בכלל לו לא היינו מפנים את סיני לא היינו מגיעים לאוסלו. אגב לא פינינו אף ישוב באוסלו והתפטרנו מלדאוג ליותר ממיליון ערבים . נכון שזה גרר טרור אבל אף ממשלה כולל ממשלת הימין על מלא לא נסתה לבטל את ההסכם. אז קצת מחשבה הגיונית ובלי פוזיציה בבקשה.
'העולם' היה נגד הקמת המדינה
'העולם' היה נגד השלטון שלנו בירושלים
'העולם' היה נגד כל התיישבות חדשה
לא חשוב מה יאמרו הגוים - חשוב מה יעשו היהודים (הנאמנים, לא הנפולת של נמושות כמוך)!
כשעושים את זה בחכמה למרות שהעולם לא מקבל זה עובר בלי חרמות ובלי נידויים ממדינות המערב. כן היה החרם הערבי לגבי מוצרי יבוא אבל היצוא הישראלי לא נפגע ורק גדל. במקום להכפיש ולזהם כדאי שתנסה להיות ענייני. חבל שגידולים כמו תמרים איכותיים תוצרת בקעת הירדן לדוגמא לא יהיו על מדפי סופרמרקטים בעולם רק בגלל מדיניות התיישבותית שגוייה שמושכת תשומת לב עולמית לא חיובית.
אגב גם מדיניות של פוליטיקה של משרות ותקציבים בקרן קיימת לישראל הביאה לירידה בתרומות לקרן שגם זה שינוי לרעה לצערי.
שאילץ את ישראל לייצר סוסיתות שבעלי חיים אכלו, מוכר לך? העובדה שבמלחמת יום כיפור, אף מדינה אירופאית לא הסכימה שהמטוסים האמריקאים עם הציוד בשבילנו יתדלקו אצלה ידועה לך?
תמיד היו חרמות, תמיד היו גינויים, סנקציות אלו ואחרות, "העולם כולו נגדנו לא נורא נסתדר" לא נכתב היום.
רק יהודון גלותי כמוך, מאשים את היהודים בזה שהגויים הצבועים אנטישמיים. קראנו בפרשה האחרונה על נמושות כמוך. האנטישמיות האירופאית של כל הדורות, של מסעי הצלב, של האינקווזיציה, של פרעות ת"ח-ת"ט ושאר הפוגרומים עד השואה, בסה"כ לובשת היום, כשאנחנו חזקים ואי אפשר פשוט להוביל אותנו למשרפות, תחפושת של 'סנקציות על קיצונים'.
מאיתנו את שיאי הטכנולגיה והנשק:
צרפת מודה: ישראל לא צריכה אותנו, היא מטילה עלינו אמברגו - סרוגים
לך תוציא דיבה במקום אחר, אצלינו המרגלים כמוך כבר מתו במגיפה.
סיימנו להיות יהודונים גלותיים שמאשימים את עצמם, ברשעה של האירופאים.
אגב האמריקאים הסכימו לעזור לנו ביום כיפור רק בגלל שמדינת ישראל איימה בלהפיל פצצת אטום על קהיר ועל דמשק.
תציע להם קורת גג באוסטרליה המפנקת.
כל רוצח וכל אנס יורשה לקחת איתו חצי קילומטר של מנהרת תופת.
… זה אנשי ימין שפוגעים בצורה עוורת בערבים
ומשניאים אותנו בכל העולם, פוגעים ביצוא שלנו ומרחיבים את מעגל האלימות. מילא אם זה היה מרחיב את גבולות ארץ ישראל ניחא אבל במבחן התוצאה אנחנו רק בנסיגה. הגליל והנגב עם רוב ערבי,ביהודה ושומרון יש ערבוביה כלומר אין תכנון של שטח יהודי מובהק. צעירים מנסים להפחיד ערבים כדי לנקות שטח כאילו אנחנו בשנת 48 ששם עשינו את זה בהצלחה ללא מצלמות וטיק טוק. ידידי המציאות כואבת.
ולשמוע שכל החברים שלך הישמעאלים עלו על מטוסים ונחתו באוסטרליה ( גם אירופה זה טוב), אבל זה לא יהיה, ולכן מעט מעט אגרשנו מפניך.
ערבי ימ"ש שמפחד להיות כאן, זה בסדר גמור. חבל שיש כאלה שלא מפחדים להיות כאן.
ואני נולדתי כאן.
גם הם לא מתים להיות כאן, אבל חשוב להם יותר שאני לא אהיה כאן.
ב- 48 זה נגמר בנכבה, ונכבה נוספת היא עניין של זמן.
"אין כניסה לישראלים: בגלל מדיניות הממשלה הטיסה מישראל לא הורשתה לנחות
טיסה מישראל לבירת סלובניה, נאלצה לסטות ממסלולה לאחר שנתקלה בסירוב מצד השלטונות לאפשר את הנחיתה. הסיבה - החלטה פוליטית. כל הפרטים על התקרית החריגה"
מעניין אם יש ביביסט בטיסה .
היום לא מצטלם טוב לשרוף בתי כנסת על המתפללים בתוכם, להעלות למוקד בתהלוכות או-טו-דה-פה או להוביל לתאי גזים - אז בטענות פסדו-מוסריות, הנכדים של הנאצים מטילים סנקציות על ישראל.
עברנו את פרעה, נעבור גם את זה בלי הטובות שלהם ובלי ההטפות הצבועות שלך.
...שאתה נוצרי.
הבעיה מתחילה בשאלה פשוטה: איך "האדם הסביר" אמור לדעת מראש איזו רשימה תעבור את אחוז החסימה ואיזו לא? מה אשמתו של אזרח שרוצה להצביע לפי מצפונו, אם בסופו של דבר הסוקרים טעו והקול שלו נזרק לפח? לאיזה סוקר הוא אמור להאמין ולאיזה לא? המצב הנוכחי מייצר עיוות מטורף: חברות סקרים פרטיות, המונעות מאינטרסים מסחריים ותקשורתיים, הפכו לשחקניות ראשיות, ואולי אף למנווטות המרכזיות, של ההליך הכי קדוש בדמוקרטיה. סקר אחד מנבא שאינו מבוסס יכול לחרוץ גורל של מפלגה וליצור נבואה שמגשימה את עצמה.
וכאן עולה תמיהה עמוקה לגבי בית המשפט העליון.
מעניין שדווקא עם כל ההחלטות והחוקים שרשימת השופטים פסלה לאורך השנים מטעמי "חוסר סבירות קיצוני", דווקא את העיוות המובנה הזה של אחוז החסימה בג"ץ לא פסל. הרי מדובר בהזדמנות פז: אילו בג"ץ היה מתערב ומבטל או מוריד משמעותית את אחוז החסימה, זה לא היה נתפס כצעד נגד מפלגה מסוימת או מחנה פוליטי ספציפי. החלטה כזו הייתה משפיעה באופן שוויוני לחלוטין על כל המפלגות מימין ומשמאל, ומשרתת אך ורק את ייצוג האזרחים.
בג"ץ יכול היה להצטייר כאן כגורם ניטרלי, אובייקטיבי ושומר סף אמיתי של הדמוקרטיה הטהורה. בפועל, הוא פספס את ההזדמנות הזו. למה?
הפתרון שנמצא מתחת לאף – וההחמצה של בג"ץ
התסכול מהמצב הנוכחי גדול שבעתיים, כיוון שיש לו פתרון טכני ופשוט לחלוטין, שלא דורש אפילו את הורדת אחוז החסימה: מנגנון העברת קולות מותנית.
כמו שקיים כיום הסכם עודפים, החוק יכול לאפשר לכל מפלגה לקבוע מראש בוועדת הבחירות המרכזית יעד אלטרנטיבי לקולותיה. אם, למשל, מפלגה קטנה לא עוברת את אחוז החסימה, קולותיה לא ייזרקו לפח, אלא יעברו אוטומטית למפלגה (או מפלגות) אחרת שהגדירה מראש – למשל, 55% למפלגה א' ו-45% למפלגה ב'. כדי למנוע סחטנות פוליטית, המנגנון הזה חייב להיות חד-צדדי: המפלגה הגדולה לא תוכל להטיל וטו על קבלת הקולות, וכך לא תוכל לשתות את קולותיה של המפלגה הקטנה באמצעות הפחדת הבוחרים.
במצב כזה, "האדם הסביר" יכול להצביע בלב שלם ובביטחון מלא למפלגה שהוא באמת מאמין בה (כמו פייגלין, בדוגמה המובהקת), בלי שום פחד מהסקרים ובלי חשש שקולו ילך לאיבוד ויפגע במחנה שלו.
וכאן הביקורת על בג"ץ הופכת לנוקבת עוד יותר.
דווקא עם כל ההחלטות והחוקים שבית המשפט פסל לאורך השנים מטעמי "חוסר סבירות קיצוני", את העיוות המטורף הזה הוא השאיר על כנו. הרי אילו בג"ץ היה מתערב ומחייב את המדינה לייצר פתרון חוקתי שוויוני כזה, זה לא היה צעד נגד מפלגה או מחנה פוליטי ספציפי. פתרון כזה משרת את כל הגושים מימין ומשמאל, ומגן על זכות היסוד לבחור ולהשפיע.
בג"ץ יכול היה להצטייר כאן כגורם ניטרלי, אובייקטיבי ושומר סף אמיתי של הדמוקרטיה ושל קולו של האזרח הקטן. העובדה שבית המשפט בחר שלא לגעת בכשל המובנה הזה, למרות קיומם של פתרונות פשוטים וצודקים כל כך, היא פספוס היסטורי שמשאיר את הדמוקרטיה הישראלית בת ערובה בידי חברות הסקרים.
מקום של התכנות ליותר מפירוש אחד להוראת חוק כלשהי, יבוא בית המשפט ויפסוק מהו הפירוש הסביר בעיניו.
זהו.
הכנסת היוצאת כשלה כשלון חרוץ בהגדרת מטרותיו של בג"ץ, היא איפשרה לו לפרק מעצמו את מערכות הבלמים, ואכן הגיע הזמן שתתפזר, ותתכנס מחדש על יסודות שפויים יותר.
הקול, רק בזה הם לא מתערבים.
העובדה שהעלאת אחוז החסימה שוב ושוב, היא צעד אנטי-דמוקרטי, שחוסם כוחות רעננים מלהכנס ולהוכיח את עצמם ובניגוד לטענת מובילי ההחלטה - לא הוסיף יציבות לממשל, אלא להפך - ערער אותו, כי הגדיל מאוד את כח המיקוח של מעט שחקני ווטו - מצריכה מהציבור לדרוש מנציגיו הנבחרים, לתקן את העיוות, לא לערב את בג"ץ בזה.
אני חושב שכאשר חברי הכנסת קובעים חוקים שפוגעים בדמוקרטיה ובאזרח הקטן, זה בדיוק מקומו של בגץ להתערב.
פגיעה בדמוקרטיה:
העלאת אחוז החסימה היא בעצם הדרך של המפלגות הקיימות להקשות על מפלגות חדשות להיכנס למגרש, ועל ידי כך לפגוע ברצון הבוחר להכניס אותן לכנסת. זה שינוי כללי המשחק באופן לא הוגן, כאשר דעות של מיעוטים גדולים לא יכולות לקבל ייצוג בכנסת.
פגיעה באזרח הקטן וזכות העמידה:
אם משה כהן רוצה להיבחר לכנסת אבל הוא לא יכול בגלל אחוז החסימה, למרות שהוא קיבל יותר מ-1/120 מהקולות, אז הפגיעה היא כבר לא תיאורטית אלא פגיעה מעשית, מיידית, ישירה וברורה בחייו של משה כהן. לדעתי זה נותן לו את זכות העמידה, ולכן מאפשר לבגץ לדון בזה.
בנוסף, לא מדובר בשאלה שצריכה להתברר באופן פוליטי כמו האם לתקצב את x או האם לצאת למלחמת y וכו'. מדובר בשאלה של מי בכלל זכאי לקחת חלק במשחק הפוליטי, כאשר כאמור הוותיקים מונעים מחדשים להיכנס.
חוץ מזה, הכנסת במפורש הסמיכה את בגץ לפסול את אחוז החסימה:
בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
ב- 1948 היו במדינה כ- 650 אלף אזרחים, והיום מעל עשרה מיליון, דהיינו פי 15.5!
בכנסת הראשונה היה ח"כ אחד לכל 5417 אזרחים. לפי יחס זה צריכים להיות 1846 ח"כים בכנסת ה- 26.
מפלגת התימנים קיבלה בכנסת הראשונה מנדט אחד בזכות 4399 קולות כשרים.
הייתי מרחיב את הייצוג ל- 150 ח"כים, ומנגד מעלה את אחוז החסימה בהתאמה.
לעניין אחוז החסימה הייתי מתחשב במספר התימנים העדכני במדינה.
- ימין
- מרכז
- שמאל
- ציונות דתית
- ערבים
- חרדים
- חתולים ופיראטים
לכל שופטי בג"ץ עד אהרון ברק, העניין היה ברור - אין להם סמכות להחליף את החלטות העם באמצעות נציגיו חברי הכנסת. כך אצל ארגנט, לנדאוי, וחשין (האב) ושמגר וכל מי שקדם לפיראט המשפטי אהרון ברק.
תיאוריית "מלכודת הדבש" הכפולה: איך איראן והיועמ"שית נפלו באותו פח (ובאותו היום)
יש צירופי מקרים, ויש תוכניות שפשוט נראות טוב מדי בשביל להיות מקריות. באותו היום ממש, התפתחו לנגד עינינו שתי קונספירציות פוליטיות-ביטחוניות שונות לחלוטין, אבל אם צוללים פנימה, הן מבוססות על אותה טקטיקה בדיוק: בימוי חולשה מדומה כדי לגרור את היריב לטעות פטאלית.
הנה ההקבלה המטורפת בין השתיים:
קונספירציה 1: המלכודת האמריקאית-ישראלית לאיראן
* ההצגה: הנשיא טראמפ מביים "ברוגז" ומריבה פומבית מתוקשרת עם ראש הממשלה נתניהו.
* הפיתיון: איראן מפרשת את הסדק לכאורה ביחסים כחולשה ישראלית וכחוסר גיבוי אמריקאי.
* התוצאה: האיראנים מתפתים להתגרות בישראל, מורידים את הכפפות - ואז חוטפים מנה אחת אפיים מישראל, שהייתה מוכנה ומגובה לחלוטין מאחורי הקלעים.
קונספירציה 2: המלכודת הפרלמנטרית שעשתה טלי גוטליב ליועמ"שית
*ההצגה: שר הביטחון נותן אור ירוק ומאפשר להעמיד לדין את חברת הכנסת טלי גוטליב.
* הפיתיון: המהלך הזה מחייב את העברת התיק דרך ועדת הכנסת - מה שפותח לה במכוון במה פומבית וחסינה.
* התוצאה: גוטליב מנצלת את הבמה הזו בדיוק כפי שתוכנן, "שופכת" את כל המידע והטענות שיש לה על השולחן, ומאלצת את היועמ"שית להתמודד איתן ישירות ופומבית.
השורה התחתונה:
בין אם מדובר באסטרטגיה גיאופוליטית מול איראן ובין אם במשחקי כוחות בכנסת - בשני המקרים המערכת כביכול "הפקירה" חזית מסוימת, רק כדי לגרום לצד השני לרוץ קדימה בעיניים עצומות אל תוך המארב.
צירוף מקרים שיצאו באותו יום? אולי. אבל הדמיון המחשבתי בין שני המהלכים פשוט מרתק.
הפרעות שנעשו אתמול בביתו וברכושו של השופט סולברג, שמצטרפות לאלו שנעשו לאחרונה בביתם של קצין משטרה צבאית ראשי ושל ראש אגף התנועה, הם תופעה חדשה במלחמה החרדית נגד מדינת ישראל ואזרחיה. החברה החרדית עברה מלהפגין ולמחות נגד מוסדות, רעיונות וארגונים, למחאות אישיות נגד שופטים וקצינים. בכל המקרים לא מדובר בקומץ או ביוזמה מקומית, אלא בארגון מערכתי - הסעות מאורגנות, ממוסדות עם כסף והיררכיה. לא אפול מהכסא אם יתגלה מחר שאת האוטובוס שהביא את הפורעים לביתו של סולברג, שילם באופן זה או אחר משלם המסים הישראלי.
החברה החרדית היא החברה האלימה ביותר בישראל. אלימות היא לא רק מכות והתעללות, אונס או ונדליזם (שגם מכל אלה יש בה בשפע). אלימות היא כתיבת התסריט לחייו של הזולת. אדם שאינו יכול לכתוב את מהלך חייו בעצמו, ואחרים שולטים בו, כופים עליו ושוללים את חירותו, הוא אדם שחי תחת אלימות. ובישראל אין אף קבוצה שמפעילה באופן כל כך אגרסיבי, כפייה אלימה על הפרטים החיים בתוכה. מוסדות וארגונים ששוללים את חירותם של חבריהם ובעלי כוח שמחליטים בשביל אחרים, איך ייראו החיים שלהם. הסיבה שרובנו לא מודעים לכך היא שרוב האלימות החרדית הופנתה עד היום רק כלפי חרדים. רק לאחרונה היא החלה לזלוג גם לשאר החברה הישראלית.
האדם החרדי הממוצע בישראל אינו אדון לעצמו. הוא אינו רשאי לבחור היכן יגור והיכן יעבוד, איפה ילמדו ילדיו, עם מי יתחתן או כמה ילדים יוולדו לו. הוא לא יכול לבחור האם לשמור מצוות, וגם לא באמת יכול להחליט אם להתגייס לצבא. המחירים האישיים שתגבה ממנו החברה החרדית ומוסדותיה אם יחליט איזושהי החלטה על דעת עצמו, הם בלתי נתפסים. הוא יהיה חשוף לחרם ונידוי, ילדיו יסולקו ממוסדות הלימודים, משפחתו עלולה לנתק איתו קשר, וכל הקרובים לו עשויים שלא להצליח להשתדך. הוא תלוי במוסדות הקהילתיים כדי לשרוד, פיזית וכלכלית, שכן הוא חסר השכלה ויכולת לרכוש מקצוע, להתפרנס או לקבל הלוואה, ויש לו בדרך כלל ב"ה הרבה ילדים שעליו לדאוג להם.
כמו כל ראש ארגון פשע, גם דרעי וגולדקנופף, או הרבנים לנדו והירש, לא צריכים לאיים הרבה. הם פשוט "יודעים איפה אתה גר" ו"איפה לומדים הילדים שלך". המנגנון כל כך אלים, והתלות כל כך גדולה, שהפרט החרדי חי בתודעה (הדי מוצדקת) שרק הם יכולים להציל אותו. והם צודקים - במשך שנים רבות זה היה הדיל - אתם תשלטו בחיי, אבל גם תדאגו לכל מחסורי.
אלא שבחודשים האחרונים משהו השתנה. זה לא חובת הגיוס (הלא חדשה) וגם לא הסנקציות (הבאמת אפסיות ושוליות). גם מעצר העריקים הוא לא סיפור דרמטי - מדובר במעצר של בודדי בודדים לשעות או ימים ספורים. לא במאסר עולם בצינוק באלקטרז. הסיפור הוא שלראשונה אי פעם, מדינת ישראל הפסיקה להתייחס לחברה החרדית כקבוצה והתחילה להתייחס לאזרחים החרדים כפרטים. עד היום מי שהתנהל מול הצבא היה הישיבות, העסקנים, הפוליטיקאים וה"רבנים". הבחור החרדי היה תלוי לגמרי בכל אלו, אבל חופשי לחלוטין ממוסדות המדינה.
כשהמדינה מתחילה להתייחס אל האדם החרדי כפרט בודד - הן בזכויות ובמענקים שהיא מרעיפה עליו והן בחובות או בסנקציות שהיא מטילה עליו, היא משחררת אותו במידה רבה מהלפיתה של העסקנים והפוליטיקאים החרדים. אם הם לא יכולים להגן עליו ממאסר, ולא יכולים לשלוט בכסף שהוא יקבל, אז מי צריך אותם? למה לו להישמע להם?
הסנקציות המדוברות לא פוגעות ב"לומדי תורה" (שחלקם כזכור בכלל נופשים בתאילנד), הן פוגעות בארגון הפשע החרדי שמדינת ישראל טיפחה פה במשך שנים. קצפם של הפוליטיקאים והרבנים החרדים לא יוצא על שלילת החירות של האברכים החרדים. הוא יוצא על כך שהמדינה מעזה להתייחס לחרדים כפרטים ולא כקבוצה מאורגנת, וכך לפרק את השליטה של הפוליטיקאים החרדים וראשי הישיבות באנשיהם.
המאבק האישי בשופטים ובקצינים, נובע בדיוק מכך - אתם מתייחסים אלינו כפרטים ולא כמוסד, גם אנחנו נתייחס אליכם כפרטים ולא כמוסדות. לא עוד איומים על פירוק הממשלה או על הפרת המשמעת הקואליציונית, אלא איומים על חייה של אשת השופט, או הטלת אימה על בניו של הקצין.
לכן גם ברור לי כשמש בחצי השמים שלא מדובר ביוזמה פרטית של כמה בחורים חרדים אלא במערך מאורגן וממוסד, שמגיע בהכוונה ברורה מלמעלה. למרות הגינויים הרפים של הפוליטיקאים החרדים, האלימות הזו היא לגמרי בצלמם ובדמותם. הם לא יכולים להרשות לעצמם שלאדם החרדי תהיה זהות פרטית. "הפסקת האש" שהם שואפים לה היא כזו שתחזיר את הדיון לרמת המוסדות - אנחנו נחזור להפגין מול בית המשפט ולא מול בתי השופטים, ואתם תחזרו להטיל סנקציות על הישיבות אבל לא על המשתמטים.
בדיוק בגלל זה אסור להיכנע לטרור. לא רק למען מדינת ישראל, בטחונה וכלכלתה. לא רק למען תורת ישראל שהייתה לביזה ולמרמס. אלא גם למען אחינו החרדים - לא הקהילות והמפלגות המתועבות, אלא האנשים והנשים, שחיים תחת הדיכוי המחריד הזה, שטיפחנו ויצרנו פה בעשרות שנים של הזנחה. מדינה מתוקנת מתנהלת מול כל אזרח בנפרד, לא מול אוטונומיות, חמולות או חסידויות. גם אם אזרח מסכים או אפילו מבקש שתדבר עם השכן שלו עליו או שהרב שלו יחליט במקומו, במדינה מתוקנת פשוט אין אופציה כזו.
משפחת סולברג הגיבורה ושכניה היקרים בגוש עציון, ספגו אמש את הנזק האגבי של פיצוץ שחייב היה להתפוצץ. למרות הקושי - אסור להתבלבל ואסור להרפות. אם נמשיך להזניח, המחיר בעוד שנה או שנתיים יהיה גבוה הרבה יותר.
שאמרה: "אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעת הסדר הציבורי"
אני רוצה לראות טקסטים זהים על קפלן והשמאל הדיקטטורי.
אני רוצה לראות טקסטים זהים על הערבים והבדואים בישראל.
אחר כך שישוב ללהג את הגיגיו.
טרמפיסט שמצא סיפור להיתלות בו.
שכשזה נקורה לאנשי שלומך וחברים שלך וביישוב שלך. זה הרבה יותר מטריד את הגושניקים מאשר כשזה קורה במרכז הרחוק (למרות שהרב עופרן לא משם, אבל האווירה הכללית)
אדם שיודע לכתוב על כל במה גבוהה ותחת כל עץ רענן יכול לספק טקסטים נוספים. אל תעשה מעצמך דביל, בבקשה.
אבל היי, תראה יולדת !! והנה עוד אחת !! ועוד אחת !! כביש מלא ביולדות !! ב"ה כולן נתקבצו לכביש אחד, אפילו הגברים שם יולדים !!
אבל אם תבדוק בפייסבוק כל הליברלים ורוב הגושניקים זועקים על זה, חלקם תושבי אלון שבות או גוש עציון, ומשם זה עובר הלאה לכל אנשי שלומם. כשזה קורה לחבר שלך או בשכונה שלך זה מקבל עוצמה שונה מאשר זה קורה רחוק.
של זה אצל הליברלים
הרב מידן (שהיה שם אתמול בערב) אמר היום בראיון שהדיבורים על "חורבן" כששברו כמה חלונות ועציצים, הם מוגזמים.
הרב חיים נבון הבהיר שהפשע של החרדים חמור, אבל לא יותר הפשעים שנעשו בקפלן:
כתה מפורשות שהאשמים בכל פרעות החרדים הם קפלן שנירמלו זאת . ושזאת צביעות שמזדעזים ממעשי החרדים ולא ממעשי קפלן
חיים מפיו של הנכד בבשר וברוח של ישעיהו ליבוביץ שר"י. ותנועת הקיבוץ הדתי בוודאי אינה ראיה לכלום ושום דבר. שוליים אזוטריים בציונות הדתית. לא בטוח שאפילו הם עצמם יסכימו שיכלילו אותם אצלנו...
איזה הגזמות פרועות, הכללות, מניפולציה ומה לא?
יש חברה חרדית, שחיה את חייה לפי אמונתה, הם סגורים ו'מקימים חומות' זאת השיטה חינוכית שלהם לשמור על החברה שלהם ברוח שלהם. מי ששם מרוצה ושם מבחירה מי שלא, לא חייב להיות שם.
יש מי שלא מוצא חן בעיניו הסגירות הזאת, זכותו ואני מבין אותו. אבל החברה החרדית מאמינה באורח חיים כמו שהיא מקיימת אותו- עם אילוצים חברתיים, נורמות חברתיות, חומות וכו'. שוב אפשר לא לאהוב ולהסכים עם זה אבל זה אמונתם והם לא כופים אותה על אף אחד אלא נכנסים תחתיה.
ומי שלא רוצה יש דתיים, חרדי מודרני, קהילות יותר פתוחות וכמובן מסורתי חילוני וכו'.
כאילו, לקחת את הפחד מהאחר, חרדים במקרה הזה, ולבנות עליו תאוריות קונספירציה הזויות
שהציקו לח"כים של הקואליציה בתקופת הרפורמה המשפטית. זו נבלה וזו טריפה.
גם לפני מחאות קפלן.
למי שאולי שכח, מחאות הנכים וחסימת כבישים וצמתים מרכזיים היו כאן הרבה לפני מחאות קפלן. למשל ב-2018.
זה נוהג שהלך והתפתח במדינת ישראל כבר מזה זמן. לא רק בממשלה הנוכחית של נתניהו.

בשני המקרים, הביקורת הציבורית והממשלתית נגדם השתמשה באותם טיעונים: פגיעה בציבור הרחב שאינו אשם, יצירת פקקי ענק, פגיעה במשק ובכלכלה, והגדרת הפעולות כ"אנרכיה" או "הפרעה חמורה לסדר הציבורי".
במחאת הנכים, המשטרה נתקלה בקושי מוסרי ותדמיתי עצום. פינוי בכוח של אנשים בכיסאות גלגלים או עם מוגבלויות פיזיות קשות מצטלם רע מאוד ומעורר אנטגוניזם ציבורי. המשטרה נטתה להכיל את החסימות הללו זמן רב יחסית.
מחאת הנכים השתמשה בהפרעה לסדר הציבורי כזעקה אחרונה של קבוצה שחשה שקופה ומורעבת על ידי המערכת - מחאת קפלן השתמשה באותן טקטיקות ככלי לחץ מסיבי של קבוצה חזקה ומשפיעה במשק, המרגישה שכללי המשחק המשטריים משתנים לרעתה.
וכיום, התפרעות החרדים כנגד הגיוס לצבא, אכן דומים מאוד למחאת קפלן - מצד קבוצת אוכלוסייה מאוד גדולה המרגישה שכללי המשחק המשטריים משתנים לרעתה.
לא על חסימות כבישים. ואת זה החרדים בהחלט למדו מהקפלניסטים.
מידע ולמצוא שחרדים אלופים במהומות אלימות אישיות בנושאים שרגישים מבחינתם. גם כנגד בעלי תפקידים במגזר החרדי ולא רק כנגד אלו שאינם חרדיים.
הרבה לפני מחאות קפלן.
המאבק נגד מה שנתפס בציבור החרדי כ"חילול קברים" (באתרי ארכיאולוגיה, תשתיות או בנייה) הוא אחד הנושאים הטעונים והוותיקים ביותר, והוא הוביל לא פעם למחאות קשות, ונדליזם והפגנות ממוקדות מול בתיהם של בכירים – הן פוליטיקאים והן אנשי עסקים ויזמים.
הנה כמה מהדוגמאות הבולטות, החל מאירועים שהתרחשו לאחרונה ועד למאבקי עבר:
1. המתקפה על בית מנכ"ל חברת "אאורה", יעקב אטרקצ'י (מאי ויוני 2025)
אחד המאבקים הסוערים והאלימים ביותר שנרשמו לאחרונה התרחש סביב פרויקט פינוי-בינוי גדול של חברת הנדל"ן "אאורה" בעיר יהוד, שם התגלה אתר קבורה עתיק (כ-300 קברים) שרשות העתיקות הגדירה ככזה שלא ניתן להוכיח שהם יהודים, בעוד החרדים טענו שמדובר בקברי ימי בית שני.
המחאה מול הבית: לאחר שבעלי החברה, יעקב אטרקצ'י, סירב להפסיק את העבודות, פעילי מחאה קיצוניים העתיקו את המאבק לביתו הפרטי. כמאה מפגינים הגיעו לביתו, תקפו אותו במקלות ואבנים, השליכו שקיות צואה על שער הבית, ריססו כתובות נאצה ואף ביצעו עליו טקס "פולסא דנורא". בנוסף, בוצע ונדליזם והשחתה של קברי הוריו של המנכ"ל בבית עלמין אחר.
באתר עצמו: המהומות כללו פריצות המוניות לאתר הבנייה והצתת טרקטור וציוד מכני הנדסי.
2. הכתובות וההפגנות נגד ראש עיריית טבריה, זוהר עובד (2012)
סביב בניית מלון בוטיק ברחוב אלחדיף בטבריה (פרויקט שהיה שייך לבניו של ראש העיר דאז, זוהר עובד), טענו אנשי "אתרא קדישא" כי העבודות מתבצעות על גבי קברים עתיקים.
הפגיעה האישית: לצד הפגנות יומיומיות באתר, המפגינים הפנו אש ישירה כלפי ראש העיר. המהומות גלשו לריסוס כתובות גרפיטי קשות על בניין העירייה וסמוך לנכסי המשפחה, בהן כונה ראש העיר "החופר קברים". המשטרה נאלצה לעצור שוב ושוב מפגינים שהפרו צווי הרחקה והגיעו להטריד את מעגל המשפחה.
3. המאבק ההיסטורי על חפירות קברי בית שערים וטבריה (שנות ה-50 וה-90)
נושא חילול הקברים ליווה את המדינה משנותיה הראשונות, וכבר אז בכירי הממסד סומנו בבתיהם:
חפירות טבריה (1955–1958): במהלך בניית מלון "גני חמת" בטבריה על שטח קברים עתיק, נערכו הפגנות ענק בכל הארץ. פעילי נטורי קרתא והעדה החרדית הגיעו להפגין בקביעות מול בתיהם של שרים ובכירי ממשלה בירושלים ובתל אביב, כשהם מאשימים את הממשלה ב"אפיקורסות וחילול כבוד המת".
חפירות ירושלים ובית שערים (1993) - פינוי של מאות שקי עצמות ממערות קבורה עורר גל הפגנות חסר תקדים בירושלים. המפגינים לא הסתפקו ברחובות, אלא ניסו להגיע פיזית אל בתיהם של ארכאולוגים בכירים ברשות העתיקות ושל פוליטיקאים שאישרו את העבודות, כדי לייצר מורא אישי
4. מתחם גולובנציץ בבית שמש (2013)
אחד המאבקים המרתקים ביותר, משום שהוא הפנה את האלימות וההפגנות מול בתיהם של **בכירים חרדים עצמם**. בפרויקט בנייה ענק בבית שמש של היזמים החרדים אריה גולובנציץ ואברהם סלונים, נטען כי יש קברים בשטח.
אנשי "אתרא קדישא" ניהלו מלחמת חורמה. הם הגיעו לבתי היזמים החרדים, השמיצו אותם בבתי הכנסת שלהם, ואף הפגינו בצורה אגרסיבית מול ביתו של ראב"ד העדה החרדית, הרב משה שטרנבוך, לאחר שזה פסק הלכתית כי מותר לבנות במקום (היות ולא הוכח שמדובר בקברי יהודים).

התחילה האנרכיה לחגוג. אה, וגם ביבי (וכמובן שניהם אשמים בהתחממו תבגלובלית, עאובדה שזה קרה במשמרת של ביבי)
ברור שהקפלניסטים קיבלו השראה מזה.
מזל לשלא הלכת לאלטלנה
או לפחות מ-
קעלעברימבאראחרונהבמקום פעם אחת ולתמיד לגמור את הסיפור (להפציץ את כל מה שקשור לחשמל, מים והתשתיות הכי בסיסיות ככה שפשוט טכנית
לא יהיה אפשר לגור שם), עוד פעם כמה טילים לפה, כמה טילים לשם. הכל מטומטם לחלוטין.
צעד קדימה, שני צעדים אחורה, "תחזיקו אותי חזק". תמצית המדיניות של הגאון האסטרטגי עם האנגלית המוצחצחת (שיש לכל ילד שלומד בחו"ל מגיל 8).
נתניהו הוא זגזגן, טראמפ הוא זגזגן חולה נפש.
הישגים: זיני וגופמן, מבצע הביפרים, פגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית
הפסדים: הרפורמה המשפטית בוטלה, היועמ"שית לא פוטרה וממשיכה להשתולל, שירות קרבי לחיילות הולך ומתרחב, חמאס מתעצם, חיזבאללה משתקמת, איראן משתקמת.
צריך להיות טיפש או רשע כדי לכתוב את הרשימות הפגומות שהצגת כאן.
אני לא מתכוון להיכנס למלחמת רשימות, וגם לא לתקן את הפגמים בשלך.
פשוט תנסו להתבגר מעבר לעכברנות המקלדת הזו...
היית משתכנע או שהיית מצביע על הצלחות וכשלים?
יש שיקולים רחבים.
-'מדיניות הכלה' של 'טיפטופים וסבבים'- באמת על הפנים.
-מדיניות אחראית בשביל לאפשר לטראמפ למצות את המו"מ עם איראן שתפרד מהגרעין?- שווה לתת צ'אנס.
להזכירכם לכן גם מראש מבצע שאגת ארי הופסק בשביל לאפשר את המו"מ הזה. כי כנראה קשה מאד להגיע לכל האורניום המועשר.
כמובן תוך המשך הלחימה הנוכחית מול חיזבאללה
כל עוד החילונים רוצים לגייס בכפיה בנות דתיות לצבא, אז חסימת הכבישים של החרדים לגיטימית.
כי דרישה לחייב גיוס חרדים לצבא+דרישה לחייב בנות דתיות בגיוס=דרישה לגייס בנות חרדיות לצבא בעתיד.
החילונים רוצים שלא יחסמו כבישים? שמחר יחוקקו חוק יסוד ברוב שני שליש שנותן פטור מגיוס לבנות דתיות וחרדיות שלא מעוניינות להתגייס. ושגופי התקשורת יפרסמו התנצלות בכותרות הראשיות על רדיפתם את הדתיים (למשל את סמוטריץ בין בתנו לבתו של סמוטריץ' ) על כך שאמרו שלא יחנכו את בנותיהם להתגייס.
לא רוצים לעשות זאת? כדאי שיתחילו להתרגל לסוע בכביש 6, כי את הלגיטמיות לסוע בכבישים אחרים הם איבדו, אלא אם כן החרדים יואילו בטובם לא לחסום אותם לפנים משורת הדין.
אבל ברגע שכן יעשו זאת ויחוקקו את חוק היסוד הנ"ל , החרדים יאבדו כל לגיטימציה לחסימות, כי הגברים החרדים חייבים להתגייס למלחמת מצווה, ואני בעצמי אצטרף למשטרה להעיף את החרדים שחוסמים
1. כי אין חוק המתיר לחסום כבישים למטרות פוליטיות/חברתיות/אחרות
2. כי מבחינה רציונלית, פעולת מחאה כלשהי צריכה להיות מופנית כלפי הגורם שנגדו מוחים ולא כלפי אזרחים שלא קשורים לאירוע. איך החסימות יעזרו לחרדים? הנהגים החסומים יתחילו להתקשר לשופטי בג"ץ ולבקש מהם שיבטלו את הסנקציות?
בינתיים כל בת שרוצה מוציאה בקלות אישור על כך שהיא דתיה
דרך משרד הרבנות בעיר מגוריה - פגישה קצה, כמה שאלות, והאישור ניתן במקום.
האישור נשלח ללשכת הגיוס והיא מקבלת פטור.
אני נגד כל החסימות, אבל לא אפלה חרדים רק בגלל שקפלן צווחים שזה מפריע להם.
ומבחינתי אני מקלל את שניהם בזמן אמת.
ואיפה צמחו גדולי הדור הנוכחי?
שאלה שהית צריכה להשאל. לא כך?
אבל הם מתמיהים. כיום הציבור הדתי לאומי עשה תיקון גדול בתחום וב"ה יש גדולי דור ותלמידי חכמים עצומים בצ"ד
שכמובן תמיד כדאי לשאוף ליותר...
יש סיכוי טוב שאלי כהן יצליח לנצח את אבוטבול וסוף סוף בית שמש תהיה עיר עם סדר עדיפויות נורמאלי (לא רק לבנות לחרדים עוד ועוד) דרך אגב תנועת טוב היא תנועה חרדית
יאיר לפיד הודיע שיערער על המינוי.
היועצת, אמא של גנב האפוד, עודנה שותקת.
האם בג"ץ ידחה את העתירה העתידית על הסף?
שיש יועצת משפטית לכנסת
וכנראה שאחרי החוות דעת שלה
כבר לא יפסלו את המינוי
לאחר חודשים ארוכים של חקירה והקפאה משירות מילואים, הודיע רס"ן המילואים דובי יודקין כי הפרקליטות והמשטרה הצבאית החליטו לסגור את התיק שנוהל נגדו • לדבריו, ההחלטה התקבלה ללא כתב אישום, ללא רישום פלילי וללא הליך משמעתי • יודקין בירך על ההחלטה והודה לתומכיו, וקרא לבחון את מצבם של אלפי משרתי מילואים נוספים המצויים בהליכים דומים
*
אם זה נכון שמתנהל טרור משפטי נגד "אלפי משרתי מילואים", לכאורה זו חבלה מכוונת, והשב"כ חייב להתערב.
_____________________________________
שראש בית המשפט העליון מגנה בתוקף וונדליזם נגד התנחלות
מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט
מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:
עוד חרטטן בשקל ועשרים, שמוכר לוקשים להמונים ומצליח בסופו של יום לשרוף שנים וחצי מנדטים לימין.
תגידו, מי מממן את החרטטן הזה, וממה הוא מתפרנס ביום יום.
איפה הנהגת הציונות הדתית שתקרא לכל המשוגעים ותומכיהם די בכל אתר ואתר, לרדת מהעץ ומהגג.
תקרא למנהיגיך להוריד את אחוז החסימה (אן לפחות לאפשר הסכמי עודפים גם מצד מפלגה שלא עוברת).
2.5 מנדטים (בערך מה שגם סמוטריץ' כנראה יקבל), אלו לפחות 100 אלף איש שזכאים לדעה משלהם.
לא נוריד את אחוז החסימה.
לחילופין אני מציע לבטל את אחוז החסימה ולאפשר לכל אזרל סמדינת ישראל מבן חודש ומעלה להיות חבר כנסת.
אלא כל אדם בוגר.
במציאות של מליונים אי אפשר להתנהל כך (למרות שעל נושאים מהותיים ראוי שיהיה משאל עם) ולכן בוחרים נציגים במספר מוגבל וממילא 'תג המחיר' ההכרחי הוא שמינימום לקבל נציג, זה לקבל תמיכה של 1\x, כש -x זה מספר חברי הפרלמנט.
נ.ב.
לא שאני בעד פייגלין, אבל זה לא קשור לוויכוח הספציפי.
האיש הזה יודע שאין התכנות מעשית שיעבור את אחוז החסימה.
הדעת נותנת איפוא שכל כוונתו היא אך ורק לשרוף קולות לימין.
ומי משלם לו בעד שריולות פת הקולות?
הדעת נותנת שלא מישהו שמזוהה עם הימין.
לו ישמעו בקולי, החוק חייב להגן על המצביעים מפני שרלתנים ושרלטנים. כל רשימה חדשה שתוגש לועדת הבחירות המרכזית תחוייב בהפקדה בסך 2 מיליון ש"ח, שתחולט לטובת המדינה כל אימת שהרשימה לא קיבלה לפחות 2.5 אחוזים מכלל הקולות הכשרים.
בן גביר כמה פעמים לא עבר עד שנכנס, פייגלין בפעם שעברה קיבל כמעט כמו בנט.
סמוטריץ' גם באזור הסכנה.
פייגלין השקיע רבות בקמפיין לחבר את כל הגוש שמימין לליכוד ולא נענה.
אין שום זכות לבוא בטענות למי שרוצה שינוי, ויציאה מהקונספציה, ואם לא עכשיו אימתי.
הפתרון האמתי- הוא כמובן הורדת אחוז החסימה, או לפחות הסכמי עודפים שמפלגה שלא עברה- תוכל להעביר את קולותיה למפלגה אחרת שתבחר.
היה על גבו של סמוטריץ'.
יתכבד פייגלין לרוץ לכנסת ברשימת בן גביר או סמוטריץ', ולהשיג מקום ריאלי.
כי לא מורידים אחוז חסימה בשביל אדם אחד, ובפרט שאותו אדם כבר היה חבר כנסת, ולא מן המצטיינים שבהם בלשון המעטה.
אתה לא יכול למנוע בכוח כל מי שרוצה לשנות.
הורדת אחוז החסימה היא לא "בשביל אדם אחד", ראשית -מדובר בלפחות 100 אלף מצביעים כאמור.
בנוסף, זה בשביל הדמוקרטיה ושאפשר יהיה להציע רעיונות מקוריים לרענון ושינוי הקונספציה.
בנוסף, אתה ממשיך להתעלם מכך שגם סמוטריץ' באזור הסכנה לא פחות מפייגלין(מה שגם מראה את האבסורדיות של אחוז החסימה), אז מציע שסמוטריץ' לא יתמודד הפעם כדי "לא לשרוף קולות", או שיתכבד וירוץ עם פייגלין.
20 אלף תומכים נשארו לו. מחציתם ילדים חסרי זכות הצבעה.
לא תמצא אדם אחד עם יושרה פוליטית שירצה להיות איתו באותה רשימה ובצדק הוא נדחה
חצי הכוס המלאה היא ששריפת הקולות שלו תהיה על חשבון הנוכל.
יש לו בייס יציב של לפחות 70/80 אלף, בן ארי אני מבין שהוא מבחינתך ללא יושרה פוליטית.
עקב הגידול הצפוי הפעם במספר המצביעים ובאחוז ההצבעה ידרשו 170 אלף קולות כשרים כדי להכניס רשימה לכנסת. גם אם יורידו את החסימה ל- 1.6, לא יהיה, ידרשו 85 אלף קולות, כאשר לשיטתך הוא יכול לגייס 70- 80 אלף בלבד.
ולכן, אם אתה חבר אמיתי שלו, קח אותו הצידה, ותסביר לו את החשבון הפשוט .
ולזלזל במצביעיו, במקום להציע לחבר'ה אחרים להתחבר אתו כדי למנוע שריפת קולות.
לא מן הנמנע בכלל שהוא יקבל הרבה קולות וגם יצבור מומנטום, אמרתי רק שיש לו בייס של *לפחות* 80 אלף קולות.
תיהנו לכם אנשי האתמול מהמשך הקונספציה והמשך מניעת כל שינוי ומקוריות בכוח.
בן גביר באמת היה לא בסדר בפעמים שהתמודד לבד. כיום הוא יעבור.
זו לא שאלה של זכויות. יש בחירה חופשית, זכותו המלאה להזיק לעם ישראל בשביל ההזיות שלו ועדיין פשע לעשות זאת. אין שום סיבה לחשוב שהוא יעבור, ואין שום סיבה לחשוב שלו יצוייר שיעבור, הוא יצליח במשהו מהתכניות המנותקות שלו.
מלמעלה, פייגלין היה קרוב מאוד מלמטה ב-2019, לא רואה הבדל מהותי , מעבר לכך שאחרי ה7/10 הרבה בציבור מתפכחים מהתיוג של פייגלין ורעיונותיו כ"קיצוניים" ו"הזויים".
גם אני הקטן, אזכיר את חטאי, שגם בעבר כשתמכתי בו, ספציפית התכנית שלו לעזה הייתה נשמעת לי קיצונית מדי, ודווקא היא במיינסטרים כיום.
מאז לסמוטריץ' יש הרבה מאוד קבלות על עשיה
ולפייגלין הרבה מאוד רוח ואפס עשיה. אלו שהצביעו אז לפייגלין, הצביעו משלל סיבות שלא רלוונטיות היום.
אבל כל זה לא משנה - כאז, כן היום - המפלגה של הציבור הציוני דתי, תעבור. מפלגה של פופוליסטים, שמתלהבים מרעיונות יפים, בלי שום התחשבות ביכולת הישום במציאות - לא תעבור.
צריך להיןת נביא כדי לצאת בסיסמאות על דברים שתלויים בתזמונים "על הקשקש".
נכון, היה לו חבר ברשימה שלדעתו האישית ברית מילה היא לא להיט, לא בטוח שהחיבור היה טוב.
אבל הרעיון של המפלגה זה "בית חב"ד פוליטי", שמקבלים את כולם תחת דגל הזהות היהודית, אבל לא מנסים להתערב להם בחייהם מתוך הבנה שזה לא תפקיד המדינה.
להבנתי זה מדהים ל-2 הכיוונים (גם להפחית את הרגשת האנטי שיש להרבה חילונים בישראל מסיבה מוצדקת או שלא, וגם להפחית את הפחדים שיש להרבה חרדים מהתערות בישראליות מסיבה מוצדקת או שלא).
גילוי נאות - החזון החברתי הזה הוא מה שמשך אותי מלכתחילה למקום, וזאת אכן המפלגה היחידה שאני מכיר שמאחדת חילונים קיצוניים עד נטורי קרתא ואנשים ממאה שערים.
היו פתאים משני הצדדים שקנו את הפרדוקס והיו רבים וטובים - שלא.
במקום לשאול מתי יהיה לנו את "חאביר מיילי הישראלי", כדאי לשים לב שיש לנו אחד כזה.
להפך, הוא לקח את התפיסה הרפובליקנית מארצות הברית - תפיסה שאכן שאבה יסודות מסויימים מהיהדות, בעיקר דרך התרגום וההשלכה הנוצרית-פרוטסטנטית של 'האבות המייסדים' של ארה"ב והלביש עליה כמה ציטוטים ממקורות כמו הרמב"ם, בצורה שמשכנעת את מי שלא מכיר את הדברים בהקשרם ומשמעותם האמיתיים.
הלשון החלקלה שלו אינה מאכזבת, ומפעם לפעם הוא מצליח להפיל ברשתו כמה עשרות אלפי מצביעים נאיביים.
כל אחד מאיתנו, אם ימכור לוקשים ושקרים לציבור ימצא את עצמו מהר מאוד בחדרי החקירות של המשטרה, חוץ מהאיש הזה כמובן.
כן, הוא בושה, כל שומר נפשו ירחק ממנו.
אופורטוניסט בכל רמ"ח איבריו.
שועל קטן מחבל בכרמים.
לגייס את כולם 'כדי להגן על ביתם' - זה מודל סופר בזבזני. אולי בישובי ספר, יש בזה טעם. אם כי גם בעוטף עזה הוכח לחלוטין שבישובים בהם היתה כיתת כוננות מאומנת באמת ושדאגה להחזיק את הנשק זמין - כמעט שלא היו נפגעים. כך שאפילו בישובי ספר, לא באמת צריך לכולם, רק להחזיק כיתות כוננות מאומנות ומצוידות.
בערים הגדולות זה פשוט מוגוחך. התוצאה היחידה של מהלך כמו שהוא מציע תהיה דו"צים מטורפים, כשמאות אלפי בעלי נשקים בגוש דן לדוגמא, שאינם מאומנים כראוי ולא מתורגלים בעבודה קרבית עם אלפי שכניהם ברחובות הסמוכים - יתחילו לירות תוך כדי אירוע שאף אחד לא מנהל אותו ולא באמת מסוגל לנהל אותו.
מעבר לזה, כיום נשארים בקבע, האידיאליסטים. הצורך להחזיק בתנאי קבע מספיק משכנעים, את עשרות האלפים שכיום לא נשארים, שיהיה צריך בשביל להחזיק את הקווים והפעילות הקיימת ובשביל שיהיו עתודות מילואים מספיקות למלחמה בכמה חזיתות - יעלה למדינה הרבה הרבה יותר ממה שעולה צבא החובה היום.
כי סדר הגודל השוטף יהיה עם הרבה פחות חיילים.
ואלו שכן יישארו, יוכלו להתמקצע כמו שצריך.
יזיק אם הם יהיו חיילי הגמ"ר (לא שאני יודע מה זה ראשי התיבות האלו🙂) במקום מי שהיום כזה?...
הןא די מפצח את הפסיכולןגיה החרדית שכיום לא מזדהה עם ה"מדינה", ומציע לחבר'ה לא "להשתלב" באיזה כןר היתוך, רק להשתתף בהגנה על הבית שלך ןעל עירך.
ואם חלילה תהיה מלחמה ויצטרכו אותם הם יתגייסו.
תוכניות מנותקות מהמציאות.
1. 'הגמ"ר' זה "הגנה מרחבית" - כוחות כוננות מקומיים שממצאים בישובים שעל הגבול או באיזורים עוינים. במצב רגיל הם 'כיתות כוננות' אזרחיות, שמתאמנות למקרה של אירוע. בזמן חירום (כמו בשלוש שנים האחרונות) הם מגוייסים בישוב/אזור מגוריהם.
2. הוא לא מדבר על בחורי ישיבה, הוא מדבר על כולם.
3. אין שום צורך ושום תועלת בעשרות אלפי מחזיקי נשק בתוך בני ברק, אם הם מיועדים רק להגנה על המקום באירועי חירום.
. הוא מדבר על המרכיב של גיוס חובה, הטיעון העיקרי שהתעורר כיום כנגד החרדים הוא ש"במלחמה התגלה שחייבים כוח אדם".
אז הוא בעד להכשיר את החרדים בשוטף להיות עם נשק ולהיות מוכנים להגן על משפחתם וישובם כשצריך, ואם חלילה תהיה מלחמה הם יתגייסו כמו כולם.
אין לך מושג כמה הגישה שלו יכולה לעזור לחרדים פחות להתבצר, רק בשביל זה כדאי למי שחולם על גיוס חרדים, לתמוך בזה.
לעומת זאת, ההכשרה שהוא כן מדבר עליה, כדי להיות כח הגנה מקומי - רלוונטית בישובי גבול וחסרת משמעות לעשרות אלפים בבני ברק.
אך גם מי שסירבו להכיר במציאות אז, נאלצו להתפכח בעקבות אירועי השביעי באוקטובר. הטבח הנורא הוכיח סופית שההתנתקות היא שסללה את הדרך לאסון. כיום, אין למצדדי התוכנית מרחב תמרון לוגי: הם מחויבים להודות בטעות, אלא אם כן יבחרו לאמץ תיאוריית קונספירציה מופרכת. הרי כדי לטעון שההתנתקות אינה הגורם, הם יצטרכו להניח שלמחבלים לא הייתה שום דרך לפרוץ את הגדר ללא סיוע מכוון מבפנים – כלומר, שגורמים בצבא עצמו העלימו עין בכוונה ונתנו "אור ירוק" לטבח כדי להפיל את הממשלה. מובן שאם מישהו מסוגל להאמין בתרחיש בגידה חמור שכזה, המשמעות היא עונשי מאסר עולם ומעלה למעורבים. לכן, המסקנה ההגיונית היחידה שנותרה היא אחת: ההתנתקות הייתה ונשארה שורש האסון.
ההתנתקות הובילה לחסימת כבישים של פייגלין.
ואילו אסון 7/10 קרה בגלל נסיעת חליווה לאילת ובגלל שכל צמרת הצבא והבטחון המשיכה לישון.
אם כן כל זה בגלל ההתנתקות.
ואם זה לא מצב רגיל, צריך להעמיד אותם לדין על בגידה, או על גרימת מוות ברשלנות.
בגלל ביבי ארצות הברית דיברה (הרבה) עם חמאס, ועכשיו גם עם הכיזבלה.

* בניכוי 899 פעמים קודמות שאמר דבר והיפוכו.
אבל ביבי.
לקחת להם את הכיבוד, זה מינימום של מלחמה באויב.
כנס של מחבלים מקבל כאפה. ככה צריך.
הם ותומכיהם מוזמנים לדלג למוקטעה כדי להמשיך בדיוני האס.אס שלהם.
… לא בכדי האיש יודע שקהל בוחריו או מעריציו הם מן הסוג שיאהב מעשה כזה. לא פלא שגם האשה עם הקונסטרוקציה על הראש השתתפה בחגיגה.
בושה למי שחושב שאלה הם מנהיגיו.
החלטת כבר אם אתה בצד של עם ישראל או בצד של האויב?!
גם לקרוא לכיסוי ראש של אישה בצורה משפילה
יש כל מיני סוגים של גסויות
אני מעדיפה את אלה שמשפילות את האויב ולא את הסוג השני
ממני אישה עם קונסטרוקציה על הראש
… אני גדלתי בחברה צנועה שבה אימי וחברותיה הלכו עם מטפחת וזה היה מאוד יפה. כל אשה יכולה ללכת איך שבא לה. פאה, כובע, מטפחת או קונסטרוקציה.
אני בעד מטפחת.
של אשה יראת שמיים וצנועה (שגם נפגעה בגופה ואיבדה את בעלה בטרור שחברך טיבי מימן ועודד) - ללעוג לה על הבחירה מה ללבוש
(אגב, לי אין מושג, אני מאוד משתדל לא להסתכל גם בתמונות ולא לשים לב מה נשים לובשות),
אבל לעשות את זה תוך כדי ביקורת על גסות רוח - זה חוסר מודעות בוטה.
ואל תכנה כינויים מעליבים לפי בחירת סגנון הלבוש. כמה גס רוח אפשר להיות?!
נ.ב.
הוכחת סופית, למי שלא הבין עד רגע זה - אתה בצד של המחבלים ולא בצד של אלו שנפגעו מהמחבלים.
זה לא מילה נרדפת למטפחת
גם לא למטפחת בקשירה גבוהה
כשמשתמשים במילה הזו זה מגיע מתוך זלזול ולא שום דבר אחר

לעניות דעתי סון הר מלך לובשת מטפחת
הבהרת שיש לך דעות על ביגטד של אישה (באיזה יקום נשמע לך נורמלי שגבר מביע דעות על בגדים של אישה?).
וגם יש לך מה לומר על שיקול דעת של אנשים במי להצביע.
תקשיב, אתה פאשיסט במהותך. טיפת כבוד לרצונות ובחירות של אנשים אין לך. חשבת להגר לצפון קוריאה?
"בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש; הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל". כך סיכם אמנון אברמוביץ' בשנת 1999 את הסיבוב הראשון של נתניהו כראש ממשלה. מאז נתניהו שב, נפל וקם, וחוזר חלילה. ב־29 ביוני 1996 נבחר נתניהו לראשונה לתפקיד ראש הממשלה לאחר שגבר בפער זעום על שמעון פרס. שלושים שנה (ויומיים) לאחר מכן, נתניהו עדיין כאן - וממש לא כהערת שוליים.
גם עבור מי שחושב שנתניהו הוא גדול המדינאים שקמו לישראל וגם מי שמשוכנע שהוא האחראי לרבות מבעיותיה, יתקשה להתווכח עם עובדה אחת: מדובר באחד הלוחמים הפוליטיים העיקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. הקריירה הציבורית שלו אינה בנויה רק מניצחונות, אלא בעיקר מהיכולת להתאושש מהפסדים וממשברים. בעוד שפוליטיקאים רבים נעלמו לאחר מפלה אחת או שתיים, נתניהו הפך את החזרה מהקרשים לאחד מסימני ההיכר המרכזיים שלו.
הדבר בלט כבר במערכת הבחירות הראשונה שלו לראשות הממשלה. חודשים ספורים לאחר רצח יצחק רבין נדמה היה כי הרוח הציבורית נושבת באופן מוחלט לטובתו של שמעון פרס. הסקרים, התקשורת והאווירה ברחוב הובילו רבים להעריך שנתניהו עומד בפני קרב אבוד. אלא שהוא מצידו המשיך לחרוש את הארץ, לנהל קמפיין אגרסיבי ולשכנע מצביעים עד לרגע האחרון. בסופו של דבר, בניגוד לרוב התחזיות, הוא ניצח והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות ישראל.
גם ההפסד בשנת 1999 לא סיים את דרכו. אהוד ברק הביס אותו בבחירות, ונתניהו אף הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. רבים האמינו כי מדובר בסוף הדרך עבור מי שהיה אז רק בן 49. פרשנים, יריבים פוליטיים ואפילו חלק מתומכיו העריכו כי הוא לא ישוב עוד למוקד קבלת ההחלטות. אלא שכפי שהתברר בהמשך, עבור נתניהו גם הפרישה הייתה לבסוף רק הפסקה זמנית.
כאשר אריאל שרון השתלט על הליכוד, נדמה היה שאין עוד מקום לנתניהו בצמרת. שרון נהנה מפופולריות אדירה והוביל מהלכים דרמטיים ששינו את סדר היום הישראלי. נתניהו, שנאלץ לפעול בצילו של מנהיג חזק ופופולרי ממנו, המתין בסבלנות להזדמנות, כולל ויתור על הובלת הרשימה כשכוחה בכנסת עמד על 19 מנדטים. לאחר ההתנתקות, הפילוג בליכוד והקמת קדימה, הוא שב בהדרגה למרכז הבמה והחזיר לעצמו את הנהגת המחנה הלאומי.
אלא שהמבחן הגדול ביותר שלו הגיע דווקא לאחר מכן. בבחירות 2006 התרסק הליכוד ל־12 מנדטים בלבד, תוצאה שנחשבה באותם ימים לאסון פוליטי של ממש. מפלגת השלטון ההיסטורית הפכה למפלגה בינונית, ורבים העריכו שנתניהו יתקשה לשקם אותה. היו שהאמינו כי דור חדש של מנהיגים יחליף אותו וכי זמנו חלף. ארבעה מחברי הכנסת של הליכוד אף דרשו את התפטרותו המיידית, אלא שנתניהו, כהרגלו, סירב לקבל את פסק הדין של והמשיך לבנות מחדש את כוחו הפוליטי.
שלוש שנים בלבד לאחר מכן הוא כבר חזר ללשכת ראש הממשלה. משם המשיך לכהן במשך תקופה חסרת תקדים כמעט במונחים ישראליים, והפך לראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות המדינה. גם במהלך השנים הללו לא פסקו ההערכות בדבר סופו הפוליטי הקרב. פעם אלו היו מחאות חברתיות, פעם משברים קואליציוניים, ופעם יריבים חדשים שהוצגו כמי שעומדים לשים קץ לעידן נתניהו.
העשור האחרון רק חיזק את התופעה. כתבי האישום, ארבע מערכות בחירות בתוך זמן קצר, הקמת ממשלת השינוי והפסדו בשנת 2021 נראו בעיני רבים כנקודת הסיום הבלתי נמנעת. גם אז נשמעו קולות רבים שהכריזו כי הפעם הסיפור באמת הסתיים. אלא שבתוך זמן קצר הוא הצליח לאחד מחדש את המחנה הפוליטי שסביבו ולחזור פעם נוספת ללשכת ראש הממשלה.
ייתכן שזו התכונה המרכזית שתיזכר מנתניהו, גם הרבה אחרי שהוויכוחים על מדיניותו יישכחו. לא רק היכולת לנצח, אלא בעיקר היכולת להמשיך להתמודד כאשר הסיכויים נראים קלושים. פעם אחר פעם הוא הוכיח שהוא אינו מקבל את ההנחה שהפסד אחד, ואפילו כמה הפסדים, אמורים לסיים קריירה פוליטית. איש אינו יודע כיצד יסתיימו הבחירות הקרובות ומה יהיה גורלו הפוליטי של האיש שמלווה את הפוליטיקה הישראלית כבר שלושה עשורים. גילו המתקדם, האתגרים הביטחוניים והמציאות הפוליטית המשתנה מציבים בפניו מכשולים שלא הכיר בעבר.
אבל אם יש לקח אחד שאפשר ללמוד משלושים השנים האחרונות, הרי שהוא זה: גם בבחירות האלו, כשהוא בשנתו ה־76 ומצבו לוט בערפל, נתניהו מסרב להרים את ידיו. ייתכן שינצח וייתכן שיפסיד, אבל דבר אחד כמעט בטוח - הוא ימשיך להילחם על מקומו עד הרגע האחרון, בדיוק כפי שעשה במשך שלושים השנים האחרונות.
תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה
לא אמרתי מילה על נתניהו, או על כך שהוא לא אשם - אקטואליה וחדשות
"נתניהו כנראה שלא יהיה פה אחרי המלחמה"...
גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.
זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.
לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.
במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.
בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות.
ועדיין, הוא לא יצר עובדות קיימות שעלו בדם ודמעות.
"האוטונומיה" שדוברה שם, יכלה להתפרש ע"י 'הוועדות הכפריות' ששמיר הקים, שלא החזיקו נשק ולא היה להם שום מעמד בין-לאומי.
הנזק של אוסלו,
באוסלו נתנו הכרה רשמית בין לאומית, לישות ערבית עצמאית בארץ ישראל. התוצאה הישירה בדם ודמעות היא אלפי ההרוגים בפיגועים שיצאו ויוצאים מהרש"פ ובעידודה/עצימת עיניה לרווחה. חלק גדו מהם ע"י המחבלים שהובאו לכאן בהסכמת פרס ורבין ובאמצעות הנשק שסיפקו להם.
כנער שנסע בירושלים בשנות האוטובוסים המתפוצצים, חווינו על בשרינו את התוצאות הישירות של אוסלו. עד היום, הרשות הפלסטינית, זאת שפרס הקים, משלמת משכורות עתק למחבלים, מכל הארגונים וככל שיותר יהודים נרצחו - המשכורת יותר גבוה.
מעבר לכך - אוסלו היה נתיב חד סטרי, למציאות חיים בלתי אפשרית ביש"ע. המלחמה שפרצה בערב ראש השנה תשס"א, היתה מהלך פשוט ומכוונן של עראפת ימ"ש (זה שטיבי שאתה כל כך דואג לו, היה היועץ האישי שלו), לקראתה הוא בנה את כל המנגנונים של הרשות.
משפרצה המלחמה, היו שני מסלולים אפשריים - להכריע או להכנע. שרון התחיל בחומת מגן במהלך של הכרעה, למעשה היום הרש"פ אמנם מזיקה בעצם קיומה, אבל בטחונית היא כמעט מפורזת. כשצה"ל רוצה - הוא פועל בתוכה. היו תשעה חודשים שכמחווה למכחיש השואה אבו מאזן ימ"ש, בני גנץ הפסיק את 'כיסוח הדשה' בערי יו"ש - התוצאה הישיגה היתה גל טרור שכמותו לא ידענו שנים.
שרון התכוון להמשיך גם לרצועת עזה - ואז מערכת המשפט נעמדה על הרגליים האחוריות בשתי זרועותיה:
* בג"ץ הלך ו'משפט' את הלחימה, דבר שאין לו אח וריע באף מלחמה באף מדינה.
* הפרקליטות התחילה מולו רדיפה משפטית, וכך הובילו אותו לגירוש ולהפקרת הרצועה לטרור.
שיהיה ברור, זה לא תירוץ. לנתניהו אמרו כמעט בפירוש, שאם יצא ל'מהלך מדיני אמיץ' - יפסיקו את הרדיפה המשפטית האובססיבית נגדו ונגד אנשיו, והוא, בשונה משרון, סירב, למרות מחירים אישיים כבדים מאוד.
אוסלו-ההתנתקות-הטבח נמצאים על מסלול אחד. אי אפשר לברוח מכך שעל הזיות 'המזרח התיכון החדש' של נביא השקר שמעון פרס, שילמנו בנהרות של דם ודמעות.
… התפטרנו מלדאוג ליותר ממיליון ערבים. יצרנו מצב שבו לא תהיה מדינה מדינה אחת דו לאומית בארץ ישראל שזה מה שהערבים רוצים.
מכוון שהססמה "שתי מדינות לשתי עמים" מאוסה על אוייבנו עלינו לדבוק בה כי לעולם הם לא יסכימו ורק כך נגיע רחוק.
שמאוד נחרט לי בראש אחרי בחירות 2006: "מי בכלל יירש מביבי את הפגר הזה (=הליכוד)".
אני חושב שרק השנאה העיוורת שלהם לביבי באופן אישי - היא שהופכת אותו למרטיר דל הימין ומנציחה אותו.
...."אתה מטורף", אמר טראמפ לנתניהו - לדברי המקורות. "בלעדיי היית בכלא. אני מציל את הישבן שלך, כולם שונאים אותך עכשיו, כולם שונאים את ישראל בגלל זה". מקור נוסף שתודרך על תוכן השיחה אמר כי טראמפ היה "זועם" וכי בשלב מסוים צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?".
בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.
האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.
סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.
הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.
בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה.
האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ.
למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.
בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.
ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז.
דעתי עליו לא השתנתה כהוא זה מאז שנכנס בשנית לבית הלבן.
הכרטיס שלי מסודר, בלי קשקושים ובלי מחיקות.
נתניהו, יאמר לזכותו, למד לעבוד עם האיש המתעתע הזה, ואכן הגענו להישגים כבירים.
אבל המשך כהונתו של נתניהו בלשכת ראש הממשלה אינה מונחת בכיס בגלל שיא מנדטים ימנים שצפויים, נכון לעכשו, לרדת לטמיון.
בדיעבד אנחנו יודעים, שבאותם ימים ממש, רכבת אווירית אמריקאית מילאה את מחסני צה"ל לקראת עם כלביא שהיה מתואם לחלוטין והתארגנו לקראתו במשך כמה חודשים.
לעניננו, חסד לאומים חטאת.
הגוי הזה כל כך טוב איתנו... אמרו יהודים לפני מאה, ומאתיים שנים וזה נכון גם היום.
טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הידידותי ביותר לישראל מאז 1948, אבל גם מסוכן, לא כמו אובמה ובוש האב, אבל מסוכן.
נתניהו למד לעבוד איתו, ולחלץ ממנו הרבה, כולל מילוי מחסני צה"ל שהתרוקנו במשמרת של אייזנקוט.
דווקא בשל כך האמינו האוילים שבתוכנו, מאזור פוליטי מאוד מסויים, שרצועת עזה תהפוך לשוויץ של המזרח התיכון תחת ריבונות ישראלית מלאה.
כי טראמפ אמר רילוקיישן.
וואו.
ועליהם נאמר: אם תכתוש את האויל במכתש,,, לא תסור מעליו איולתו.
אז ככה, גם אם עולם קטן יחבק אותו עוד מיליון חיבוקים, דעתי עליו לא תשתנה.
מקום המדינה, אין ביננו הרבה וויכוח.
עכשיו הזמן להזכיר: האחריות על מדינת ישראל, על שלומה, ביטחונה וסגסוגה - מוטלת אך ורק על עם ישראל וממשלתו. זה נכון כשיש נשיא עוין ונכון באותה מידה, כשיש נשיא ידידותי.
יש מקום להתחשב, במסגרת יחסי תן-קח הדדיים, אבל בסופו של דבר את ההחלטות אנחנו צריכים לקבל לפי מה שטוב ונכון לנו.
כי:
א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה
ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.
ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.
ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?
ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו.
קיללה את ביבי בטלפון: " בן ****" אחרי שעשה דברים נגד ארהב
בבקשה שזאת פעם אחרונה🙏
מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק
ע''ע הבליץ על לונדון
טיל אחד למדינה שלימה
שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.
הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל
כמו שהעוטף היו הרבה שנים
מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול
זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי
הריני להבהיר כי אינני שומר על זכויות יוצרים כלשהן לגבי הרעיונות והטקסטים המופצים על ידי. כל אדם רשאי לעשות בהם שימוש מלא – להעתיק כפי שהם, לערוך, לשנות ולפרסם בשמו שלו.
שליחת קישור המציג את הפרסום החדש אינה חובה, אך תתקבל בברכה ותסב לי נחת. תודה מראש.