הרב שמואל יניב, סבם של האחים שנרצחו בפיגוע בחווארה, כותב על נכדו יגל יעקב הי"ד: "היה בחייו לגאון ולתפארת".
חובתנו הקדושה לסדר את דרכי חיינו באופן המביא שלום ואהבת אחים בעמנו, עד שנהייה ראויים לברכת ה' על תעודתנו.
רק פעם אחת בחיי חוויתי חילול שבת בבית חולים. היה זה כשליוויתי את חמותי ז"ל, לאשפוז עקב בצקת ריאות.
זו אחת הברכות היפות שאפשר לקבל. עם ישראל השקיע הרבה בבניית המשכן, המרכז הרוחני שליווה אותנו במדבר.
לצערנו אנו שומעים יהודים לא מעטים משתמשים במילים "הם לא אחים שלנו" על רקע הרפורמה המשפטית. כמה מצער.
מה צריך להתרחש כדי לקבל מקרני אור הקב"ה – הרב דרוקמן בדבר תורה לפרשת כי תשא – פרשת פרה.
כשעם ישראל שרוי בצרה, הוא אמור להפעיל את המנגנון הפלאי של י"ג המידות, על מנת להגדיל את כוחה של מידת החסד על הדין
במקביל לדברים שנעשו במחנה ישראל, התרחש גם על ההר למעלה דין ודברים בין הקב"ה ומשה.
כיצד ניתן להבחין בין הדבר האמיתי לבין החיקוי? מוזמנים לצפות בדקה על פרשת כי תשא.
השורש של חטא העגל הוא אותו קוצר רוח, אותו רצון לקבל הכול כאן ועכשיו.
דומה כי האמנות כאמצעים רבים אחרים כמו המדיה או סכין מנתחים, יכולה להרע או להיטיב עם האנושות.
יש שמבדילים בין עיקש לעקשן. לדידם להיות עיקש הוא הצד השלילי של התכונה הזו, בעוד שלהיות עקשן מבטא את צידה החיובי
שבת אצל ההורים בהרצליה. בשבת בבוקר, הרב יהודה בוטמן מבית הכנסת "עונג שבת" אמר משהו מעורר מחשבה
קהילת "מתחדשות" של סיון רהב-מאיר מוציאה לאור מגילת אסתר עם הברכות והמנהגים ו-15 קטעים קצרים ומעוררי מחשבה.
בפורים תשפ"ג אנו ניצבים בפני "פור" מאיים של בירור פנימי בעם ישראל. למפרע יתברר כיצד גם המהלך הזה יביא לטובה.
מדוע למרות שהיתר הביזה כתוב בפירוש בספרים, המגילה מדגישה פעם אחר פעם, שהיהודים לא שלחו ידם בביזה?
להסתכל על העוני ונתינת מתנות העניים, לא כחסד וחנינה, אלא כחובה משפטית של גמול על הטובה שהעני עושה לחברה
ההשפעה של המידות על הבגדים שלנו מתגלה לראשונה בפרשתנו.
יש כאלו שבשבילם לקנות בגדים זה סיוט, יש כאלו שרואים בזה תענוג. דבר אחד ברור - לבגדים שאנו לובשים יש משמעות.
הבעיה העיקרית של האורים ותומים היתה התלות בכהן שיפענח את המסר. פתח לערפול האמת הא-להית, אפשרות להסתרת פנים ולחופש הבחירה.
הזית הוא מהפירות שבהן השתבחה ארץ ישראל, והתועלת העיקרית של הזית היא לא הפרי עצמו אלא 'זית שמן', השמן שמופק ממנו.
אף אחד לא מזלזל בקושי שעומד לפנינו. ברור שכבר ישנם נזקים – ועוד יהיו – מהמתח הנוכחי, אבל צריך גם פרופורציה.
הרב שלום יזדי, ראש בית הוראה מאור ישראל בשדרות, מציג את המדריך המלא לספרדים לקראת פורים
אהרון נבדל מכלל ישראל. לא חלילה מגאווה, אלא מעליונות מעלתו ועל עם ישראל להפנים כי חפץ ה' ביקרו וראוי הוא להיות מרכבה לשכינה
יחסי דתיים חילוניים הם מורכבים ומסובכים, הטיפול בבעיה זו אסור לה להיעשות ביחס של משטמה ודחייה
מרכיב יסודי ומרכזי של היהדות הוא שהמדינה תהיה מדינה של צדק. הרב אברהם בלס בתגובה על מאמרו של הרב דוד סתיו
בעקבות בניית המשכן בפרשה, נעסוק השבוע במחלוקת הראשונים האם בית המקדש השלישי ירד מהשמיים, או שייבנה בידי אדם
על הקשר בין בניית המקדש לבריאת העולם ואיך כל זה קשור אלינו היום? הרב דרוקמן בדבר תורה לפרשת תרומה
שלמה המלך בונה המקדש מבהיר: ה' לא נמצא במקדש, אלא בכל המציאות ומעבר לכך. המקדש הוא כתובת עבור בני האדם, לפניה אל ה'.
משקיעים הרבה במראה ובתדמית החיצוניים ולפעמים קצת פחות בעולם הפנימי. אולי הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות?
יוסל'ה היה האיש הכי עשיר בעיירה קראקוב. כולם ידעו שכמה שהוא עשיר גדול, ככה הוא קמצן גדול. סיפור לשבת.
כל דיין שאינו דן דין אמת, גורם לשכינה שתסתלק מישראל, כל דיין שדן דין אמת לאמיתו, כאילו תיקן כל העולם כולו, וגורם לשכינה שתשרה
כאשר אדם בונה משכן אמיתי בלבבו הוא הולך ויוצר, מגיע לכל המערכות וחייו הם רצף אחד גדול של תורה ומעשים טובים.
ד"ר חנה קטן על פרשת השבוע "מי הכיור מסייעים לבני הזוג שרוצים לבנות מחדש את בית המקדש הפרטי שנחרב"
רב העיר צפת עם דבר תורה אקטואלי על רפורמת לוין וההתנגדות אליה באופוזיציה וברחוב.
בדבר תורה לפרשת "משפטים" מסביר הרב דרוקמן על כוחה של התפילה.
שופטים נחשבים לא-להים, ומערכת המשפט אמורה להיות נשגבה וא-להית. אבל הם יכולים גם להכזיב, "וכאחד השרים תפולו".
כל בית דין שעושים פשרה, אומר הרמב"ם, תמיד הרי זה משובח. במילים אחרות, פשרה משובחת היא, אך זאת רק קודם או עם תחילת הדיון
איך לומדים מפרשת השבוע לא לזלזל בצעדים קטנים ברוחניות? יהודה וילנר בדבר תורה מתורת רבי נחמן מברסלב לפרשת משפטים.
בכל הריון האישה מכניסה את עצמה למצב של סכנה, ולכן היא גם מברכת 'ברכת הגומל', לאחר הלידה.
נתאר לעצמינו זכות להיפגש עם צדיקים מדורות קדומים יותר... לאיזו רוממות היתה מגביהה אותנו פגישה כזאת!
חוק חינוך חובה מאלץ את ההורים להפקיד את היקר להם בידי מערכת זו למשך 12 שנה. אלא שזה לא נגמר שם.
התופעה הזו של ניצול המערכת המשפטית לגבות על ידה את העוול והרשע מלווה את האנושות כבר משחר ילדותה
מה הקשר שלנו לרעידות האדמה בטורקיה מלבד משלחת 'ענפי זית'?
לפעמים אנחנו משקיעים אנרגיות רבות, אבל לא בדקנו היטב שזה במקום הנכון. לא חבל? דקה על פרשת יתרו עם תובנה לחיים.
נתינת התורה דורשת תשומת לב גם לחווית הלמידה ולא רק לתכניה.
עצם מציאותה של מערכת משפט בה השופטים הינם בעלי מידות, הן בכמות והן באיכות, כעצת יתרו- מרחיקה את העם ממידת סדום.
מה אפשר ללמוד ממישהו שכל מידותיו רעות? יהודה וילנר בטור לפרשת יתרו
עניין כיבוד הורים מוזכר בפרשתנו בעשרת הדברות- 'כבד את אביך ואת אמך'. אך עוד לפני כן בפרשה מוזכר עניין נוסף של כיבוד הורים
סיפורו של יתרו מעלה שאלה אקטואלית מאוד: מה אנחנו עושים עם מה שאנחנו שומעים?
הרב זלמנוביץ: קריאות ההסתה לרדת מהארץ או להעביר חברות כלכליות לחו"ל באות מצד אנשים שאינם מאמינים בשיבת ציון.
אנו למדים שבהלכה היהודית העצימו מאוד את חשיבותם של שבעת המינים שהמקור המרכזי להעצמה זאת הוא התלמוד הירושלמי
הנטיעה עצמה היא חלק מגאולת ישראל, ולכן איננה פחותה מקבלת פני המשיח, ואולי יותר מכך – היא חלק מקבלת פני משיח.
מהו המקום שפה תמיד מעדיפים את הטבע על פני נס אפילו כשהוא עלול להמית אותם? יהודה וילנר בטור לפרשת בשלח
המדרש המפורסם על קפיצתו של נחשון ראשון לים, ללמדנו על כל הנחשונים שבכל הדורות, המוכנים לקפוץ את הקפיצה הראשונה
השירה המקראית מוסיפה פרשנות, העמקה ורבדים נוספים של משמעות לסיפורי התורה.
המרדף אחרי הכסף, מלווה אותנו כל החיים. מה הסוד שיכול לתת לנו ביטחון כלכלי ושלווה אמיתית?
בראותם את המצרים טובעים בים, העלה אותם משה רבנו למדרגת אמונה הגבוהה בהרבה מקודמתה, 'ויראו העם את ה''.
"פרשת המן" אינה מיסטיקה אלא תובנה עמוקה: הפרנסה והכלכלה אינן רק תוצר מחשבות אנושיות אלא הן "מן" השמים.
