ביקום המקביל, האמת היא נחלת העבר
קרנן של הרשתות החברתיות הולכת ועולה. איך ניתן לרתום אותן לטובתנו במלחמה על דעת הקהל?
לפי הדין הבינלאומי, של מי הריבונות בעזה?
על מנת שנוכל להבין מה כדאי לעשות עם רצועת עזה בשוך הקרבות, עלינו לדעת את המצב החוקי הנוכחי
דעות (עמוד 67)
המקום ינחם
המקום ינחם' - מקום נפילתו של החייל אליהו בנימין אלמקייס ז"ל על הריסות בית הכנסת בנצרים
דן חלוץ, הגיע הזמן לבקש סליחה
תשבעו היום כי לעולם לא עוד. לעולם לא תאמרו מילים כאלה מפלגות. לעולם לא תסכסכו בין אחים.
אי אפשר לקדם חוסן על ידי התחפרות בכאב
ימים לא פשוטים עוברים על כולנו. אך כיצד נבנה יחד את החוסן הלאומי שכולנו זקוקים לו?
ד"ש מתש"ח
האמונה העמוקה בנצח ישראל ובניצחון, שהביאה את עמנו לפני 75 שנים להקמת המדינה היהודית, פועמת גם כיום בקרבנו.
מהארוורד עד הנהר פלסטין תשוחרר
אנשים נורמטיביים, שפויים, לא מסוגלים להעלות בדעתם שאפשר לאהוב יהודים ונאצים באותה מידה
על צניעות, משקפת ופלזמה
ראיתי מולי את הקצונה הבכירה ביוהרה לא נורמלית מעוותת מציאות מבצעית ומסלפת את המציאות מבלי למצמץ.
לחפור שוב את בארות חיינו
שני פסוקים שקראנו בשבת בבוקר בפרשה, מסכמים את כל תוכנת ההפעלה שלנו, ולהבדיל – של אויבינו.
מנגנון תעמולה משומן
כשהמחאה למען החטופים הופכת למחאה נגד מדינת ישראל, במקום נגד החמאס – היא משרתת את החמאס, ופוגעת אנושות בחטופים
אחדות לשם עשיית יושר וצדק
אחדות היא דבר חשוב, נצרך, יסודי עד מאוד ורוב העם רוצה בה. אולם אחדות היא כלי ואינה מהות.
הרהורים בצוק העתים
למרות האנטישמיות הגואה באירופה ואמריקה, ישנם ישראלים שעדיין מחפשים שם שקט ושלווה מעבר לים.
"ובערת את הרוע מקרבך"
מוטלת עלינו החובה לעשות זאת לא רק עבור העם היהודי ומדינת ישראל אלא גם כחלוצים בעולם, במיגור הטרור
"ארץ גרר" היא חבל הבשור שב'עוטף עזה'
מוקדש לחקלאים שלנו שהחזיקו בשדות "ארץ גרר" במסירות גוף ונפש, עד שהחריבו המרצחים
תודה לאחים שמעבר לים
עצרת התמיכה שהתקיימה בוושינגטון היא שיא וביטוי פומבי ברמה הלאומית למאמץ של יהודי ארה"ב מאז פרוץ המלחמה.
חיים קצרים עם אריכות ימים
איך לא נשחקים? עצות לחיי אמונה מהלוחם ידידיה רזיאל הי"ד, שמסר נפשו על הצלת יישובו כרם שלום
שחרור חטופים
מדינה הנתונה לסחיטה בידי גורם זר, וביחוד ארגון טרור, מאבדת את יכולת ההגנה העצמית והופכת לטרף מבוקש וזמין.
"הלא אם תיטיב שאת" – מה בין קין לעשיו?
התורה לא מבטיחה לנו חיים קלים או הוגנים, אבל יש מוצא
שיגרת מלחמה
נדרשת חשיבת עומק על השינויים שנדרשים כעת כדי לייצר תפקוד מיטבי, ולא חזרה לשיגרה כאילו לא אירע דבר
מה הבעיה שלי עם חסד אישי?
'פרויקטים שקטים' של חסד זאת המצווה הגדולה ביותר ששווה לקיים - כדי להוריד את מפלס הכאב הקולקטיבי.
פרדיגמת המחאה לא מתאימה למשפחות החטופים
מטה החטופים מפספס את העיקר - וצריך לומר זאת ברור ככל שניתן - לטובת המשפחות ולמען האווירה הציבורית בישראל.
הו, התמימות הקדושה
יש שטרם הפנימו שמולנו ניצב אויב מפלצתי, שעימו יש לדבר בשפה היחידה המובנת לו ללא מנטרות חלולות ברוח זכויות אדם
גבורת הלידה בשבי
החדשות בימים האחרונים על לידה בשבי מהדהדים סיפור כואב ומרגש על שבויים יהודים בתקופה אחרת
מכתבים של צמיחה
מכתבי המלחמה שנחשפים ומגלים לנו מקצת גודלם של דמויות ההוד שנפלו יכולים לשמש כמקורות השראה לחינוך.
ילד האור לא אבד
גיסו של פדיה מרק ספד לו: האור התגבר והתגבר והאיר את כל ממלכת החושך עד שהחושך כולו נעלם
כוחנו ביהדותנו
אם נעצום עיניים ולא נבין שיש חלקים קטנים אבל חזקים ועקשניים בתוכנו שנלחמים בשייכותם אלינו, לא נוכל לתקן
דין גוש קטיף כדין גוש עציון
יישובי עוטף עזה יחזרו לחיות לבטח כאשר יישובי גוש קטיף יעמדו בחזית, בדיוק כפי שהיה בטרם גירוש יהודי גוש קטיף.
רק לא להקשיב לביידן
כל המתדיינים מתייחסים לרצועת עזה כפי שהיתה ב-75 השנים האחרונות. אבל מי אמר שאחרי המלחמה היא תיראה אותו דבר?
ההתגייסות החרדית - מודל למנהיגות רבנית
התגייסותם מרצון של חרדים לצבא היא חלק ממערכת יחסי גומלין בין הציבור החרדי-מודרני לבין ההנהגה החדשה והאמיצה שלו
הכוכב החמישים ואחד ומגש הכסף המדמם
עלינו לנקוט בחירות מחשבתית ושלטונית הכוללת השמדת קיני הצרעות ויישוב מסיבי של הרצועה מתוך אמונה בה'
רגע האמת של נתניהו
נתניהו מתקרב לרגע ההכרעה בעזה - כיבוש והתיישבות יהודית או חלילה מסירתה לאויב וחזרה לאסון אוסלו
"מהים עד הנהר"
קיבלנו שיעור מר ונמהר עקב עצימת עינינו אל מול עליית החמאס ואל מול רצונו להוציא אל הפועל את אמנתו הרצחנית.
כל הרוגי המלכות עומדים לקראתך ומצדיעים לך
ראש מועצת בית אל שי אלון בהספד לציון יום ה- 30 למותו של אלוף משנה יהונתן אהרון שטיינברג.
הלקח נלמד?
כל החולמים על מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, כמו שאול אריאלי ועמי איילון, לא למדו את לקח מדינת החמאס בעזה
הקבינט צריך להכריז על שטח עזה כ"יעד צבאי"
המשפט הבינלאומי העוסק בדיני מלחמה מבדיל באופן מהותי בין יעד צבאי לבין אזורים אזרחיים.
האם גם שופטים יקראו לחקירה תחת אזהרה?
הציבור בישראל חייב לדרוש, רק אחרי המלחמה, את הקמתו של טְרִיבּוּנָל מיוחד, שייתן תשובה לשאלות הקשות
הטירוף חוזר לצמתים
צריך להכיר במציאות הכואבת הזאת, לחרוק שניים ולאחוז בחרב. אין מקום אפילו לחשוב על החזרתה לנְדָנָהּ
חרבות ברזל כשכים בעיניהם
המערכת התמסרה לאשליה של שקט כלכלי, ובכך התנוונו כל המנגנונים שאמורים לעמוד על המשמר ולשדר כוח פיזי.
לא להסכים למסדרון בין עזה לחברון
בעזה נשארו רק שתי אפשרויות: שליטה ביטחונית מלאה של צה"ל לאורך שנים או ריבונות מצרית מלאה. כל פתרון אחר - מסוכן
חיסול הנחש במאורתו
צריך לבנות אסטרטגיה מותאמת, בה אנחנו בונים את שדרת הכח נכון, כדי לחסל את האויב בכל חזית וחזית.
המיזם של יוסי הרשקוביץ הי"ד
השנה המנהל, יוסי הרשקוביץ, הכניס חידוש לבית הספר: אפליקציה מדהימה ששמה 'נקודה טובה'.
על דבר והיפוכו
בימים האחרונים אני נזכר שוב ושוב בבדיחה המפורסמת על האריה שהחליט להרביץ לשפן בכל מחיר.
אין ביקור, אין סיוע. ככה פשוט
אנחנו לא מוכנים לוותר על המשפחות שלנו. והדרישה היא מעצמנו להפגין סולדריות ולא להתייאש.
מה יוגדר ניצחון ישראלי?
השיקום חייב להיות מהיר תוך השקעות כלכליות אסטרונומיות, באופן שיגרום למשפחות וצעירים רבים לשוב ולהתיישב בעוטף.
בגלל אבות תושיע בנים
אנחנו מקבלים בהבנה את המצב החדש הזה, בו רחובות חברון ריקים, כי אנחנו יודעים שבה-בעת, רחובות עזה – מלאים.
כשמזכ"ל האו"ם פתאום נזכר
אדוני המזכ"ל, הילדים שאתה מוחה על מותם, נרצחו מזמן. ריסקו אותה במכות, בקברים, בבקלאווה וסוכריות.
שידוך שכזה
ניתן ללמוד מיצחק ורבקה שלא חייבים למצוא את ה'אהבה', הרגש המיוחד, הטהור והחמקמק הזה, מיד בהתחלה.
מוסריים ומנצחים
מלחמה זו דורשת מאתנו לברר לעצמנו את הגבולות המוסריים שלנו, את "המוסר העברי" שלנו.
גיוס חרדים: במלחמה שלב ב', אחריה גיוס לכל
מי שחושב שתהליך איטי כלשהו יביא את החרדים להתגייס מנותק מהמציאות ומשלה את עצמו. יידרש לאחר המלחמה חוק גיוס חזק
כנגד האינטואציה
ההכרח במלחמה טוטאלית ברוע שמוליך אתנו מיום שבו נעשינו לעם, מייצר לוגיקה מסדרי גודל אחרים.
שקט תמורת רפש
ההיסטוריה מלמדת אותנו כי מי שחשב להשתלב בעולם הגדול באמצעות בידולו מאחיו היהודים צעד יחד איתם אל המשרפות.
הרהורים לעת מצוקה
האנטישמיות הגואה מזכירה לי את יצחק שמיר, שעד יומו האחרון טען שעוד נראה עלייה גדולה מאמריקה.
בבזל יצאנו מן הגטו, באוסלו חזרנו לתוכו
אין ספק שמלחמה זו תתקן את הכשלים שנולדו במלחמת יום הכיפורים, נצא ממנה חזקים יותר, ציונים יותר ויהודיים יותר
הפתרון לטרור נמצא מתחת לאף
קשה לי להאמין שנגזר עלינו לספוג בכאב בלי הגבלה עד כלות את הרעיון "הדתי" האלים
לא תראו רבבות בבקו"ם, אבל יש כאן אירוע
אלפי החרדים שנרשמו להתגייס חושפים תהליך שקט שמתרחש בשנים האחרונות. זה לא אומר שבחורי ישיבות יציפו את הבקו"ם.
גם הציבור האמוני צריך לשנות תפיסה
מה שהתרחש בשבת שמחת תורה קורה שנים בטפטוף ביהודה ושומרון. לא נהיה כצאן לטבח ולא נסכים להיות מסומנים כאויב.
"מישראליות ליהדות"
הדבר החשוב ביותר שקרה באחרונה הוא הגילוי וההבנה שהתחדשה בנו - "בזכות" אותן מפלצות אדם - לגבי תפקידנו ההיסטורי.
"להוציא את הגלות מהיהודים"
הפוגרום בעוטף עזה והמלחמה למיגור החמאס אינם מאפשרים לציבור החרדי להמשיך באדישותו כלפי המדינה
מבקשת סליחה מהלוחמות
במלחמה גיליתי את העוז והגבורה ההירואית של לוחמות צעירות. הן קורצו מהחומר הטוב ביותר וסליחה שלא הבנתי את זה.
חמישים שנה ועוד יום
בשמיני עצרת האחרון חווינו מעין מעמד הר סיני. רגע מכונן בתולדות האומה בה היא ניצבה מול אמת עירומה ומזוקקת.
