להרחיב את הבית
לאחד את הציבור הציוני-דתי למפלגה אחת
על בצלאל סמוטריץ' מוטלת כעת אחריות כבדה לאחד את כולם ולגרום לכולם להרגיש בבית.
על בצלאל סמוטריץ' מוטלת כעת אחריות כבדה לאחד את כולם ולגרום לכולם להרגיש בבית.

כשאתה משקר לבוחריך ומדיר חצי מהעם זו תקיעת סכין בגב, אבל כשאתה מטיף להם לאחדות זו כבר האשמת הקורבן בתקיפה עצמה

במקום שדברי החולקים יישמעו ויובנו, אש המחלוקת שלא לשם שמיים שורפת הכל ומשאירה ציבור מלא בקושיות.

אין שום דבר ממלכתי בממשלה שמחרימה את מנהיג הימין ומקימה ממשלה שנשענת על תומכי טרור, על חודו של קול.

אנו מוכרחים לשאוף לאחדות, לפרגן כאשר מגיע להם (אם הישוב אביתר יקום לדוגמא) ולתת ביקורת עניינית מתוך כבוד.

בעצם הקמת הממשלה הזו יש 'אירוע' בקנה מידה גדול שחותר תחת הערכים הכי בסיסיים שלנו כמדינה יהודית ציונית בישראל.

שנים בנט סיפר לנו שהוא יותר ימני מנתניהו, שחייבים ריבונות ושמערכת המשפט חייבת לעבור תיקון. פתאום עכשיו נתניהו הוא מצפן שלו.

אומרים לנו שעלייה להר הבית היא גאווה לאומית, אבל היכן הכאב כאשר מחללים את הקודש בעלייה בטומאה?

בצלאל באמת האמין שצריך להציב חלופה לנתניהו. אבל הוא מעולם לא התכוון להעדיף את בנט על פני נתניהו, אם הימין יבחר בנתניהו.

לגיטימי לחשוב שלא היתה ברירה אלא להקים ממשלה עם רע''מ, אבל צריך להיזהר לא להפוך את האילוץ לדבר נורמאלי.

בנט נהפך להיות בדיוק כמו נתניהו, לא אמין ולא ימין, ואפילו איגף את נתניהו משמאל בכך שנשען על כל השמאל הקיצוני ועל תומכי הטרור.

גדעון צריך להחליט על איזה ערך הוא מוותר בעולם המעשה, ואיזה ערך נעלה יותר - קידום ערכי הימין או הערך המקודש של 'רק לא ביבי'?
