קם הדבר ונהיה
על החלטת הממשלה שתיטיב עם החיילים ועם ישוב הארץ

כל מי שבטוח שמאבק המורים קשור אך ורק לכסף, לא באמת הבין משהו וכנראה גם לא עמד מעולם מול כיתה או התמודד מול חזית הורי התלמידים.

ליברמן מצטייר כמועמד הבשל והעקבי ביותר להובלת הימין ביום שאחרי נתניהו – עם רקורד ביטחוני, מדיני וכלכלי ועמדות ברורות.

ההססנות וההתמהמהות משדרות מסר מסוכן ביותר לעולם כולו, ופוגעות מאוד גם במשאב האסטרטגי ששמו כוחות המילואים.
אסור לסכן את חיילי צה"ל, לא כדי לשמש מגש הכסף להקמת מדינה לאויב מרמאללה, ולא כדי להיכנס שלא לצורך למנהרות החמאס

'בא לי' זאת פריבליגיית התנהלות של ילדים שהוטמעה בטעות גם במבוגרים חכמים ורגישים בדורנו.

לקראת המבצע הצבאי בעזה עלו מספר שמות עד שנבחר הנוכחי. מיהו גדעון ולמה הדמות שלו משמעותית כל כך לזמן שבו אנחנו נמצאים עכשיו?

שתיקת ההנהגה, הכאב של התושבים, והכעס על טקס שפגע בלב הקונצנזוס הישראלי: רעננה במשבר מוסרי עמוק.

מי שמבקש לשלב חרדים בצה"ל צריך לבנות גשרים עם ההנהגה הרבנית – לא להילחם בה.

כל זמן שR2P הופעל מול מדינות כושלות לא קמה אליו התנגדות קשה. אולם ככל שהזמן עובר הבעיות צפות על פני השטח.

נסו לא "לתקן" את הכאב העמוק שלנו, השכולים. דעו שסביבה מקבלת ומכילה גם את ה"חולשה" היא חברה שראויה לכל הערכה

הכאוס הפנימי בישראל וההתקפות על נתניהו הפכו לכלי בידי אויבי ישראל להכשיל את המהלך.

אני מכבד ומתפעל מהגדלות של האנשים הענקיים האלה שלומדים המון, אבל כשצריך, מתייצבים בגאון ומקדשים שם שמיים בכל מקום.

אם יו"ר ועדת חוץ וביטחון ייצמד לעקרונות השר כץ, הוא יוכיח את רצונו בפתרון סוגיית גיוס החרדים. אם יחפש הקצנה, פניו להפלת הממשלה

לבישת מדים היא זכות נדירה לשרת בענווה את עם ישראל. מדי צה"ל, כמו בפרשת המילואים שקראנו זה לאחרונה, הם כמו מדי כהונה.

טרם הספקנו לנשום לרווחה על ביטול טקס המשואות, וכבר נתבשרנו שבעוד כחודש מתוכנן להתקיים שוב המצעד ההוא בבירתנו הקדושה.

אם ההרים שממזרח לנתב"ג לא יהיו בשליטה ישראלית מלאה, לא נצטרך להתלבט איזו חברת תעופה תחדש את טיסותיה לישראל. הן פשוט לא יגיעו.

איתמר קרמר, ראש משמר החינוך הממלכתי, בטור אישי: השביתה של המורים היא לא "נגדנו" – היא בעד כולנו

המציאות החדשה אינה מותירה לנו ברירה. או שנעמוד יחד, כתף אל כתף, בהגנה על מדינת ישראל, או שנסכן את עצם קיומנו. אין דרך שלישית.

ההליכים בישיבת הוועד המנהל של אונסק"ו שהתקיימה החודש בפריז, מלמדים שכבר אין כל רפורמה שתוכל לשקם את הארגון.

באופן מעוות, השואה, זיכרונה, ודימוייה, הפכו כיום לאחד מכלי הנשק המסוכנים והכואבים ביותר כנגד העם היהודי ומדינת ישראל.

משימתו החשובה של הרמטכ"ל זמיר היא למנוע גלישתה של הפוליטיקה הפרועה, המשסעת את העם ומשמחת את אויבינו

התעוררות רוחנית בעקבות אירועי שמחת תורה חושפת את השבר העמוק בזהות הלאומית והאמונית של המדינה

האם ניתן להיות מדינה יהודית-טכנולוגית מתוך נאמנות להלכה בעת ובעונה אחת? ישראל מתקדמת בזכות הערכים, האמונה והרוח היהודית.

האדם יכול לבחור הרבה דברים – אך הוא אינו יכול לכפות על המציאות להשתנות. הוא אינו בורא. על המשמעות הערכית בבחירת מדליקי המשואות

מלחמת הכול בכול שמתנהלת בחברה הישראלית מתחילת המלחמה עלולה להשכיח מאיתנו את העובדה שמאחורי כל שיימניג יש נשמה ואישיות.

פצועי המלחמה לא מחפשים מחיאות כפיים בטקסים. הם מחפשים מעלית שלא נתקעת, מקום עבודה, תחבורה נגישה, הבנה, תקווה.

בסיום יום העצמאות בעלומים, רגע אחרי המנגל המשפחתי, חזרו המילים "חזרה ללחימה" – והפכו למציאות של כאב, שליחות והכרח להגן על החיים

הסרוב של צה"ל להחיל ממשל צבאי ולעסוק בחלוקת הסיוע האריכו את משך המלחמה, העלו את המחיר ועיכבו את חזרת החטופים.

הקריאה של ראש מועצת יש"ע ישראל גנץ היא תיקון לעוול שנעשה עם התצפיתניות בעוטף עזה.

ימי הזיכרון והעצמאות חלפו בצל השריפות שתפסו את תשומת הלב הציבורית, אך את המסר שזעקו המשפחות בבתי העלמין אסור לשכוח לרגע.

היום האחרון לשנת העז למדינה, הוא גם זמן לחשבון נפש עבור מי שמובילים אותה ואחראים עליה בשלב זה של חייה.

המטרה של החזרת החטופים חשובה וקדושה מאוד מאוד, אבל היא אינה מטרת מלחמה אלא תוצאת מלחמה.

במקום להילחם במציתים, נלחמים בזכות לשמוח. במקום להרחיק את האויב, ממשיכים להאכיל אותו.

פיגועי האש שמתחזים ל"אסון טבע", ההכחשה הרשמית, והמאבק בין המזרע לישימון – עלינו להכיר באמת ולהשיב מלחמה שערה.

מדגם של נתונים ב-10 תחומים להעלאת מצב הרוח לכבוד יום העצמאות ה-77, ולתפארת מדינת ישראל

אוויר העצמאות. מה זו בכלל עצמאות? עצמאות זה חיבור עמוק לשורשים, בלי צורך לשום עזרה חיצונית של גידול.

77 שנים של בניין, עמידה וניסים – מסע של עם שידע כאב אך לא הפסיק לבחור בתקווה.

כשהצפירה לא נשמעה בגבול – הלב שמע את קולו של אפרים. על שיחה אחת בגמרא, על ראיית הטוב, ועל לוחם שנשא עמו חלום של אחדות אמיתית.

איפה הימים שאפילו יו"ר אגו"י במדינת ישראל התייחס בכבוד לחוזה המדינה היהודית הרצל? | מה קורה כשלא לומדים תנ"ך?

לפעמים פשוט הכלכלה עובדת עלינו ומנצלת בלי משים את השיעמום שלנו מעצמנו.

נאומו של מפקד חיל האוויר לשעבר ומסר ממבצע "חומת מגן" למלחמת התקומה וליום העצמאות ה־77 למדינת ישראל

עצמאותה וריבונותה של ישראל מחייבים את המנהיגות הישראלית יחד עם העם כולו באותו שילוב בין לימוד העבר והתקווה לעתיד.

מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם אסור לחלל אותה ברגל גאווה ולבזות את קדשי ישראל שנשמרו במשך אלפי שנים

להילחם אנחנו יודעים מעולה. להילחם באויבים, גם אחד בשני. הגיע הזמן שנלמד להקשיב

בצל ימי הזיכרון והעצמאות: כיצד חידשה העצמאות המדינית את הפתרונות ההלכתיים לעגונות המלחמה.

יו"ר היישוב עלי, אבידן בית יעקב, שבנו של סרן רועי ז"ל שנפל ימים אחדים אחרי יום הזיכרון בשנה שעברה כותב על חשיבות הזיכרון הנצחי.

את יום הזיכרון צריך לראות לא רק ממקום של כאב ושכול אלא גם ממבט של תקווה ותקומה.

נימוקי הרבנים, ככל שיהיו חשובים, אין בהם משקל העשוי להצדיק פרימת חוט נוסף ברקמה הכחולה לבנה העוטפת את כולנו יחדיו ביום העצמאות

הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון הם הזדמנות לבחון את התנהלותנו. הם מזכירים לנו את המחיר הכבד ששילמנו כעם על פילוג וקרע.

בכל יום קדוש יש רגעים מיוחדים שבהם ניתן ממש להרגיש את הקדושה של היום. מה הרגע שלי ביום הזיכרון ומה הרגע שלי ביום העצמאות?

ישנה אמירה של ר' נחמן מברסלב, שיום הולדת של אדם הוא היום שבו הקדוש ברוך הוא החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיו.

התקופה מפסח ועד שבועות כוללת את יציאת מצרים וקבלת התורה ובאמצע את עצמאות מדינת ישראל.

מבין מאות החיילים הקדושים והגיבורים, נחרטה במיוחד בליבו של המחנך אבינועם הרש, דמותו של נועם רז הי"ד.

מלחמת השחרור, סיני, ששת הימים, יום הכיפורים, לבנון, עזה — דם טהור נספג באדמת הארץ כמו מי גשמים הנספגים בשדות ומצמיחים קמה חדשה.

השנה יותר מתמיד אנו זקוקים לתקופת הפוגה בקרבות הפנימיים של החברה בישראל, ההולכים וגוברים ומרעילים את חיינו.

לא ביום הזיכרון לשואה ולגבורה מדובר. כוונתי לטקס שהתקיים על שפת ימה של תל-אביב, לצד בית גידי שהוא מוזיאון האצ"ל בתש"ח.

מדינת ישראל עומדת באחת משעותיה הקשות. ביום הזיכרון אנו נזכרים במחיר הכבד, אולם אין בנו חרטה או ייאוש על לידתה וקיומה של המדינה.

ההחלטה להתגייס, תוך ידיעת המחירים שלה היא לא החלטה פשוטה. נדרש אומץ רב בכדי לעשות צעד שהולך כנגד ערכים שחונכת וגדלת עליהם

העובדה שראש השב"כ לא מצליח לייצר מסמך פחות מפוקפק מהתצהיר שהגיש, מלמדת משהו על האיש
