השמחה שבנו
איך נשמח השנה בפורים? מפרעות תרפ"ט, מלחמת העולם השנייה' ועד למלחמה הנוכחית. פרקים בתולדות השמחה הישראלית
איך נשמח השנה בפורים? מפרעות תרפ"ט, מלחמת העולם השנייה' ועד למלחמה הנוכחית. פרקים בתולדות השמחה הישראלית

"אנשים אומרים: מה ישראל צריכה ללמוד מהמערב? אני אומר: מה המערב צריך ללמוד מישראל?" הריאיון שכל ישראלי צריך להכיר.

על חוקר השב"כ הבכיר ועל המפתח של הרב זווין זצ"ל לניצחון ולהבנת המזרח התיכון.

"אני רוצה לומר שישראל צריכה לעשות אתחול מחדש למערכת החינוך. היהדות זה אמת נצחית".

"דווקא בגלל שאני לא יודע מתי השליחות שלנו פה בעולם הזה תיגמר, אז אני רוצה יותר להשפיע". דברים לזכר הרב זאב נוימן זצ"ל

"מיכאל, לאן אתה הולך, אתה השתגעת?! מה חסר לך?! יש לך תפקיד מכובד. דברים לזכרו של סבא מיכאל ספיאשוילי ז"ל, שהלך לפני שבוע לעולמו

"הבעיה האמיתית היא האסטרטגיה לאן אנחנו הולכים. זה משחק אסטרטגי. זה לראות עתיד ולשאול את העתיד של עם ישראל, איפה הוא רוצה להיות"

על משמעות השיר שמלווה את המלחמה הזאת, דברים לזכרו של רס"ר הרב אלקנה ויזל הי"ד, שנפל בקרב בציר כיסופים

"חופשיים", "חילוניים" והקשר שביניהם. על ההזדהות העממית עם מצוות התפילין על רקע המלחמה ועל מחאות השבוע החולף.

החברה בישראל נמצאת בימים האלה בתהליך בירור זהותי עמוק. בירור שנוגע ביסודות שמעמידים ומכוננים אותנו כחברה בעלת ייעוד משותף"

על מקומן של נשים בבניין החוסן הלאומי, בימי המלחמה ובכלל. חמש שנים להסתלקותו של מורנו ורבנו, הרב אלישע וישליצקי זצ"ל

מהו הסוד שעומד מאחורי גבורת האימהות שלנו? מאיפה מגיעים הכוחות? על המסר של איריס חיים שכל אחד צריך לקחת איתו - לימי המלחמה ובכלל

על דברי ההספד המופלאים של הדס לוינשטרן, על בעלה אלישע, ועל האופק הקולקטיבי שמוביל את הרגש הפרטי.

"איך היו נראים המכבים? על מי נאמר: 'באנו חושך לגרש'?" על המכבים של דורנו ועל השיר הקלאסי שזכה לשדרוג מפתיע

"ודאי, היו ה'וותרנים' שבימיו של יהודה המכבי טוענים אף הם: איך נקום בפני ים של יוונים ובפני מלכות אדירה כזו של אנטיוכוס אפיפנס?"

על הקונספציה שהובילה לכשל הביטחוני החמור בתולדות המדינה והקשר לציון 28 שנים להסתלקותו של הרב משה צבי נריה זצ"ל

בקשתו האחרונה של דוד בן-גוריון מידידו הרב שלמה גורן והקשר שלה לדברי חוקרי התנועה הקיבוצית על הציונות הדתית.

אילו כל אחד היה מסתובב עם תחושה שאם חלילה ניפול ברוח, תהיה תגובת שרשרת שתשפיע על רבים, היה נוצר אפקט אדיר.

ארבע אימהות, ארבע נשים, שמהוות מודל והשראה לעם ישראל כולו.

המוסריות של המלחמה לא נמדדת רק בשמירה על "כללי המשחק", אלא בתוצאה המתבקשת. כדאי "לעדכן גרסה" לקוד האתי של צה"ל

על מוסריות בלתי מוסרית והתעוררות מתרדמת עמוקה, בעקבות הריאיון המטלטל עם לוחם השריון

על נאומו המרגש של הסופר הבריטי בלונדון ועל הספר המכונן שנכתב לפני חמישים שנה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

מילות גבורה עתיקות-חדשות של שני אבות מופלאים, ששכלו את בניהם ועודם מוטלים לפניהם.

אירועי יום הכיפורים נגעו בעצב עמוק, באותה שכבה שגחלי היהדות שבקרבה עוד לא כבו לגמרי שהחלה לחבוט במובילי המחאה

יש בעיניי משהו סמלי בכך שה"טריגר" למאורעות יום הכיפורים התשפ"ד היה פסק הדין של בג"צ בעניין מחיצות במרחב הציבורי.

50 שנה למלחמת יום הכיפורים ו-12 שנים לפטירת הרב חנן פורת זצ"ל, ו' בתשרי תשע"ב-תשפ"ד.

על הוויכוח הפוליטי-תיאולוגי של ראש הממשלה נתניהו עם חה"כ אייכלר, דרך עיניו של איש החזון שחי על גבול שני עולמות

מחשבות על "השבת השחורה" שהתחוללה בדרום תל-אביב בשבוע שעבר.

על ייחודם של ימי אלול, פתיחתה של שנת הלימודים ועל שיר אחד שנכתב לפני כשלושים שנה בעקבות חלום מפחיד והעניק לו משמעות חדשה.

מחשבות בעקבות המאבק הביטחוני-כלכלי של האליטה ברפורמה המשפטית ולרגל אזכרת רבנו ה"בן איש חי".

לרגל ג' באלול, אזכרת הרב קוק זצ"ל, על ספרו החדש של הרב טאו "היברו נושאי כלי ה'"

הבירור העמוק בחברה הישראלית, אינו רק על שאלת הרפורמה אלא על מתי יפקח עם ישראל את עיניו במובן העמוק של המושג.

על השיר שנולד לפני שלושים שנה בימים לא פשוטים, ועל הביצות שמוטל עלינו לייבש בימינו.

בימים בהם זיכרון אותם ימים של אפילה משפטית, תקשורתית ופוליטית צף ועולה, ביחס למתרחש כעת

לפני כמאה שנה, כתב זאב ז'בוטינסקי מאמר מכונן שעשוי לשפוך אור על המאבק שמתחולל בימים אלה במדינה

ימי בין המצרים, מעוררים בנו בכל שנה ובמיוחד השנה, את החובה להתבונן בשורשים שהובילו לחורבן בימים ההם

"בעיני הרצל, ציון היתה המקום המובהק שבה יוכל להתקיים השילוב בין שני הממדים של הזהות היהודית, הפרטני-ייחודי והכללי-אוניברסלי".

הסיבה היחידה שבגללה הגענו לחבל ארץ זה היא שאנחנו יהודים, אין סיבה אחרת, ומי שאינו סבור כך, אין לו מה לעשות פה

לא להתפעל מפסבדו-מדענים, לא לאבד את הכיוון גם כשמנפנפים בפנינו בדגלים צבעוניים, במחקרים ובזכויות האזרח

הריאיון האחרון עם מובילי המחאה ההיסטורית "זו מחאה שמתחילה מלמטה, מהמון יוזמות מקומיות, המסגרת לא באמת משנה"

מהו סוד הנהגתו של הרב אדלשטיין זצ"ל? כיצד נוכל גם אנחנו לזכות למשהו מאהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת כל בן וכל תלמיד?

בימים בהם אנו עדים להשתקה וסתימת פיות דווקא מאלה המתהדרים בחופש הביטוי הדמוקרטי-ליברלי

התבוננות על חרדיות ועל היחס לחרדים בחברה הישראלית לאור חג השבועות

על הסיפור היהודי – עובדות מול נרטיבים. מחשבות בעקבות מבצע "מגן וחץ" תחרות האירוויזיון ולרגל יום ירושלים.

על ל"ג בעומר, רשב"י ופוסט ציונות – בימים ההם בזמן הזה, לאור הסדרה הדוקומנטרית החדשה "מדורות השבטים"

"ההחלטה בסן רמו... היא האירוע הפוליטי הגדול ביותר בהיסטוריה של תנועתנו. על הוועידה ועל השלכותיה לימינו.

יהונתן גפן השכיל לזהות שמשהו בהוויה הישראלית החילונית-חומרנית התרוקן מתוכן ומיהר לעסוק במלאכת הניתוץ.

יש שיגידו כי מה שהתגלה כעת למעשה קיים כבר עשרות שנים אלא שכעת יצא המרצע מן השק, והנסתר התגלה לעין כל

על שיר המחאה הקלאסי וערך כבוד האדם וחירותו. הכנה לחג הפסח התשפ"ג: בימים ההם, בזמן הזה.

על המאבק המתחולל בימים אלה בין שמאל לימין, על רקע המאבק שקרע את הישוב היהודי בארץ-ישראל לפני כ-90 שנה

הישיבה התיכונית החדשה בראש העין נקראה על שמו של הרב אלישע וישליצקי - דרכי אלישע.

בחסות השפה הדמוקרטית, נכנסים למערכות ניהול המדינה גופים בינלאומיים זרים

האם ציונות דתית מתונה תדע להעריך מי שלעתים איננו מנסה להיות סובלני, אדיב ומתון, בגלל שבאמת איכפת לו?

בעקבות פורים, על הקשר בין יהודי שושן הבירה למובילי המאבק ברפורמה המשפטית לאור הפרויקט הגלובליסטי שמאיים על מדינת הלאום.

דברי פרידה מהפרופ' שלום רוזנברג, מענקי הרוח של העם היהודי בדור האחרון, שהלך לעולמו בגיל 88

על נקודות המבחן שלנו בחיים, ועל דרישת שלום מיוחדת מפורים לפני כ-40 שנה. הכנה לפורים תשפ"ג.

על יוזמת גיוס ההמונים של יא יא פינק, תמונת חיילי צה"ל והזקנה הערבייה ומשל השומרוני הטוב.

מה אמרו בעבר יולי תמיר וח"כ דדי צוקר על התנהלותו של בית המשפט העליון ומה זה אומר על התנהלות האופוזיציה בהווה?

נשמות שמונת חברינו שעלו בלהב סערת הקרב השמיימה, הדליקו בנשמותינו להבה גדולה שניצתה ומוסיפה לבעור.

על מערכון נוסטלגי ועל ערכים סותרים שאינם יכולים לדור זה לצד זה בכפיפה אחת – בעקבות הפוסט המדובר של יאיר שרקי
