מצוות עגלה ערופה מבטאת את רמת האחריות הגבוהה הנדרשת מעם ישראל בחיי הפרט והכלל, ואת מעגלי האחריות המוטלים על כל איש מישראל.
פרשת שופטים מחדדת את התלות שבין מינוי שופטים ושוטרים כשרים לבין עצם הישיבה בארץ ישראל.
ד"ר חנה קטן משתפת בחוויותיה מרופאות מושפעות, תועמלנים רפואיים ושיקולים זרים, ומדגישה את חשיבות הרפואה המבוססת ראיות
חודש אלול מזמן חשבון נפש אישי ולאומי גם יחד. בין התפילות לחזרת החטופים ולניצחון צה"ל, כדאי לזכור את לקחי ההיסטוריה
בפרשת ראה נלמד שהוספה על מצוות התורה פוגעת באיזון המדויק שקבע הקב"ה - עיקרון הנדרש גם בשדה הקרב, בבית הדין, ובהנהגת העולם.
פרשת ראה מציבה בפנינו מראה: שמירת המצוות היא לא רק עניין אישי אלא תנאי לאומי לחיים של ביטחון, אחדות ושגשוג בארץ ישראל.
המאמר שמנתח את שורשי הכשל המערבי־ישראלי וסולל את הדרך לשרש אותם מחיינו. 53 שנים לפטירת הרב "הנזיר"
מהניסוי הנועז של ג’נר במאה ה־18, דרך תגליתו של ג’ון סנואו בלונדון, ועד האזהרה של פלמינג מפני שימוש יתר באנטיביוטיקה
הדרישה האירופית להקמת מדינה פלשתינאית בעיתוי הנוכחי אינה מקרית. ככל שעם ישראל פגוע ומושפל - הוא זוכה ל"רחמים" אירופיים מתחסדים.
הרב אליעזר מלמד במאמר עמוק ונוקב על תפקוד ראשי מערכת הביטחון ומה נדרש כדי להשיב את אמון הציבור בצה"ל ובמנהיגיו.
בפרשת עקב מתבאר כי תלותה של ארץ־ישראל במטר השמיים מבטאת קשר ישיר עם הקב"ה, ומגדירה את שליחותו של עם־ישראל כלפי העולם כולו.
שבעים צאצאים היו לנח משלשת בניו, שם חם ויפת, ומהם יצאו שבעים אומות העולם. שבעים אומות שאמורות היו לעבוד את ה'
חמאס לא ישחרר את החטופים האחרונים מרצון, אלא רק אם יחוש שהוא עומד בפני הכרעה צבאית.
ט"ו באב היה יום של סיום פירוד - בין שבטים, בין משפחות, בין חלקי האומה. זהו יום שבו כל עם ישראל יצא לכרמים מתוך תחושת משפחה אחת
נשים וגברים שמרגישים נאהבים כאשר נאמרת להם מילה טובה, והם זקוקים לביטויים מילוליים - שבח, עידוד, הערכה.
הרב מאיר כהנא: קריאת שמע היא יסוד באמונה, ביטוי למסירות נפש, ומפתח להבנה עמוקה של אחדות ה' ואחדות עם ישראל במציאות רבת פנים.
התבוננות בעוצמתה של תפילה מהתורה ועד ימינו, עם הדגשים ממשה רבנו, חכמי ישראל ואירועי דורנו.
"היו לא תהיה" - לא קריאה פוליטית, אלא קול נבואי שחוזר וקורא לעם ישראל: לא נוותר על הארץ, לא ניפרד זה מזה, ולא נסטה מדרך הגאולה.
קמפיין ההרעבה שהובל על ידי חמאס הודהד על ידי מתחסדים וצדקנים - מבית ומחוץ - שבאים, כביכול, בשם הצדק והמוסר הנעלה.
בעידן שבו הר הבית הופך לרקע לתמונה ולאייקון שיתופי ברשתות, נשכחת מהותו כמקום של יראה, טהרה והתבטלות. האם שכחנו מהו באמת בית ה'?
מדוע אנו מתאבלים באמת על חורבן הבית, אף שחלפו כאלפיים שנה מאז? הרב אורי יעקב בירן מישיבת ההסדר בעכו עוסק במשמעות האבלות בימינו
המדינה שבויה בעיוורון ושיגעון - מסכנת את עצמה במו ידיה, חוזרת על שגיאות העבר ומחוקקת חוקים דרקוניים
השבת נמשכת עוד כמה דקות אחר צאת הכוכבים. וזה זמן צאת השבת שמופיע בלוחות שכולל גם את תוספת השבת.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת דברים ולשבת חזון, העוסק בתלות של גילוי השכינה באחדות האומה, אשר היא המפתח לנבואה, לתורה ולגאולה
חשובה התוכחה. וכידוע בית מקדש שני, הגם שעסקו בתורה, חרב בגלל שנאת חינם, לא רק שנאת חינם אלא גם ובעיקר בגלל מה שזו גרמה
הרב יונתן דון יחיא, רב מושב הזורעים ור"מ בישיבת טפחות מסביר איך נערכים מבחינה הלכתית למעבר בין שבת לצום
הרב יואל קטן מתאר מקרה אמיתי שבו חבר חדש בקהילה הרגיש מושפל ופגוע עד עמקי נשמתו בעקבות הערה פומבית.
על פי פרשת מטות: האם ה' אוהב יותר את החיילים מוסרי הנפש - או את לומדי התורה?
הרב אליעזר חיים שנוולד מבקש מאיתנו לעצור, להתבונן, וללמוד: כיצד לאורך הדורות החמצנו הזדמנויות היסטוריות
האם מותר להזמין אונליין? לשחות בבריכה? ללבוש בגדי חג? ומה עם יין של הבדלה? מדריך הלכתי מפורט לכל הנוגע לתשעת הימים.
הרב מאיר כהנא מתבונן בקשר העמוק בין הקרבה בשדה הקרב לבין הקרבה אל הקודש, בפרשת מטות־מסעי
כל ישראל מחויבים ב'לא תקום ולא תטור', ב'ואהבת לרעך כמוך', תוך הקפדה יתירה על יחסים שבין אדם לחברו
אלו ימים של פורענות, שבהם אנו נוהגים מנהגי אבלות על הצרות הגדולות ועל החורבן שפקדו את עם ישראל
בפרשת מטות-מסעי, התורה מונה את ארבעים ושתיים תחנות המסע של בני ישראל. לכאורה, רשימת תחנות גיאוגרפית.
החסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה, מכיוון שרצו לשמור על התפילה מפני קליפות שיכולות לקלקל ולפגום בתפילה.
שורש הקשר בין תורת ישראל למלחמה הפיזית על הארץ, ששתיהן יחדיו יוצרות את הבסיס לאחיזתנו בארץ ישראל.
קנאותו של פנחס הצילה את העם, אך פסלה אותו מעמדת הנהגה, מאחר ומנהיג ישראל חייב גם לדעת לשפוט בצדק וללמד סנגוריה על בני עמו שחטאו
בנות צלפחד לא התייאשו מהקמת בית, גם בגיל מאוחר. ייתכן שזו הסיבה לכך שהתורה מקדישה להן פרק שלם
שגריר יהדות מול נשיאים ומלכים ועד מחוקק רעיוני של מדינה יהודית - פועלו של הרב הרצוג חצה יבשות ודורות.
ממי ניתן ללמוד על מידות טובות? מי מהווה מקור השראה יותר מכל מקור? מה אנו לוקחים מהימים הללו?
קריאה מחודשת חושפת את ההבדל המהותי בין תגובת העם לבין קור הרוח והפסיקה של משה - ומעניקה לנו לקח עוצמתי לזמנים סוערים.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת בלק. גם בלעם הנביא, נדרש ללמוד להקשיב לבריאה, לקולות המציאות - רגע לפני הופעת דבר ה' המפורש.
תלמידי אברהם מתבוננים בדורות הקודמים בענווה ולומדים מהם, בעוד תלמידי בלעם מתנשאים על אבותיהם ודוחים את מורשתם.
בלעם, במובנים של אותה תרבות, היה “מרפא”, שנועד להשקיט את פחדו של בלק כמו שרופא נותן היום תרופה הרגעה.
המסר המקראי אינו מסתפק בעידוד אומץ לב ונחישות — הוא דורש תגובה מוחצת מול אכזריות.
הקב"ה מדריך אותנו לפעול למען גאולת ישראל וזה אומר להקים ישובים פורחים שכולם מלאים בתורה, אמונה, צדק, צדקה וחסד.
אם בעבירה יש הפסד של החיים, במצווה האדם יזכה לחיים גדולים, אז השכר של שמירת התורה ושמירת השבת הוא עצום.
פרשת חוקת מציגה את דיני טומאת מת ודרכי ההיטהרות ממנה. אדם שנגע במת נחשב טמא והוא מנותק מהחיים הציבוריים.
דבר תורה לפרשת חוקת - בארה של מרים, הממשיכה להשקות את עם ישראל בכל דרכיו, ומלמדת על הקשר בין שפע יומיומי לניסי מלחמה גלויים.
במשך 38 שנה צעד עם ישראל במדבר למרות שידע שלא יזכה להיכנס לארץ. זו לא תקווה - זו נאמנות
הפגיעה באיראן, מהווה סגירת מעגל. אחד ההישגים החשובים שלו הוא שבירת מחסום הפחד מפני המדינה שנתפסה כמעצמה.
מערכת החיסון האוטואימונית שוכחת את תפקידה, מתבלבלת בזהויות. וכמו באירועי קורח ועדתו, הסכנה אינה במחלוקת עצמה
האדם צריך לפתח לעצמו את הבריאות להיות שמח בחלקו, לשמוח במה שיש לו, בהצלחות שיש לו, בלי להסתכל על האחר האם הוא מצליח יותר.
בראש חודש תמוז, חודש הבכי לדורות, אנו הופכים את הנהי לשירה - ומודים על החסד האלוקי וההצלחות המרשימות במערכה מול אויבי ישראל.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה העוסק בהרמת המבט אל הניסים שבכל דור ודור אל מול הקמים עלינו לכלותנו, דרך המאורע המיוחד של פתיחת פי הארץ
הנגיעה האישית והקנאה הוציאו את קרח מדעתו, כאמור במסכת אבות, "הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"
מאבק ישראל בעמלק מלווה את ההיסטוריה מזמן המדבר ועד ימינו - מפרס, דרך גרמניה הנאצית ועד איראן של היום
גם בדברי פרשני התנ"ך ואמונת ישראל, אנו רואים רבים וטובים המדברים על הצורך לעסוק ולעמול ודרוש בבניין המקדש
אינני אוהב את דרכי ההתנהלות של 'ביבי', אבל אני מכבד אותו כראש הממשלה מפני שנבחר מכוחו של עם ישראל
