יוסי אחימאיר

גג איראני לחזבאללה

מצב המלחמה, הסכנה לביטחון ישראל, הם מאז השבעה באוקטובר חלק בלתי נפרד מחיינו לתקופה ארוכה

להפיח מחדש את רוח תש"ח

ככל שהצלחנו מול צבאות סדירים, כשלנו מול אירגוני טרור ברבריים, שפועלים מתוך רצועת עזה, דרום לבנון ובתוככי יו"ש.

קרן אור בצפון

בתל-אביב לא רק "חוגגים" – גם מפגינים. הן למען החטופים והן לשם הפלת הממשלה, אשר העומד בראשה נתן את האור הירוק לפעולה ההירואית.

מהפיגומים אל הצמרת

איני זוכר מנהיג פוליטי, מלבד מנחם בגין, שההמונים כה העריצו ואהבו. דוד לוי, אוהב האדם והעם, יישאר סמל לתקופה שהייתה ואיננה עוד.

רק בלי התלהמות

גם בימי לחימה קשים, לקראת הכרעות פוליטיות מטלטלות ולחצים בינלאומיים גוברים, עלינו לשמור על איפוק במחלוקות.

מכתב גלוי לשגרירת אירלנד

כבוד השגרירה, חבל שלא קראת את אמנת החמאס טרם שפירסמת את מאמרך ה"מתקתק", ואז היית מבינה טוב יותר למה מתכוונים החמאס

"אל-ג'זירה" בשוויץ

בעוד שוויץ כמעט איננה משתנה, את חוצות הערים במדינות הסובבות אותה צובעים המוני מפגיני שנאה בכאפיות בדגלי פלסטין, ובכרזות הסתה

בארץ השקד

לפי מודעות הענק שפרסם בעיתונות סוף השבוע, אבי שקד כנראה אינו חסר ממון בכיסיו. כגודל המודעות - כך גודל האבסורד הפוליטי.

"צפירת הרגעה" ערב האסון

העיוורון שלנו, בהיבט הצבאי והמדיני, הוביל לגדול המחדלים ב-76 שנות המדינה. לאסון כבד מנשוא ולהשלכות שהן מעבר למה שקרה בעוטף עזה

המופתי הנאצי – מקור ההשראה

חמאס, חזבאללה, איראן - הנאצים של זמננו – הנחילו לישראל אסון כבד, אבל את זממם הסופי לא הצליחו לבצע

שנים-עשר הרהורים על המצב

טרור הוא לא רק פיגועים, רצחנות. טרור הוא לא פחות מזה - הפצת שקרים ותעמולה כוזבת

עשרה הרהורים: ככה עושים יחסי ציבור

הולך וקרב יום העצמאות ה-76. היום הזה צריך להטעין כל אחד מאיתנו בגאווה, למרות מה שעבר עלינו מאז יום העצמאות הקודם.

איזו מין הפגנה?

ראש הנחש הרוצח נהנה למראה הפגנות הזעם והכאב בישראל, השסע שחוזר על עצמו, ומן הגל האנטישמי הגואה ברחבי תבל.

עד לאיזה שפל של ביבים תרד, אדון שוקן?

"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", "הארץ".

זה לא העיתוי לתגובה

על שולחנו של ראש הממשלה ניצב הטלפון האדום. פעמיים ביום נעשה בו שימוש בשיחות דרמטיות עם הבית הלבן.

מו"מ כמעט חסר תקווה

הנייה מקשיח את עמדתו, גם אחרי שנוכח כי ידו של צה"ל מגיעה לכל מקום ולכל מחבל, כולל בני משפחתו.

בקיבוץ ההרגה

כאן, בכפר עזה הנטוש, בשקט המתעתע, המזוויע, כמו גם בבארי, בניר-עוז ובשאר היישובים הנטושים אף הם, עולה ביתר-שאת שאלת המחדל הצבאי

חידת נתניהו

גם אם נתניהו אינו אומר את המלים המפורשות "אני אחראי", הוא יודע שעליו ייפול ה"תיק". עד אז הוא עושה הכל לחלץ את ישראל מהבוץ

משני צידי השביל הפוליטי

סנה ואחימאיר, קבורים בנחלת יצחק. הראשון מצד שמאל לשביל הכניסה, יריבו הפוליטי מימין לשביל. דור הנפילים.

ספר הג'ונגל

מדינות ידידותיות מפנות עורף למדינה שיצאה להגן על עצמה. אצבע עקומה מופנית כלפיה.

ה"אני מאשים" של אחי יעקב

יעקב מדבר בספרו בשם האב – אני מאשים את כל אלה שפגעו בו, העלילו עליו, שלא העריכו אותו, או בשפתו של יעקב – החמיצו אותו.

עין פקוחה מזרחה

מאז השבעה באוקטובר, שבתוכו אנו שרויים בכאבנו ובאבלנו, שמסיח את דעתנו מהגבול הארוך ביותר של ישראל.

סוף מעשה במחשבה תחילה

יואב קיש, די ליוזמות הנשלפות מן המותן וגורמות רק נזק – וקודם כל לך. סוף מעשה במחשבה תחילה.

צביעות עולמית

נשיא ארה"ב משעבד את התמיכה המוחלטת בדמוקרטיה היחידה במזה"ת לצורכי מערכת הבחירות שלו

טריומווירט של רעל

הטריומיווירט של ראשי הממשלה לשעבר הוא מכונת הרעל האמיתית, המתמדת, הפוגעת לא רק בממשלה אלא בביטחון ממש.

לחץ כנגד לחץ

על יצחק שמיר, בעמידתו נגד כל לחץ לנסיגה ישראל, הייתי סומך לחלוטין. ומה על נתניהו?

שת"פ רוסי-חמאסי

נציגי חמאס מרבים לבקר במוסקבה, זוכים לעידוד מן הדרגים שעימם הם נפגשים

קול שונה בעולם הערבי

ערוצים אחרים עסוקים בליבוי הקרעים בתוכנו, מהדהדים את שלטי החוצות: "אתה הראש, אתה אשם".

את הנעשה אין להשיב

אילו שרון היה היום ראש הממשלה, האם היה מונע מראש את המחדל בגבול והטבח בישובי עוטף עזה?

קיר הברזל

הכה את ביבי – ומיד תקבל ראיון בזק. גם תקבל שי - תוזמן לפרשן באולפנים.

הרהורים בעת מצוקה

טילים על גוש דן? טילים על העוטף? שלושה חודשים מפרוץ המלחמה? משהו כאן לא מסתדר לי, בלשון המעטה!

לקראת עידן חדש

המלחמה חשפה, כפי שלא נחשפנו מעולם, את גודל השנאה העולמית לעם היהודי ולמדינתו

כשנתניהו ביקר בבארי

אסון השבעה באוקטובר קרה לאחר עשרה חודשים של הפגנות קשות נגד נתניהו ונגד ממשלת ה"ימין על מלא" בראשותו.

תופעה מלחמתית חסרת תקדים

האם ראש הממשלה יעמוד במילתו, שישראל לא תשקוט, תמשיך בלחימה, עד שיושגו שלוש מטרותיה

מהאג יצא מתוק

הטבח בשבעה באוקטובר חייב לשמש נימוק מרכזי לכך, ששלטון ערבי-טרוריסטי ביו"ש יסכן את עצם קיום ישראל

החשש מקנן בלב

בישובי קו התפר בשרון האוויר צח, השדות ירוקים, הנוף יפהפה – אבל החשש מקנן בלב

"למנצח על הניתוח"

מאמר לזכרו של עיתונאי "מעריב", אברהם תירוש, שמילא בעיתון את כל התפקידים במשך 45 שנה, ופעל בסתר למען עליית יהודי ברית-המועצות

אחים ולא רק בשכול

תא"ל אסעד מבטא את התחושות הקשות הרווחות בעדה הדרוזית. הלווייתו של סופיאן היתה עוד הזדמנות לבטא את האכזבה

מפחידים את עצמינו

הכבישים שוב פקוקים, מופעי הבידור והתרבות התחדשו, המרכולים עמוסים. נכנסנו לשגרת מלחמה, והדאגה לשלום החטופים רק גוברת

לבבות רועדים בבית

בעורף תמיד דואגים יותר מאשר בחזית. בעיקר מחוסר ידיעה על היקרים להם.

דור העתיד של הפוליטיקה

לטרוריסטים לא איכפת מהאבידות הכבדות שלהם, רק את הכבוד המדומה הם מבקשים.

בית"ר - הצבא העברי שבדרך

טובי בנינו-לוחמינו, פועלים בגבורה להשיב את הביטחון ולהסיר את איום הטרור הברברי.

מלחמת עזה

כאשר פרשני "ידיעות אחרונות" כותבים כי חמאס הקשיח עמדות, חמאס זחוח – האם הם מפרשים מציאות, או שהם מבקשים להחליש את רוח צבאנו?

לא רפובליקת בננות

ללא ספק השתתפות המזכיר בלינקן והיועץ סאליבן בישיבות קבינט המלחמה היא מרחיקת לכת במעורבות האמריקנית, לטוב ולרע.

איריס חיים – אשה גדולה מהחיים

גוש קטיף זהו נושא השייך לזיכרונות העבר. את הנעשה בזדון אין להשיב

שג'אעיה – שם ארור

אני רק שואל: האם שווה המחיר של מות שני לוחמים כדי לחלץ גופות של שני חטופים?

בשש אחרי המלחמה

כאשר התותחים יפסיקו לרעום אפשר לצפות לחידוש מלחמת ההאשמות הדדיות שעלולה להתגלגל הפעם לכדי מלחמת אחים.

הימים הנוראים

הפוליטיקה חוזרת במלוא ליכלוכה לסדר-היום. הצמד הזועם אברמוביץ'-את-פלג הוא על תקן של מחרפי הממשלה והעומד בראשה.

הפלגנים בתוכנו מחדשים את הקרב

המלחמה עודנה בעיצומה והפלגנים בתוכנו מחדשים את הקרב הפנימי, ולעזאזל החמאס. ושוב – מנין המימון?

על חרבנו נחיה – הצעת נאום

המחדל הקשה יחקר לעומקו. עתה מבקש אני מכם, אזרחי ישראל, לסמוך על קבינט המלחמה, למען השגת המטרה המשולשת

הרהורים בצוק העיתים

כל ביקור בישראל של שר החוץ בלינקן צריך לעורר דאגה. הלחץ עלינו גובר מצד הידידה הגדולה ביותר שלנו.

המקדשים את המוות

ישראל תנצח בסופו של דבר, אבל תלקק את פצעיה הכואבים עוד זמן רב. יעברו שנים עד שתתאושש מן הטראומה.

הרהורים בצוק העתים

מלחמה חדשה משכיחה מלחמה ישנה

החמאס ממשיך לתעתע בנו. מנסה לסחוט עוד ועוד תנאים לעסקת השבויים. אין ברירה.

"בצלם": החלום ושברו

גם בימים אלה, כשישראל מוצאת עצמה תחת מיתקפה ברברית "בצלם" ושות' מגבירים את תעמולתם.

הרהורים בצוק העתים

למרות האנטישמיות הגואה באירופה ואמריקה, ישנם ישראלים שעדיין מחפשים שם שקט ושלווה מעבר לים.

"מהים עד הנהר"

קיבלנו שיעור מר ונמהר עקב עצימת עינינו אל מול עליית החמאס ואל מול רצונו להוציא אל הפועל את אמנתו הרצחנית.

"חברון" בעוטף עזה

איש ספר היה גנדי. לא היה אוהב המולדת יותר ממנו – ותעיד על כך הספריה העשירה שאגר בביתו וכולה קורות ארץ-ישראל.

הרהורים בצוק העתים

החמאס עלה לשלטון על-ידי הבוחרים ברצועה. כשצה"ל פוגע ב"סתם אזרחים", עלינו לזכור שהם-הם שהעלו את החמאס,

פרידה מאיש ההדר הז'בוטינסקאי

מתוך דברי הספד בהלווייתו של מרדכי (מוטקה) שריג ז"ל, היו"ר השמיני של מכון ז'בוטינסקי

מחכים לשלושים ילדים

מה צופנים השעות והימים הבאים? – שואל כל אזרח את עצמו. הפרשנים משערים, מנחשים, מבלבלים. פטפטת בלי סוף, מיותרת.