המילה הכתובה לא אמרה את המילה האחרונה
מול עולם הרייטינג הרדוד ממלא העיתון המודפס את התפקיד המשמעותי של יצירת תוכן מעמיק ומנומק שמחזיר את השפיות לשיח
מול עולם הרייטינג הרדוד ממלא העיתון המודפס את התפקיד המשמעותי של יצירת תוכן מעמיק ומנומק שמחזיר את השפיות לשיח
אסתי רמתי תיעדה בחיוך את 'קייטנת הקורונה' המשפחתית שהתקיימה בביתה לפני חודשיים
בניגוד לחלק מהאנשים שאני מכיר, אני אוהב חורף.
"היי, כרמל, את יכולה לעזור לי למצוא דף ירוק שאיבדתי?" שאלתי את אחותי הגדולה. "נראה לי שזה באזור של שולחן הכתיבה שלי".
סבא סביבון, סביבון העץ של משפחת כהן, נהג לישון בקופסת הפלסטיק שעל המדף כמעט כל השנה. רק בערב חנוכה הוא היה מתעורר ומציץ החוצה
השעה הייתה שמונה וחצי בערב, וכמעט סיימתי ללמוד למבחן בגיאוגרפיה, אבל כבר לא הצלחתי להתרכז.
דניאל ודניאלה נולדו כמעט באותו היום. דניאל נולדה בראש חודש כסלו, ודניאלה נולדה בב' בחודש.
"רוני, ספרי לי סיפור!" את המשפט הזה אני שומעת מאחותי הקטנה שיר לפחות שלוש פעמים ביום. לפעמים, כשהיא חולה למשל, הרבה יותר.
אני רוצה לגלות לכם משהו, אבל בבקשה, תשמרו את זה בסוד! שמחתי, ממש שמחתי, לחזור ללימודים אחרי החגים.
כשהייתי קטן, היינו נוסעים לסבא וסבתא לסוכות.
כבר עבר כמעט חודש מאז תחילת הלימודים, ועטרה הייתה מאוכזבת מעצמה.
"היי אמא, חזרתי!", קולו העליז של אייל נשמע בכניסה וכולנו יצאנו לקראתו.
בא' באלול, רגע לפני שהעמסתי את הילקוט על הגב ויצאתי לבית הספר, החלטתי לבדוק משהו.
"ט"ו באב הגיע, חג למתחתנות..." שרה אחותי חמדת, תוך שהיא רוקדת בחדר ומריחה את זר הפרחים ששלח הארוס שלה, יוסי.
זה היה בשבוע של סבא נחמיה, המכונה בפינו סבוש. כל שנה אנחנו מתארחות בדירה הקטנה שלו בטבריה.
גילי, מיכל ואפרת ישבו על הספסל בגינה של היישוב ופטפטו.
ישבתי מול הלוחופש ששרטטתי בעמל רב, ונשכתי את קצה העיפרון בריכוז.
דביר התכרבל על הספה ופתח בהנאה את הספר החדש שהביא מהספרייה, 'הרפתקאות הנסיך פריזנו השני'.
"הכוכב של סעודת שבועות", אמרה אמא לליבי אחרי שהכניסה לתנור את פשטידת הפטריות, "תהיה עוגת הביסקוויטים שנכין יחד".
דותן ואני עמדנו ליד המגרש הריק והתבוננו בבול העץ הענקי ששכב על המדרכה.
כל השנה אני מחכה לפיקניק המשפחתי הגדול של יום העצמאות.
האם אנחנו תמיד מעריכים את מי שנמצא מולנו, או שאנחנו מסתכלים רק על החיצוניות?
בוגר מכינה צעיר וסרוג ולצידו מושבניק חולה יוצאים למסע בשביל ישראל, בספרה של נירית הלבני שמאפשרת לגיבוריה לבנות קשר אנושי חם
"מה, נגמר הקורנפלקס?" שימי הביט לתוך הקופסה הריקה באכזבה, והניח אותה חזרה על המדף.
היה לי ברור שזאת איילה. כשהגעתי בבוקר לכיתה ומצאתי צלחת עם עוגיות שוקולד צ'יפס מדהימות וסלט ללא מלפפון – הספק שישב לי בלב נעלם
"להתראות בנות! אני מקווה שלא אחזור יותר מדי מאוחר... אני אהיה זמינה בטלפון, אז אם יש בעיה, אל תהססו לצלצל".
אוף, רעות היא ילדה כל כך מעצבנת! כך חשבתי לי בדרך הביתה מההסעה, עדיין פגועה מהצעקות שהיא צעקה עליי כשנפלתי עליה בטעות.
זה שיר פרידה: אחרי שבע שנים שבהן חלקה את מחשבותיה והגיגיה עם קוראי בשבע, אסתי רמתי נפרדת. לא בלי להרוויח עוד מצווה על הדרך
סבא עמרם עמד לחגוג יום הולדת שמונים, ואמא ביקשה מכל אחד מהנכדים להכין לו משהו.
הדילמות עולות וצצות בלי הרף: מה המקום שנותנים להורה שאיננו? עם כל הקושי, הבחירה בזוגיות ובמשפחתיות היא הבחירה בחיים
כולם התכוננו לגרוע ביותר. בעצם כולם, חוץ ממני. אני ידעתי שהכול יהיה בסדר, אבל דווקא רציתי שלא יהיה.
אם נחה עליכם רוח נתינה אתם מוזמנים להתחבר למיזם חדש שמקשר בין הורים לילדים מאושפזים ובין אנשים שמוכנים לשבת עם הילד בבית החולים
איזה יום! בטח גם לכם יש ימים כאלה בבית הספר, ימים מעצבנים וארוכים ששום דבר לא מסתדר בהם כמו שצריך.
הפוליטיקאי שרוצה לשבות את ליבי, או לפחות את פתק ההצבעה שלי, צריך להיות איש עשייה עם קבלות, כן וישר, ואם אפשר גם קצת ענו
"אני חייבת לספר לכם מה חלמתי בלילה", אמרתי להורים ולאחים שלי בזמן שאכלנו ארוחת ערב.
הסטטיסטיקה מדברת על כך שכשישית מהילדים נתקלים בחומרים פורנוגרפיים עד כיתה ג', ומחציתם עד כיתה ו'.
זה היה ערב חורפי טיפוסי בבית שלנו. בחוץ הייתה סערה, אבל בבית המזגן פעל והיה נעים וחמים.
נשים שסבלו מאלימות זה באמת נורא. אבל מכאן ועד ליצור מצג שווא ותמונה כללית שהמין הנשי מותקף על ידי המין הגברי, הדרך ארוכה
"הידעת", אמר רועי לאביחי, "שסוסים יכולים לגדל שפם? באמת! ראיתי תמונה. הם נראים ממש מצחיק". אביחי חייך.
הטענות הנחרצות שמשמיעים מצדדי החיסונים מזכירות את הדבקות הדתית של שני הצדדים בוויכוח על תאוריית האבולוציה.