קרקע שנמכרה בהסכמה חייבת לחזור כי האדם הוא האדון הקנייני, אבל הבעלות הערכית והמוסרית שייכת אך ורק לאדון נצחי אחד. אז למה לקנות?
בדומה לאוכל שמתעכל ונהיה לחלק מהאדם, כך גם כאשר אדם עמל בתורה היא הופכת להיות חלק מאישיותו והופכת אותו להיות אדם טוב יותר.
אחריות גדולה מוטלת על הצדיקים בזמן הזה לא להיסגר בבית המדרש, אלא לצאת אל אחיך שרובץ תחת משא עוונותיו ולהאיר את אור ה' בנשמתו
בפרשת השבוע נקרא על איסור הלוואה בריבית: "אל תקח מאתו נשך ותרבית". במאמר זה מתבאר מהו היתר העסקה ואיך עובד המנגנון של היתר עסקה
הקריאה 'אחי' – אחת המילים החזקות ביותר בסלנג, התחילה אצל הגולנצי'קים, במלעיל ועם חית גרונית אבל בפרשת השבוע יש לה משמעות אחרת.
הכוחות הסגוליים של רשב"י לראות את הפנימיות הטהורה בכל נשמה יהודית, הם הסיבה שמיליוני יהודים, קרובים ורחוקים פוקדים את קברו
לכבוד ל"ג בעומר הרב ש"י לוי במאמר על השאלה שמעסיקה חוקרים רבים:האם הרמב"ם נחשף ולמד את ספר הזוהר?
כולנו עברנו תקופה אפלה לאחרונה; נכנסנו למערת-הבידוד במשך שבועות ארוכים, וכעת אנו יוצאים, בהדרגתיות ובזהירות, לעולם חדש.
נעימת הטעמים מאגֶדת את הסמלים לכוח אשר בא לידי ביטוי בטקסט המקראי, ויוצקת בטקסט נופך של שגב, הוד והדר.
עקב הקורונה לא נוכל לעלות מירונה ולרקוד סביב המדורות, אך אורו המופלא של רשב"י יעלה ונוכל לעסוק בסיפוריו ובתורתו העמוקה.
מאחל שנדע לזכור את טרגדיות העבר ע"מ לראות את המאחד בינינו, שגדול מהשונה, ויחד נפיק גם מהרגעים הקשים דברים טובים ורגעים של חסד
הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל היה מגדולי הרבנים שקראו באומץ ובקול לעלות כהלכה להר הבית לשוב לחצרות בית ה' ולגאול את מקום השכינה
אנו נדרשים לשלב בעלי מוגבלויות לא מפני שהם שווים לחבריהם אלא כדי לממש את צלם אלוהים וזקוקים ליותר תמיכה מחבריהם.
בדומה לשלהבת המנורה שזקוקה להשגחה צמודה על מנת שלא תכבה, כך גם בני הנוער צריכים שירגישו אותם על מנת שנשמתם לא תכבה חלילה.
האיסור שחל על הכהן להיטמא מבטא את האמת הגדולה של הנצח ואת העובדה שטומאת המוות עתידה לחלוף מן העולם
האם האמצעים הטכניים שקיימים היום מאפשרים שמיעה מדויקת של טענות הצדדים וקריאה מדויקת של שפת הגוף?
הרב ד"ר יוסף מרקוס בהספד לרב נחום אליעזר רבינוביץ' ולרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל
שערי שמים פתח, ואוצרך הטוב לנו תפתח, תושיענו וריב אל תמתח, והושיענו אלוקי ישענו.
יש לברר למה אוסרת התורה על הכהן הפגום בגופו מלגשת אל הקודש, וכיצד מתיישבת מצוות לא תעשה זו עם העקרון התורני של הדאגה לחלש?
ברור שאלוקים לא צריך את הקרבנות היפים שלנו, אבל באמצעות היחס אליו אנחנו מתרגלים את היחס הנכון לעמיתינו, בני האדם.
הסגר הארוך, הריחוק ממשפחה, המגפה המסתורית וחוסר הוודאות הכלכלי עלולים להביא למצוקה נפשית. הרב נתן שלו בעצות מעשיות להתמודדות.
ביהדות נהוג לומר קדיש במניין על הורה שנפטר. בשל הקורונה, הדבר נבצר מרבים למשך זמן לא מבוטל. הרב יוסף צבי רימון עושה סדר
יושב הקב"ה על כיסאו, יושבים בית דין של מעלה בחצי גורן, ומביטים על החברה הכללית שלנו. כיצד מקרי רצח עוברים לידינו מבלי משים?
אחת ההזדמנויות הגדולות שמספקת לנו הקורונה, היא ההזדמנות לחדש ולהעמיק את הקשרים המשפחתיים.
הרב יעקב הלוי פילבר בקריאה לאחדות המחנה כפי שהנהיגו הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה.
הרב יוסי יזדי במאמר על מעלת ההכנות לקראת שבת המלכה
המילים "דבר אל כל עדת בני ישראל" הן ההגדרה המדויקת של "קדושים תהיו" - להיות מחובר לכלל ישראל.
השחרור ההדרגתי מסגר הקורונה נותן משמעות עדכנית לאמרה "העולם שייך לצעירים". – אנשי גיל הזהב יהיו כנראה האחרונים לצאת מן הבתים
במוצאי יום העצמאות תש"פ, עם "סיום" החגיגות יש לומר לאחינו החרדים דברי אמת ושלום
רצונם של חסידי חב"ד להיות חלק מהמדינה ומהישראליות נובע מתוך תפיסה של שייכות לכלל ישראל.
האם ישראל היא מדינת היהודים או מדינה יהודית? האם ניתן להביא את מדינת ישראל לידי שלמות תורנית?
הבחירה של עם ישראל לראות את השואה כסיפור המעצב והמכונן של מדינת ישראל היא ממש בבחינת אם אינם נביאים בני נביאים.
בתקופה האחרונה המציאות עולה על כל דמיון, וקצב האירועים שעוברים עלינו גורם לנו לחשוב מחדש על גבולות ה'ריאליות' של העתיד הקרוב
תפיסת המדינה בתורה היא לא 'אמנה חברתית' בין יחידים אלא התפתחות של משפחות המתרחבות לכלל אומות
יום העצמאות תש"ף יהיה יום עצמאות שיזכר לכל חיינו; זהו יום עצמאות שבו הבנו שא-לוהים תמיד איתנו; ואז בעצם אנחנו אף פעם לא לבד
שתי גבורות יש, הרוחנית הגנוזה והמעשית הגלויה, ובשורשן הן גבורה אחת.
האם המציאות של מדינה יהודית היא טובה לקיום התורה, או שהיא מחלישה את קיום התורה?
ביהדות המדברת על חיי נצח, ישנה תפיסה אחרת של זיכרון. הזיכרון החווייתי והפרטי הוא שער למשהו גדול הרבה יותר
התקופה שבין פסח לשבועות מזמנת לנו עושר רב של ימים מיוחדים. האם יש קו המאחד בין הימים הללו, האם יש מהלך השוזר את כולם יחד?
קביעת התורה לשכן את פרשיות תזריע ומצורע בשכנות, בא ללמדנו שיעור יסודי בהתמודדות עם אתגרי העולם ומשבריו.
מה המשמעות לכלכלת העולם כולו? הדבר היחידי שאנחנו מבינים הוא שאנחנו לא מבינים ושהקב"ה מנהל את עולמו.
בדור שבו הידע פרוץ במרחבי הרשת בקליק מהיר על המקלדת, חשוב שילדינו יקבלו את הידע על כל הנושאים האינטימיים היישר מהוריהם.
טהרתה של היולדת וקרבנה, מסתיים בשיא של ברית המילה, המבטא את האחריות שלה ושל בעלה להופיע את הרצון האלוקי בעולם ע"י הבאת ילדים
ימי האדם בנויים מעליות וירידות ימי אור וימי חושך. ימי אור, אלו ימים שהכל בהיר וברור. ימי חושך, אלו ימים של טשטוש וחוסר בהירות
מה עומד מאחורי השנאה העצומה לעם היהודי?
ביום השואה לבנו עם ניצולי השואה. אנו רואים את הפלא שהקימו, את החלום בין האלפיים שהצמיחו מהאפר ורואים את ניצחון החיים על המוות
אין חשש שהנגיף שפשט בעולם יחריב את העולם. הקב"ה שם את הקשת בענן כאות שלא יביא עוד מבול.
לשאלה הוותיקה 'איפה היה אלוהים בשואה?' הצטרפה כעת אחות צעירה בשם 'איפה היה אלוהים בקורונה?'
הרב ישועה רטבי מבית הדין שליד ישיבת מצפה יריחו מתייחס למצב ההלכתי שמציבה מגפת הקורונה בפני בעלי עסקים ואנשים פרטיים
הרב עדו רכניץ במאמר על סמכות הממשלה לקבל החלטות ועל ההבדל בין הפגנה ותפילה בימי הקורונה.
הרב יוסף אליהו מספר על היכרותו עם הראשון לציון, הרב בקשי דורון זצ"ל ועל הלימוד המיוחד שלמד בעצמו על החובה לדון לכף זכות.
אריאל דוד, אברך בישיבת מצפה יריחו, מספר על דמותו של הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל.
מנקודת מבט אלוקית, נוכל לחלק את ההיסטוריה המודרנית לשתי תקופות - לפני הקורונה ואחרי הקורונה, יהי רצון שהסוף יגיע בקרוב.
אחת הדילמות של היהודי היא המתח בין פריצה לשימור. למשל נושא התפילה, ציבור גדול מרגיש יובש וחושב כיצד ניתן לשפר אותה.
אסרו חג זה היום לאגור כוחות. כפי שחג המימונה תוקן כדי לציין 'נחיתה' מפסח לימי החול, כך גם אנו מייחלים ל'נחיתה רכה' לקראת הקיץ
מה עוד לא נאמר על הקורונה ועל ההזדמנויות שהוא מעמיד בפנינו?
האם עלינו להתפלל גם להצלתם של הגויים – לרפואתם של החולים ולשמירה על בריאותם של אלה שלא נדבקו ולא חלו?
מהיכן יודעים שקריעת ים סוף התרחשה בשביעי של פסח? האם קשה לקב"ה לזווג זיווגים? ומה כדאי לשיר לפנות הבוקר בחג?
לא ניתן לשלוט על האירועים בחיינו, אבל בהחלט ניתן לבחור כיצד לפרש אותם, וכיצד לתת להם להשפיע עלינו.
