אלו ימים של פורענות, שבהם אנו נוהגים מנהגי אבלות על הצרות הגדולות ועל החורבן שפקדו את עם ישראל
בפרשת מטות-מסעי, התורה מונה את ארבעים ושתיים תחנות המסע של בני ישראל. לכאורה, רשימת תחנות גיאוגרפית.
החסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה, מכיוון שרצו לשמור על התפילה מפני קליפות שיכולות לקלקל ולפגום בתפילה.
שורש הקשר בין תורת ישראל למלחמה הפיזית על הארץ, ששתיהן יחדיו יוצרות את הבסיס לאחיזתנו בארץ ישראל.
קנאותו של פנחס הצילה את העם, אך פסלה אותו מעמדת הנהגה, מאחר ומנהיג ישראל חייב גם לדעת לשפוט בצדק וללמד סנגוריה על בני עמו שחטאו
בנות צלפחד לא התייאשו מהקמת בית, גם בגיל מאוחר. ייתכן שזו הסיבה לכך שהתורה מקדישה להן פרק שלם
שגריר יהדות מול נשיאים ומלכים ועד מחוקק רעיוני של מדינה יהודית - פועלו של הרב הרצוג חצה יבשות ודורות.
ממי ניתן ללמוד על מידות טובות? מי מהווה מקור השראה יותר מכל מקור? מה אנו לוקחים מהימים הללו?
קריאה מחודשת חושפת את ההבדל המהותי בין תגובת העם לבין קור הרוח והפסיקה של משה - ומעניקה לנו לקח עוצמתי לזמנים סוערים.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת בלק. גם בלעם הנביא, נדרש ללמוד להקשיב לבריאה, לקולות המציאות - רגע לפני הופעת דבר ה' המפורש.
תלמידי אברהם מתבוננים בדורות הקודמים בענווה ולומדים מהם, בעוד תלמידי בלעם מתנשאים על אבותיהם ודוחים את מורשתם.
בלעם, במובנים של אותה תרבות, היה “מרפא”, שנועד להשקיט את פחדו של בלק כמו שרופא נותן היום תרופה הרגעה.
המסר המקראי אינו מסתפק בעידוד אומץ לב ונחישות — הוא דורש תגובה מוחצת מול אכזריות.
הקב"ה מדריך אותנו לפעול למען גאולת ישראל וזה אומר להקים ישובים פורחים שכולם מלאים בתורה, אמונה, צדק, צדקה וחסד.
אם בעבירה יש הפסד של החיים, במצווה האדם יזכה לחיים גדולים, אז השכר של שמירת התורה ושמירת השבת הוא עצום.
פרשת חוקת מציגה את דיני טומאת מת ודרכי ההיטהרות ממנה. אדם שנגע במת נחשב טמא והוא מנותק מהחיים הציבוריים.
דבר תורה לפרשת חוקת - בארה של מרים, הממשיכה להשקות את עם ישראל בכל דרכיו, ומלמדת על הקשר בין שפע יומיומי לניסי מלחמה גלויים.
במשך 38 שנה צעד עם ישראל במדבר למרות שידע שלא יזכה להיכנס לארץ. זו לא תקווה - זו נאמנות
הפגיעה באיראן, מהווה סגירת מעגל. אחד ההישגים החשובים שלו הוא שבירת מחסום הפחד מפני המדינה שנתפסה כמעצמה.
מערכת החיסון האוטואימונית שוכחת את תפקידה, מתבלבלת בזהויות. וכמו באירועי קורח ועדתו, הסכנה אינה במחלוקת עצמה
האדם צריך לפתח לעצמו את הבריאות להיות שמח בחלקו, לשמוח במה שיש לו, בהצלחות שיש לו, בלי להסתכל על האחר האם הוא מצליח יותר.
בראש חודש תמוז, חודש הבכי לדורות, אנו הופכים את הנהי לשירה - ומודים על החסד האלוקי וההצלחות המרשימות במערכה מול אויבי ישראל.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה העוסק בהרמת המבט אל הניסים שבכל דור ודור אל מול הקמים עלינו לכלותנו, דרך המאורע המיוחד של פתיחת פי הארץ
הנגיעה האישית והקנאה הוציאו את קרח מדעתו, כאמור במסכת אבות, "הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"
מאבק ישראל בעמלק מלווה את ההיסטוריה מזמן המדבר ועד ימינו - מפרס, דרך גרמניה הנאצית ועד איראן של היום
גם בדברי פרשני התנ"ך ואמונת ישראל, אנו רואים רבים וטובים המדברים על הצורך לעסוק ולעמול ודרוש בבניין המקדש
אינני אוהב את דרכי ההתנהלות של 'ביבי', אבל אני מכבד אותו כראש הממשלה מפני שנבחר מכוחו של עם ישראל
בהצדעה לגבורת הנופלים, ובתפילה להצלחת חיילי צה"ל ואנשי המוסד, ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
נכתב ביום העשירי למלחמה המדהימה בין ישראל - "עם כלביא" - לבין איראן
המלחמה עוד לא תמה. הדרך אל השגת יעדיה עוד ארוכה. אויבינו הפונדמנטליסטים המרים לא יוותרו ולא ייכנעו בקלות.
אנו נמצאים במלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. היא נפתחה כמו מלחמת יום הכיפורים, ובאופן הרבה הרבה יותר כואב וטראומטי.
הרב פרופ' יצחק כהן מנהל אקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו עוסק בענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו.
אדם מתפלל לבניין המקדש, בניין הארץ, בניין ירושלים, בוכה, מתפלל ועושה תיקון חצות, אבל בפועל הוא לא בנה שום דבר.
מה מפחיד יותר הפחד/ האיום עצמו? או אפקט הפחד? כאשר מתבוננים באירועי הימים האחרונים מול האתגר האיראני, שאלה זו מקבלת משנה תוקף.
העיר חיפה מטווחת בימים אלו וגם ספגה פגיעות ואבדות כואבים אך אסור להשפיל מבט. הכוח שלנו להתמודד עם המציאות
עשרת המרגלים ביקשו להוריד את מעלת ארץ ישראל לדרגת "רגל". לא כן כלב ויהושע שרוח אחרת הייתה עמהם
השיקול המוביל במלחמה הוא השמירה על החוסן הלאומי, שחובת הזהירות מכל פגיעה בו נלמדת מן הציווי של התורה
מתרחשים מול עינינו ניסים בסדרי גודל מדהימים, כל אחד בפני עצמו, ואנחנו - שותקים? כן, לפעמים אנחנו שותקים, לבושתנו.
פרשת שלח ממחישה כיצד חרדה, מידע כוזב ותגובות קבוצתיות משפיעות לא רק על התודעה שלנו, אלא גם על מצבנו הבריאותי ממשי.
עלינו להתחזק באמונתנו בצור ישראל המוליך אותנו ממרום, וגם אם הדרך היא דרך חתחתים - אנו צועדים אל עבר הגאולה הנכספת.
בהצדעה לגבורת הנופלים, ובתפילה להצלחת חיילי צה"ל ואנשי המוסד, ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
פסיקותיו של הרב שאול ישראלי הן בהלכות מדינה והן במצוות התלויות בארץ מהוות יסודות איתנים המשמשים כיום את תלמידי החכמים והפוסקים.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, עוסק בענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו.
צריך לזכור מהיכן קם העם הזה? מתוך קללת הגלות בת אלפיים שנה, וממציאות של הליכה כצאן לטבח, של עם המובל בקרונות לתאי הגזים.
אם מסתכלים במבט של אמונה - אף שיש כאב וקושי - יודעים בוודאות שיצאו מהם דברים טובים.
אנו נמצאים בימים גדולים וזוכים לראות ניסים גלויים ובהתגלות כוחה של גאולת ישראל, וקוממיותו, מכוחו של צור ישראל וגואלו.
מעלת מסירות הנפש על קידוש השם, היא למעלה מכל לימוד תורה, כי כשאדם מישראל נהרג על קידוש השם, זו מסירות-נפש על עצם היותו יהודי
יטעה מי שיחשוב שעוצמת הרוח של הלוחמים היא נתון קיים, מובן מאליו, שאין צורך לטפחה ולחזק אותה.
הגוף הולך במדבר, והנפש נשרכת אחריו. אין שגרה, אין שליטה, אין תחושת עתיד ברורה. המציאות הזאת יוצרת תגובה פיזיולוגית מוכרת
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, עומד על ענייני פרשת השבוע
בימים שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה קשה, חטופים שטרם שבו ושאלות מוסריות ופוליטיות. פניתי לדמות מופת מהעבר: דוד המלך.
עלינו לשאוף להגיע למצב שאנחנו אוהבים את התורה ומרגישים צימאון לתורה, שכשאדם עוסק בתורה הוא מרגיש שהתורה מרווה אותו
הרב מאיר כהנא בדבר תורה על פרשת נשא המעלה שאלות על מנהיגות, יוזמה ותיקון פנימי - מן הנשיאים במדבר ועד להנהגת ימינו.
מה פירוש המילה "נשא" - לספור או להרים? ואיך זה קשור למי ששכח את עצמו בתוך השבר. פאנץ' לשבת מפרשת השבוע.
ברכת הכהנים אינה ברכה רגילה, אלא שליחות חיה - להעביר את אהבת ה' לעם ישראל.
האם זוג צעיר אמור לשאת על כתפיו את נטל ההחלטות הגנטיות של דורות קדימה? הבדיקות התרחבו, ריצוף גנטי הפך זמין, וההורים מוצפים.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ומרצה במרכז אקדמי לב, עוסק בענייני היום.
בגדי המלכות שלובשת רות מבטאים לא רק את תפקיד המלכות של המשיח, אלא אף את השליחות המתמדת לקיום רצון ה'.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, עומד על ענייני פרשת השבוע.
