מעצרו של הנגד מ'פרשת המסמכים' היא מאותן החלטות חריגות שמוצדק להביאן לדיון בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון.
האם אתם מודעים לכך, שבדרך זו אתם משרתים נאמנה ציבור אחד בחברה הישראלית, אבל פוגעים קשות באמון של חלקים אחרים בציבור, כלפיכם?
ההתנהלות המופקרת של מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל מלבד היותה פוגעת באותם יחידים היא מהווה אבן נגף לכל עם ישראל
לא להיסחף לאופוריה ולניסיון למחטפים מהירים. החל בהתיישבות בעזה שלא ברור אם היא נכונה, ובוודאי לא כרגע.
ימי ההורים וההזדמנות המיוחדת של המחנכים לנפוח חיים בתלמידיהם ולגרום להם להבין שאף אחד מלבדם לא יוכל למלא את שליחותם בעולם.
כולם יודעים שהרפורמה המשפטית של יריב לוין לא תעבור. אז למה שוב להרגיז חלק לא קטן מהעם שלנו בהצהרות מיותרות ולא מעשיות?
הקונספציה לא רק בביטחון; הגיע הזמן שממשלת הימין תפנים שאם היא לא תשלח את היועמ"שית הביתה, היועמ"שית תשלח הביתה את ממשלת הימין.
יוסי אחימאיר מצביע על שינוי דרמטי בגימנסיה העברית "הרצליה" תחת הנהגת המנהל זאב דגני
המלחמה הנוכחית הביאה לעלייה מטאורית באחוז החיילים שפונים לטיפול נפשי ולהכרה כפוסט-טראומתים, והשיא עוד לפנינו.
כדאי להיפרד מהפיקציות, להוציא את הפוליטיקאים מענף התקשורת, לוותר על המשימה הבלתי אפשרית של "איזון" העונה על דרישות כולם
עיתונאים, לא מעניינת אותי הרכילות הצהובה שלכם. נבחרי הציבור ופקידיו, נבחרו בגלל כישוריהם ויושרם שלהם, ורק על פי זה הם יבחנו.
אמירות האוחזות בקרנות המזבח, רק כדי שמי שיושב על הברזלים או כבר עזב את הישיבה לא ייכנס תחת האלונקה, מרחיקות את עם ישראל מתורתו.
כמה פעמים אנו מרגישים נוח מכדי שנעשה שינויים בחיינו? אולי אנחנו כאלה גם כאשר הדבר הנכון הוא להתקדם לאתגר חדש או לארץ ישראל?
ראשית חכמה, טרם שיחלו בוויכוח, יש להבין מה טיבה של מחלוקת?
דבריו של יעלון מוכיחות כי הוא איננו שייך לקבוצת הלוחמים והמפקדים אשר סיבת יציאתם לקרב וחירוף נפשם נובע מהתשובה לשאלה למה?
נוצר כעת חלון זמן טקטי ומדיני שבו ניתן לבצע שינויים גדולים בשטח למול התנגדות חלשה עד אפסית של האויב
הלבנונים רוצים לתקן את הגבול לטובתם כך שהאדמות של הכפרים שלהם יהיו אצלם. לצערינו מקבלי ההחלטות שלנו לא מציעים הצעה הפוכה
מנהיגים פרוגרסיביים מורים ליהודים להסתיר את זהותם בעוד הם מפלילים את ישראל ומאפשרים למשסים האנטישמים לפעול כאוות נפשם.
ועדת חקירה ממלכתית היא צורך של הממלכה/המדינה, לא כדי לחפש אשמים, אלא כדי למנוע הישנות של האסון.
הלוואי ואמצא פרטנר ממתנגדי הממשלה, נלך יחד ונבקש מהנשיא שייתן חנינה לנתניהו. שיוציא כבר את המשפט הזה מחיי העם שלנו.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
גם האויבת הגדולה שלנו, איראן, וגם חלק משלוחותיה (ה"פרוקסים" שלה) טרם הוכרעו, ועדין מאיימים עלינו. המאבק בעיצומו.
מאבק עיקש מתנהל נגד כניסת "פורום משפחות שכולות משותף" למערכת החינוך, גוף המשווה בין רוצחים לנרצחים ומעורר סערה ציבורית.
בעוד המלחמה גובה קורבנות והמדינה מתמודדת עם משברים, סוגיות מהותיות כמו תאונות הדרכים נדחקות הצידה.
"בתשובה לשאלה מדוע הסתער קדימה, השיב כי 'אמרו לנו שהחרמון הוא העיניים של המדינה'". סיפור הגבורה של כובשי החרמון ביום הכיפורים
עוד לא מאוחר לתקן. ייתכן שכעת זהו זמן פיוס חשוב, לכבד ולהזמין את הרב דוד יוסף לכנסים ולמעמדות ציבור של הציונות הדתית ומוסדותיה.
סופה של שלטון אסד עשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולפתוח בפני ישראל חלון הזדמנויות לצד איומים חדשים.
בתוך המציאות המשתנה במזרח התיכון, על מדינת ישראל לרענן את החזון הציוני ולתפוס כמה שיותר שטח בסדר העולמי המתהווה. דעה
הנסיון להפוך את 'הפטריוטים' ל'ייקום מקביל' מתעלם מכך שהציבור בסך הכל משווע לקמצוץ אמונה.
ראש הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ"ל אחראים לגמרי לאסון טבח שמיני עצרת אבל גם לניצחון הגדול ביותר של האומה הישראלית מזה 3,000 שנה
לאחר שמחצה את אויביה מדרום ומצפון, ולאחר נפילת משטר האימים של אסד, חייבת ישראל להשמידת את היכולות הגרעיניות האיראניות.
זה שנים המציאות בסוריה לא הייתה ברורה. בסוריה, עד עכשיו, שלטו העלווים שהם בסביבות עשרה אחוזים מן האוכלוסייה.
הקורא מוזמן לדמיין מה היה קורה אילו סינוואר היה ממתין בסבלנות למימוש התוכנית האיראנית המקורית – הסתערות בו זמנית בכל הזירות
מאבקי העבר הרחוק חוזרים בזירה המשפטית העכשווית – האם החברה הישראלית תלמד מהשגיאות של ההיסטוריה?
עבירות אמורפיות כמו הפרת אמונים יוכרעו לפי נטיית הלב של השופטים, אבל גם לפי היכולת להציג את הסיפור, ובזה אין לנתניהו מתחרים.
גם בישראל 2024 אנחנו יכולים לשמוע על מקרים של חוסר מודעות משווע שיכול לגרום לעגמת נפש שהייתה יכולה להימנע אם היינו משקיעים יותר
"ממלחמות אברהם בארבעת המלכים ועד כיבושי דוד ושלמה: התיעוד התנ"כי והמסורות ההיסטוריות על הקשר בין דמשק לארץ ישראל".
זה היום להביע מחאה כנגד השנאה האובססיבית לנתניהו ששיבשה את שיקול דעתו המוסרי והאסטרטגי של מחנה פוליטי שלם
מבחינת היועמ"שית, הפרקליטות ובית המשפט העליון, האינטרס הפוליטי להפלת נתניהו הוא עילה להמשך קיום המשפט, גם על חשבון ביטחון ישראל
אין בעם ישראל אדם הפטור מלימוד תורה ואדם המחזיק את התורה. כל ישראל צריכים להיות חלק מהתורה. יש עומק הלכה שיכול להתחדש רק במלחמה
ייקבע מועד, בו כל שביל ישראל, לאורך ולרוחב של ארצנו, יימלא מטיילים. ביום אחד, העם כולו יצעד בכל ארץ ישראל. בחגיגת ריבונות שמחה.
משנתו של דוד בן-גוריון מול גישות ההיפרדות בימינו – מה ניתן ללמוד על סכנות הוויתור ומה המשמעות האסטרטגית לישראל כיום?
היום כעבור יותר משנה מתחילים להבין ולקלוט את הטוב הגדול שיוצא מאותו אירוע נורא.
איך צה"ל, בחלוף הזמן ובתנאים הקשים, מצליח להדגים את האחדות, הסובלנות והכבוד הדדי, והופך את המלחמה למודל לחברה ישראלית מאוחדת
מתוך מסירות נפש וגבורה, עם ישראל עולה קומה במלחמת התקומה. האור שזורח כבר בוהק בעוצמה, מבשר על עתיד מלא תקווה וגאולה
הרב יואל בן-נון מתרגש מהתפתחויות היסטוריות במזרח התיכון שמזכירות את חזון ישעיהו: הפלת שלטון אסד, ותקווה לעידן חדש של צדק ושלום
האם אין דרך מלבד מלחמה מתמדת? הרב פרומן ז"ל הבין שעם חמאס צריך לדבר באמונה. מי שמאמין לא מפחד מפני המלחמה - וגם לא מפני השלום.
מדהים לראות איך אלופי הפרוגרס ומשרתיהם בתקשורת טעו והטעו בכל תחזית שלהם. רוח חדשה מנשבת בעולם כולו – רוח של חופש, רוח של אמונה.
למרות כוונותיך הטהורות מעשיך הרעיוניים מנציחים את חוסר האפשרות ליצירת אותו גשר "מתוק" שאתה ואני מייחלים לו.
במהלך השנים נוכחנו בהתממשות החזון של שילוב הציונות עם התורה והלאומיות עם היהדות.
ההתעקשות של גולדה מאיר לפני 50 שנה לא למסור לסורים את התילים בגולן, הצילה אותנו עכשיו מנוכחות המורדים הג'יהאדיסטים
מציאות שניתן להגדירה כמתחילה בשמחת תורה, ה- 7.10 היום הנורא.
נבצרות – הפחד שגלי תפטר את נתניהו, זו מילת הקסם שמהלכת אימים על הציבור הימני בישראל.
במה עסוקה התקשורת הישראלית? במה עסוק הציבור בישראל? בין השאר - בשאלת יעדי הטיסות המומלצים וברפרטואר הסופגניות ברולדין.
מושגי יסוד כמו הסכם האומה, הסכמי חודביה, אישים כמו חוי בן אחט'ב או סעד בין מועד' אינם ידועים כלל. לא רק בקרב הציבור הרחב.
ההתמודדות החשובה הזו עם החובה להפריד בין חילוקי הדעות ובין שנאה, חלילה – הולכת אתי לאורך עשרות שנים.
בדיוק כפי שבעל עסק לא יפקיד את ניהולו בידי אדם שאינו מאמין במוצריו, כך גם במדינה – מדובר במתכון לכישלון.
הדברים של חברת הכנסת קטי שטרית הם תמצית תפיסת הליכוד את תושבי הפריפריה שכאילו הם בכיס שלהם ויהי מה.
ביקורת ותובנות על עמדת הנהגת הציונות הדתית הפוליטית
