כל תלמיד צריך מורה אחד שיאמין בו
הנהירה אחר ההצלחה גורמת לפעמים לתלמידים מורכבים ליפול בן הכיסאות אבל מסתבר שיש מה לעשות.
הנהירה אחר ההצלחה גורמת לפעמים לתלמידים מורכבים ליפול בן הכיסאות אבל מסתבר שיש מה לעשות.


מבצע ארנון מגביר את הסיכוי לעסקה מהסוג הנכון, עסקה שבה חמאס מתחנן על חייו בתמורה לחטופים, ולא עסקה שקטאר וסינוואר היו רוצים.

בתל-אביב לא רק "חוגגים" – גם מפגינים. הן למען החטופים והן לשם הפלת הממשלה, אשר העומד בראשה נתן את האור הירוק לפעולה ההירואית.

ישנם הרבה כוחות שנחטפו מעם ישראל בזמן האחרון - ולא כולם באשמת החמאס. הגאווה הלאומית, האמונה בצדקת הדרך, כולם ישובו הביתה.
"החילוץ הזה הוא סיבה לברכה לכל אוהבי ה' בעולם, לשמוח כמו ששמח יתרו וברך את ה' - למרות שלא היה בעצמו בשיעבוד מצרים".

אותה יהירות. אותה זחיחות – והנה זה שוב פוקד אותנו לרעה. אובססיית הנסיגות שוב מכה בנו.

האם ממשלת ישראל גיבשה תוכנית עבודה שניתן ליישם בהתראה של רגע אם נצטרך להבטיח פינוי חירום של היהודים מאירופה בשל האנטישמיות?

מה שהרגשתם בשניות הראשונות אחרי ששמעתם על שחרור החטופים - זו האמת הבהירה והצלולה.

כדאי ללכת לישון בערב כאשר מרגישים עייפות. במקרים שזה אפשרי, כדאי להתעורר באופן טבעי, ללא שימוש בשעון מעורר.

ועדת החקירה ל-7 באוקטובר תצטרך לבחון מה המסר לאויבינו שאף כשהם פותחים במלחמות ואנו מנצחים בשדה הקרב, בסוף אנחנו מוותרים תמיד.

בוז לתלמידי חכמים דומה לקדיחת חור בספינה. בוויכוח אולי תנצח, אבל את הספינה – היחס הכללי של הציבור לתורה – תטביע עמוק במצולות.

על השר דוד לוי ז"ל, שקיבל שכר על הפרישה כמו על הדרישה - שפעל מתוך תחושה טבעית ועוצמתית וזכה להטביע חותם בהיסטוריה של ישראל.

אנחנו צריכים להילחם על חיינו וצריכים מנהיגים שידעו לטעת בנו את הכוחות להסתכן ולא לחשוב שיש איזה רב באיזה מקום שרואה בנו אלימים

שר הביטחון משה דיין העדיף במלחמת ששת הימים לעקור ממקומם יישובים בעמק החולה ובעמק הירדן, במקום לשחרר את רמת הגולן.

ביזוי הכותל על ידי נאומי פוליטיקאים ביום חגה של העיר הוא שפל חדש. עוד מסמר בארון הקבורה של היום החשוב הזה.

התמיכה החרדית בהסכם הנוכחי עם חמאס מוטעית. היה עדיף שלא היו מביעים את דעתם בנושא ביטחוני שמראש הם, לשיטתם, לא שותפים בו.

אי הצבעה בעד החוק השיקרי והמעוות - שיביא גיוס כפוי על הנמנעים מכך - עלול להביא לנזקים חמורים במישור הפוליטי.

הפער שמתחדד כעת בין המצב שבו אנו נמצאים לבין המצב שבו היינו רוצים להיות – עוזר להפריד בין דמיון לבין מציאות.

57 שנים אחרי גבורת הלוחמים בגבעת התחמושת. הציבור הציוני שמגן עלינו גם היום צריך להיות במרכז: בתקציבים, בחינוך, בכלכלה, ברווחה.

הרבה בריתות ידעה ירושלים לאורך דורותיה, אך ברית כמו זאת שהתקיימה בה בסוף השבוע שעבר, ספק אם ידעה ירושלים מיום הייתה לעיר".

ממשלה גלובלית תעשה הכל כדי שלא נהיה עם חופשי בארצנו, כדי שלא נהיה עם

מר שושני שלח אותי לנסות להבין מה מתפקשש לי בדרך להרחבת אופקים סדירה.

המיליונים שצריכים להודות לו, לא מכירים אותו. על הבולדוזר, המענטש והמנהיג שהובא למנוחות בניו יורק

כאב הלב אל מול הצפון הבוער והכשלון האסטרטגי אסור שישכיח את העובדה שהם כרוכים באוזלת ידה של ממשלת נתניהו-גלנט בהשבת החטופים.

הסירוב החרדי לשרת בצה"ל מנומק באלפי תירוצים, שנועדו להסתיר את ה'השקופע', שאסור לחרדי להסתכן להגנת מחללי שבת ואוכלי טריפות.

השיר שגרם לי לבכות ולהבין ששי פיזם האהוב וחבריו לא נפלו לשווא - ומנפילתם עוד יבנה עם ישראל.

היום יום ירושלים – אנחנו שמחים בשמחת הבנים ששבו לביתם המאוחד. שמחים על שיקומה ההולך ומתקדם של זהותנו היהודית המקורית.

נראה שההנהגה הישראלית נכנסה לדרך ללא מוצא, והיא מתקשה לנצח במלחמה. האם הציונות החילונית הגיעה לסוף דרכה?

סוגיית גיוס החרדים דורשת מאיתנו התייחסות יותר עמוקה. אין זה עניין פשטני וחד ממדי של נכון או לא נכון.

חייבים ללמוד את הלקח ולקבל השראה מאותה תקופה. המכה הקשה שהונחתה עלינו הורידה את מפלס הגאווה שלנו ביחס לאויב. הקונספציה התנפצה.

היום, ביום בו לפני חמישים ושבע שנים שחררנו את השומרון, יהודה וירושלים מהכיבוש הירדני, שאלתי את עצמי האם וכמה ניתן לחגוג?

ניצחנו תמיד לא בזכות בנין הכוח, למרות עמדת הנחיתות המספרית. מקור הניצחון שלנו היה ויישאר הרוח.

איני זוכר מנהיג פוליטי, מלבד מנחם בגין, שההמונים כה העריצו ואהבו. דוד לוי, אוהב האדם והעם, יישאר סמל לתקופה שהייתה ואיננה עוד.

לא חסרים אנשים שידברו על המציאות המורכבת בחברה הנפלאה שלנו, אבל חסרים אנשים שידברו אחדות בשפה מאחדת.

מדינת ישראל חייבת להשיב לידיה את השליטה על הגיס הערבי הפנימי באמצעות דה-לגיטימציה פוליטית למפלגות ערביות בדלניות.

עם ישראל השפוי והתאב חיים איננו מבין מדוע נעצרנו, מדוע חדלנו מלשטוף את עזה? למה לא נכנסנו מיד לציר פילדלפי?

כשמשקיפים על הנוף הירושלמי המרהיב, אפשר לראות, בבת אחת את ההישגים האדירים ואת האתגרים המשמעותיים נכון להיום.

יש הורים שבטוחים שחינוך הולך לפי כללי אצבע, דוגמא אישית, ואקסיומות מוכחות. הגיע הזמן שאותם הורים ייחשפו גם לדמעות של הסבתא.

האחדות הרגעית שהייתה בעם התפרקה בשני אוהלים בגבעת רם ושום קול לא באמת נשמע. לא הייתה מלחמה ולא היה ויכוח.

חשוב שנזכור, נחדש, נערוג ונטמיע את הקשר שלנו לעיר הבירה. הכל מתחיל מחינוך ומסמלים שאנו מרימים בגאווה.

יש לאזן נכון את תקציב הביטחון בין רכש מטוסים ובין רכש אמצעי לחימה המתאימים יותר למלחמות העתיד, ובעיקר לזרוע היבשה.

רק אם נשמיע את קולנו שלנו, ונביע את רצוננו העז לשוב ולבנות את המקדש, נוכל להגיע לשלב שמחת ירושלים. אולי המחסום הוא אנחנו.

התנים הם דוגמה ומופת לנאמנות בזוגיות, להורות משותפת ולמשפחתיות. הם מתקשרים ביניהם בדרך כלל לכל החיים.

הציבור הדתי והלאומי נושא בעול בכל תחומי החיים בהצלחה רבה. דווקא בגולת הכותרת, מינוי רב ראשי לישראל, המחלוקת מכלה כל חלקה טובה.

שבעת החודשים האחרונים היו סוג של יום ירושלים מתמשך. ימים שבהם המציאות מתחדדת ואדם מגלה דברים ביחס לעצמו.

הפיכת יום ירושלים לחגה של הפריפריה היא בשורה לא טובה לזכירתו ולהפיכתו ליום משמעותי יותר לדורות הבאים.

היזהרו ממושגים מכובסים כגון "רשות פלסטינית מתחדשת", "ערבויות ביטחון בינלאומיות", "הסדרים עם איראן" ו"אינטגרציה אזורית".

גם בימי לחימה קשים, לקראת הכרעות פוליטיות מטלטלות ולחצים בינלאומיים גוברים, עלינו לשמור על איפוק במחלוקות.

על האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה לקבוע קוד התנהגות ברור המגדיר את גבולות חופש הביטוי של המרצים במסגרת עבודתם

תוכנית הכניעה של ביידן כופה על ישראל תבוסה ונותנת לגיטימציה לתיעוב החמאסי, למקביליו ולמפעיליו ולכן מצופה שתידחה

דווקא ברגע הזה עלינו להזכיר לעצמנו מדוע יצאנו לדרך הזו. לחשוב היטב מה המשמעות והערך העצום של העמדת רב בדרכו של הרב קוק זצ"ל

התנהלות כל ממשלות ישראל ומערכת הביטחון של מו"מ על ויתורים ונסיגות לאויבינו – היא האשמה במצב הנורא שבו אנו נמצאים היום.

הניסיון לרסן, באורח מידתי, את כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, נתקל בהתנגדותם של אלה שמחזיקים בו.

יש הרבה עצב בלמצוא גופה, אבל יש כאן גם הרבה שמחה, שסוף סוף מתחיל תהליך של תיקון, שבו ההרס הבלתי נתפס מתחיל להיות מתוקן.

לפני שאני מגבש את עמדתי על ההצעה, יש לי שאלות שאני מצפה לתשובות עליהן.

עורך דין אברהם הופרט הוא אחד מעורכי הדין המובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין.

למעלה מ - 1,600 אזרחים וחיילים נפלו בקרבות. במותם הם השביעו אותנו, לחסל, למגר ולכלות את האיום הקיומי על עם ישראל ומדינת ישראל.

ככל שמכירים את ירושלים יותר, מבינים שזהו רק קצה הסיפור של העיר שלא מפסיקה לפעום, להתרחב ולהתחדש

המערכה המורכבת בעזה ובצפון וברקע בעולם כולו מחייבת את העם היהודי לחדש ולהאריך את צו ה-8 האחדותי לפרק זמן נוסף

כולנו רוצים את החטופים בבית אך האם ביידן ובלינקן מסוגלים להבטיח שאם חמאס יישאר בעזה - מתקפת 7 באוקטובר לעולם לא תחזור על עצמה?
