מצפים, שהתומכים בדרכו של רבין ובדבריו "לא הייתה קטיושה ולא תהיה קטיושה", יבינו שדרך אוסלו נכשלה
דווקא בשנה שבה אנו נלחמים על חיינו, נזכיר לעצמנו שיש לנו את הזכות להיות לא רק חולמים אלא גם לוחמים, ונחגוג את עצמאותנו.
עוצרי הסיוע ומציתי המשאיות הם מנהיגי העתיד. הם אלו שלא יתנו יותר לשחוט את ילדינו, לחטוף את זקנינו, ולהטיל מוות ואימה בחלוננו.
השנה יש לנו הזדמנות להיות עצמאיים מבחינה נפשית. לשמוח בעצם העצמאות, בעצם זה שלעם היהודי יש מדינה, גם אם לא מושלמת.
חובתנו להיות ראויים לכל אותם קדושים וקדושות שמסרו את נפשם עבורנו, נזכור ולא נשכח!
לא יהיה נכון להסתפק באבל ובבכי של יום הזיכרון אלא יש לצרף אליו את המשמעות שבאה לידי ביטוי בחגיגת יום העצמאות.
קיטורים וטענות המנותקים מהסתכלות היסטורית מעמיקה לא מקדמים אותנו. תפילה אמיתית באה מתוך זיכרון והודיה.
כדי שנזכור שחגיגות העצמאות הם גם על היכולת שלנו לא ליפול ממשברים אלא לצמוח ולעלות מדרגה נוספת בגאולתן של ישראל
באוסלו ובהתנתקות היו די והותר משפחות מדממות עם זעם על הממשלה, אבל הן חשקו שפתיים ושתקו.
לא נשכח ולא נעלים עין מהצוררים אותנו החפצים להשמידנו - נפעל בכל עז ובכל דרך למגר את השנאה, להכניע אותה, להשמיד אותה.
מה דוחף אדם לסכן עצמו למען חברו. מה מניעו להקריב את חייו לאחר. לשונה ממנו.
יזכור אלוקים את השריפה, דם ואש ותימרות עשן, איך אנסו את בנותינו והשחיתו הוד יפיין.
כמה חשוב לרומם את המבט ולא להישאר באבל וכאב הפרטי, להבין שהייסורים הללו הם חלק ממאבק גדול, ממאבק לתקומת ישראל בארצו.
יום הזיכרון, כך נדמה לי, הוא יום הגעגוע הלאומי. היום בו כל אחד ואחת מאיתנו, וכולנו יחד, מתגעגעים אל הגיבורים, היקרים לנו.
ביום הזיכרון השנה נעמוד כולנו מעל גיבורים לאומיים שמסרו נפשם למען העם והמדינה. כעת עלינו להמשיך את גבורתם ומלאכתם הקדושה
יום העצמאות הוא בשבילנו יום התנופה של חזון ציון וירושלים, יום חיזוק האמונה כי עוד נזכה לימים של קוממיות אמיתית, של שלום אמיתי
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו בפתח יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
הרצוג מקדם מתווה למחיקת שירות פלילי לחיילי מילואים; עו"ד עדן זינו מברכת על היוזמה אבל מזכירה מי נותר בחוץ
מדינאים דגולים במהלך ההיסטוריה אשר הובילו את אומותיהם לנצחון, לא נלחמו לבדם ולא נלחמו ללא חזון אסטרטגי.
אותה קבוצה קטנה שרוצה לעקור את הלאומיות מהמדינה מנסה להפוך את מדינת ישראל לכוכב ה-51 בדגל ארצות הברית.
בתוך תקופה מורכבת במיוחד בציבוריות הישראלית, השמחה ביום העצמאות השנה מאתגרת מהרגיל, ומדגישה את הצורך שלנו לבנות אותו מחדש.
זה קרה בעם שלי ובמדינה שלי ולא ידעתי. סיפורו של משה, מזכיר לנו את עוצמת הרוע השטני, שמתחילה להישכח.
אנו נחרדים לגלות על הליכים המתנהלים במחשכים בתוך צבא ההגנה לישראל, שמטרתם לשמור על שליטת האליטה הישנה בצבא מבלי ידיעת הציבור.
יום העצמאות השנה מציב בפנינו שאלות נוקבות: יש מקום לחגוג בעוד החטופים נמצאים בעזה? והיכן עצמאותנו הלכה לאיבוד מול הגויים?
נכון, השנה אנחנו כואבים יותר. כנראה שנחגוג פחות בבמות, אבל השמחה הפנימית במקומה עומדת.
"ידידתנו הגדולה" עושה זאת שוב. שוב היא גוזלת ממדינת ישראל ומעם ישראל את הניצחון על אויב תוקפני.
חגי לובר כותב בכאב למי שמתכננים להפריע לנאומי פוליטיקאים ביום הזיכרון: "המעשה הנפשע שלכם ירדוף אתכם עד יום מותכם".
הנסיגה מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, הושלמה השבוע לפני 42 שנה, ערב יום העצמאות תשמ"ב.
התורה דורשת מאיתנו רמות מוסריות קשות להשגה. לא אנושיות. הן הרבה יותר מסדר חברתי.
אמנם יום השואה עבר, אבל הנה מסר שכדאי להורים לאמץ לכל החיים. אבינועם הרש, בטור על תפיסת עולם שכבר הספקנו לשכוח את החשיבות שלה.
טור לשבת, וגם ליום הזיכרון והעצמאות: על תופעת הסטיקרים הקדושים שמכסים את הארץ לזכר הנופלים, ועל המשמעות העמוקה שלה.
אנחנו חייבים לחתור למצב בו שום נשיא אמריקאי לא יוכל לחבק אותנו חיבוק-דב באמצעות משלוחי נשק, ולהכתיב לנו איזה פעולות צבאיות לבצע
ערב מלחמת 'חרבות ברזל', לימד אותנו מטכ"ל הצבא והרמטכ"ל העומד בראשו כי יש פריבילגיות בשירות הצבאי למי שנראה וחושב בצלמם ודמותם
אי אפשר להתלות את ביטחון מדינת ישראל ברצונם הטוב והלא קבוע של האמריקנים. ישראל חייבת לוודא שיש לה אלטרנטיבות לעת חירום
האיום של ביידן אינו אלא קריאה והזמנה לעצמאות אמיתית של עמנו ומדינתנו, שבא תבא דוקא בעקבות איומיו אלה!
חגי לובר קרא לציבור בטור שכתב לצאת להפגין בקריאה לאחדות נגד חוסמי הכבישים והמחאות האלימות. "לא יתכן שניתן שישרפו לנו את המדינה"
העולים הראשונים לארץ ישראל מצאו בה מדבר, טרשים וביצות קדחת. הם הפריחו את הארץ, תיקנו את מקורות המים, בנו מושבים ומושבות
מחקרים טוענים שחלק מהצבעים שנהוג להשתמש בהם בכתובות קעקע הם גורמים מסרטנים וגם עלולים לגרום להפרעות הורמונליות.
ההחלטה של הרמטכ"ל לומר לוינטר "אתה משוחרר מצה"ל", פותחת הזדמנויות פוליטיות חדשות, שמגזר הציונות הדתית ונבחריו צריכים
צנגאוקר דורשת את 'כולם בשביל אחד' בלי 'אחד בשביל כולם' זאת גישה אגואיסטית כל כך קיצונית שאפילו מקס שטירנר היה רואה בה טירוף דעת
סיפור הראשל"צ ורב הקהילה לימד אותי הרבה על המצרך הנדיר שאנו זקוקים לו.
הרב יהודה ביבאס, שצאצאיו חטופים בעזה, היה חוזה המדינה הראשון. עוד לפני פרוץ הציונות הוא הפיץ את רעיון שיבת היהודים מהגלות לארצם
פוסט של אמא אחת עורר גל של תגובות, שמלמד על תופעה חדשה
חוסר הבהירות במשא ומתן מתמשך ומתחדש מאפשר לחמאס להוביל ולקבוע את כיוון המלחמה המתנהלת מאז 7 באוקטובר 2023.
חייבים לנצח, חייבים להציל את החטופים, אולם חייבים גם להתקדם בקשר להר הבית והמקדש
בחודש אייר תשכ"ז נשיא צרפת דה-גול, שנחשב לנשיא ידידותי לישראל, בגד בישראל והטיל עליה אמברגו נשק על סף מלחמת קיום.
תדע לך דוידי שמלא אנשים שמו תמונה שלך בסטטוס והדליקו נר לעילוי נשמתך. מזל שיש יום הזיכרון בשביל אחרים.
סמוטריץ' מגיב לתדרוכים נגדו על כך שבשל חילוקי דעות עם השר גלנט בוטל דיון חשוב על תקציב הביטחון. "יש מי ששוב טורח להפיץ פייק".
משמעות השם, מנהגי היום, תאריכים בדורנו. 5 דברים לימים רביעי-חמישי השבוע
אם משרדי הממשלה לא ילמדו לעבוד בהרמוניה ולבצע כל אחד את המוטל עליו כנראה שעתידם של תושבי חבל התקומה יהיה דומה לאלה של גוש קטיף.
סיוע הומניטרי ומרחב לנשימה, לא מתפרש אצל אויבנו כחמלה כי אם כחולשה. רק יד ברזל תביא שלום.
ביום ראשון הקרוב, ערב יום הזיכרון לחיילי צה"ל, תציין משפחת אחימאיר את ה'שלושים' להירצחו של בנה, בנימין הי"ד. אביו אופיר כותב
האידאולוגיה היחידה שמותר להילחם עליה ולמות עבורה היא האידאולוגיה הציונית-חילונית. לולא זה, הם יואשמו במשיחיות
סיפורו של השיר שייצג אותנו באירוויזיון בצל המלחמה והמתקפות האנטישמיות העולמיות.
יש לישראל רק דרך אחת והיא הפסקת הלחימה, שחרור חטופים, שיקום הצבא, הכלכלה והחברה ולאחר שנתחזק – נוכל לכלכל את צעדינו להמשך
ה-ICC הפך את עצמו לשותף פעיל במלחמה הפלסטינית נגד ישראל ולכן אין טעם לשחק לפי כללי פסודו-משפטיים המוטים מראש.
כמי שביקרה בעשרות מדינות ברחבי העולם, אני יכולה להעיד שכאן בישראל יש תופעה מדהימה שלא קיימת במקומות אחרים והיא העזרה ההדדית
זקני העדה היושבים בקבינט, לא יוכלו לברוח שוב מאחריות ולטעון כי "ידנו לא שפכו את הדם הזה"
עם ישראל חגג החודש 3336 שנים לקיומו. הוא התמודד עם משברים קשים פי כמה, ושרד. לכן הוא העם האופטימי ביותר בתבל!
