פרשת יתרו מציבה שני רבדים להנהגה: ניהול ארגוני ומבנה שלטוני מול תשתית מוסרית ואמונית הנובעת ממעמד הר סיני.
מה הקשר בין קביעות במגזר הציבורי, הנביא ירמיהו ושלום בית? נבואת התיקון של ירמיהו והסיבה שאסור לנו להפסיק לדווש, גם כשיש מדינה.
התוספות לתפילת העמידה, הברכה על הזיהוי של רן גואילי הי"ד, התחושות בעקבות הסרת סיכת החטופים - והזעקה הגדולה נגד האיום האיראני
בעיצומה של אחת המלחמות הארוכות והמורכבות שידעה מדינת ישראל, הכלכלה פורחת וצומחת. זו לא רק תופעה מרשימה.
בפרשת בשלח אנו לומדים שהאמונה אינה רק רעיון תיאורטי, אלא כוח חי שמתגלה ברגעי הקושי הגדולים ביותר.
סיפור יציאת מצרים וקריעת ים סוף מעניק לנו התבוננות עמוקה על אמונה, אחריות וקבלת החלטות ברגעי הכרעה
הרב ראובן ששון שואל: מהי השתדלות נכונה בעידן של עומס, פרויקטים ותחרות בלתי פוסקת?
כשהאסתטיקה מכבדת את האדם: מחשבה ערכית על רפואה, עיצוב ויופי חיצוני
עם ישראל הוא לא עוד אומה. חז"ל מגלים: זה עם מלא אנרגיה שאי אפשר לעמוד על אופיו.
משה רבנו, שפתח את דרכו בטענה שהוא "כבד פה וכבד לשון", עומד ברגע השיא של יציאת מצרים ושר יחד עם העם את שירת הניצחון.
פרשת בא מתארת תופעה פלאית: עם משועבד תחת איום קיומי צומח במספרו. מהו סוד הריבוי? מדוע דווקא מצוקה יוצרת ילודה?
שיעור קצר מלימוד נ"ך יומי: מה המחלקות השיקומיות יכולות ללמוד מישעיהו?
עיון בפרשת בא, ודרוש על דרך הרמז, מלמדים אותנו כיצד ההשגחה האלוקית מפרקת אימפריות ברגע.
היוזמה הברוכה של 'ברית הנגב וההר' מאתגרת כיום הרבה יותר, בגלל שהמחלוקת נסובה גם על 'כללי המשחק' שהיו מקובלים בעבר.
על סוד כוחה של מכת הארבה, מצוות סיפור יציאת מצרים, ובניין האמונה והזהות היהודית דרך שלשלת הדורות - מאב לבן מדור לדור.
על שמירת העיניים והמחשבות בדור רווי תכנים מסוכנים, עם כלים מעשיים, עידוד ותובנות עמוקות ממקורות הדורות
25 שנה לאחר נטישת קבר יוסף, קורא ראש ישיבת עוד יוסף חי להסדרת שליטה ישראלית קבועה במתחם.
מה היה קורה אם פרעה היה מציע לישראל לצאת ממצרים בליווי וסיוע מצרי מלא - אך תוך שמירה על כפיפות לשלטונו?
מה באמת הפך את מכת החושך לקשה כל כך? לא רק אפלה פיזית, אלא חושך מוסרי עמוק.
מעשה פיזי אחד הפך לסמל נצחי - שהיום, לנוכח אנטישמיות עולמית, יש לו משמעות מחודשת.
מה מחזיק אדם בתוך החושך, ואיך מנערים עם שלם מתחושת נטישה?
הרב מאיר כהנא בוחן את תשובת ה' למשה רבנו, ואת המשמעות העמוקה לימינו אנו. גם כאשר הגאולה קרובה - אין קיצורי דרך.
שיעורו של הרב ששון בוחן את אתגרי המדיה והריגוש בעיניים של עומק, תקווה וצמיחה.
ארבע לשונות הגאולה מלמדות שהשחרור האמיתי איננו רק גיאוגרפי אלא נפשי ורוחני.
מה חסר בשליחות של משה? ולמה זה חשוב כל כך להבנת הסדר העולמי של ימינו?
למה הקב"ה אומר ששמו לא נודע לאבות, אם הם השתמשו בו? הפרשנים מסבירים.
בפרשת שמות נחשפים שמותיו של הקב"ה: "אהיה", "הוי'", "אל שדי". מה פשר הבקשה של משה לדעת את שמו של ה'?
עו"ד שלום וסרטייל מבקש לעמוד על עומקם של תהליכי הגלות, השעבוד והגאולה - ממצרים ועד ימינו.
אויבי ישראל מנסים בכל דרך ליצור פילוג בינינו, שכן הם מבינים שבלי הפירוד אין להם שום דרך להכריע אותנו.
הרב שמעון קליין מסביר כיצד דווקא האנטישמיות של פרעה היא שהובילה להפיכת משפחת יעקב לעם בני ישראל.
שיעורו השבועי של הרב ראובן ששון שופך אור מחזק על משברים, אמונה והכוחות שנולדים מתוכם.
משה רבנו הרג מצרי רשע מתוך "רוח ה'" - השראה אלוקית ראשונית. לפי הרמב"ם, רוח זו היא שגרמה לגבורת שופטי ישראל.
המחאה באיראן צוברת תאוצה על רקע מצב כלכלי קשה, משבר אקלים ותסכול ציבורי.
שיעור קצר מלימוד נ"ך יומי: איך היכרות עם תרבויות אחרות, הפוליטיקה העולמית ושפות זרות יכולות להפוך לחלק מעבודת ה'.
התורה לא מתחילה בארץ ישראל ולא מסתיימת בה - אלא בתנועה אליה. חומש שמות פותח את סיפור הולדת העם מתוך שעבוד
ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה מספר הנוצרים גדל. זה לא קורה באף מדינה מסביבנו - ולא לחינם
שלושה פעלים פשוטים - וַיִּגְדַּל, וַיֵּצֵא, וַיַּרְא - מתארים את צעדיו הראשונים של משה כמנהיג.
כשהצוללת 'דקר' נעלמה, שאל תלמיד ישיבה צעיר מדוע לא צמים כהלכה. התשובה: "כך נהוג".
בברכתו ליוסף מגלה יעקב אבינו את סוד הריבונות בארץ ישראל, הנשענת על נכונות למלחמה, כוח התפילה ועומק החוכמה.
מה בין יעקב הקבור בארץ ליוסף במצרים? שיעור מרתק של הרב ששון על עקרון האמת
שיעור קצר מלימוד נ"ך יומי: על הנבואה שלא נותנת לנו לנוח על זרי הדפנה של הטקס, המדים או המניין.
יעקב אבינו חידש את החולי כדי שיזכה האדם להיפרד מבני ביתו לפני מותו ולא ימות בפתאומיות.
הרב אליעזר שנוולד כותב על תרומת הציונות הדתית למאמץ המלחמתי: לא רק בכמות הלוחמים אלא באיכות הרוח.
הרב יוסף אליצור מציע מבט עומק על מעשי יוסף בפרשיות האחרונות - לא כנקמה או משחק, אלא כתהליך עומק של תיקון.
הרב סולובייצ'יק והרמב"ם מציבים קווים ברורים: כל עוד אין תשובה לשאלת "איכה", אין ביטול של תשעה באב.
ביום שבו החל המצור על ירושלים - הכל עוד עמד על תילו. ובכל זאת זהו אחד מימי הצום החמורים בלוח השנה.
יעקב אבינו, שחייו היו מלאים במשברים, בוחר ברגעיו האחרונים לא להתעמת עם האחים על מכירת יוסף. שתיקתו - מהדהדת הרבה יותר ממילים.
בעומק נאומו של יהודה בפרשת ויגש טמון כוחה המקבץ של רחל אמנו, המעורר אותנו לגשת זה אל זה ולהפסיק את הפירוד.
שיעורו של הרב ראובן ששון לפרשת ויגש עוסק בצרכנות, שאיפות, והשאלה: מתי נכון לשאוף ומתי להסתפק
הבושה מונעת עבירות - בין אם מהחשש מבני אדם ובין אם מהיראה מה' עצמו. מעלה עליונה היא הבושה מפני ה'.
במאמר מיוחד לרגל יום "זאת חנוכה", קורא הרב מנחם מקובר להקים מזבח בהר הבית, גם אם טרם נבנה המקדש
הרב שמעון לשנסקי מסביר את יסוד חנוכה: מסירות נפש מתוך אמונה, נחישות בעמידה על האמת, והתייצבות זקופה גם מול התנגדות פנימית.
ב"על הנסים" לא מוזכר נס פך השמן, אלא דווקא ניצחון המעטים על הרבים. חכמים ביקשו ללמד על נס שהוא חלק מהטבע
מדוע נענש יוסף בשתי שנות מאסר נוספות? מה עומד מאחורי הבקשה התמימה שלו משר המשקים? ומה הקשר לחנוכה?
פרשת מקץ וחנוכה מלמדות כיצד ישועת ה' יכולה להופיע בבת אחת, גם כאשר לאדם נראה שאין פתרון מציאותי לסבך שאליו הוא נכנס.
בשיעורו השבועי, מסביר הרב ראובן ששון מדוע דווקא חנוכה נמשך שמונה ימים, ואיך זה מבטא את היעד השלם של עם ישראל לעתיד לבוא.
כוח הערבות ההדדית הינו כח נפלא הנמצא רק בעם ישראל ועליו תפארתו, אך ערבות כשהיא מתקיימת בארץ ישראל היא מושלמת יותר.
איך השיחה האחרונה עם רס"ל מלכיה גרוס הי"ד לימדה אותי לשים לב. על שאלות חשובות ופחות חשובות בלימוד תנך ובחיים.
ספר חשמונאים א' נכתב מתוך שדה הקרב ומריחות הדם, אך דווקא בו עולה שוב ושוב הכמיהה לשוב הנבואה לישראל.
דום נשימה בשינה הוא אחד המצבים השכיחים ביותר שמשפיע באופן ישיר על בריאות הלב, חילוף החומרים והתפקוד היומיומי.
התיקון הפנימי, ברמת הפרט ובאומה בכללה, מושג כאשר האדם לוקח אחריות על מעשיו, מזהה היכן פעל שלא כשורה ומקבל על עצמו לתקן.
תוכניתו של אנטיוכוס להאדרת הניהליזם הפכה למודל השלט באקדמיה הישראלית, תוך ביטול הזהות היהודית ואימוץ זהות כלל עולמית
קריאת שמות, קניית קרקעות ויזמות: ההתיישבות בימי האבות הייתה מודל לדורות
דווקא עכשיו: שיעור שמאיר את התקופה באור אחר לגמרי, עם עומק, תקווה ותובנות
בין אירוע גדול, מרשים וחד פעמי, לבין בנייה סבלנית ואיטית - על התמודדותו של אליהו הנביא בדור מייאש מבחינה רוחנית.
רגע לפני שנשמע כולנו דרשות על חומרת המעשה של מכירת יוסף וההשלכות לימינו, אולי כדאי לשאול אם בכלל האחים הם אלה שמכרו את יוסף.
יוסף מציג בפרשה שני חלומות המאפיינים היטב את מה שהיום מכונה חלומות חוזרים בעלי נושא מרכזי.
במאמר מיוחד לחנוכה, מזהיר הרב שנוולד מהשפעות הרסניות של קרבה שאינה מנוהלת נכון - הן במסגרת המשפחתית והן בזירה הלאומית.
אנשים חושבים שאיש קדוש, מופלא ומתעלה למדרגות רוחניות עליונות, לא יכול לנהל עניינים מעשיים.
שיעורו השבועי של הרב ראובן ששון עוסק בפרשת וישלח, באיזון ערכי ובקריאה אקטואלית לחיים שלנו
הרב יעקב משה חרל"פ, מתלמידיו הקרובים של הרב קוק, היה מגדולי ההוגים של תחילת המאה ה-20, אך כתביו לא זכו לתפוצה רחבה.
במפגש בין עשו ליעקב, העדיף עשו את הדורון על פני מלחמה. ובאמת, מה בוער לו?
בסיפור של לידת בנימין הופיעו שני מוטיבים סותרים, שמחה על חיים חדשים וצער על אובדן, מצב בו קו הדמעה וקו החיוך נוגעים זה בזה
שיעור קצר מלימוד נ"ך יומי: סיפור שלמה מלמד אותנו שלפעמים ההצלחה היא כיסוי לחריקות, ושחייבים להתעורר בזמן.
הרב שנוולד חוזר למקורות ומראה כיצד ארם שברו את הברית שנכרתה עם יעקב, ומה עשה דוד כדי להסיר את מחסום השבועה.
סיפרה התורה בפרוטרוט מה עשה באמת יעקב ולימדה אותנו שאם אנחנו לא יודעים בוודאות את כל העובדות אסור לנו להסיק מסקנות.
האבן, הלבנה ולבן הארמי - קריאה רוחנית לעומק פרשת השבוע דרך עבודת האבות ובני ישראל
בית אל הוא מקום שיש בו אווירה של יראת שמים ושל קיום מצוות. כל מי שיש לו חוש ונכנס לבית אל מרגיש את המעלה הזו.
יעקב אבינו מתמודד עם שקרי לבן ומוריש לבניו את סוד ההליכה בדרך האמת
השאלה באיזה סוג של נכס אנשים משקיעים מלמדת הרבה על מה חשוב להם בחיים: לעוף גבוה או לקבל ביטחון ויציבות.
תנועת בני עקיבא מציינת את שבת הארגון תחת הסיסמה "ודור יקום וחי", בשילוב מסר בין־דורי עמוק
היה עיכוב בברכה לעולם בגלל חטא האדם הראשון. עכשיו באה השעה לתקן את הדברים - ובאה ברכה לעולם
בתהליך ההתבררות של עם ישראל מאומות העולם, עם ישראל יודע להילחם כשצריך, ועם ישראל יודע גם, ברגעי ההפוגה, להתבונן לעומק.
ראש ישיבת עוד יוסף חי מנתח את המציאות העולמית העכשווית בראי פרשת תולדות: תרבות המערב (עשיו) ותנועות האיסלאם (ישמעאל)
מול תכניות בינלאומיות ל"יום שאחרי" בעזה, מציג המאמר עיון בפרשת תולדות, שם מקבל יצחק אבינו תכנית אלוקית כוללת
אפילו באותו רחם - תאומים מפתחים שונות עמוקה, שנובעת מגורמים סביבתיים זעירים, מיקרו-שונות גנטית ודפוסי פעילות מוחית שונים.
שיעור קצר מלימוד נ"ך יומי: מי שלוקח אחריות ומוכן לעשות את מה שדרוש כדי לתקן זוכה לאמון מחודש, ומסוגל להמשיך להשתפר.
מאות מבוגרי ישיבת מרכז הרב, בהם רבנים, קצינים, אנשי חינוך והתיישבות, התכנסו לציין מאה שנים להקמת הישיבה.
כמו רוב הרבנים, הרב פרייס סבר שיש לגייר את בני הזוג הנוכרים, גם אם לא ישמרו מצוות, כדי לשמור על זהותו היהודית של היהודי וצאצאיו
בין 2 אתגרים גדולים אנחנו בוטחים בה' ומצפים לישועתו. הלב רוצה לשמוח בישועת ה', אך בראש מתרוצצות שאלות. בפרשה אנו פוגשים רגע כזה
למי מהקרובים אלינו אנחנו פונים כשאנחנו במצוקה? על מה שאנחנו עושים ברגעי משבר, ומה שזה אומר עלינו.
זכות גדולה להיקבר באדמת הקודש - האדם נשאר קשור לארץ ישראל גם לאחר מותו
בטקס שלושים נפרדו עשרות בוגרים מהרב יעקב גולדברג זצ"ל - תלמיד חכם, איש חינוך ואדם מיוחד, שהעמיק בהלכה ובתנ"ך.
הרב אברהם בלס בוחן את סיפור דואג האדומי שהלשין לשאול והוביל לטבח נוב עיר הכוהנים, ומקביל אותו למציאות ימינו.
בשנת תרצ"ז, בהיותו כבן 36, נענה להצעת קהילת 'חברה ש"ס' בטורונטו שבקנדה לשמש להם רב ולהקים ישיבה לנערים בטורונטו
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ומרצה באקדמי לב, עוסק בענייני פרשת השבוע בהקשרם לימינו.
כל אחד רוצה שהילד שלו ימשיך אותו. בספר שמואל, והרבה פעמים בחיים, זה לא מצליח. ייתכן שדווקא שם, נפתח הפתח להתבגרות.
דבר תורה לפרשת וירא על העמדה שממנה אנו ניגשים לכריתת ברית עם שכנינו, ועל זכותנו וחובתנו לשאת בגאון את דגל האמת היושר והמוסר.
מה הגבולות, מתי יש היתר, ומה תפקיד הרופא והרב בשיח על בריאות האישה, הנפש וההלכה.
אברהם הוא עמוד החסד; על אף כאבו ביום השלישי למילתו כשהוא יושב בפתח האוהל כחום היום, הוא רואה שלושה אנשים נצבים.
פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ומרצה במרכז אקדמי לב, עוסק בענייני פרשת השבוע בהקשרם לימינו
כשאברהם אבינו, שהוא הלב של העולם, מכיר בכך שהעולם אחד, זה עושה את העולם אחד.
כשחוזרים מן הניצחון במלחמה, מתעורר חשבון הנפש הלאומי והאישי. בסופו של החשבון הזה, אנחנו צריכים לצאת מחוזקים.
עיון אמוני ועמוק בפרשת לך-לך שופך אור על לידתו של ישמעאל, הדמות הראשונה בהיסטוריה שנולדה כדי לשנוא את ישראל.
במאמר עמוק ומעורר מחשבה, הרב איציק שפירא מסביר כיצד בחירתו של חם לחשוף את ערוות אביו מבטאת תפיסה של חיים שנולדו מתאווה.
המאמץ להחזיק מעמד בתקופה של הסתר פנים הוא חלק מהשליחות המיוחדת של עם ישראל בעולם, ולפעמים הוא דורש מסירות נפש של ממש.
נח מצא חן בעיני ה' אך סגר את תיבתו. אברהם יצא לעולם, ורבי עקיבא מסר נפשו ללמד תורה. שלושה דורות של אמונה ושלוש דרכים בעבודת ה'.
מאז מלחמת העצמאות ישנם 244 חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. מדינת ישראל מחויבת להחזרתם, אבל בשביל זה לא צריכים כיכר ולא הפגנות
ד"ר חנה קטן מנתחת את הלידה האנושית הראשונה בראי הרפואה המודרנית, ההורמונים, הכאב והאמונה.
ביום שמחת תורה לפני שנתיים פרץ "המבול" של חמאס - טוּפַאן אל-אקצא - שאיים לשטוף את הארץ ולטהר אותה, בלשונם, מהציונות.
בריאת העולם היא תחילתו של תהליך, שבו מתקדם העולם אל מדרגתו הראויה, ועם ישראל מופקד על הנהגת ההתקדמות הזאת, שלב אחר שלב.
הרב אברהם בלס מציע ארבעה הסברים, כולם נוגעים בשאלות היסוד של מוסר לאומי, גיוס, ערבות הדדית ויושרה פוליטית
מכל אומות העולם המתוארים בברכת יוצר-המאורות, בחר הקב"ה בעם הקטן ביותר, להיות אור לגויים.
האחדות והשלום הפנימי הם ערך בפני עצמם, משום שבלעדיהם, חלילה, כביכול, אין ביטוי למלכותו של הקב"ה על עמו.
בטור אישי ומעמיק מספרת רופאת נשים על הבחירה במקצוע שנראה אופטימי, אך טומן בחובו גם כאב, פרידות וסיומים.
מי שרואה את החטופים - יאמר בשם ומלכות: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
גם כאשר אנחנו בוחרים את הטובה יותר בין שתי אפשרויות, ששתיהן אינן פסגת שאיפותינו, אנחנו יודעים שזוהי הבחירה שהועיד לנו הקב"ה
למה אנחנו משקיעים כל כך באתרוג, אבל מברכים רק על הלולב? הקשר הנסתר בין הלב שלנו למצווה היקרה ביותר בחג הסוכות
כיצד הסוכה תורמת למניעת דיכאון עונתי, לשינה טובה יותר ולתחושת חיבוק אלוקי - אך גם מזהירה מהקצנה ומהידור מסוכן
אסטרטגיית המענה למצב הבינלאומי אינה יכולה להתבסס על התקרבנות והתמסכנות, כאילו אנו נפגענו ורק מגיבים.
דבר תורה לפרשת האזינו על האמץ להאזין אל דבר ה' מקרוב או מרחוק, בשמיעה הפנימית, ובידיעה שעם ישראל חייב להיגאל, ללא תנאי.
ברכת המזון היא מצווה מן התורה. כאן תמצאו את הנוסח המלא, ההלכות החשובות וכל מה שצריך לדעת על הברכה
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני היום.
המסר האמיתי של השבת שעברה, כהכנה לכיפור, שמגלה למה עדיף "מעקפים" מאשר כפייה
גם ביום מותו, נאבק משה בגזירת אי כניסתו לארץ. ומה עשתה השמש? סיפור מדהים מהמדרש
האם ספר יונה הוא באמת ספר על תשובה, או שיש בו מסר עמוק הרבה יותר על סגולת ישראל?
ברטרנד, חוטב עצים מצרפת, מסייע שנים לעירוב בשטרסבורג בהתנדבות מלאה, ומסביר לרב אברהם רינת מדוע הוא מסרב לכל תמורה.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ומרצה במרכז אקדמי לב, עוסק בענייני התשובה.
ביום זה מתכנסים בלב אחד, כאיש אחד, ללקיחת אחריות, לחשבון נפש, לווידוי על חטאים, טעויות וכישלונות - ולכפרה.
בטור מיוחד לשבת שובה, מביא עו"ד שלום וסרטייל שילוב של פרשת השבוע, ההפטרה, אירועי השנה האחרונה וקריאה מעשית.
במאמרה לראש השנה, ד"ר חנה קטן מתבוננת בכאב העקרות של שרה, רחל וחנה ובשליחות המשותפת לנשים בימינו.
מהי המשמעות העמוקה שמאחורי ספרי חיים ומתים, ואיך היא מאתגרת את כל מה שחשבנו על הקיום שלנו בעולם.
פרשת וילך מסמלת את סיום דרכו של משה והעברת השרביט ליהושע. במקביל, גם הגוף שלנו פועל במחזוריות של סיום והתחלה
למה הדין קודם למחילה, כיצד התשובה היא יסוד הבריאה, ומה מקומן של מלכויות, זיכרונות ושופרות במסע אל שנה חדשה.
המשמעות של התקיעה הפותחת את הסידרה היא היה טוב. המשמעות של התקיעה הנועלת את הסידרה היא יהיה טוב.
מראש הממשלה אינני מצפה לדבר. לראש הממשלה עמוד שדרה גמיש במיוחד, על חשבון דם לוחמינו.
שנת תשפ"ו בפתח, וכולנו תפילה ששנת תשפ"ו תהיה שנת פריצת דרך ועליית קומה, ושתהיה שנת פריחה ואחדות!
ד"ר חנה קטן מספרת על הקשר האישי שלה לברכת "ברוך פרי בטנך", ומתארת את הקריסה הדמוגרפית באירופה כשיקוף של בחירה תרבותית הרסנית.
גם בקריאת פסוקי התוכחה הקשים, אפשר לראות שהקב"ה מלווה אותנו ומחבק אותנו, ושהופעת השכינה בעולם קשורה בקשר אמיץ במצבו של עם ישראל
ממעמד הר סיני ועד פוגרומי דורנו - המפתח להבנת האנטישמיות טמון בייעוד ישראל כעם נבחר.
במשך שנים הונהגה מדיניות "שקט בכל מחיר" מול חמאס - אך זו נוצלה להתעצמות והובילה לאסון שמחת תורה תשפ"ד.
כי תצא למלחמה, בלשון יחיד, היינו כולם כאיש אחד, כשעם ישראל מאוחד הוא מנצח, כי "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"
התורה אינה נרתעת ממלחמה - אך דורשת שתהיה יוזמת, מוסרית וקדושה.
חודש אלול מזכיר לנו לא רק את התשובה הרוחנית, אלא גם את יכולתו של הגוף להתחדש.
הרב אליעזר שנוולד טוען כי אין מקום להפתעה ממלחמת שמחת תורה: כל הסימנים היו שם - אך בחרנו להתעלם מהם.
כשמדובר בציבור - גם חשש רחוק נחשב. כך פסק הרב שלמה זלמן אוירבך בניגוד לרב אלישיב
לא כל יושב קרנות הוא רשע. הקריאה של הראי"ה לנקות את נוסח סיום המסכת מקללה מיותרת
מצוות עגלה ערופה מבטאת את רמת האחריות הגבוהה הנדרשת מעם ישראל בחיי הפרט והכלל, ואת מעגלי האחריות המוטלים על כל איש מישראל.
פרשת שופטים מחדדת את התלות שבין מינוי שופטים ושוטרים כשרים לבין עצם הישיבה בארץ ישראל.
ד"ר חנה קטן משתפת בחוויותיה מרופאות מושפעות, תועמלנים רפואיים ושיקולים זרים, ומדגישה את חשיבות הרפואה המבוססת ראיות
חודש אלול מזמן חשבון נפש אישי ולאומי גם יחד. בין התפילות לחזרת החטופים ולניצחון צה"ל, כדאי לזכור את לקחי ההיסטוריה
בפרשת ראה נלמד שהוספה על מצוות התורה פוגעת באיזון המדויק שקבע הקב"ה - עיקרון הנדרש גם בשדה הקרב, בבית הדין, ובהנהגת העולם.
פרשת ראה מציבה בפנינו מראה: שמירת המצוות היא לא רק עניין אישי אלא תנאי לאומי לחיים של ביטחון, אחדות ושגשוג בארץ ישראל.
המאמר שמנתח את שורשי הכשל המערבי־ישראלי וסולל את הדרך לשרש אותם מחיינו. 53 שנים לפטירת הרב "הנזיר"
מהניסוי הנועז של ג’נר במאה ה־18, דרך תגליתו של ג’ון סנואו בלונדון, ועד האזהרה של פלמינג מפני שימוש יתר באנטיביוטיקה
הדרישה האירופית להקמת מדינה פלשתינאית בעיתוי הנוכחי אינה מקרית. ככל שעם ישראל פגוע ומושפל - הוא זוכה ל"רחמים" אירופיים מתחסדים.
הרב אליעזר מלמד במאמר עמוק ונוקב על תפקוד ראשי מערכת הביטחון ומה נדרש כדי להשיב את אמון הציבור בצה"ל ובמנהיגיו.
בפרשת עקב מתבאר כי תלותה של ארץ־ישראל במטר השמיים מבטאת קשר ישיר עם הקב"ה, ומגדירה את שליחותו של עם־ישראל כלפי העולם כולו.
שבעים צאצאים היו לנח משלשת בניו, שם חם ויפת, ומהם יצאו שבעים אומות העולם. שבעים אומות שאמורות היו לעבוד את ה'
חמאס לא ישחרר את החטופים האחרונים מרצון, אלא רק אם יחוש שהוא עומד בפני הכרעה צבאית.
ט"ו באב היה יום של סיום פירוד - בין שבטים, בין משפחות, בין חלקי האומה. זהו יום שבו כל עם ישראל יצא לכרמים מתוך תחושת משפחה אחת
נשים וגברים שמרגישים נאהבים כאשר נאמרת להם מילה טובה, והם זקוקים לביטויים מילוליים - שבח, עידוד, הערכה.
הרב מאיר כהנא: קריאת שמע היא יסוד באמונה, ביטוי למסירות נפש, ומפתח להבנה עמוקה של אחדות ה' ואחדות עם ישראל במציאות רבת פנים.
התבוננות בעוצמתה של תפילה מהתורה ועד ימינו, עם הדגשים ממשה רבנו, חכמי ישראל ואירועי דורנו.
"היו לא תהיה" - לא קריאה פוליטית, אלא קול נבואי שחוזר וקורא לעם ישראל: לא נוותר על הארץ, לא ניפרד זה מזה, ולא נסטה מדרך הגאולה.
קמפיין ההרעבה שהובל על ידי חמאס הודהד על ידי מתחסדים וצדקנים - מבית ומחוץ - שבאים, כביכול, בשם הצדק והמוסר הנעלה.
בעידן שבו הר הבית הופך לרקע לתמונה ולאייקון שיתופי ברשתות, נשכחת מהותו כמקום של יראה, טהרה והתבטלות. האם שכחנו מהו באמת בית ה'?
מדוע אנו מתאבלים באמת על חורבן הבית, אף שחלפו כאלפיים שנה מאז? הרב אורי יעקב בירן מישיבת ההסדר בעכו עוסק במשמעות האבלות בימינו
המדינה שבויה בעיוורון ושיגעון - מסכנת את עצמה במו ידיה, חוזרת על שגיאות העבר ומחוקקת חוקים דרקוניים
השבת נמשכת עוד כמה דקות אחר צאת הכוכבים. וזה זמן צאת השבת שמופיע בלוחות שכולל גם את תוספת השבת.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת דברים ולשבת חזון, העוסק בתלות של גילוי השכינה באחדות האומה, אשר היא המפתח לנבואה, לתורה ולגאולה
חשובה התוכחה. וכידוע בית מקדש שני, הגם שעסקו בתורה, חרב בגלל שנאת חינם, לא רק שנאת חינם אלא גם ובעיקר בגלל מה שזו גרמה
הרב יונתן דון יחיא, רב מושב הזורעים ור"מ בישיבת טפחות מסביר איך נערכים מבחינה הלכתית למעבר בין שבת לצום
הרב יואל קטן מתאר מקרה אמיתי שבו חבר חדש בקהילה הרגיש מושפל ופגוע עד עמקי נשמתו בעקבות הערה פומבית.
על פי פרשת מטות: האם ה' אוהב יותר את החיילים מוסרי הנפש - או את לומדי התורה?
הרב אליעזר חיים שנוולד מבקש מאיתנו לעצור, להתבונן, וללמוד: כיצד לאורך הדורות החמצנו הזדמנויות היסטוריות
האם מותר להזמין אונליין? לשחות בבריכה? ללבוש בגדי חג? ומה עם יין של הבדלה? מדריך הלכתי מפורט לכל הנוגע לתשעת הימים.
הרב מאיר כהנא מתבונן בקשר העמוק בין הקרבה בשדה הקרב לבין הקרבה אל הקודש, בפרשת מטות־מסעי
כל ישראל מחויבים ב'לא תקום ולא תטור', ב'ואהבת לרעך כמוך', תוך הקפדה יתירה על יחסים שבין אדם לחברו
אלו ימים של פורענות, שבהם אנו נוהגים מנהגי אבלות על הצרות הגדולות ועל החורבן שפקדו את עם ישראל
בפרשת מטות-מסעי, התורה מונה את ארבעים ושתיים תחנות המסע של בני ישראל. לכאורה, רשימת תחנות גיאוגרפית.
החסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה, מכיוון שרצו לשמור על התפילה מפני קליפות שיכולות לקלקל ולפגום בתפילה.
שורש הקשר בין תורת ישראל למלחמה הפיזית על הארץ, ששתיהן יחדיו יוצרות את הבסיס לאחיזתנו בארץ ישראל.
קנאותו של פנחס הצילה את העם, אך פסלה אותו מעמדת הנהגה, מאחר ומנהיג ישראל חייב גם לדעת לשפוט בצדק וללמד סנגוריה על בני עמו שחטאו
בנות צלפחד לא התייאשו מהקמת בית, גם בגיל מאוחר. ייתכן שזו הסיבה לכך שהתורה מקדישה להן פרק שלם
שגריר יהדות מול נשיאים ומלכים ועד מחוקק רעיוני של מדינה יהודית - פועלו של הרב הרצוג חצה יבשות ודורות.
ממי ניתן ללמוד על מידות טובות? מי מהווה מקור השראה יותר מכל מקור? מה אנו לוקחים מהימים הללו?
קריאה מחודשת חושפת את ההבדל המהותי בין תגובת העם לבין קור הרוח והפסיקה של משה - ומעניקה לנו לקח עוצמתי לזמנים סוערים.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת בלק. גם בלעם הנביא, נדרש ללמוד להקשיב לבריאה, לקולות המציאות - רגע לפני הופעת דבר ה' המפורש.
תלמידי אברהם מתבוננים בדורות הקודמים בענווה ולומדים מהם, בעוד תלמידי בלעם מתנשאים על אבותיהם ודוחים את מורשתם.
בלעם, במובנים של אותה תרבות, היה “מרפא”, שנועד להשקיט את פחדו של בלק כמו שרופא נותן היום תרופה הרגעה.
המסר המקראי אינו מסתפק בעידוד אומץ לב ונחישות — הוא דורש תגובה מוחצת מול אכזריות.
הקב"ה מדריך אותנו לפעול למען גאולת ישראל וזה אומר להקים ישובים פורחים שכולם מלאים בתורה, אמונה, צדק, צדקה וחסד.
אם בעבירה יש הפסד של החיים, במצווה האדם יזכה לחיים גדולים, אז השכר של שמירת התורה ושמירת השבת הוא עצום.
פרשת חוקת מציגה את דיני טומאת מת ודרכי ההיטהרות ממנה. אדם שנגע במת נחשב טמא והוא מנותק מהחיים הציבוריים.
דבר תורה לפרשת חוקת - בארה של מרים, הממשיכה להשקות את עם ישראל בכל דרכיו, ומלמדת על הקשר בין שפע יומיומי לניסי מלחמה גלויים.
במשך 38 שנה צעד עם ישראל במדבר למרות שידע שלא יזכה להיכנס לארץ. זו לא תקווה - זו נאמנות
הפגיעה באיראן, מהווה סגירת מעגל. אחד ההישגים החשובים שלו הוא שבירת מחסום הפחד מפני המדינה שנתפסה כמעצמה.
מערכת החיסון האוטואימונית שוכחת את תפקידה, מתבלבלת בזהויות. וכמו באירועי קורח ועדתו, הסכנה אינה במחלוקת עצמה
האדם צריך לפתח לעצמו את הבריאות להיות שמח בחלקו, לשמוח במה שיש לו, בהצלחות שיש לו, בלי להסתכל על האחר האם הוא מצליח יותר.
בראש חודש תמוז, חודש הבכי לדורות, אנו הופכים את הנהי לשירה - ומודים על החסד האלוקי וההצלחות המרשימות במערכה מול אויבי ישראל.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה העוסק בהרמת המבט אל הניסים שבכל דור ודור אל מול הקמים עלינו לכלותנו, דרך המאורע המיוחד של פתיחת פי הארץ
הנגיעה האישית והקנאה הוציאו את קרח מדעתו, כאמור במסכת אבות, "הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"
מאבק ישראל בעמלק מלווה את ההיסטוריה מזמן המדבר ועד ימינו - מפרס, דרך גרמניה הנאצית ועד איראן של היום
גם בדברי פרשני התנ"ך ואמונת ישראל, אנו רואים רבים וטובים המדברים על הצורך לעסוק ולעמול ודרוש בבניין המקדש
אינני אוהב את דרכי ההתנהלות של 'ביבי', אבל אני מכבד אותו כראש הממשלה מפני שנבחר מכוחו של עם ישראל
בהצדעה לגבורת הנופלים, ובתפילה להצלחת חיילי צה"ל ואנשי המוסד, ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
נכתב ביום העשירי למלחמה המדהימה בין ישראל - "עם כלביא" - לבין איראן
המלחמה עוד לא תמה. הדרך אל השגת יעדיה עוד ארוכה. אויבינו הפונדמנטליסטים המרים לא יוותרו ולא ייכנעו בקלות.
אנו נמצאים במלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. היא נפתחה כמו מלחמת יום הכיפורים, ובאופן הרבה הרבה יותר כואב וטראומטי.
הרב פרופ' יצחק כהן מנהל אקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו עוסק בענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו.
אדם מתפלל לבניין המקדש, בניין הארץ, בניין ירושלים, בוכה, מתפלל ועושה תיקון חצות, אבל בפועל הוא לא בנה שום דבר.
מה מפחיד יותר הפחד/ האיום עצמו? או אפקט הפחד? כאשר מתבוננים באירועי הימים האחרונים מול האתגר האיראני, שאלה זו מקבלת משנה תוקף.
העיר חיפה מטווחת בימים אלו וגם ספגה פגיעות ואבדות כואבים אך אסור להשפיל מבט. הכוח שלנו להתמודד עם המציאות
עשרת המרגלים ביקשו להוריד את מעלת ארץ ישראל לדרגת "רגל". לא כן כלב ויהושע שרוח אחרת הייתה עמהם
השיקול המוביל במלחמה הוא השמירה על החוסן הלאומי, שחובת הזהירות מכל פגיעה בו נלמדת מן הציווי של התורה
מתרחשים מול עינינו ניסים בסדרי גודל מדהימים, כל אחד בפני עצמו, ואנחנו - שותקים? כן, לפעמים אנחנו שותקים, לבושתנו.
פרשת שלח ממחישה כיצד חרדה, מידע כוזב ותגובות קבוצתיות משפיעות לא רק על התודעה שלנו, אלא גם על מצבנו הבריאותי ממשי.
עלינו להתחזק באמונתנו בצור ישראל המוליך אותנו ממרום, וגם אם הדרך היא דרך חתחתים - אנו צועדים אל עבר הגאולה הנכספת.
בהצדעה לגבורת הנופלים, ובתפילה להצלחת חיילי צה"ל ואנשי המוסד, ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
פסיקותיו של הרב שאול ישראלי הן בהלכות מדינה והן במצוות התלויות בארץ מהוות יסודות איתנים המשמשים כיום את תלמידי החכמים והפוסקים.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, עוסק בענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו.
צריך לזכור מהיכן קם העם הזה? מתוך קללת הגלות בת אלפיים שנה, וממציאות של הליכה כצאן לטבח, של עם המובל בקרונות לתאי הגזים.
אם מסתכלים במבט של אמונה - אף שיש כאב וקושי - יודעים בוודאות שיצאו מהם דברים טובים.
אנו נמצאים בימים גדולים וזוכים לראות ניסים גלויים ובהתגלות כוחה של גאולת ישראל, וקוממיותו, מכוחו של צור ישראל וגואלו.
מעלת מסירות הנפש על קידוש השם, היא למעלה מכל לימוד תורה, כי כשאדם מישראל נהרג על קידוש השם, זו מסירות-נפש על עצם היותו יהודי
יטעה מי שיחשוב שעוצמת הרוח של הלוחמים היא נתון קיים, מובן מאליו, שאין צורך לטפחה ולחזק אותה.
הגוף הולך במדבר, והנפש נשרכת אחריו. אין שגרה, אין שליטה, אין תחושת עתיד ברורה. המציאות הזאת יוצרת תגובה פיזיולוגית מוכרת
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, עומד על ענייני פרשת השבוע
בימים שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה קשה, חטופים שטרם שבו ושאלות מוסריות ופוליטיות. פניתי לדמות מופת מהעבר: דוד המלך.
עלינו לשאוף להגיע למצב שאנחנו אוהבים את התורה ומרגישים צימאון לתורה, שכשאדם עוסק בתורה הוא מרגיש שהתורה מרווה אותו
הרב מאיר כהנא בדבר תורה על פרשת נשא המעלה שאלות על מנהיגות, יוזמה ותיקון פנימי - מן הנשיאים במדבר ועד להנהגת ימינו.
מה פירוש המילה "נשא" - לספור או להרים? ואיך זה קשור למי ששכח את עצמו בתוך השבר. פאנץ' לשבת מפרשת השבוע.
ברכת הכהנים אינה ברכה רגילה, אלא שליחות חיה - להעביר את אהבת ה' לעם ישראל.
האם זוג צעיר אמור לשאת על כתפיו את נטל ההחלטות הגנטיות של דורות קדימה? הבדיקות התרחבו, ריצוף גנטי הפך זמין, וההורים מוצפים.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ומרצה במרכז אקדמי לב, עוסק בענייני היום.
בגדי המלכות שלובשת רות מבטאים לא רק את תפקיד המלכות של המשיח, אלא אף את השליחות המתמדת לקיום רצון ה'.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, עומד על ענייני פרשת השבוע.
בהצדעה לגבורת הנופלים, ובתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
עניינה של כפיית הר כגיגית על ישראל - ללמדנו שהקשר בין ישראל לתורה הוא קשר מוחלט שלא יכול להשתנות.
ספרות המוסר היא החלק שעוסק פחות בצד ההלכתי של היהדות ויותר בצד הנפשי. מעין אימון שמתרגל הפנמה של הרעיונות הרוחניים בחיי היומיום
מלכות היא מציאות שמחייבת אישיות חזקה שתנהל את העניינים. מלכות מצריכה מסורת חזקה של ניהול מה שלא קיים בעם ישראל.
בפרשת במדבר אנחנו למדים על מהותו של המפקד הישראלי שאינו עוסק בסטטיסטיקה אלא ביעוד, בחשיבותה של המשפחה והמהות הפנימית
רגע השיא של התגלות הקב"ה לעם העבדים שיצא לעבר חירותו, כמעט ולא שגור על לשוננו?
חמישים ושמונה שנים אחרי שחרור העיר הגיע הזמן להשיב את הלב אל הר הבית. לא די בריקודים ושירים, הגיע העת לדרוש את בניין המקדש באמת
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
שלוש מצוות ערבות בפרשת בהר - בחוקותי מציירות מדרג מוסרי מחייב: לא להמתין לנפילה אלא להחזיק, לא לעמוד מהצד אלא להיות אח.
בדיוק כמו שהאדמה ניתנה לנו בהשאלה לשימוש אחראי, כך גם הגוף שלנו צריך התייחסות דומה.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
גם מי שאיננו כהן מלידה – יכול לחיות את חייו כאילו היה כהן. חמלה, אחריות ושירות אינם תכונות מולדות – הם תולדה של מחויבות
מה בין קדושת הכהנים לפרשת המקלל? עיון בפרשת השבוע מגלה אתגר כפול: שמירה על קדושת המחנה והזהות הישראלית
על הרופא, כמו על הכהן, מוטלת שליחות של הצלת חיים, הפחתת סבל ושמירה על צלם אלוהים שבאדם
הזדמנות חד-שנתית לבקשת תקציב לבניית עירוב
דומה שבמציאות של גלות לא מציבים אידאלים ואתגרים ומסתפקים ברובד הבסיסי של חיים תקינים.
דווקא בעידן שבו תוחלת החיים עולה והביקורים בבתי האבות פוחתים, מצוות "והדרת פני זקן" מקבלת משמעות חשוב מאי פעם.
הרב שנוולד קורא לציבור להוסיף לתפילות היומיות ברכה מיוחדת לנשות לוחמי המילואים: "בלעדיהן – יהיה קשה לחיילים לעמוד במשימה".
הציווי "והדרת פני זקן" מקבל משנה תוקף בעידן של תוחלת חיים מתארכת – לא כמעשה סמלי בלבד, אלא כתפיסת עולם רפואית, מוסרית וחברתית.
"ניהול אש" הוא לא רק כלי צבאי, אלא גם עיקרון מוסרי ורוחני המחייב שליטה, הבחנה ואחריות בשדה הקרב, בזירה הציבורית ובעבודת הקודש.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
בשנת ה-77 לעצמאות ישראל: מבט מאזן על חוסנו של הבית הלאומי בעת משבר ביטחוני, על אחדות בזמן מחלוקת
התחנה שבה אנו עומדים היום היא תוצאה של הצטברות רבת-שנים, אך גם נקודת זינוק חדשה, ממנה עלינו למצות את תפקידנו.
כשהמילים לבדן אינן מספיקות – פורצת לה השירה. היא ממריאה, מרוממת, מעניקה צורה לרגש ומרפאה את הנפש.
אהרון לא פורץ בבכי, אולם הוא מתמודד עם האובדן באופן שונה: לא במילים, אלא בתפקוד. הוא ממשיך למלא את תפקידו.
תמיד צריך לעמוד לפני ה', תמיד תזכרו שריבונו של עולם נמצא בכל מקום, ותמיד תחיו את העובדה הזאת שאתם עומדים לפני ה'.
ימי הזיכרון שעסוקים בבכיה על אלו שמתו ואינם עוד, מבלי להשליך מסקנות כיצד בפעם הבאה המציאות תהיה שונה
פרשת שמיני פותחת פתח להבנת גבולות הרגש והרצון הדתי, וחושפת את הסכנה שבסטייה קלה מציווי ה'. מסע של מסירות, דיוק וציווי שמעל השכל
ההתנצחות הייתה שנואה עליו. מעבר להצגת דעות החולקים ונימוקיהם, לא ראה תועלת בלהכביר במלים ולמתוח את הוויכוח.
מדוע היה צריך לחכות שנחשון יקפוץ? בפשטות, המעשה של נחשון מבטא השתדלות של עם ישראל. צריך תחילה השתדלות שלנו, לפני שה' פועל.
במלחמה הזו עבר ציבור עצום תהליך של שיבה למסורת, לערכי היהדות, לאמונה בתורה ובנצח ישראל. ציבור זה חרד ליהדותה של המדינה.
פסח הוא חג שמדגיש את המשפחתיות והקשרים החברתיים, אך החג גם מציב אתגרים רבים בפני רווקים ורווקות.
כמה ירוד הוא הרואה באירוע היסטורי דבר המצטמצם לרגעים הבודדים שבו התרחש בלבד.
כאשר יודע כל ילד מראש, מגיל הגן, את רוב השאלות וגם את רוב התשובות – מה נותר לליל הסדר עצמו?
לקיחת האחריות של הקרבונות הבאים בעקבותיה ומשמעותה עד ימינו אנו, על חובת האחריות והצורך בלקיחתה.
ערב חג הפסח מביא עמו הלכות והכנות ייחודיות, כולל תענית בכורות, מכירת חמץ ובדיקת חמץ.
מה האופי של סיפור יציאת מצרים? מה מיוחד בליל הסדר? הרי ממילא בכל ערב קיימת מצווה זו של זכירת יציאת מצרים!
עבד, בדרך כלל, הוא אדם פחות מוסרי. מה שמעניק לאדם את הממד המוסרי הוא היותו בעל בחירה חופשית.
החיוב בקרבן פסח איננו רק דין טכני – אלא ביטוי לשייכות לארץ ישראל. מי שגר בארץ – שייך לקרבן; מי שבגלות – אינו נושא באחריות הזאת
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות – לילות של ביעור חמץ – עד לימים הללו, עד לשעה זו?
האם די בתפילה במקום הקורבנות? מדוע דווקא ספר ויקרא הוא הראשון הנלמד בילדות? וכיצד קורבן הפסח מחבר בין הפרט לכלל?
הרב אברהם רינת, יו"ר מכון עירוב כהלכה, מסביר את החשיבות של עירוב חצרות, כיצד הוא מתבצע בימינו ולמה דווקא בפסח נהוג להחליפו.
יציאת מצרים היא הלידה הגדולה בהיסטוריה, אירוע שבו נוצר עם מתוך כאב וייסורים, אך בסוף הדרך המתין לו מרחב אינסופי של שפע אלוקי.
"מי שאינו מקפיד לנהוג במנהג אבותיו לאכול לכרפס סלרי דווקא או תפוח אדמה או צנונית, כדאי לו לנסות פעם לחלק למסובים כרפסים מתוקים"
שמירה על המדינה וקיומה, היא שותפות עם הקב"ה בהבאת הגאולה. השירות בצבא הוא מצווה גדולה מאוד.
חשוב להיות זהירים לגבי מה שאנחנו "מכניסים" אל הלב שלנו—אם זה מזון מזיק, ואם אלו דאגות, כעסים ולחצים.
מפרשתנו נלמד לקח מנהיגותי מרחיק רואי: איך משה רבנו חינך לאתיקה ציבורית, אמינות מוחלטת ושקיפות מלאה בניהול משאבי הציבור.
הבעיה בסרבנות איננה רק טכנית או בירוקרטית – אלא ערכית וקיומית. כל מערכת בנויה בצורה מדרגית.
המופת המשכנע ביותר בדבר ההשגחה הא-להית הוא על עם ישראל בגלות ובגאולה. צפו.
ראש המדרשה לידע המקדש קורא לנצל את ראש חודש ניסן לחידוש תביעת העם היהודי לבניין בית המקדש ולהקרבת הקרבנות.
בשבת שורה נשמה יתרה בישראל, זה משהו רוחני, פנימי, חזק ומציאותי. צריך לחוות את העומק הזה, את הרוח הגדולה הזאת ששורה על ישראל.
פרשת ויקהל מלמדת אותנו על היחס והאיזון הנכון בין עבודה, יצירה ומנוחה בעולם בכלל ובעבודת ה' בפרט.
מגילת אסתר היא הפלא הא-להי המוכח ביותר במבחן מדעי טהור, ברמה בהירה כהתגלות האלקית בסיני, בשלושה פלאים שהנכתב במגילה מוצפן בתורה
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
אם נכוון יותר את הדברים, נבין שהסודות עוד יותר עמוקים. זהו יום שמאד מחבר את הלבבות זה לזה, ואחרי פורים אנחנו נעשים אנשים אחרים.
חוזרים אנו מפורים לפסח, לוקחים את הזכות החוקית לעמוד על נפשנו, יוצאים מארצות גולה ומחוללים את נס קיבוץ הגלויות במדינת ישראל.
השבת קודמת לחטא וגם מתקנת אותו. היא המענה לכל נפילה רוחנית, והיא שמאפשרת לנו להתרומם מחדש ולהתחבר אל הקדושה
כל פורים מלא בתחפושות וחשיפות, במסכות והסתרות, ובסוף יש התהפכויות - "ונהפוך הוא".
הרב מיכה הלוי עושה סדר בדיני פורים שחל ביום שישי. "למעט בזמן שמחת פורים בלילה על מנת לקרוא את המגילה ביום שישי מוקדם בבוקר".
למרות כל הצרות והמשברים אנו מוצאים אצל עם ישראל אופטימיות שלא תמיד מובנת בשכל האנושי.
פורים אם כן הוא תחילתו של תהליך, המסתיים בשיבה לאומית לזהות הלאומית-הדתית הייחודית של עם ישראל.
כדי לעמוד במשימה נדרשת מהמנהיגות איתנות אישית, חוסן נפשי, ויכולת עמידה בלחצים כבדים ומצפן ערכי שמכווין אותה בתפקידה.
בימינו, סיפורי החטופים ששבו מהשבי מהווים הם עדות חיה לקיומו של ניצוץ אלוקי – נר תמיד.
הרב מרדכי גרוס מישיבת הגולן: דרך פסוקי התורה המסכמים את מטרת בניית המשכן, אנו יכולים לגעת בארבע מדרגות של קישור ה' עם ישראל
מדרגת מסירות-הנפש של משה-רבנו לכלל ישראל, הייתה כה גבוהה, באופן שביקש לקרב את הרחוקים, ואפילו את ה'ערב רב'.
תוכנית הבינה המלאכותית במערכת החינוך מהווה פוטנציאל חסר תקדים לקידומם של תלמידי ישראל.
הצחוק טוב לבריאות. ילדים צוחקים 400 פעם ביום, ואילו המבוגר צוחק רק פעמים בודדות ביום, אם בכלל.. זה נכון אפילו ברחם.
"אני לא בן אדם דתי ושם, מהיום הראשון שאני נחטף, בכל בוקר אומר 'שמע ישראל'. עושה לעצמי קידוש. כוח האמונה מטורף". הכנה לשבת זכור
החיים מורכבים ואנו נאלצים להתחשב ולהתפשר, אולם פעם בשנה התורה מזכירה לנו, שעם כל ההכלה והמורכבות – יש אמת בעולם.
אחת מהמשימות החשובות שיעמדו בפני הרמטכ"ל החדש אייל זמיר היא העצמת צבא המילואים, כמרכיב משמעותי בהתעצמות המתבקשת של צה"ל.
אישיותו המאופיינת בענווה, מסירות והנהגה תורנית מעמיקה, השפיעה רבות על היישוב היהודי בארץ ישראל.
הידע והכישרון הם מתנה משמים, אך החיבור הרגשי והעשייה – תלויים בנו.
בשביל ללכת בדרך שלילית לא צריך להתאמץ, אבל מי שרוצה את קרבת ה' צריך להשקיע ולעמול, לשלם ולהתאמץ, וככל שעמלים יותר מתקרבים יותר.
ויכוח על נוסח קדום: האם ראוי להוסיף את הפסקה החסרה בתפילת מוסף של שבת ור"ח?
רוח ההתנדבות, מניעה את הלוחמים בימינו המתנדבים בעם ומוסרים נפשם למען עמנו, מסע מרתק מהמשכן ועד לשדות הקרב בימינו.
בדיוק כמו שהמשכן היה מקום של השראת שכינה, כך גם בתי החולים והמרפאות יכולים להיות מרחב של אמונה, תקווה וריפוי
"בתוך כל התופת, להיזכר שאני יהודי ושיש משמעות לעם שלי, מאיפה שאני מגיע". הסיפור היוצא מן הכלל של השבוי שמלמד על הכלל כולו
הרב ישראל אריאל מותח ביקורת חריפה על ראש ישיבת סלבודקה, שהתבטא בזלזול כלפי חיילי צה"ל, ואף כינה אותם "מבולבלים".
ישנו פער בין הדמיון והרעש התקשורתי לבין המציאות שעם ישראל מנצח את אויביו. הדמוגרפיה והתרבות היהודית הולכות וגדלות בשקט ובבטחה.
בתוך האירועים המורכבים שאנו עוברים, המטלטלים את עולמנו, מתקיים ברור זהותי נוקב, מי אנחנו, מהי יהדותנו, ומה ייחודנו מול אויבנו.
הרב ברוך אפרתי : "הלכתית יש להחריב את עזה ועריה עד היסוד, ולנסות להושיע את השבויים על ידי המלחמה עצמה".
בטקס הסמכת סופרי סת"ם, הרב אליצור סגל השווה בין הפצת ספרי הנבואה בימי החשמונאים להפצת דבר ה' כיום – בשדה הקרב הרוחני והגשמי.
הרב ברוך אפרתי מגיש לקראת השבת המושלגת מדריך מיוחד להלכות המיוחדות הנוהגות עקב המצב החריג
שלושת המפתחות למערכת משפט מאוזנת -מינוי דיינים ראויים, עשיית פשרה והנגשת המשפט לכל.
על המסר של סרן נתן כהן הי"ד לחייליו ועל המסר של ההורים שלו לכולנו, להתמודדות ברגעים קשים.
מידת ההסתפקות שהיא ההפך מחמדה, היא האמונה השלמה שלא לדאוג את דאגת המחר, להישען על הקב"ה, לבטוח בו ולשמוח בחלקו.
מחותן מעבר לים המכיר את המזרח התיכון מציע פתרונות - על שמיעה חדה ממרחק והבאתה לכדי מעשה.
הגיע הזמן להפסיק לדבר במונחים מערביים, אלא במונחים יהודיים - ארץ הקודש איננה עסק נדל"ן. ארץ הקודש היא נכס לאומי
"ואנחנו כאן כדי להגיד לא עוד! יש דור אחד של גאולה שיודע להרים את החרב". על תמונת החטופים ועל תמונת הניצחון.
למעלה בשמים מתקיים עולם מושלם, עולם מלאכי שבו הכול טהור ומושלם. אך לא לכך נועדה התורה, שייעודה להדריך אותנו כאן, בעולם שלנו.
ט"ו בשבט הוא הזדמנות להתבונן בקשר שבין שורשים ותורשה – מצמיחת העץ ועד להמשכיות החיים האנושיים.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
לפני שנה וחצי היינו במצב של טבעת חנק סביב ישראל וכעת אנו מדברים על טרנספר לרוצחי עזה. לוקח זמן, אבל בסוף קורעים את ים-סוף.
סיפורה המופלא של התצפיתנית שעוררה עם שלם לצפות לישועה, על ההצהרה ההיסטורית של נשיא ארה"ב ועל ההבדל בין דור המדבר לדור הניצחון
לידת עכוז היא לידה בסיכון גבוה, אך בשיטות רפואיות מתקדמות ניתן להפוך את מצבו של העובר ולצמוח מתוך הקשיים
אין לאדם חלק בתורת משה-רבינו, עד שיאמין שכל הדברים והמקרים הקורים לנו, הם נסים.
'כי מציון תצא תורה', כי מציון אפשר ליצור את התורה, לקדש את החודש. כוח יצירה של תורה כמו קידוש החודש – קיים רק בארץ ישראל
כיום יש כבר בשלות תרבותית שמאפשרת להפסיק לשתוק. פריחת האביב ויציאת מצרים הרבה יותר קרובות משנדמה.
הרב חיים מרקוביץ' בוחן את עסקת השבויים מנקודת מבט הלכתית, מציג את עמדות רבותינו, ומנתח את השפעותיה על ביטחון ישראל בזמן מלחמה.
אנו מציינים שלושים וארבע שנים למלחמה ששינתה את פניה של מדינת ישראל - עד למלחמה הנוכחית.
חודש שבט, בו בוחר משה רבינו להוכיח את ישראל, מציב בפנינו מודל של מנהיגות הנובעת ממסירות נפש
בצל חזרתן המשמחת של החטופות, נשאל הרב רימון מה יש לברך בעת חזרת החטופים וכיצד יש להתייחס לשחרור המחבלים
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
לאורך ההיסטוריה היהודית ראינו כי הסתמכות על האומות והתעלמות מרצון ה' הביאו למורכבויות גדולות, והליכה בדרך האמת שהביאה את הברכה.
סביב נושא עסקת השבויים חוזר כל הזמן מפי רבנים ופוסקים גדולים המשפט "אין ספק מוציא מידי ודאי" והכל באיצטלה הלכתית תורנית.
הבטן מתהפכת. אור וחושך משמשים בעירבוביא.
האם סכנה חיצונית צריכה למנוע מיהודי לעלות לארץ? סיפורו של הרב שמעיה דיכובסקי בהוראת החפץ חיים
למרות השוני בתכונותיהם ובתפקידיהם, משה ואהרן הצליחו ליצור הרמוניה שלימה, המבוססת על כבוד הדדי והשלמה הדדית
לפעמים נדמה לנו שאם קשה לילד עם מצות התפילה, אם נקל לו את קיום המצווה, זה יגרום לו להתפלל.
בגזירות שפרעה גוזר על עם ישראל – הם מתקנים את החטאים שהיו בדורות הראשונים. התפקיד של שעבוד מצרים הוא תהליך של תיקון.
סיפורה המופלא של החטופה שיצאה מהשבי והמסר הנצחי שלה לכל עם ישראל: "לפני 7 באוקטובר חייתי בתוך בועה, לא הרגשתי חלק מהעם"
פרעה, הבין שקריאת השם ביהדות היא קריאה לייעוד הולד הנולד ששמו יעיד עליו שבא לעולם לקרוא בשם השם, בכל מקום ובכל שעה.
כיצד טכנולוגיות מתקדמות לבחירת מין הילוד מעוררות דיון על מגדר, מוסר וחלום ההורות האישי
התמונה השלמה היא שמצבנו הבטחוני והרוחני השתפר פלאים מלפני שנה וחצי, והמחיר העצום ששילמנו עוד יתברר כפתח לעתיד פלאי אף יותר.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
תענית עשרה בטבת היא הזמן בו אנו מחזקים את חומותיו של החוסן הלאומי מכל צדדיו כדי שלא יפלו בפעם השלישית.
מה המסר שמעביר יוסף לעם ישראל לפני פטירתו? מהו זיכרון? ולמה הוא חשוב? ואיך הוא יכול להביא את הגאולה? פאנץ לפרשת ויחי, צפו
ברכות יעקב לבניו מלמדות אותנו שיעור נצחי על חשיבות השילוב בין בין אחדות הכלל לייחודיות הפרט
עשרה בטבת משקף את שורשי החורבן הרוחני שהובילו לחורבן הלאומי של ירושלים, ומציע לקחים לתיקון ערכי הקודש והזהות הלאומית גם בימינו.
יהודה ניגש אל מי שצריך לגשת – אל ריבונו של עולם, כי הכול נעשה בהשגחה אלוקית.
מושג הערבות, בו ישראל ערבים זה בזה, אינו רק ענישה שאם אחד חטא גם האחר ילקה בעוונו, אלא קודם כל בהבנה שיש אחריות ויכולת השפעה.
מטרת התיאור המפורט בתורה אודות ההתרחשות הכלכלית במצרים ומשמעותה להבנת תפקידם של המשאבים חומריים בחיי הפרט ובשליחות הלאומית.
מה הבין יהודה כשעמד מול יוסף? - פאנץ' לפרשת ויגש | למה התכוון כשאמר "איך אעלה אל אבי"? והאם באמת הכל חלק מתוכנית אלוקית? צפו
מתוך אבל כבד על הנופלים ותפילות לשובם של החטופים, אנו שומעים את "הדפיקות בדלת" שמובילות אותנו למסע של אחדות
מהשפלת האור השנתית ועד שיאו של נס, התובנות ההיסטוריות, הטבעיות והרוחניות של חג החנוכה.
מדובוני המים חסרי המוות ועד סיפורו של יעקב אבינו – מסע בעקבות תוחלת החיים והשאלות שמעבר לגבול המדע.
מיוסף ואחיו ועד ימינו: מבט מעמיק על בקשתו של יוסף לאחיו נותן פרספקטיבה רחבה להבנת הסכנות שבמחלוקת פנימית בעם ישראל
במפגש בין יוסף לאחיו, עולים קונפליקטים של אחריות, אחדות, משיחיות ומנהיגות, שמתחברים לאירועים ההיסטוריים ולחזון העתידי.
דיון הלכתי מרתק בין פוסקי וילנה על כוונת האדם ותוצאות מעשיו, בהקשר לסיפור מכירת יוסף והשלכותיה ההיסטוריות.
מתוך הדלקת נרות חנוכה עולה תפילה אישית ולאומית, המחברת את גבורת הלוחמים של אז והיום – עם זיכרון, אמונה וניצחון הרוח.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, עומד על ענייני פרשת השבוע וחג החנוכה.
הסופגנייה של יוסף, ממלאת בכוחות של מנהיגות וחלומות ניצחון, שהתחילו בכתונת הפסים, וממשיכים היום בתוספת של כוחות ותעצומות נפש
בחודשים האחרונים חל שינוי משמעותי ביחס בין הצדדים השונים שנהגו לא פעם באיבה אחד כלפי השני. זו הזדמנות עבור כולנו לחזור ולהתחבר.
אנו חוגגים כעת את חנוכה תשפ"ה ונראה שלא הפנמנו עדיין את גודל השעה שאנו חיים בתוכה. זוהי תופעה שחוזרת על עצמה בהיסטוריה.
היסוד המחבר כחוט השני את סיפור יוסף ואחיו, וימי החנוכה באופן מפתיע הוא דווקא סודה של התשובה וכוחה לשינוי המציאות בכלל ובפרט.
בין אור לחושך – איך נרות החנוכה מזכירים לנו את האחריות לעידוד עלייה, ואת הקשר בין קיבוץ גלויות לבניין ירושלים והמקדש.
תרבות יוון ראתה בגבורה הפיזית את שיא השלמות אנושית, אך גבורה זו לרוב לוותה בהתפרקות מוסרית טוטאלית.
ספר המכבים מספר על כך שיהודים דתיים רבים מצטרפים למכבים במקומות המסתור שלהם בהרים. קבוצה גדולה מהם מתמקמת במערה.
מתלמידי החכמים של היישוב הישן למנהיג הרוחני של ירושלים: תורתו, פסיקותיו והשפעתו של הרב פרנק בעיצוב דמותה ההלכתית של מדינת ישראל
המדרש מסביר שהפסוק אומר 'הנפש אשר עשו' ולא אמר 'גיירו', ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר כאילו בראו.
בימים הללו מתגלים מכבים חדשים: דמויות כמו צביקה מור, עופר וינטר או נתניהו שעומדים איתן מול כל הפיתויים וכל האיומים.
על 'חג הגאולה' של מייסד חסידות חב"ד, נאמר: "החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו". מה יש בתורת החסידות המאירה הזו?
מה יחסי יוסף ואחיו מלמדים אותנו על כוח הדיבור והפיוס? על שיטת הגישור, הבנת הזולת, וחשיבות החיבור בימים של פילוג ומחלוקת.
לומדי התורה והמתפללים גם להם הזכות לשאת בנטל של הצלת עם ישראל, בבתי הכנסיות והמדרשות, והם צריכים לשקוד על לימודם במסירות נפש
בין מניעת נזק לאחריות מוסרית: מסכת נזיקין כמסע רוחני לבניית רגישות, צדק וחברה מתוקנת.
משחר ימינו, עוד בתקופת האחים שמהם יצאו שבטי ישראל, התקיימה איבה פנימית בינינו שהולידה שנאה משוללת-יסוד
לא היינו צריכים לשלם מחיר כדי ללמוד אותו כלקח, זהו כלל יסוד בתורת הלחימה, שלא אמור להשתנות, אין תחליף לפעולה הקרקעית
פרשת וישב מביאה איתה מסר חיוני ואקטואלי על התמודדות עם מחלוקות, קנאה והעדפות פוגעניות בתקופה של שסע חברתי.
נשים וגברים יחדיו צריכים להוביל את המאבק הקיומי הזה "צדק צדק תרדוף – למען תחיה וירשת את הארץ"
מה אפשר ללמוד מחוכמת החיים של התורה על מו"מ ב'בזאר' של המזרח התיכון?
מסע בנתיביה של הגאווה היהודית אל מול האתגרים - איך הופכת האנטישמיות למקור השראה ועוצמה
הדברים הגדולים בנויים מהדברים הקטנים, והבעיות הגדולות נמנעות כשמזדרזים ולא מזלזלים מלפתור את הבעיות הקטנות.
מאבקו של יעקב במלאך והשפעתו על גיד הנשה הפך לציון דרך בתולדות ישראל.
הרב שרגא פרוכטר בטור על החיבור בין רוח למעשה ולימוד חייהם של נופלי מלחמת חרבות ברזל כהשראה לחיים של נתינה ושליחות.
הרב רימון קורא לחבר את המלחמה להדלקת נרות החנוכה, בהוספת בקשה לכל הדלקה – כל יום על קושי אחר.
מאמר מתוך הספר החדש של מניטו על החגים, 'קול המועד'. המאמר מסכם את עיקרי השיעור של מניטו על חנוכה
נפילת הבזק של משטר אסד היא תוצאה ישירה של גודל המכה שצה"ל היכה את החיזבאללה ואת איראן שהיו עמוד התווך של שלטון אסד.
השיר "עוד יותר טוב" של יאיר אליצור הפך להמנון של תקווה ושמחה, אך עורר גם ויכוחים על מהותה של האמונה.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים באונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו.
היו דורות שלמים שקראו את פרשת חלום יעקב, ואנחנו ב"ה זוכים להיות כאן בבית אל, המקום שבו יעקב חלם.
התחושה שעולה בזמן שרואים אנשי מעשה מפוארים, שבנו דברים מרשימים בחייהם, ובזקנותם איבדו את זה – היא בעיקר עצב.
נתיב הישרות בעולם העקום - מאבק מוסרי בין תמימות לערמומיות, מסע של אמת בנבכי השקר
תפקיד הנוער: להשקיע בלימוד תורה, המייצגת את הרוח, ולהבין כיצד היא מחיה את "הגוף הלאומי".
ממסעה של לאה אמנו ועד חזונו של משה בהר נבו – העיניים בתורה, במדרש ובהלכה, משקפות את הקשר בין הגוף לנשמה
לכבוד יום פטירתו של הרב אהרן קוטלר זצ"ל, נזכיר את תורתו, מידותיו, וההשפעה הגדולה שהייתה לו על הדור
"משדה הקרב למגרש הניסים: איך היסטוריה של איומים הפכה לשיעור באמונה ובתפילה"
הרב אהרון אנקרי ז"ל הוא הדוגמא ל"יום כיפורים שקט". תורה שקטה שמחלחלת מבתי המדרש שעם ישראל מונח כעת על כתפיהם.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
הרב קוק מסביר שישנם אנשים, עמים ודתות שמבפנים מלאים במשטמה ורוע אבל אומרים "טהור אני".
צריך לשמוח בהישגים שמדינת ישראל הצליחה בשנה זו, לכאוב על אותם דברים שעדיין לא הושלמו, ולא לנוח על זרי הדפנה אלא להתכונן להמשך.
סודה של הבחירה בבחיר האבות המשלב בין הרוח לגשם התגלה דווקא דרך ריח הבגדים המבטא את איחודם.
"הגנרלים בצה"ל נפלו קורבן לנגיף המנטלי שהתחיל כאן באמריקה תחת אובמה", דברי המנהל למלחמה בטרור של הנשיא טראמפ
הרהורים הלכתיים על הפחתת עוברים: בין הסיכון להצלת חיים
"גאולה" מקדמת מדינה לא מושלמת למציאות יותר שלמה. זכותו של אדם להחליט שלא להיות חלק מהתהליך אבל הוא ונכדיו יצטערו על כך בעתיד.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לתקופתנו
יראה זה כוח, מידת היראה זו מידת הגבורה והיא כולה נובעת מכך שאדם בטל לחלוטין כלפי הגדולה האלוקית.
קבוצת חוקרים מקולורדו ניסתה לנבא את מידת ההצלחה של זוגיות עם פערים גדולים בין בני הזוג.
הרב מאיר כהנא עם הטור השבועי לשבת חיי-שרה – העוסק בקרבתו של עבד לאדונו, וזעקה פשוטה לקב"ה על כל צרכי עם-ישראל. צפו.
מה מסתתר מאחורי עסקת הנדל"ן הראשונה בהיסטוריה היהודית?
הרב פרופ' יצחק כהן עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לימים ההיסטוריים בהם אנו נמצאים.
ברמה הנפשית כדאי לכל אחד ואחת מאיתנו לא להיכנס לאווירת אס"ק אלא להמשיך בדריכות עד הסוף; אם בהתנדבות מעשית ואם בהתעוררות רוחנית
"מצחוקה של שרה ועד מלחמת התקומה- על כוחה של האמונה בשעת מבחן: מימי האבות והאימהות ועד ניצחון ישראל במלחמתו הנוכחית"
מגני עמנו הפצועים אינם זקוקים רק לתפילותינו, אלא גם לנוכחותנו, לתמיכתנו ולמחויבותנו שנצעד לצידם בדרכם הארוכה אל עבר ההחלמה.
"ידו בכל ויד כל בו" עם "על חרבך תחיה" - היא מורשת ישמעאלית שניצבת על הדרך הישראלית להופעת האור האלוקי בעולם
ה'ישיבה' של אברהם אבינו הייתה במתכונת שדומה לישיבת הסדר היום. בין שאר מקצועות התורה, לימדם את מידת הגבורה ואת דרכי המלחמה
לכל דור יש את אלילי השקר שלו שבניה של רחל בוכים עליהם וחושפים את רפיונם. הם לא שותקים אלא נלחמים נגד הרמאיות הללו .
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, עומד על ענייני פרשת השבוע בזיקה לימים ההיסטוריים שלנו.
הגענו ארצה לפני 45 שנה, כמה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים. ההורים שלי היו בעשור החמישי לחייהם, והיינו שמונה ילדים.
אברם מלמדנו שהגרעין המשפחתי הוא אחד מאבני הבניין והיסוד של עם ישראל.
בעקבות הכתבה של נווה דרומי, על התחזקות הזהות היהודית בחברה הישראלית, 28 שנים לפטירתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)
בשנה האחרונה היו הרבה רגעים של הסתרה שבתוך הסתרה, אולם ככל שהימים מתקדמים, מתברר שבוודאי גם שם נמצא ה' יתברך.
אברהם אבינו עמד במבחן המילה לא רק כאתגר גופני אלא גם כהתמודדות עם חשש האובדן של השפעתו על סביבתו.
התעוררתי לכך שהתואר "נופלים" לחללים הקדושים במלחמות ישראל, הוא אינו הולם, ונראה שיש בו פגיעה מסוימת בנהרגים על קידוש השם.
ברור לכל אדם רציונאלי מהי התוצאה הרצויה למדינת ישראל בבחירות בארה"ב. גם אם התוצאה תהיה אחרת – הקב"ה יוביל אותנו למקום הנכון.
כמה אחריות מגלים בני בניו של אברהם בדורנו, דור של גאולה. הם לא צריכים שיקראו להם והם ניצבים בקו האש.
אב"ד בבית הדין הרבני באשקלון ויו"ר נציגות הדיינים הארצית הרב מאיר כהנא עם הטור השבועי לשבת נח - ראיית האור מתוך החושך.
מהמבול ועד מגדל בבל, ממלחמת יום כיפור ועד שמחת תורה תשפ"ד: כיצד מתמודד עם ישראל עם מניפולציות תקשורתיות וחוזר לאחדותו.
כאשר אנו רואים את המסירות, ואת הקריאה בשם השם של חיילנו אין לך המחשה טובה יותר לכך שעם ישראל פועל במגמה של שכלול העולם.
דווקא בימים אלה, נבואתו של ישעיהו בהפטרת השבוע, מעניקה לנו חזון מנחם והבטחה, שהקב"ה ימציא נחמה למתאבלים ושקולות ששון ושמחה
על מנת לצלוח את המבול ולהגיע לארץ חדשה – אדם חייב לבנות לעצמו "תיבת נח" – עולם פנימי שיעניק לו חוסן וסדר.
קריאה מדויקת מבליטה שוב לנגד עינינו פסוקי מפתח בשירת 'האזינו', המתארת משברים הצפויים לעם ישראל בארצו, מהפלשתים עד הפלסטינים
השנה האחרונה סבלנו קשות מחבלי משיח. לא בכדי אמרו חז"ל שארץ ישראל נקנית בייסורים.
הרב חגי לונדין מחדש את השיר "מגש הכסף" במלים חדשות המתאימות לתקופה במלאת שנה למלחמה.
ההשפעה של הסביבה ושל התזונה ושל אורח החיים ושל החינוך משפיעה גם על ההופעה החיצונית ועל דרכי ההתנהגות.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, עומד על ענייני סוכות וגבורה.
מוזר לראות תהלוכה חגיגית בדרך לבית הקברות. מוזר לראות שיירה מלווה בפייטנים ונשים שזורקות סוכריות על הצועדים
ישנם רגעים שנדמה לנו שהכל מתמוטט, ואנו ניצבים תוהים ובוהים מול הכאוס - ואז מגיעה הנחמה.
הרב פרופ' יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב עמד על כמה מענייני חג הסוכות.
בסיומה של שנה שכולה ארעי, הסוכה מספקת לנו קצת בטחון של דירת קבע
בעוד שבחג הסוכות האחרון חשנו את כובד הפילוג בחברה הישראלית, השנה, למרות שעדיין חילוקי הדעות מורגשים עדיין אנחנו מאוחדים
חג סוכות מלמד אותנו לא לזלזל בשום איום מוחשי ולהיות ערוכים לגרוע מכל; אולם תמיד מתברר שהשד פחות גרוע ממה שהוא נדמה.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה ליום הכיפורים ושמחת תורה. גילוי השכינה בעבודת יום הכיפורים ובקריאת "וזאת הברכה" בשמחת תורה.
יום הכיפורים מתנהל בשני יקומים מקבילים. אפשר להמצא בשניהם בעת ובעונה אחת.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, עוסק בהכנה ליום הכיפורים.
המערכה לא הסתיימה עדיין בכל החזיתות, אבל הזיהוי של כבוד מלכותו של ה' הוא חד וברור.
מיכאל (מיכי) וסרטיל מתאר את המעבר החד משמחת שמחת תורה לקושי הנורא של מתקפת הטרור הנוראה שפקדה את עם ישראל
הרב עזריאל אריאל קורא לחשבון נפש לאומי: הימין מחזיק בחזון עמוק ואינטואיציה בריאה, אך חסר כלים מקצועיים ליישומו.
ישנם אנשים החושבים שמה שמגדיר את האדם היהודי זה המישור של בין אדם למקום, ואינם מעניקים את היחס הנכון למישור של בין אדם לחברו
רופאת הנשים ד"ר חנה קטן ובנה הרב חיים קטן בשו"ת מיוחד לנשים הרות ומניקות לקראת יום הכיפור שיחול בשבת הקרובה.
אסור שחילוקי הדעות יגרמו ריחוק הכי קטן בלב. הויכוח החשוב הוא ענין אחד והמאבק לשחרורם הוא ענין אחר.
צום גדליה הוא יום צום החל בג' בתשרי כזכר לרציחתו של גדליה בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה וביטול השלטון היהודי בתקופת בית ראשון.
ה' מצפה שנירש את הארץ. את הארץ בשלמותה. הדבר היחיד שמעכב הוא הבלבול הקיים אצלנו.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב על הימים הגדולים שעומדים בפנינו.
כל ראש השנה הקב"ה פונה אלינו מצביע עלינו ואומר בדקתי אתכם וראיתי שאתם אכן בעלי נתוני קצונה ואני מניח עליכם את דרגות הקצונה.
יום רודף יום, אירוע רודף אירוע, ותחושת הטלטול, שלא לומר הערעור, נוכחת מאוד. שנה קשה ומאתגרת עברה עלינו בתוך עם ישראל
הקונספציה הייתה שהחמאס מורתע, אך האמת הייתה שאנחנו היינו מורתעים. מורתעים מלהלחם בעזה, בלבנון, ומכילים לצערנו את רשעות האויב.
מה היחס ומה ההבדל בין 'יום התרועה' של 'ראשית השנה' (המכונה בפינו 'ראש השנה'), לבין יום הכיפורים?
עמותת מקימי מספקת תמיכה מקצועית למשפחות שנקלעו לקשיים, תוך הדגשת החשיבות של הפרדת הוצאות לפי המילים: חייב, צריך, רוצה.
כל פעולה שאדם עושה משפיעה מסביב בגלים, הוא משפיע בעצם על כל ישראל.
הרעיון של שלושה שופרות קיים לאורך כל דרך הגאולה. בכל שלב ובכל מצב אנו נדרשים לפרוץ קדימה, אל הקומה הבאה של הגאולה.
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לרב הראשי לישראל, בדבר תורה לפרשת 'ניצבים-וילך' - התורה המתגלה בכל דור ודור.
עקידת יצחק השנה לא תיזכר כבכל שנה אחרת. השנה אנו מעלים את גם את זכרם של כל אלו שנעקדו למען המדינה וביטחונה
פרשת ניצבים מהדהדת את רוח ההתייצבות של עם ישראל לפני ה' בכל הדורות. לאורך כל ההיסטוריה עם ישראל התייצב לקיום דבר ה'
פרשת התוכחה ומימושה בשנה החולפת, הקללה והברכה
כולנו באים יחד לפני ריבונו של עולם וצריכים לדעת איך לחפש זכויות. לא להצדיק את הדברים השליליים, אבל לחפש צדדים טובים וללמד זכות.
על מנת לכבוש את הארץ צריך דמויות שמוכנות להקריב ביכורים. להקריב את תמצית החיים שלהם למען הכלל.
שורש מרכזי של מלחמת הדעות היא מי עומד במרכז. האם הכלל או הפרט. שורש הבעיה היא התפישה של 'חיה ותן לחיות'.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת "כי תבוא" - מקרא ביכורים, הקשר לדורות הקודמים, והפירות הצומחים בכל דור ודור
אתגרי שיבת ציון בדורנו מזמנים אותנו למסע התחדשות העם והאומה תוך התמודדות עם אתגרי הריבונות והזהות בדרך להגשמת חזון הנביאים
העולים בטהרה ובמורא הולכים ורבים. יהודים שומרי תורה ומצוות אשר הם באים אל הר בית ה' בשם דרישת ציון.
איך זה קורה שבתוך הדיונים הללו כלל אין אזכור לחובתינו לציין גם את הניסים הגדולים שאירעו לנו בשמחת תורה דאשתקד
אטימות לב ועיוורון הם הסיבה להתנהלויות שגויות של בני אדם, בשוגג או במזיד, לטיפשות ופעמים אף לרשעות.
המצוות מלוות את האדם והופכות את כל החיים שלו להיות חיים של קודש. על ידי המצוות האדם נמצא באטמוספירה רוחנית, בעולם של קודש
בין הדברים המרתקים שהובאו בספר מופיעה התייחסותו של הרב עמיטל למושג "דת", אותה כתב בשנת תש"ט בנוגע לדמותו של החייל הדתי.
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לרב הראשי לישראל, בדבר תורה לפרשת 'כי-תצא', העוסק בקדושה ואחדות בזמן מלחמה.
שניהם דגלו בהתיישבות בארץ, נפטרו בסמיכות, אך נחלקו בשאלת מסירות נפש על כלל ישראל.
פרשת בן סורר ומורה קוראת לנו להתבוננות פנימית, בהבנת מהות ההתרחקות ושימור התקווה ע"י החיבור לשורשים המשפחתיים והלאומיים.
כאשר אנו מביטים סביב ורואים את המצב בו אנו שרויים, ישנה מסקנה אחת ברורה: בדרך שבה תעינו, לא נלך עוד.
דברים לכבוד ג' אלול מבנו של הרב דב גולדשטיין זצ"ל, יוזם ומפיק המאגר הממוחשב "כתבי הראי"ה קוק ותלמידיו" שנפטר השנה.
"אובדנות היא, לעיתים, התשוקה לשקט... כך האובדנות בחיי היחיד וכך האובדנות הלאומית". מאה שנים למלחמה הפנימית של הרב קוק.
פרשת השבוע בתזמון מופלא דנה בדרך איתור השופטים הראויים: כשבבסיס הדרישות נמצאת המחויבות ליושר ענווה ומידות תרומיות.
המתנה בתור לרופא מלווה לעיתים במתח, במיוחד כאשר יש תחושה שהתור אינו מתקדם בצורה הוגנת. לרוב יש לשמור על הסדר וההוגנות.
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל, בדבר תורה לפרשת 'ראה' - על הבחירה האלוקית והתשתית האנושית להופעתה.
פרשת השבוע מדגישה את חשיבות השמחה בעבודת ה', גם בימים קשים "השמחה היא המפתח ליציבות וביטחון לאומי"
במרפאה בגבעת שאול יש אקווריום עם דגים, שמעניקים רוגע לממתינים. בפרשת ראה מוזכרים הדגים הכשרים שניתן לזהותם לפי סנפירים וקשקשים
בשבוע שעבר קראנו 'נחמו נחמו עמי', ה' מצווה עלינו לנחם את ישראל, לדבר על ליבם ולחזק את רוחם.
על אף העושר, נפשו נכספה לארץ ישראל, והוא עזב הכל כדי לעלות לארץ, שם חי בדוחק אך הקדיש את חייו ללימוד תורה.
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לרב הראשי לישראל בדבר תורה לפרשת 'עקב': בירור ציפיותיו של הקב"ה מאיתנו, ובבקשותינו אל הקב"ה.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו עומד על עניינים בפרשת השבוע המתכתבים מאוד עם חיינו.
אנחנו המדינה היחידה בכל העולם שבה קיימת אוכלוסייה וולדנית שיולדת מתוך בחירה, כשהיא ברמה סוציו-אקונומית והשכלתית גבוהה.
סוד הגבורה היהודית טמונה בשילובם והערכתם של שני הצדדים הן אלו הלומדים תורה והן אלו העוסקים בהגנה על הארץ ובניינה.
ט"ו באב הגיע וכולנו מחפשים את הדרך למצוא אהבה. בואו לגלות איך חג האהבה יכול להיראות בעידן המודרני בסרטון שיעשה לכם טוויסט מפתיע
פרשת ואתחנן וההפטרה שאיתה, הן קריאה של משה רבנו אלינו, כאן ועכשיו. הטור השבועי
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לרב הראשי לישראל בדבר תורה לפרשת 'ואתחנן' על משמעותה של התפילה והשפעתה לאורך דורות
פרשת ואתחנן מאירה את חשיבות התפילה, ובמסגרת זו מעלה שאלות על מקומה בעיר העברית הראשונה בה נושא זה חזר לכותרות לאחר מאה שנה.
אין ספק שמשה התברך במיוחד בכך שבגיל 120, 'לא כהתה עינו'. עם הגיל ישנה היחלשות של הראייה.
הרב חיים מרקוביץ' מתייחס לקינות שנכתבו על הטבח בעוטף עזה והאם יש לקרוא אותן בתשעה באב.
אבא, התרגשת כשאברהם אבינו הקריב את בנו, תתרגש גם עכשיו כשאנחנו הקרבנו מעל 1500 יהודים תמימים
כל תיקון אישי וציבורי, כל דמעה וכל תפילה, בונים עוד אבן בבית המקדש בלב שלנו. מכל האבנים הללו יבנה המקדש.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת 'דברים' על הקשר בין "איכה אשא לבדי", "איכה" של הפטרת שבת חזון ו"איכה ישבה בדד" של מגילת איכה.
פרשת דברים וחזון ישעיהו מעלים על נס את חשיבות שיבת השופטים והיועצים הראויים, וחידוש מנהיגות לאומית כתנאי לשיבת ציון.
הביטוי 'המם' מתייחס לסוג של הלם או תגובה חריפה לתקלה המתרגשת על האדם, הכוללת איבוד עשתונות.
האם מותר להתקלח בתשעת הימים? לכבס בגדים? לאכול בתשעה באב? הרב זלמן ברוך מלמד עם הלכות תשעת הימים ושבוע שחל בו לחיילי צה"ל.
הרב שלמה חנן הוא ראש ישיבה מזה 17 שנים. הוא מלווה בחורים שלומדים תורה, מתחתנים ומקימים משפחות. והוא גם מצטט את הראפר טופאק.
נכון הוא שימי אב מזוהים עם פורענות אבל גם המשיח נולד בתשעה באב. כשהאש תפרוץ היא תהיה פחות נוראית ממה שנדמה ותביא לתשועה ולאהבה
ממלחמת מדין אפשר ללמוד שגם במלחמה חייבים לשמור על סדר, משטר וכללי מוסר.
בשנה זו יחס האומה לארצה תופס מקום יומיומי, מותח ומלא תפילה לעמידה לאומית איתנה.
הגיע הזמן להתבונן בתכלית הרוחנית-תרבותית של המלחמה. המפקדים והמח"טים מבינים שהם נלחמו בשם תודעה ולא רק בשביל הניצחון על הקרקע.
ישנם אנשים שאינם מצליחים לנווט ולהגביל את הדחפים שלהם במידה הראויה. הדוגמאות למצבים של דחפים מיוחדים הן רבות.
פרשות מטות-מסעי מציגות תובנות מפתיעות על מנהיגות, אחריות לאומית, שוויון בנטל, טוהר הנשק וקדושת החיים.
בגליון הש"ס מופיעה גירסה אחרת "בדפוס פיזרו הנוסח: כאן מת רש"י ז"ל". איזו גירסה היא הנכונה?
הצוואות שהותירו אחריהם הנופלים במערכה משפיעות על העולם יותר מההשפעה של מי שנמצא בעולם
דווקא בימים שכל אחד יכול להביע דעה בכל נושא, חשוב לשים לב שאבא ואמא הם רמה אחת מעלינו. "מכבדים הורים" עם הרב אלעזר לוונטהל
המתכון המנצח הוא פשטות ושמחה. תורה וחסד. חיים של תוכן אמוני. הערכים הללו נעלים יותר מדירה נאה וכלים נאים, שפע כלכלי ומעט ילדים.
מקנאות טהורה ועד לחיסול ממוקד: כיצד המאבק הנחוש ברוע, מתוך חיבור לזהות היהודית מביאים לשלום אמיתי.
אפשר לראות ביום הכיפורים המקדשי תיקון לניתוק בין עם ישראל למשה הנמצא בשמים לקבל לוחות.
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לרב הראשי לישראל בדבר תורה לפרשת 'בלק' על ברכתו של בלעם, ועל אופיו של עם ישראל הנלמד ממנה.
נבואת בלעם מספקת נקודת מבט ייחודית על עם ישראל. דבריו, "הן עם לבד ישכון", חושפים את מהותו הנבדלת של העם.
האדם סובר כי מילוי צרכיו הוא המטרה, והתפילה היא אמצעי לכך. אך באמת התפילה היא המטרה, והחסר אינו אלא אמצעי לה.
גם מנהיג דגול כמשה רבנו עשוי לטעות, וכאשר הוא טועה ונכשל, לפעמים, יש להחליפו. אפילו אם המחליף אינו מגיע לרמתו.
עצם העיסוק בתורה בראש ובראשונה מצביע על כך שהצד הרוחני, הקשר אל הקב"ה הוא מרכיב מרכזי של עם ישראל
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לרב הראשי לישראל, על משמעות החוסן והשלום הנלמדים מפטירת אהרן הכהן.
הסיבה שיצר הרע מתגרה בישראל יותר מבאומות אחרות, ובתלמידי-חכמים יותר מכולם, היא שכל האומות הופכיות לישראל ובפרט לתלמידי-חכמים.
לאחר טיפול דיאליזה מטופלים מדווחים על צמא קשה . אחד הסימנים המקדימים של מחלת הסוכרת הוא צמא מוגבר.
רק מי שרואה בתורה את דבר ה', ואת מצוותיה כמערכת ערכים וציווים מחייבת, כשיר להגדיר מי ראוי להוביל את יישומה פיתוחה והנהגתה.
הישענות והתעסקות בנכסים הרוחניים הם מקור לעוצמה אדירה. צפו בפרק הרביעי בסדרת בניית חוסן נפשי.
קורח טוען לשיוויון ודמוקרטיה אך משה מבין שטענותיו הן כיסוי לענין אחר – מזכיר לנו משהו?
יש מחיצה המרחקת לבבות ואף יוצרת מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים, ויש מחיצה היוצרת חייץ כפול הן בין אדם לחברו והן בין אדם למקום.
כאשר קבוצה מסוימת באה בדרישה למשהו האם זה באמת מה שהם רוצים או שמאחורי זה עומד אינטרס אחר נסתר.
אדם בפני עצמו הוא קטן. הקיום שלו שברירי, כמו עלה נידף. כשהוא נעשה חלק מעם, הוא מקבל עוצמה אדירה ונהיה חלק מעץ עבות.
מימי משה רבנו ועד היום, עם ישראל מתקשה לקבל מרות, ומנהיגיו נאלצים להתמודד עם אופוזיציה קשה, ביקורתית ונשכנית מבית.
כל הקשור למודיעין וריגול, יש להאזין ברוב קשב לדעת מיעוט, כקולם של יהושע וכלב, וכך להישמר מהונאת הקונספציה.
חוק 'מנוחת השבת' במקומות ציבוריים עורר מחלוקת בשאלת היחס בין הרצוי והמצוי בהחלת חוקי התורה במדינת ישראל
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר ליציבות הנפשית, הוא הדרך בה אנו מסתכלים על העולם. מי שיבחר להסתכל בעין טובה יהנה מאיכות חיים אחרת.
עמוס פאר עלה על מטוס והבטיח לעצמו שאין מצב שהוא חוזר לארץ. הוא טשטש כל סממן שמסגיר את זהותו והתנתק. עד שבלב גרמניה - הכל התנפץ.
פרשנות הפסוקים שעוסקים בפטור מיציאה למלחמת מצווה, נמתחה עד הקצה והביאה ציבור יקר וגדול להקל ולסמוך על הדעות המקלות. האמנם?
ברגעים של משבר או בזמן מלחמה, אדם חייב שיהיה לו חוסן נפשי בשביל שיוכל להמשיך לתפקד. איך עושים את זה? צפו בפרק הראשון.
הקשר הקבוע שקיים בין במדבר נשא וחג השבועות בתווך הוא ביטוי של השאיפה לאחדות לצד הייחודיות של כל פרט.
השנה אני חש את מגילת רות כל כך חזק דווקא בשל החסד הגדול שיש בתקופת הכאב הנוכחית
המצוות עלולות להיראות כמו משקל נוסף, עול כבד. מי צריך שיגידו לו בכל רגע לעשות משהו? או לא לעשות משהו שמתחשק לו?
'בעל שם' היה אז כינוי למי שמרפא חולים ועוזר לדלים בעזרת שמות קדושים, וכך כונה רבי ישראל בחייו. אחרי מותו נוסף לכינויו גם 'טוב'.
המציאות של הגלות, מציאות החיים ללא מדינה היא מציאות של בדיעבד, מציאות שמחייבת הסתגרות כדי לשמור על הזהות.
הרב קרויזר מביא עדויות מגדולי הפוסקים המתארים ומצדיקים את מנהג ישראל לפדות שבויים בהרבה יותר מ"דמיהם".
בימים קשים של מלחמה, ניתן לשאוב השראה משלוותו של דוד המלך שהרגיש כמו כבשה בעדר המובלת על ידי הרועה.
ממש כמו בתחילת ספר במדבר בו עמ"י אחרי 40 שנות גלות עוסק במניין והכנת הצבא שיהפוך להיות דור הניצחון של הכניסה לארץ כך גם בימינו
"שלמים הוא קרבן נדבה בעיקרו, וקרוי כך מפני שהוא עושה שלום בין בורא עולם, הכוהנים, ועם ישראל, כיון שלכל אחד יש חלק בקרבן".
כשהיינו במלחמה קיומית על עצמאותנו, אמר בן גוריון שירושלים היא הנשמה של ארץ ישראל. כמה זה רלוונטי למלחמת העצמאות שלנו כיום.
שנתיים לפטירת הרב שמחה הכהן קוק הרב הראשי ברחובות וחבר מועצת הרבנות הראשית
רבי אברהם אליהו ב"ר אברהם אליהו קפלן זצ"ל היה מטאור, כוכב שביט, זיקוק ענק, שהאיר את העולם באור יקרות – וכבה באחת.
טענת הרב יואל בן נון לגבי טענתו שמרד בר כוכבא הוא טעות. נתייחס לכמה מטענותיו ומאמץ בחום כמה מדבריו
נראה כי המשבר העצום בענפי הבניה החקלאות וכל תחום שהוא עתיר עבודת-כפיים, מציב לפנינו אתגר חדש-ישן: עבודה עברית.
בשנה אחרונה עם ישראל עובר מלחמה רב אזורית וטלטלות לא פשוטות. כיצד נעבור את התקופה עם כל האתגרים הפנימיים והחיצוניים?
מהמערה המנותקת צמח הכוח לשרוד, והתקווה לצאת ממערות הגלות, ולהרים מחדש את קרן התורה העצמאית.
רבי עקיבא הרגיש שעולמו חרב עליו. מכל תלמידיו לא נותר אף לא אחד, אבל הוא החליט שהוא ממשיך קדימה. צפו בפרק השני.
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת 'בהר' העוסק בציווי היוצא ממצוות השמיטה הדורש מעם ישראל ראייה ארוכת טווח מתוך ערבות הדדית.
איסור ההונאה היום חמור מתמיד, בעידן של כפר גלובלי בו Fake news הפך לנחלת הכלל.
משני עברי המתרס הפוליטי מגנים את בית הדין, שחשף את עורו האנטישמי, שלמרות כל הזוועות שעברו תושבי העוטף - הקרבן הופך לאשם.
הסבל שאנו עוברים בחודשים האחרונים, שמתווסף לסבל שעבר עמנו באלפיים שנות גלותו, בהחלט די בו.
הרשב"י חשף את סודות ספר הזוהר בלג' בעומר. ישנו קשר מיוחד בין מאורע זה לבין תהליך הגאולה. משום מה זה רלוונטי לימינו יותר מתמיד.
אחת המצוות הממחישה לאדם ביותר כי לה' הארץ היא מצות 'שבת הארץ'
תופעה זו של הענקת הסברים הגיוניים לדרשות חז"ל היא עתיקת יומין, וימיה כימי דרשות חז"ל עצמן
עקיבא ורחל התמודדו עם מציאות קשה במיוחד, אבל לא ויתרו על אהבתם לתורה ויחד יצרו את אחד מסיפורי המיתוס היהודי על אהבת ושקידת תורה
"ביום העצמאות אנחנו מרגישים את המעורבות האלוקית בליווי המעשי שלנו כאן בבניין העם והארץ".
כבוד ישראל הוא כבוד ה'. זה תכלית הכבוד, לא כדי להתפאר בכוחינו והצלחתינו האישית - כמו עמים אחרים בהיסטוריה האנושית.
השבוע ציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות, בשבוע שבו אנו קוראים את פרשת אמור, ועוד יותר השנה בזמן המלחמה בעזה.
הכרת הטוב מהווה בסיס מהותי בעבודת ה' וצריך לשאול כיצד צבור גדול נמנע מלהודות ביום בו הסתיים שיעבוד המלכויות וקמה מדינת-ישראל
מודל המנהיג הרועה נוגע גם במוטיבציה שמניעה את האדם ליטול על עצמו את ההנהגה ואת עול הציבור
כיצד עוברים מיום הזיכרון ליום העצמאות, במיוחד במציאות הנוכחית של שנה זו, בה עבורי ועבור רבים מעם ישראל, המעבר קשה מתמיד?
בארץ ישראל ישנה גדלות רוחנית הרבה יותר בולטת. ואם אדם זוכה ומאמץ את דרך הישר, הרי עבודת ה' שלו היא עבודה ראויה לשמה.
חלמנו על מדינה יהודית, חלמנו על ממשלה יהודית, חלמנו על צבא יהודי. וכשזכינו והגענו לכל אלה – היינו כחולמים, כאותו תלמיד
המעבר מהאבל והצער של יום הזיכרון לחגיגות יום העצמאות יהיה השנה מאתגר במיוחד, אל מול הכאב הלאומי והאבל האישי שרבים מאתנו חשים.
משלוח פיתות והיכרות של שנים הצילו חיים במתקפה הרצחנית בשמחת תורה.
במחיצת אותם קדושים אין בריה יכולה לעמוד, הן קדושים שנצחו את האויב הנאצי, והן קדושים שמסרו נפשם בהגינם על העם והארץ.
אני מביטה בתמונתה של אגנש ומבטיחה לעצמי, מול הנאצים של ימינו, להיות נחושה, ולא להיות תמימה.
הוויכוח בין שומרי אמוני ישראל לאחינו פורקי העול אינו היכן יש יותר תרבות או חיי יצירה, אלא מה יבטיח את קיומו של העם היהודי
הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת 'אחרי מות' העוסק בידיעה כי כל מה שיש לאדם מגיע מכוחו של הקב"ה.
קל להבחין בגיבורים בחזית, שבדומה לכהן הגדול ביום הכיפורים, מסכנים את חייהם ושלומם על מנת להגן עלינו.
הציבור התורני לאומי יוצא בהמוניו להפגנות בנושא ארץ ישראל ולא על דברים אחרים. כיצד ניתן להסביר את הדבר
התבוננות בפרשת השבוע קוראת ליצירת חשבון נפש לאחר טראומה לאומית, כזה המתחיל אצל המנהיג באופן אישי וההנהגה בכללה.
ככל שאדם נחשף יותר לאור השמש, כך מפרישים המלנוציטים יותר מלנין והופכים את העור לכהה
דוקא בחג יש לי כל כך הרבה מה לומר לאלוקים, אבל אני כל כך קטן והוא כל כך גדול. צפו.
בחג הפסח בו אנו קוראים את חזון העצמות היבשות, חשים אנו את הזכות לחיות בדור שבו עצמותינו קמות לתחיה
דווקא היום, כשהמצב נראה כל כך מורכב, אין יותר מתאים מהמשפט של רבי נחמן מברסלב "לא לפחד כלל".
מה הקשר בין יהודים מרוקאים, יקים, פולנים, ליטאים ועיראקים? צפו בתשובתו של דוד בן גוריון הקשורה לליל הסדר המתקרב.
מצות המצה ואיסור החמץ הם מסמלים את שליטתו ואי שליטתו של האדם על יצריו, המצה והחמץ שניהם באים מאותו מקור
אחד המאפיינים של העם היהודי הוא לשאול שאלות. דרך שאלת שאלות אנו מתחברים אל המסורת היהודית והופכים לשותפים בהעברתה מדור לדור.
היא הילדה היחידה בתנ"ך שאלוקים דיבר אליה, והעזה לסכן את עצמה שוב ושוב למען עמה
הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל, בדבר תורה לשבת הגדול – ערב חג הפסח.
החיילים הגיבורים שלנו, נחלמו בעוז ומסרו נפשם על קידוש השם. אנחנו צריכים לעשות הכל בכדי להמשיך את זכרם
חג הפסח הוא מועד שמחה משפחתי ובו מצוות ייחודיות ואיסורים שונים בעלי משמעות רבה שלהם השלכות מעשיות שונות, יותר מכל חג אחר.
עין טובה היא ראייה אופטימית, ראייה חיובית, שהתוצאה שלה היא אמירת דברים חיוביים על כל מי שנמצא בספקטרום של המתבונן החיובי.
