זמן לומר תודה
תודה לרשימה האין־סופית של הנותנים שהעניקו לנו כוח ליום הבא, ותודה גם לאכסניה של 22 שנה בעיתון 'בשבע'. טור פרידה
תודה לרשימה האין־סופית של הנותנים שהעניקו לנו כוח ליום הבא, ותודה גם לאכסניה של 22 שנה בעיתון 'בשבע'. טור פרידה
יותר מחמישים שנה אחרי המלחמה ההיא ושנה אחרי המכה שחטפנו בעוטף, מהדהדות פתאום החוויות שלהם אל הטראומה שלנו.
סיכומה של השנה הזאת מציב בפנינו קודם כול את האסונות, האובדן והכאבים. אבל אם נציץ קצת יותר לעומק, נגלה נבטים רכים של יופי
התגברות תופעת הירידה מהארץ בעת מלחמה אינה לגיטימית ואינה ראויה להכלה. הערבות ההדדית היא הדבק שמחזיק את העם הזה כאן
יעקב ניצן, אביו של גלעד שנפל בקרב ומייסד פורום הגבורה, סיפר בכנס ירושלים בשדרות כי הפורום הוקם "כדי להזכיר שיש מטרה".
עפרה לקס מבקשת מאיתנו, הקהילות, למצוא דרך ליצור שמחה שיש בה סימנים לכאב הלאומי
השיעור שקיבלתי מהמדליסטים הפראלימפיים שלנו
בפתחה של שנת הלימודים החדשה אני מעריכה פי כמה את המורים שצריכים להעניק עוגן ויציבות במציאות בלתי אפשרית
הספר שנולד לי השבוע אחרי הרבה לבטים, מבקש לספר על הגבורה והרעות שהתגלו באותו יום מר דווקא על רקע הכישלון ההרתעתי והמודיעיני
בשבוע הבא, בסיומם של 11 חודשים, ייפרדו הורים שכולים רבים מאמירת הקדיש שהפכה לחלק משגרת יומם, אבל הצליחה לטלטל אותם בכל פעם מחדש
גם במציאות הכאוטית שאליה נקלעו חבלי הארץ הצפוניים האהובים שלנו, יש מי שחולם בימים אלו ממש לחולל שם תנופת פיתוח.
את זירות האיגרוף המילוליות באולפנים מחליפים בימים אלה כנסי עיון שמבטאים קול אמיתי ומחבר שצומח מלמטה
בשבירת הצום בשידור חי ביטאה מגישת החדשות מגי טביבי רחשי לב ואמונות של רבים, שמעולם לא זכו לביטוי טבעי על המסך
תמיד התקשיתי להרגיש כמו הפרושים אחרי החורבן. השנה, כשכל עוגת שוקולד או שיר מזכירים לי את בני נוה, אני מבינה כמה חכמים היו חז"ל
תחקיר בארי הגיע אלינו לסלון, אבל גם הקצין מסביר הפנים לא הצליח לענות לנו על כמה שאלות פשוטות. עפרה לקס מנסה לענות על השאלה.
חזרתי 20 שנה לאחור, לכתבה שפרסמתי על נעמי שמר ז"ל מיד אחרי פטירתה. גיליתי שם אמיתות שהפכו לרלוונטיות מתמיד
איזה כוח יש למילים לברוא עולמות של מחשבה, השראה או סתם אוורור וכיף. המלצות לשלושה ספרים שיעשו לכם מתוק, חמצמץ וגם קצת לדמוע
בלי ששמנו לב, גם שנת הלימודים הכאוטית הזאת הגיעה לסיומה.
בלי ששמנו לב, גם שנת הלימודים הכאוטית הזאת הגיעה לסיומה. ודווקא טיפת השגרה הזאת נותנת לי עוד נשימה או שתיים
עפרה לקס פותחת את הלב ומשתפת בתובנות מעולם השכול
אנחנו נושאים בנטל וחורקים שיניים, אבל מגיע לנו שאחרי שמונה חודשים תובילו אותנו כבר לניצחון
הצפייה בסרטונים קשים ובחדשות לא מחברת אותנו בעומק לכאב הקולקטיבי, ופעמים רבות רק מחלישה.
במקום לדרוש בכל שנה את ביטול המדורות, תנו לילדים ליהנות מחוויה אמיתית בטעם מעושן
דווקא השנה צריך לתת מקום למשפחות השכולות הוותיקות יותר, שנדחקו הצידה בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
הם עברו את זוועות השואה, איבדו את משפחתם ואת חייהם הקודמים, ואף על פי כן בחרו לקום מעפר ולדבוק בחיים
פסח דורש מכל אחד מאיתנו לבחון מה הקונספציה שמשעבדת אותו - ולהשתחרר ממנה
המלחמה הזאת נראית גדולה עלינו אבל דווקא הימים האלה של חודש ניסן מזכירים לנו את המטען רב העוצמה שמעניק לעם הזה כוחות כבר שנים
תגובה שקיבלתי בטוויטר שיקפה היטב את העובדה הכואבת והבלתי-מובנת: חצי שנה בלבד אחרי הכאפה הענקית שחטפנו, חזרנו לשיח המתלהם
דווקא השנה, עם כל העצב והאובדן שיש בציבוריות הישראלית, צריך לתת מקום גם למשפחות השכול האזרחי
מדינת ישראל כבר ידעה חגי פורים בצל אסונות כואבים, ודווקא משם נולד השיר האלמותי שמסביר כי מוכרחים להיות שמח
אני מזדהה עמוקות עם כל המשפחות שהשנה לא מסוגלות לחשוב על שגרה פורימית, אבל בסוף אסור לנו לבטל את החגיגות והשמחה.
כשהעולם מנסה לכופף אותנו באמצעות תחרות האירוויזיון, זה הרגע לבחור באופציה הפטריוטית ולומר: עד כאן. לא תשתיקו אותנו
הפעם אני מוכרחה להניח לרגע את הקיטבג, ולספר גם על הימים המאתגרים שלי. אולי השיתוף איתכם יעניק לי את הכוח להמשיך לצעוד
המלחמה שפרצה הורידה הרבה מסימני הקריאה שליוו את התפיסות שלי, ואת מקומם ממלאים סימני שאלה והרבה שתיקה והתבוננות.
מצב הרוח של כולנו מחובר בחוט ששוזר את העם הזה ומאפשר לו לעבור יחד את העליות והמורדות.
עפרה לקס מקדישה את יום האם לאימהות שעושות את הבלתי אפשרי
אירועי שנאה שמלבה התקשורת צריכים לזכות להתעלמות, במטרה להפיח אוויר נקי וחדש במרחב הציבורי שלנו
אומנם אנחנו עדיין בעיצומה של תקופה קשה אבל אפשר גם להביט אחורה אל 3 החודשים האחרונים ולראות כמה אור וטוב הפיצו פה רבבות יהודים
מה מצאו המילואימניקים בכל בית בעזה?
המשפט שהפך לקלישאה "במותם ציוו לנו את החיים" דורש מאיתנו להבין אילו חיים ציוו לנו הנופלים ואיך הם היו רוצים שנממש את צוואתם