הרב אברהם וסרמן

"וגם פה לא עשיתי מאומה"

דמותו של יוסף היא אבטיפוס לאחת הבעיות החמורות שיודעת האנושות מאז ועד היום – האשמה אוטומטית של "הצד החזק"

לא להחמיץ את השעה

קיימת הזדמנות פז לשוב ולממש את הישגי מלחמת ששת הימים, גם אם לא את כולם, לפחות חלק משמעותי מהם

שוד המסורתיות

המסורתיות שהתפתחה בארצות המזרח כופפת את ראשה להלכה אך נותרת פתוחה ומכילה גם לאלו שלא מקפידים על כל פרטיה.

המהפכה החדשה

החוסן הלאומי לא יוכל לעמוד ללא קשר עמוק לחוסן הדתי. את זה אנו רואים בעליל, וזו המהפכה הנוכחית.

כשהממלכתי הופך לממלוכי

תחת אצטלת הממלכתיות מנסה צה"ל לחנך מחדש את חובשי הכיפה ומונע קידום מכל מי שלא מיישר קו. דעה

ממלכה משלהם

ערך הממלכתיות שטבע בן־גוריון שימש במשך כל השנים כדי לשרת את השלטת האג'נדה החילונית־ליברלית

באיזו אחדות תמך הרב קוק?

עיון מעמיק בדבריו של הרב קוק מגלה שהאחדות האמיתית היא זו שמתחילה בהיבדלות ובהצבת קווים אדומים

הרב אברהם וסרמן:

הרבנות הראשית הפכה להיות שק חבטות

"אם אתה חושב שאפשר להקים את עם ישראל מחדש, בלי להקים לו מרכז דתי כמו שהיה בימי קדם, אז אתה בעצם יוצר עם אחר".

הפקולטה ללימודי רווקות

אחת הסיבות העיקריות לבעיית הרווקות היא העצמת ערך ההשכלה הגבוהה בדרך לרכישת מקצוע. דעה

על ריב אחים ועירוב זרים

עוד בגלות מצרים, ובהמשך בחורבן הבית הראשון והשני, הקיץ הקץ על בית ישראל כאשר הופרו כללי הוויכוח הפנימי

עכשיו תורנו

הגיע הזמן של הציבור החרדי והדתי כולו, ועמו הציבור המסורתי, אשר יחדיו מהווים את רוב העם, להנהיג לטובת העם כולו

סִגרו את השער

השיקול האמיתי הוא לסגור את השערים בפני מתגיירי הנוחות ולמנוע את המגמה שמטרתה הפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה

תחייה לאומית – לא על חשבון ההלכה

הניסיון לצייר את הראי"ה קוק כפוסק מקל בשל עמדותיו הלאומיות מנוגד לעובדות

רבם של המורדים הקדושים

למרות הימנעותו של הרב קוק מהשתייכות מפלגתית הוא חרג ממנהגו ושילם דמי חבר לתנועת הפועלים 'הפועל המזרחי'

בחום ובחכמה

מהפן היהודי וגם מהפן האנושי – יש לסייע לפליטים בחום ובאהבה במקומם, ולהעלות רק את מי שהוא יהודי על פי ההלכה

לא תהא חוצפה דקדושה נופלת מחוצפה ירודה

תנועת המזרחי ואפילו גוש אמונים לא השכילו לשבור את תקרת הזכוכית של תפיסת הגה ההנהגה.

מקדש בלב הציונות

אצל הרב קוק, הרב קלישר ואפילו אצל הרצל, שיבת ציון מושתתת על הקמת בית המקדש בהר הבית.

שמחת המנצחים

בניגוד לתודעת הכישלון של מלחמת יוכ"פ שגרמה לתחושת ייאוש ופחד קיומי הניצחון הצבאי הוא מפעים ויש להכיר ולשמוח בו

מה ההבדל?

מה בין ההשתחוויה בסדר עבודת יום הכיפורים מול ארון הקדש, להשתחוויה של אחרים?

השקר האחרון של הבית הראשון

מבקר הצבא יצא בקריאת אזעקה לפני כשנתיים על 'תרבות השקר' שכהגדרתו "אוכלת את הצבא מבפנים כמו סרטן".

ברית המשוגעים

חלקים מבני הציונות הדתית, כיהוא בשעתו, מהססים להשתלב בתפקידי מפתח במערכות המדינה מהחשש שהמערכת פגומה מהשורש

שעת הכושר של בין השמשות

הליך בחירתו של רב עיר בישראל הינו הליך קשה וסבוך שמעורבים בו מאבקים פוליטיים רבים.

הגאווה והגדולה למי

דור התחייה מעורר מעומק תהומות הגלות את העמידה על הגאווה הלאומית שלנו

אזהרת ה"קושאן"

הכל יודעים, גם מי שלא מנהל אורח חיים דתי, כבן גוריון בשעתו, כי התנ"ך הוא יסוד הקשר שלנו לארץ ישראל.

מי שחושדים אותו ואין בו

הטענה כי הטבה של נבחר הציבור עם המגזר שממנו בא יוצרת רמאות ועיגול פינות אינה נכונה. תגובה למאמרו של שמואל שטח מהגיליון הקודם

עניי המגזר קודמים

המודל המצוי אצל חלק מנבחרי הציבור חובשי הכיפה הוא להעדיף דווקא את המגזר הכללי, כדי לא להיתפס כמגזרי. מדובר בטעות יסודית. דעה

בין כנפי החזון למציאות המעשית

הרב קוק ידע כי יהיה פער גדול בין החזון ובין היישום, אך זה לא מנע ממנו להתעקש על כך שמוסד הרבנות הראשית ישמש כהנהגה לעם היהודי

כבוד שמים וכבוד הבריות

בימים הנוראים כשהתירו תפילה לפי כללים מוגדרים- לא היתה הדבקה בבתי הכנסת כיון ששמרו את הכללים, וחלקם אף החמירו יותר מהנדרש

הרבנים שלי נעשו שקטים לאחרונה

אסטרטגיית המאבק של התנועות החופשיות בישראל כללה תמיד דחיקה של הרבנים אל תוך ד' אמות של הלכה.

תוכו זרק, קליפתו אכל

כמו במלחמת השפות של תחילת המאה הקודמת גם היום מסתובבים גדודים אלימים נושאי מקלדת ומוודאים שכל תוכן יהודי יעבור תהליך ישראליזציה

לעמוד מול הרוחותהמצויות

לעולם היהודי אין התנגדות ללימוד חוכמה ומוסר מתרבויות אחרות אך הנחת היסוד מוכרחת להיות שהן צריכות ליישר קו עם עולם המחשבה היהודי

מי מושיע מי פודה?

בתי הכנסת בריכוזים החרדים שבו לפעול כמעט כרגיל. בלי קפסולות. הפיילוט שהחרדים הכריזו עליו עצמאית – הצליח אף הוא.

חולשות ישנות, תירוצים חדשים

הקושי בשמירת ההלכה אינו עניין חדש של הדורות האחרונים * מאמר שני מתוך סדרת המאמרים "לטפס על קירות חלקים"

למה הצטרף הרב נריה לבני עקיבא?

"בעת ההיא מלחמה לירושלים התורנית על שבת קדשה, מלחמה עם ה'מכבי', מלחמה עם הבועטים בכדור-הרגל ופוגעים בעין השבת, בליבם של ישראל".

הכלה וכיליון

המשנה הפוסט־מודרנית שהכניסה לחיינו את ההכלה כערך עליון, מבטלת את האחריות החברתית להשבת מי שסטה מן הדרך אל המוטב

להתבטא על קידוש השם

אברהם זכה לתואר אבי האומה מפני שהפיץ בקול רם את בשורת האמונה בא-ל אחד. זו הוראה חשובה לדורנו

בין מחדל לניצחון

לציון יום השנה לצליחת התעלה מערבה במלחמת יום כיפור. את המלחמה ההיא אפשר היה למנוע.

לחפש שעיר אחר לעזאזל

כולם מתחרים בשאלה מי יצא הכי "שומר נפשות", ויימנע מפיקוח נפש. כשהכל בנוי על תחושות ולא נתונים, ובעיקר – על הפחדות.

להשתחרר משבי הקונספציה

את המחיר הכבד בפרנסה בחוסן הכלכלי והלאומי, וגם בנפש, ישלם העם כולו.

אם כל החילוניים היו כמוך

למה את המשפט "אם כל הדתיים היו כמוך" אנו מקבלים כעניין שבשגרה ורואים בו מחמאה, ואיש לא מעלה על דעתו לומר את המשפט ההפוך?

בעקבות מחדל "הצום השחור"

את השורות להלן, פרסמתי בעתון הצפה, ז"ל, בתאריך כ"ג אב תשס"ה

מציונות דתית לדתיות לאומית

השיח המתגבר על קיצה של הציונות הדתית כמגזר מובחן נובע מהגישה שעושה מהחזון הציוני־חילוני עיקר שהדת טפלה לו. דעה

פיקוח נפש או חיי נפש

האם בגלל פיקוח נפש יש להשבית את מסגרת החיים הכלכלית והחברתית? לפגוע פגיעה חמורה מאוד ב'חיי-נפש' - הפרנסה?

על רועים וכבשים

מה היה אומר נביא לו היה קם לתחיה ועומד בחצר הכנסת, כיחזקאל בשעתו שעמד בפתח המקדש והוכיח את העם

פאניקה, אסון ולקח

דמיון הרע והפחד, הופך אנשים למבוהלים, וכל רעש מהעולם החיצוני מתפרש מיד בתור סכנה.

שיקום הרבנות

הרב אברהם וסרמן בקריאה לשקם את הרבנות לאחר הפגיעה הקשה ברבנים אריה שטרן ואהרון כץ.

שחררו!

לא היתה ועדיין אין שום סיבה להשאיר את הצעירים בבית. תנו להם לצאת ולעבוד. לא שלושים אחוז ולא חמישים. כולם.

אנושי, אנושי מדי

בני אדם אינם עשויים מנייר, הם עמידים הרבה יותר, בייחוד כשיודעים שהסבל הוא למען עקרון קדוש, אמונה, שמירת ההלכה.

להתחיל לשחרר עכשיו

איכשהו נראה שהאווירה היא "לא משנה אם תמותו – רק לא מקורונה". איש לא יתעד את הפגיעות ארוכות הטווח הללו. הם גם לא ייכנסו לטבלאות.

כשאין אתרוג – לא מברכים

כשאין אתרוג – לא מברכים. כשאין מניין – אין אומרים קדיש. לא ברכו ולא דברים שבקדושה. כך נפסק להלכה, ומניין הוא 10 אנשים במקום אחד

מן הזהירות, שלא תרבה להיזהר

להזכיר את הדברים הפשוטים

עת מאבק ועת הסכמות

במציאות הנוכחית של מלחמה על צביונה היהודי של המדינה, יש לתמוך בפתרון חקיקתי בנושא השבת הציבורית ולא לפנות לגיבוש הסכמות. דעה

הסכמה לאומית וחקיקה דתית

בחירה חופשית

בחירת רבנים צריכה להתבצע בידי מנגנון מנהלתי שישחרר את הרבנות מתלות במי שקיומה אינו חלק מסדר היום שלו *תגובה למאמרו של הרב רכניץ

לשחרר את הרבנות מהפוליטיקה

לכבוד יום השנה לפטירת מרן הראי"ה קוק, מייסד הרבנות הראשית לישראל, הגיע הזמן לקרוא לעצמאות הרבנות הראשית

על הפרהסיא היהודית

משיח שנלכד בעוונות

פתאום כולם אוהבים קטניות

מי הוביל את החקיקה הדתית?

יש הטוענים שכפיה ממאיסה את היהדות. אלא שלפי זה הכפיה ממאיסה גם את הצבא ואת איכות הסביבה. בפועל – לא זה המצב.