סגר כללי נוגד את ההלכה היהודית ובאותה העת פוגע גם בדמוקרטיה. סגר כללי עומד בסתירה ליסוד היסודות של תורת ישראל הבחירה החופשית
זו שנה קשה מבחינה רפואית, כלכלית, חברתית וגם קשה מבחינה דתית; אולם יש פה הזדמנות לפתח רוחניות-על; אמונה שהיא מעל הזמן והמקום
דבריו של הרב אברהם סתיו מזעזעים מפני שהם מוותרים על המגמה, של הוספת טהרה וקדושה, והפיכתם לעניין זניח.
חברי חסידי ר' נחמן, הקורונה היא רק תירוץ, ארץ ישראל רוצה שתשטתחו גם עליה באהבה כזו. עם ישראל צריך שתדביקו אותו בדביקות שלכם
בזמן שויכוח עז ניטש בין המפלגות בשאלה אם להקל או להחמיר בגיור, שכחו כולם שאפשר לנסות לחסום מראש את האפשרות להגירת של נכרי לארץ
כדי לשמוח באירוע כלשהו, יש להכין את הכלי שלנו. שיהיה גדול ויפה, כדי להתמלא ברצון, בשמחה. ובמילים אחרות: להתכונן חומרית ורוחנית
בשתי מצוות בפרשה האדם נדרש לקחת אחריות על ההשלכות של מעשיו, ולתכנן מראש כך שאחרים לא יפגעו מהתנהלות לא מספיק שקולה.
התורה הצריכה הרבה דקדוקי הלכות ודינים בהליך הגירושין. עובדה זו מבליטה בעליל עד כמה חמורה וקשה התרת ברית הנישואין.
בן סורר ומורה נידון על שם סופו. אבל איך ייתכן שמראש אנו צופים את סוף דרכו הרעה, ואנו מאבדים את התקווה שאותו בן יחזור למוטב?
בעוד כמה שבועות נגיע לאירוע הגדול: ראש השנה, היום שבו אנחנו מכתירים את אלוקים למלך על העולם, יום הדין - יום המשפט.
הרב יהושע כ"ץ, רב העיר מעלה אדומים, מגיב למכתבו של הרב ישראל אריאל בעניין העלייה להר הבית.
על דורנו שזכה לחזות בהגשמתם של פסוקים רבים בנבואת ישעיה לחתור גם להגשמת "לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך"
השלב הראשון בתחילת עבודת ה' היא קודם כל לומר 'לא' לכל דבר שהפך רצון הבורא. וכשאדם זוכה ל'סור מרע', אז הוא יכול להתקדם לעשה טוב
עם ישראל איבד איש אשכולות - איש שהכל בו, תורה שבכתב ובעל פה, ש"ס פוסקים ראשונים ואחרונים ואיבד גאון בתורה.
ידע כל נער בישראל שעל פי תורת ישראל דין אנס כדין רוצח
בתהליך השיבה אדם מגלה שמצוות אינן זרות לו. "הרהורי תשובה מגלים את עומק הרצון". פתאום הוא רוצה ושמח ללמוד להתפלל ולקיים מצוות
חודש אלול מכונה ביהדות "חודש הרחמים והסליחות". אנו מבקשים מא-לוהים שירחם עלינו. בקשת רחמים איננה בקשה לוותרנות אלא מהשורש ר.ח.ם
הרב הלל בן שלמה מגיב למאמר של הרב יהושע כ"ץ נגד תפילה בהר הבית: כל דור בו אנו לא בונים את בית המקדש, הרי שאנו ממשיכים את החורבן
בישיבת הר ברכה נערכת אזכרה לרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. צפו בשיעורו של הרב אליעזר מלמד.
לכבוד ג' אלול הרב נתנאל יוסיפון בסיפור ודבר תורה על הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
הרב ניר בן ארצי: השלום עם איחוד האמירויות מסוכן יש להם תוכניות משלהם, לא לטובתנו". הרב הוסיף "השלום הזה מסוכן יותר מרצועת עזה".
לדעת הרופאים כל התקהלות מסוכנת ולכן בשגרת הקורונה אנחנו מקיימים תפילה במניין מצומצם ומקצרים ככל שניתן את משך השהיה בבית הכנסת
עצם הדבר שגדולי ישראל ובמשך דורות רבים אומרים לא לעלות להר הבית ולא לנגוע בקצהו, וחבורה זו באה ונכנסת - זו חוצפה כלפי שמיא.
כשיש לאדם שורשים חזקים והוא מחובר אליהם - שום קושי ושום אתגר לא יערערו אותו.
התורה נקטה בלשון מיוחדת במינוי המלך, ללמדנו שאסור לכפות את העם למשטר מסוים, שהרי הדבר יכול להביא לשפיכות דמים
כעם הנצח אנו נמצאים בתהליך היסטורי ארוך וממושך, והקב"ה מראה לנו את הדרך. לצערנו לא תמיד אנו רואים זאת, אבל תהליך הגאולה לא עוצר
הגרז"ן היה מגדולי הדיינים. סלל דרך חדשה ביכולת שלו להגדיר את המושגים שהם אבני היסוד של חושן משפט.
כל זמן שמערכת המשפט של מדינת ישראל מתנכרת לתורה, ולא מקבלת את התורה כחוק המחייב, אנחנו בגלות משפטית.
בערב שבת האחרון נפל הרב זלמן נחמיה גולדברג בביתו ונחבל בראשו. רציתי להוסיף נקודה חשובה על הבקשות להתפלל להחלמתו.
אם תתרגל להיות ותרן, תוותר בכל מקום. בכל עבירה ניתן למצוא דרכים להקל, ללמד סניגוריה, למצוא היתרים ולהתחמק מהתמודדות.
פרויקטים רבים המיועדים לנוער הציעו סוגי לימוד יומיים במגוון דרכים וצורות. הנוער שלנו עבר הכל. אבל ברמב"ם יש משהו אחר.
אנו רגילים לדחות דברים שאיננו אוהבים לעשות. ובאו ללמדנו, שהמצוות הם אהובות ומשמחות, ועלינו לעשותם בהתלהבות וזריזות כמשימה אהובה
כולם מבינים שצריך לשלב אלמנטים שונים כדי לעמוד במשימות של העידן המודרני. הציונות הדתית הניפה את דגל ההיברידיות מראשית קיומה.
היהדות מלמדת שלכל אדם יש בחירה חופשית האם לעשות טוב או רע. אנשי מדע ופילוסופיה שוללים את התפיסה הזאת. האם ניתן לגשר בין העמדות?
א-לוהים אוהב אנשים שבוחרים בעצמם; ואם הם התאמצו לבחור לפי מקסימום הנתונים שהיו להם - זו הבחירה הנכונה!
מצווה גדולה לטייל בארצנו. עם זאת, במקומות שיש בעיות צניעות יש להימנע מלהתבונן ולהסיח את הדעת מהן אך אין איסור לטייל
את השורות להלן, פרסמתי בעתון הצפה, ז"ל, בתאריך כ"ג אב תשס"ה
יהודי יסתכל על העבר שלו, ברגעים שהיה עצוב, ממורמר ודואג ויבין שזו הייתה טיפשות מצידו להגיב כך למציאות, כי יבין שהכל היה לטובתו
בפרשת השבוע נקרא על מצוות מתן צדקה: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" האם יש חובה לתת צדקה לכל אדם שמבקש?
משה רבנו אומר לעם ישראל כי זכו בארץ ישראל בגלל ההבטחה לאבות. דווקא מתוך דברי התוכחה האלו אנו מוצאים את הבשורות הטובות לעם ישראל
חיי האדם המאמין נעים בתוך מערכת יחסים מורכבת שבין האמונה וההשתדלות. מה היחס הנכון ביניהם - 'אמונה עיוורת' או 'השתדלות עיוורת'?
המזוזה שומרת עלינו, כפי שכתוב על המזוזה מבחוץ "ש-ד-י", שהם אחד מהשמות של ה' יתברך, וראשי תיבות: ש-ומר ד-לתות י-שראל.
עלינו לשאת עינינו אל המאורות הטובים ששתל ה' בעולמנו, אל הצדיקים שבמהלך הדורות. מהם אנו לומדים כמה חשוב לתקוע חיבת הארץ בלבבות
לשמר את הגוון המיוחד של כל עדה - כן. להגיע בגלל זה למלחמת עדות - לא. לשכנז - לא. אבל לעברת - כן.
הקב"ה אומר: בניי אהוביי, המשיכו לשמור על הברית ועל הקשר שלכם איתי גם בזמנים הפחות משמחים, וכך גם אני אשמור את בריתי שלי אתכם
קדושת הארץ אינה בגלל המצוות שמתקיימות בה, אלא בגלל קדושתה המיוחדת.
ט"ו באב מזכיר לנו שגם ברגעים הקשים, כאשר אנו מוטלים על האדמה באפיסת כוחות ונדמה שאנו מנוצחים - גם שם האהבה האלוהית שומרת עלינו
חסרה לנו היכולת להקשיב לאחר מתוך דו שיח משתף. לו הייתה, העולם היה הרבה יותר מתוקן עם יותר אהבה ושלום. כיצד רוכשים הקשבה אמתית?
הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש וישיבת המקדש, במכתב פתוח ל-136 הרבנים החתומים על מכתב האזהרה לעולים להר הבית.
רבבות לומדים זוכים לסיים את הש"ס יחד עם חוברות 'ושננתם' שהפכו לחלק מכל שיעור. אחד הלומדים מעיד: "התחלתי לחיות את הלימוד".
הרב חגי לונדין במסר לכל בעלי האירועים האירועים בזמן נגיף הקורונה: כשתעמדו באירוע דעו שאתם לא לבד. כולנו אתכם שם הקב"ה נמצא אתכם
מדברי הרב קוק זצ"ל בחומש הראי"ה ניתן ללמוד שבשני תחומים אלו -עוון פעור ואיסור בל תוסיף- יש את אותה טעות רעיונית
איש לא מפחיד רבנים ורבנים אינם פחדנים. אין כאן 'משנה ראשונה' ו'משנה אחרונה', אבל יש כאן סילופים והטעיות של דעות רבנים.
רק תפיסת העולם המאחדת את החוק והמוסר כמו בברית התורה, יכולה להבטיח הצדקת קיום לעיר ירושלים ולמקדש
במקום להתמודד עם הפחד, הסכנה הגדולה היא כשעוטפים אותו בנימוקים אידאולוגיים המצדיקים את הכניעה לפחדים.
על מנת לקרב את הגאולה, צריך לתקן את מכירת יוסף ו"לקנות את יוסף", איחוד עם ישראל, חיבור השורות, מציאת השווה ולא השונה, שיח משותף
הבניין שלנו אינו דומה לבניין שלהם, שבו החוץ יפה וכמו מושלם – אך מתחתיו יש מלחמת עולם.
אם יש תקופה שלא הייתי רוצה לחיות בה בתולדות עמנו, זו התקופה שאחרי חורבן הבית, אחרי חורבן המקדש, כשהקרקע המוצקה ביותר נשמטת.
כל תפילה, כל דמעה, כל מעשה טוב בימים הללו - מוסיפים עוד אבן לבניין בית המקדש בלב שלנו
