הפער בין פסילת כהן בעל מום לעבודת המקדש לבין הערכתנו העמוקה לפצועי צה"ל דוגמת לוחם ההסדר הגיבור ארי שפיץ, חושף הבדל מהותי
מקרה של סכנת חיים מעלה שאלה יסודית - האם אדם מחויב להסתכן כדי להציל אחר, או שחייו קודמים?
הרב יואל בן-נון קורא לעצירת המשפט נגד נתניהו, להקמת ממשלת אחדות ולשורת צעדים לאיחוי הקרע הלאומי.
מדוע הנבואה האחרונה בתנ"ך נקראת כמו פרוטוקול של משא ומתן? לימוד ספר מלאכי חושף את רגע הגמילה של עם ישראל משיח ישיר עם הקב"ה.
מה מסתתר מאחורי השאלה "אבל מה האסטרטגיה?" והאם הציבור באמת לא מבין את התמונה
החיבור העמוק בין הורים לילדיהם ושמירת השבת יוצרים בסיס איתן לאמונת הייחוד של עם ישראל.
מסר חד לאומות העולם: המציאות השתנתה, וחלום מחיקת ישראל נגוז.
ביום העצמאות תשפ"ו מתחדדת הקריאה להכיר בטוב העצום שבמדינת ישראל - גם לצד אתגרים.
במאמר הרב שנוולד מנתח את מזמור ע"ט בתהילים ומראה כיצד מתוך תיאורי חורבן קשים עולה מסר של תקווה, צמיחה וקידוש השם במציאות חיינו.
מדוע רק לאחר לכתם אנו מגלים את עומק אישיותם, והאם נוכל ללמוד לראות זאת כבר בחייהם
חכמי ישראל מסבירים כי מדובר באות שנועד לעורר את האדם לבחון את מעשיו ולהבין שהעולם פועל בהשגחה
ד"ר חנה קטן מציגה בטור אישי את סיפור התקומה של מדינת ישראל, מהמעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות ועד לצמיחה האדירה של המדינה.
כוחו של עם ישראל לצמוח מתוך הכאב הלאומי והאישי אל בנייה ותקומה בא לידי ביטוי בשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון
מפרשיות תזריע ומצורע עולה עיקרון עמוק בעבודת ה': כדי להגיע לקדושה אמיתית יש צורך באיזון בין ריחוק לקרבה.
למה דווקא עם ישראל מצמיד בין כאב לשמחה? מבט ערכי על החלטה ייחודית מאז קום המדינה
המאמר עוסק במשמעות העמוקה של השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון, ובדור הניצולים והלוחמים שהולך ונעלם.
ביום השואה הראשון ללא אביו, משה שנוולד ז"ל, משתף הרב אליעזר שנוולד בסיפור הישרדותו כאסיר אושוויץ ובצוואתו הרוחנית
הרב אליעזר שנוולד מתאר את דמותו של סמל טוב־אל יוסף לפשיץ הי"ד, ומציג אותו כסמל לשילוב בין תורה לגבורה, מנהיגות ונתינה.
אנו נדרשים להעמיק באתגר של עבודת השם מתוך להט אל מול החובה לפעול בשיקול דעת ובאחריות לאומית.
יום השמיני מבטא רגע שיא בתולדות ישראל: השראת שכינה, שמחה עצומה לצד טרגדיה מטלטלת שמלמדת על עומק הקדושה והאחריות.
שעות של ישיבה פוגעות בזרימת הדם ומעלות סיכון בריאותי. גם במרחב מוגן חשוב לזוז.
הרב מציג במאמרו קשר בין ימי פורים לשביעי של פסח, תוך השוואה בין תהליכי הגאולה במקורות לבין המציאות הביטחונית העכשווית
כמו אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה, גם ממלכת ישראל הייתה משוכנעת שהכל תמיד ישחק לטובתה. הנביא עמוס מגיע כדי לנפץ את הקונספציה.
הרב עומר דודוביץ בוחן את הסתירה לכאורה בין חירות ללחם עוני, ומסביר כיצד דווקא הפשטות והעצמיות הן יסוד החירות האמיתית
כוס אליהו המוכרת אינה רק מנהג סמלי, אלא נובעת ממחלוקת הלכתית בגמרא: האם יש לשתות כוס חמישית כנגד לשון הגאולה "והבאתי".
לא עוד פסיביות מול ניסים, אלא שילוב של עשייה אנושית עם אמונה. מסר זה מקבל ביטוי גם במציאות הביטחונית של מדינת ישראל כיום.
הבחנה בין מצת הפסח למצת היציאה חושפת עומק חדש בליל הסדר: לא רק זיכרון להצלה, אלא גם תחילתו של מסע ארוך.
דווקא ברגעי איום נבחנת היכולת להמשיך בשירה, באמונה ובסדר החיים. לא לברוח מהמציאות אלא לעמוד בתוכה מתוך ביטחון וגאולה
הרב יוסף צבי רימון מציג את שיר "דיינו" המבקש להודות על הנסים, האחדות והגבורה בתקופת המלחמה, ולשלב בין כאב אישי לתקווה לאומית.
הרב מנחם מקובר מדגיש כי חג הפסח אינו רק זיכרון ליציאת מצרים, אלא גם קריאה להתעוררות רוחנית ומעשית לקראת חידוש עבודת המקדש.
היכולת לראות את הניסים שאנו חווים במלחמה הזאת ובכל דור ודור, באה לידי ביטוי בפרשת צו.
קרבן התודה מלמד אותנו שלא רק הישועה מחייבת הודאה, אלא גם עצם ההצלה והאפשרות להמשיך לחיות ולפעול בעולם
ערב פסח תשפ"ו מזמן התבוננות עמוקה: בין החמץ שמסמל גאווה וספק, לבין המצה שמבטאת אמונה ופשטות.
האם התורה היא שמגדירה את עם ישראל - או שיש יסוד עמוק יותר שמקדים אותה?
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני מציג מאמר ביקורתי על התנהלות ההנהגה והמערכת הביטחונית בזמן מלחמה, תוך קריאה להשתחררות מתפיסות גלותיות
האב אינו רק משיב לבנו, אלא מלמד אותו לשאול לפי דעתו ועולמו. כך הופכת ההגדה למרחב חי של בירור, חינוך והעמקה במשמעות מצוות הלילה.
מאחורי בקשת ההצלה מסתתר געגוע עמוק יותר, והנביא יואל נותן לו מילים: לא רק עזרה מהשמיים, אלא בעיקר קרבה.
מאחורי כל מרכיב בקערת הסדר מסתתרים יתרונות בריאותיים - מהכרפס ועד החרוסת
לאחר אלפי שנים שבהן נותרה מצוות מנחת העומר בגדר זיכרון, תרגול מעשי הוכיח כי ניתן להכינה כהלכתה.
שינוי לשון קטן בתורה חושף מסר עמוק: מה באמת נדרש בעבודת ה' גם היום
לימוד פרקי הסיום של ספר יחזקאל חושף תכנית מתאר פוליטית שנועדה למנוע את העוולות והחטאים של ימי בית ראשון ונשארה רלוונטית גם היום
מנחת הביכורים מבטאת גם את הרצון לעשות מעבר לחובתנו, הלאומית והאישית, ולהרגיש מקרוב את הקשר בין כל אחד מאיתנו אל הקב"ה.
ממעמקי המנהרות בעזה ועד לשיא הרוח של בית המקדש - על הסוד המאחד של עם ישראל
כיצד צריכה להיראות המציאות ביום שאחרי המלחמה, ומדוע חזרה לשגרה הקודמת עלולה להחמיץ את הלקחים וההזדמנויות שנוצרו?
המלחמה הארוכה, העייפות והשחיקה מזכירות את תקופת השעבוד במצרים. הרב עזריאל אריאל מצביע על הדמיון ל"קוצר רוח ועבודה קשה".
ד"ר חנה קטן סוקרת את התפתחות הכירורגיה לאורך ההיסטוריה - מרמזים במקורות היהודיים ועד למהפכה הטכנולוגית של ימינו.
כל סיום הוא אירוע, כי כשמסיימים רואים את התמונה של כל לימוד התורה שהתקיים, אנחנו נפגשים בבת אחת עם כל מה ששמענו ולמדנו.
כשהטייסים שלנו ממריאים שוב ושוב וכשהלוחמים מצפים לפקודה להשלים את הכרעת אויבינו - אפשר ממש לחוש את השורש של רוח ההתנדבות הזו
הגאולה המיוחדת שיחזקאל מציע לעם שבור ומרוסק, על המחיר של גאולה בלי חסמי כניסה, וקידוש ה' שמתגלה גם כשהאדם עצמו יושב בתא הטייס
בזמן מלחמה גם מי שבעורף שותף למערכה: האמונה, החוסן והעמידה הם חלק ממלחמת ה'.
השבת, המשכן, ברית המילה ועבודת המקדש הם יסודות הקדושה - אך פיקוח נפש גובר עליהם.
הרב אליעזר שנוולד מסביר מדוע התקופה הנוכחית נתפסת כתנ"כית - ומהו המבט השלם על הניסים והעשייה האנושית.
מה ניתן ללמוד מפרשות ויקהל ופקודי על עולם הרפואה? הדיוק בפרטי המשכן, עבודת הצוות והקהילה מזכירים את חדר הניתוח
במאמר מיוחד מתבונן הרב איתמר בן יעקב בקולות האזעקה הנשמעים בימים אלו ומציע לראות בהם קריאה רוחנית להתעוררות, לתפילה ולאחדות.
סיפור מן התלמוד הירושלמי על שני אחים מאשקלון שעלו לרגל מלמד כי בית המקדש אינו מקור לחשש אלא מקור לברכה.
יריעות המשכן, האפוד והחושן מדגישים רעיון מרכזי אחד - חיבור. הקרסים, הכתפות והאבנים מסמלים את ייעוד המשכן והכהנים
מצוות מזוזה מעניקה שמירה ואריכות ימים לבעלי הבית וילדיהם. הקובע כמה מזוזות בבת אחת, מברך ברכה אחת על כולן.
בטור מיוחד מסביר הרב אליעזר חיים שנוולד כי אירועים היסטוריים דרמטיים מחייבים שינוי רוחני מקביל.
ההופעה האדירה של י"ג מידות של רחמים מופיעה דווקא לאחר הנפילה הקשה של העם. בדרך אל התקומה והתיקון אנו נזכרים באבותינו.
