והנצח זאת ירושלים
בשנה אחרונה עם ישראל עובר מלחמה רב אזורית וטלטלות לא פשוטות. כיצד נעבור את התקופה עם כל האתגרים הפנימיים והחיצוניים?
בשנה אחרונה עם ישראל עובר מלחמה רב אזורית וטלטלות לא פשוטות. כיצד נעבור את התקופה עם כל האתגרים הפנימיים והחיצוניים?


מהמערה המנותקת צמח הכוח לשרוד, והתקווה לצאת ממערות הגלות, ולהרים מחדש את קרן התורה העצמאית.

רבי עקיבא הרגיש שעולמו חרב עליו. מכל תלמידיו לא נותר אף לא אחד, אבל הוא החליט שהוא ממשיך קדימה. צפו בפרק השני.

הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת 'בהר' העוסק בציווי היוצא ממצוות השמיטה הדורש מעם ישראל ראייה ארוכת טווח מתוך ערבות הדדית.
איסור ההונאה היום חמור מתמיד, בעידן של כפר גלובלי בו Fake news הפך לנחלת הכלל.

משני עברי המתרס הפוליטי מגנים את בית הדין, שחשף את עורו האנטישמי, שלמרות כל הזוועות שעברו תושבי העוטף - הקרבן הופך לאשם.

הסבל שאנו עוברים בחודשים האחרונים, שמתווסף לסבל שעבר עמנו באלפיים שנות גלותו, בהחלט די בו.

הרשב"י חשף את סודות ספר הזוהר בלג' בעומר. ישנו קשר מיוחד בין מאורע זה לבין תהליך הגאולה. משום מה זה רלוונטי לימינו יותר מתמיד.

אחת המצוות הממחישה לאדם ביותר כי לה' הארץ היא מצות 'שבת הארץ'

תופעה זו של הענקת הסברים הגיוניים לדרשות חז"ל היא עתיקת יומין, וימיה כימי דרשות חז"ל עצמן

עקיבא ורחל התמודדו עם מציאות קשה במיוחד, אבל לא ויתרו על אהבתם לתורה ויחד יצרו את אחד מסיפורי המיתוס היהודי על אהבת ושקידת תורה

"ביום העצמאות אנחנו מרגישים את המעורבות האלוקית בליווי המעשי שלנו כאן בבניין העם והארץ".

כבוד ישראל הוא כבוד ה'. זה תכלית הכבוד, לא כדי להתפאר בכוחינו והצלחתינו האישית - כמו עמים אחרים בהיסטוריה האנושית.

השבוע ציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות, בשבוע שבו אנו קוראים את פרשת אמור, ועוד יותר השנה בזמן המלחמה בעזה.

הכרת הטוב מהווה בסיס מהותי בעבודת ה' וצריך לשאול כיצד צבור גדול נמנע מלהודות ביום בו הסתיים שיעבוד המלכויות וקמה מדינת-ישראל

מודל המנהיג הרועה נוגע גם במוטיבציה שמניעה את האדם ליטול על עצמו את ההנהגה ואת עול הציבור

כיצד עוברים מיום הזיכרון ליום העצמאות, במיוחד במציאות הנוכחית של שנה זו, בה עבורי ועבור רבים מעם ישראל, המעבר קשה מתמיד?

בארץ ישראל ישנה גדלות רוחנית הרבה יותר בולטת. ואם אדם זוכה ומאמץ את דרך הישר, הרי עבודת ה' שלו היא עבודה ראויה לשמה.

חלמנו על מדינה יהודית, חלמנו על ממשלה יהודית, חלמנו על צבא יהודי. וכשזכינו והגענו לכל אלה – היינו כחולמים, כאותו תלמיד

המעבר מהאבל והצער של יום הזיכרון לחגיגות יום העצמאות יהיה השנה מאתגר במיוחד, אל מול הכאב הלאומי והאבל האישי שרבים מאתנו חשים.

משלוח פיתות והיכרות של שנים הצילו חיים במתקפה הרצחנית בשמחת תורה.

במחיצת אותם קדושים אין בריה יכולה לעמוד, הן קדושים שנצחו את האויב הנאצי, והן קדושים שמסרו נפשם בהגינם על העם והארץ.

אני מביטה בתמונתה של אגנש ומבטיחה לעצמי, מול הנאצים של ימינו, להיות נחושה, ולא להיות תמימה.

הוויכוח בין שומרי אמוני ישראל לאחינו פורקי העול אינו היכן יש יותר תרבות או חיי יצירה, אלא מה יבטיח את קיומו של העם היהודי

הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת 'אחרי מות' העוסק בידיעה כי כל מה שיש לאדם מגיע מכוחו של הקב"ה.

קל להבחין בגיבורים בחזית, שבדומה לכהן הגדול ביום הכיפורים, מסכנים את חייהם ושלומם על מנת להגן עלינו.

הציבור התורני לאומי יוצא בהמוניו להפגנות בנושא ארץ ישראל ולא על דברים אחרים. כיצד ניתן להסביר את הדבר

התבוננות בפרשת השבוע קוראת ליצירת חשבון נפש לאחר טראומה לאומית, כזה המתחיל אצל המנהיג באופן אישי וההנהגה בכללה.

ככל שאדם נחשף יותר לאור השמש, כך מפרישים המלנוציטים יותר מלנין והופכים את העור לכהה

דוקא בחג יש לי כל כך הרבה מה לומר לאלוקים, אבל אני כל כך קטן והוא כל כך גדול. צפו.

בחג הפסח בו אנו קוראים את חזון העצמות היבשות, חשים אנו את הזכות לחיות בדור שבו עצמותינו קמות לתחיה

דווקא היום, כשהמצב נראה כל כך מורכב, אין יותר מתאים מהמשפט של רבי נחמן מברסלב "לא לפחד כלל".

מה הקשר בין יהודים מרוקאים, יקים, פולנים, ליטאים ועיראקים? צפו בתשובתו של דוד בן גוריון הקשורה לליל הסדר המתקרב.

מצות המצה ואיסור החמץ הם מסמלים את שליטתו ואי שליטתו של האדם על יצריו, המצה והחמץ שניהם באים מאותו מקור

אחד המאפיינים של העם היהודי הוא לשאול שאלות. דרך שאלת שאלות אנו מתחברים אל המסורת היהודית והופכים לשותפים בהעברתה מדור לדור.

היא הילדה היחידה בתנ"ך שאלוקים דיבר אליה, והעזה לסכן את עצמה שוב ושוב למען עמה
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל, בדבר תורה לשבת הגדול – ערב חג הפסח.

החיילים הגיבורים שלנו, נחלמו בעוז ומסרו נפשם על קידוש השם. אנחנו צריכים לעשות הכל בכדי להמשיך את זכרם

חג הפסח הוא מועד שמחה משפחתי ובו מצוות ייחודיות ואיסורים שונים בעלי משמעות רבה שלהם השלכות מעשיות שונות, יותר מכל חג אחר.

עין טובה היא ראייה אופטימית, ראייה חיובית, שהתוצאה שלה היא אמירת דברים חיוביים על כל מי שנמצא בספקטרום של המתבונן החיובי.

אנחנו לא מפחדים לשאול ולברר, לחתור ולחקור. רק כך אנו גדלים לתודעה ומציאות גבוהה יותר חירותית יותר

החיבור ביתר עוז בין הכוס השלישית לרביעית בהקשבה פנימית לשורשי חיינו יוציא אותנו לחירות עולם, כפרט וכעם

פרשת מצורע עוסקת בעונשו של המדבר לשון הרע ועונשו, אך מרובה מידה טובה ויש להעריך ביותר את מי שהפה שלו שח ועוסק בדברי תורה ומצווה

כאשר מגיע האביב האדם פתאום נפתח לרווחה. ישנה הרבה יותר חירות שמחה, אהבה, אופטימיות ושלום בעולם.

ארבע מאות שנה עברו, ותפילתו של רב העיר עזה עדיין מהדהדת: 'פרוק ית ענך מפום אריותא' - הוצא את בניך מפי האריות.

"התורה מלמדת אותנו להביט קדימה אל העתיד לקרות ואנו מצווים להאמין שנוכל עוד להקים חברה ועולם שבהם ילדינו ישגשגו".

מלחמות ישראל קשורות בקשר עמוק לקדושתם. ברית המילה המופיעה בפרשתנו קשורה באופן ישיר לאורך כל התנ"ך ליישוב ארץ ישראל ולחג הפסח.

הרב חגי לונדין מציע, בימים של גיוס משמעותי לצה"ל על רקע המלחמה, תפילה להורים שבניהם מתגייסים הכוללת בקשת על הפרט והכלל.

האם יש קונפליקט בין המדע לעולם הדת? האם יעלה על הדעת לומר שהם בעצם משלימים אחד את השני? רגע של חוכמה

"במרוצת השנים שכחנו לחיות בהתאם לטבע שה' ברא. גילוי מחדש של הקשר בין הזמן לטבע יהיה חלק מהצד השקט יותר של הגאולה".

הרב אלעזר לוונטהל בסרטון חדש: תושבי עזה עוברים תקופה קשה, מה אנחנו צריכים לחשוב על זה?

מתוך ההבדלה בין הקודש לחול ובין הטמא לטהור עלינו לחפש ולבער גם בימינו את כל מה שטפח יתר על המידה ועלול "להחמיץ את גודל השעה".

מטרת היהדות היא עבודת השם מתוך חירות מתוך שמחה וכוחות חיים ולא מתוך כפייה. בראש ובראשונה אדם צריך להרגיש שהוא לא עבד.

הדרך להתקרב לאחר היא רק אם אקריב למענו – זאת חוקת התורה וחוקת החיים

פרשת צו מדגישה את החשיבות להזדרז בעבודת ה' ובהודאה, "אש התמיד" של ההתלהבות וההשתוקקות בעבודת ה'.

ההודיה והכרת הטוב אינם רק מעשה מוסרי נעלה. יש יתרונות בריאותיים רבים להודיה.

הרב אריאל וידר, ראש אגף קדושת החיים במכון פוע"ה, על הקשר בין פרשת צו לעבודת המכון.

בדורנו מסירות הנפש באה לידי ביטוי במלחמות על עצם קיומנו כעם יהודי בארצנו. כך היה במלחמת העצמאות וכך היה בכל מלחמות ישראל.

ברל'ה פתח ליה פתחא להאי פרשתא מהכא "בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש משומרי הסף". ברוח פורים.

הגענו ב"'ה לישורת האחרונה של המלחמה וכולם רוצים נצחון מוחלט. אבל האם אי פעם זכינו לניצחון מוחלט על הפלישתים?
