כשראש הממשלה מקיים סיור ביטחוני ברצועת עזה בלי להזמין נציג של השב"כ, כלומר: בלי שהוא מקבל את המידע החיוני שמצוי אצל השב"כ.
בימים הללו רבים קולטים, גם אם באיחור של שנים, מהי התודעה המצרית שהשליטו כאן גופים מסוימים ולאן הם הביאו אותנו. זו תחילת הישועה.
אין בית ספר שאין בו הורים שלא מבקרים את בית הספר: תמיד ימצא משהו שלא ימצא חן. לא מתוך רוע חלילה. זה טבע האדם.
כה גדול הרב בחוכמת הדקדוק ובקיומה למעשה, עד שדרש עליו הרב עובדיה זצ"ל: "בענייני דקדוק - מהרב מאזוז, אל תזוז"
אחדות לאומית וחוסן חברתי הם נכסים אסטרטגיים קריטיים לביטחונה של כל מדינה, ובמיוחד למדינה כמו ישראל, המצויה בסביבה מורכבת ועוינת
דווקא התמיכה בהמשך הלחימה נגד חמאס היא זו שמבוססת על אחריות מוסרית ודאגה אמיתית לחיי אדם.
זוהי מדינת היהודים שבקרוב תחוג 77 שנות קיום, הישרדות ו...שגשוג. רבים בעולם שונאים אותה, מקנאים בה, אבל תרומתה לאנושות ברורה.
האם ההתיישבות היהודית תהפוך למכשול דיפלומטי במקום לעמוד כבסיס מוסרי למדינה היהודית?
הביעו את דעתכם, התנערו באופן נחרץ מסרבנות, ואל תאמרו שכל האמת, הצדק, והמוסר אצלכם. זה מעליב לוחמים וזה מעליב אותי.
המהלכים האחרונים של בג"צ מכניסים אותנו בימים אלה לשלב חדש בהפיכה המשפטית השנייה.
אני מבקש להסתכל אל מעבר למסך העשן, הקריאות והכעס לפעמים אפילו שנאה ההדדית שמפלגת אותנו.
תשעה חדשים מתכוננים ללידה, חולמים כל פרט ופרט אך מועד וצורת תחילת הלידה נשארים עלומים.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני חג הפסח בזיקה לתקופתנו.
בליל הסדר נפתחות גם הדלתות החברתיות. משפחות מתכנסות להן סביב שולחן הסדר, לא באופן גרעיני בלבד אלא ברוב עם.
ברגעים הקשים והמרוממים הללו, באומרנו את המילים המרטיטות, יתרחש שוב הדבר הנפלא אשר מתרחש זה אלפי שנים בלילה הזה.
נעם סולברג, בחרת בחיבוק של הקולגות ובכבוד המדומה, וכך תיזכר בין דפי ההיסטוריה: השופט שהימין תלה בו תקוות אך התקפל עבור הקליקה.
בטור שכתבה הסבירה אימו של החטוף אבינתן אור כיצד חמאס ימשיך לשמור לעצמו חטופים - הטור המלא.
ישראל גנץ מזהיר מפני אובדן אמון הציבור במערכת אכיפת החוק וטוען כי היחס הקשה כלפי לוחמים ומתיישבים פוגע בלגיטימציה של שלטון החוק
צריך למצוא נקודות חיבור, לקבל את העובדה שעלינו להוריד את הטונים, עלינו לפתח יכולת הקשבה ועלינו להסתכל על "הצד שני" כאל בני אדם.
על הדיפ־סטייט, המטריקס והסיפור האמיתי של יציאת מצרים
הצעת טראמפ מהווה נקודת מפנה חדה מתפיסות העבר ונטישתן, יחד עם הכרה מפוכחת בחוסר התוחלת ברדיפה אחרי איזשהו "שותף לשלום" דמיוני.
במקום לומר שלא "הכל שפיט", נכנסו הממשלה החלשה והעומד בראשה ל"קוראלס" שיצרה הרשות השולטת.
הורים רבים מגיעים מפורקים מעייפות לליל הסדר ומוותרים על כל מיני רעיונות להפעלה שגדולים עליהם.
הציבור חייב לצעוק: הגיע זמן ריבונות. כך יווצר השינוי. אסור לפספס את ההזדמנות לעשות היסטוריה ביהודה ושומרון.
כשעולם העבודה האנושי מושפע מהכלכלה הגלובלית - הציניות "המשפחתית" מרקיעה שחקים.
ההגדה שנכתבה במאות הראשונות לספירה משמרת את הרלוונטיות שלה לימינו. מה שהיה הוא שיהיה? כנראה שכן. ומי הכופר האמיתי בסיפור ההגדה?
נצ"מ אבישי מועלם הרגיז את השב"כ, לא רק בגלל שסירב לבצע מעצרים ללא ראיות, אלא גם בגלל סדר העדיפויות שלו.
אולי דווקא על רקע חוסר האמון הגובר, צה"ל שוקל כעת להקל משמעותית את כללי המשמעת והלבוש.
אי-ציות לבג"צ אם חלילה יתממש, יאיים על שלמותה של החברה הישראלית ועל יכולתן של מערכות השלטון להמשיך ולתפקד ברמה הבסיסית ביותר.
הדיבורים בתקשורת על מלחמת אזרחים אצלנו נוסכים תקוות שווא אצל החמאס, שהנה יש להם סיכוי, ושעוד רגע החברה שלנו מתפרקת.
תקופת פסח תשפ"ה תיזכר בהיסטוריה כתקופה של גילוי אור ועשיית סדר. חלק מהאנרכיסטים לא מבינים שתם עידן הבלאגן בו שיעבדו את כולנו.
עלינו להפנים שיציאה נגד הוראות מעוותות של מנהיגות דתית ורבנית אינה כפירה. להיפך, זהו תנאי לעבודת ה' ולנאמנות אליה.
הקול העיקרי שנשמע בשם היהדות בתקופת המלחמה הוא הקיצוני, הגזעני והאלים ביותר. אנשים מסתובבים בשם היהדות עם תפיסה של "חרבו דרבו"
בסקר שנערך לפני שנתיים נמצא שקרוב ל-90% מהציבור בישראל, דתיים ושאינם דתיים, מסבים לליל הסדר.
הפתרון איננו אנרכיה. אך חובתנו להבין שהגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה ולייצר פתרונות אפקטיביים. זו לא קריאה למהפכה, אלא להזדמנות.
השמדת מתקני הגרעין של איראן, גם אם תגרום לפגיעה חמורה בתכנית, תביא רק לעיכוב נוסף – ולא יותר.
העובדה שלא באה הצעה לממשלת רחבה שתפעל לגיוס חרדים מצד האופוזיציה, מעלה חשד מבוסס, שעיקר מאבקם נועד להפלת הממשלה ולא לחיזוק צה"ל
כולנו הפכנו להיות כאיש אחד בלב אחד וגילינו על ידי מעשים טובים רבים את הסוד הפנימי והמאחד של עמנו הקדוש שמהווה אור לגויים
הסכנה החמורה מכל לקיומנו היא מלחמות היהודים המתגברות. לדאבון הלב, כשאנו לפני חג האביב והחירות, האחדות היא מאיתנו והלאה.
יש קשר ישיר בין העימות הרב מעצמתי ארה"ב, האיחוד האירופאי, רוסיה וסין - לבין ג'יהדיסטים במזרח התיכון.
כמי שמשמש כרב יישוב ביהודה ושומרון ועוקב מקרוב אחר פעילות השב"כ, דבריו של א' העלו בי זיכרונות ישנים מפרשת דומא.
המחלקה היהודית בשב"כ עוסקת בנושא מומצא של 'טרור יהודי' ואין פלא שהיא מתדרדרת לפעילות פושעת ואנטי דמוקרטית.
בניגוד למינויים פנימיים שמרגישים כמו “עוד מאותו דבר”, וינטר מביא רוח חדשה אך לא חובבנית
לשופטים אסור בשום פנים ואופן "להצמיח ראש גדול ולהתמודד עם השאלות החוקתיות, הערכיות והפוליטיות שקורעות כרגע את החברה הישראלית".
פשתה אצלינו מחלה נוראה. להסתכל על הטוב - בעין רעה. להוכיח במין אובססיה פרועה שאין אהבה, יופי וטוהר במדינה.
בנו של המחנך אבינועם הרש סיים בישיבה התיכונית בנחלים מסלול של 84 קילומטר. כמה ההורים באמת מכירים את היכולות של הילדים שלהם?
האם הגיע הזמן לבקש מהממשל האוהד בארה"ב להתערב בחתרנות של ארגוני השמאל נגד הממשלה.
עומר רחמים מתאר את ההתמודדות הקשה של המשפחה והקהילה, וקורא להפסיק פרקטיקות פסולות ולשמור על זכויות אדם בסיסיות גם כלפי יהודים.
מול מתקפות הרש"פ המסוכנות לא די בקו הגנה, כי הוא לעולם יפרץ
יותר ויותר חברי קונגרס מביעים תמיכה בריבונות ישראלית בשומרון, מה שמזכיר איך ממשלת האחדות נפלה בגלל מדיניות אמריקנית לפני 35 שנה
אפשר לצעוק, אפשר לצעוד בצעדות, אפשר למחות, דבר לא יעזור: אין דבר כזה גיוס בכפייה. זה לא עבד ולא יעבוד.
מי שתומך בדמוקרטיה שמביאה לידי ביטוי את רצון העם – צריך לבטל את חוק מימון מפלגות
"התקשורת הישראלית היא גורם עוין שמנהל מלחמה פסיכולוגית נגד ישראל, אז רוב הצופים פשוט לא יודעים שלישראל יש הישגים מדהימים".
החטא ועונשו: שנים שאנחנו תקועים בקונספציה אמריקאית לגבי הקיום שלנו כמדינה. למה זה קורה?
רבבות בחורי הישיבות יצאו השבוע לחופשת בין הזמנים, תוך הפקרת עמדותיהם, המגינות לטענתם על העם היושב בציון.
מעצר הבית והחקירה נגד צביקה קליין אינם רק סימפטום להתנהלות לקויה של רשויות האכיפה, אלא עדות מפחידה לשימוש סלקטיבי ומגמתי בכוח.
מבט חירותי אצל רוב האנשים, למעט החמוצים, יגיע למסקנה שלמרות שעשינו טעויות בדרך, בסך הכולל תפקדנו כמיטב יכולתנו.
ישראל זקוקה לאמנה חברתית חדשה. בשביל שזו תקום צריך הרוב הדומם הרוצה לחיות במדינה מתוקנת, להשמיע את קולו.
אין שלום שמושג באמצעות קורבנות אדם. השלום האמיתי מגיע מתוך עוצמה, מתוך תובנה שמיימית ורצון כן של הצדדים להפסקת שפיכות הדמים.
