הרב חגי לונדין

הרב יעקב אריאל מציע:

להקדיש חלק מההקפות לחטופים

הרב יעקב אריאל והרב חגי לונדין השתתפו בפרויקט הכנה לחגים של צעירי הציונות הדתית והתייחסו לשאלה כיצד יש לציין את החגים בצל מלחמה

סוכה של איכות

חג סוכות מלמד אותנו לא לזלזל בשום איום מוחשי ולהיות ערוכים לגרוע מכל; אולם תמיד מתברר שהשד פחות גרוע ממה שהוא נדמה.

בקול רם

המערכה לא הסתיימה עדיין בכל החזיתות, אבל הזיהוי של כבוד מלכותו של ה' הוא חד וברור.

לכפר על הקונספציה

חשבון הנפש השנה הוא על כך שלא האמנו בכוח שגנוז בעם ישראל, על כך שניפחנו את האיום הרבה יותר ממה שהוא.

הנחת תפילין לבן הרב לונדין במאהל הגבורה

הרב חגי לונדין ערך לבנו את טקס הנחת התפילין במאהל הגבורה. "ב"ה זכינו להנחת תפילין של רועי-אחיה, הבן האחרון (5/5)".

ויהי אור

מלחמת חרבות ברזל, שהתחילה כמו מלחמת יום כיפור, הולכת ומסתמנת כמלחמת ששת הימים. דווקא מתוך החושך מתגלה הכוח של עם ישראל.

ואת הצפוני ארחיק מעליכם

הסיבה שהגענו למצב הנוכחי היא בגלל שנים של בריחה מפני עימות בלתי נמנע. לא ניתן לברוח מהאויב – הן החיצוני והן הפנימי.

ושמחת בכל הטוב

על מנת לכבוש את הארץ צריך דמויות שמוכנות להקריב ביכורים. להקריב את תמצית החיים שלהם למען הכלל.

ימים עוצמתיים

את קולות השופר ואת שירת "עם ישראל חי" ישמעו עד עזה, ביירות וטהרן, כי לא מנצחים אותנו כל כך מהר.

ישיבת חולון ב'מחרוזת סליחות לאחדות ישראל'

לרגל ימי אלול, ימי הרחמים והסליחות, תלמידי ישיבת ההסדר חולון הוציאו מחרוזת חדשה המאחדת שירי סליחות רבים יחד במחרוזת אחת מאוחדת.

עוד תראה כמה יותר טוב יהיה בשנה הבאה

ברמה האישית יכול כל אחד וכל אחת לראות כיצד הוא התקדם בשנה האחרונה - כיצד המלחמה שינתה אותו עוד קצת לטובה.

דמיינו עולם בלי הרב קוק

הדרך ארוכה והרב קוק ותלמידיו אינם לבד. מצטרפים אליהם כוחות מסורתיים ולאומיים בעם היהודי - שכולם יחד בונים כאן עולם חדש ומופלא.

אז בשביל מה אתה פה?

רובו המוחלט של הציבור היהודי כיום במדינה קרוץ מחומר שמבין מדוע הוא פה. המיעוט ששכח בשביל מה הוא פה צורח חזק יותר, אבל זמנו עבר

אחד עשר חודשים

"הנהרגים הקדושים השנה, אולי יותר מכל שנה אחרת, תיקנו את עצמם ואת עם ישראל באופן שעוד ילמד לדורות".

תל אביב עולה באש?

מבט מפוכח ואופטימי לא מזלזל באיומים אלא מעריך אותם במדויק, לא פחות ולא יותר, ונערך בהתאם.

לא התעסקו בלמידת מלחמה

אנו זקוקים לדור של אנשים שעסוקים "בלמידת המלחמה" בלי שטויות ומכבסות מילים. זהו אכן הדור החדש של הלוחמים והמפקדים.

דיבורי ה"אחדות" זקוקים לעדכון גרסה

דיבורי האחדות צריכים להתמקד ביצירת חיבור עם המכנה המשותף הרחב. לומר את האמת שלנו בלי לנסות לרצות את המיעוט הפרוגרסיבי.

לבכות, לא להתבכיין

כל תיקון אישי וציבורי, כל דמעה וכל תפילה, בונים עוד אבן בבית המקדש בלב שלנו. מכל האבנים הללו יבנה המקדש.

חשש בישראל? באיראן ישנים פחות טוב בלילה

זה הזמן לנשום עמוק ולהיכנס למערכה בעיניים פקוחות ודרוכות. יהיו מן הסתם נזקים, כאבים ואתגרים, נעבור אותם וננצח.

מעט נחמה

נכון הוא שימי אב מזוהים עם פורענות אבל גם המשיח נולד בתשעה באב. כשהאש תפרוץ היא תהיה פחות נוראית ממה שנדמה ותביא לתשועה ולאהבה

רגע של אושר, רגע של נדר

דרך ארוכה לפנינו. יהיו גם השלכות לחיסולים האחרונים שנצטרך להתמודד איתם - אבל אסור לתת לרגעים הללו שזקפו את קומתנו להישכח.

נקמה מבוקרת

מחאות כן, פריצה לבסיסים צבאיים לא. בדור הזה צריך "עצבים של ברזל", אמר בזמנו הרב צבי יהודה, זהו הזמן להמשיך להפעיל אותם.

אל תחוסו על עצמכם

בימי משבר יש נטייה לחוס ולהעצים את הרכרוכיות. אנו זקוקים לדמויות שיודעות לפעול באופן הנכון; לנצח בנמרצות, באמונה ובאופטימיות.

נשתברו הלוחות

אנו לא מבקשים את שבירת הלוחות. אנו צמים בי"ז תמוז כדי לכפר על כך. אבל בדיעבד, מתוך הכאב, צומחים לוחות שניים.

קלקולה של הקללה

בדומה לבלק ולבלעם, גם כיום ישנם כאלו המתעקשים בכל רגע נתון למצוא את השלילי במדינה, בכל פעם מסיבה אחרת

באים לקלל ויוצאים מברכים

בישראל ובעולם יש אנשים שהם "מקללים מקצועיים". ככל שהם קיצוניים יותר, השקר שלהם נחשף, אנשים סולדים מהם ומצטרפים לאנשי הברכה.

ההנהגה אשמה?

אנו נבקר ללא משוא פנים את הכשלים של הדרג הפיקודי, הניהולי והממשלתי אולם מתוך הכרה שכולנו מעוניינים באותו דבר – טובת עם ישראל.

כוס החיים עולה על גדותיה

אנחנו נמשיך את חייהם של הלוחמים הקדושים שלנו בכך שנוסיף חיים, שננצח, שנוליד עוד ילדים ונבנה עוד ועוד ישובים.

תרחיש תאורה

אני מציע לכל אחד ואחת לחפש דבר אחד טוב שצמח בחייהם האישיים מתוך חודשי המלחמה. אתם תתפלאו מהתוצאות.

לא תמיד יש שני צדדים

הזהות שלנו תישמר גם בפני שמאלנים כועסים או מחייכים. נמשיך להתחבר באופן אמיתי עם הרוב המוחלט של הציבור היהודי שהוא מסורתי ולאומי

ארץ ישראל היפהפייה

הרב חגי לונדין מספר על הישראלים והישראליות, גיבורי-העל, שהוא נתקל בהם במהלך ביקוריו הרבים בקהילות ויישובים ברחבי הארץ.

הִצילו את המדינה

אנשי החינוך הם גיבורי מלחמה לא רק בגלל המילואים - אלא בעיקר בגלל שחינכו את הדור שהציל את המדינה.

להפריד בין פורענות לפורענות

מה שמאפשר לנו מרווח נשימה בין צרה לצרה זו התורה. בזכות אנשים כמו אלון וייס ז"ל עם ישראל ינצח את אויביו ושונאיו - מבחוץ ומבפנים.

עצבים של ברזל

כל אחד מהחללים הקדושים במלחמה אמנם לא נמצא איתנו כעת בגופו, אבל ברוחו הוא מחובר עוד יותר למשהו נצחי, אמיתי וטוב.

תוכנית כושר רוחנית

על מנת שהלימוד התורני יעביר אותנו תהליך יעיל ומשמעותי, הוא נדרש להיות מתוכנן, כולל ושיטתי.

היום שאחרי

המערכה בדרום, המערכה בצפון ובשאר הגזרות, והאויבים מבית ומחוץ – שום דבר לא ישכיח מאיתנו שעמדנו וקיבלנו תורה בהר סיני.

השיבה הביתה

ישנם הרבה כוחות שנחטפו מעם ישראל בזמן האחרון - ולא כולם באשמת החמאס. הגאווה הלאומית, האמונה בצדקת הדרך, כולם ישובו הביתה.

מזל תאומים

הפער שמתחדד כעת בין המצב שבו אנו נמצאים לבין המצב שבו היינו רוצים להיות – עוזר להפריד בין דמיון לבין מציאות.

רגע של ירושלים

שבעת החודשים האחרונים היו סוג של יום ירושלים מתמשך. ימים שבהם המציאות מתחדדת ואדם מגלה דברים ביחס לעצמו.

שומרי חוק ופורעי חוק

האנרכיסטים בישראל מונים (אולי) כמה אלפים והשמרנים (המסורתיים) הם מיליונים. חשוב לעמוד מול האנרכיסטים בנחישות ולא להתרגש מהם.

גם בשעות החשוכות של הלילה מדליקים מדורה

אנו לא חיים בזמן הכיבוש הרומאי ואנו לא נכנסים למערה. העיקרון של רשב"י נותר בעינו – גם ברגעים חשוכים ישנה תקווה.

השמים מספרים לנו משהו

הדרך שבה מנהל הקב"ה את עולמו בדורות הללו היא בדרך הטבע, אולם מידי פעם אנו מקבלים לחישה מלמעלה, שמזכירה לנו מהו הסיפור הגדול.

ספר חדש: מגילת רות של הנפש

ספר חדש: "לשוב הביתה: מגילת רות של הנפש", ביאור של הרב חגי לונדין ובנו יצחק למגילת רות שבה דמויות המגילה נלמדות ככוחות בנפש

לא להתעסק עם שריטות

חייבים להפנים: הרוע, המופרעות והטירוף – הם החריג; הטוב, הנורמאליות והאיזון – הם הרוב.

יום העֶצֶם

השנה יש לנו הזדמנות להיות עצמאיים מבחינה נפשית. לשמוח בעצם העצמאות, בעצם זה שלעם היהודי יש מדינה, גם אם לא מושלמת.

לא לפחד מאופטימיות

לא צריך להתרגש מהפחדות על סופה המתקרב של מדינת ישראל במיוחד בעקבות האסון הכבד שחווינו בשמחת תורה. העם היהודי שרד צרות קשות מאלה

ה-7 באוקטובר - לא יום השואה

נציין בכאב את יום השואה ואת יום הזיכרון שיקבע לזכר האסון שפקד אותנו - אולם לא נהיה כפויי טובה לקב"ה שמקדם אותנו מדור לדור.

ואם יש צדק - יופיע (לא) מיד

כדאי לכולנו לפתח סוג של קור רוח מול עוולותיו של העולם הזה ומאידך למצוא לעצמנו את הדרכים לזכור שזהו אינו המצב האידאלי.

לאסור את החג

אל תתרגשו מקולות המיואשים והשונאים. יש מישהו יותר חזק מהם שיחליט מה יהיה ולו אנו מודים גם בימי חג וגם בימי חול.

מלחמת הגשם ומלחמת הטל

בתחילת המלחמה נדרשנו לטפח שרירי התעשתות והתגברות על ההלם הראשוני. ככל שהזמן עובר אנו נדרשים לשרירי התמדה ושמחה בהישגים קטנים.

בניסן התקדמו ובניסן עתידים להתקדם

השריר הנפשי שאותו יש לטפח הוא התקדמות בדרך הטבע. הנגזרות הן השתתפות הציבור הדתי בצבא, בכלכלה ובדיפלומטיה ואורך רוח מול הקשיים.

זה בא ביחד

אין סתירה בין רוח וחומר. עם ישראל מצליח צבאית וכלכלית בטווח הארוך מפני שהוא עם שמגלם בהיסטוריה שלו את ערכי הנצח.

מזל שיש אותם

השבוע יצא לדרך הגיוס הגדול בתולדות ישיבות ההסדר, עם כ־1,300 מתגייסים ומיצוי כמעט מלא של פוטנציאל הגיוס לקרבי.

דמיונות של חמץ

למרות חצי שנה של מלחמה - חיי השגרה מתפקדים. מבט מפוכח מבין שבטווח הארוך ברור מי הולך לנצח, וזה לא האיראנים.

מצטערים על הלידה

מדינת ישראל עומדת כעת באחת משעותיה הקשות, אולם אין בנו רגע אחד של חרטה, לא על לידתו של עם ישראל ולא על לידתנו שלנו.

תפילת ההורים לבן המתגייס

הרב חגי לונדין מציע, בימים של גיוס משמעותי לצה"ל על רקע המלחמה, תפילה להורים שבניהם מתגייסים הכוללת בקשת על הפרט והכלל.

ימים יגידו

מדינת ישראל התעוררה מן התרדמה שהייתה שרויה בה. ימים יגידו כיצד תתפתח המערכה אולם דבר אחד בטוח – הימים יגידו לטובה.

איך מנצחים שנאה?

ב-7 לאוקטובר הוכח שרוב הציבור היהודי בישראל אוהב את ארצו ומסורתו. יש מספיק כוחות בריאים שמשרתים את העם בכל תנאי. איתם ננצח.

במותם ציוו לנו את החיים

החיילים שלנו ש"יצאו מן החיים" לא הפסיקו לחיות - אלא התחברו למקור טהור הרבה יותר - לחיי הנצח של האומה.

הלכה לעולמה יהודית המנדינגר

הלכה לעולמה יהודית המנדינגר, סופרת, עו"ס ובעלת אות לגיון הכבוד. ניהלה בעבר את בית היתומים היהודי לניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד