ביום שבו הוזמן אברהם לסוכתנו, נעקד סמ"ר יהודה דרור יהלום הי"ד מסיירת גולני, בדרום לבנון.
"אופיר רחוק ממני פוליטית מרחק מזרח ממערב, אבל מה הוא גם בן אדם ולא מתנהל בעולם כדי לתקוע אצבע בעין".
במקום שהשמאל יתבונן היטב על חולשתו בזירה האלקטורלית, ויחשב מסלול חדש כדי להיחלץ ממצבו העגום, הוא מיטלטל בין ייאוש ואשליה.
סוזי דים טוענת כי ההתיישבות בחבל עזה תתרום לביטחון ולפירוז עזה, ומסבירה כי נסיגה או בריחה לא יובילו להיפרדות מוצלחת מהפלסטינים.
הכאב על מותו של בני לא הופחת בגלל חיסולו של רשע. אין דריסת רגל לאובדן חיים מלאי אור וצדק, עם אובדן חיים שפלים ומרושעים.
מה שבא ב'היסח הדעת' יש עליו טביעת אצבע אלוקית, מובהקת, ניכר שהוא חלק מתוך ההנהגה האלוקית שבחרה להבשיל את התהליך
הכאב קיים ונוכח ואין לו שום צורך בהזמנה. וכדי לקום ולהמשיך חייבים ימי שמחה שלמה
על נזקי הקמפיין החדש נגד חוק הגיוס
התשובה שהשאירה את הפרופסור הישראלי המום, ומה הפתרון של חג הסוכות לאנטישמיות העולמית?
מעל מאה ישראלים עדיין חטופים בידי החמאס רק בגלל ביידן. הדרישות שלו מישראל הופכות את ארה"ב לתומכת חמאס ומרחיקות את שחרור החטופים
ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) משרטט את חמש הנקודות שישראל צריכה לעשות כדי למוטט את חמאס ולהביא לשחרור החטופים
האתגר הגדול שלנו אינו מגיע מהתמודדות עם אויבנו מבחוץ. עלינו לחתור לאחדות פנימית, להעמיק את החיבור בין חלקי העם ולהילחם במפלגים.
רבבות יהודים שמעולם לא דרכה כף רגלם בבית הכנסת, הצביעו ברגליים כנגד מאמצי השמאל לסכל תפילות קהילתיות
מדי שנה, במניין שהוקם על ידי הרב גורן זצ"ל מעל רחבת הכותל המערבי, מתכנסים לתפילה אינטימית מול מקום קודש הקודשים, בתחושת קדושה.
חנוך לנער על פי דרכו – אי אפשר לחנך באמת לפני שמבינים מרגישים ונושמים מהי בכלל דרכו?
החטיפה של לירי ושל כל החטופים היא לא רק טרגדיה אישית, אלא פצע פתוח בלב המדינה כולה.
"תחשבו על פח האשפה של ההיסטוריה, שמלא במי שניסו ולא הצליחו להשמיד את היהודים". נאומו של הפוליטיקאי הקנדי מסביר את הסוד הישראלי
ברגע שהאידיאולוגיה עוברת מעבר לתיאוריה והופכת לאסטרטגיה ששוב הופכת למדיניות, היא עוברת מהיפותטית לאמיתית
השבוע הודיע מימשל ביידן כי יציב בישראל סוללת טילי THAAD ליירוט טילים איראניים.
7 באוקטובר יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע, אילו חזבאללה ואירגוני הטרור ביו"ש היו מצטרפים בו-ביום למיתקפה של חמאס.
אושפזין של שנת תשפ"ה במבט שונה
ההוריקן 'שלא היה כמוהו יותר ממאה שנה' הפך לפתע לסופה בינונית-מינוס
הגיע הזמן לצאת מקונספציית הבריחות הנוראה. במקום איפוק - תעוזה. ובמקום הכלה - השמדה. ובמקום הרתעה - הכרעה.
אלה שנמנעים מתמיכה בישראל בזמן מלחמה אינם ראויים לכפרה.
סער נטוע עמוק במחנה הימין ושילובו בממשלה ייתן גוון נוסף, של אדם בעל ניסיון ורקע עשיר מחמישה קבינטים בהם ישב.
בשמחת תורה תחלוף שנה מפרוץ המלחמה. נתחיל את התורה מ'בראשית'. נחזור ליסודות התורה והאמונה, הגלויים והנסתרים שב'מעשה בראשית'.
יצא יום הכיפורים והפגנות משפחות החטופים התחדשו. "בוגד", "פושע", "מפקיר" מכנים בהן את נתניהו. סינוואר? – הוא אינו מוזכר
לפני שבועיים לא האמנתי שלא אהיה בבית המדרש בימים הנוראים. והנה מצאתי את עצמי בעל תוקע, גבאי, חזן ודרשן בקיבוץ בית זרע
אילו שיקולים צריך לשקול בעסקה להחזרת שבויים? ומה אומרת על כך התורה? מאמר מתוך פרויקט "עמו אנכי בצרה" בהובלת צבי זוסמן
יום הכיפורים של מדינת ישראל בתורתו של חנן פורת ז"ל
המלחמה, שגבתה חיים יקרים מדי, הפכה לסמל של התמודדות אמיצה ושל הקרבה חסרת גבולות של חיילי המילואים.
אין לי ספק שעוד נכיר שגם המלחמה הנוראה הזו, שהתחילה בטבח שלא היה כמוהו מאז השואה, היתה אחד הניסים שקמו לעם היהודי ולמדינת ישראל
לפני הכל. לפני התורה, ולפני הכבוד; לפני האחדות, ולפני הנעימות; לפני רבנות ארץ ישראלית מקרבת, לפני הכל – ראש דברך אמת
ההתעקשות על דיון בקבינט וקיום שיחה עם ביידן לפני ביקור גלנט לא מגיעה מחלל ריק, ונוגעת לאינטרסים הביטחוניים של ישראל
אם נסטה מהאמת שקיימת בנשמה שלנו - יהיה מי שיבוא ויכה על קודקודנו וישיב אותנו למסלול.
הייתם צריכים לשלוח מכתבים ולשבת מול העירייה עד שתתעשת - אבל בחרתם לשבת בבית ולפהק. יום כיפור הוא יום של חשבון נפש. עשו תשובה.
אל תתרגשו מהפסיקה ה"יהודית", כי יש לה מטרות שאתם מפספסים. וגם: מה יעשו לוחמי החופש במחאה על הפרדה בתפילות המוסלמיות בצ'רלס קלור
היכולת שלנו להגיע להסכמות, ולכבד את מי שחי אחרת מאיתנו היא לא רק חשובה, אלא הכרחית.
המכות שסופג החיזבאללה מצה"ל נועדו לאפשר שובם של 60,000 העקורים לבתיהם. שקט של ממש, לא יושג ללא שליטה קבועה של צה"ל עד הליטני
אני מבין שאכן חטאנו, אבל חטאינו לא היו (רק) למול בורא עולם אלא ובעיקר למול אחים ואחיות החושבים אחרת מאיתנו ומול עצמנו.
אויבינו השפלים לא יניחו לנו עד שנסור מרע - נילחם בנחישות ובתוקף הראוי למיגור אויבינו צמאי הדם.
הנטייה הטבעית היא לבטוח בכח הגלוי לעינינו יותר מאשר בכח האמיתי הנסתר מעינינו. כשצה"ל חוזר להיות חזק ומנצח, אל לנו לשכוח את השם
"בסך הכול שנה, זה רגע שבו שינינו את כל המזרח התיכון". פרספקטיבה היסטורית – ממלחמת יום הכיפורים למלחמת התקומה
בשבי התודעה נמצאים אחים אהובים ותפקידנו הפרטי הוא לנסות לחלץ אותם, בלי פחד וייאוש.
מה שהתפוצץ לנו בפנים בעוצמה באותו יום חג, לא הגיע משום מקום ולא היה צריך להיות הפתעה.
תמיר פרדו חי בשלום עם אוקסימורון אסוני שמנוגד לחלוטין לפרויקט הציוני שעליו הוא הופקד לשמור מכל משמר
הנפת דגל ישראל במארון א-ראס על ידי חיילי צה"ל - משמעותית במיוחד, היא מזכירה לנו את ניצחון יהושע בקרב מי-מרום מול מלכי הצפון
כדי שהחזון האסטרגי יוכל להתממש צריך למנף את שני הטקסים המרגשים, כמשלימים זה את זה ונותנים חוסן וכוח חברתי פנימי למאבק הלאומי
בין החרדה לחוסר הוודאות, יום בריאות הנפש הבינלאומי מזכיר לנו את חשיבות השמירה על נפש בריאה גם בימים של מציאות בלתי צפויה.
ומי הרשה לחותמים להעלות על הדעת שהממשלה אינה מוכנה לצעדים כבירים כדי להציל החטופים? מניין להם לשפוט לכף חובה בערב היום הקדוש?
מיגור האויב השיעי סביבנו יביא להכרה ולהערכה, וממילא לרצון של שכננו הערבים-הסונים הקרובים כדוגמת סעודיה וכווית לעשות איתנו שלום.
זה אפשרי, זה קורה, זה מפזר אור גדול להמון נשים ואנשים ואני מודה לאל על כך. הדברים כאן מבוססים על סיפור אמיתי.
אין קיצורי דרך ואין אמצעים מהירים בדרך להכרעה – הגיע הזמן לדבר ולהיערך למלחמות ארוכות.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בירידה המונית לכאורה של ישראלים, ניתוח מעמיק חושף מציאות שונה.
בעוד כמה ימים יחול יום כיפור ויותר מידי הורים ומחנכים שאלו אותי לאחרונה: איך אפשר להטמיע בילדים שלהם את המודעות לבקשת הסליחה?
המאבק בראשי הנחש והשמדת הטרור, ההתעוררות העולמית נגד הרשע וההוצאה מהארון של איראן כמפעילתו. דברים חיוביים שקרו בשנה האחרונה
היהדות היא שילוב יחודי של דרך חיים יום יומית עם רוח. עם ערכי קדושה מלאכיים שמעל לחיים הרגילים.
שנת תשפ"ד, אם הייתי יכול להגיד אותה במילה, הייתי בוחר ב"התפקחות" – ללא ספק השנה האתגרית בתולדות מדינת-ישראל.
אחד הנושאים המרכזיים בהשקפתו של הרב סולובייצ'יק הוא הדגש על המחווה היצירתית של איש ההלכה.
