יש שם שמות שלא שמעתי מעולם [ומאמין שרבים כמוני], ואני מתלבט למי להצביע..
אז מי שיכול לפרט על המועמדים שאינם ח"כים בכנסת הנוכחית- אשמח..
יש שם שמות שלא שמעתי מעולם [ומאמין שרבים כמוני], ואני מתלבט למי להצביע..
אז מי שיכול לפרט על המועמדים שאינם ח"כים בכנסת הנוכחית- אשמח..
להצביע לו או לא?
אולי תוכל להסביר לאנשים חסרי דעת שכמוני מהו הקשר ואיך בדיוק זה מוכיח את טענתך.
גם זה אסור?
לכן נאמר על אותו רב שהוא "כולו קודש חוץ מחודש", מכיוון שהוא לא ראה ערך בשירות שלו שבתור תלמיד חכם בסדר גודל כזה הוא יכול לתרום יותר מחוץ לצבא הרבה יותר.
ואל תשכח שמי שאמר את המשפט הזה זה זה מו"ר הרב צבי יהודה, וברור ומובן לכול שהוא לא זילזל בשירות צבאי.
גודל כמו שהזכרנו.
שיש אשכרה אנשים שמאמינים לה ותומכים בה. אני לא מצליח לתפוס את זה, מין כת שרואה בה איזה מין משיח ציוני דתי (עאלק) ששמרה על עקרונות הימין בגבורה בממשלה האחרונה (כאילו מישהו הכריח אותה לשבת בה) ולצערי יש כאלה לא מעט, כנראה לא מספיק בשביל אחוז החסימה אבל מספיק בשביל טורים מלאי רפש ושנאה על סמוטריץ' ושות'.
אבל הטור של ידידה מאיר השבת חזק מאוד.
והאם יש סיכוי?
אז נראה שזה גמור...
לגבי בחירות- ניחא, אבל לא לפני כל בחירות יש פריימריז..
אלו ימנים אבל בעיקר רל"ביסטים, ואלו רק רוצים מדיניות ימין.
נעה ונדהוגדעון סער לא
לא בכמות ההבטחות ולא באיכותם.
תמיד הוא אמר "מי שרוצה את ביבי אני מבקש ממנו שלא יצביע לי". כל אדם שמבין את מפת הגושים מבין שאם זה לא ביבי זה השמאל. הוא לא רץ ולא חתם בערוץ 20 על שום דבר.
לעומת זאת בנט שבא מתוך הציבור הדתי הימני - תמיד נתפס כימני יותר, והבטחותיו הרבות נתפסו כאמיתיות. ולמרות זאת - מתן כהנא עדיין לא הפך לרקדן בלהקת בת-שבע. "ימינה" מאז ומתמיד הציגה את עצמם כיותר ימניים מנתניהו (תעיד על כך שם המפלגה עצמה) וכל הזמן תקפו את נתניהו מבחוץ. לעומת זאת סער - שהלך עם נתניהו שנים ארוכות בתוך הליכוד - התקשה לייצר לעצמו תדמית של ימין חזק, ולכן מצביעיו גם פחות מאוכזבים.
וחוץ מזה, ה"בייס" של בנט מאז ומתמיד היה חלש עד לא קיים. יעיד על כך נסיונו לקושש קולות אחרי שלא עבר את אחוז החסימה בפעם הראשונה.
@אריאל יוסף
למה?
אולי כי מסער לא היו לה ציפיות?
בנט הציג מיצג שווא שהוא לשון מאזניים,
ומצביעיו התמימים חשבו שהוא רק משחק עם נתניהו כדי לסחוט יותר...
חתם בשידור חי על התחייבות שלא ישב עם לפיד גם ברוטציה.
זה נתפס כהפרה חמורה הרבה יותר של אמון הבוחרים.
בכל מקרה, מצביעיו חשבו שיהיה סבב נוסף. לא דמיינו שיקים ממשלה עם השמאל.
סתמו את אוזניהם לטענותיו של בצלאל בטענה שהן נובעות משיקולים אלקטורליים...
שהטענות של סמוטריץ נובעות משיקולים אלקטורליים..
זה ההסבר למצבה של הרוח הציונית...
זה למה מרצ עדיין עוברת את האחוז החסימה
ראיתי רק דוגמאות לשקרים של בנט וחבריו
זה בערך כמו להפר הבטחה לשבת רק בממשלת ימין.
גם לסער היו התבטאויות נגד חברי קואליציה שישב איתם.
אני רק לא מצליחה להבין באיזו חוצפה שקד מנסה עכשיו לרוץ כשהסיכויים שלה עומדים על אפס. ובצדק.
כשכל המצביעים היו כבר די סגורים על עצמם.
אחרי שכל מערכת הבחירות דיבר אחרת, ניסה לייצר לעצמו את האליבי.
היא לא אמרה שלא היה מגיע לו. בוודאי שהיה מגיע לו מה שהוא קיבל. אבל זה לא סותר את זה שאני מרחם עליו. אני לפחות חושב שזה לא שמלכתחילה הוא זמם מזימות והכל, אלא שפשוט הכל הסתבך לו ובסוף הוא בחר ברע. אני לא מוריד אחריות מהבחירה שלו, אבל זה לא שהוא רשע מרושע שהיה צבוע מלכתחילה, אלא אדם מסכן שבחר ברע והסתבך יותר ממה שהוא חשב להסתבך. לכן, אני מרחם עליו. ובאופן כללי, אדם שבחר ברע אין סיבה לכעוס עליו וכדו'...הרגש שאמור לעלות על אדם כזה הוא רחמים. כולם מעם ישראל ואנחנו לא רוצים שאנשים יהיו וימשיכו ברשעותם, ולכן אנחנו מרחמים עליהם שהם במצב הנורא הזה, שהרי יש בהם את נשמת ישראל והם אמורים להיות במקום מרומם הרבה יותר. (עיין מאמר הדור (עקבי הצאן ק"י כמדומני) שהרב זצ"ל כותב את זה...). כעס לא עוזר לי בתור בן אדם ואני סתם מעניש את עצמי על משהו רע שאחר עשה. והתפקיד שלנו הוא להתפלל על הרשעים שיחזרו בתשובה (כמו בסיפור בגמרא על רבי מאיר וברוריה...), וכן מה שאנחנו אומרים בתפילה: "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה ועד יום מותו תחכה לו אם ישוב מיד תקבלו אמת כי אתה יוצרם ואתה יודע יצרם כי הם בשר ודם". ובמידה שאדם מודד כך מודדים לו, אז אם האדם יבוא בגישה של שפיטה ואמת, כך יבואו אליו מן השמים, לעומת אדם שמרחם, אז ירחמו עליו מן השמים. (זו לא הסיבה לרחם, אלא רק אומר שזו התוצאה של הדברים....כך כתוב בליקוטי מוהר"ן קי"ט: "כִּי כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְרַחֲמִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ רַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא יְרַחֵם עַל אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֲמִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״ג:י״ח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמְךָ"). אפילו אחאב שהיה רשע כל ימיו והרשיע בכ"כ הרבה דברים (ע"ז, ש"ד של נבות היזרעאלי, עושק של השדה שלו, החטאה של כל ישראל בע"ז...), ובכל זאת כשחזר בתשובה תשובתו התקבלה. (אמנם עדיין העונש על כריתת ביתו לא הוסר, כיוון שזה משהו שקשור למשפחתו שגם הם חטאו, אך הוא עצמו התקבלה תשובתו....).
לגבי כל מי שאין בו דעה, רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן קי"ט אומר כך: "וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו; כִּי אִם אֵין בּוֹ דֵּעָה אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת, כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. עַל כֵּן אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כִּי כָּל הַמְרַחֵם מְרַחֲמִין עָלָיו כַּנַּ"ל, אֲבָל אִם אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו.". דהיינו, רק אם אדם איבד את הטבע שלו עד שלא מרחם, רק אז לא שייך לרחם עליו. אך נראה לי במצב הזה מדובר פשוט על אדם מסכן ולא אדם שבלי רחמים ובלי מצפון עשה מה שבא לו, פשוט יצא שבסיטואציה הפוליטית המתאימה הוא בחר לא כמו שצריך והסתבך ולא היה מספיק אמיץ כדי להודות בטעות ולצאת מזה, אך לא מדובר על רשעות לשם רשעות, ולכן בוודאי שעדיין שייך לרחם עליו, ואם לא מרחמים עליו, אז גם מי שלא מרחם ח"ו לא ירחמו עליו מן השמים. (גם לחוטא שחטא מגיע לו עונש, אבל זה לא סותר את העובדה שאנחנו מרחמים עליו....)
1. סבבה.
2. "נגמר לי הכוח לרחם". אין בעיה, אם נגמר לך הכוח, אני באמת (בלי ציניות...) יכול להבין. אבל לא לשכוח שוודאי שצריך לרחם ומי שמרחם הוא עושה את מה שצריך לעשות, וזה לא שמי שמרחם הוא מרחם סתם ואלו רחמים מעוותים וכדו'...ולא שמי שלא מרחם הוא האידיאליסט הגדול שהאמת איתו...מחילה על ההקצנה קצת של הדברים.
3. "רדיפת הכבוד העבירה אותו על דעתו". מצויין, אתה מודה שהוא לא עשה את הכל במודע מבלי רחמים, אלא שהתאוות העבירו אותו על דעתו. על אדם כזה ששכח את השכל והתאווה העבירה אותו על דעתו שייך לרחם, בדיוק כמו אדם שחטא בגלל יצרו הגדול וצריך לרחם עליו שהגיע למצב כה נורא.
אין מה להשוות בין המשנה שם....ציטוט דברי קהתי מהמשנה שם: "...רשע היית ומלסטם את הבריות, והיית הורגם ומטביעם בנהר, כדי למחות את עקבות הרציחה, שלא יתגלה הדבר, ובאותה מידה מדדו לך". וודאי שאין מה להשוות בין מה שמתואר במשנה לבין מה שבנט עשה, עם כל הדברים הנוראיים שבנט עשה, הוא לא הגיע לאכזריות כזאת ולרשעה כזאת גדולה כמו של אותו אדם, שאיבד צלם אנוש וכו'...לכן, על אדם כזה שייך לקוות שה' ינקום בו, לעומת אדם כמו בנט, שצריך לרחם עליו ולנסות לקוות שהוא יחזור בתשובה ויימחל לו.
נ.ב. אגב, שיהיה ברור, זה שבנט יצא מהפוליטיקה זה אין לי בעיה ועל זה אני לא מרחם עליו שיצא מהחיים הפוליטיים, כי זה וודאי הדבר הכי מינימלי שיקרה לו וודאי שאנשים כאלו לא צריכים להמשיך להיות בפוליטיקה וצריכים להיות שרופים מבחינה ציבורית, בדיוק כמו אריאל שרון בזמנו (ולצערינו גלעד שרון נכנס לרשימה של הליכוד, הזוי לגמרי....), אך על האדם הפרטי בנט שנמצא במצב הזה וודאי שאני מרחם שהוא הגיע לתסבוכת כזאת ולמצב כזה נורא שוודאי שלא שיער ורצה להגיע אליו. זה הכל.
מבאס 
לפעול [גם בגשמיות וגם ברוחניות] להבאת משיח צדקנו, ואם בעוונותינו הרבים לא- אז לפחות לפעול לפי גדולי רבותינו להצלחת מפלגת הצה"ד [לקווניקים: אל דאגה, בע"ה נעם יחברו לצה"ד].
אבל גם לגבי הקטל בדרכים וטעויות האנוש- ניתן לצמצם ע"י הפעולות המתאימות..
בימות המשיח עדיין ימותו, אך בתחיית המתים לא.. אבל זה דיון ארוך ואכמ"ל.
בצורה כל כך מפורטת ועניינית,
אבל אתה יודע שהוא קורא רק את המילים "ליכוד" "ציונות דתית" "חרדים" ו"נתניהו", מעבר לזה זה קשה לו.
לגבי מועמדי הפריימריז בצה"ד.. | ערוץ 7
וברוכה הבאה! בשם כולנו..
בס"ד

- 11 שבועות לבחירות -
מרגע שהשתחרר גדי אייזנקוט מהתפקיד הגבוה ביותר בצה"ל, הוא הכין את עצמו לרגע הזה שבו הוא יצטרף לפוליטיקה. כבר אם שחררו מצה"ל קיצר אייזנקוט את חופשת השחרור שלו משנה שלמה לחודש אחד בלבד כאשר כל הזמן הזה הקריצה לכיוון הפוליטיקה הייתה שם. אך עם זאת תהליך ההבשלה של המהלך היה איטי. מאוד איטי. אבל בתחילת השבוע, לאחר תדרוכים שהשבוע תתקבל ההחלטה, הודיע הרמטכ"ל לשעבר כי הוא מצטרף לבני גנץ וגדעון סער וביחד הם מקימים את סיעת 'המחנה הממלכתי'.
במסיבת עיתונאים שנערכה באותו הערב שמענו מאייזנקוט את אותם הדברים ששמענו כבר כל כך הרבה פעמים במהלך השנים האחרונות. "מדינת ישראל נקלעה למשבר פוליטי שנמשך שנים, פוער קרע עמוק בחברה, ולכן גמלה בליבי ההחלטה שלא לשבת בצד אלא לעשות מעשה ולהצטרף למסגרת פוליטית ממלכתית" הסביר אייזנקוט את הצטרפותו. המשך הנאום עסק גם הוא בדברים ששמענו כל כך הרבה פעמים מאותו הכיוון שהתחיל מהקמת חוסן לישראל ותל"ם והמשיך עד ימים אלו בהקמת הרוח הציונית של שקד והנדל. דיבורים גבוה גבוה על הצורך בחילוץ ישראל מהמשבר הפוליטי והעובדה שרק הם יוכלו לגאול את ישראל מהמצב שבו המדינה נמצאת.
כנראה שזאת הסיבה שהציבור הישראלי לא רואה כלל בשורה חדשה בהצטרפותו של איינזקוט למערכת הפוליטית. על פי הסקרים שפורסמו באותו הערב, ההצטרפות שלו לרשימה מביאה למפלגה המאוחדת בין מנדט אחד לבין ארבעה מנדטים. כאשר מסתכלים על הירידה העקבית של האיחוד בין גנץ לסער, לא נותר לצפות שזה מה שיקרה גם במקרה הזה. בכל מקרה, איום על יאיר לפיד, שממשיך לעלות בסקרים על חשבון השותפים שלו, הם לא מצליחים לייצר, בטח שלא אלטרנטיבה שיכולה להקים ממשלה אחרי הבחירות הקרובות.
בנוסף, כניסתו של אייזנקוט פתחה את הדלת גם לסגן השר לשעבר (החל מחצות האחרון) מתן כהנא. מיד עם פירוק ימינה ניסה כהנא להצטרף לגנץ, אבל גנץ עצמו שקל את הדברים ועשה סקרי עומק לבדוק האם צירופו של כהנא מועיל או מזיק למפלגה. עם זאת, כבר בסוף השבוע האחרון פרסם עמיחי אתאלי בידיעות אחרונות שכניסה של איינזקוט תכניס את כהנא מהדלת האחורית אל החיבור הזה. אחד החששות של גנץ מצירופו של כהנא היה החרם של הציבור החרדי, עליו כבר דובר פה בעבר. למרות הצהרות הנאמנות של ש"ס, אגודת ישראל, וכן גם דגל התורה שגמגמה לא מעט, גנץ עדיין היה בטוח שיש עוד סיכוי שאם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה, המפלגות החרדיות יבואו איתו להרכבת ממשלה אחרת. הצירוף של כהנא טרק על זה את הדרך.
גורם ביהדות התורה אמר לכתבת הפוליטית של גלובס, שירית אביטן כהן, כי "צירוף איזנקוט לגנץ יכול היה להביא לאלטרנטיבה שלטונית למקרה שביבי לא יביא 61, אך צירוף מתן כהנא הורס את המהלך. חבל שסער לא הצליח למנוע זאת כפי שהשכיל למנוע את שילוב הנדל. כהנא והנדל הם סדין אדום בוהק לכל שת"פ אפשרי עתידי עם החרדים". בש"ס גם הם מיהרו לעקוץ את החבריים מהסיעה האשכנזית, וגורם מטעמם אמר ליקי אדמקר: "עכשיו ידעו כל המחנה שלנו, גם אלו שפקפקו ופזלו לגנץ, שהם לא יכולים להיות שותפים שלנו (...) אלו שפזלו לגנץ רואים הבוקר את פרצופם האמיתי של שניהם".
בינתיים, החלטתו של כהנא לעבור ל'מחנה הממלכתי' פינתה את המקום השלישי במפלגת 'הרוח הציונית', שעל פי הסקרים מתחילת השבוע מתרחקים עוד יותר מאחוז החסימה, כלפי מטה. את המקום הזה מקווה שקד להעניק למועמד שינסה להביא קולות מתוך הציונות הדתית. האופציה הקלה היא כמובן מפלגתו של יוסי ברונדי עם השם שנבחר לאחר סקרי עומק רבים 'המפד"ל – הבית היהודי". אלא שאצל ברונדי עדיין בטוחים שהם יכולים לעבור בעצמם את אחוז החסימה, וזה רק עניין של זמן עד שהציבור יתחיל להכיר אותם. בינתיים, אפילו למצוא מועמדים נוספים לרשימה הם לא מצליחים. בכל מקרה, לאור המודעות של שתי המפלגות בעלוני השבת, במידה ויהיה איחוד, צריך יהיה רק למצוא את האמירה של הרב קוק שתתאים לשתי המפלגות שממנופפות כל אחת באמירה המתאימה לה.
אבל לפני המודעה, נחזור רגע אחורה לכך שמפלגת המחנה הממלכתי לא מצליחה להביא איתה בשורה שתפנה לציבור, כדאי לעשות בנקודה נוספת. כל מה שמחבר בין אייזנקוט למתן כהנא זה אך ורק העבר הצבאי המשותף. כך גם החיבור בין איינזנוט לאנשי תקווה חדשה. בראיון טרום כניסתו לפוליטיקה שערך עימו בן כספית עבור העיתון מעריב, שטח אייזנקוט את משנתו המדינית והביטחונית, ולא ברור כיצד היא מתיישבת לא עם כהנא ולא עם אלקין. בראיון דיבר איינזנקוט בין היתר על יצירת אוטונומיה פלסטינית בכל צפון השומרון, כולל רמיזה על פינוי היישובים מבוא דותן וחרמש. אמירות עוד יותר חמורות מהפגיעות שגנץ מקדם בהתיישבות. זאת לצד אמירות נוספות שצריכות לעורר דאגה.
"אני שליח של ציבור ושל דרך. שליחות זו מלווה אותי כבר למעלה משלושים שנה" צייץ מתן כהנא בחשבון הטוויטר שלו ביום הקמת המפלגה. לדבריו של סגן השר והשר לשעבר, "המחנה הממלכתי יהיה ביתם גם של רבבות אנשי הציבור הדתי לאומי, אלו המאמינים שצריך לחזק את צביונה היהודי של מדינת ישראל בהסכמות רחבות". לאור הדיבורים האלה על הסכמות רחבות, ולאור הצטרפותו לאיינקוט וגנץ, לא ברור בכלל על איזה דרך מדובר. אולי רק על הדרך של העפת נתניהו בכל מחיר, כולל את מחיר זריקת כלל האידיאלים לפח.
משילות בצביעות
את הנזקים של הממשלה היוצאת ייקח הרבה זמן לתקן. זה נכון לנזקים במשרד הבריאות שקידם השר הורביץ' למען הקהילה בה הוא חבר, זה נכון לנזקים במשרד התפוצות שמקדם פעילות של התנועה הרפורמית כפי שהתפרסם בתחקיר של קלמן ליביסקינד בסוף השבוע האחרון, וזה נכון למינויו של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים למשך שמונה השנים הקרובות. זאת אומרת, שגם אם בעוד שלושה חודשים תתחלף ממשלה, הם ייאלצו לחיות עם המינוי שכפתה עליהם ממשלת המעבר היוצאת.
במיוחד בשביל להימנע ממקרים כאלה, צריכה היועצת המשפטית לממשלה לאשר כל מינוי שכזה לגופו. אלא שאם בעבר אסרו על נתניהו לערוך מינויים בזמן ממשלת מעבר, והדוגמה הבולטת היא החוסר במינוי קבוע של מפכ"ל למשטרה לאורך תקופה ארוכה, כעת נדמה שהיד של היועמ"שית מאפשרת הרבה יותר. אבל הסיפור לא מסתכם בזה, מי שהמליץ בעבר על מינויה של גלי בהרב-מיארה הוא לא אחר מאותו מני מזוז. רק החשש שלהחלטה יש ניחוח של תגמול עבור מזוז, הוא מאוד בעייתי.
מי שהיה יכל למנוע את המינוי, אבל לא עשה את זה, הוא נפתלי בנט שזכות הווטו שמורה לו כחלק מההסכם שנחתם בין המפלגות. בהודעה שהוציא בנט לתקשורת הוא הסביר שהמינוי חשוב בשביל לאפשר מינוי של רמטכ"ל חדש, דבר שאם הוא לא יקרה עלול לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל. כאמור, אמירות שנדחו במערכות בחירות קודמות. לאחר שבנט החליט שלא להטיל ווטו, היחידה שהצביעה נגד המינוי הייתה השרה שקד שניסתה להציע סוג של פשרת ביניים. אבל האמת היא שערב קודם לכן גם מבחינת שקד המינוי הזה היה צריך לעבור, אבל בשביל להבין את זה, צריך רגע לחזור לנושא הקודם והוא המעבר של מתן כהנא מהרוח הציונית למחנה הממלכתי.
כאמור החל מהלילה פג המינוי הזמני של כהנא לתפקיד סגן שר הדתות. כזכור, אירועי הפרקים האחרונים בקצרה: כהנא התפטר מתפקידו ודחק את ח"כ כלפון מחוץ לכנסת בטענה שזה מה שיכול להוביל ליציבות הקואליציה. בימינה קיוו שסילמן תצביע שוב בעד מינויו של כהנא חזרה לתפקיד שר הדתות, אך היא סירבה לעשות את זה. מאז שיקלי התפטר מהכנסת על מנת שהוא לא יוכרז כפורש וכלפון חזר לכנסת, מה שהחזיר את הרוב לקואליציה. בימינה ביקשו לנצל את העובדה ולמנות את כהנא מחדש, אבל מרצ לא הסכימו למהלך בגלל ווטו שהטיל בנט באותם הימים על מינויו של יוסי ביילין לתפקיד יו"ר רשות הטבע והגנים.
יש לא מעט יסודות להאמין שהפעם בימינה התכוונו לנהוג אחרת. במפלגה כנראה רצו להתנות את מינויו של מזוז בתמורה למינוי קבוע של מתן כהנא לתפקיד שר הדתות. אלא שבאותו הבוקר הגיעה ההודעה של כהנא על כך שהוא עובר למפלגתו של גנץ, ושהסיפור שלו עם הרוח הציונית של שקד והנדל נגמר. תוך מספר דקות לאחר מכן פרסמה שקד מכתב לבנט בו היא מבקשת ממנו להטיל ווטו על המינוי של מזוז, בקשה שכאמור נדחתה על ידו. נראה שמרגע שהבינה שקד שאין לה מה לפעול למען כהנא ולהשאיר אותו במפלגתה, ומצד שני שהיא מספידה רווח פוליטי על החלטתה בנוגע לשקד, היא החליטה לשנות את עמדתה בנוגע למזוז.
הערה לסיום
בעוד שבוע בדיוק תגיע עונת הפריימריז לסיומה כאשר גם מתפקדי מרצ והציונות הדתית יבחרו את רשימתם לכנסת, אחרי העבודה והליכוד. בשבוע שעבר ראינו בשתי המפלגות חילוף דורי בין הח"כים הוותיקים לאלה הצעירים יותר (בגיל ובכנסת). כנראה שעל מפלגת הציונות הדתית, שעורכת בחירות פנימיות בפעם הראשונה, זה ידלג, אבל יהיה מעניין לעקוב אחרי מה שקורה בנושא בכל הנוגע להתמודדות במרצ. חילופי הדורות האלו זה בדיוק מה שצריך יאיר גולן בשביל לשנות את המשוואה לטובתו מול זהבה גלאון. ובכלל, כל הריצה שלו היא קריאה לשינוי של מרצ הוותיקה בשביל לפרוץ לקהלים נוספים. מעניין יהיה לראות האם הרוח של העבודה והליכוד ימשיכו גם למרצ.
את מתווה הגיור עצר בצלאל. עבד קשה כדי לשכנע את הרב דרוקמן שמתן כהנא מוכר לו לוקשים.
זה לא מעיד טובות לליכוד.
אבל אולי זה יעזור לציוה"ד
בקובץ שפרסם @אריאל יוסף שאתה צודק...
רק חבל לי על ארז תדמור ואביחי בוארון...
אני כידוע העדפתי את מסיקה (אם כי שיערתי שלבוארון יש יותר סיכוי).
הכרתי אותו מהספר "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל", ומההתארחות שלו בפודקאסט של גדי טאוב... אני קצת בהלם.
מה אני אגיד לךָ... מבאס
רק קיוויתי שיזכה..
דווקא ספר טוב
באתרי החדשות לא מופיעות תוצאות אחרי המקום ה-39,
למרות שזה מעניין אותי (בגלל החוק הנורווגי, וגם בלי קשר)
ובאתר הליכוד לא ראיתי תוצאות.
מי נחשב "ממלכתי" - מה שביבי רוצה, ומי נחשב "ביביסט"..
כמו דודי אמסלם.. אולי זה לא נכון אני לא יודעת
התייחסתי לביטוי "ביביסט" ככינוי מזלזל לתומכי נתניהו המתלהמים והעממיים כמו שמתייחסים אליו נכבדי כתבי "הארץ".. זה לא משנה באמת השם. השאלה שלי היא מי מהח"כים נחשב ממלכתי ומי מתלהם
ממלכתי יתמוך במוסדות השלטון, "מתלהם" יצא נגדם..
(לפי ההגדרה הזאת אני בקטגוריה של המתלהמים, אבל זה לא מרגש אותי. זה סתם כינוי מוטה).
רגב ואמסלם מתבלטים לכיוון המתלהם.
הם דווקא בעשירייה הראשונה. מה כאן הניצחון של נתניהו?
ומי אמר הוא לא רוצה את נאמניו?
ככה שמעתי. אז אני מבינה שאתה לא מסכים איתם
(שהיא בעצם חלק מטור שלו בהארץ)
רשימת הליכוד החדשה היא כתם רורשאך. אפשר לראות בה מה שרוצים. מי קבע שהיא מתלהמת וקיצונית יותר? המנצח יריב לוין הוא אחד הכי מנומסים סגנונית בכנסת. אחריו יש שני פליטי כולנו (גלנט אף תמך בעבר בשתי מדינות) ובסוף העשיריה פליטי קדימה ברקת ודיכטר. זו הקצנה? הלאה-
בוחרי הליכוד השאירו בחוץ את אסנת מארק וארז תדמור. העיפו את אורלי לוי האופורטוניסטית, את מתנגדי החיסונים פייגלין ויברקן. את חבורת הגימיקאים שהפיצו תיליוני נאמנות וצבאות נאמנות. לקרוא לזה רשימה יותר ביביסטית זה חוסר יושר. הלאה-
מצחיקות אותי הקינות על דחיקתם של הנגבי וישראל כץ, הותיקים והשקולים. הנגבי היה אחד מבכירי המצטלמים עם נתניהו בבית המשפט. כץ מנע העברת תקציב בהוראת נתניהו. אלה הממלכתיים של פעם? נו נו. הלאה-
אז אומרים, הליכוד נהייתה מפלגה של איש אחד. איפה הייתם כשקמו פה 5-6 מפלגות שהן *בואה* של איש אחד? רשום ש-80 אלף איש מרכיבים סביב איש אחד, ממפלגה שבה אדם אחד מרכיב סביב עצמו? הלאה-
צריך להבדיל בין תמיכה במנהיג, לביביזם. סביר מאד שח״כים בליכוד יראו בנתניהו נכס ויהיו נאמנים לו. אחרי הכל, הוא באמת פוליטיקאי עם יכולות מרשימות מאד. לא כל נאמנות היא הערצה עיוורת. הלאה-
אז אומרים, הליכוד היא עיר מקלט לעבריינים. דחקו והחלישו כמה מהן בפלילים. והחיפוש הטרי (כתבה אתמול ב12) הוא בכלל פליט מיש עתיד. אז אולי יש עתיד היא עיר המקלט? הלאה-
המתאכזב המדהים ביותר הוא בני בגין (״זו חבורה מסוכנת״). כשבגין הגיע לליכוד הוא היה על תקן הסהרורי והפנאט, שבגללו אבדה הממלכתיות וההדר. בגין טוען שלא זז אידאולוגית מאז. אז על מה הוא תוקף את ממשיכיו? גם לימור לבנת זקוקה לרענון בנוגע למה שנכתב עליה כשהיתה בליכוד.
מאוד הסכמתינעה ונדהאחרונה
מעניין אותי כמה בפועל הצביעו לכל מועמד (במספרים מוחלטים) כולל הכי קטנים...





אריאל יוסףשביה"מש הקל בעונשו של מאן דהו בגלל עמדותיו בעד "מערכת אכיפת החוק".
האם מישהו זוכר?
למצב הקשה בעולם למלחמות והפיגועים ולמגיפת הקורונה לפגיעות מיניות לנשים ולאלימות נגד נשים
הבן של יעקובי מלכה ז"ל
מבית זינגר בית לילד
חיים הילד החמוד המלאך של יעקובי חיימקה
החוצפה לסגור שרשור רק בשביל שאינו עומד בקריטוריונים של הפוליטיקה של מנהיג הפורומים וכו' היא בלתי נשלט. ובו בזמן שאפשר לדבר על כל המועמדים אחרים
אני מנסה בדרך שונה להביא לתודעת הציבור את גודל קדושתו של הצדיק ארנון, ואם גם זה ייסגר, אני מבקש שיתנו לי לפחות דרך אחרת להביא את החדשות ומה שהולך סביב הצדיק רבי ארנון שליטא.
ייש"כ ובתקוה להבנה ובזכות זה תזכו להימנות בין אלה שציפו לישועה והיה להם חלק בבנין בית המקדש בבא
בצעד של עזות מצח אפילו על פי ההגדרות הסלחניות מאוד של הר הבית, ניצל חמאס את סגירת ההר ליהודים לרגל חג הקורבן כדי להציב שם כרזת ענק. בעצם תלייתו של שלט כזה בהר בידי ארגון הטרור אין חידוש גדול. זה הרי קורה שם מדי חג מוסלמי כבר שנים. לרוב המשטרה אפילו לא נוקפת אצבע למראית עין כדי למנוע זאת מראש או לכל הפחות כדי להעמיד את יוצרי השלט הזה ותוליו לדין.
"בהמשך אסף מרשך שקיות שהיו מונחות על האדמה, שוב סטה מהמסלול בתואנה כי בכוונתו לזרוק את השקיות לפח האשפה. מרשך התעלם מהוראות השוטר לשוב למסלול הקבוע באומרו: 'המזרח התיכון לא בוער כל כך מהר. צריכים להתאמץ יותר. אם אחרי זה יגיעו אליך בטענות אני מצטער על זה'.
"בהמשך הביקור שוב סטה מהמסלול הרגיל וביקש מכל חברי הקבוצה להתקרב אליו במטרה להסביר להם על אחת מאבני העתיקות שהיתה מונחת על העפר. הקבוצה התקדמה והתקרבה לאזור הצפוני הקרוב לרחבת כיפת הסלע. מרשך פנה לאחד המבקרים ואמר לו: 'תשיר את כל השיר'. בהמשך, כאשר הקבוצה הגיעה ליד הרמה, מול כיפת הסלע, מרשך קרא בקול: "ברוך אתה ה' א־לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. בשלב זה פנה מרשך לחברי הקבוצה ואמר להם כי הם יכולים להתחיל לשיר והוא ימשיך. אנשי הקבוצה החלו לשיר את מילות השיר 'יבנה המקדש, עיר ציון תמלא' תוך הגברת קולם ומחיאות כפיים רמות, חרף בקשת השוטרים לחדול מכך"
סך ההרחקות המצטבר של ניסני מההר במשך פחות מעשור של פעילות מגיע כבר ליותר משנתיים וחצי. הרחקות ומעצרים קודמים של ניסני נומקו בסיבות מגוחכות לא פחות, כדוגמת סירוב לדרישת הווקף להסיר את כיפתו כאשר עלה להר כתייר (2013), סירוב לדרישת הווקף לצאת משטח ההר (2013), ישיבה בשטח ההר שלא במקום המותר תוך סירוב להתקדם (2014), התקרבות לרחבת כיפת הסלע (2017), טקס קידושין שלו ושל אשתו שרה בהר (2017), ויכוח עם השוטרים על איסור שתיית מים מהברזיות בהר (2018), שירת המנון המדינה (2018), חלוקת עלון ובו פסקי בג"ץ המתירים תפילה בהר (2019), צילום הנעשה בהר למרות טענות שוטרים שהדבר אסור (2020), סטייה מהמסלול המותר (2021) וקריאה בקול רם "הר הבית בידינו" (2021).
כמה מפעילי ההר הבחינו לאחרונה בפרסומים בערבית ברשתות החברתיות על סכנה כביכול של השתלטות יהודית על החללים התת־קרקעיים הנרחבים בדרום מערב המתחם. מנסיון העבר העגום בהר, "התרעות" מעין אלה הן בדרך כלל עדות לסכנה מוחשית של השתלטות אסלאמית־דווקא על הנקודות שהמוסלמים טורחים לסמן. כך היה בעבר באורוות שלמה וכך גם במתחם שער הרחמים. עשרות שנים לפני שהשתלטו בפועל עליהם, סימנו הגורמים האסלאמיים את האתרים הללו כ"מועדים להשתלטות יהודית". אורוות שלמה, יש לציין, הן כיום המסגד הגדול במזרח התיכון ובו עשרת אלפים מקומות ישיבה.
"העניין הוא הרצון להקים התנחלות במרתף בדרום הצד המערבי של מסגד אל אקצה", כותב בפייסבוק ד"ר עבדאללה מערוף מאיסטנבול. "רשויות הכיבוש מתכוננות ומכינות אותו ככל הנראה כדי שיתאים לאתר תפילה. (כשהעבודות יסתיימו. א"ס) רשויות הכיבוש יפתיעו אותנו בפריצת הכותל הדרומי והמערבי (במקום זה. א"ס), ופתאום זה יהפוך להתנחלות ולבית כנסת בתוך מסגד אל־אקצה". "בל נשכח שהסיבה לפתיחת המסגד המרוואני (אורוות שלמה. א"ס) לתפילה בשנת 1996", מוסיף מערוף ומשגר רמז עבה על הכוונות האסלאמיות לגבי השטח המדובר, "הייתה הפצת הידיעה על מסמך ביילין־אבו מאזן, שבו לפי הדיווחים באותה תקופה, פתרון בעיית מסגד אל־אקצא יהיה על ידי חלוקתו באופן שכל מה שעל גבי הקרקע יהיה שייך למוסלמים ואילו חלקיו התת־קרקעיים יימסרו למתנחלים. האם נחכה כעת לראות את השטח הזה נמסר למתנחלים כדי להפוך אותו לבית כנסת באישור ערבי שבשתיקה?".
אגב - יש גם דברים פחות מחמיאים עליו:
את הקשר המשפחתי החם בין האחים קואומו הכירו מקרוב צופי CNN. בשיא מגיפת הקורונה, נהג האח הצעיר כריס קואומו (שהנחה תוכנית חדשות יומית בפריים־טיים) לקיים ראיונות סמכותיים וקלילים עם אחיו הגדול אנדרו, שכיהן אז בתור מושל ניו יורק. השניים עקצו זה את זה בשידור, השתדלו לא לדבר פוליטיקה, אך ניגוד העניינים ריחף מעליהם בענק.
בסוף, ברית האחים קואומו התנפצה להם בפרצוף. אם בעבר הצליח העיתונאי, שתכניו עסקו בתככים פוליטיים, לתמרן על המסך בין השערוריות שבהן הסתבך אחיו הפוליטיקאי - אזי כשטענות על הטרדות מיניות טלטלו את כיסאו של אנדרו, היה כבר קשה להתעלם מהאינטרסים ומהשרלטנות שדלפו מהמרקע.
ראה יותר בישראל היום
@arnonsegal1
·
כשהמשטרה רקובה ומושחתת העוול המוסרי מוטל על כולנו. כולנו חתומים עליו. פעם אבו אלקיען משלם את המחיר ופעם אהוביה סנדק. אסור לנו להשלים עם התנהלות של סדום
ארנון סגל, המתמודד בפריימריז של מפלגת הציונות הדתית פוער את פיו נגד גדולי ישראל שאסרו את העליה להר הבית • בש"ס דורשים מיו"ר המפלגה, בצלאל סמוטריץ', לגנות את דבריו של המתמודד בפריימריז – בינתיים הוא שותק
תגובת הרה"צ רבי ארנון שליטא
הכי כואבת לי מכל ההאשמות: הטענה שאני מתנשא. כן, בעוונותי נולדתי אשכנזי אבל סהדי במרומים שאני אוהב את כולם ולא מרגיש טוב יותר או ערכי יותר מאף אחד מחברינו האהובים לדרך במחנה הלאומי. כולם אחי ורעיי. כל שביקשתי הוא להזכיר לציבור גדול שחדל להאמין בעצמו וביכולותיו את חלומותיו הגדולים
מי אני: ארנון סגל, בן 42 נשוי + 8.
מקום מגורים: עיר דוד, ירושלים.
מתמודד במפלגת: הציונות הדתית.
עבר ציבורי: עיתונאי מזה כ-14 שנים. בעשור האחרון כתבתי דף שבועי על הר הבית במקור ראשון – "דף הבית". בשנה שעברה הוצאתי לאור ספר "הבית – העבר, ההווה והעתיד של המקום הקדוש בעולם".
מה הדבר הראשון שתרצה לעשות בכנסת הבאה? הכרה בהר כמקום קדוש לעם ישראל ומתן חופש פולחן ליהודים שם.
לא מתחיל את הבוקר בלי? "מודה אני" וכוס קפה.
למה דווקא במפלגה הזאת? כי היא מבטאת ימין אמיתי שאיננו מתכחש לבשורתו, ולא פחות מכך: כי בניגוד למפלגות אחרות בימין, היא פונה לציבור ומבקשת את אמונו, הצטרפותו והתפקדותו.
איך היית מגדיר את עצמך במשפט אחד? רואה כעיקר שליחותי להזכיר לעם ישראל בכלל ולמחנה הלאומי בפרט את חלומותיו הגדולים והנשכחים ובראש ובראשונה את חלום הדורות היהודי – השבת הר הבית לתפארתו. שיפסיק לברוח מעצמו ומבשורתו.
איך נראה שולחן השבת שלך? אפשרות חד-שבועית להרים ראש מהמחשב ובכלל מהמרוץ היומיומי, ולהיזכר שלצדי אישה נפלאה ושמונה ילדים יקרים.
מתי פעם אחרונה בכית ובגלל מה? בתאונה הנוראה השבוע שבה ילד תמים בן 6 משבות רחל נהרג בגלל אוזלת היד של כולנו.
ואדרבא מקווה שארנון או מפלגתו יזכה לפרסם כאן
אני כשלעצמי ומה אני. יהודי שאכפת לו גלות השכינה. לא עובד בשום ולשום מפלגה. כל בחירות כפי שאני רואה מי שמקדם בנין בית המקדש ובית דין הגדול. והקבה ישלם שכרכם
מכונית משא של הווקף הירדני נצפתה ביום חמישי האחרון כשהיא שופכת פסולת במזרח הר הבית, בניגוד לחוק העזר העירוני של עיריית ירושלים. הפעולה הזאת אינה יחידה, ואינה מעשה תמים ושולי: הווקף הפך את מזרח הר הבית בשנים האחרונות למזבלה פרטית ולאזור מחסנים.
במשך מאות שנים היה מזרח הר הבית מוזנח. בתקופה הבריטית נבנו בו טרסות ושופץ גרם המדרגות המזרחי, ובעשורים הבאים סללו בו הירדנים שביל המוביל לרמה המוגבהת; אך המקום היה מוזנח, בעיקרו, מלבד העצים שצמחו במקום. בשנות השבעים, לאחר שחרור העיר, החל הווקף בקבירת הארכיאולוגיה בהר, בין השאר באמצעות עבודות גינון (מילוי עפר ושתילת עצים) וסלילת שבילים במזרח ההר.
בשנות התשעים ערך הווקף חפירה לא חוקית בדרום מזרח הר הבית, והוציא משאיות עפר רבות ללא פיקוח ארכיאולוגי. ערמות העפר טופלו במשך השנים במפעל הארכיאולוגי החשוב של סינון העפר מהר הבית בגן הלאומי עמק צורים, וכיום בהר הצופים. ערמות עפר נוספות נשארו במזרח ההר עד שהווקף יאפשר להוציאן תחת פיקוח ארכיאולוגי (בהתאם לפסיקת בג"ץ בנושא). במהלך השנים ניצלו המוסלמים את לילות סוף הרמדאן לפגיעה בערמות עפר אלו ולסלילת שבילים בתוכן. כמו כן הווקף העמיד במזרח ההר מכולות אחסון, והוא משתמש בו כבמזבלה, כפי שראינו השבוע.
ממנהלת הר הבית נמסר: "התופעה הבזויה הזו נמשכת לאורך כל שנות הניהול האסלאמי ופוגעת בקדושת המקום, והיא עוד הוכחה לכך שהר הבית אינו קדוש לאסלאם. זו סיבה נוספת להעביר את ניהולו לידי מי שינהל אותו כראוי למקום הקדוש ביותר לעם ישראל. תופעות שליליות דומות הופסקו כבר בהר הבית לשמחתנו עם ריבוי היהודים בהר הבית, וככל שיותר יהודים יפקדו את המקום כן ימעטו התופעות הללו".
בניגוד לחוק: במזרח הר הבית נערמת מזבלה - מקור ראשון
במקרה ובטעות, אני מתפקד ליכוד בעל זכות הצבעה (למתעניינים, התפקדתי כדי לעבוד בבחירות ושכחתי לבטל הו"ק...)
אשמח להמלצות+דיס למתמודדים (כמובן כמה שיותר ימניים וקרובים בדעותיהם לציונות הדתית (לאו דווקא המפלגה)
אולי גם לך @אריאל יוסף יהיה מה להוסיף בעניין
אדם רציני והלוואי שייכנס לכנסת
בביקורת כלפי היחס של שלטונות המדינה כלפי היהודים השואפים לעלות להר הבית. בנוסף, האם כפעילות כחבר כנסת, הוא יוכל לקדם, תודעתית וציבורית, את ההכרה במנהג עליית היהודים להר?
יש לבחור בו בכל מחיר
זאת אמירה חמורה מאוד שאמורה לשרוף אותה.
גם אני התפקדתי ל-עוצמה בערב פסח שנה זו, הקרבת הקרבן, וב"ה כנראה בזכותי סמוטרי'ץ חייב לתת לו 5 מקומות, ואני מבקש מהמתפקדים בצה"ד, אנא תדאגו לבחור מי שיעשה באמת משהו לקרבנות והמקדש, [אחרי שהוא הולך להיות על הקולות של עוצמה וד"ל]
בעז"ה כשתגיע לידי תמונה של טופס ההצבעה אסמן בה ואפרסם.
מחר: הליכוד בוחר את רשימתו לכנסת | ערוץ 7
לתשומת לב: חייבים לסמן 12 *בדיוק*. לא פחות ולא יותר.
תשמע מה שאומר הבחירות שלי
https://twitter.com/GadDafna/status/1554419576741535745
ארנון סגל
עונה ליענקי פרבר תשובה מצויינת ללמה אנחנו לא צריכים להיכנע לבריון השכונתי:
ולא השתתף בגנון של ביבי.