פנימה - יהדות

חופשת החורף שלך -פנימה נופשת

פנימה נופשת 4 התקיים השנה במלון דניאל ים המלח

שלוש ארבע ולעבודה

לא יעזור חיוך כובש, אין הנחות למפורסמים, בעבודת השם כולנו שווים. אין מסלול מקוצר לחוזרים בתשובה?

תובנות מחודש תשרי

הרגשתי שאולי אנחנו קצת חוטאים לתפילה עם כל הסחר-חליפין הזה בין השירים לתפילות. אולי כדאי לחזור פשוט לנוסח - ולהתפלל

גשמים של סוף תשרי

אישה שמחה מורידה גשם. כשהוא רואה אותך מתגברת על היצר שנקרא עצבות, הוא אומר: איזו גיבורה את. בזכותך אגשים גשם על כל העולם

התפילה של נועה

פזר את אבקת הרחמים שלך על פצעינו השותתים. תן שיעלו ארוכה. תן שייגמרו הכאבים

סליחה, מחילה, כפרה

"הרבה יותר קל לנו לסלוח לאנשים זרים", הוא כתב לילדים שלו, "כי אין את החלומות שחלמת על אילו אנשים הם יצמחו להיות".

ארון הבגדים היהודי

אין קשר בין הכנסה או השכלה ובין הלבוש. יש משכילות ועשירות שמתלבשות כמו חולדות, ויש עניות או בורות שמתלבשות מיליון דולר

משמרת החלומות של ראש השנה

שנים באתי בדרישות לריבונו של עולם. השנה אני מתפללת שבתפילות הימים הנוראים אוכל פשוט להיות

שער הרחמים והתפילה

האם תפילה היא עניין של הרגל או התעוררות של הלב, ולמה נחנך את ילדינו?

שינויים מבחוץ ומבפנים

היא הייתה אז איילת אחרת, איילת של המדרשה. צפים בה רגעים מתפילות המנחה שהיא אהבה להתפלל.

משהו חדש מתחיל

בחיים הנשיים יש הרבה התחלות, והרבה סופים. תחילת החיים היא גם סופו של ההיריון. תחילת הילדות היא סופה של הינקות

רבדים של תשובה

הרבנית על הקו "גן עדן, מה שלומך? הוזמנתי לעשות הפרשת חלה ברמת אביב ואשמח שתבואי ותספרי לבנות על עצמך" עדן הראל על חודש אלול שלה

הזמן לא מגיע אליך אם אינך באה בשעריו

כאילו המלך לא ראה אותך. רצית המון דברים וגם עמדת בפתח, אבל לא דחקת ונכנסת. הוא ראה אותך אבל את לא ראית אותו. הרבנית ימימה מזרחי

על קצה הצוק של עולם ישן

מאחרית שנה עד ראשית, חומל על עולמו ועליי בתוכו. עוזר דלים. סומך נופלים. זוקף כפופים. מאפס שעונים. מנער שטיחים. מחיה מתים

לילה כיום יאיר

בדמיוני החושך הוא תמיד הרע בסיפור, והאור הוא הטוב. החושך הוא האין, והאור הוא היש.

הרחמים, והסליחות

לכל אחד מאיתנו יש סיפור שהותיר בו צלקת. מתחילים לתת צ'אנס להרחבת הלב: לסלוח לעצמנו, להגיד מילה טובה לילדים, לקום בזמן

לא חפים מטפילים

בימים שבהם נהגו שלא לאכול בשר, ראוי ונכון לשים לב, שגם כשקונים דגים יש צורך בהתייחסות רצינית לכשרותם, ולזכור שלא כל דג כשר

כרחם אב על בנים

אבהות לא נמחקת ולא מתחלפת. אפשר לפגוע בה, אפשר להתכחש אליה, אבל היא לא משתנה. הרבנית נעמי שפירא על חודש מנחם אב

להגיד עלי תהילים

תגיד, אני שואלת אותו, אתה באמת תגאל אותנו, נכון? זה לא סתם יחסי ציבור, נכון? כי איפה שאני לא מסתכלת בעולם אשר בראת, הגלות חוגגת

געגוע מכאיב וגעגוע מחייה

זה חודש שהוא שלי כי יש לי בו יום הולדת. כי נולדה בו בכורתי. כי התחתנתי בו, כי התאלמנתי בו. מאיה אונה מורנו, הרהורים על חודש אב

לאימא אין מקום לכולם?

תסחבי נשמה, מפני שזה בכלל לא המסע שלך, גם לא המשא שלך. את לא הנושא, את נושאת עלייך אם ישישה. הרבנית ימימה מזרחי על בין המצרים

מראות של עיר נצורה

פעם ועוד פעם החומה נרעדת, תהיתי לעצמי איך היא בכלל עוד עומדת. קולות ריצה נשמעו מאי שם, זעקה.

הנה הם: הקיץ הלוהט ושלושת השבועות

חם. השם, באמת כל כך חם ולח. יש פה בעלות תשובה שממש מתבשלות, מה עם איזו רוח קרירה מדי פעם?

הורים, אל תהרגו את האמונה בטוב

אם אמיתית תהיה האם הלא חוקית. אימא מרים היא זו שידעה לרחוש תרחישים לא חוקיים, בניגוד לכל כללי ההיגיון. האם אני אמא טובה דיי?

המאבק לא יכול להיות נחלת הגברים בלבד

לא יעלה על דעתו של אדם שפוי שגר בקומה החמש עשרה, להשאיר דלת שיוצאת החוצה לתהום בלי מנעול, רק כדי לאפשר לבני ביתו בחירה חופשית.

להתגעגע לתורה כמו אל עצמי

אני מתגעגעת לתורה. למים הזכים המפכים אי שם בתוכי. היו רגעים שעשיתי "נעשה ונשמע" ומסרתי נפשי עליה. נועה ירון דיין

סוד הדיאטה של הרבנית ימימה

ה' בודק את התאווה שלך למשהו אחר לפי האכילה שלך. הרעב שלך הוא חוסר סיפוק במה שיש לך. כמה את רעבה לדברים לא שלך. כמה את מתלוננת

עם ישראל על כיסא הכלה

שבע טבעות של חיבור, שבעה לבושים, שבעה רקיעים, שבע שבתות תמימות של ציפייה, התרגשות, השתוקקות, שבע ברכות, והיינו אחד

בכל מתן תורה אני חוזרת בתשובה מחדש

שבועות היה עוד יום שלקראתו נאלצתי ללבוש לבן בימי הצילום ולאכול עוגת גבינה עמוסת קלוריות, רק כי זה האייטם של שבועות. עדן הראל

ח"י רוטל

"או אז מתנפלות עליי טרופיות להמוניהן, שקיות שוקו קרירות, בקבוקי קולה קטנים, מיצים בשלל צבעים, ועוד סוגי שתייה מהמצפים לישועה"

אל מירון, שם רבי שמעון

בענן של הרשב"י, השם יתברך הוא גדול גדול גדול, ענק, וטוב, ורחמן. בענן של הרשב"י אפשר לבכות על עומק העומקים של השברים שבלבך.

אייר - חודש הספירה

אנחנו סופרים כל יום בפני עצמו, ומציינים את מספרו הייחודי, בימים ובשבועות. מה המתנות שאנחנו מקבלים על הדרך? הרבנית נעמי שפירא

לצאת לעבוד או לא לצאת לעבוד?

סליחה? מה פתאום לקנות עכשיו נכסים? איפה ההיגיון הכלכלי? אומר הקב"ה: תקנה. שו"ת על כסף ופרנסה עם הרבנית ימימה מזרחי

חודש אייר של מאיה אוחנה- מורנו

צפירה. דקת דומייה. זיכרון צורב עולה מהבטן פנימה ונוגס בחלקת החיוך. דמעה צפה החוצה ופי ממלמל תפילה חרישית.

מסע הנדודים של עדן הראל

ברגע הראשון שהחזקתי את נועם, אחרי לידה נוראית שהכול בה הסתבך, הבנתי שעכשיו אני מתחילה חיים חדשים. באמת מאז אני לא חיה בתוך תיק

נשים מביאות גאולה

בצאת ישראל ממצרים, מרים הכינה את התופים והייתה המורה הראשונה לריקודי עם. ומה נעשה בימינו כדי להביא את הגאולה? נשים עונות

אל מעל הטבע

יש בנו הכוח להנהיג את הזמן, לקבוע אותו, ועל ידי כך לתת לו צביון. יכולת זו היא פלאית. הרבנית נעמי שפירא

להיות אימא בת חורין

בין בליל הרצונות של ילדינו ושל מי שסביבנו אפשר בקלות ללכת לאיבוד, לאבד חוט שידרה. אז מה ההבדל בין לרצות לבין לוותר?

פסח ואני, קורבן או גאולה?

אני פוסעת בין המעברים בסופר האזורי, מתבוננת בנשים שעורכות את קניותיהן לחג ומשחקת עם עצמי בחידון. הנה גאולה אחת, והנה קורבן.

ליל סדר של חוזרים בתשובה

למי בא לקרוא עכשיו את ההגדה? רעבים, רוצים לדלג קצת. אה, אי אפשר? חייבים לקרוא את הכול? ואז נשמע צלצול טלפון... עדן הראל

בניסן עתידין להתלונן

שמורה הזכות להתלונן מראש חודש ניסן ועד אחרי ליל הסדר על זה שאין לאף אחד זמן ואין יכולת ואין כוח לחגוג לי יומולדת כמו שצריך.

חודש ניסן: בעל הבית השתגע

עם ישראל לא היה ראוי אבל הזמן דחק, ובמבצע של "קנה אחד אלוקינו - קבל חינם שישה בכרס אחת", פשוט יצאנו. נועה ירון דיין

לכל גאולה יש שעה מדויקת

יש שעה שבה הדברים צריכים לקרות. זה לא יקרה לפני ולא יקרה אחרי, אלא רק בזמן הנכון והמבורך. הרבנית ימימה מזרחי

תובנות של אחרי פורים

"על מה את מדברת, את יודעת שבתקיעות דמיושב... כולם עומדים? וגם התורה שבעל פה... כתובה!"

בין פרס לקטמנדו, בין אסתר לחני

"בחלון נראים הווילונות הסגולים של בית חב"ד. צעירים מכים ברעש גדול, בסירים ובמחבתות, כששמו של המן מוזכר במגילה".

לכי תתאפרי קצת

נכון, החיים לא תמיד יפים. תעשי להם מתיחה. תזריקי להם קצת בוטוקס. צריך להבין שה' גם מתחפש בתקופה הזאת. הרבנית ימימה מזרחי

הפוך מסיפור סינדרלה

אסתר מייצגת אותנו, נשות עם ישראל. גם אם נראה לנו שיש המון פאר והדר בחיצוניות, השאלה האמתית היא שאלת הייעוד. הרבנית נעמי שפירא

פגישה לאין קץ

"מי אמר שבלוויה אנחנו נפרדים מהחיים? אולי בלוויה אנחנו בכלל נפרדים מהמוות?". המשפט הזה עשה לי שינוי מחשבתי.

השמחה מושפעת רק מהבחירה שלך

אם את עוזרת לאיש נכה או לילד קטן, הוא תלוי בך ושמח בעזרתך. אבל מהרגע שיש לו בחירה, לא תוכלי לעזור לו. הרבנית ימימה מזרחי

המלחמה בעצבת הנפוצה

לשמוח זה להאמין. להאמין זה לשמוח. כמה אני רוצה בחודש אדר להניח את עצמי בתוך האמונה הקדושה, להאמין בה ובכוחה. נועה ירון דיין

ימים של שירה

"את העם המר הזה אי אפשר לגאול, אומר ה'. אומר רבי נחמן: הרופא הכי טוב לא ירפא אדם מר". הרבנית ימימה מזרחי לקראת שבת שירה.

קצת סדר בסדר ט"ו בשבט

רגע לפני שעורכים את הקניות לקראת סדר ט"ו בשבט, ראוי להזכיר כמה כללים: פירות יבשים, טריים או מסוכרים: איפה לקנות ועל מה להקפיד?

המקום ממנו דברים נכתבים

בהתראה השנייה הדלקתי נר לצדיק. ביקשתי על הפירות שלי. בהתראה השלישית הייתי באוטו בדרך לקניות. התפללתי שהוויזה תעבור.

הרגע בו הכל השתנה

"הכאב היה מטורף. התיישבתי ואמרתי: זהו, עד בוא המשיח או האמבולנס אני לא זזה!" עדן הראל מספרת על שיעור אישי בהרפיה.

לשאוף את המילים פנימה

"אבישי הביא דואר? היא קמה אל שידת הכניסה, מחפשת בעיניים את המעטפה הלבנה שלה. חוזרת לכיסא ולספל התה". סיפור מתוך מגזין פנימה

כל דבר שמביא לקשר עם הנשמה

אני צריכה להזכיר לעצמי כל פעם מחדש שגם אני בן אדם. לא רק אם ורעיה ובת. לא כספומט. לא מסעדה. לא נהג אוטובוס. אלא נשמה בתוך גוף.

החלקים שקשה לקיים

השלב היותר עמוק במסכת המגבלות שלי הוא התבוננות באוצר שגנוז בתוך המגבלה, בנקודה האלוקית הפנימית שמחייה אותה. הרבנית נעמי שפירא

מאם לבת: שו"ת בין דורי

מה החשיבות של מפגש בין הנכדים לסבים והאם הציפייה של אמהות צעירות לעזרה מההורים היא מוצדקת? הרבנית אליהו עונה.

שיעורי בית לעשרה בטבת

"בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה". אשתו האהובה והצדקת של יחזקאל מתה ביום י' בטבת. כמה אהב אותה. הרבנית ימימה מזרחי

להיות אלמנתו של עמנואל מורנו

כשהתאלמנתי, נהייתי אלמנתו של... יש בזה המון כבוד והערכה, המון אמפטיה ואהבה. אבל זה גם מחייב.