ההורג בשגגה נדרש לגלות, אך הקב"ה מעניק לו מקום של חסד, תורה ותשובה בתוך הארץ.
הוויכוח בין משה רבנו לבני גד ובני ראובן אינו עוסק רק בשותפות בנטל, אלא בעיקר בשאלה מהי מטרת המלחמה.
ד"ר חנה קטן מחברת בין פרשת מטות־מסעי לרפואה המודרנית, ומסבירה כיצד ההיסטוריה המשפחתית, לצד הערכים וההרגלים העוברים מדור לדור
העם כולו נדרש לגלות אחריות ציבורית ולאומית, המאפשרת למנהיג להוביל, מתוך מבט של אחדות וערבות הדדית.
שני פסוקים הפוכים בספר משלי מלמדים שהחכמה היא לא רק לדעת מה נכון, אלא לדעת מה נכון עכשיו | שיעור קצר מלימוד נ"ך יומי
הרב אברהם בלס נעזר בכלל "מעשה אבות סימן לבנים" של הרמב"ן כדי לנתח את שינויי המדיניות של נשיא ארצות הברית
עו"ד שלום וסרטייל עוסק במשמעותה של "בריתי שלום" שניתנה לפנחס, משלב את פירושי "אור החיים", הנצי"ב וחז"ל.
הרב עמוס גואטה תלמיד חכם, עובד ה' ואוהב ישראל, שהקדיש את חייו לתורה, לתפילה, להכנסת אורחים ולחיזוק כל יהודי באשר הוא.
ד"ר חנה קטן מסבירה כיצד העלייה בגיל הנישואין פוגשת את מגבלות הפוריות הטבעית, וקוראת לקבל החלטות מתוך ידע רפואי, אחריות ואמונה
רש"י, המלבי"ם והמדרש מאירים את משמעות הפסוקים בפרשת פנחס ומשרטטים דמות של מנהיג שאינו רק מוביל מלפנים
פרופ' יצחק דוד גולדברג טוען כי דווקא הבדידות היא הקרקע שממנה צומחים אמונה, יצירתיות והתחדשות.
הקב"ה הופך את הקללה לברכה, ובכך מתבררים כוחותיו המיוחדים של עם ישראל, בתהליך כניסתו לארץ ישראל כשלב במימוש ייעודו הלאומי.
אין חולק שהמלחמה הנוכחית הביאה רבים להתחזקות רוחנית, כאותם בתי כנסיות ובתי מדרשות שעמדו לישראל מול בלעם ובלק.
נאום רבין מ-1992, שבו הסתייג מהרעיון של "עם לבדד ישכון", עומד בניגוד למציאות שהתבררה לאורך השנים.
פרשת בלק מציבה במרכז את כוחן של מילים, והרפואה המודרנית מגלה כי לדיבור, לתקווה וליחס אנושי יש השפעה ממשית.
על רקע הפטרת פרשת בלק, עוסק המאמר בפסוק "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב" ובשלושת היסודות שמעמיד מיכה הנביא
הרב עזריאל אריאל מציע מבט אמוני על המציאות וטוען כי גם כאשר ההישגים אינם שלמים, אין מקום לאופוריה אך גם לא לייאוש.
בשיחתו לפרשת חוקת השווה רבה של פתח תקווה בין מלחמות סיחון ועוג לבין האתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל כיום.
מדוע חותם דוד את ספר תהלים במזמורים שקוראים לנו לשבח, במקום לשבח בעצמו? | שיעור קצר מלימוד נ"ך יומי
היחס בין עם ישראל לאומות העולם, בנוי לא רק על אופייה של כל אומה, ועל תפקידה בתכנית האלוקית לתיקון העולם, אלא גם על בחירה.
פרשת פרה אדומה אינה עוסקת רק בטומאה וטהרה, אלא בהתמודדות האנושית עם המוות ועם גבולות כוחו של האדם.
מפרשת חוקת ועד ימינו: על הניסים, הנבואות והצורך להודות על הטוב.
בטור אישי לרגל ג' בתמוז משתף הרב נתנאל דרמון במפגש מטלטל עם ישראלי שחי באירופה, ומקשר בין סיפורו לבין פרשת הפרה האדומה
פרשת חוקת מציגה כיצד עם ישראל לומד כבר בראשית דרכו שאין קיצורי דרך במזרח התיכון.
לעתים, אנו שומעים טענות ערכיות ורוחניות, אך במבט פנימה אנו מגלים שהן נגועות באינטרסים אישיים וקבוצתיים, של צבירת כוח ומעמד.
התורה מחייבת יציאה ל"מלחמת מצווה" של "עזרת ישראל מיד צר". חוק יסוד לימוד תורה אינו יכול להתקיים בלי הכרה ברורה בחובת הגיוס.
חטאו של קרח אינו נחלת המדבר, אלא מחלה מדבקת שפוגעת גם בבני תורה שמבקשים להסתדר "בלי רב".
מפרשת קרח ועד עולם הרפואה: מדוע אסור להתעלם מתחושות הבטן של נשים.
לרגל ההילולא של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, סיפר הרב יצחק שלו, רב העיר ירוחם, על הקשר בין הרב עובדיה יוסף ובין הרב אליהו
המאמר עוסק במאבק הרוחני על אמונתו של עם ישראל בצדקת דרכו, וקושר בין חטא המרגלים לבין תופעות עכשוויות של החלשת הרוח הלאומית
שני קרובי משפחה של משה רבנו ביקשו לשנות את המציאות - אך בעוד יתרו הציע תיקון מתוך אחריות וכבוד לסדר הקיים
הרב יצחק שפירא מסביר כי חטא המרגלים לא היה רק פחד מהכניסה לארץ, אלא חוסר הבנה של סוד הקשר העמוק בין עם ישראל לארץ ישראל.
הציצית אינה רק מצווה - אלא דרך חיים המכוונת את המבט אל הקדושה והארץ.
הרב חננאל זייני טוען כי מושגים כמו "בנק מטרות" ו"להכאיב לאויב" מבטאים תפיסה ביטחונית שוויתרה מראש על הכרעת חמאס וחיזבאללה
מה אפשר ללמוד ממרים הנביאה על אחריות משפחתית, ואיך שומרים על הגבול בין אכפתיות להתערבות?
אבי רט עוסק בקשר שבין פרשת מרים לפרשת המרגלים ובשני הכוחות המרכזיים שמעצבים את חיי האדם והחברה - כוח הראייה וכוח הדיבור.
מה מרים חשבה על משה רבינו? איך קשיי החיים מחברים אותנו לה'? ולמה צריך צדיקים?
הרב מאיר כהנא עסק בצורך בהנהגה רוחנית רחבה המסוגלת להוביל את העם לא רק בהתמודדות עם אתגרי ההווה אלא גם מתוך מבט על העתיד הרחוק.
הרב אברהם בלס עוסק במשמעותה העמוקה של הענווה דרך דמויותיהם של חוני המעגל, דוד המלך ושלמה המלך
מדוע בקריעת ים סוף נאמר למשה "מה תצעק אלי", ואילו כאן תפילתו על מרים התקבלה רק למחצה?
מול תלונות העם והביקורת של מרים ואהרון, משה רבנו אינו משיב מלחמה אלא מגלה ענווה נדירה ורגישות עמוקה לעם ישראל.
פרשת בהעלותך מציבה במרכז את ההתמודדות האנושית עם עומס, אחריות ומשבר, ומתחברת באופן עמוק לשליחותם של החובשים והרופאים
אחרי ספר שלם של זעקה אל ה' מול הצלחת הרשעים ודיכוי החלשים, דוד מבקש משלמה ומהדור הבא לא רק להתפלל, אלא לקחת אחריות
מעמדו המיוחד של הגר בעם ישראל מתברר במגילת רות - לא רק מתוך עיון בסיפור המגילה עצמו - אלא גם בפרשת נשא
בתחילת הבריאה הותר לאנושות מה שנאסר לאחר מכן- נישואי גילוי עריות כדי לאפשר את קיום העולם בבחינת "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"
מדוע דווקא לפני קבלת התורה הגיע עם ישראל לאחדות נדירה, ואיך חקר נוירוני המראה מעניק משמעות חדשה לדבריהם של חז"ל על ערבות
לכל אחד מאיתנו, לכל משפחה ולכל שבט, יש תפקיד בבניין עם ישראל ובתכנית האלוקית לתיקון העולם.
האנטישמיות אינה חדשה: שורשיה נעוצים כבר ברגע שבו ישראל קיבל את התורה.
ד"ר חנה קטן משתפת בסיפור מרגש מחדר הלידה ובחווייתן של נשים שיולדות אחרי אובדן היריון, לידה שקטה או שכול.
האדם מנסה לברוח מן המוות באמצעות כבוד, רכוש והנצחה, אבל מזמור מ"ט בתהלים מלמד שהנצח האמיתי לא נבנה מאבנים ושלטים
גם כאשר הניצחון במלחמה והשפע הכלכלי יכולים לקבל הסברים טבעיים, אנחנו יודעים שהם ביטוי לשכינה, כפי שמתארת התורה בפתיחת הפרשה.
בעולם של חדשות כזב ומניפולציות, פרשת השבוע מזכירה את חשיבות החירות התודעתית.
הרב אברהם בלס טוען כי המושג "שלום" בתורה אינו מסתכם בהיעדר מלחמה, אלא מבטא אחדות פנימית, נאמנות לתורה ותחושת שליחות משותפת
ירמיהו מפנה את מבטנו אל ירושלים כמקום השראת השכינה בארץ, בתיאור מלא רוממות, הדר ואהבה עמוקה.
רפואת המגדר חושפת הבדלים עמוקים בין נשים לגברים - מהתפתחות המוח ועד תפקוד הלב והשרירים.
אבי רט בוחן את הקשר בין אהבה ומציע פרשנות הרואה במחלוקות סביב מרד בר כוכבא גורם עומק לחוסר הכבוד ביניהם
למה מזמורי תהלים עוברים בבת אחת מזעקה להודאה, ומה הם מלמדים אותנו על היכולת להחזיק תודה אמיתית על האור שמתחיל לבצבץ?
הרב מאיר כהנא מסביר כי מאיסור על כהנים להיטמא למת נגזרת תפיסת העולם של עם ישראל - גם ביציאה למלחמה מתוך אחריות להמשך החיים.
בעקבות רצח הנער ימנו זלקה ז"ל, פרסם רבה של פתח תקווה הרב מיכה הלוי דברי חיזוק והתעוררות. הרב קרא לשינוי שורשי בחינוך הדור הצעיר
