עונש שקילה
אבי סגל הגיע למסקנה שאם יש שינוי אחד שראוי לייחל לו בשנה הקרובה – זה להתחיל להאמין מחדש שיש למה לייחל.
אבי סגל הגיע למסקנה שאם יש שינוי אחד שראוי לייחל לו בשנה הקרובה – זה להתחיל להאמין מחדש שיש למה לייחל.

במסגרת פרויקט סיכום השנה של 'בשבע' נבחר האזרח ברחוב כאיש השנה בקטגוריית ביטחון

במסגרת פרויקט סיכום השנה של 'בשבע' נבחר נאום טקס יום השואה של סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן בקטגוריית ההתבטאות המביכה של השנה

כמו שזה נראה, התשובה לשאלה מי יחיה ומי ימות תלויה יותר במחבלים מאשר בממשלת הימין והדתיים שזה מכבר הפכה את ישראל למדינת הכלה.

הקרב הצפוי בין נתניהו ללפיד על ההנהגה מזכיר לאבי סגל את הקרב הנוכחי בארצות הברית בין דונלד טראמפ להילארי קלינטון.

מפגש הוותיקים של מתיישבי גרעין אלון מורה הזכיר לאבי סגל שהגישה הוותרנית והמפוחדת לא הכתה שורשים בקרב בוני השומרון.

אבי סגל חושב שמפעל ההתנחלות לא נידף בפני כתיבה אישית על קשיי המקום

לאבי סגל יש שלוש הערות סיכום על המשחקים האולימפיים בריו

העיסוק התקשורתי בגירוש החליף את השיח על חורבן הבית, אבי סגל חושב שגאולה, שנזכה לה, ממילא תייתר את האבלות ביום השידורים כולו.

מעניין לראות כיצד אישים, שנטשו בעבר את הליכוד לטובת מפלגות בעלות ערכים שונים, משתמשים בטיעוני ערכים כדי לשמש כסלקטורים במפלגתם.

חומרת האמירות לא באמת משנה – בפסטיבל הדוסופוביה העונתי העיקר הוא האווירה

אבי סגל חושב שחלק מתפקידו הממלכתי של ריבלין הוא להכריז הכרזות חלולות ולרוקן את השפה ממשמעותה.

בואו נשים את הדברים על השולחן: פייסבוק טוב לפוליטיקאים, בעיקר לאלה שבשלטון.

למה החלטתי לא להצביע בבחירות הבאות לכנסת

אבי סגל מסכם 700 גיליונות ומקווה לסכם גם את שבע מאות הגיליונות הבאים
אבי סגל עם כללי זהב בעקבות שבת בר המצווה של היורש

לאבי סגל נמאס מהמשחק הפוליטי הצבוע מעל ראשיהם של אזרחי המדינה.

הסיפור של יהודה יצחק הישראלי מעפרה, הוא אחד הסיפורים היותר מרתיחים שייצרה "הממשלה הכי ימנית בתולדות ישראל".

עם ישראל אולי יצא מעבדות לחירות, אבל פה ושם הוא עדיין שואל את עצמו מה יגיד עליו האדון.

אבי סגל סבור שמפלגת העבודה צריכה להסביר לנו מדוע חבריה הערבים הם, באופן מסורתי, אנטי ציונים ומזדהים עם האויב.

כשמדברים על הגדולים מכולם, מדברים על אלה שיוזמים, שמתקיפים, שגורמים לנו הנאה במשחקם היצירתי והמגוון.

העימות בין ברקאי לגולדין לא נבע מחוסר הבנה של האחרון אלא דווקא מחוסר הבנה של הראשון

משה איבגי, לכאורה, הוא רק דוגמה פתטית ולא מתוחכמת לתעשיית החטאים המתקיימת במקצוע שלו.

אבי סגל חושב שהנושאים שרוגל אלפר בוחר לכתוב עליהם, אינם אלא תירוץ לדחוף שוב ושוב את תשפוכת המלל נגד המדינה, שריה ויועציה.

התחקיר של 'עובדה' והתבוסה בבחירות הם לא יותר ממכה קלה בכנף המאורגנת, המסועפת והמרופדת כלכלית של אויבי המדינה היהודית

מה קרה כעת, שריקודי הרובים והסכינים פרצו בבת אחת לכותרות הראשיות ולתוך התודעה של כולנו? הם קיבלו הקשר.

אבי סגל חושב שאם השמאל היה מתאמץ קצת יותר כמו יאיר לפיד, שלטון הימין היה בסכנה.




