ירושת בנות צלופחד
כבר בתקופת חז"ל נקבע שבנות מקבלות עשירית מן הנכסים בירושה לצורך נישואיהן
כבר בתקופת חז"ל נקבע שבנות מקבלות עשירית מן הנכסים בירושה לצורך נישואיהן

איננו רוצים בבדלנות, וזו איננה ברכתו של בלעם. אנו רוצים לשמור על ייחודנו הדתי והערכי.

הרגולטור רואה לנגד עיניו חוק, צדק ואמת. הוא פועל בשם הצדק גם כשהצרכים הבסיסיים של אנשים רבים בחברה אינם נענים.

הדרישה לשוויון מתוך ההנחה שגם בחיי הרוח אין גדול וקטן ואין מי שהשגתו הרוחנית רבה יותר ופחות, עוקרת את תפיסת הרוח מתחילתה.

אנו למדים שאיסוף מידע הוא הכרחי, בין בכלכלה ובין בביטחון.

משה רבנו למד שמנהיגות שכופה מלמעלה, מנהיגות רגולטורית, אינה בריאה וסופה להיכשל, והבין שהוא זקוק לסיוע מלמטה

אין ספק שהשאיפה האישית להצלחה כלכלית היא כוח מניע חזק, אך יש באדם גם צד עמוק של נדיבות, עזרה ותרומה.

למפקד אוכלוסין יש תפקיד חשוב בניהול עם, כשם שיש לו תפקיד חשוב בניהול משק.

תפקיד מצוות השמיטה והיובל איננו להגביר את השיתופיות, אלא לרסן את כוחו של האדם ולהעצים את מקומו של הקדוש ברוך הוא בעולם.

החברה האנושית ידעה זה מכבר את חשיבות המנוחה לצבירת מאגרים, ליצירה, ובסופו של דבר לשגשוג.

המשמעות של חיים על פי אמות מידה של צדק היא ללכת בדרכו של בורא עולם.

עם ישראל ידע תמיד ליצור יש מאין. כל אימת שהוגבלנו, ידענו ליצור ולחדש, במזרח ובמערב.

גם מעשה של דבקות בה', שנעשה ברגע הגדול ביותר מתוך הלב הטהור ביותר, איננו מבטיח הגנה מפני אישו הגדולה של הקב"ה

הכוהנים הם אנשים גדולים וצדיקים, בני בחירה ועובדי ה', אבל יחד עם זאת הם גם כלים מכלי המקדש. ההון האנושי של המקדש.

אין חברה בריאה בלי מוסר, ואין חברה משגשגת בלי נטילת אחריות. חברה איננה מכונה אוטומטית.

האדם מצווה לפתח את העולם, ליצור ולחדש. אבל אחר שנוצרה היצירה היא פוסקת להיות רכושו הפרטי ומקבלת חיים משל עצמה.

ההכרה ביצירתיות האנושית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אצל בצלאל, חשובה ביותר, והיא נוגעת למדיניות כלכלית.

חטא העגל הפך לסמל קלישאתי לצייקנות והזהב והכסף נתפסים בעיני רבים כסמל לכיעור. אולם מה שמתואר בתורה בחטא העגל הוא ההפך הגמור.

הנוקט חשאיות בפני הזולת מבקשת להשאיר את כל הידע בידיו.

המשכן לא היה מקום זר לבני ישראל. ההשתתפות המלאה שלהם בבניית המשכן מצביעה על ההשתתפות הלגיטימית בחומרים המבטאים את ערך העושר

תפקיד מערכת המשפט איננו שיפור תנאי החיים של הבריות אלא ביטוי של הצדק האלוקי.

כאשר אדם יגע לפרנסתו, ההון שהוא צובר הוא יגיע כפיו. כמובן שגם בכך יש לראות את מגע ידיו של הבורא, אבל האדם רשאי לראות ברכה בעמלו

שתי הוראות של משה בפרשתנו יוצרות תחושת אי־נוחות אצל קורא בן זמננו, ושתיהן צריכות ללמד אותנו לקח חשוב.

מרקסיזם איננו תפיסה כלכלית בלבד. ביסוד המרקסיזם טמונה ההנחה שמהות האדם היא ייצור לשם קיום, צריכה ושליטה על הטבע.

אחת המסקנות שעלו במחקרים בתחום הפסיכולוגיה הארגונית היא שהטבת תנאי העובד לא רק שאינה גורעת מפריון העבודה אלא משפרת אותו

סוד הברכה טמון בביטוי האישי ההולם את הכישורים והאופי המיוחד לכל אדם.

יוסף הצדיק, בשבתו כממונה על אוצר המלוכה של פרעה, עשה את כל מה שנחשב לשלילי בעיני אנשי השוק החופשי.

בפרשת מקץ התורה מספרת על חוכמתו של יוסף ועל המהלכים המתוחכמים שנקט כדי להביא את אחיו להכיר בחטאם כלפיו.

יוסף הצדיק צריך להיות נר לרגלינו. גם במצבים קשים אסור להתייאש, ואפילו להפך - מן הקושי ליצור ולהיוולד מחדש, וה' יצליח בידנו.

בפוליטיקה כמו בכלכלה עומד האדם בפני הלא נודע. במקרים כאלה לא מומלץ להמר על אפיק אחד.

אחד הכללים בעיצוב מוצר הוא להימנע מתחכום יתר. מוצר מתוחכם מדי עלול לתסכל את המשתמשים.

ההנחה שהעוגה הכלכלית היא עוגה מוגבלת ולכן יש צורך לדאוג שהיא תתחלק בשווה, היא התעלמות מן היצירה האנושית. המשק לעולם איננו מוגבל

ניתן לעמוד על אופיו של אדם מן האופן שבו הוא מנהל את משאו ומתנו, ולא רק מכישוריו העסקיים.

חוקרים ורבנים: ליהדות יש עמדה ערכית משמעותית שאמורה להשפיע על המדיניות הציבורית הכלכלית בישראל
