ראומה הררי

להוביל את פורים

פורים הוא חג 'פורץ גבולות'. מידי שנה, הוא מאתגר את התפיסות ההוריות והחינוכיות ובודק עד להיכן נמתחים הגבולות ההוריים.

אי אפשר להחליף

אנחנו בעיצומה של מלחמה שמלמדת אותנו ואת הילדים שלנו שאין לנו מקום אחר. שישנם דברים שאי אפשר להחליף.

תקווה היא תוכנית פעולה

הכאב והחששות הם טבעיים ומובנים, ויחד עם זאת, לתקווה יש תפקיד מכריע במערכה על החוסן הנפשי של הילדים.

שיעור בענווה

השאלה המטרידה היא מה אנחנו צריכים ללמד את תלמידי ישראל לקראת המחר, שהוא בעצמו לא ידוע לנו?

האנשים שלא יצולמו

לא תמיד שמים לב אל 'המתייצבים', כי הם פשוט שם. בלי זמבורות, בלי תופים, בלי התלהמות, ובלי איומים הם פשוט מתייצבים

שורפי מחסני התבואה

הגענו לכאן אחרי 2000 שנה קטן עלינו לעצור ולדבר ביננו, לייצר תקשורת ושיח

כשהשנאה מעלה הילוך

החברה הישראלית סוערת כבר תקופה ארוכה, היא עסוקה במלחמות פנימיות המייצרות מחנות "שלהם ושלנו"

קחו להם את הרובים

המבוכה של רשויות החוק בארץ עולה בחיי אדם. נדרשת פעולה ברורה נחושה לאכיפת הסדר באירועי האלימות בחברה הערבית

כולנו תל אביב

בשבועות האחרונים ישיבת 'מעלה אליהו' ותושבי הקהילה שסביבה עוברים מסע של דה לגיטימציה

את מה סופרים?

איך פסקה המגיפה ונתגלה הסוד אותו לימד רבי שמעון, על עומקי תורה הרואים עמוק אל תוך הנשמה ולא אל הרושם החיצוני.

בגיל 86:

"המורה הכי צעירה בישיבה"

המורה שושנה סילברט בת ה־86 לא מתכוונת לפרוש מהמקצוע בעתיד הנראה לעין, ומגלה את הסוד: איך לא נשחקים בהוראה?

מנוע חיפוש

מתנדבי יחידת איתור הנעדרים עובדים סביב השעון, אבל הסיפוק במציאת בן משפחה אובד שווה מבחינתם את הכול

אבי, מורי ורבי

בכנס שהתקיים במרכז 'כיסופים' שיתפו בנות רבנים ידועים שהלכו השנה לעולמם בסיפורים קטנים מחיים בצל אנשים גדולים

פתיחת שנת הלימודים ותותח הדוידקה

אולי מוטב לתת לאנשי החינוך לעשות את עבודתם מתוך אמון בהם, בתלמידים ובעצמנו. דעה

מה, שוב בחירות?

מה הילדים לומדים שלנו עלינו ועל המדינה? האם הם מבינים שמדובר ב'חגיגה דמוקרטית' או שהם מרגישים שעולם המבוגרים מאבד את זה?

להרגיע את תחושת ה'מגיע'

האמת היא שמגיע לנו לחגוג.. אחרי כל כך הרבה מתח, מגיעה לנו הפוגה.

באותה הספינה

הגל הנוכחי מתיש את ההורים ואת מערכות החינוך. הווריאנט מדבק במיוחד, ב"ה הוא מסתמן כמתון יותר מקודמיו.

איך לצאת חיוביים?

גם במציאות המטלטלת, אנחנו צריכים לנסות ליצור טוב ולא רק להימנע מהרע, להחזיק את התקווה.

לשים פילטרים

אם עוקבים אחרי הכותרות, התופעות בעולם של היום מתחלקות לשני סוגים 'הצלחות מטורפות' ו'כשלונות חרוצים'

לאסוף את עצמנו-לקראת אספת הורים

לעיתים קשה לנו כהורים להפריד ביננו לבין הילדים שלנו. ההצלחות הכישלונות האתגרים וההתמודדויות שלהם, הופכים לשלנו

אנחנו במהפכה

במהלך השנים, אנשים כריזמטיים, מרכזיים, סוחפי קהלים ורהוטים, זוכי פרסים ומעוטרי תהילה התגלו במלוא מערומיהם.

השחר עלה!

חמש נקודות למחשבה על חודש ארגון שהסתיים

סוף עידן הקופאיות?

סביר להניח שבתי הספר, חרוצים ומסורים ככל שיהיו, לא יכולים להכין את ילדינו לעולם משתנה כל כך

תפסיקו 'לעוף' על הילדים

האם אתם 'עפים' על הילדים שלכם? האם הוא "נסיך" והיא "חיים של אמא"?

אדמה לא וירטואלית

הסיפור שלנו הוא מאבק עיקש על היאחזות בשטח, על הגשמת ההבטחה על הארץ הזאת

זבנג וגמרנו?

אין תוכנית ריאליטי שתחליף את ה'ריאליטי' האמיתי שמורכב מלמידה יום יומית, מתרגול, מסקרנות והישגים

שלילי פעמיים, בבקשה

בין שתי בדיקות הקורונה ההורים מוצאים את עצמם מיטלטלים בין חשש לחוסר וודאות, בין תקווה לחרדה בין ייאוש לאכזבה.

שלא ייקחו לנו את ההתרגשות

כולנו מכירים את תפאורת היום הראשון: נפרדים בחיבוק מקרוב או מנופפים מרחוק, בהתאם לתקנות

אובדן האמון

הקורונה בוחנת את ערכי הערבות ההדדית שלנו. הקורונה מחברת אותנו זה לזה לטוב ולמוטב.

המסכים המפרידים

בואו לא נוותר על הילדים שלנו, נייצר תקשורת אנושית קרובה, נחפש לראות את העיניים שלהם, נחייך נסביר, נתפעל וננזוף - פנים אל פנים.

מנתב"ג תפתח השנה

מקבלי ההחלטות חייבים לראות את התמונה המלאה ולחבר את הקו שבין פתיחת שערי נתב"ג לפתיחת שנת הלימודים הבאה