הענווה האמיתית של חוני המעגל
הרב אברהם בלס עוסק במשמעותה העמוקה של הענווה דרך דמויותיהם של חוני המעגל, דוד המלך ושלמה המלך
הרב אברהם בלס עוסק במשמעותה העמוקה של הענווה דרך דמויותיהם של חוני המעגל, דוד המלך ושלמה המלך


מדוע בקריעת ים סוף נאמר למשה "מה תצעק אלי", ואילו כאן תפילתו על מרים התקבלה רק למחצה?

מול תלונות העם והביקורת של מרים ואהרון, משה רבנו אינו משיב מלחמה אלא מגלה ענווה נדירה ורגישות עמוקה לעם ישראל.

פרשת בהעלותך מציבה במרכז את ההתמודדות האנושית עם עומס, אחריות ומשבר, ומתחברת באופן עמוק לשליחותם של החובשים והרופאים
אחרי ספר שלם של זעקה אל ה' מול הצלחת הרשעים ודיכוי החלשים, דוד מבקש משלמה ומהדור הבא לא רק להתפלל, אלא לקחת אחריות

מעמדו המיוחד של הגר בעם ישראל מתברר במגילת רות - לא רק מתוך עיון בסיפור המגילה עצמו - אלא גם בפרשת נשא

בתחילת הבריאה הותר לאנושות מה שנאסר לאחר מכן- נישואי גילוי עריות כדי לאפשר את קיום העולם בבחינת "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"

מדוע דווקא לפני קבלת התורה הגיע עם ישראל לאחדות נדירה, ואיך חקר נוירוני המראה מעניק משמעות חדשה לדבריהם של חז"ל על ערבות

לכל אחד מאיתנו, לכל משפחה ולכל שבט, יש תפקיד בבניין עם ישראל ובתכנית האלוקית לתיקון העולם.

האנטישמיות אינה חדשה: שורשיה נעוצים כבר ברגע שבו ישראל קיבל את התורה.

ד"ר חנה קטן משתפת בסיפור מרגש מחדר הלידה ובחווייתן של נשים שיולדות אחרי אובדן היריון, לידה שקטה או שכול.

האדם מנסה לברוח מן המוות באמצעות כבוד, רכוש והנצחה, אבל מזמור מ"ט בתהלים מלמד שהנצח האמיתי לא נבנה מאבנים ושלטים

גם כאשר הניצחון במלחמה והשפע הכלכלי יכולים לקבל הסברים טבעיים, אנחנו יודעים שהם ביטוי לשכינה, כפי שמתארת התורה בפתיחת הפרשה.

בעולם של חדשות כזב ומניפולציות, פרשת השבוע מזכירה את חשיבות החירות התודעתית.

הרב אברהם בלס טוען כי המושג "שלום" בתורה אינו מסתכם בהיעדר מלחמה, אלא מבטא אחדות פנימית, נאמנות לתורה ותחושת שליחות משותפת

ירמיהו מפנה את מבטנו אל ירושלים כמקום השראת השכינה בארץ, בתיאור מלא רוממות, הדר ואהבה עמוקה.

רפואת המגדר חושפת הבדלים עמוקים בין נשים לגברים - מהתפתחות המוח ועד תפקוד הלב והשרירים.

אבי רט בוחן את הקשר בין אהבה ומציע פרשנות הרואה במחלוקות סביב מרד בר כוכבא גורם עומק לחוסר הכבוד ביניהם

למה מזמורי תהלים עוברים בבת אחת מזעקה להודאה, ומה הם מלמדים אותנו על היכולת להחזיק תודה אמיתית על האור שמתחיל לבצבץ?

הרב מאיר כהנא מסביר כי מאיסור על כהנים להיטמא למת נגזרת תפיסת העולם של עם ישראל - גם ביציאה למלחמה מתוך אחריות להמשך החיים.

בעקבות רצח הנער ימנו זלקה ז"ל, פרסם רבה של פתח תקווה הרב מיכה הלוי דברי חיזוק והתעוררות. הרב קרא לשינוי שורשי בחינוך הדור הצעיר

הרב אליעזר חיים שנוולד מדגיש כי לצד הצורך בשיקום לאחר המלחמה, נדרשת הנהגה בעלת חזון שתעצב כיוון חדש למדינת ישראל.

הפער בין פסילת כהן בעל מום לעבודת המקדש לבין הערכתנו העמוקה לפצועי צה"ל דוגמת לוחם ההסדר הגיבור ארי שפיץ, חושף הבדל מהותי

מקרה של סכנת חיים מעלה שאלה יסודית - האם אדם מחויב להסתכן כדי להציל אחר, או שחייו קודמים?

הרב יואל בן-נון קורא לעצירת המשפט נגד נתניהו, להקמת ממשלת אחדות ולשורת צעדים לאיחוי הקרע הלאומי.

מדוע הנבואה האחרונה בתנ"ך נקראת כמו פרוטוקול של משא ומתן? לימוד ספר מלאכי חושף את רגע הגמילה של עם ישראל משיח ישיר עם הקב"ה.

מה מסתתר מאחורי השאלה "אבל מה האסטרטגיה?" והאם הציבור באמת לא מבין את התמונה

החיבור העמוק בין הורים לילדיהם ושמירת השבת יוצרים בסיס איתן לאמונת הייחוד של עם ישראל.

מסר חד לאומות העולם: המציאות השתנתה, וחלום מחיקת ישראל נגוז.

ביום העצמאות תשפ"ו מתחדדת הקריאה להכיר בטוב העצום שבמדינת ישראל - גם לצד אתגרים.

במאמר הרב שנוולד מנתח את מזמור ע"ט בתהילים ומראה כיצד מתוך תיאורי חורבן קשים עולה מסר של תקווה, צמיחה וקידוש השם במציאות חיינו.

מדוע רק לאחר לכתם אנו מגלים את עומק אישיותם, והאם נוכל ללמוד לראות זאת כבר בחייהם

חכמי ישראל מסבירים כי מדובר באות שנועד לעורר את האדם לבחון את מעשיו ולהבין שהעולם פועל בהשגחה

ד"ר חנה קטן מציגה בטור אישי את סיפור התקומה של מדינת ישראל, מהמעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות ועד לצמיחה האדירה של המדינה.

כוחו של עם ישראל לצמוח מתוך הכאב הלאומי והאישי אל בנייה ותקומה בא לידי ביטוי בשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון

מפרשיות תזריע ומצורע עולה עיקרון עמוק בעבודת ה': כדי להגיע לקדושה אמיתית יש צורך באיזון בין ריחוק לקרבה.

למה דווקא עם ישראל מצמיד בין כאב לשמחה? מבט ערכי על החלטה ייחודית מאז קום המדינה

המאמר עוסק במשמעות העמוקה של השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון, ובדור הניצולים והלוחמים שהולך ונעלם.

ביום השואה הראשון ללא אביו, משה שנוולד ז"ל, משתף הרב אליעזר שנוולד בסיפור הישרדותו כאסיר אושוויץ ובצוואתו הרוחנית

הרב אליעזר שנוולד מתאר את דמותו של סמל טוב־אל יוסף לפשיץ הי"ד, ומציג אותו כסמל לשילוב בין תורה לגבורה, מנהיגות ונתינה.

אנו נדרשים להעמיק באתגר של עבודת השם מתוך להט אל מול החובה לפעול בשיקול דעת ובאחריות לאומית.

יום השמיני מבטא רגע שיא בתולדות ישראל: השראת שכינה, שמחה עצומה לצד טרגדיה מטלטלת שמלמדת על עומק הקדושה והאחריות.

שעות של ישיבה פוגעות בזרימת הדם ומעלות סיכון בריאותי. גם במרחב מוגן חשוב לזוז.

הרב מציג במאמרו קשר בין ימי פורים לשביעי של פסח, תוך השוואה בין תהליכי הגאולה במקורות לבין המציאות הביטחונית העכשווית

כמו אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה, גם ממלכת ישראל הייתה משוכנעת שהכל תמיד ישחק לטובתה. הנביא עמוס מגיע כדי לנפץ את הקונספציה.

הרב עומר דודוביץ בוחן את הסתירה לכאורה בין חירות ללחם עוני, ומסביר כיצד דווקא הפשטות והעצמיות הן יסוד החירות האמיתית

כוס אליהו המוכרת אינה רק מנהג סמלי, אלא נובעת ממחלוקת הלכתית בגמרא: האם יש לשתות כוס חמישית כנגד לשון הגאולה "והבאתי".

לא עוד פסיביות מול ניסים, אלא שילוב של עשייה אנושית עם אמונה. מסר זה מקבל ביטוי גם במציאות הביטחונית של מדינת ישראל כיום.

הבחנה בין מצת הפסח למצת היציאה חושפת עומק חדש בליל הסדר: לא רק זיכרון להצלה, אלא גם תחילתו של מסע ארוך.

דווקא ברגעי איום נבחנת היכולת להמשיך בשירה, באמונה ובסדר החיים. לא לברוח מהמציאות אלא לעמוד בתוכה מתוך ביטחון וגאולה

הרב יוסף צבי רימון מציג את שיר "דיינו" המבקש להודות על הנסים, האחדות והגבורה בתקופת המלחמה, ולשלב בין כאב אישי לתקווה לאומית.

הרב מנחם מקובר מדגיש כי חג הפסח אינו רק זיכרון ליציאת מצרים, אלא גם קריאה להתעוררות רוחנית ומעשית לקראת חידוש עבודת המקדש.

היכולת לראות את הניסים שאנו חווים במלחמה הזאת ובכל דור ודור, באה לידי ביטוי בפרשת צו.

קרבן התודה מלמד אותנו שלא רק הישועה מחייבת הודאה, אלא גם עצם ההצלה והאפשרות להמשיך לחיות ולפעול בעולם

ערב פסח תשפ"ו מזמן התבוננות עמוקה: בין החמץ שמסמל גאווה וספק, לבין המצה שמבטאת אמונה ופשטות.

האם התורה היא שמגדירה את עם ישראל - או שיש יסוד עמוק יותר שמקדים אותה?

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני מציג מאמר ביקורתי על התנהלות ההנהגה והמערכת הביטחונית בזמן מלחמה, תוך קריאה להשתחררות מתפיסות גלותיות

האב אינו רק משיב לבנו, אלא מלמד אותו לשאול לפי דעתו ועולמו. כך הופכת ההגדה למרחב חי של בירור, חינוך והעמקה במשמעות מצוות הלילה.

מאחורי בקשת ההצלה מסתתר געגוע עמוק יותר, והנביא יואל נותן לו מילים: לא רק עזרה מהשמיים, אלא בעיקר קרבה.

מאחורי כל מרכיב בקערת הסדר מסתתרים יתרונות בריאותיים - מהכרפס ועד החרוסת
