אין חשש שהנגיף שפשט בעולם יחריב את העולם. הקב"ה שם את הקשת בענן כאות שלא יביא עוד מבול.
לשאלה הוותיקה 'איפה היה אלוהים בשואה?' הצטרפה כעת אחות צעירה בשם 'איפה היה אלוהים בקורונה?'
הרב ישועה רטבי מבית הדין שליד ישיבת מצפה יריחו מתייחס למצב ההלכתי שמציבה מגפת הקורונה בפני בעלי עסקים ואנשים פרטיים
הרב עדו רכניץ במאמר על סמכות הממשלה לקבל החלטות ועל ההבדל בין הפגנה ותפילה בימי הקורונה.
הרב יוסף אליהו מספר על היכרותו עם הראשון לציון, הרב בקשי דורון זצ"ל ועל הלימוד המיוחד שלמד בעצמו על החובה לדון לכף זכות.
אריאל דוד, אברך בישיבת מצפה יריחו, מספר על דמותו של הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל.
מנקודת מבט אלוקית, נוכל לחלק את ההיסטוריה המודרנית לשתי תקופות - לפני הקורונה ואחרי הקורונה, יהי רצון שהסוף יגיע בקרוב.
אחת הדילמות של היהודי היא המתח בין פריצה לשימור. למשל נושא התפילה, ציבור גדול מרגיש יובש וחושב כיצד ניתן לשפר אותה.
אסרו חג זה היום לאגור כוחות. כפי שחג המימונה תוקן כדי לציין 'נחיתה' מפסח לימי החול, כך גם אנו מייחלים ל'נחיתה רכה' לקראת הקיץ
מה עוד לא נאמר על הקורונה ועל ההזדמנויות שהוא מעמיד בפנינו?
האם עלינו להתפלל גם להצלתם של הגויים – לרפואתם של החולים ולשמירה על בריאותם של אלה שלא נדבקו ולא חלו?
מהיכן יודעים שקריעת ים סוף התרחשה בשביעי של פסח? האם קשה לקב"ה לזווג זיווגים? ומה כדאי לשיר לפנות הבוקר בחג?
לא ניתן לשלוט על האירועים בחיינו, אבל בהחלט ניתן לבחור כיצד לפרש אותם, וכיצד לתת להם להשפיע עלינו.
תורה אינה נטל מייגע אלא מטרה כשלעצמה. לא ניתן 'להגיע' ו'לתפוס' את התורה. החכמה היא למצוא את הסיפוק והאושר בעצם ההתקדמות.
משה רבנו הוא השתקפות של האוצר הנפלא הטמון בתוכנו, הצדיק נותן לך דרך ועצות איך להתחבר לנקודה הטובה העצמית שלך ולהביא אותה לביטוי
זכינו בדורנו להתחזקות רחבה בנושא שמירת הטהרה אצל ציבורים רבים, גם אלו שאינם נקראים דתיים.
בני אדם אינם עשויים מנייר, הם עמידים הרבה יותר, בייחוד כשיודעים שהסבל הוא למען עקרון קדוש, אמונה, שמירת ההלכה.
הילדים שבסדרים מרובי משתתפים לא זוכים לתשומת לב רבה, יכולים לקבל השנה את מלוא תשומת הלב והמצווה "והגדת לבנך" תתבצע עם נשמה יתרה
נוראה ואיומה היא שגיאה זו, נורא ואיום הוא העוון הנכתם הזה, דורות הוא מזהם, יפעת חיים הוא מחשיך, כתב הרב קוק.
"ימי הקורונה" המטלטלים והיוצרים תחושות לא קלות של חרדה, אי ודאות, הם שלב נוסף בדרך לגאולה הגדולה.
דבר תורה ל'שבת הגדול' מאת רב הקהילה היהודית בבודפשט הרב שמואל רסקין.
כאשר מתרגשת עלינו השעה עלינו להקל היכן שצריך ולהבין כיצד הקב"ה רוצה שנתמודד עם הניסיון שהוא מעמיד לפנינו.
קרבן הפסח מכונן את הזהות הלאומית שלנו ומסמל את חידוש הברית הקולקטיבית של עם ישראל. מהות זו באה לידי ביטוי בפרטיו המיוחדים.
הרב עזריאל אריאל שמע על יוזמה מיוחדת לליל הסדר וכתב מכתב לבני ביתו בשם...פתח הבית.
השבת הקרובה נקראת 'שבת הגדול'. מסביר הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ זיע"א, שהאור של יציאת מצרים התחיל להאיר ולהופיע מהשבת שקדמה לה.
ביעור חמץ הוא לא רק ביעור של פירורי לחם. בעומק העניין זהו ביעור של פירורי כוחות מוחמצים בלב שלנו; מותרות מסוגים שונים.
בפסח המתקרב יש עניים מסוג אחר: היושבים בבדידות, במחוסרי העבודה, בבני גיל הזהב ועוד רבים אחרים.
ההתמודדות עם מגפת הקורונה טבועה בחותמה של הערבות ההדדית
הרב יהודה טרופר במחשבות על ההזדמנות לרומם את התפילה דווקא בימים של היעדר מניין ועת צרה לישראל ולעולם כולו.
החידוש הגדול של התקופה זה שאנו מצליחים להעביר רגשות של קירבה ואהבה גם כשפיזית נמצאים במרחק, כי קירבה זה עניין של נשמה.
בעקבות מגפת הקורונה אנו חייבים להישיר מבט ולנסות לראות כיצד היהדות מכוונת אותנו לשמירת הבריאות והנפש.
פתאום ביום בהיר אחד, נגיף קטן הכריח את האנושות כולה להישאר בבית. מקומות העבודה הוציאו את העובדים לחל"ת. אפילו בתי הכנסת נסגרו.
הרב ברוך אפרתי ריכז את הלכות פסח עם דגשים מיוחדים לימי הקורונה ומבהיר במקרה של סתירה בין סעיף להוראת משרד הבריאות להישמע להוראה
כשאין אתרוג – לא מברכים. כשאין מניין – אין אומרים קדיש. לא ברכו ולא דברים שבקדושה. כך נפסק להלכה, ומניין הוא 10 אנשים במקום אחד
זהו הזמן להיות אנשים טובים יותר. זהו הזמן להתפלל ולהתחנן לפני אבינו שבשמים שלא חפץ במות המת כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה
הרב יוני לביא בשלוש תובנות מעניינות על הקשר בין חג המצות למגיפת הקורונה.
אנו עומדים כעת בפתח של חג החירות ומרגישים פרדוקס, איך אנו יכולים לחגוג את חג החירות כאשר החופש נשלל מאיתנו?
הסגר מחנך אותנו לחיי צניעות. מלמד אותנו לחלוק את היש עם האחר, שבת אחים גם יחד. המרחב המצומצם מאפשר חיזוק וליכוד התא המשפחתי.
רוח הגבורה והדעת המתגלה באדם, להתגבר על כוחות המשחיתים ומתנגדים לקיומו הוא נס המופיע ממרומים
השבוע בנקיונות לפסח חשבתי איך נוכל השנה להרגיש בני חורין? הרי אנו מוגבלים ביציאה, אסור לנו לעשות הרבה דברים. זו ממש לא חרות!
כשהייתה מגיפה בימי דוד תקן לברך מאה ברכות ביום. נמצאנו למדים שכשמודים לה' על הטוב שהוא גומל איתנו הוא עוצר מעלינו כל מחלה ומגפה
בתקופה שבה הגאולה מתגלה דרך הטבע אנו נקראים לבחור בחירות פנימית ומתוך כך לגבור על כל הקשיים שהקורונה זימנה לנו.
הקב"ה דוחף את עולמו ומכריח אותנו להגיע למדרגות חדשות שאולי איננו מכירים בין בחיי החול בתיקוני החברה ובין בחיי הרוח והקדושה
כולנו נרד ברמת החיים וכאן גם טמונה ברכה גדולה של העמדת סדרי עדיפות חדשים בחיים; מי יודע אם זו לא אחת ממטרות הייסורים הללו.
מה אומרים לזוג שחודשים תכנן חתונה מדהימה ובסוף נאלץ לעשות אותה בנוכחות של מניין מצומצם? הרב יוני לביא במכתב לזוג ערב חופתו
הרב חגי לונדין במחשבות על אמונה בקב"ה ושכר ועונש לנוכח משבר מגיפת נגיף הקורונה.
אם את מגיעה למקווה ואת רואה מים צלולים - זה אומר שהמים מחוטאים על ידי כלור
