מאיר אוחנה בטור אישי על סערת מכתבי האמנים: האם מדובר במחאה אידיאולוגית טהורה, או בתסכול של ירידה בהכנסות ואובדן רלוונטיות?
פעם התחתנו בלי אהבה, היום אוהבים בלי להתחתן. ט"ו באב הוא הזדמנות להזכיר: אהבה לא חייבת להיעלם מתחת לחופה.
בסוף כל אחד ימצא את זיווגו, משה רבנו ישוב אלינו, נשוב לגוש קטיף והמקדש יבנה. כולנו עוד נתנחם בידי המנחם בחודש מנחם-אב.
אם נכיר בכוחה של קטאר ובתמיכתה בחמאס, נוכל לשנות את המצב ולהפנות את משאביה לאויב האמיתי.
הקרב הוא על תודעה: כשבעזה עשרות חטופים, והעולם עוסק בהכרה במדינה פלסטינית, יש להפנות את המאבק והלחץ לכתובת האמיתית.
ד"ר רון בריימן יוצא נגד עצומת אנשי תרבות המאשימה את לוחמי צה"ל ומתעלמת ממעשי הזוועה של החמאס.
מהו 'תוכן שלילי' עבור יהודי ומה נדרש מאיתנו כדי לקבל שמחת חיים וסיפוק?
את היום בו פרצו כוחות הגירוש לביתנו בשאנור לא אשכח לעולם. אחרי שני עשורים של מאבק לחזרה הביתה - הגיע הזמן לסכם.
יצא המרצע מן השק: הם מפחדים . ככה זה אצל המשתמטים ש'תורתם' אינה באמת אומנותם, ומתפקדת כמצפן מקולקל
"אחרי מה שקרה, זה לא יהיה 'באהבה ננצח'". על הסדרה "אשמים תמיד" ועל משמעותו העמוקה של המאבק נגד עקירת יישובי גוש קטיף לימינו
המאבק נגד ההתנתקות לא נבלם בגלל אחריות אלא בגלל חולשה. לא נוצרה הנהגה מתוך מועצת יש"ע, אלא מתוך תחושת בגידה.
עו"ד יצחק לקס טוען שפיטורי היועצת המשפטית לממשלה אינם רק מוצדקים - אלא הכרחיים.
יו"ר פורום תקווה ואביו של החטוף איתן מור מזהיר מפני השיח הרגשי הסובב את קמפיין החטופים. "הם שבויים במלחמה - לא חטופים באוטובוס.
הסיכום המוסרי הוא ברור - הנסיגות משחיתות הרבה יותר מהשליטה הישראלית!
ספר קצר ומרהיב עין, העשוי כמתנה לזוגות צעירים, ואולי עתיד להחליף את הברכונים השבלוניים ולהכניס חיות ורעננות.
גם אחרי שעזה הפכה למתחם לוחמני מתחת לאדמה ומעליה עדיין נמצאים בתוכנו "דוד גרוסמנים", רחמנים על אכזרים, שיאשימו את ישראל.
הרבה פעמים רב הנסתר על הגלוי ומסתבר שטוב יעשו המורים, אם הם ישאירו את ה'ההנחות' שלהם בנוגע לתלמידים ל'משביר לצרכן'.
נתניהו מעולם לא הניח בפני החמאס והעולם הצעה אמיתית: נכונות להפסקה מוחלטת של המלחמה ונסיגה מלאה, תמורת כל החטופים החיים, מיד.
הדר מילר בטור וידאו חדש: אל מול הדרישה המסוכנת למדינה פלסטינית חייבים להציב אלטרנטיבה - ריבונות.
עו"ד מייק ארנשטיין טוען כי הכרזות על הכרה במדינה פלסטינית מצד מדינות המערב עשויות דווקא להועיל לישראל.
האם לאחר 20 שנות עצב על האירוע, אנו יכולים לקום אל החלום הלאומי?
אם היה רעב באמת, האויב היה נכנע. הם מוכנים להמשיך להתאמץ למען המלחמה כדי להכניע את ישראל במלחמת הג'יאהד.
אירופה של בזיונות פוליטיים חוזרים לעמוד מול ישראל: סייקס-פיקו כמשל ראשון, הסכם מינכן כסמל נוסף.
אין פילוג בעם ישראל. ההוכחות? ממילואים ועד עמותות חסד, מהזהות היהודית ועד שיתופי פעולה חוצי מפלגות בכנסת.
האם המתקפה הישראלית-אמריקנית נגד איראן יצרה מימד הרתעה אפקטיבי מול המשטר בטהרן?
בן כספית כינה את הממשלה "חבורת תתי-אדם", מחה על כך שסעיף האיומים על ראש הממשלה נדון ראשון בישיבת הממשלה
המוסר שלכם הוא מוסר נוצרי, מזויף, מעוות ומסוכן, שנותן את הלחי השנייה לרוצחיו. המוסר של בני ההרוג הוא שהופך את העולם לטוב יותר.
כשמשה לשם עמד באולם בפלורידה וראה מאות נוצרים כורעים ברך הוא חש בכאב על היעדר הסליחה וההכרה בגירוש גוש קטיף.
אביגדור שרון קורא להקים מיידית צוות הסברה מקצועי עם משאבים של מערכת ביטחונית - ולצאת להתקפה תודעתית.
טור של חבר פורום המילואימניקים הדתי הקורא לציבור החרדי לצאת מהבדלות, לחזור אל הכלל, ולבחור באמת באחדות.
אלפיים שנות תפילה, דמעה וציפייה - והנה אנחנו בארץ, עם ריבונות, עם אחדות - אבל בלי מקדש. למה?
"אני לא מסתכלת על תמונות של ילדים רעבים בעזה - כשם שנאנסת לא צריכה לצפות בילדיו של האנס שלה".
חגי לובר כותב לרגל תשעה באב על אביתר דוד, האחדות בתוך הפילוג, והכוח שבאהבת ישראל דווקא מתוך הכאב והמשבר.
המתח בין שני המשולשים הפך להתנגשות של ממש בשני רגעים מכוננים בתולדות הארץ, שהיוו את שיא המחלוקת.
הפיוס בין בן-גוריון לבגין באחרית ימיהם, כמו בינו לבין אצ"ג ולישראל אלדד, הוא ריפוי חיוני לחברה הישראלית. בעקבות ספרו של חגי סגל
בתוך שלושה וחצי שבועות בלבד הלכו לעולמם בזה אחר זה ר' משה שנוולד, מר מרדכי קקון ומר רפאל שמילה.
אבינועם הרש קורא לכל הורה ומורה להראות לתלמידים מכיתה ט' ומעלה את הראיון עם עומר שם טוב בתכנית 'עובדה'.
ריקי ברקוביץ', אמו של רס"ר במיל' אייל ברקוביץ הי"ד, יוצאת במכתב פתוח לציבור החרדי בערב ט' באב: "אין מתן גט חד צדדי".
הסקרים - תעודת כבוד לציבור בישראל. אבל איפה ההנהגה?
תשעה באב, מסצ'וסטס, 1979: הרב סולובייצ'יק מלמד קינות במשך שמונה שעות ומפיח חיים בכאב האבות.
שני עשורים לעקירת גוש קטיף: הרב אריה דרור מבקש לנצל את הימים האלה לא לאשמה אלא להכוונה, לא לריב אלא לחשבון נפש.
בכל ערך קיימת נקודת אמת אבל הפיתוי לשוויוניות מטשטש את המדרג בין הערכים השונים ויוצר חורבן. ניבנה בגלל החידוד בין קטון לגדול.
אין ספק שאריק שרון החליט להחריב את גוש קטיף רק מסיבה אחת: כי זו הייתה הדרך למנוע את העמדתו לדין באשמת שוחד בפרשת האי היווני
ח"כ אבי מעוז במאמר חריג נגד עלייה להר הבית ביום תשעה באב: "זה אינו מגרש להפגנות ריבונות, אלא מקום השראת השכינה".
הצעת חמאס להשיב את כל החטופים תמורת הפסקת לחימה - לא באמת קיימת.
התקשורת הישראלית של היום אינה עוד כלי לשיקוף המציאות - אלא לעתים קרובות לשכתוב תודעתי המשרת את נרטיב האויב.
עם גל ההכרזות על הכרה במדינה פלסטינית והתגברות האנטישמיות באירופה, הגיע הזמן לומר את האמת בלי כחל ושרק: ליהודים אין עתיד בגלות.
הפשע הגדול הזה של העקירה גרם לרבים להבין שכך אי אפשר להמשיך וחייבים לקחת את מושכות ההנהגה לידיים
תכניות צה"ל להשגת יעדי המלחמה כשלו אחת אחרי השניה. הגיע הזמן לומר בקול ברור: יעדי המלחמה יושגו רק באמצעות כיבוש מלא של הרצועה.
הסיפור של עזה היה יכול להיגמר מזמן אם היינו ראויים לכך וזוכים להרבות שלום ביננו.
הזוועות שחוללו העזתים בעוטף עזה באכזריות אין קץ, מחייבות תגובה יהודית הולמת שתבהיר שיש מחיר כבד למתקפה האכזרית ב-7 באוקטובר
הרב שמואל סלוטקי כותב על רגע של הזדמנות לאומית: התעוררות זהות יהודית ברחבי העולם, חיפוש מחודש אחר שורשים ומשמעות
ארגונים שונים קוראים לחרדים להתגייס ומשתמשים בפסוק הידוע מחומש במדבר "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה"
על הספר החדש שמעניק קריאת כיוון מחודשת לימי החורבן ולצמיחה מהם, ועל הריאיון של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לעיתון "מעריב".
כיצד נראים שני עולמות תרבותיים שחיים בתוכנו כיום - ומהם ההשלכות ההרסניות של התכחשות לנתונים בשטח?
על זעקת לוחמי הנפש ומאחורי הקלעים של "מחלקת החללים", האנשים שנושאים את כאב האומה
המושג "אחדות" שמציין את שיתוף הפעולה המעשי דורש לפעמים ויתורים על הערכים שאתה מאמין בהם ורוצה לקדם אותם.
ח"כ אלמוני שמייצג תנועה דתית קטנה שחבריה התפקדו לליכוד, הפך לאחד האנשים הכי חזקים בכנסת
ההונאה הנאצית הצליחה למתג במדינות המערב את הפצצת דרדזן כפשע מלחמה. העזתים בשיתוף פעולה פרוגרסיבי מנסים לשחזר את אותה הונאה
